הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 245

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. יגי בכסלו תשנ"ה. 16.11.94. שעה 9:00

חברי הוועדה; די צוקר - היו"ר

א' גולדשמידט

ע' פרץ

מוזמנ ים; רות אולניק - משרד המשפטים

דרורה ליפשיץ- - סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

יעקב לייטון - לשכה משפטית, משרד האוצר

יואל אופיר - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

נחמן רטנר - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

גבי שוהט - משרד האוצר

ענת בריל - ראש תחום תכנון ותשתית, משרד הבטחון

רון להב - ראש היהירה הכלכלית, מנה"ר,

משרד הבטחון

מרגית כחן - הלשכה המשפטית, בנק-ישראל

שמואל חרציג - לשכת עורכי-הדין

אבישי ספיר - היוע'ץ המשפטי, מינהל מקרקעי ישראל

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

היועצת המשפטית; די מסר

מזכירת הוועדה; די ואג

קצרנית; טי רם

סדר-חיום; תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשנ"ד-1994



תקנות חובת המכרזים (תיקון). התשנ"ד-1994

על סדר הלום תקנות חובת המכרזלם (תלקון), התשנ"ד-1994.

אנו עובדלם על-פל המסמך מה- 15 בנובמבר 1994.

תיקון תקנה 3. תקנה 3 - פטור מחובת מכרז: "התקשרות משרד

בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין..."

"בפסקה (1) אחרל "מתקשר מסויים", לבוא "לפל פסקה זו"."

פסקה (1) בתקנה 3 נותנת פטור ממכרז להתקשרויות בסכום

נמוך, שוויין אלנו עולה על 25 אלף שקלים, אך הלא מסייגת, ובלבד

שבשנה מסויימת לא התקשרו עם מתקשר מסולם בסכום שעולה על 50 אלף

שקללם. רצלנו להוסלף כאן, שהסייג. לחול רק לגבי התקשרויות שהן

מכה אותה פסקה, זאת אומרת אם מתקשרלם אלתו במכרז או מתקשרלם

אלתו מסלבות אחרות, זח לא לחלה רלבנטל לצורך ספלרת ה- 50 אלף

שקללם.

זה לא מתווסף לרבע מליון שקל בסעלפלם האחרלם.

לש בכך הרבה הגיון, משום שבמידה שחושבים שהוא המתאים

בלותר להתקשרות בסכום הזה, לא צרלך להלות רלבנטל זה שהתקשרו

עלמו בגלל סלבות אחרות. מה שרצו למנוע בסייג הזה הלה, שלא

לשתמשו בסכומלם הקטנים לפלצוללם של הרבה התקשרלות.

אנל לא כל-כך מבלנה את ההצדקה. מדובר כאן על התקשרות

בטווח נמוך ואם זאת חלתה התקשרות דחופה, מה מפרלע לנו שזה לכנס

גם לתוך החרלג?

נתת דוגמא של התקשרות דחופה, אך לש הרבה דוגמאות אהרות.

נניח זכה במכרז של בנק-ישראל גורם מסויים. אחר-כך רוצלם להתקשר

בסכום נמוך. האם לפסלו את ההתקשרות אלתו בגלל שהוא זכה במכרז?

אנל לא חושבת שזה הגיוני. אנו אומרלם שמכה התקנה הזו יא רוצלם

שיעשו שימוש לרעה ויפצלו להרבה התקשרויות.

אם הוא התקשר במכרז על 150 אלף שקל?

די ליפשיץ;

הוא יוכל הלום להתקשר אלתו גם ב- 25 אלף שקללם, מכה תקנה

זו.



מי כהו;

רק שזה יהיה ברור כך בנוסה, משום שאנל הבנתי להיפך.

פסקה (1) מאושרת.

"(2) בפסקה (2), בסופה יבוא: "ולענין התקשרות אשר הדהיפות שלה

הינה של ארבעים ושמונה שעות או פחות - אם המנהל הכללי של

המשרד- המתקשר אישר זאת";"

מי היתה סמכות האישור לפני כן?

ההשב הכללי. כאן מדובר על התקשרויות מאד מאד דהופות ואנו

מסתפקים בדיוח בדיעבד.

עשיתם שינוי מהנוסה הקודם?

לא.

אצלי רשומה הערה שקיימת בעיה של ניסוה.

היה מקרה קונקרטי שגרם לכך. התמוטט גשר ונוצרו בעיות

אמת, וראינו שזו הדרך.

אני יודע שיש עדיין משרדי ממשלה שבודקים נושא של תיקון

תקנות נוספות. האם זה לא אמור לבוא לידי ביטוי בתקנות אלה?

מה שבא לידי ביטוי בתקנות אלה הס הדברים הגמורים, שאין

לגביהם מחלוקות. מתוך הנושאים שאני הושבת שאליהם אתה מכוון, אהד

מהם מופיע בתקנות האלה כי הוא סגור ושלם. לגבי אהד נוסף, אולי

אצליה לקבל במהלך הבוקר תשובה חיובית בנושא תיירות. אהד

מהסעיפים מופיע כאן וזהו תיקון לתקנה 25, ההלפת פסקה (13) בעמוד

4, בנוסח ההדש.

מדובר על מיזם עסקי?



ד' ליפשיץ;

מיזם עסקי שכולל גם מיזם תיירותי או מיזם מלונאי. לגבי

נושא נוסף שהיתה לגביו עדיין שאלה במחלוקת, אני מקווה לקבל

תשובה בשעתיים הקרובות משר האוצר כיצד להציג זאת בוועדה, ואז זה

יוצג. אם לא, זה יצטרך לבוא בפני הוועדה במועד מאוהר יותר.

א' גולדשמידט;

ברצוני להציע הצעה ואקדים ואסביר מה הבעיה. נוצרה בעיה

קשה מאד בעיקר באזורים הפריפריאליים, של הצורך להתמודד במכרזים.

אני מציע הצעה עקרונית, גם נוכה הצורה שבזמנו הבר-הכנסת

פורז ניהל את התקנות הראשונות. אני מצלע שלא נאשר את התקנות עד

שהכל ל ושלם.

לפי הערכתי, אחת לשלושה הודשים, יבוא הנה קובץ של תקנות

ולפי דעתי, זה לא הולך להסתיים.

היום מונהת הצעת-הוק של הבר-הכנסת פלנל בדש, לביטול חובת

המכרזים בקריאה טרומית או ראשונה. הממשלה מתנגדת.

הבר-הכנסת גולדשמידט, זה ממש בלתי מעשי.

אם ארצה להביא הצעה...

ברגע שתרצה להעלות משהו בוועדה זו, יתאפשר לך להעלות זאת.

אישרנו את פסקה (2).

יי(3) בפסקה (3), במקום "גילויה עלוליי יבוא ייערלכת מכרז לגבלה

עלולה".

כבר עברנו על כך ואלשרנו זאת.

בפסקה 3 מדובר על פטור להתקשרות שגילויה עלול לפגוע פגיעה

מהותית בבטחון המדינה, בלהסל החוץ שלה, בכלכלתה.

לא ייגללולה עלוליי, אלא ייערלכת המכרז עלולהיי.



ד' ליפשיץ;

התעוררה שאלה של פרשנות, אך זוהי הכוונה המהותית.

לש למישהו הערה?

אנו מאשרים את פסקה (3).

"(4) בפסקה (4), אהרל "מל שהוא הסמיכו לענין -זה" לבוא י'ההשב

הכללל רשאל לאשר בנסלבות מיוחדות ומטעמלם של לרשמו התקשרות המשך

אף אם הלא נעשלת לאהר שלוש שנלם ממועד ההתקשרות הראשונה, אף אם

עלה שוויין המצטבר של התקשרויות ההמשך על שווי ההתקשרות הראשונה

או אף אם הלא נעשלת שלא בעקבות מכרז;"

מהי פסקה 4 ולמה השינוי?

פסקה (4) מדברת על פטור ממכרז להתקשרות המשך, כאשר רוצלם

להתקשר מטעמלם של הלסכון, אהלדות, לעללות, עם גורם שאלתו

התקשרו. התקנה הגבללה בסל לגלם, כלומר נלתן להתקשר לפלה רק אם

התקשרות ההמשך מבוצעת בתוך שלוש שנלם ממועד ההתקשרות הראשונה,

אם סך כל התקשרויות ההמשך היקפן לא עולה על 50% מההתקשרות

הראשונה ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז.

בכל זאת, לשנם מקרלם הרלגלם בהם רוצלם התקשרולות המשך גם

במקום שזה לא נעשה בעקבות מכרז, מסלבות השובות וטובות אהרות, של

דהלפות, או רוצלם התקשרולות המשך גם מעבר לשלוש שנלם, ולכן

השבנו שצריך לאפשר להשב הכללל לאשר זאת.

זה כמעט לשמוט את הבסלס מתהת לסעלף עצמו, לא?

לא, כל זה בנסלבות מלוהדות ומטעמלם שללרשמו, זאת אומרת זה

בכל זאת מגבלל את שלקול-הדעת של ההשב הכללל רק למקרלם מאד

מלוהדלם לאשר התקשרולות המשך, שהורגות מכל הסללגלם הללו.

בנוסה מה- 13 בלונל לא הלה כתוב הסלפה: "אף אם הלא נעשלת

שלא בעקבות מכרז".

כל הלה רלשה אהרת שקבעה שאנו מהללפלם את עורך המכרז

במשרד, ואז זה אמר שבכל מקרה לא לצטרכו לבוא אל ההשב הכללל. כעת

עשלנו ההמרה מבהלנת הסללגלם בנוסה הזה. בנוסה הקודם אמרנו שההשב

הכללל אפילו לא לצטרך לאשר, אלא המשרד יוכל על דעת עצמו,

אוטומטלת, לבצע כל התקשרות המשך, גם אם לא נעשתה בעקבות מכרז.



די מסר;

אצלי רשום מעל 100%.

שויין המצטבר על שווי ההתקשרות הראשונה. בכל הסייגים הללו

שרשומים בפסקה, להלה רשאל החשב הכללל.

די מסר;

שאלה אם ברור שזה מצטבר. כתוב; "אף אם הלא נעשית לאחר

שלוש שנים, אם עלה שוו ל לן המצטבר''. לש בעלה של נוסח ונדבר על כך

אחר-כך.

היו"ר די צוקר;

אנו מאשרלם את פסקה (4), בחנחה ובלדלעה שמדובר על תנאלם

מצטברים.

רי אולנלק;

דלברנו על שאלה של קרלטרלון. האם אחלדות ולעללות זה אותו

דבר, כלומר אלן צורך בהחמרה?

די ליפשיץ;

לא.

