הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 251

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ה בכסלו התשנ"ה (28 בנובמבר 1994). שעה 10:00

(ישיבה פתוחה)

נכחו: חברי הועדה;

ד' צוקר - י ו"ר

צ' הנגבי

א' זנדברג

י ' לוי

מ' מאיה

ח' מירום

ד' מרידור

ר' נחמן

אי פורז

א' רביץ

אי בורג

א' דיין

י' דיין

א' ויינשטיין

עי לנדאו

די מנע

מוזמן; שלמה גוברמן - משרד המשפטים

יועצת משפטית; ד' לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; א' אשמן

סדר -היום; א. הצעת חוק יסוד; הממשלה (תיקון - מינוי שרים וועדת שרים לבטחון לאומי)

של חבר-הכנסת א' זנדברג

הממשלה (תיקון - רוב להבעת אי אמון) -

של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג

ג. הצעת חוק יסוד; הממשלה (תיקון) - של חבר-הכנסת צ' הנגבי

הממשלה (תיקון - מינוי שרים וועדת שרים לבטחון לאומי) -

של חבר-הכנסת א' זנדברג

הממשלה (תיקון - רוב להבעת אי אמון) -

של חבר-הכנסת א' זנדברג

ג. הצעת חוק יסוד; הממשלה (תיקון) - של חבר-הכנסת צ' הנגבי

חברים, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום שלושה תיקונים לחוק

יסוד: הממשלה, שנים של חבר-הכנסת זנדברג ואחד של חבר-הכנסת צחי הנגבי. נקיים

דיון משולב בשלוש ההצעות. לא נדון בהצעה של חבר-הכנסת מצא, משום שהיא נדונה

בפורום אחר.

יש לפנינו שלוש הצעות חוק שעברו בקריאה טרומית ובהן שלושה ענינים: א. הרוב

הדרוש להבעת אי אמון לראש הממשלה; ב. אישור הכנסת למינוי שרים; ג. הקמת ועדת

שרים לבטחון לאומי.

נדמה לי שבהצעת חוק שעברה בכנסת הקודמת, ביוזמה של קבוצת חברים בראשות

חבר-הכנבת בני בגין, נקבע שתוקם ועדת שרים לבטחון לאומי, או שזה נקבע בחוק יסוד:

הממשלה הישן?

הדבר הזה פשוט נשמט.

מה שהתקבל זה בדיוק מה שמוצע בהצעת החוק של חבר-הכנסת זנדברג ובהצעת החוק

הממשלתית.

הסיבה היחידה להגשת ההצעה הזאת היתה שהצעת החוק הממשלתית תקועה.

אני יודע שלהצעה הזאת אין התנגדות של הממשלה.

אני רוצה להזכיר לכם מה היה בישיבה הקודמת ומה אנחנו צריכים לעשות היום.

בישיבה הקודמת קיימנו דיון, ולאחר מכן פניתי במכתב אל כל סיעות הבית, ואחריו באו

עוד שני מכתבים. ביודעי את רגישות הנושא, ביודעי שאין מדובר כאי כעמדה אישית של

אדם זה או אחר, ביקשתי כי .יעות להתכונן להכריע כסיעות, ולאשר לחברי הכנסת

שבא לכאן להבי לאחר דיון בסיעותיהם. חברי הועדה -חופשיים להצביע כפי שהם

רוצים אבל טוב שזה יהיה לאחר דיון בסיעות. אני לא באתי, וזה גם לא מתפקידי

לבדוק, לאח.-- שכתבתי שלושה מכתבים, אם אמנם הסיעות קיימו דיונים. יכול להיות שחלק

מהסיעות הניחו שעיקר הדיון יהיה אחרי הקריאה הראשונה. זה יכול להיות, אבל זו

השערה שלי.

אני קבעתי שבישיבה היום יהיו הצבעות בלבד. זה לא אומר שאי אפשר יהיה עכשיו

לומר כמה משפטים ואי אפשר יהיה להתייחס לענין, אבל רציתי לומר שמיצינו את השלב של

דיונים בסיעות. מתי יצא חמכתב הראשון?



