הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 259

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ט"ז בטבת התשנ"ה (19 בדצמבר 1994). שעה 00; 10

(ישיבה פתוחה)

ד' צוקר - יו"ר

י' לוי

ד' מרידור

מוזמנים;

שרת העבודה והרווחה א' נמיר

שלמה גוברמן - משרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי ממשלה

יוסי תמיר - המוסד לביטוח לאומי, מנכ"ל

שמואל בריצמן - " " " היועץ המשפטי

חיים בצלאל - " " " סגן היועץ המשפטי

אליעזר דמביץ - " " " הלשכה המשפטית

רות הורן - " " " סגנית היועץ המשפטי

שלמה כהן - " " " סמנכ"ל מחקר ותכנון

שמחה קפיטקובסקי - " " יי יועץ בכיר למינהל הגימלאות

קותי צבע - משרד העבודה והרווחה, יועץ השרה

ד' ואג

אי אשמן

א. הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ב-1994

ב. הצעת חוק זכויות מתנדבים (נוסח משולב), התשנ"ד-1994



א. הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ד-1994

ב. הצעת חוק זכויות מתנדבים (נוסח משולב). התשנ"ד-1994

היו"ר די צוקה;

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום שתי הצעות חוק - הצעת

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) והצעת חוק זכויות מתנדבים (נוסח משולב). אני

מבקש משרת העבודה והרווחה אורה נמיר להציג את הצעות הרווק.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אדוני היושב ראש, אורחים נכבדים, ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש הועדה

על זימון הישיבה. אני יודעת שהישיבה נדחתה, אני ביקשתי דחיה מסוימת, ואני מודה

לך מאד שנענית לבקשה שלי.

אני רואה בישיבה הזאת, למרות דלות המשתתפים בה, ישיבה חגיגית. זו ישיבה

לקראת הדי ונים שיתקיימו בועדה בנוסח המשולב של חוק תביטוח הלאומי ושל חוק

זכויות מתנדבים.

אחד הנושאים הראשונים בהם ביקשתי לטפל עם כניסתי לתפקידי כשרת העבודה

והרווחה היה הכנת נוסח משולב של חוק הביטוח הלאומי. הכנת הנוסח ההדש התחייבה

מהתיקונים שנעשו בחוק במשך השנים. את יובל הארבעים למוסד לביטוח הלאומי, אותו

חגגנו בדיוק לפני שישה חודשים, בחרתי כעיתוי מתאים לעשות זאת.

בהזדמנות זו ברצוני להביא לפני חברי הועדה, על קצה המזלג, מספר עובדות

ואבני דרך בתולדותיו של החוק ושל המוסד לביטוה לאומי. החוק המקורי התקבל

בכנסת ביום 18 בנובמבר 1953 ותחילתו נקבעה ל-1 באפריל 1954. בהציגה את הצעת

החוק בקריאה ראשונה בכנסת, אמרה שרת העבודה והרווהה דאז גולדה מאיר:

"היום בו פותח כל בית מחוקקים בעולם את דיוניו בחוק הביטוח הסוציאלי הוא

מאורע גדול בחיי כל מדינה. אני מרשה לעצמי לומר כי שבעתים גדול המאורע

במדינתנו הצעירה, וזכות גדולה היא לכנסת שכבר בשנה הרביעית לעצמאותנו ניגשת

בחוק הראשון במערכת החוקים לביטוח סוציאלי.

מדינת ישראל שקמה לעצמאותה, לא תישא בתוכה עוני וכלימה המביישים חיי בני

אדם, לא תישא בתוכה אפשרות שהשעה המאושרת בחייה של האם תהיה מלווה צער ועוני.

מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואשה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום

היוולדם. הם ישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר, מתוך הרגשה שהחברה והמדינה אותם

שירתו בעבודתם במשך שנים רבות, יודעים לכלכל אותם גם לעת זיקנתם."

בתחילת הדרך נכללו בחוק הביטוח הלאומי שלושה ענפי ביטוח בלבד; זיקנה

ושאירים, ביטוח אמהות, ביטוח נפגעי עבודה לשכירים. היתה זו התחלה צנועה, אך

צעד גדול לקראת הנהגת מערכת מפוארת של בטחון סוציאלי בישראל, שחוק הביטוח

הלאומי הוא אחד מהנדבכים המרכזיים והחשובים שבו.