הלוייר די צוקר;

"(5) בפסקה (5) -

(א) ברישה, אחרל "החשב הכללליי לבוא "ולענין הענקת זכולות

במקרקעין בלדל מלנהל מקרקעל לשראל - באלשור ועדת הפטור

של מלנהל מקרקעל לשראל;

(ב) בפסקת משנה (ב) בסופה לבוא; ייאו לש התחרות כאמור, אך

קיימות נסלבות מל וחדות חמצדלקות את ההתקשרות עם החברח

הממשלתלת בלל מכרז; התקשרות כאמר טעונה גם אלשור שר

האוצר או מל שהוא הסמלך לכך;

פסקה (5) מדברת על התקשרויות עם חברות ממשלתיות, כאשר

רשאל ההשב הכללל לאשר התקשרות עם חברה ממשלתלת אם התמלאו תנאלם

מסוללמלם. כאן אנו מצלעלם שנל תלקונלם לתקנה: ראשלת, לגבל

התקשרויות עם חברה ממשלתלת להקצאת מקרקעין, אנו מצלעלם שבמקום

אלשור החשב הכללל, "התקשרויות שעניינן הצעת מקרקעין להברה

ממשלתלת", תאשר ועדת פטור במינהל מקרקעל ישראל. העיר לי היועץ

המשפטל של המינהל שלמרות שבהרכב ועדת הפטור לשנם גם חברל מועצה

וגם אנשל סגל המלנהל, ראוי לכתוב ועדת פטור של מועצת מקרקעל

לשראל ולא מלנהל מקרקעל לשראל.

הלוייר די צוקר;

האם זה יחייב את שינו הרכב הוועדה?



די ליפשיץ;

לא. באותו הרכב.

אי ספיר;

זה פשוט משקף את האמת. הוועדה הלא ועדה של המועצה שמפקחת

על המלנהל. זה שהיועץ המשפטי של מלנהל מקרקעל לשראל לושב בה,

הוא הבר אקס אופיציו, אך הוא לא של המלנהל.

לש הוראה לגבל ההרכב, שזה לכלול הברל מועצה פלוס חשב

המלנהל פלוס יועץ משפטל של המלנהל, אך זה סמנטל לומר שהלא של

המועצה ולא של המלנהל, ההרכב לשאר אותו דבר.

עי פריץ;

מכיון שלצערל אלנל בטוה שהוועדות במלנהל הן כל-כך פנולות,

האם לא נלתן להוסלף לתקנות האלה בכל פעם אלזושהל עמלדה בלרה

זמנים כך שלאותה ועדת פטור לקבע זמן? אולל ועדת הפטור תשב שנה,

שנתללם, ארבע או המש שנלם? נלתן לכתוב סעיף שמגביל ל-60 לום או

לאלזשהו פרק זמן סבלר.

אני הושבת שזה לא נחוץ, משום שזה תמלד בשיקול דעת של

הוועדה אם לאשר פטור. אם הוועדה אינה רוצה, ותגביל אותה בזמן,

הלא תכתוב לא. בכך שתגביל אותה בזמן, רק תשיג. את התוצאה ההפוכה.

זו גלשה משונה, שאם אני מאלץ אותם לעמוד בלוה זמנלם סבלר,

אזי הם יגידו לא.

לא מדובר כאן בזכות קנולה של מלשהו לקבל קרקע ופטור

ממכרז.

לש כאן ועדה של גוף מסויים, ועד כמה שלדוע לל הוא עדללן

שללך למדלנה. אני מעונין שהוא יעמוד בלוח זמנלם סבלר. תקבעו

שלושה הודשלם, ארבעה הודשלם, כמה שנראה לכם.

המקרלם שבאים בפני הוועדה הם לוצאל דופן ומלוהדלם, כל

הכלל הוא שקרקעות צריכים לצאת למכרז ולתת זכות שווה לכולם

להשתתף. כאשר באלם אנשלם עם בקשות, לש כל מיני סוגלם של בקשות.

קורה בהרבה תיקים שוועדה מבקשת נימוקים נוספים, מאחר שהנימוקים

שבפנלה אלנם מספיקים. כאשר דרורה ליפשיץ צללנה שלתנו תשובה

שללללת, זה לא מתוך כעס שתגבלל אותם.

אפשר לקבוע תוך שלושה חודשים, ובמקרים מיוחדים יאריך חשר

בשלושה חודשים נוספים.

י י אופיר;

אתה מעונין להגביל את ועדת הפטור שתיתן תשובה תוך שלושה

חודשים?

כן. מדוע לא?

ואם היא לא עמדה בכך, היא עוברת על החוק?

מה יקרה כאשר רוצים פרטים נוספים כי הנימוקים אינם

מספיקים?

במקרים מיוחדים רשאי השר להאריך.

אז יוצרים מצב בו לוועדה אחת מכלל הוועדות של המועצה יש

לוח -זמנים.

איני דן בכל חוק מקרקעי ישראל.

ועדות הפטור של החשב הכללי מוגבלות כאן בזמן של 14 יום,

כי מדובר באישור של המשרדים וביחסים פנימיים בין המשרדים לבין

ועדת הפטור. ההוראה היא הפוכה, כלומר אם הם לא יחליטו תוך 14

יום, בעצם המשרד רואה את עצמו כאילו קיבל אישור. כאן לא מדובר

ביחסים פנימיים עם משרדי ממשלה, מדובר ביחסים כלפי איזשהו גורם

פרטי.

מיהו הגורם הפרטי?

אותה הברח שמקבלת את הקרקע.

אותו גורם פרטל שימתין שנה לפטור, או שהוא מתמוטט או שהוא

אלננו. אנל מכלר גורמים שמרוב שהמדלנה הבטלהה להם לעשות טובה,

הם נמצאלם בבלת-סוהר. הם הלכו והלכו ונסגרו בפנלהם האופצלות

האחרות.

די ליפשיץ;

תקנה זו עוסקת בהברת ממשלתיות. "התקשרות להקצאת קרקע

להברה ממשלתית".

לל לא אכפת, אם היועץ המשפטל של מלנהל מקרקעל לשראל

מסכלם.

-זה לא מן הענלן שאנו דנלם בו כעת. הרעלון כאן הוא לא לתת

הרבה פטורלם. מגישים לנו תקנות שמיועדות לפתוח פתהלם לטובת מתן

פטורלם. לדעתל, צריך לצמצם עד כמה שניתן את הפתהלם הללו, מנקודת

מבט כלכללת.

הגבלת לוח זמנים רק מצמצמת. אנל מבקש שללרשם לוח זמנים.

לגלד מלנהל מקרקעל ישראל מהו לוה הזמנים שהוא מבקש.

היו"ר די צוקר;

דרורה ליפשיץ, אנל מבקש שתחזרו אללנו עם תשובה בענין זה,

לבקשתו של חבר-הכנסת עמיר פרץ.

הואלל ומדובר בסדרלם פנלמללם בתוך המלנהל, אנל מבקשת

שהמינהל לקבע ואנו נסכלם למה שהא לקבע.

את מייצגת אותנו בתור הממשלה.

הסעיף מאושר כפוף לבקשה של חבר-הכנסת פרץ ונראה מה תהיה

תשובתכם. אם להלה צורך להצביע על כך טוב, נצבלע פעם נוספת.

כלומר, זו תהלה תוספת לאלשור של הלום.

אנל הושב שזוהל תוספת מאד לא נחוצה.

בפסקה (5), סעלף (ב) מדובר על אהד התנאלם שנדרשלם לצורך

אישור התקשרות של המדינה, של משרדי הממשלה עם הברות ממשלתיות,

כאשר אהד התנאלם הוא הלעדר תהרות.



זה מופיע בפסקה (5)(ב): "אין בביצוע נושא ההתקשרות בידי

ההברה הממשלתית משום התהרות בשוק הפרטי;"

אנו מבקשים לפתוח את התנאי הזה ולקבוע שגם במקום שמתקיימת

תחרות, בנסיבות מיוהרות אם אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיך,

שקיימות נסיבות מיוהדות שמצדיקות את ההתקשרות עם ההברה

הממשלתית, ולמרות שקיימת תהרות בשוק הפרסי, יהיה רשאי השר לאשר

זאת ולבצע את ההתקשרות.

מאלו טעמים?

אני מציע לתת פטור גם במקרה שיש בו תהרות. זהו ניסוה לא

רציני. זה ניסוה שנותן אופציה בכל מצב שרוצים, להגיד שקיימות

נסיבות מיוהדות.

אני הושבת שקיים כאן שיקול-דעת בנסיבות מיוהדות מצדיקות.

אילו הייתי יודעת דוגמאות והייתי מכוונת למקרים מסויימים, היינו

כותבים זאת.

לדוגמא, נושא של חברות משכנות של משרד הבינוי והשיכון. יש

מספר הברות משכנות ולמעשה הן עומדות בתנאים (א), (ג) ו-(ד), אך

לגבי תנאל (ב) בסעיף 5 הן לא עומדות, כיון שישנן גם הברות

פרטיות שלכאורה עוסקות באותה מלאכה של הברה משכנת, אבל מתוך

ראייה רהבה זה לא מעשי לחלוטין. אותן הברות משכנות מפעילות את

מדיניות משרד הבינוי והשיכון ויש להן אדמינסטרציה מקצועית

שפועלת בתחום.

שיזכו במכרז כתוצאה מזה.

זה לא מעשי.

דוגמא אחת זה טעמים של שיקולים ציבוריים, שהחברות עוסקות

בשיקולים סוציאליים, הומאניים ציבוריים. אי-אפשר לתחם זאת רק

במקרים האלה.

חבר-הכנסת גולדשמידט הציע שנוותר על התנאי הזה בכלל ולא

נדרוש היעדר תהרות בשוק הפרטי.

זה נאמר בציניות.

אנחנו מדברים על התקשרויות של משרדי ממשלה עם הברות

ממשלתיות. בכל זאת, זהו גוף של הממשלה ולא לעלה על הדעת להגביל

את הממשלה בהתקשרויות עם להלדות סמך. אז הממשלה ההללטה שבמקום

לחלדת סמך, הלא מפרלטה הברה ומדובר בחברה ממשלתלת, אז לא צרלך

להגבלל אותה עד כדל כך וללצור בעלות בהתקשרויות. אנל הושבת שלא

הלה נכון, אפללו בצלנלות, לוותר כלללת על התנאל הזה, כל במקום

שמדובר על נסיבות מיוחדות ומצדלקות, זה לא שלקול דעת רהב.

אתן לך דוגמא מסקטור שאני קצת מכיר. איזו מוטיבציה תהיה

לממשלה להתקשר התקשרות לבלצוע פרוייקט בנושא מלם עם אגודות מלם

פרטלות, כאשר מולן עומדת "מקורות"? לש לה את כל האינטרס לתת זאת

ל"מקורותיי, אשר צרלכה להתאזן.

נתקלנו בסלטואצלה בה הסעלף כמות שהוא הפרלע לנו. אנו

מפלצלם את מטבעות הזכרון על-לדל ההברה הממשלתלת למדליות. ההפצה

הזו הלא מכח הוק בנק-לשראל שכתוב שם במפורש, שהמטבעות יופצו

בלדל הברה בבעלות הממשלה. לאור העובדה שזה כתוב במפורש בהוק,

אנהנו פלרשנו זאת כך שהם לכוללם להמשלך ולהפליץ, אף על פל שאפשר

לטעון שלש תחרות בשוק.

