הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 385

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, כ"ח בתמוז התשנ"ה (26 ביולי 1995). שעה 30;09

נכחו;

חברי הוועדה; די צוקר - היו"ר

צי הנגבי

אי זנדברג

י' לוי

מי מאיה

די מגו

די מרידור

ר' נחמן

אי רביץ

מוזמנים; שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

יהושע שופמן - " " " "

ד"ר פרץ סגל - משרד המשפטים

משה ינון - " "

יועץ משפטי; ש' שהם

מזכירת הוועדה; די ואג

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיטת הבחירות),

התשנ"ד-1994 - של חה"כ יוסי כץ.

2. חוק יסוד; הכנסת (תיקון -שינוי שיטת הבחירות), התשנ"ב-1992 -

של קבוצת חברי הכנסת.

3. חוק יסוד; הכנסת (תיקון מס' ), התשנ"ב-1992 - של חה"כ דוד מגן

ובנימין נתניהו.

4. חוק יסוד; הכנסת (תיקון -שינוי שיטת הבחירות) -

של חה"כ אלי דיין.

5. הצעת חוק יסוד; הכנסת (תיקון -שינוי שיטת הבחירות),

התשנ"ג-1993 - של חה"כ נעמי חזן.

הצבעות בלבד.



1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיטת הבחירות),

התשנ"ד-1994 -של חה"כ יוסי כץ.

2. חוק יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיטת הבחירות), התשנ"ב-1992-

של קבוצת חברי הכנסת.

3. חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' ), התשנ"ב-1992 - של חה"כ דוד מגן

ובנימין נתניהו.

4. חוק יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיסת הבחירות) -

של חה"כ אלי דיין.

5. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיטת הבחירות),

התשנ"ג-1993 - של חה"כ נעמי חזן.

הצבעות בלבד

אני פותח את הישיבה. על סדר - היום שורה ארוכה של הצעות הוק פרטיות שעניינן

הכנסת (שינוי שיטת הבחירות). בישיבה שהתקיימה כאן ב-24 בינואר

1994 סוכם שעל בסיס כל ההצעות אכין הצעה שכוללת את הצעות כל החברים. ההתייחסות

היתה לשאלה כמה ייבחרו בשיטה האזורית וכמה ייבחרו בשיטה הארצית, שבה יהיו שתי

גירסה אחת, על פיה 30 חברי כנסת ייבחרו ב-30 אזורים, ו-90 חברי כנסת

ייבחרו בשיטה הארצית; גירסה שניה, על-פיה 60 חברי כנסת ייבחרו ב-20 אזורי בחירה,

ו-60 חברי כנסת ייבחרו בשיטה הארצית. כל השאר היא הצעה ארזת.

אני מעירה שההצעה של חבר-הכנסת אברהם בורג נכנסה לפה בטעות.

ההצעה המשולבת נכתבה על-ידי שבעה-שמונה חברי כנסת במהלך סמינר של שלושה ימים

בו עובדה ההצעה על-יסוד הצעות החוק הפרטיות. הסמינר התקיים בפריז והיתה לנו

אפשרות לשמוע בו גם אמריקאים, צרפתים וגרמנים. השיטה המוצעת כאן - בין בגירסה אי

ובין בגירסה בי - היא השיטה הגרמנית המשלבת בחירות ארציות עם בחירות אזוריות כאשר

תמיד היא שומרת על עקרון היחסיות ונותנת לו עליונות. לדעתי, מספר חברי הכנסת אז

לא בהכרח יהיה 120, הוא יכול לעלות כלפי מעלה ב-1 או ב-2.

שתי הוורסיות מופיעה בשאלת מספרם של אלה שייבחרו באזורים.

לפי גירסה בי מספר חברי הכנסת עולה ומספר האזורים יורד?

נכון. באופן תיאורטי זה יתרון כלשהו לסיעות בינוניות וקטנות.

האם סעיף קטן (ג) יחול על שתי הגירסאות?

כן, סעיף קטן (ג) חל על שתי הגירסאות.

כאמור, יש כאן שמירה מוחלטת על עקרון היחסיות, יש זהות של משרטטי האזורים,

ודאגנו שהאזורים לא יחרגו מגודל מסוים.



