א' - הצעת חוק בטיחות קווי צנרת נפט גולמי ותזקיקיו
2
ועדת כלכלה
15.11.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 295
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ב' בכסלו התשס"ה (15 בנובמבר 2005), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 18/07/1995
חוק הפטנטים (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995
פרוטוקול
הצעת חוק בטיחות קווי צנרת נפט גולמי ותזקיקיו, התשס"ג-2003
חגית אייזנמן,עו"ד לשכת היועמ"ש, משרד לתשתיות לאומיות
אהוד יחיאלי מנהל מינהל הדלק, משרד לתשתיות לאומיות
עמרם אזולאי מנהל הדלק, המשרד לתשתיות לאומ
ידידיה אריה המשרד לביטחון פנים
ד"ר אריה פיסטינר המשרד לאיכות הסביבה
פיני קבלו מנהל הקשר כנסת שלטון מקומי
בנצי הורוביץ דובר, בתי זיקוק
יצחק לוי מחלקת מינהל הדלקים, חברת החשמל
אריה קושניר סגן מנהל אגף הייצור, חברת החשמל
לורן סובל, עו"ד קצא"א
אהוד זיו ראש מחלקת אחזקה ובטיחות, קצא"א
יוסי אנטורג מנכ"ל סונול
ישראל יניב מנכ"ל דור אנרגיה
מודי בן ש"ך מנכ"ל פז
שמואל אנצ'ל מנכ"ל טן
שמואל קלמפנר מנכ"ל, מכון הנפט
רפי טטרקה מנכ"ל, חברת תשתיות נפט
יעקב סופרין ראש אגף תפעול, חברת תשתיות נפט
אריה נייגר,עו"ד יועץ משפטי, חברת תשתיות נפט
גלי גרוס,עו"ד משרד המשפטים
עדנה הראל, עו"ד משרד המשפטים
אסף מאיר אגף התקציבים, משרד האוצר
יצחק מוזס משנה ליועצת המשפטיך, מינהל מקרקעי ישראל
יהודה זמרת,עו"ד משרד הפנים
הצעת חוק בטיחות קווי צנרת נפט גולמי ותזקיקיו, התשס"ג-2003, של חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך וקבוצת חברי כנסת.
על תשתיות לאומיות יש הגנה בחוקים. מי שפוגע במדינת ישראל כמדינה מתוקנת בתשתיות לאומיות כמו חשמל, גז, טלפון אפשר לתבוע אותו בתביעה פלילית, לא רק בתביעה אזרחית. בנושא של הדלק יש פרצה. אתה ואני נדרשנו לנושא של תחנות דלק פיראטיות. אמרנו שהדרך לסתום את הפרצה של תחנות דלק פיראטיות תהיה על ידי ייבושן, על ידי כך שנמנע מלספק להן את דלק. אם לא נעשה את החוק הזה אנחנו בעצם מאפשרים פרצה מאוד רחבה גם לתחנות הדלק הפיראטיות.
לא. ישנם כמה ערוצים למכור דלק בצורה לא תקנית. ערוץ אחד של מכירת דלק בצורה לא תקנית הוא על ידי כך שחברות מסודרות מוכרות דלק לתחנות פיראטיות, והערוץ השני זאת גניבת דלק מהצנרת. לאחרונה התבשרנו – יש כאן נציגים של חברות שיכולים להעיד על כך - על כמות הולכת וגדלה של גניבות מצנרת דלק.
יספרו לך המקצועניים איך באים בלילה – לפעמים גם במשך היום - ומתחברים בצורה הכי פשוטה. בכל מקום בארץ אתה יכול לראות שלטים שכתוב בהם איפה מונחת צנרת דלק.
על ידי הסימון עושים לגנבים עבודה קלה יותר. אני לא אומרת את זה כביקורת אלא כדבר עובדתי. היו כמה מקרים בצינור שמוביל לירושלים, בצינור שמוביל לנגב. זאת בעיה מאוד משמעותית. אין היום אפשרות להעניש בעבירה פלילית את מי שגונב. כאשר תפסו כמה מהם שלחו אותם הביתה.