אף אהד לא רוצה למנוע תחרות חופשלת, כל זה פשוט עולה בסוף

כסף למדלנה. חבר-הכנסת גולדשמלדט טוען, ואנל מוסלף את קולל,

שלכולות להלות נסלבות נדלרות שבהן מותר לשר האוצר לאשר זאת, אך

לא לתכן על-לדל הסעלף הזה להקנות מעמד על, מועדף באופן מובהק,

לחברה ממשלתלת, רק משום ששר האוצר מעונין לקללם אותה, גם אם זה

עולה המון כסף למשלם המלסלם. תמצאו ניסוח שמצר את הדלת הזו.

נסלבות מלוהדות ונדלרות.

די מסר;

לש לנו קושי מיוחד בשלם לב לעובדה ששר האוצר הוא השר

האחראל על כל החברות הממשלתלות. אלן כאן שום גורם של בלמלם

ואיזונלם.

הלוייר די צוקר;

מהל ההצעה?

אפשרות אחת הלא שאומרלם: אם אתם רוצלם לאפשר זאת בעלסקאות

מאד לקרות, לש נלמוקלם בעד ולש נלמוקלם נגד. מוכרחלם לומר מראש

ולפחות להגבלל את עצמכם לתחומל חקלאות או תחומלם אהרלם. לפהות

תקבעו באלזה תחומלם זה בולט. באופן כללל אתם רוצלם את האלשור

הזה?

לגבי פסקה (5)(ב).תחשבו עד סוף הישיבה ותבלאו לנו נוסח

אחר, שקצת מצמצם את הפתח הזה. לש כאן באמת מתן אפשרות לשר האוצר

לעשות הרבה מדי, על מנת להעדיף חברות ממשלתיות, וזה עולה כסף.

אי גולדשמידט;

לדעתי, דרך סעיף זה אפשר לטרפד 90% מחוק חובת המכרזים.

החברה הממשלתית צריכה להתחייב שהלא מבטהת את כל

ההתקשרויות במכרז, כך שזה לא מטרפד.

לכן, אנו מבקשים שתצרו את הפתח הזה.

אם נוסיף: יימטעמים שלירשמויי, האם זה יוסיף?

לא.

יי(6) בפסקה (7), אחרי ייהינה באישור החשב הכללייי יבוא "ולענין

הענקת זכיות במקרקעין בידי מלנהל מקרקעי ישראל -באישור

ועדת הפטור של מלנהל מקרקעל ישראליי, והסיפה המתחילה במילים

"הענקת זכויות במקרקעין " - תימחק; יי

זה אותו רעיון שהיה לגבי חברות ממשלתיות, וכך לגבי

תאגידים שהוקמו על-פי חוק.

ההבדל הוא בכך שכבר היום לגבי התקשרויות עם תאגידים

שהוקמו על-פל חוק, נדרש אישור ממועצת מקרקעי ישראל, ולא החשב

חכללי. כאן אנו מציעים שבמקום מועצת מקרקעי ישראל, תבוא אותח

ועדת פטור.

אישרנו את סעיף (6).

יי(7) בפסקה (12), במקום יישירותייי יבוא יישירותים או טובין

שעניינם; "

פסקה (12) מדברת על פטור להתקשרות לרכישת שלרותל תרבות,

אמנות, בידור או הווי.



אנו מבקשים שהפטור יחול לא רק על רכישת שירותים שעניינם

תרבות, אמנות, בידור, אלא גם רכישת טובין עול יצירות אמנות

מיוחדות, ספרים מיוחדים, שמטעמי תרבות, אמנות, הווי, רוצים

להתקשר דווקא עם מספקי אותם פריטים.

השאלה אם זה עונה על הדיון שדנו. זה מאפשר שאת כל רכישת

הספרים ואת כל רכישת שירותי התרבות, הכל יכול להעשות...

שירותי תרבות ניתן גם היום.

בתקנות שהוגשו ב-13 ביולי היה כתוב: ספרים יהודיים,

ובמקום ספרים יהודיים, יצא לנו טובין, כלומר זה מורחב. לא רצינו

להרחיב, אלא רצינו לייחד זאת.

זה לא הורהב. זה אומר שלא כל הספרים היהודיים, אלא רק אם

הספרים באמת בתהום התרבות והאמנות.

ישבנו בישיבת הכנה וביקשנו להגדיר זאת ולצמצם. אני חושב

שזה פשוט לא בסדר מה שעשית כאן.

ל

ברצוני להסביר מדוע זה עונה ומחדד את הענין. דווקא מתוך

היכרות של שנה, ועדות המכרזים גם היום חוששות לתת פטורים ולנמק

אותם בכל מיני נימוקים שהם גבוליים.

אזי ההוק הוא טוב.

לכן, אני הושבת שאין סיבה להבחין בין שירותים לבין טובין

בענין זה. אם מאושר פטור לשירותים בתהום התרבות, לא צריכה להיות

הבחנה בין שירותים לבין טובין בהקשר זה.

למה צריו פטור לשירותי בידור?

שוק השרותים ושוק הטובין הם שני שווקים שונים לגמרי.

אם נניח מביאים לצבא זמרת מסויימת, אז רוצים זמרת

מסו י ימת.

היו"ר די צוקר;

עם כל הכבוד, רוצים זמרת ורוצים לתת ערב הווי. לזמרות יש

מהיר כזה ואחר, וניתן לבחור ביניהן.

אני מבין אם מדובר על יצירת יודאיקה נדירה.

אני תומך בענין של שירותי תרבות. לגבי טובין זוהי בעיה

בהגדרה, מכיון שאפשר להגדיר איזה טובין רוצים ולא מוכרחים

להחליט מי יהיה הספק. טובין הוא בעייתי מאחר שהוא פותח פתח של

להחליט מי מגיעו את החשבונית ולא מה חמוצר שרוצים, בעוד ששירות

הוא שירות שגם חספק וגם חמבצע חוא אותו גוף, ולכן שירות מחייב

פטור.

יש לנו בעיח רק עם הטובין. נניה שיש צורך בפוסטרים למשרדי

הממשלה. האם יעו רק יצרן אחד?

יכול להיות שצריך להיות כתוב כאן: ייטובין יחודיים", ואז

זה אולי פותר בעיה של כמה ספקים שיכולים לספק את אותו טובין.

אנחנו מאשרים את סעיף (7).

לדוגמא, יש ארבעח ספרי אמנות של ארבעה ספקים. כל אחד חוא

יחודי, אז בגלל זח מותר להתקשר רק עם ספק אהד?

אני שואלת את עצמי מה הבעיה האמיתית שעליה רוצים להתגבר.

משרדי הממשלה מקבלים את יוסל ברגנר...

השאלה מתמקדת בשלב ההחלטה. בתחום ספרים ניתן להגיד שיש

צורך בתנ"ך לספריה, יש כמה הוצאות ורואים מי מוכר תנייך הכי זול

מכל ההוצאות. תנ"ך זהו ספר שלא ניתן לההליפו במשהו אחר. יש

דברים שעושים כבר בשלב ההחלטח, בעצם מחליטים שרוצים נניח את

יוסל ברגנר ולא רוצים משהו אחר.



די מסר;

הממשלה ותאגידים ממשלתיים לא מתייהדים באופן פעולתם בשטחי

האמנות והיצירה, ולכן אין סיבה לכך.

מה את מציעה חוץ מייחודי?

כלום. אני מציעה להוריד זאת ולא לאשר את הטובין. אין שרם

הצדקה שאם יצירה של יוסל ברגנר עולה מאה אלף שקל, יקנו אותו ולא

יקנו ספר של בתיה גור, שעולה עשרת אלפים שקל, בהנהה שהיא ציירת.

אני חושב שהמסר של יוסל ברגנר הוא פי כמה מהמסר של בתיה

גור.

אתן דוגמא כללית. מנהל יהידה ממשלתית ירצה להלק לעובדיו

ספר שנראה לפי ערכיו וטעמו כספר מתאים, ובסך הכל יש לו כיוון

מסויים בקביעת הספר המסויים. אין כאן טעם לעשות מכרז מבהינת

הצורך שנראה לו כאהראי על היהידה לרכוש מוצר מסויים שהוא המתאים

לחלק לעובדיו.

זו דוגמא שאתה שם מכשול בפני השרים והמנכיילים. הוא ירכוש

ספר של מישהו, שיש לו איתו יהסי ידידות כאלה או אהרים, והאיש

הזה פתאום מקבל תגמולים בגין אלפיים ספרים שהוא כתב וזה לא עבר

מכרז. מדוע לעשות זאת למנכ"ל?

אני מוכרה להתייצב כאן לצד הממשלה. אני רואה את האפשרויות

של ספרים יהודיים בתהום מקצועי, בתהומי הבטהון. אני יכול גם

לראות הרבה מאד מקרים הפוכים. אני מבין מה עובר לכם בראש, אך

אני הושב שאלו הם המקרים הנדירים.

אני מעונין למצוא כאן ניסוה שמבהיר שאכן מדובר במוצר שאין

לו תהרות.

האם המקרה של אמנות הוא מקרה שיש לו תהרות? נניח שאני

צריכה לבנות מזרקה של אגם.

יש לו תהרות, משום שאת מעוניינת בכיכר נאה. אגם הוא אהת

האופציות והיא נשקלת על-פי טעמים, אסתטיקה, מהיר, מוניטין וכוי,

אז זה לא ייהודי. ייהודי עבורי זה אם קיים רק יצרן אחד שמייצר

כניסה מסויימת שבלעדיה בית-הנשיא לא יראה טוב. יוסל ברגנר הוא

לא ייחודי, יש תהרות.

נניח שברצונך לקשט את המשרד בתמונות. כיצד תבחר אתן?

במכרז.

תאפשרו לנו לאשר "טובין יחודיים".

"(8) אחרי פסקה (12) לבוא:

"(12א) התקשרות לפרסום מודעות בעתונות;" "

זוהל התקשרות של הלפ"ם (לשכת פרסום ממשלתלת). אנר רוצלם

לשנות את הנוסח, למרות שזהו נוסח מה-15 בנובמבר, ולא לכתוב:

פרסום באמצעות כלל-תקשורת

המונלים." התקשרות של הלפ"ם לפרסום בכלל התקשורת.

זוהל תוספת לפסקה (12) שמדברת על: "התקשרות לרכלשת שלרותל

תרבות, אמנות, בלדור או הוול", שיאושרו בלדל ועדת המכרזים.

להוסלף לכך גם התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתלת לפרסום בכלל

תקשורת, כל כאן מדובר רק על עתונות מודפסת.

אנחנו, כתאגיד ממשלתי, מאד התחבטנו והיתה לנו בעלה קשה

בענלו זה. אנו מפרסמלם הודעות על מכרזלם. לאור העובדה שאנו

פועללם כפל שנדרש, הללנו חללבלם לפרסם מכרז לחודעות בעתונות,

למרות שלדענו מראש שאנו צרלכלם את העתונלם הגדולים, ולצא פלסקו

שלם. קיבלנו הצעות מחלר גבוהות, התייעצנו על כך עם משרד האוצר

כי לא ידענו כיצד להתקדם. לכן אני לא חושבת שלש סלבה להגביל זאת

רק ללשכת העתונות הממשלתלת, מאחר שלש תאגידים ממשלתיים שמתקשרים

באופן לשלר.