ד' ואג;

בחודש יולי, מיד אחרי הישיבה.

אני מבקשת לציין שסיעת מד"ע גיבשה עמדה, והנציג שלהן טעה ובא אתמול לישיבה.

היתה אי הבנה, כי דחינו את הדיון בנושא הזה מאתמול להיום. י ו"ר הסיעה חבר-הכנסת

דראושה יודע שהועדה מקיימת את הדיון הזה היום, אבל אינני יודעת אם יבוא נציג סיעת

מד"ע.

י' מרידור;

הסיעות יודעות שהישיבה היום מוקדשת לענין הזה והן התבקשו להביא עמדות?

ד' ואג;

ראשי הסיעות קיבלו הודעה על ישיבה שהיתה צריכה להיות אתמול. דחינו ביום.

מאחר שדחינו ולא הקדמנו, לא מצאתי לנכון לפנות שוב לסיעות.

נורמלית, הכנסת איננה צריכה להתייחס לעמדות של סיעות. לסיעות היה די זמן לדון

ולסכם עמדות. אבל כאן כל חבר אומר את אשר הוא רוצה לומר והוא מצביע לפי הכרעתו.

אף כי אמרתי היום יהיו רק הצבעות, אני מציע שכל אחד יאמר כמר; משפטים ונחליט אם

להביא את חצעות החוק לקריאה ראשונה.

חבר-הכנסת זנדברג, בשני דברים הצעתך זהה להצעתו של חבר-הכנסת הנגבי. מכיוון

שהוא איננו, אני מבקש שתייצג גם אותו.

א' זנדברג;

סיעת צומת תומכת בכל ההצעות, והסמיכה אותי להצביע בעד.

שלוש הצעות הרווק שלבני הועדה הן ברוח הצעת החוק המקורית, שהוגשה לכנסת הקודמת

ושונתה במסגרת הדיון בקריאה השניה כאשר המליאה קיבלה הסתייגויות מסוימות בענין

הרוב הדרוש להבעת אי אמון בממשלה, שנותר על כנו, ובענין אישור השרים על ידי

הכנסת.

אני סבור שהחוק החדש מחייב, במסגרת האיזונים והבלמים, לעשות את התיקון שישחרר

את ראש הממשלה מהצורך ברוב קואליציוני לאישור כל שר ושר, כי אחרת לא עשינו דבר

וחצי דבר. וגם לענין הפלת הממשלה, למרות שאני נמנה עם האופוזיציה בימים אלה, אני

סבור שלאחר שראש הממשלה נבחר בבחירה ישירה, נכון וטוב יהיה לתקן ולקבוע שהרוב

הנדרש יהיה גדול יותר מאשר רוב חברי הכנסת.

אני רוצה עוד להוסיף, בהצעת החוק שלי כתבתי "ברוב של שבעים מחבריה", אבל

במהלך הדיון בכנסת הסכמתי לפשרה, על דעת הממשלה - רוב של ששים וחמישה. היתה תמיכה

של הממשלה בשתי ההצעות שלי שחופפות וזהות, למעט הדרישה לרוב של שבעים חברי כנסת,

להצעת חוק ממשלתית שנשארה תקועה. זו גם הסיבה לכך שהעליתי את הצעות החוק שלי,

בתקווה שזה יזרז את החקיקה.

עיון ועדת שרים לבטחון לאומי, למיטב ידיעתי, פשוט נשמט בתיקון הקודם. ההצעה

שלי -אה לתקן את הדבר.



ד' מרידור;

אני תומך תמיכה נלהבת בהצעתו של חבר-הכנסת זנדברג בענין ועדת שרים לבטחון,

שנשמטה בטעות מהנוסח החדש של חוק יסוד: הממשלה, ומקומה שם. אני חושב שזו הצעה

טובה. יתכן שתהיה לי הצעה לתיקון פרט אחד בתוכה, אבל אציע אווזה בהכנה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית. אני לא רוצה להציע את התיקון עכשיו כי יכול להתחיל ויכוח על

הענין, הממשלה יכולה להתנגד, ואינני רוצה לעכב את החקיקה.