בישיבה ההיא סוכם שבתוך מספר חודשים אביא להצבעה את הצעת החוק בוורסיה הזאת,

זה התארך לשנה וחצי. אמרתי אז שלא אביא את ההצעה לפני שתהיה הידברות עם המפלגות

בבית הזה. נשלחו מספר מכתבים. לפחות מהסיעות הגדולות, העבודה והליכוד, פלוס חלק

מהסיעות הבינוניות, היה אור ירוק להביא את זה להצבעה לקריאה ראשונה. המשמעות היא

שזה עדיין לא מגיע למליאה אבל אולי זה יחייב את המפלגות להיכנס עכשיו לדיון יותר

רציני בהצעת החוק הזאת, גם אם היא תעבור את הקריאה הראשונה נגיע לדיון הציבורי

בקשר לשיטה עצמה ובקשר לפרטים.

אי רביץ;

האם הצעת החוק הזאת היא לגבי בחירות 1996 אי לקראת שנת 2000?

י' לוי;

אני רוצה להביא לפניכם את החלטת סיעתי. קיבלתי הוראה מסיעתי להתנגד לכך

שהצעת החוק הזאת תחול ב-1996- המפד"ל אינה רואה לנכון לכלול את השינוי של בחירת

ראש הממשלה וגם את שינוי שיטת הבחירות האזוריות באותן בחירות. דווקא מכיוון

שבנושא של בחירת ראש הממשלה התעוררו שאלות רבות ויש ויכוח בעולם האקדמי ובעולם

הפוליטי, החליטה הסיעה שלנו לא ללכת לרפורמה כל כך גורפת.

מכוח ההחלטה הזאת אני מבקש שלקראת הקריאה הראשונה יתוסף סעיף שהחוק הזה לא

יחול בבחירות הבאות אלא בבחירות שלאחר מכן, אחרת לא אוכל להצביע בעד החוק ואצטרך

להצביע נגדו.

דבר נוסף. אדבר כרגע בקוד שנקרא פורום פריז. הפורום התכנס לצורך קביעת עמדה

אחת אבל הועלו בו שתי גירסאות. לכן, ההגינות היא שנביא גירסה ארזת. אישית,

הצטרפתי לחוק הזה כדי לבלום אותו עד כמה שאני יכול והצלחתי בכמה עניינים. אם

אנחנו נשארים בהסכמה של גירסה אי, במגבלה שיש לי מהסיעה שלי לגבי תחולת החוק אלך

עם ההצעה.

ד' מרידור;

אינה מבקש התחייבות מראש להסכמה בכל שלוש הקריאות?

י' לוי;

כן. אם לא - הכל פתוח, נביא כל סעיף, נדון בו ונגיש ערעורים. ההסכמה

שהתקבלה היתה הסכמה של קבוצה שאני הייתי שותף בה. לכן, אם רוצים ללכת על הסכמה

אני מבקש להוריד את גירסה בי.

די מרידור;

לסדר הדיון. הערה ראשונה, אני לא הייתי שותף להצעה הזאת. הערה שניה, מובאת

כאן הצעה בעקבות פורום פריז וראוי שהוועדה תעבור על כל סעיף וסעיף - אני לא רוצה

לסחוב את הדיון - כי מדובר על חוק יסוד ואנחנו יודעים שהדיון העיקרי מתקיים פה

ולא במליאה. הערה שלישית, אני מציע שנתקדם בכל חוקי היסוד ולאו דווקא בחוק הזה

שיש לגביו הסכמה רחבה. אני לא אומר זאת כלפי ידידי היושבים פה אלא כלפי מה

שקוראים הפרופסורים שיצאו בקול תרועה רמה לשלוש רפורמות: ראש הממשלה, הכנסת,

ראש הממשלה הוא לא נושא חשוב, לגבי הכנסת זה אפילו

מזיק, דבר אחד חשוב והוא חוק יסוד: זכויות האדם. אני לא רוצה לפגוע באף

פרופסור, היה להט רב, הוצא כסף רב והיו איומים על חברי הכנסת בנושא של הבחירה

הישירה אבל כשמגיעים לדברים הרציניים באמת הם נאלמו דום.



מי מאיה;

מי מבטיח לנו שלא יהיה סחף? מי מבטיח לנו שההצעה שאנחנו רוצים לתמוך בה

תישאר כך?