זהו פתח מאד גדול.

מדוע צריך לחייב אותנו ללכת דרך לשכת העתונות המרכזית?

אנל גוף עצמאי וברצוני לפרסם מודעות.

את מנהלת מאבק על האוטונומיה שלכם.

לפל העקרון שלך, מרגית, כל התאגידים כמו רשות הנמלים,

רשות שדות התעופה, כולם יכולים להתקשר ללא מכרז.

אני מדברת רק על מודעות בעתונות.

תיאורטית, אם יש עקרון חוק חובת מכרזים, למח לטעון שדווקא

עם העתון הנפוץ ביותר במדינה מותר לך להתקשר בלי לאפשר הזדמנות

שר וח?

בלי לאפשר ללשכת הפרסום חממשלתית לחוריד מחיר אצל ידיעות

אחרונות.

מה החבדל בין חממשלח לבין התאגידים הממשלתיים?

זה מה שעושה לשכת הפרסום הממשלתית דרך קבע. התפקיד שלך לא

מתאפיין ומיוצר כל כולו כדי לשים מודעות בעתונים.

מי כהו;

יוצא מצב שבו אם הממשלה רוצה להתקשר ולפרסם מודעות על

מכרזים, בדרך ההגיון היא עושה זאת בצורה שהיא יכולה לעשות זאת

בפטור ממכרז. אני בתור בנק-ישראל, צריכה לפרסם מכרזים שהם מאד

מגוחכים. זה היה מכרז כלל לא מוצלח.

אם יש ביקורת על בנק-ישראל, זה לא בתהום הזה.

הרעיון היה שבכל זאת רוצים לשמר את התפיסה של מכרז בתהום

כלי התקשורת. טענו שתאגיד, או יחידת סמך שכל ייחודח חוא בהזמנת

שירותים מהסוג הזה, זה באמת לא מתקבל על הדעת.

מרגית, אנחנו נדחה זאת בנתיים.

אני חושבת שזוהי הפליה בין התאגידים הממשלתיים לבין

הממשלה.

"(9) בפסקה (13)(ב), המילים "וועדת הפטור אישרה זאת" - ימחקו.

"התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים

או תרכיבים, שהינם ייחודיים." חממשלח מבקשת למחוק את "ועדת

חפטור אישרה זאת". מדוע למחוק זאת?



ני רטנר;

רק בסעיף (13)(ב). המצב כרגע לפל הסעיף הכתוב הוא, שוועדת

הפטור המרכזית צריכה לאשר מהשקל הראשון, דהיינו ועדת הפטור משרד

האוצר. אנו רוצים לאפשר למשרד, כמו במרבית הסעיפים, לאשר בעצמו

עד סכום של 250 אלף שקלים, או שנגדיל זאת בהמשך, ולא להביא את

המשרד מהשקל הראשון לאישור במשרד האוצר.

נתלים בנו כוועדה מקצועית עם מאות פריטים מכל בתי-ההולים.

מזרימים זאת אלינו, האחריות עלינו ואנו לא מתמצאים בכך. לכן

המצב אינו סביר יאנו מבקשים לשנותו.

פסקה (9) מאושרת.

"(10) בפסקה (15) בסופה יבוא: "עלו דמי השכירות על מה שקבע

השמאי הממשלתי - טעונה ההתקשרות אישור ההשב הכללי."

"התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פהות מהמש שנים

ובלבד ששטה המקרקעין אינו עולה על 500 מ"ר, ודמי השכירות אינם

עולים על מה שקבע שמאי ממשלתי;"

"עלו דמי השכירות על מה שקבע השמאל

הממשלתי - טעונה ההתקשרות אישור ההשב הכללי."

על-פי מה ינתנו הפטורים הללו? דרורה, ביקשנו שיהיו

פרמטרים לפטורים הללו.

"בשים לב להשיבותו וליחודייותו של הנכס לגורם המתקשר."

אנו מאשרים את פסקה (10) בתוספת: "בשים לב להשיבותו

ו יהודי ותו של הנכס לגורם המתקשר."

לפני שמתקבלת ההלטה, יושבים כאן נציגי הדיור הממשלתי.

הבעלה הלום הלא, שהשמאל הממשלתל הפך להיות מנהל עסקלם של

הדלור הממשלתל. כלדוע, שמאות זה לא מדע מדוייק, וכאשר השמאל לא

מאשר, לוחצים עליו.

יש סעיף פטור די רהב.

לפל השלבותו וייחודיותו, לא כל נכס.

נאמר שאם דמי השכירות עולים על מה שאושר לכם, יצטרכו לאשר

'זאת בשים לב לחשיבותו ויחודיותו, כי אהרת הלינו פותהים לכם פתח

לעשות מה שרוצים. כל פירמה ממשלתית באה אלינו וטוענת שאי-אפשר

במקרה שלה. אנו אומרים לכם את אותו עקרון שאמרנו לבנק-ישראל.

אתם עובדים כמו שהממשלה עובדת, כל עוד אתם הלק מהממשלה.

אנו מאשרים את פסקה (10) המתייחסת לפסקה (15), בנוסה הבא:

"בפסקה (15) בסופה לבוא: "עלו דמי השכירות על מה שקבע השמאל

הממשלתי - טעונה ההתקשרות אישור החשב הכללי, בשים לב להשיבותו

ויהודיותו של הנכס לגורם המתקשר;"

אם הוא באמת חשוב וייחודי, תקבלו את הפטור.

האם שכלרת נכס לארבע שנים ו-11 הודש עם אופציית הארכה

להמש שנים נוספות, זה נהשב?

לא. גם תקופת האופציה נמדדת. האופציה הינה הלק מהתקופה.

פסקה (18 )נוסהה הוא: "התקשרות לבלצוע מטרות צלבורלות עם

הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט לשראל (להלן - מוסד לאומל),

באלשור ההשב הכללי, ובלבד שנתקיימו כל אלה:" נמנים כאן שני

תנאלם.

"(11) בפסקה (8 1) -

(א) ברלשה, אחרי "(להלן - מוסד לאומי)", יבוא: "או תאגיד

בשליטת ג'וינט -לשראל, והכל".

האם לש תאגידים שקשורלם אללהם?

יש לדוגמא תאגיד בשם "אלכ"א", שהוא תאגיד של ג'וינט

ישראל, נותן שירותים רבים לממשלת-ישראל, כאשר הוא מגייס כספים

מחוץ-לארץ. הסעיף לא הל עליו והבל להחמיץ סיוע כזה.

יש הגדרות משפטיות למונה שליטה. לכול להלות בחזקת תאגלד

שמהזלק המלשלם אחוז לפהות, אם הוא שולט בו. שללטה לכולה להלות

במישרין או בעקיפין.

אני מוכנה לומר "שליטה במישרין".

יהיה כתוב: "שליטה במישרין".



"(11)(ב) בפסקת משנה (א), אחרל "או לותריי לבוא: "ולענין תאגיד

בשליטת גו'ינט-ישראל - חמישים אחוזים או לותריי.

האם זה לא עונה על מה שדיברנו כעת?

לא. לא אחוז השליטה, אלא הדרישות על מנת להתקשר עם

הג'וינט, הן שהם מממנים לפחות 25% מערך ההתקשרות. כאן, ענין

תאגלד- בשללטה אנו דורשים 50%. גם כאן נכתוב: יישללטה במישרין

בלדל ג'וינט לשראל..."

"(11)(ג) בפסקת משנה (ב), במקום ייהתהללב כל התקשרולותלויי לבוא:

"או התאגלד בשללטת ג'וינט לשראל התחייבו כל

התקשרויותיהם".

מדובר בתאגלדלם בשללטה במישרין.

אישרנו את (ג).

"(12) האמור בפסקה (19) יסומן (א) ואחריו לבוא:

"(ב) התקשרות עם קרן הלסוד - המגבלת המאוהדת לישראל, עם

המגבלת המאוהדת ללשראל או עם המגבלת המאוהדת ללשראל

בקנדה, לבלצוע מטרות צלבורלות."

אלה גופלם שגם מופלעלם באמנה עם הסוכנות. זהו נספה לתקנה

(19) שנותנת פטור להתקשרות עם הסוכנות לבלצוע מטרות צלבורלות.

אנו רוצלם להרחיב, שלהלה פטור גם להתקשרולות עם גופלם שהם

סמוכלם על שולחנה של הסוכנות או לא בדלוק בשללטת הסוכנות, אך

גופלם שנקראלם כאן בשמם. מדובר בקרן הלסוד - המגבלת המאוהדת

ללשראל, גוף שנל הוא המגבלת המאוהדת ללשראל, וגוף נוסף הוא

המגבלת המאוחדת ללשראל בקנדה, והכל לבלצוע מטרות צלבורלות.

בדרך כלל מדובר בבניה?

לא תמלד בניה.

בסעלף (19) הנוכחל, אחדל "מטרות צלבורלות", כתוב: "לרבות

הקמה, בלסוס או הרהבה של לשובלם קהללתללם , כפרללם או הקלאללם."

אנל הושבת שלמען השוולון בנלסוח, צרלך להחללט שבשנל הסעלפלם

להלה אותו נוסה.



ד' ליפשיץ;

ניסינו לצמצם עד כמה שניתן ולכן, מה שעושים עם הסוכנות זה

מטרות ציבוריות ולא הקמת ישובים עם הגופים שהם סמוכים על שולהנה

של הסוכנות.

אני מדברת רק על הנוסח.

זה לא נוסח, אלא שוני במהות.

למה צריך להשוות בנוסה?

מטרות ציבוריות זה רהב יותר.

כתוב: יימטרות ציבוריות, לרבות..." וכאן כתוב רק מטרות

ציבוריות.

השאלה אם הרהבה או אישור של דברים קהילתיים נכנס בגדר של

מטרות ציבוריות. אתם רוצים לומר שזה לא לכלל?

בפסקה (א) כתוב לרבות.

אישרנו את פסקה (12).

י'(13) בפסקה (20) שעוסקת ברכישת ציוד מבצעי עבור משטרת-ישראל או

ייבפסקה זו , יימשטרת-לשראליי -

לרבות שירות בתל-הסוהר, ולעניין התקשרות של שירות בתי-

הסוהר במקום "המפקח הכללי של המשטרהיי קרי יינציב שירת בתי-

הסוהריי. כלומר רוצים להוסיף כאן את שירות בתי-הסוהר.

תקנה (20) מדברת על פטור של המשטרה מטעמים מבצעיים,

באישור המפכ"ל.

מה עשו עד עכשיו?

המשטרה הלא לא אהראית על שלרות בתל-הסוהר על-פל ההגדרה,

על-פל דלן?

להלדת סמך נפרדת.

אנו מאשרים את פסקה (13).

''(14) בפסקה (28), אהרל "בלבד שוועדת הפטור'י לבוא: "ולענין

הענקת זכויות במקרקעין - ועדת הפטור של מלנהל מקרקעל

ישראל";

צרלר לשנות למועצת מקרקעל לשראל.

אושר.

"(15) כתוב בטעות פסקה (13).