הנושא חשוב בעיני, אני רוצה לחזק את כוחו ואת משמעותו של הצוות המקצועי, מה

"שעשינו כתחליף למועצה לבטחון לאומי. אני חשבתי שחשוב מאד להקימו, אבל לצערי גם

בימי הממשלה הקודם הוא לא קיבל את המשקל הראוי, למרות שנעשה ניסיון לתת לו משקל,

ונדמה לי שבממשלה הנוכחית מצבו עוד הדרדר. וזה יובל. אני רוצה להציע עוד לחזק

אותו, אבל אינני מגיש את הצעתי עכשיו. אם הצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה, אציע

תיקון בהמשך.

לעומת זה, לשתי ההצעות הנוספות של חבר-הכנסת זנדברג יש לי עמדה קצת שונה ואין

לי התלהבות. האחת נוגעת למינוי שרים בידי ראש הממשלה ללא הזקקות לאישור הכנסת,

והשניה - רוב של 70 או 65 להבעת אי אמון לראש הממשלה. בקשר להצעה בענין מינוי

שרים יש לי בעיה. בועידה האחרונה של הליכוד התקבלה החלטה שתומכת במינוי שרים בידי

ראש הממשלה ללא צורך באישור הכנסת, ואני לא יכול להצביע נגד החלטת הועידה. דעתי

איננה כדעת הועידה, הייתי במיעוט בענין זה. ההצעה בענין הרוב הדרוש להבעת אי אמון

לראש הממשלה לא התקבלה, לכל ההצעות שהיו בנושא זה התנגדתי והצלחתי.

בנושא מינוי השרים לא אוכל להצביע כאן, אולי לא אהיה בשעת ההצבעה. לא אוכל

להצביע נגד עמדת הסיעה שלי.

אני מתנגד להצעה בענין הרוב בהצבעת אי אמון בראש הממשלה, ואני רוצה להסביר

למה. יש בה הגיון והוא נובע מההצעה המקורית שהתקבלה בכנסת, וההגיון הוא לא לחייב

את ראש הממשלה לקבל את אישור הכנסת כי הוא לא נבחר על ידי הכנסת. אני מתנגד להצעה

שהתקבלה בכנסת, היא התקבלה בניגוד לדעתי, ואני לא רוצה לחזק את המגמה הזאת.

אני חושב שהיום המצב יותר גרוע משהיה. הוא נוח מאד לסיעת המפדל, לסיעת רצ,

לסיעות הערביות, כי הבחירות האלה יגדילו מאד את כוח המיקוח על הסיעות הקטנות מי

שרוצה יקרא לזה סחיטה, מי שרוצה יקרא לזה מיקוח לגיטימי, הרי תמיד יש ויכוח על

שאלה ערכית. זה יקטין מאד אה כוחו של ראש הממשלה . בניגוד לכוונת היוזמים. מדוע?

בבחירות הבאות הסיעות הקטנות יגדלו והסיעות הגדולות יקטנו, כי אנשים יפצלואת

הצבעתם. מצביע ערבי שבבחירות הקודמת הצביעה בעד העבודה, יצביע בעד רבין ובעד סיעה

ערבית; מי שהצביעה בבחירות הקודמת בעד מפד"ל יצביע בעד נתניהו ובעד המפד"ל. אם

הליכוד או העבודה, מי שלא יזכה בבחירות, תהיה סיעה יותר- קטנה, והסיעות הקטנות

יגדלו, התוצאה תהיה יותר כוח מיקוח לסיעות הקטנות והשכר ייצא בהפסד. לכן יש הגיון

בהצעה, מהבחינה של מי שמאמין בדרך שהתקבלה. אני לא מאמין בדרך הזאת. תחילה קצת

תמכתי בה ועם הזמן שיניתי את דעתי, עוד לפני ההצבעה, והתנגדתי לחוק. לכן אני לא

רוצה לחזק אותו. לו היתה הצעה יותר פרודוקטיבית, לעשות תיקון אחר בחוק ולכתוב

שתחילתו תהיה בכנסת ה-15 או בכנסת ה-16, הייתי תומך בהתלהבות.