לא שמו אותם ולא ישימו אותם בבית סוהר לפי החוק הקיים. בחוק הגז ובחוק הבזק יש התייחסות ספציפית למקרים כאלה. יש היום בעיה לחברות הנפט להיכנס לחצרים כדי לטפל בצנרת, הם צריכים את האישור של הבעלים. אם משהו קורה לעמודי הטלפון בזק יכולים לבוא ולתקן, הם לא צריכים לשאול אף אחד. בדלק לא. אני לא צריכה לספר לכם איזה נזק זה עלול לגרום לסביבה, למים.
מעל 200 אלף ליטר. אני מדבר על קבלנים שחוצים את השטח ללא היתרים ואי אפשר לנקוט נגדם בצעדים פליליים. אנחנו משלמים מאות אלפי שקלים על ניקוי השטח ועל פינויו מרמת חובב. בית המשפט חייב אותנו לסמן את הקווים כדי למנוע פגיעות על ידי קבלנים. אם חופרים מטר ועשרים מתחת לשלט מגיעים לצינור. הגנבים מכירים את השיטה. אנחנו תופסים אותם במהלך הגניבה.
הם קודחים דרך מגוף כדורי לצינור ומיד סוגרים. אם הם היו עושים את הפעילות הזאת ללא זיהום קרקע יכולנו לתפוס אותם, אבל הבעיה היא שהם עושים את זה בצורה לא מבוקרת, בצורה לא מסודרת וכתוצאה מכך אנחנו מיד יודעים שיש פרצה. הבעיה שלי זה הזיהום שמתבצע. אנחנו הפכנו להיות כוחות האכיפה. אנחנו משקיעים הרבה יותר מערך הגניבות על-מנת לשמור על הקווים. אנחנו יודעים שאנחנו מונעים.
כן. אני רוצה להחמיר את הענישה. אנחנו מקימים היום חברות דלק. תפסנו את הגנבים שהיו מחוברים ישירות לחברת הדלק. הדלק שהיה אמור להיגנב היה צריך להגיע לתחנות פיראטיות. תראה את הקשר בין התחנות הפיראטיות לגנבים.
יש כאן רצועת קווי צנרת. אין הגדרה מה הרצועה הזאת. כתוב כאן שהמפעיל יהיה רשאי להיכנס ולבנות מתקנים. האם הכוונה היא לבנות בלי היתר או עם היתר? אם לבנות בכפוף לפרק ב', ששם מדובר על היתרים, אז הכל בסדר, אבל מכאן משתמע שהמפעיל יכול לעשות כל דבר ברצועה הזאת בלי לשאול אף אחד. זה לא סביר. מה קורה בתחנות הדלק בקיבוצים, שכידוע זה לשימוש פנימי?
אין קווי דלק לשם. חלק מהפגיעות בקווי הצנרת נעשו בקווים של דלק אסטרטגי או בקווי דלק שהולכים למקומות אסטרטגיים.
אנחנו תומכים בהצעת החוק. זה לא רק גניבות, זה גם פגיעה בקווי דלק. החוק הוא גם חוק סביבתי.
מכון הנפט, בתיאום עם כל חברות התשתית, עבר על החוק שהוצע על ידי חברת הכנסת פולישוק. כתבנו הצעה שכוללת את ההצעה הזאת. לפרק ב', שהוא הקמת המתקנים, לא התייחסנו כי יש חוק קיים.
פרק ב' הוא די זהה או מקביל לחוק התכנון והבנייה. גם בחוק המשק הגז הטבעי וגם בבזק יש חזרה על חוקי הבנייה.