החוק, שראשיתו היתה צנועה, הלך והתפתח. בשנת 1968 הוכן נוסח משולב ראשון

של החוק. משנת 1968, בה נתקבל הנוסח המשולב הראשון של החוק, התפתהה המערכת

במהירות במגמה ליתן הגנה כלכלית הולמת לעובד ולתושב בעתות של משבר ומצוקה. בין

ביטוח אבטלה, ביטוח נכות, ביטוח סיעוד, ביטוח

מתנדבים, ביטוח שירות מילואים וביטוח בפירוק ובפשיטת רגל של מעביד. קשה לתאר

את פני ההברה הישראלית כיום ללא ענפי הביטוה האמורים.



חוק הביטוח הלאומי מלווה כל מבוטח מיום לידתו ועד ליומו האחרון, החל

במענק לידה וכלה בקיצבאות זיקנה ושאירים.

היו"ר די צוקר;

גם דמי קבורה מכוסים, נכון?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

בוודאי.

היו"ר די צוקר;

אמרת, ממענק לידה ועד קיצבאות ז יקנה.

לא רציתי להזכיר כאן את חברה קדישא. אם יהיו שאלות, אחר כך אוסיף. אנחנו

רואים בחיים את הדבר היותר חשוב, אבל אנחנו מכסים מלידה ועד תשלום בעד קבורה.

המוסד לביטוח לאומי מאופיין ברמת הכיסוי הגבוהה שלו. כל ילד, כל אדם וכל

משפחה המצויים במצוקה זמנית או צמיתה זכאים לפתרון כלכלי באחת ממערכות המוסד

לביטוח לאומי. מספר מקבלי הקיבצאות מהמוסד לביטוח לאומי, על פי החוקים השונים

שהמוסד מבצע, מגיע מדי חודש ל-1.8 מיליון. מתוכם כ-351 אלף קשישים, אלמנות,

נכים, משפחות חד-הוריות, ותושבים בעלי כושר עבודה מוגבל, מקבלים קיצבאות

בסיסיות לקיום המהוות את מקור הקיום הבלעדי שלהם.

המוסד לביטוח לאומי ישלם בשנת 1995 גימלאות בהיקף כספי של 21.5 מיליארד

שקלים, המהווים כ-8% מהתוצר הלאומי הגלמי. כ-37% מהגימלאות משולמות לקשישים

ולאלמנות, 20% קיצבאות ילדים, כ-11% לנכים, כ-7% לנפגעי עבודה, והיתר לענפי

הביטוח השונים.

מרבית גימלאות המוסד משולמות לאוכלוסיות המצויות בעשירונים התחתונים, ורק

חלקן הקטן משולמות לעשירונים העליונים, למרות שאלה משלמים את חלק הארי של דמי

הביטוח.

כמה זה חלק גדול וכמה זה חלק קטן?

שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני מעריכה ש-90% ממקבלי הקיצבאות הם מהעשירונים התחתונים.

יי תמיר;

4% מכלל הגימלאות הולכים לעשירון העליון.

וכמה לעשירון השמיני ולעשירון התשיעי?



ו

י' תמיר;

פחות או יותר אותו סדר גודל, אבל העשירון הראשון והשני נותנים ב-5%

מהמימון.

כשאמרתי 90% כמעט דייקתי. זה כולל את העשירון העליון, את העשירון שלפני

העליון וכמחצית מהעשירון שמתחתיו.

גימלאות הביטוח הלאומי תורמות לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית

ולצמצום מימדי העוני בישראל.

אדוני היושב ראש, נדמה לי שהיית באחד הדיונים בנושא זה במליאה, ואני רוצה

לומר לך שאת תוצאות המלחמה שלנו בעוני, התוכנית שאושרה על ידי הכנסת ב-1

באוגוסט, נראה סטטיסטית רק בדוח שיתפרסם ב-1996 על שנת 1995.

מאז פורסם הנוסח המשולב בשנת 1968 ועד הכנת הנוסח המשולב המונח לפניכם,

נעשו בחוק 83 תיקונים, וזאת עד יום 17 במארס 1994 שבו נסגר הנוסח המשולב.