י' לוי;

אנ.י מצטרף לתמיכה בהצעה בענין ועדת שרים לבטחון לאומי. אילו אפשר היה לקבל רק

את ההצעה בעין זה, למחוק את סעיף 1 בהצעה ולהעביר רק סעיף 2, בוודאי שהיינו

תומכים בה ברצון ומעבירים אותה לקריאה ראשונה.

אנחנו מתנגדים לשתי ההצעות האחרות, גם לקביעה ש"השרים מכהנים מכוח מינויים

בידי ראש הממשלה" וגם להצעה שיידרש רוב של 70 או 65 להצבעת אי אמון לראש הממשלה.



אני רוצה לנמק בקצרה. ברור הדבר שאנחנו מדברים כאן על שני גופים שנבחרים על

ידי העם - ראש הממשלה והכנסת, ואנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון בין השנים. אי

אפשר לבטל את רצון העם כאן, ואי אפשר לבטל את רצון העם כאן. האיזון בהכרח יהיה

בכך שראש הממשלה יצטרך רוב בכנסת כדי שיוכל לשלוט. בלי רוב בכנסת ראש הממשלה לא

יוכל לנהל את המדינה, גם אם הוא ימנה את השרים. נניח אפילו שתתקבל הצעת החוק שכדי

להביע אי אמון צריך רוב של 65 או 70, הרי הוא לא יוכל לעשות את העבודה, לא בחוק

התקציב ולא בענינים אחרים.

במה שמציעים כאן אין עקביות. מצד אחד לכולנו ברור שהאיזון בין הכנסת ובין ראש

הממשלה הוא הרוב בכנסת, מצד שני אנחנו לוקחים כמה ענינים ואומרים שלהם הוא לא

צריך רוב בכנסת, את זה יוכל ראש הממשלה לעשוות בעצמו, ויש דברים שלהם רוב רגיל לא

מספיק אלא צריך יותר מכך. זח לא עקבי. אנחנו מפירים את האיזון בכך שנותנים כוח רב

מאד לראש הממשלה וממעטים את כוחה של הכנסת, על אף שמבחינת רצון הציבור הדברים

צריכים להיות שקולים. הציבור לא נותן משקל גדול יותר להצבעתו בבחירות לראש הממשלה

מאשר להצבעתו בבחירות לכנסת.

לכן התיקונים האלה לא מקובלים עלינו ואנחנו נצביע נגדם.

י' דיין;

אני מבקשו; עוד לברר את הענין. יכול להיות שדעתי אינה מתאימה לעמדת הסיעה.

ש' גוברמן;

ביקשתי רשות הדיבור רק להעיר על ענין טכני, כמובן שאני לא אעלוק בצד המהותי.

אתייחס לדבר שחבר-הכנסת מרידור שלל בהצעתו של חבר הכנסת זנדברג, דהיינו לתקן את

הסעיף האחר מכוח מה מכחנים שרים, אם הם מכהנים מכוח אישור הכנסת למינוי או

שמספיק המינוי בידי ראש הממשלה.

אזכיר את סעיף 33 לחוק היסוד החדש, סעיף קטן (ה): "בכפוף להוראות סעיפים

קטנים (א) ו-(ב)" -שמדבר על המספר חברי הממשלה ואומר שלפחות מחצית מהשרים יהיו

חברי הכנסת - "-שאי ראש הממשלה לצרף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה; תחילת

כהונתו של שר שצורף ותהא עם מסירת הודעה מאת ראש הממשלה לכנסת על מינויו, סמוך

לאאחר מכן ימסור השר בכנסת הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף 14(ג)".

ד' מרידור;

זה מינוי נוסף, לאחר כינונה של הממשלה, והוא לא מותנה באישור הכנסת?

שי גוברמן;

לדעתי, לא.