זה לא סותר ולא מייתר את מה שכתוב בחוק האחר. אם הגורמים במשרד המשפטים והאנרגיה יחליטו שזה לא נחוץ, אין לי בעיה להוציא את זה. אף אחד לא הולך כנגד חוקי התכנון והבנייה המקומיים, האזוריים והארציים. להיפך, אנחנו רוצים לחזק את זה. יש פה שינויים קלים, כמו לתת היתר לוועדה המקומית את הסמכויות כי היא זאת שמפקחת. אין כאן לחלוטין הפקרות מבחינת זה שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.
הצעת החוק היא בכפוף לתיאום עם הממשלה. הממשלה בשלב הראשון התנגדה. בשלב השני, אחרי ערר שהוגש, סוכם שאפשר לתמוך בקריאה הטרומית בכפוף לתיאום. מדוע יש לנו הסתייגויות עקרוניות הגם שהמטרה היא מטרה ראויה? הצעת החוק באה לעשות הסדרים ראשוניים במקום שלכאורה אין בו הסדרים. יש הסדרים על גניבות, יש הסדרים על כניסה למקומות פרטיים. צריך לעשות הסדרים על תיאום כללי בין קווי תשתית, שעל זה בוודאי הצעת החוק לא נותנת תשובה מספיקה.
אני מבקשת להסביר למה אנחנו חושבים שההצעה הזאת באה לקבוע הסדרים ראשוניים שהמקום שלהם הוא או בתיקוני חקיקה אחרים או בחוק כללי יותר, לא בחוק ספציפי שעוסק בקווי צנרת לנפט ותזקיקיו. יש חוקים אחרים שמסדירים זיהומים במי תהום. יש פה דברים מיותרים שאין טעם להכניס אותם. בנושאים אחרים יכול שאפשר יהיה להגיע לאיזה שהוא הסדר חקיקתי. אני מציעה שהמקום יהיה בחוק משק הדלק שהממשלה עובדת ומכינה אותו. הוא מדבר על רישוי במשק הדלק בכלל. תנאים של רישוי צריכים לכלול את התנאים לבעלים, לא באופן חיצוני מי שיש לו זכויות לכניסה למקרקעין. יכול להיות שכשלב ביניים נקדם את הנושא כפרק בהצעת החוק שנמצאת בהכנה.
אנחנו נמצאים בעבודה מאוד אינטנסיבית בעניין הצעת חוק משק הדלק. הצעת החוק הממשלתית אמורה להיות מוכנה תוך מספר חודשים.
מטרת הצעת החוק היא להוסיף בטיחות על המצב הקיים. הצעת החוק הזאת בונה מערך תכנון שונה מהמערך התכנון הרגיל. היא מאפשרת מערך תכנון שמורכב ממערך התוכניות המחוזיות. אנחנו לא רואים מקום לפרק ב' שמטרתו לעשות מנגנון אוכף תכנון.
אנחנו כחברת החשמל מברכים על הצעת החוק. הצעת החוק מדברת על בטיחות בקווי דלק, אבל בתוכה נאמר מעט מאוד על בטיחות. זה או לשנות את השם של החוק, או להכניס בטיחות.
כל דבר בתחום התשתיות הממשלה דוחה ודוחה. זאת פשוט הפקרות. אני העברתי את הצעת החוק הזאת ב10 בדצמבר 2003. כשהעברנו את זה אמרתי שזה יהיה בתיאום עם הממשלה. חיכיתי בסבלנות למעלה משנה כדי שהממשלה תתקדם. אגב, אני לא אומרת שמה שמכינים זה לא רלוונטי, אבל זה לא במקום. תיאום בין התשתיות הוא חוק חשוב, אבל זה לא החוק שאני מתעסקת בו. החוק הזה בא לדבר מאוד נקודתי. אם יש כפילות אין לי בעיה להוריד, אבל המהות של החוק היא שמי שבא לגנוב מצנרת דלק, ובאותה הזדמנות הוא מזהם גם את המים של מדינת ישראל, ילך לכלא ל-5 שנים. כל יום שאנחנו מעכבים את העניין הזה אנחנו עושים פשע לחוק ולמים במדינת ישראל. דווקא משרד המשפטים צריך להוביל את העניין של החוק כדי שהגנבים יבואו על עונשם, לא הפוך.