די מגן;

אני רוצה להביע מחאה. אני לא מכיר חוק שהפכנו בו הפוך וחזור בדיונים

פורמליים ובלתי פורמליים כמו בחוק הזה והגענו למה שהגענו גם אם אנחנו לא מאושרים

מכולו. דעתי האישית היא שצריכים להיות 60 אזורים וחבר-כנסת אחד בכל אזור אבל

הגענו לסיכום שאני מכבד אותו.

אדוני היושב-ראש, פניתי אליך אין ספור פעמים כחבר ועדה: לא יתכן שחוקים

אחרים פחות חשובים עלו, סוכמו והונחו לקריאה ראשונה, וחוק שנראה חשוב במחצית

השניה של שנות התשעים מחכה ומונח בתחתית המגירה. אני מבקש שתקיים את הבטחתך

ותניח את הצעת החוק לקריאה ראשונה אפילו במתכונת הזאת. זה חוק שלגביו במתכונת

הראשונה יש רוב גדול בוועדה והדיון האמיתי ייעשה בעת הוויכוח במליאה ובעת ההכנה

לקריאה שניה ושלישית. אני מניח שבנושא כזה של חוק יסוד ההצעה לא תיפול על חודו

של קול וייעשו מאמצים גדולים לשכנוע הדדי. אם לא נסכם את הדיון היום - אני מבין

שנקראנו עכשיו להצבעה - נדמה לי שאנחנו מאבדים כל אפשרות להשלים את הרקיקה של

החוק הזה.

די מרידור;

יש דבר ברור מאליו אבל אולי צריך לומר אותו. בעידן חוקי היסוד - בענין הזה

אנחנו חיים מאז הבג"צ ב-1969 -אנחנו כפופים לשני חוקי יסוד. עקרון שוויון אחד

בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, ולכן צריכים 61 קולות להצבעה בקריאה ראשונה, שניה

ושלישית; אם עקרון השוויון קיים גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - לפי הפירוש

של חלק מהמפרשים - ייתכן שאנחנו מוגבלים גם בפיסקת ההגבלה ההיא.

מלכתחילה תמכתי בשיטה לפיה 60 חברי כנסת נבחרים ב-20 אזורים. כדי לקדם עקרון

חשוב הגענו לכלל הבנה ונתתי הסכמתי לגירסה אי. התקיימו דיונים בוועדה גם לאחר

הכינוס בפריז, מיצינו את הענין ואני לא מבין למה חיכינו כל כך הרבה זמן.

חיכינו כי רצינו שהמפלגות יתייחסו לזה.

הדינמיקה בכנסת היא כזאת שרק כאשר החוק עולה לקריאה ראשונה מתחילה ההתעוררות.

לכן אני מציע שנקדם את הצעת החוק הזאת לקריאה הראשונה, נגמור את כל השלבים

הטכניים ונקדם אותו.

בסוף ההצעה מופיעים תיקונים עקיפים. האם זה חלק מההצעה שמוגשת

לקריאה ראשונה?

בעקרון -כן, גבי לחמן-מסר עברה על הקטע הזה.



די מרידור;

עברתי ברפרוף על הפרוטוקול הארוך ודיברו הרבה חברים. נדמה לי שמה שנעשה פה -

הביטוי שאני השתמשתי בו - מה שקראנו קריאה ראשונה הוא דיון כללי ולא דיון על סעיף

כלשהו.

היו"ר ד' צוקר;

זה לא היה דיון ספציפי על סעיפים.

די מרידור;

עוד לא שמעתי שאישרו בוועדה חוק בלי לעבור על סעיפיו, גם בקריאה ראשונה.

צריך לעבור על סעיף סעיף.

ר' נחמן ;

בהנחה שהחוק הזה יעלה לקריאה ראשונה, האם זה יוחל בכנסת ה-14? לדעתי, כן. אם

אנחנו הולכים לבחירה ישירה של ראש הממשלה אנחנו חייבים להפעיל אז גם את החוק הזה

כאיזון, או שתבטלו את הבחירה הישירה של ראש הממשלה. אם לא יהיה איזון כזה, החוק

יופעל בשנת 2000 ואז כאילו לא עשינו דבר בענין.