יתכן שצריך לגרוס שההוראה בסעיף 3 בדבר מקור הסמכות - ייהשרים ימונו על ידי

ראש הממשלה; מינויים טעון אישור הכנסת" -חלה גם על מינוי לפי סעיף 33. אני

נוטה לחשוב שנפלה שגגה כאשר התקבלה הסתייגות והוסף "מינויים טעון אישור הכנסו ."

מי שהגיש את ההסתייגות התעלם ממה שנאמר בסעיף 33(ה) לחוק.

י' לוי;

זאת היתה הסתייגות שלנו.

ש' גורמן;

יש א-סימטריה בין הסעיפים.



היו"ר ד' צוקר;

א-סימטריה או אי-בהירות?

שי גוברמן!

בוודאי אי-בהירות, זה המינימום שאפשר להגיד.

היו "ר ד' צוקר;

לכן יש מקום להצעה שלהם, אם הם תומכים בגישה הזאת.

ש' גוברמן;

אני לא רוצה לדון בצד המהותי. מצאתי לנכון רק להניח את הדבר על השולחן כדי

שחברי הכנסת יהיו מודעים.

די מרידור;

יש לי הערה להערתו המלומדת של מר שלמה גוברמן. האמור בסעיף 33(ה) איננו שונה

לחלוטין מן האמור בסעיף 14, שבו כתוב שראש הממשלה יתייצב ויציג את השרים, והשרים

יכנסו לכהונתם "ובלבד שקוימו הוראות סעיף 33 (א) י -(ב); סמוך ככל האפשר לאחר מכן

יצהירו..." בסעיפים האלה לא כתוב שום דבר בענין האישור.

היו"ר ד' צוקר;

ענין האישור מופיע בסעיף אחר.

די מרידור;

האישור הוסף בקבלת ההסתייגות של המפד"ל לסעיף 3. ישם נקבע שהשרים יכהנו גם

מכוח אישור הכנסת. הסעיף הזה חל גם על סעיף 14 וגם על סעיף 33. דעתי, החובה

הזאת קיימת באותה מידה במינוי עם כינונה של הממשלה ובמינוי מאוחר יותר.

ש' גוברמן;

אני לא שולל את דברי חבר-הכנסת מרידור.

היו"ר ד' צוקר;

כיוון שנכנס חבר-הכנסת צחי הנגבי והוא אחד המציעים, אני מבקש שיציג את שני

הנושאים שהוא מציע ויסביר אותם לחברי הכנסת רביץ ומאיה, שלא היו בתחילת הישיבה.

יי לוי!

אני מבקש התייעצות סיעתית. יש לי חשש שהולכים לגייס מצביעים.

צ' הנגבי;

אני לא מתכון; לגייס מצביעים, ואין גם משמעות להצבעה כאן, ממילא המליאה

תכריע.

הצעת החוק הזאת, כידוע לכולנו, היא תולדה של אבסורד המופיע בחוק יסוד:

הממשלה. אם רוצים לשנות את חוק יסוד; הממשלה החדש, זה לגיטימי. אבל אם נותיר

את המום הזה, שראש הממשלה נבחר ישירות ולכאורה מעכשיו יש לו סמכות לפעול, אבל אין

לא סמכות בלי הכנסת למנות שרים, שבלעדיהם הוא לא יכול לפעול, לא עשינו דבר.



י' לוי;

אי אפשר להציג את הדברים בשחור ולבן. כלומר, אם לא מקבלים את התיקון הזה -

אין חוק. זה לא נכון. יש איזון נכון בין הכנסת ובין ראש הממשלה. שני הגופים נבחרו

על ידי העם והעם רוצה באיזון. האיזון הוא שראש הממשלה הוא ראש ממשלה ללא בחירת

הכנסת, אבל הממשלה שולטת בכוה הרוב בכנסת. בלי רוב בכנסת אין לה שום דבר. איאפשר

להגיד שאם התיקון המוצע לא יתקבל, אין חוק. זה לא נכון. יש חוק, יש כאן שתי עמדות

שונות.

צ' הנגבי;

לא אמרתי שבלי התיקון אין חוק. אמרתי שבלי התיקון לא עשינו כלום.