ומאותו יום נוספו עוד 11 תיקונים לחוק.

במשך כהונתי כיושבת ראש ועדת העבודה והרווחה, מאוגוסט 1884 ועד יוני

1992, נידונו ואושרו 23 תיקונים לחוק הביטוח הלאומי. בהיותו ערה לחשיבות שיש

לתיקונים בחוק חביטוח הלאומי ולהשלכות של חוק זה על חיי החברה בישראל, הקציתי

מדי שבוע ישיבה של הועדה לנושא זה. לא אמנה בפניכם את תיקוני חחוק שנתקבלו

בתקופה זו, אסתפק באחד מהם - ענף ביטוח סיעוד, שהעלה את מצוקת הזקנים

הסיעודיים החיים בקהילה על סדר יומה של החברה הישראלית.

בשעתו העריכו גדולי המומחים בארץ שהחוק מיועד מקסימום ל-13-11 אלף

איש שיזדקקו לו. היום אנחנו נותנים ביטוח סיעוד ל-52 אלף זקנים סיעודיים,

שמקבלים שירותים לפי החוק.

אני רוצה כאן להוסיף. הצעת חוק ביטוח סיעוד היתה הצעת חוק ממשלתית, המגמה

שלה היתה לתת קיצבה בכסף. אני מהותית מתנגדת למתן כסף נוסף, מה גם שלא האמנתי

שחלק גדול או רוב הבנים והבנות שיקבלו את הכסף בעבור הוריהם אמנם יוציאו אותו

עליהם. לכן נמשך הדיון שבעה חודשים רצופים, היו שבועות שבהם היו שלוש ישיבות

בשבוע על חוק ביטוח סיעוד, והפכנו אותו לחוק שירותי. יש הרבה לתקן, אנחנו

עומדים לפני דיון בימים הקרובים, אנחנו עומדים לצמצם את מספר החברות שנותנות

שירותים.

מי מקבל היום מי שזכאי לשירות הזה?

יש שתי קבוצות.

רמת גימלה אחת היא 100% - כ-15 שעות שבועיות טיפול, ורמה שניה של 10 -

11 שעות.



היו"ר ד' צוקר;

רק טיפול בבית, זה לא כולל ארוחות?

יש סל שלם של שירותים שניתן על פי החוק.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

בדרך כלל מחלקים את זה לשלושה ימים בשבוע.

היו"ר ד' צוקר;

מה אתם יודעים על רמת השירות?

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

בחלק היא טובה, אבל יש חברות שעושות את זה למטרות רווח, ולפי הערכתי

הרווח שלהן גדול מדי. לכן עוד לפני שבועיים ביקשתי ממנכ"ל הביטוח הלאומי לקיים

דיון בנושא. אנחנו צריכים להוציא היום מכרזים חדשים לגבי מספר חברות. היום יש

למעלה מ-200 הברות, אנהנו רוצים לצמצם את המספר לכל היותר 50 חברות, ואז תהיה

לנו אפשרות לפקח יותר חזק.

מאחר ששאלת, אני רוצה להוסיף שמאז באתי למשרד ראיתי בנושא הזקנים נושא

בעל חשיבות ממדרגה ראשונה, במיוחד באשר תוחלת החיים עולח. בעזרת קרנות של

המוסד לביטוח לאומי וגם הגיוינט ומפעל הפיס, מיום כניסתי לתפקיד הכפלנו את

מספר מרכזי היום לקשיש, שהם נהדרים. בשנה שעברה היו ארבעה, השנה יהיו שמונה.

אנחנו מפתחים את הנושא בכל רחבי הארץ. אנשים מקבלים שם ארוחת בוקר וארוחת

צהרים, אנחנו גם מסיעים אותם, יש שם טיפול פיסיותרפי. אני מאחלת לכל זקן שתהיה

לו אפשרות להגיע למקום כזה.