דבר נוסף. האם יש קונסנסוס בכל סיעות הבית לגבי הצעת החוק? חשוב לקבל עמדה

לפני שממשיכים.

די מרידור;

הנושא עלה בליכוד והוחלט לא להחליט בו. לכן לליכוד אין עמדה בענין זה, יש

חופש הצבעה. עמדתי כמובן היא נגד החוק.

צי הנגבי;

נכון שלליכוד אין עמדה בענין זה. לחבר-הכנסת נתניהו יש עמדה כי הוא הרי הגיש

את החוק. אני חושב שאסור לנו לאשר את החוק לקריאה ראשונה כל עוד לא נערך דיון

ממצה על כל סעיף. אין לי ביקורת על עבודת הוועדה אבל ללא דיון רציני בכל סעיף

חבל לנו לאשר את החוק כרגע. אני גם בעד זה שלא נאמץ את החוק אחרי קריאה שלישית

לכנסת ה-14. אפשר לקיים דיון במהלך מחצית השנה הקרובה ולגבש עמדה מוסכמת כדי שזה

יחול בעתיד - כמו שעשינו בכנסת הקודמת לגבי הבחירה הישירה של ראש הממשלה - ולא

בבחירות לכנסת ה-14. יש תהליכים שונים בתוך המפלגות, למשל בליכוד אין דרך לדעת

כיצד האנשים שלו ירוצו באזורים השונים. לא נוכל לגמור את החוק בשלוש קריאות

בשבוע הבא ואני מציע להיכנס לערוץ של עבודה מסודרת.

אי רביץ;

שאלה ערכית. בכל עשיית חוק אנחנו נוהגים באופן מסודר, קודם אנחנו עושים את

החוק ואחר-כך אנחנו חושבים באיזה רוב אפשר יהיה לשנות אותו. זה הסדר הרגיל וכך

צריך להיות אבל מבחינת סדר הדברים לא הרי כלל החוקים כחוק הזה, לפחות מן העמדה

שאותה אני מייצג. לא התעמקתי בשאלה אם מבחינה כלל-ישראלית טוב שיהיו בחירות

אזוריות, או בחירות יחסיות ארציות. במה כן התעמקתי? בכך שהדמוקרטיה בישראל תאפשר

לי להיות מיוצג כאן לפי כוחי היחסי בחברה. לדידי, לא איכפת לי ללכת על 60:60

ובלבד שלפני הדיון בסעיפים נדון קודם בשיריון של החוק הזה. לאמור, אני לא מסתפק

הרקיקה - שם מדברים על הזמש שנים עם 61 ואחר-כך תגיעו ל-70.



היו"ר די צוקר;

אתה רוצה שיריון לכל התקופה?

אי רביץ;

למעלה מזה. אין לנו חשש שרוב החברה בישראל יחשוב כך או אחרת לגבי חוק יסוד

שמשמעותו ערכית אידיאולוגית, אנחנו חוששים משירקעס שיעשו שתי המפלגות הגדולות נגד

כל הקטנות.

י' לוי;

אם תהיינה, משים שיש התפרקות במפלגות.

היו"ר ד' צוקר;

שיטת הבחירות החדשה מקטי נה את כוחן.

אי רביץ;

אנחנו נשב ונדון כאן אבל בסוף נביא את השיריון לאבסורד בחוק הזה שהוא חוק

היסוד הדמוקרטי ביותר שצריך להיות. לדידי, הייתי מציע שיריון של 90 .יש צורך

בהסכמה של שתי המפלגות הגדולות, אמנם היום אנחנו לא חלק מן ההסכם הקואליציוני אבל

לקואליציה יש מחוייבות לש"ס לגבי חוקי הבחירות.

אין מחוייבות.

אי רביץ;

לכן אני מציע שנשב ונדון ביזה ואז תקבלו מאתנו קרד בלאנש.

היו"ר די צוקר;

נשמע את מר שלמה גוברמן.

על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה מונחת הצעה שעבדכם הנאמן הכין, שכוללת

פרק אחד לתיקון חוק יסוד: הכנסת, ופרק שני לתיקון חוק הבחירות לכנסת

שנובע משינוי שיטת הבהירות. אינני יודע כרגע מה עמדת הממשלה כלפי הרעיון של

שינוי שיטת הבחירות, ייתכן שיושב-ראש הוועדה ישכיל אותי מהי העמדה.