י' לוי;

עשינו הרבה מאד. יש אומרים שעשינו יותר מדי, יש אומרים שלא עשינו די. אבל אי

אבשר להגיד שלא עשינו כלום. יש כאן שאלה של שיקול דעת איפה האיזון הנכון בין ראש

הממשלה ובין הכנסת, ולא שאלה אם עשינו או לא עשינו, מכיוון שבהחלט עשינו.

א' רביץ;

אני רוצה להזכיר לחברים שלנו שבדמוקרטיה הגדולה ארצות-הברית, שם העם בוחר את

והוא המנווט והוא הבוחר את השרים, הוא בוחר אנשים לא מתוך הפרלמנט אלא אנשי

מקצוע, המועמדים למינוי עומדים בבקורת צולבת של ועדות והם צריכים לקבל אישור.

היו"ר ד' צוקר;

בוא נעשה עיסקת חבילה, ניקח כמה דברים משיטת המימשל האמריקאית ונאמץ אותם.

א' רביץ;

יש כמה דברים שהייתי ר.צה לאמץ מהשיטה האמריקאית. מאחר שאין לנו מסורת בכנסת

שלועדות יש כוח לבדוק את המועמדים ולהשפיע על מינויים, אני חושב שאנחנו לא צריכים

ליגת גט פיטורים לכנסת באותה הזדמנות שהחלטנו על בחירה ישירה. אני מציע שמינוי

השרים יהיה באישור הכנסת.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה להציג בכמה משפטים את עמדתי, ואחר כך נעבור להצבעה. אני סבור כמו

חברים ארורים כאן, משני הצדדים, שהויכוח הוא על השיטה עצמה - בעד ונגד מנדט לראש

הממשלה, לרשות המבצעת. אבל אני רוצה לומר לחברי הכנסת לוי ורביץ, שאי אפשר לקחת

שיטה אי שהכנסת כבר החליטה עליו ולהוסיף עליה בלמים ואיזונים משיטה ב'.

א' רביץ;

למה אי אפשר? אם זה ג וב, אפשר.

י' לוי;

זה מה שהכנסת החליטה.

אי רביץ;

האמינו לי, זו לא בעיה של המפלגות הדתיות. אנחנו יודעים להלך בכל דרך. גם אם

נאמר שראש הממשלה יבחר, האם אנחנו לא נשפיע?אנחנו



מ' מאיה;

פעמיים יהיה משא ומתן.

היו"ר ד' צוקר;

אני נציג של סיעה קטנה, שלכאורה יכולה להינות מכל אישור של שר. אבל אי אפשר

לבחור בשיטה אי ולקחת את האמצעים והבלמים משיטה בי, ולחשוב שזה טוב. אפשר לעשות

את זה, אבל נדמה לי שזה פוגם בהגיון של השיטה.

אי רביץ;

איזה בלמים אחרים אתה מציע?

היו"ר ד' צוקר;

לעניות דעתי, החוק במלואו נתן לכנסת יותר סמכויות מאשר יש לה היום. תקנות

ההגנה שעת חירות הן הדוגמה המובהקת לכך שלכנסת יהיו יותר סמכויות מאשר יש לה

היום. מי שרוצה שיהיה ראש ממשלה בעל סמכות, שאיננו תלוי יום יום ברצונה של הכנסת,

אלא בהצבעות אי אמון, צריך ללכת עם השיטה הזאת עד הסוף, בידיעה שיש לה גם כמה

מגרעות ואולי אפילו רבות, אבל לדעתי יש לה יותר מעלות מאשר מגרעות. עד כאן עמדתי.

יש הצעה אחת שכולם מסכימים לה, בענין ועדת שרים לבטחון לאומי. אני מציע שאת

ההצעה הזאת ננסח בנפרד, עם דברי הסבר נפרדים, כדי שלא ותהיה תלויה בהצעות האחרות.