אהרל פסקה (28) לבוא:

"(29) התקשרות המשך בתהום המלהשוב, כאשר טעמל אחידות, חסכון או

לעללות מחייבים התקשרות עם גורם מסויים, ובלבד שההשב

הכללל או מל שהוא הסמיך, אלשר את ההתקשרות;

בלשלבת ההכנה שעשינו, השבנו בתהללה שברגע שמאשרלם התקשרות

המשך עם כל הסייגים האלה באלשור ההשב הכללל, אלן צורך בהתקשרות

ספצלפלת לתהום המלהשוב, אך במהשבה שניה אני בכל זאת הושבת שלש

הבדל, כל כאן לא מדובר על אלשור בנסלבות מלוהדות. אנו הושבלם

שתהום המלהשוב הוא תהום מיוחד, שבנסלבות האלה של טעמל אהלדות,

הסכון ולעללות, גם אם זה לא מאד נדלר ומאד מלוהד.

מדוע אל-אפשר להכניס זאת לתנאל המכרז?

זה לא כלול כבר בכל סוגל התקשרויות ההמשך?

לכאורה זה נראה כלול, אך זה לא כלול כל תהום המלהשוב זה

לוא דוקא אם מתקללמות נסלבות מאד מלוהדות ונדלרות. בתהום

המלהשוב כאשר למשרד לש מהשבלם מהברה מסויימת, כל מכרז שהוא יכין

אהר-כך, להלה בעצם תפור על מלדותלה של אותה הברה.

אנל הושבת שההבדל הוא שבהתקשרות המשך הרגילה מדובר

בהתקשרות שפריטיה הם בתוך ההתקשרות המקורית.



כאן, לדוגמא, אם קנינו מערכת לחישוב שכר ורוצים לקנות את

ה- up - grading אנו חייבים, אך זו כבר לא התקשרות המשך, כל זח

כבר לא אותו פריט שהיה במכרז הראשון.

ד' ליפשיץ;

הפירוש להתקשרות המשך הוא גם פריטים נוספים, גם שונים. אם

זה מטעמי אהידות, זה מתאים לאותה מערכת קיימת.

שי הרצלג;

כשהכנו את התקנות בוועדת המשנה, צפינו מצב שבו הפטורים

יהיו יותר ארוכים מהתקנות עצמן. לש היום מלהמה קשה מאד בתחום

המיהשוב וזוהי מלהמה מאד ברוכה. היו משפטים רבים בזמן האחרון

וזה מוריד מהירים.

כשאומרים התקשרות המשך יש תרגיל ידוע, שמזמינים עשרה

מהשבלם ואהר-כך ממשיכים במאה או במאתיים. אפשר לנצל זאת לרעה

בצורה מאד רהבה. תהום מיהשוב הוא מאד רהב ולהערכתי זה מאד

מסוכן. אין שום סיבה לאשר פטור כזה. בסעיף הבא, שמדבר על פטנט,

לכאורה אם יש למישהו באמת פטנט ייהודי או זכות על-פל דלן, או אם

לדגמא לש פטנט בתהום מיחשובי מסויים, אפשר לאשר פטור, אך לפתוח

זאת להלוטין נראה לי מלותר.

ל י אופלר;

תהום המיחשוב הוא ייחודי בכך שעד היום לכל הברת מהשבלם

גדולה יש מערכת הפעלה קניינית, אופלינלת שלה, והלא הלהלדה

שעובדת. אסבלר מה עושלם היום נגד זה. אם היתה למשרד ההלטה ללכת

עם I.B.M או עם דיגלטל, אם ההברה מצלעה לו up - grading למערכת

ההפעלה שלו, אין לאף אהד את כל המערכת הזו. זה אומר שזה למנע

מהמשרד לשפר את הבלצועלם שלו ולכן באה התקנה הזו.

ההנהלות של משרד האוצר כאשר משרד הולך להתמהשב והולך

לפרוייקט גדול, לעשות זאת במה שנקרא UNIX שהלא מערכת הפעלה

אונלברסלית, שלש אותה לכל הלצרנלם. כאשר מגלע הצורך לגדול

במלהשוב, אפשר להוציא מכרז לכל הלצרנלם שלש להם זאת, אך תקצלב

המדלנה לא לכול לעמוד בלעשות זאת בבת-אחת.

די מסר;

יש את פסקה (30).

לי אופיר;

לש דברלם בהם לש תהרות וצרלך לצללן זאת. ננלה לש מהשב

IBM, ויש מהשב תואם IBM. וצרלך לעשות תהרות ואף עושלם

די מסר;

מלהשוב כולל הכל, כולל תוכנה, הומרה, שירות, אספקת נייר.

להזכלרך, עד שאילצנו את משרד הפנים ואת המכס לצאת במכרז לגבי

שירותי מיהשוב, זה היה קשה מאד.



י י אופלר;

מי שאילץ אותם הלה משרד האוצר.

ד' מסר;

את הקטע הזה אתם רוצלם בתהום הומרה, אך לא בתהום תוכנה.

ברצוני להסבלר במה סעלף (29) (שונה מסעלף (30). סעלף (30)

עונה לנו.

סעלף (30) מתללהס בעלקר למל שיש לו זכולות בדלן או לפל

מצב הדברלם בפועל. הוא הלהלד המסוגל לבצע, וכאן לתכן שיש לותר

מאהד שמסוגל לבצע.

שיתחרו בלנלהם.

רק אהד לכול לעשות up- grading על אותה תוכנלת הפעלה.

לתכן שלש תהומלם נוספלם. אתם שמלם פרזיקטור דווקא על

מלהשוב. לש גם אלקטרוניקה ותקשורת.

במרבלת המקרלם עושלם מכרז, אפללו דלגלטל עושה. לש הלום

תואם דלגלטל בשם "מיניקיס".

הלוייר די צוקר;

תאר לך שסעלף זה הלה לפני כך.

לי אופלר;

חייבו את כולם לפנל... ברגע שלש תהרות, לש הנהלה למשרדלם

לעשות תהרות גם על תהזוקה.

הלוייר די צוקר;

תסבלרו לנו את סעלף (30).

שי הרצליג;

לקנו מהשב אהד, ואהר-כך לשתמשו בסעלף זה ולזמלנו מכוהו

עשרלם. אדם שהתהרה במכרז, ראה מול עלנלו מכרז לשתל להלדות, הוא

לא לודע שמתכננלם למלשהו להגדלל את שתל הלהלדות לעשרלם להלדות,

ודברים כאלה קורלם. עובדה, שכמעט כל המכרזים שהיו בתהום המיחשוב

הגלעו להתדללנות ברלאה על מהלר ולהורדת מהלרלם.



ד' ליפשיץ;

גם במקרה כזה, אתה חושב שלא היית מצללה לטעון בהתדיינות

משפטית, אם הלה מחשב אחד וקנו עוד שלושים מחשבים, מטעמי אחידות,

חסכון?

לש הלום מלהמה בלן IBM לבלן דיגיטל כמעט על כל משרדל

הממשלה, וזה הורלד לכם מהלרלם בצודה משמעותלת.

מאהר שדלברנו על דכלשת לצלדה של יוסל ברגנר, שזה להלה רק

ללהודל וספציפי וכל אלן אף אהד אחר, לא נפתה כאן דלת כל-כך

רהבה. על ההתקשרויות בתהום המיחשוב המדינה מוציאה קצת יותר מאשר

על ברגנר למיניהם.

נעבור לסעלף (30) ונראה אם אנו לכוללם להסתפק בו.

אם זה כלול, זה כלול בעלקר בסעלף שאלשרתם קודם - התקשרות

המשך.

פסקה (30) מדברת על התקשרות עם מה שחלה ספק להלד, מה

שמופלע גם בתקנות העלרלות. זהו נסיון להגדרה מלהו ספק להלד.

הוא הלחלד המסוגל לבצע אותח חתקשרות.

או מכח זכולות בדלן או בהתאם למצב הדברלם בפועל. התנאל

הוא שמל שהוא הסמכות המקצועית במשרד לאותו ענלן, הלווה דעתו

בכתב, שהמתקשר הוא לחלד...

האם זה לא כולל מהשבלם?

זה לכול גם לכלול מהשבלם. מהשבלם כלול גם בהתקשרויות

ההמשך הקודמות.

בלקשתל להוסלף על ללהודלות ההתקשרות.

צרלך סעלף כזה ואולל חסר בתקנות המקורלות, אך צרלך אותו

עם ההגדרה של זכולות מכה דלן.



המילים "או בהתאם למצב הדברים בפועל" הן פירצה אדירה. אני

מציע להשמיט את הפסקה הזו.

כלומר, רק זכויות מכה דין?

זהו המצב באמריקה, באגליה, זהו המצב בקונטיננט.

איו מישהו שיגיד לי שמכיר את הפרטים ושהוא מכיר שלוש

ארצות בהן זה הפוך.

זה תמיד מוגבל לפטנט.

איך מוגדר ספק יהיד בעיריות?

לא לענין מצב בפועל, אלא ספק יהיד המסוגל לבצע את אותה

עבודה. היום כל מוצר הוא "הודי. המנורה בהדר זה בתכנון הזה,

היא "הודית, מכונית היא יהודית, וכוי. היום כמעט לכל דבר יש

י יהודיות.

מה אתה מציע?

פטנט על זכויות מכה דין.

ברצוני לצטט שתי תקנות. אהת מתקנות הובת מכרזים של מערכת

הבטחון, תקנה 3(2): "פסקה לרכש של טובין ושרותים...שנעשית עם

הספק היהיד בישראל". כמו כן תקנה מתקנות העיריות, שם כתוב:

ייהתקשרות עם ספק יחיד.,"

אני מציעה להשאיר את הנוסה, כי הוא עומד יפת מאד.

ברצוני להזכיר את הדיון שהתקיים כאן בתקנות גופן, ובו

נאמר: תנו פטור לספק יהיד. אנהנו, אנשי ההשב הכללי, עמדנו בפרץ-

ואמרנו שאיננו רוצים פטור לספק יהיד, כי זוהי פירצה מאד גדולה.

זהו נוסה שבו אנו מנסים לצמצם את ההגדרה של ספק יהיד, אך אי-

אפשר לצמצם יתר על המידה ולדבר רק על זכויות מכה דין.

אנו מקבלים את הענין של זכויות מכח דלן. אלך אנו מצמצמלם

את ההגדרה של "בהתאם למצב הדברים בפועל", כל זוהי הגדרה מאד

רחבה?

הוא היחיד המסוגל לבצע אותה התקשרות.

"אותה התקשרות" הלא בעייתית כפל שציין עורך-דין הרצלג.

היו"ר די צוקר;

לא לבצע אותה התקשרות, אלא לבצע אותה משלמה.