אנחנו נשתף פעולה. שוחחתי עם כמה מנכ"לים לפני הדיון. הם לא אמרו לי שהעיריות לא הושיטו יד. אם ימצאו דרך שזה יתבצע באמצעות חקיקה אנחנו נברך על כך, רק שזה צריך להיות לפי כללי התכנון והבנייה. כל צינור שעובר בכל רשות ובכל מקום יזכה לשיתוף פעולה מלא. אם זה נושא של איכות סביבה אנחנו מוכנים להירתם.
הצעת חוק בטיחות קווי צנרת נפט גולמי ותזקיקיו, התשס"ג-2003. פרק א: פרשנות 1. מטרותיו של חוק זה הן: (1) להבטיח פעילות תקינה ובטיחותית של צנרת הנפט הגולמי ותזקיקיו; (2) לשמור על איכות הסביבה ומי התהום.
פעילות תקינה ובטיחותית של צנרת נפט גולמי ותזקיקיו זה דבר חשוב כשלעצמו, אנחנו רק לא בטוחים שצריך בשביל זה חוק ספציפי מיוחד. נכון יותר שזה יהיה משולב בחוק עתידי רחב יותר.
לעניין איכות הסביבה ומי תהום. יש חקיקה ספציפית לעניין שמירה על מקורות מים ומי תהום, שעוסקת כללית בזיהומים של מי תהום. זה כמו שלא נעשה מחר עוד חוק ספציפי לזיהום מי תהום מגורם רדיו אקטיבי או מפסולת. הזיהום של מי תהום הוא זיהום שמעוגן בחקיקת המים ואיכות הסביבה.
אם הוועדה תקבל שינויים במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה שנראה לך שהם עלולים להשפיע על סעיף 1, תפני את תשומת לבנו לעניין.
למערכת ההולכה יש הגדרה אחרת ממה שיש פה. מערכת ההולכה היא השדרה המרכזית. זה בשונה ממערכת חלוקה.
מדובר בגז, בחשמל, בבזק. החוק מתייחס לשורה של תחומים שבהם יש רישוי. בדרך כלל תנאים מהסוג הזה נלווים לרישוי של בעלי רשיונות, של בעלי זיכיונות, הם לא עומדים בפני עצמם. כאן אנחנו יוצרים שימוש במונח שהוא לא זהה. יכול להיות שזה צריך להיות מערכת ההולכה ומערכת החלוקה כדי שזה יעמוד בהתאמה לרישוי שיהיה אחר כך.
אותי מקומם שנצטרך לחכות 6,7 חודשים להצעת החוק הממשלתית. הנכון הוא ללכת לפי שיטתה של גברת הראל, רק בפרק זמן קצר יותר. אני מאוד חושש שנשחית את זמננו פה, כי בסוף אחרי שנעבור כברת דרך משרד המשפטים לא ייתן את ידו לזה.
חברת הכנסת מלי פולישוק, היה איזה שהוא נסיון מצידך לעשות תיאום עם הממשלה לפני הדיון הזה?
דיברתי עם גורמים במשרד התשתיות, שאמרו לי שהם מעוניינים בחוק הזה. אני לא מדברת ברמה של השר, אלא ברמה של פקידים.
הם הפיצו את זה לכל הגורמים המקצועיים. אני חושבת שאם נקדם את זה לקריאה ראשונה אז משרדי הממשלה השונים יהיו שותפים יותר. כרגע הם לא עשו שום דבר פרט לזה שהם שלחו את החומר לגורמים.
אני לא מכירה שום תיאום שנעשה עם משרד התשתיות לגבי החוק הזה. אף אחד לא מכיר איזה שהוא ניסיון של תיאום איתנו. אנחנו לא יודעים מי העביר את זה למכון הנפט.