גם ההצעה הזאת צריכה לעבור במליאה ברוב של 61. אני מציע את ההצעה הזאת להגיש

בנפרד, כדי שאם יהיה מאבק על הנושאים האחרים לפחות ההצעה הזאת תעבור. בנושא זה יש

הצעה של חבר-הכנסת זנדברג ויש הצעה ממשלתית. אני מציע להגיש בחוברת כחולה את הצעת

החוק של זנדברג. אני יודע שהממשלה תומכת בהצעה. אם הממשלה תגיש את הצעת החוק שלה

- ניישר את הקו. עדיף ללכת בענין זה עם הממשלה, אבל אם הממשלה תתעכב, הועדה

אישרה והיא סוברנית להעביר את הצעת החוק למליאה.

י' דיין;

אני מציעה להוסיף את שר המשפטים לועדת השרים לעניני בטחון. אם זוכרים את

הקונפליקטים שהיו קשורים בהיבטים משפטיים של עניני בטחון, נראה לי שזה חיוני ששר

המשפטים יהיה חבר בועדה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבין שיש הסכמה כללית להוסיף כבר בשלב זה את שר הבטחון להרכב של ועדת

השרים.

לגבי שני הסעיפים האחרים - חבר-הכנסת לוי, אתה מבקש התייעצות סיעתית?

י' לוי;

אני מבקש התייעצות סיעתית.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מפסיקים עכשיו את הישיבה, ונחדש אותה להצבעה בדיוק בשעה 10;11. ההצבעה

תהיה על שני הנושאים - רוב של 65 להבעת אי אמון לראש הממשלה ואישור הכנסת למינוי

שרים.

אם מוגשת הצעת חוק, כמו הצעתו של חבר-הכנסת זנדברג, שיש בה שני סעיפים, הועדה

יכולה לפצל הצעת חוק רק לאחר הקריאה הראשונה. לא ידועה לי פרוצדורה של של פיצול

הצעת חוק אחרי קריאה טרומית.

נעיין בענין במהלך ההפסקה להתייעצות הסיעתית. בענין זה ננהג לפי התקנון.

בשעה 11:10 בדיוק אנחנו מתכנסים להצבעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 10:45 והתחדשה בשעה 11:10)

למעו הפרוטוקול, אני מציין מי המשתתפים בחלק זה של הישיבה. כטעם סיעת העבודה

- חברי הכנסת אברהם בורג, חגי מירום, יעל דיין, אלי דיין. לסיעת העבודה יש חמישה

מקוביות בועדה, נמצאים אתנו ארבעה חברים. מטעם סיעת הליכוד - חברי הכנסת רוו נחמו,

אריאל ויינשטיין, צחי הנגבי, דוד מנע. מטעם סיעת מרצ - חברי הכנסת אברהם פורז

וצוקר. וכו חברי הכנסת אליעזר זנדברג, אברהם רביץ, משה מאיה ויצחק לוי מטעם

סיעותיהם.

את הדיון סיימנו. אנחנו עורכים עכשיו רק הצבעות.

הצבעה ראשונה היא על ההצעה שהרוב הדרוש להצעת אי-אמון לראש הממשלה יהיה 65

חברי כנסת.

הצבעה

בעד ההצעה - 10

נגד - 4

ההצעה התקבלה

חברי הכנסת לוי, בורג, מאיה ורביץ הצביעו נגד ההצעה.

הצבעה שניה היא על ההצעה לבטל את הסעיף בחוק יסוד: הממשלה המחייב אישור הכנסת

למינוי שר.

הצבעה

בעד ההצעה - 7

נגד - 7

האחת - לבטל את הסעיף, השניה - להשאיר את הסעיף

הקיים על כנו .

בעד ההצעה הצביעו חברי הכנסת דוד מנע, צחי הנגבי, אריאל ויינשטייו, אברהם

פורז, אליעזר זנדברג, אלי דייו ודוד צוקר. נגד ההצעה הצביעו חברי הכנסת יצחק

לוי, אברהם בורג, חגי מירום, יעל דייו, משה מאיה, אברהם רביץ ורוו נחמו.



יש לנו בעיה של ניסוח בקשר להצעה בענין ועדת שרים לבטחון לאומי. כשיהיה

סיכום בענין הניסוח, אביא אותו לפני הועדה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)