מאז התמניתי כשרונ העבודה והרווחה נתקבלו בכנסת ^1 תיקו נ ינ1 לחוק. עקרון

היסוד של החוק הוא כי כל גימלה ניתנת בזכות המעוגנת בחוק, וכל הרחבה בזכויות

חייבת תיקון בחוק ובתקנותיו. אני רוצה כאן להדגיש שזה המזל הגדול של הביטוה

הלאומי. אילו זה לא היה מעוגן בחוק, אין לי צל של ספק שהאוצר^ מסיבות אלה או

מסיבות אחרות, היה מוריד משמעותית מהכספים שמשלם הביטוח הלאומי לקיצבאות. מה

גם שמאז שהורדה עלות העבודה למעסיקים, וזה נוסף לסעיף 200, מה ששילמו פעם דרך

הלשכות הסוציאליוו1, מתוך 21.5 מיליארד שקלים ב-1995 ו-18.5 השנה^60 הם כספי

מדינה. כך שאי אפשר לומך שלגבי כל האוכלוסיות זה חוק ביטוחי. זה חוק ביטוחי

לגימלאים שמקבלים גימלה לאחר שכל שנותיהם שילמי מס לביטוח הלאומי.

המספר הגדול של תיקוני החוק מצביע על התנופה הגדולה של המערכת ועל המאמץ

הבלתי פוסק להרחיב ולשפר את זכויית המבוטחים.

בנוסח המשולב המונח לפניכם בנינו בדרך חדשה את תוכנו של החוק, כך שסדר

הפרקים ישקף את סדר חיי האדם, מבלי שנשנה במהות את מכלול הזכויות שנקבעו בחוק.

נוסח זה יקל על הקורא להתמצא בנבכי החוק. הפרק הראשון מוקדש לביטוח אמהות

והאחרון מוקדש לביטוח זיקנה ושאירים, אבל כפי שאמרת, גם לחוצאות הקבורה.



אני רוצה להשתמש בהזדמנות הזאת ובסיום דברי להודות להברי הועדה, שמונתה

על ידי שר המשפטים ועל ידי, לצורך הכנת הנוסה המשולב. בראש ובראשונה אני רוצה

להודות למר יצחק אליאסוף, שופט בית הדין הארצי לעבודה, שעמד בראש הועדה.

הכרותי האישית עם מר אליאסוף רהבה מאד, מאז הייתי יושבת ראש ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת והוא היה היועץ המשפטי של שתי הועדות, ועדת החינוך וועדת

העבודה והרווחה.

תודה מיוחדת לעורך-דין אליעזר דמביץ על תרומתו הרבה, פי הוא עשה את

העבודה הממשית בהכנת נוסח החוק המשולב. אני רוצה כאן לספר לך, אדוני היושב ראש

הבר-הכנסת דדי צוקר, כשהייתי בועדת העבודה והרווחה והיועץ המשפטי של הועדה משה

ביטון נעדר, אם מפאת מחלה ואם מפאת חופשה, תמיד היה אליעזר דמביץ ממלא את

מקומו. דמביץ היה תמיד אומר לי: אני אוהב לבוא מועדת הכספים לועדת העבודה

והרווחה.

אני פונה אל יושב ראש הועדה בבקשה למנות ועדת משנה שתכין את הנוסה המשולב

של החוק לפרסום ברשומות. כמובן שהדבר תלוי בך, אתה תחליט אם לעשות זאת במליאת

הועדה או בועדת משנה.

ואחרונים אחרונים חביבים. אני רוצה להודות למר גוברמן, גם אותו אני מכירה

מיומי הראשון בכנסת, וביחוד בישיבות ועדת העבודה והרווהה.

אנהנו הולפים כאן, הוא קבוע.

אני מאחלת לכנסת הרבה שנים של דמביץ ושל גוברמן. מי שיבואו אחר כך זה כבר

סיפורים אחרים.

אחרונים אחרונים חביבים הם עובדי המוסד לביטוח לאומי - המנכ"ל יוסי תמיר,

שלמה כהן, שמואל בריצמן, רות הורן. הם באמת עושים עבודה שאין בפי מילים לשבה

אותה. מקצועיות גדולה, דבקות בעבודה, ומסירות שאין לה גבול. אני מנצלת בשמהה

רבה את ההזדמנות הזאת להודות לכם, לא רק על העבודה בסיוע לעבודה שהכינה את

הנוסה המשולב אלא גם על העבודה שאתם עושים כל יום וכל שעה. תודה רבה.

תודה רבה, גבירתי. .