לצורך ההסבר למה לא צרלך פתרון נוסף למה שכתוב כאן, אני

רוצה לציין משפט אהד כללל. אנו בכל זאת נמצאלם הלום שנה והצל

אהרל שההוק נכנס לתוקף. בזמנו, כאשר הלתה כאן אלזושהל הצהרה

בתקנה 42, נאמר שלא לעשה בה שלמוש. תקנה 42 קובעת שצרלך להעדלף

מכרז ולפרש את כל תקנות הפטורלם על דרך הצמצום. כך זה נעשה

בפועל. ועדות הפטורלם אלנן נותנות פטורלם והוששות לתת פטורלם

סתם. לא מדובר כאן בעללות פטור אוטומטלות, מדובר בפטורלם

בדלעבד, בכפוף לתקנה 42, לפלה צרלך להעדלף מכרז. מדובר כאן על

עללות שצרלך לשקול בכל מקרה ומקרה האם משתמשלם בעללות הפטור

הללו. אנל הושבת שלא צרלך לצמצם אותן מאד מאד.

לא מאד, אך אפשר עוד קצת לצמצם .

מה עם הסמכות המאשרת? לש את הסמכות המקצועלת והמנהל הכללל

של המשרד אלשר את ההתקשרות. אלן שום בקרה של ההשב הכללל לענלן

זה. האם את רוצה עוד אלזשהו מנגנון בקרה?

אלן הלום במדלנה מקרה אהד שבו כאשר אלן זכולות על פטנט או

כאשר אלן מנופול, אלן יותר מספק אהד. כשלש יותר מספק אהד שמסוגל

לבצע את העבודה, או קבלן אהד, אלן שום סלבה שלא להלה מכרז. בשטה

המצב הוא שאו שלש זכולות או שלש מונופול, ולש אף פסלקה על כך.

מנ למוקלם מלוהדלם...

הנלמוקלם שהוא הלהלד.

זה יצמצם את זה.

"המצב בפועל" הכוונה שלך למונופול, ולא יכול להיות מצב

אחר.

תציע לי הצעה לפתרון.

לדוגמא, משרדים שנמצאים בבניך מסויים, בו יש הסכם עם הברת

אהזקות ספציפית שהיא רשאית לשמור ולטפה את הבנין. להם אין

התהייבות כלפי הברת האחזקות, ומדובר גם בהוזים שכתובים עוד לפני

כניסתו של ההוק לתוקף. אין שם התהייבות ספציפית שמאפשרת להם

להתקשר עם אותה הברת אהזקות. הם רוצים את הברת האהזקות הזו.

זה לא יורד לשאלה מי החליט שאת ההתקשרות הזו רוצים. זה

ורד לשאלה האם כאשר החלטתי שאני רוצה לקנות תנ"ך, אני קונה זאת

מההוצאה היהידה שמוציאה את זה וזו בדיוק אותה שאלה, מה אני רוצה

לקנות.

מה שעורך-דין הרציג אומר הוא, שתמיד אפשר לתפור התקשרות.

אולי במקום: "הוא היחיד המסוגל לבצע אותה התקשרות", יהיה

כתוב: בהתאם למצב הדברים בפועל, אחרים נבצר מהם לבצע...

נבצר זה כאילו הוא לא היה בדיוק במשרד.

או אינם מסוגלים לבצע...

אם כבר, אז מה שבחרנו: "טעמים שיירשמו", אך דרורה הושבת

שזה ירחיב.

למה לא להכניס משהו על האופי של ההתקשרות?

תקשרי זאת לא להתקשרות, אלא ל- product שאת רוצה לקבל.



ש' הרציג;

או לפל נסיבות מיוחדות שקיימות

במקרה המסוללם. או לפל זכויות על-פל דלן או על-פל נסלבות

מלוחדות שקללמות, המצדלקות זאת.

די ליפשיץ;

"מצב הדברלם בפועלי', לא אכפת לל שיהיה כתוב: בהתאם

לנסלבות מלוהדות שהוא המסוגל לבצע אותה, ואלנל לודעת אם זה טוב

לותר או רע לותר. אנל הושבת שהנלסוה כאן לותר טוב. זה עובדתל,

ולכן איני רוצה להשתמש באלמנט ערכי.

אנל הושב שההערה של הבר-הכנסת גולדשמלדט הלא הקולעת

בלותר, כלומר לא לעבוד על כך שלש רק להלד שמסוגל, אלא שאלן

אהרלם שמסוגלים לבצע זאת.

אל-אפשר לדרוש חוות-דעת של מומהה וללכת על דרך השלללה.

לעלתלם קורה שאדם כותב מכתב למשרד ואומר: אתם עומדלם

להתקשר כך וכך...גם אנל לכוליי. ברגע שקורה דבר כזה, הללבלם

לבחון את הפנייה הזו.

בתקנה מניחים שכבר לש התקשרות.

הלוייר די צוקר;

לכן אמרתל לא להבר זאת להתקשרות, אלא לסהורה שררצלם לקבל.

זה מה שכתוב. לבצע את אותה התקשרות. ההתקשרות הלא לניקוי

הבנין.

אנחנו מדברים על הנקיון, לא על ההתקשרות.

לבצע את נושא ההתקשרות.

לכן השאלה מהל ההתקשרות, ומל החליט שדווקא את ההתקשרות

הזו רוצלם. כשכבר לודעלם מה רוצלם, זה קל מאד שהמנכ"ל לגלד שרק

x יכול לבצע אותה.



ש' הרצוג;

את נושא ההתקשרות.

לא אכפת לי שיהיה כתוב: נושא ההתקשרות.

בעצם "סידרת" אותנו.

לא. אני הושבת שהנוסח הזה הוא טוב.

אני מציעה שנחשוב על כך ונחזור עם נוסה.

האם יש לכם את העתק התקנות האמריקאיות? האם בדקתם זאת?

אנהנו נלך על נושא ההתקשרות. אם הגברות אולניק ומסר יביאו

הצעה אהרת מבריקה, אנהנו נחזור לכך בפעם הבאה.

לא אישרנו את סעיף (29) והוא נמהק.

סעיף (30) יסומן (29).

מדוע בסעיף (30) מוציאים את ההברה הממשלתית?

בסעיף (30), אם הברה ממשלתלת או תאגיד ממשלתל עונים

לקרלטרלונלם הנזכרים, שיש להם זכות לפל דלן ושהם הלהלדלם, מדוע

להוצלא אותם מהסעלף?

בעצם, ברגע שהם ספק להלד אלן תהרות, ואם אין תחרות עם

ההברה הממשלתית, אז לש לה פטור בתקנה 3 (5), אך אנו רוצלם

שבנוסף הלא תתחייב גם שההתקשרויות שלה לבוצעו במכרז על-פל ההובה

שהלה על המדינה ולא לפי ההובה שהלה על ההברה. לכן אנו אומרים:

יש פטור להברה ממשלתית משום שאין תהרות, לש ממללא פטור. לא צרלך

שלעשו שלמוש בסעיף הזה וההברה לא תצטרך בעצם לבצע את ההתקשרויות

שלה מהתהליבות שלה כלפל המדינה במכרזלם.



אי ספיר;

את יכולה להוסיף את אותה תוצאה בכך שתגידי שזה כן יהול על

הברות, ובלבד עוכל מה שכתוב על ההברות ...

תקנה 3 (5) מדברת על פטור להתקשרויות עם הברות ממשלתיות.

אהד התנאים הוא היעדר תחרות. תנאי נוסף הוא שהחברה מתהייבת שכל

ההתקשרויות לביצוע אותה התקשרות עם המדינה, יבוצעו במכרז במידת

החובה שהלה על המדינה ולא במידת החובה שהלה על הברות ממשלתיות,

שהיא מידה פהותה. מקום שמדובר בספק יהיד אין תחרות. ממילא יהיה

פטור, אך אנו רוצים שיהול התנאי הנוסף שהיא תהיה הייבת לבצע זאת

באמצעות מכרזים.

לפי ההצעה של מר אבישי ספיר, אין בעיה במקום לכתוב: "לא

אם ההתקשרות היא עם הברה ממשלתית,

יחולו התנאים שמופיעים בתקנה 3 (5). זה אותו דבר.

את יכולה לקבל את הניסוה של מר ספיר?

כן.

אני מבקש שמר ספיר יראה את הניסוח שלך, דרורה.

אנו מאשרים את סעיף (30) כפוף לכך שגברת ליפשיץ תראה את

הנוסח למר ספיר.

תיקון תקנה 4

אנו מדברים כעת על מכרזים סגורים.

"בתקנה 4 לתקנות העיקריות -

(1) ברישה, אהרי "בטובין" יבוא "או במקרקעין";"

יש התנגדות?

למה מקרקעין שסכומם אינו עולה על 100,000 שקל?

איני מכיר מקרקעין שסכומם אינו עולה על 100,000 שקל.

יש לפעמים עסקות בשכירות או בזכויות אהרות שהן נמוכות

יותר.



די מסר;

בפסקה (1) זה כבר עלה ל- 250,000 שקל.

מדוע אנו עולים מ- 100,000 שקל ל- 250,000 שקל?

בנושא של שכירות עד 500 מ"ר יש פטור מוהלט, וכאן זהו מכרז

סגור, אז תן לי דוגמא.

גי שוחט;

יש מקרים בהם מדובר במבנה מסויים עם ישנם בעלים מסויימים,

שיש לך אפשרות לקבל כמה הצעות באותו מבנה. אתה לא יכול להתקשר

על-פי אותה תקנת פטור שמאפשרת לך 500 מ"ר, עם מציע אהד כאשר

באותו מבנה יכולים להיות המישה מציעים. מכרז סגור כן יכול לאפשר

דבר כזה ואתה מקבל המש הצעות באותו מקום.

אי גולדשמלדט;

על אותה שכירות?

גי שוהט;

יכולה להיות גם אותה שכירות.

אתה פשוט נותן להתמודד על כמה הצעות במקום פטור.

די ליפשיץ;

במקום פטור, ללכת למכרז סגור.

שי הרציג;

קניית מקרקעין סביר שהיא תהיה אפשרית בפטור בסכום מסויים.

תמיד מתעוררת שאלה מה קורה כאשר מוכרים מקרקעין. האם למשל מכירת

מקרקעין של המדינה, גם אם זה על סכום של רבע מליון שקל, האם גם

זה צריך לפטור ממכרז להלוטין?

די ליפשיץ;

לא. זה מכרז סגור.

היו"ר די צוקר;

המצב היה של פטור ואנו עוברים עכשלו למכרז סגוד. הממשלה

פה מתנדבת לשלם על עצמה מוסרות.

אנל שואל מה פשר העללה מ- 100,000 שקל ל- 250,000 שקל.

הסכום בפרקטיקה היה נמוך. שימו לב בהמשך, שגם הסכומים

האחרים הוכפלו ברובם, הסכום של 100,000 שקלים הוא סכום לא מעשי

ונראה לנו נמוך. רצינו להעלותו ל- 250,000 שקל כדי שנהיה

מעשי ים.

ברצוני להזכיר מהו מכרז סגור. במכרז סגור קיים השש כלפי

הרצון להגו על מינהל תקין ועל טוהר המידות, וההשש הוא שבדרך כלל

פונים לגורמים מראש מועדפים. במכרז סגור פונים לגורמים

ספציפיים מקורבים וביניהם מתחרים. לפי התקנות הללו, אי-אפשר

לפנות למי שרוצים, אלא המשרד צריך לערוך רשימה של הגורמים

הרלבנטיים כלפי מכרז סגור. כל אהד רשאי להצטרף למכרז סגור גם אם

לא פנו אליו.