בנושאים כאלה לממשלה אין מעמד קונסטיטוציוני מיוחד, זה ענין של הסיעות.

הנושא נמצא על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה בעקבות דיונים בין-סיעתיים

שנערכו משך הרבה שנים, כך שזה גיבוש של רצון של מספר מפלגות המיוצגות בכנסת.

מבחינת הסדר, אני מפציר בוועדה להתייחס אל הקריאה הראשונה של חוק יסוד כזה

ברצינות גדולה.



די מרידור;

זה יכול לעבור בלילה אחד של לחץ פוליטי. לכן, אם זה יעבור, לפחות שזה יהיה

בנוי כמו שצריך ושתיעשה עבודה רצינית.

ש' גוברמן;

זה נושא כבד ובזמן הקצר שהועמד לרשותנו יכולתי לעשות כמה שינויים סגנוניים

קלי ערך. לכדי בדיקה קפדנית לא הגעתי ואני לא יכול להגיד בבטחה שהנוסח המונח על

השולחן הולם הליכה לקריאה ראשונה כאשר מדובר בפרק מרכזי בחוקה העתידה שלנו.

אני מציין עובדה אחת. מדובר בבחירות אזוריות. מישהו צריך לקבוע מה עם

האזרחים הישראלים אשר מקום מושבם בשטחים של ארץ-ישראל שמחוץ לגבולה של מדינת

ישראל. אי-אפשר שלא להתייחס לשאלה הזאת בחוק יסוד.

החוק המוצע מכיל הרבה פרטים שמקומם לא בחוק יסוד אלא בחוק הבחירות לכנסת, לשם

דוגמה, סעיף 4(ב) - החלוקה לאזורים ואיך זוכה מפלגה.

היו"ר די צוקר;

הכנסת תהיה פיסקה אחת שמכילה את עיקרי החוק, וכל

השאר בחוק הבחירות לכנסת.

שי גוברמן;

הנוסח שלפנינו מדבר על מפלגה כישות היחידה אשר רשאית להגיש רשימת מועמדים.

הנושא הזה טעון הכרעה וצריך לומר זאת בצורה מפורשת. לפי חוק הבחירות לכנסת, כאשר

סעיף 4 נשאר על כנו, הוא נותן היום ל-1,500 בוחרים להגיש רשימת מועמדים. השאלה

הזאת טעונה הכרעה ואינני רוצה להגיד אם לכאן או לכאן, אבל אי-אפשר במחי קולמוס

אחד למחוק זכות של 1,500 בוחרים להגיש רשימת מועמדים, או במקביל לכך 50,000

הממשלה להגיש מועמד לבחירה לראשות הממשלה.

לכן אני חושב שהנוסח הזה עדיין לא שלם להגשתו לקריאה ראשונה.

לגבי התיזה של הבחירות האזוריות לא רק שאנחנו קיימנו דיונים - בחלקם לא

במסגרת הוועדה - אלא זה נשען על דיונים שהיו במשך הרבה שנים ועל הצעות חוק שלא

התממשו שהושקעה בהן המון מחשבה, גם בתיזה הזאת זה לא הסתיים בדיון של שתיים. אני

לא מתכוון להפר את הגישה הרצינית גם בהמשך.

לגבי עמדת המפלגות. אחרי שיחה עם יושב-ראש הליכוד הוא הפציר לעשות את הדברים

עוד לפני כמה זמן, אחרי כן הודעתי זאת למזכ"ל מפלגת העבודה. זאת אינדיקציה

כלשהי. גם בסיעת העבודה החל דיון, יש שם נטייה לענין אבל נדמה לי שיש מחלוקת בין

רבין לפרס.

חבר-הכנסת נתניהו רצה בזה, אני התנגדתי והרוליטו להעביר את זח לדיון במוסד

אחר של המפלגה. לכן אני חוזר ואומר שאין עמדה לליכוד.

אני אומר שזה היה איורי שיחה עם חבר-הכנסת נתניהו שביקש להעלות את זה.