אני רוצה לומר לשרה ולעובדי המוסד ולעובדי המשרד שהישיבה הזאת היא הוכהה

לכך שלא גודל הפורום ולא הרכבו מעידים תמיד על חשיבותו של מעשה. ההצעה

שלפנינו, שאמנם עברתי עליה רק ברפרוף ולא בעיון, אבל נראה לי שמה שלפנינו מעיד

עד כמה החקיקה הסוציאלית בישראל נעשתה מסועפת ומקיפה, ועד כמה היה באמת צורך

בנוסח משולב, מה גם שהנוסח המשולב האחרון נעשה ב-1968. יש צורך בנוסה משולב גם

מההיבט הציבורי, כדי להעניק לציבור קוד מסודר, ברור ובהיר, ולקיים את העקרון

של פומביות המשפט ופומביות ההוק, לעשות את החוק מובן ככל האפשר ליותר אנשים.

עובדי המשרדים הממשלתיים והמוסדות הממלכתיים תמיד התמצאו בחוק, להם אין אף פעם

בעיה.

אני לא מבינה אף מילה.



היו"ר ד' צוקר;

מי שאיננו מקצוען, בין שהוא שר ובין שהוא אזרח, בוודאי ייעזר בנוסח החדש.

אני שמח שחעבודח הזאת באה לועדה הזאת, ואני שמח שגם אנחנו נחיח שותפים,

גם אם כעוסקים זעירים, אבל נהיה שותפים לפעולה החשובה הזאת של הגשת הנוסח

המשולב לממשלה, למוסד ולציבור הרחב.

אני רוצה לחזור על התודות שהשרה הביעה, גם לועדה בראשותו של השופט

אליאסוף, גם למר שלמה ג וברמן. למר ג וברמן מזדמן לי להודות אחת לכמה שבועות,

ואף פעם אני לא נלאה מהדבר הזה. שוב תודה. תודה למר אליעזר דמביץ. השמועות

אומרות שעשית שם עבודה מאד גדולה וענפה ומקיפה, והשמועות האלה מרגיעות אותי

באשר לכמות העבודה שנותרה לנו לעשות ובאשר לאיכות העבודה. נדמה לי שהשותפים

בהכנת החוק הזה והפוליש שנתן לו אליעזר דמביץ מבטיחים שלא תהיה לועדה הזאת

המון עבודה והמכשלות בפנינו יהיו מועטות.

לאנשי המוסד לביטוח לאומי אין לי אלא לחזור על מה שאמרה השרה. כמי שעומד

מן הצד, בפעולה הפרלמנטרית שלי כמעט לא נגעתי בנושאים של הביטוח הלאומי, אבל

כשנגעתי, נדמה לי שהדבר הכי מרשים, מעבר לנאמנות ולמסירות, הדבר הכי מרשים

היתה המקצועיות. אתה יודע שנתון הוא נתון, ביצוע הוא ביצוע. מבחינת רמת

האמינות ורמת המקצועיות, אני מעיד מנגיעה קלה בשנות פעילותי בכנסת, זה אחד

הדברים המרשימים.

מר גוברמן, אני מבקש ממך לומר דברים גם על העבודה שנעשתה וגם על מה שנותר

לנו לעשות. אחר כך נדון על חקמת ועדה משנה ועל התפקיד שלה. השרה אמרה שמאז

הוכן הנוסח המשולב נוספו עוד 11 תיקונים. אני שואל אם ניתן עדיין לשלב את

התיקונים הללו בנוסח המשולב שלפנינו, וכמה עבודה זה דורש.

ש' גוברמן;

אני מרגיש שזה יום חג. כאשר מגישים הצעה של נוסח משולב, זה ארוע חשוב

בחיי החוק ובחיי המדינה, כי זה מראה שהחוק שהוא גוף חי ונושם ומתפתח ומשנה

צורה, והגיעה הזמן לעשות רוויזיה, במובן של ריאורגניזציה של החוק, כדי שיוכל

לשרת את החברה שלנו בצורה יותר נוחה תוך הוצאת עשבים שיטים שפה ושם נקלטים

במהלך חקיקה שיש בה כל כך הרבה תיקונים. זאת המלאכה שנעשתה בנוסח המשולב.