לא ראוי כאשר חברי כנסת מניחים הצעת חוק והממשלה תומכת, שהפקידים יצפו שחברי הכנסת יפנו אליהם. ההצעה מונחת. זה הליך פרלמנטרי. הפקידות היא זו שצריכה לפנות על מנת לתאם, לא להגיד שמכיוון שזה לא תואם אז לא עושים.
הכל יכול להיות, רק שנעשתה עבודה במקביל בנושא חוק משק הדלק. זה לא שהנושא הזה ירד מהפרק.
חבר הכנסת שלום שמחון, אתה נותן לזה יד. אני אומרת לך באחריות מלאה ששום דבר לא יקרה. אם נזיז את זה קדימה יהיה עם מי לדבר. אני פניתי למשרד התשתיות. לא פניתי ליועצת המשפטית של משרד התשתיות, פניתי לגורמים המקצועיים שעוסקים בדלק.
אנחנו מבקשים שתעברו על הנוסח של הצעת החוק לפני הישיבה הבאה. משרד התשתיות מרכז את הפעילות מול משרדי הממשלה השונים.
אני מציעה להשאיר את הנוסח של סעיף 1 כפי שהוא, כדי שהוא יהיה פתוח כשנגיע להגדרה של מערכת ההולכה.
2. בחוק זה – "נפט" – נפט גולמי ותזקיקיו; "נפט גולמי" – תערובת תרכובות כימיות של פחמימנים אשר בטמפרטורה של 15c ובלחץ אטמוספרי נמצא במצב צבירה נוזלי;
"תזקיקים" – מוצרי הזיקוק של נפט גולמי הכוללים בנזין, נפטא, קרוסין סולר אשר בטמפרטורה של 15c ובלחץ אטמוספרי נמצאים במצב צבירה נוזלי, גז פחממני מעובה אשר בלחץ גבוה נמצא במצב צבירה נוזלי ומזוט אשר נמצא בטמפרטורה גבוהה במצב צבירה נוזלי;
"בעל מקרקעין" – בעל המקרקעין, מי שזכאי להירשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 – החוכר, ולרבות מחזיק כדין במקרקעין;
"המנהל" – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;
"בעלים" – מי שהוא הבעלים, המחזיק או המפעיל של צינור נפט;
"מערכת הולכה" – קווי צינורות להולכה של נפט לרבות חצרות, מגופים, שוחות, שלטים, נקודות מדידת הגנה קתודית, מישרי זרם להגנה קתודית, שדות הארקה ושרוולים עם נשמים;
"מתקנים" – מערכות הנדסיות הקשורות בהפעלת קווי צנרת לרבות תחנות שאיבה, סעפות מגופים, מיכלי תערובות וניקוזים, מערכות וויסות לחץ, מסננים, מיתקני מניה, מעבדה, ומערכות כיבוי אש;
"עבודות בקווי הצנרת" – תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, אחזקת מערכת הגנה קתודית, בדיקה והפעלה של צנרת הנפט ועבודות אחזקת הצנרת;
"הזרמה" – העברת נפט דרך קווי צינורות;
"אירוע חרום" – אירוע שבו קיים חשש לדליפה או מתקיימת דליפה של נפט מקווי הצנרת.
אני מציעה, עו"ד מוזס, להשאיר את ההגדרה כפי שהיא, וכשנגיע לסעיפים הרלוונטיים נדון בזה. למטרת ההודעה צריך שזה יהיה גם וגם, למטרת הפיצויים צריך לדון מי יהיה זכאי בין הבעלים.
אנחנו צריכים לראות את הסעיפים הרלוונטיים של הסמכויות והזכויות. זה לא מתאים שזה יהיה חלופי, זה צריך להיות מצטבר. אני מציעה שההגדרה תישאר פתוחה.