במקום 100,000 שקל יבוא 200,000 שקל.

"2.(3) בפסקה (2), אחרי "טובין" יבוא: "או שרותים".

אנו מדברים על רכישת טובין או שרותים בעלי תכונות מיוחדות

ואפיונים בלתי נפוצים."

מדוע אומרים אפיונים בלתי נפוצים ולא אומרים אפיונים

נדירים?

כי הם לא נדירים. אני הושבת שבלתי נפוץ זה קצת פחות מאשר

נדיר, ואיננו רוצים לדבר על משהו מאד נדיר.

עד עכשיו שירותים היו פטורים?

לא, זוהי הטעיה. כל הנושאים הללו היו חייבים במכרזים

פומביים, כולל שירותים.

למה אנו מוסיפים שירותים?

אני הושבת שאין סיבה כאן להבהין בין טובין לבין שירותים.

כאשר מדובר על תכונות מיוהדות ואפיונים בלתי נפוצים של אותו

שירות, אין סיבה לומר שאם כבר אישרתם טובין, ואני חושבת שבצדק

אישרתם טובין במכרז סגור, אין סיבה לומר שהשירותים מחייבים.



שי הרצוג;

בדיוק לא. אין שירותים מיוחדים. שירותי שמירה עם שני

רובים ייחשבו שירות מיוחד. מהו שירות מיוחד? לגבי טובין התקיים

ויכוח גדול וברגע האחרון היתה מעין כניעה כי אמרו שיש טובין -

סחורה כל-כך מיוחדת כמו מחשבים, שאי-אפשר לקנות אותה.

מהם שירותים בעלי אופי מיוחד או בלתי נפוצים? מדוע שלא

יהיו במכרז פומבי, למה שיהיו במכרז סגור?

יטענו ששירות שמירה בכנסת לדוגמא, הוא יהודי כי הכנסת היא

ייחודית, ולכן ניתן לקהת רק שתיים שלוש הברות שמירה ולא לעשות

מכרז פומבי.

על שירות של מזנון לא יגידו שהוא שירות ייחודי.

מה כן? תני לי דוגמא.

בתיקון תקנה 4 אנחנו מוחקים את סעיף קטן (3).

בכל זאת אתן דוגמא שנתקלנו בה לאחרונה. למשל שירותים

בנקאיים לארגון או הקרנות לעסקים קטנים. נכון שיש פטור מוהלט

לשירותים בנקאיים, אך אנו לא רוצים שילכו לפי סעיף הפטור, אלא

אנו מעדיפים שבהקשר זה ילכו לפי האפשרות של מכרז סגור. נכון

שאפשר לענות לי שגם אם מדובר בפטור, אפשר להתנות אותו. אני מתנה

את הפטור בתנאי שזה ילך לפי מכרז סגור, אך אנו לא רוצים שזה

יהיה כפוף לשיקול-הדעת של ועדת פטור.

זוהי פירצה קוראת לגנב.

אנו עוברים לסעיף (4): "בפסקה (5), בסופה יבוא "או יהסי

ציבור". מאחר שאני כבר לא יודע מה ההבדל בין שירותי פרסום לבין

יהסי ציבור, אני מציע לאשר זאת.

"תיקון תקנה 5

3. (1) בתקנת משנה (א)(1), המילים "מקצועית הדורשת ידע ומומחיות

"למעט התקשרות עם

אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-

ציבורייי.

על מה מדובר? יש איזשהו בנין מסויים?

התיקון של התקנה בא לאהר ישיבת ההכנה. בנושא של אדריכלים

היתה גם הצעת-הוק פרטית של הבר-הכנסת פורז לענין -זה, והתחייבנו

כלפיו שאנו מסדירים זאת באמצעות התקנות, כך שהוא ויתר על קידום

הצעת-החלק שלו. זה בצד הפורמאלי.

בצד המהותי, הכוונה היא שאדריכלים לעבודות תכנון במבנים

ציבוריים...

התהרות היא לא רק על הענין הכספי.

להיפך. אנו אומרים שאיננו רוצים שיעשו שימוש בתקנה הזו,

אלא שילכו לכיון של מכרז או תהרות בין אותם אדריכלים, בין

אנונימי, בין לא אנונימי, לתת הזדמנות גם לאדריכלים צעירים.

לכן, את זה צריך לקרוא עם ההמשך של תקנה (ב), זאת אומרת אנו

מוציאים זאת מפסקה (1) ואנו מציעים שבתקנת משנה (ב) תתווסף

הוראה שלפיה יאמר, שמכרז לענין זה עם אדריכל תכנון מבנה ציבור,

יכול שיעשה לפי סדרים שיקבעו על-ידי ועדת המכרזים, על אף האמור

בתקנות אלה. כלומר, לא יצטרכו לבצע את ההתקשרויות הללו בצורה

פורמאלית לפי כל הוראות התקנות, מבהינת מסמכי המכרז, אלא ועדת

המכרזים תוכל לקבוע תנאים לתהרות או תנאים אהרים בהם היא בוהרת

לתהר ולבהור את המועמדים.

איני מתמצאת היטב בנושא זה, אך אני יודעת שהיה ויכוה גדול

בין אדריכלים בנושא של תכנונים של מבנלם ציבוריים, ושאלה מי

רשאי להכנס למכרז הזה ובפני מי זה פתוה.

לדעתי זה לא מכרז.

זה מכרז. אין הבדל בין מכרז לתהרות.

גם אם לא מתחרים, זהו מכרז?

מכרז הוא תהרות מאורגנת.

מכרז התקשרות זה גם התהרות.

לכן הוצאנו את המילה תחרות. אמרנו שלוועדת המכרזים יהיה

שיקול-דעת מבהינה פורמאלית לקבוע.

זה לרעת האדריכלים.

היו"ר די צוקר;

זה פותה לעוד אדריכלים אפשרות להכנס.

הבנתי שדווקא במבנים הגדולים יש בסופו של דבר איזושהי

יעילות שהמשרדים הולכים למי שהם יודעים שמסוגל לבצע דברים כאלה,

ברמה של בנין האופרה לדוגמא.

אם זה פותח פתח לכאלה שעדיין אין להם מוניטין, אני בעד.

איך תתבצע ההתקשרות, במכרז או לא?

בצורה של מכרז או תחרות, כאשר מבחינת העברית קיים חבדל,

אך בעצם אין הבדל.

אי גולדשמידט;

אני חייב לגשת לוועדת הכספים להצביע על חוק הבורסה.

אני מבקש שאת כל נושא המקרקעין והתיירות תשאירו לישיבה

הבאה.

היוייר די צוקר;

במידה שתרצה לערער על משהו, זה שמור לך לישיבה הבאה. תן

לנו להתקדם, ואם תרצה בנושא מסויים לחזור אחורח, נחזור אחורה.

לענין של "מקצועית הדורשת ידע ומומהיות נוספיםיי, כבר

דיברנו על כך, אך בכל זאת זה נשאר ואני חושבת שזה לא צריך

להימחק.

י י אופיר; .

זה היה פתח לאי-הבנות בענין של תכנון ואדריכלות. עצם

המקצוע דורש מומחיות מיוחדת וחחל הויכוח אם בית-משפט...

זה לא רק לאדריכלות, אלא לכל המקצועות כגון תכנון, עלצוב

גרפיקה, הנדסה. לדוגמא, בגרפיקה לש מקרלם שזרז כרוך ביידע

ובמומהלות מלוהדלם ולש מקרלם שלא. השאלה הלא מדוע במקרלם שלא,

צרלך לכתוב זאת?

נניח שאנל רוצה להזמין סמל לוגו, מדוע שלא אעשה מכרז?

זוהל כל המהות של שלרותל התכנון. כשמזינים שלרותל תכנון

לבנלן, לא מכלנלם משהו מוגדר, אלא מזמלנלם מלשהו שיסביר לנו את

מה שבסוף נוצלא במכרז, את המפרט. לכן, אנו לא לכוללם לעשות מכרז

על מחיר. אפשר לעשות מכרז על מהלר, אך האגודה מתנגדת ואני אלשלת

תומך בהתנגדות.

רות אולניק הסבלרה שגרפלקה בפנל עצמה לא מוצדקת. אני

מבלנה שאתם מכוונים לכל הדברלם שקשורים בבניה ובאדרלכלות.

גרפלקה לא קשורה לבניה ולאדרלכלות.

שמאות מקרקעין למשל.

גרפלקה מופלעה כאן. אם אתם טוענלם שהכל במסגרת תכנון

ואדרלכלות, לרבות עלצוב, גרפלקה, הנדסה ושמאות - אז בסדר.

כאן מדברלם כל הזמן על ענין המהלר ואומרלם שלש מקצועות

בהם נושא המהלר הוא פהות השוב. אנל מבלנה שזה נכון באדרלכלות

ואולל בהנדסה.

לא שזה פחות השוב. הממשלה מכתלבה את המהלר.

שאלה נוספת הלא האם רוצלם לפטור את כל העבודות הללו ממכרז

ולעשות בהן רק מה שכתוב בסעלף קטן (ב) בכל מקרה, כלומר בכל פעם

שאנל צרלכה מעצב או מהנדס או שמאל, אנל לא רוצה לעשות מכרז,

וכאן נשאלת השאלה אם כל מקצוע זה אותו דבר ושנלת, האם גם בתוך

המקצועות הללו כל מקרה הוא אותו דבר.

האם הסעיף הזה תכליתו, אפרופו ההצעה של חבר-הכנסת פורז,

הלתה לפתוה את השערים לאדריכלים נוספים שעדיין לא צברו את אותו

מוניטין?

זו התוספת עול "למעט התקשרות עם אדריכל כל... יי אני חושבת

שכרגע הם לא מדברים על הסיפה אלא על הרישה כלומר למחוק את

יימקצועית הדורשת ידע ומומהלות מיוחדים.

ואז מה המשמעות? אלני מבלנה מה משמעות מהלקת המלללם הללו.

האם זה אומר שאת מצמצמת את הפטורים או שאת מרחיבה את הפטורים?

מרחיבה את הפטורים.

רות אולניק שאלה מה רע.

אנל הושבת שאלן הבדל מאד מהותי, ולכן אנל מוכנה לוותר על

ההצעה הזו של מהלקת המלללם הללו. אין הבדל מהותי בין המלללם

האלה לבלן מה שכתוב ממללא בסוף: ייוהכל בלדל בעל-מקצוע מומהה'י.

זה עורר שאלות של פרשנות במקרים שכמעט הלה ברור שצריך לעשות

שימוש בסעלף זה, ולכן הצענו למהוק זאת.

אם זה בעייתי כפי שזה, צריך לסדר זאת.

היו בעלות של פרשנות.

זה נותן ליותר אנשים להכנס.

לא, זה סוגר את האפשרות.

לאדרלכללם כן, אך לגבל אהרלם, כלללת בסעלף זה הלה כאן

נסיון דל חדשני, כל עד היום בפסיקת בתי-המשפט וגם בתקנות

העיריות, כל המקצועות ההופשיים האלה היו פטורלם לגמרל ממכרז.