זאת לדעת, הנוסח המשולב צריך לבטא את החוק כפי שהוא על תיקוניו. כך נאמר

בסעיף 16(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט: שר המשפטים רשאי להציע לועדת החוקה

חוק ומשפט של הכנסת נוסח משולב של כל חוק שניתן במדינה, לרבות של נוסח חדש לפי

סעיף זה; נוסח משולב יכיל את כל השינוי ים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה. לאו

דווקא חקיקה של אותו חוק, אלא מכוח החקיקה הכללית של המדינה.

סעיף קטן (ו) בסעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט אומר: ועדת החוקה חוק

ומשפט של הכנסת תדון בהצעות שהובאו לפניה לפי סעיף זה, תיקבע כל נוסח חדש וכל

נוסח משולב, והם יפורסמו ברשומות בחתימת שר המשפטים תוך המועד שקבעה הועדה;

הועדה רשאית למזג בחוק אחד הצעות של נוסח חדש ושל נוסח משולב שהובאו לפניה

בנושא אחד.

הדבר המרכזי הוא בסעיף קטן (ז); משנתפרסם נוסח כאמור בסעיף קטן (ו), יהיה

הוא, מיום הפרסום ואילך או מיום שקבעה הועדה, החוק המחייב ולא יהיה עוד תוקף

לכל נוסח אחר של אותו חוק, ולא תישמע טענה שהנוסה משנה מתוכנו של החוק המקורי.

זו ממש התחלה חדשה.



לי נראה, שועדת החוקה מוסמכת לדון אך ורק בהצעת הנוסה המשולב כפי שהונהה

לפניה, והיא איננה רשאית להוסיף עוד תיקונים.

ד' מרידור;

אם כבר עושים את העבודה של נוסה משולב, חבל לא להשלים אותה.

אני לא רוצה לקבוע מסמרות, אבל תמיד עשינו נוסח משולב מעודכן עד היום

האחרון.

שי גוברמן;

מר דמביץ בקי בזה יותר ממני, ואני סומך את ידי.

די מרידור;

הממשלה יכולה להגיש לנו הצעות תוך כדי הדיון.

ש' גוברמן;

העבודה נעשתה על יסוד קריטריונים, שקבעה ועדת היגוי בראשותו של השופט

יצחק אליאסוף. חברי הנכבד אליעזר דמביץ הוא שהיה המוציא לפועל של אותם

עקרונות, ואני חושב שאין טוב ממנו להסביר מה היו העקרונות ואיך יושמו.

אין לי אלא להודות לחבריי. חבל שיצחק אליאסוף לא נמצא כאן כדי לחגוג

עמנו, אבל דיברתי אתו אמש לפני נסיעתו לחוץ לארץ.

מר דמביץ, אני מבקש שתציג את העקרונות שקבעה הועדה, הקריטריונים להכנת

הנוסה המשולב, וההמלצות שלך לדיון בועדה הזאת, כי אנחנו צריכים לסכם את דרך

העבודה שלנו.

העקרונות היו לשמור בתוך החוק כל מה שביטוהי בו, לעשות חוק נפרד לביטוח

מתנדבים, מכיוון שהאלמנט הביטוחי שם נסוג. וכמובן שהכוונה היא שהחוק יהיה

מעודכן עד קצה הגבול. הניסיון שלנו במשך השנים בכל הנוסחים המשולבים והנוסחים

החדשים שהיו עד עכשיו היה שהנוסה היה תמיד מעודכן עד הרגע האחרון, על דעת

הועדה. לפי אותם קריטריונים שהנחו את כל הועדות עד כה. אם יש 11 תיקונים

שנתקבלו, ואולי עוד משהו יתקבל במשך הזמן, זה ישתלב. זו עבודה שצריכה להעשות,

ובדרך כלל היא לא העבודה הקשה.