במערכת הגז ובמערכת החשמל יש קווי על על-עליון וקווי חלוקה לבתים. במערכת הגז יש מערכת הולכה ומערכת חלוקה. פה זה איננו. מערכת החלוקה לא קיימת פה. בסוף ההגדרה אמרנו "למעט קווי צינורות להולכה המצויים בתחומי החצרות, חוות המכלים וחצרות הבעלים". כל הקווים שנמצאים בתוך המתקן של בית זיקוק, בתוך המתקן של תש"ן הם תחת האיחוד של החברה.
הדיאלוג הזה הוא חלק בסיסי בשאלת מטרת החוק הזה. יש היום צינורות שמובילים מבתי זיקוק לחוות המכלים של פז, של דלק ושל סונול. האם הם בגדר מערכת הולכה על-ארצית, אני לא יודעת.
יש הבדל בין קווים על-ארציים שמובילים cross country, לקווים נקודתיים שהולכים מגורם מסויים לחברה מסויימת. הקווים מבתי הזיקוק לחברות הספציפיות זאת דוגמה לצינורות שהם לא בתוך ההגדרה המובהקת של הולכה, אלא בתוך ההגדרה המובהקת של חלוקה. אני עוד לא מתייחסת לצינורות שנמצאים בתוך חצרים, אלא לצינורות שמובילים בין חצרים. אם צינורות שמובילים בין חצרים מובילים ללקוח ספציפי, הם בדרך כלל לא נחשבים בתוך ההולכה אלא בתוך החלוקה.
אנחנו עוסקים ברישוי בתחומים השונים. אם בתוך החצרות יש הוראות שאוסרות לפי דינים אחרים זיהום של מי תהום, הרי ההוראות האלו חלות גם בשטח הפתוח. איסור זיהום של מי תהום הוא לא רק איסור זיהום שחל על בעל רשיון בתוך חצרותיו, אלא הוא חל על בעל רשיון גם במקרקעין אחרים. לא צריך ליצור פה עבירה נפרדת של איסור זיהום על מי תהום, כי היא חלה לפי הדין הכללי.
הוא לא המזהם. מה שאת אומרת עכשיו זה כאילו שהחוק הזה מיועד לתש"ן שמזהמת וצריך להטיל עליה עונשים. זאת לא הכוונה.
אתה לא יכול לקבוע סתם באוויר עבירה פלילית, אתה צריך שזה יהיה מוגדר עם כל הפריטים.
יש קווים עוד יותר מובהקים כמו ממתקני ניתוק לבסיסי צה"ל, שזה מובהק לא חלק מהמערכת הכלל ארצית אלא לצרכן מסויים. אם אנחנו הלכים לפי החקיקה הכללית ששם יש אבחנה בין מערכת הולכה למערכת אחרת, זה יכול ליצור בלבול. אותו דבר הנושא של זיהום המים. יכולה להיווצר מחשבה שאולי פגיעה בקו דלק היא עבירה לפי החוק הזה, לא לפי חוקים אחרים ואז אנחנו פוגעים באיכות הסביבה.
נניח שבתוך החצר של חברת החשמל מישהו מהעובדים פגע בקו וזיהם את מי השתייה שלנו, האם זה יחול עליו? אני רוצה לדעת אם יש למישהו חסינות.
כל המטרה של החוק הזה היא לשמור על איכות סביבה. מה איכפת לי אם עושה את זה אזרח פשוט או שעושה את זה חברת חשמל?
אנחנו מפעילים כ-800 קילומטר קווי צנרת cross county, לא cross country, פזורים לאורך כל המדינה. אין לנו שום כלי להגן על המערכות האלו מבחינת פולשים, מבחינת קבלנים. אני לא מדבר על גניבות פליליות.
מה זה שייך למה שאמרתי? עובד שלך גורם לזיהום המים על ידי כך ש-200 אלף ליטר נשפכים לתוך מי תהום.
אנחנו ניתן לכם חודש כדי לנסות להגיע למשהו מוסכם ומתואם. המציעה הסכימה להסיר את הפרק שעוסק בתכנון ובנייה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40