לשיריון העקרונות כאן. התשובה הפורמלית היא שיש לכם אינטרס להצביע בעד חוק

יסוד: החקיקה שאמור לשריין את כל חוקי היסוד ולהבטיח שהם לא יהיו נתונים לכל משב

רוח קל או לגחמה פוליטית זו או אחרת. חבר-הכנסת מאיה, את החוק הזה אפשר לשריין

באותו רוב שהוועדה תצביע עליו גם בלי חוק יסוד: הרקיקה. אני בעד זה ששיטת בחירות

לפרלמנט תהיה משוריינת באופן מוצק.

י' לוי;

בהזדמנות זו אני מבקש לשאול את אדוני היושב-ראש למה הוא לא מביא את חוק יסוד:

הרקיקה לקריאה שניה ושלישית.

אענה לך.

לענין הגירסאות. יש כמה חברי כנסת שהגישו הצעות לגבי 60:60, הם לא היו חלק

מההסכמה בפריס. אני לא רואה זאת כדבר נורא אם תהיינה שתי גירסאות, פוליטית, אני

יודע שגירסה בי לא תתקבל. חבר-הכנסת לוי, אני מציע לך לחשוב על זה.

תעשה הצבעה.

זכותך לבקש זאת.

מי ישרטט את המפות?

זה מופיע.

מר גוברמן העלה את הנושא של תושבי יהודה ושומרון. אם זה לא ייכנס עכשיו, זה

עלול להיות נושא חדש.

תביא הצעה לדיון.

לפרוצדורה של הדיון. רציתי להביא זאת היום להצבעה. ברגע שיש לי בקשה לקיים

על ההצעה דיון לסעיפים, אתם מוכנים שנעשה מרתון של יום בפגרה? אתאם אתכם יום

בפגרה.

החקיקה. הוא לא יובא במועד שימנע מאתנו

להביא חוקי יסוד אחרים. זה האינטרס שלך?

לא. היושר האינטלקטואלי מחייב זאת כשאתה מדבר על החוק הזה. אני אומר שאני

מתנגד לחוק שלפנינו, אתם אומרים שחוקי יסוד הם לא ענין של מה בכך. לכן אני שואל:

מה ההבדל בין היום לבין עוד חמש שנים? אתה רוצה לנצל את פרק הזמן של חמש שנים

ואחר-כך אתה רוצה לחסום.



היו"ר ד' צוקר;

אני מודיע שבשעה 10:45 יש רוויזיה של חבר-הכנסת יציק לוי בעניו בית-משפט

לע נ י י נ י משפחה.

אני מבקש גם לשנות את שם החוק. קודם זה היה חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז

סמכויות שיפוט). האם מקובל עליכם שנשנה זאת ל: חוק בתי-המשפט לענייני משפחה?

מקובל.

י' לוי;

אני הצעתי שזה יהיה בית-משפט שלום לענייני משפחה, כי זה ממצה את העניו, אבל

היועץ המשפטי אמר שאין צורך בזה.

די ואג;

יש פה בקשה לעיון בפרוטוקול.

בנושא של עיוו בפרוטוקולים. אני מבקש לקבל את הפרוטוקולים ולא רק לבוא

ולעיין בהם, איו פה דברים סודיים. אני רוצה צילומים של הפרוטוקולים.

היו"ר די צוקר;

יש פרוצדורה שוועדת הכנסת קבעה אותה.

יבוא העוזר שלך לבקש פרוטוקול - הוא יקבל פרוטוקול. אם אי ו לי רזרבה הוא

יוכל לצלם אותו.

יש פה בקשה של עורך-דין דוד טריכטר לעיין בפרוטוקולים של הדיונים בתיקו ו בחוק

הערבות מהכנסת הקודמת.

י' לוי;

התיקוו של ועדת הכנסת הוא מכאו ואילך. מהרגע שזה תוקו, אני מציע לאשר את

הבקשה הזאת.

די ואג;

אני מציעה שבישיבה הקרובה יוחלט כאו שכל בקשה לעיון בפרוטוקולים, גם אחורה,

מאושרת מראש ואז לא אטריד אתכם בכל פעם.

כל בקשה צריכה להיות נדונה על-פי הנסיבות.

היו"ר ד' צוקר;

בדרך כלל אנחנו מאשרים את הבקשות ואת יכולה להביא אותו בפנינו. אנחנו מאשרים

את הבקשה.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20