הנוסח המשולב הראשון של שנת 1968, היה לי חלק גם בהכנתו, בתפקיד שהיה לי

אז כסגן הממונה על נוסח החוק באותם ימים. העבודה נעשתה עם אהרן מנסבך, שהיה

עוזר המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי דייר לוטן. הוא הכין מה שהוא הכין

והעביר לי, ואנחנו שקלנו וטרנו, לא היו אז מחשבים שמאפשרים לשלב אות, בכל

תיקון ותוספת צריך היה לעשות הדפסה ושיכפול מהדש. הותיקים אולי זוכרים, המבנה

הקודם היה עם תוספות להוק. אנחנו העברנו את התוספות לגוף החוק, והשארנו

בתוספות רק את הלוחות. המאפיין את הלוחות הוא שאותם אפשר לשנות על ידי חקיקת



משנה. כל דבר שיכול להשתנות על ידי הקיקת משנה השארנו בתוספות, כל דבר שאיננו

יכול להשתנות על ידי חקיקת משנה הועבר מהתוספות לגוף ההוק. לכן מספר הסעיפים

גדל, מספר הלוהות גדל, אבל היתה הבחנה ברורה. ועל הקו הזה אנחנו כמובן שומרים:

יש הבחנה ברורה - מה שבגוף החוק איננו משתנה, שינוי לוחות אפשר לעשות בחקיקת

משנה, בדרך כלל בתקנות לשינויים בגימלאות.

המשך העבודה הוא בדרך כלל בועדת משנה. אני רוצה להזכיר לטובה את פרופ'

קלינגהופר זכרונו לברכה, אינני זוכר אם היה יושב ראש ועדת המשנה אם לא, אבל

הוא קיבל על עצמו לקרוא את הנוסח המשולב בהשוואה אל המקור ולהביא לפני הועדה

כל דבר שלפי דעתו יכול היה להיות בו ספק של ספק שמא יש שינוי מהחוק, וגם דברים

שאמר שאצלו עוררו ספק והוא כבר פתר את הספק, הוא בא לפני ועדת המשנה והסביר.

לפי מה שמצאתי בפרוטוקולים, היו 14 ישיבות של ועדת המשנה, שהתפרסו על פני שנה,

ואחר כך היתה ישיבה קצרה של הועדה במליאתה.

אם הישיבות הן של שעה, דרושות באמת 14 ישיבות. אם הישיבות הן של שעתיים,

צריך פחות משבע ישיבות.

די מרידור;

אני מציע לקיים כמה ישיבות ארוכות. במטריה מיוחדת כזאת, שלא כל אחד מבין

אותה ומכיר את כל הטרמינולוגיה ואת כל המשמעויות, לוקח זמן עד שאדם נכנס

לענין. לכן אני נגד ישיבות של שעה-שעתיים. אני בעד שתים-שלוש ישיבות ארוכות,

כמה חברי כנסת יכנסו לענין וילמדו אותו, ואז אפשר יהיה להתקדם מהר. אחרת בכל

ישיבה יתחילו מחדש בלימוד האלף-בית.

היו"ר ד' צוקר;

שילוב 11 התיקונים הנוספים זו עבודה ענקית או שזה בתהום הסביר?

ש' בריצמן;

להערכתנו זה בתחום הסביר.

היו"ר די צוקר;

הועדה פונה למשרד המשפטים ומבקשת להגיש לנו גם את 11 התיקונים הנוספים

שישולבו בנוסה המשולב שלפנינו.

ש' גוברמן;

נעשה את זה תוך כדי העבודה.

היו"ר די צוקר;

בבקשה.

אני מציע שנקיים את הדיונים בועדה עצמה. ממילא הרכב ועדת המשנה יהיה זהה

להרכב המליאה כאן. נקדיש כמה ישיבות ארוכות לנושא הזה. נקבע את המועדים בתיאום

עם חברי הכנסת דן מרידור ויצחק לוי.

אני רואה לי לחובה להזכיר בברכה את פועלו של צבי בר-ניב, נשיא בית הדין

הארצי לעבודה הראשון, שהיה המנסה של הוק הביטוח הלאומי הראשון. הוא היה היועץ

המשפטי למשרד העבודה. אני משוכנע שהוא מסתכל עלינו ממרום בהנאה.

הברים, תודה לכל מי שעשה בעבודה, לכל מי שציינו קודם ולאנשי הלשכה

המשפטית של המוסד לביטוח לאומי. אני מודה מאד לשרה אורה נמיר שהביאה לפנינו

נוסח משולב. תודה לשר המשפטים על חלקו בפעולה הזאת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45)