אנחנו ודווקא הממשלה יחצה על ועדת החוקה, חוק ומשפט

לקבוע, שגם בסעיפים כאלה לא יהיה פטור מוחלט גם במקצועות

החופשיים האלה, אלא יעשה מין סבב הצעות.

אנו חושבים שזה נכון משום שמכריז הוא לא רק על המחיר, אלא

גם על אלמנטים אחרים ואמות-מידה אחרות, אך אנו חושבים שבמקצועות

חאלה צריך לתת איזשהו שיקול-דעת למשרד. במקום שמדובר על בעל-

מקצוע מומחה באותם מקצועות, אפשר לעשות סבב הצעות ולא לבדוק בכל

מקום האם מדובר באמת על עבודה מקצועית שדורשת ידע ומומחיות

מיוחדים, אלא לבדוק לפי המומחים שאליהם פונים.

מה זה בעל-מקצוע מומחה? האם גרפיקאי מומחה זחו תואר מוכר

על-ידי האקדמיה? מה זה אדריכל מומחה?

זה לא תואר מוכר על-ידי האקדמיה, אך זהו גרפיקאי שיש לו

נסיון והוא נחשב מומחה בתחומו.

י י אופיר;

אסביר כיצד עובדים חיום. בונים היום 12 בניינים בממשלה,

עושים לפי סבב ומקבלים החלטה שאדריכל יקבל לא יותר מעבודה אחת,

אבל אני לא יכול לעשות מכרז. איני יכול להגיד שאדריכלים יציעו

מחיר, 400 משרדים שיש בארץ יבואו,אני אראיין אותם ואחליט את מי

אנ י עומד לקחת.

מדוע מכרז למפעיל שני לפלא-פון לא מגבילים?

יש פחות מועמדים להפעיל זאת.

לא ניתן לעשות מכרז על שירות שאני לא יודע להגדיר אותו.

יש לי הצעה. ניתן להשאיר: "עבודה מקצועית הדורשת ידע

ומומחיות מיוחדים", ולמחוק את ייבידי בעל מקצוע מומחה", כל

ההגדרה של מומחה היא הגדרה סובייקטיבית שמציע המכרז. הוא קובע

מל מומחה ומי לא.

יכול להיות שזה נכון יותר. כלומר, להשאלר את המלים:

ייהתקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות

מי והדים, במקצועות התכנון, העיצוב, הגרפיקה..." ולא יהיה כתוב:

ייוהכל בידי בעל-מקצוע מומחהיי.

אחרי שמאות מקרקעין אנו מבקשים להוסיף מודדים, כל זה נשמט

מאיתנו והיתה לנו כוונה להוסלף זאת.

אושר.

לא הבנתי את הענין. המללם הללו: בעלי-מקצוע מיוחדים זה

הלה כשל בפרשנות. זה לא הגלע אף פעם למשפט, אך אמרו לנו כדל

לבנות בנין רגיל לא צרלך להלות אדרלכל מלוהד לכך. זה נכון שלא

צריך, אך צרלך להלות אדרלכל ולא ניתן לעשות במכרז.

המומחיות הלא הלק מהדרישות של המשרד. 12 שנות נסיון,

בנל לת מבנלם דומלם וכו'.

תפצל. אם אתם הושבלם שלש מומהלות כמו שמאל מומהה, במקום

שתהלה בדלקה אובייקטיביות לגבל הקווליפיקציות של האיש, אפשר

להגלד בעל-מקצוע מומהה, אך במקום שזו תהלה סתם אמלרה שבעצם אתה

לוצק לח תוכן, דהללנו עורך המכרז, אלן טעם להשאלר זאת, כל אז

שלקול-הדעת צרלך להלות לענין "העבודה המקצועלת דורשת לדע

ומומחיות נוספים" לפי הפרמטרים של המכרז. אתה קובע מל זה בעל-

מקצוע מומהה? מל קובע מהו בעל-מקצוע מומחה?

אנו כעת מתלבטלם. אנו לוצאלם בתחרויות לעלצוב מטבעות

זכרון ועלה רעיון להרחלב ולא ללכת רק לגרפיקאים, אלא גם

לסטודנטלם שלומדלם בבצלאל, ואלן שום סלבה לא לשתף אותם. אז צרלך

להתלבט אם זהו בעל-מקצוע מומהה או לא בעל-מקצוע מומחה.

אם את עושה ממללא מכרז, אלן לך בעלה.

מאחר שהולכוח הוא בתוככם, תשבו בלנלכם על כך ואנו נדלג על

כך כרגע. לש בלנלכם אל-הסכמה.

אלן כאן אל-הסכמה בינינו.

ההצעה שלך להשמלט את "והכל בלדל בעל-מקצוע מומחה", מלהלצה

אותם. בעיניהם זה כנראה נראה מאד קרלטל ואיני רוצה לסיים זאת

בחופזה.

כלומר, אתם משאירים לסיכום רק את סעיף (1).

יי(2) בתקנת משנה (ב), בסופה לבוא "בפנייה יצויינו פרטלם לענין

אמות המלדה המנולות בתקנה 22, כולן או הלקו, לפלהן תלבהר

ההצעה הזוכה"; האמור בה יסומן (ג) ולפנלו לבוא:"

ד' ליפשיץ;

הענלן של אמות המלדה הוא שבפנייה לאותם מומהלם לבלצוע

הסבב המחזורי ובחירת ההצעה המתאימה ביותר, לצללנו לפי איזה אמות

מלדה מתכוונים לבחור אותם. התעורר ספק האם ניתן לבהור אותם בלל

בסלס המהלר, ואני חושבת שזח הלה המצב המשפטי גם קודם לכן, אך

למען הסר ספק, אנו מצלעלם לכתוב זאת.

תקנה 5(ב) קובעת: "התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת

שלא באמצעות מכרז, תיערך לאחר בדלקת מספר הצעות הבאות בחשבון;

הפנלה לקבלת הצעות תלעשה, ככל הנלתן, בסבב מחזורל, באופן הוגן

והמעניק את מלרב היתרונות לעורך המשרד".

בפנלה לצוללן באלו אמות-מלדה המנולות

בתקנה 22, כולן או חלקך, תלבחר ההצעה הזוכהיי, זאת אומרת שם

מדובר גם על המחיר וגם על כשרון, נסיון וכו'.

זה סך הכל השקלול של הפרמטרים.

יי(ב) מכרז התקשרות עם אדרלכל לתכנון מבנה צלבור אשר לש בתכנונו

ענלן אדרלכלל-ציבורי, לכול שללעשה לפל סדרלם וכלללם

של לקבעו בלדל ועדת המכרזלם, על אף האמור בתקנות אלה;יי

למה הכוונה?

זה מה שהסברת קודם, לענלן אותם אדרלכללם.

לענלן אמות המלדה, הלום ועדת המכרזלם במשרד האוצר מחללטה

לפל אמות מלדה, כלומר לש לו המשרד במקום ולש לו הנסלון והלכולת

בתחום.

זה נועד בעלקר לבקשת אותם מהנדסלם ואדרלכללם שטענו שלש

פרשנות שמוכרחלם לתחר על המהלר לפל הסעלף הזה, אז אמרנו שלא

חייבים על המחלר. תאמרו לפל מה אתם תתחרו אותם, על המחלר, על

המלקום, על הנסלון, על הכלשורלם, תאמרו לפל מה. אלנכם צרלכלם

להגלד את המשקולות אך את אמות המלדה כן.

נשאר לנו אם כן את כל סעלף 3 לתקנות, להוציא את הסוגיה

שלא סיכמנו בה. כמו כן לא סיכמנו את 5(1;).

בהתייחס לפסקה (1). אני מודלע שבמידה שתנוח דעתכם אהרל

"והכל בלדל בעל-מקצוע מומחה" הלא לא

בעייתית, אזל זה מאושר, אך רק בתנאל שזה על דעתכם. לאהד הישיבה

תשבר שניכם ותסכמו. במידה שתנוה דעתך - זה מאושר. במלדה ולא -

הנ ושא הוזר לו ועדה.

"4. בתקנה 7(א) לתקנות העיקריות, בסופה לבוא:

"(4) התקשרות המנולה בפסקאות (14), (14א) או (15) בתקנה 3;

אנו מבקשלם להוסלף סוגים נוספלם להתקשרויות שלהלה ניתן

לבצע במשא ומתן, זאת בעיקר על מנת שאותן התקשרויות, אם

האלטרנטלבה תהלה רק פטור ממכרז כל הן מופלעות בתקנה (14), (14א)

או (15), לבחרו לבצע אותן בפטור. אנו הושבלם שלא צרלך לבצע

אותן בפטור אלא במשא ומתן.

המנולה בתקנה (14), התקשרות שענללנה מתן אשראל, שלרותלם

בנקאללם, מכלרה ורכלשה של נללרות ערך.

(14א) זו תקנה שאלשרתם בפעם הקודמת, והלא בתהום הדיור, שאומרת

שהתקשרות לרכישת זכויות במקרקעין כאשר המקרקעין המסויימים

דרושים לשלמוש המשרד מפאת המקום המיוהד שלהן...

(15) התקשרות לשכירת מקרקעלן לתקופה של פהות מהמש שנלם ופהות

מ- 500 מ"ר.

בכל התנאלם הללו, את מעדלפה משא ומתן על-פנל פטור.

מאפשרים וזו לא חובה.

על הסעלף בנושא של משא ומתן הלה ויכוה אדלר בזמן התקנות

המקורלות כל הוא חריג לכל כללל המכרזלם. הלתה "פשרה", ושלמו לב

לסעלף 7(א) אשר מדבר על משא ומתן במכרז ולא במצב של פטור במכרז,

ולכן מבהלנה משפטלת טהורה, כל המקרלם שכלוללם בתקנה 3 שעניינם

פטור, לא צרלכלם כלל להלות קשורים לתקנה 7(א). 7(א) מדבר על

מצב שבו לש הובת מכרז ומכרז דו-שלבל, במלזמלם מיוחדים.,

בפרוייקטים מי והדים עושים את המכרזלם הדו-שלביים. אני התנגדתי

לכך, וההליטה הוועדה סוף פסוק. שלב אי זהו מכרז, מקבלים הצעות

ואהר-כך מנהלים משא ומתן. תקנה 3 הלא מקרלם של פטורלם. אם אתם

תכנלסו מילה מתקנה 3, יהיה מי שיפרש אהר-כך שלש זכות למשא ומתן

בכל מקרה.

אם הממשלה הושבת שהלא לקהה לעצמה פטורלם רהבלם מדל,

שתתכבד ותבטל כמה פטורים ותכניס אותם לסעלף המכרזלם הסגורים. אם

הממשלה רוצה לההמלר עם עצמה ובמקרלם שלש לה פטור מוהלט, הלא

רוצה לעשות איזשהו הסדר אחר, זה לא מכה התקנות.



יש תקנון כספים ומשק ויש הוראות פנימיות. יגיד החשב הכללי

לכל משרדי הממשלה בתקנון כספים ומשק, שגם במקרים שיש לך פטור

לפי סוגים אי, בי, גי, אני מנהה אותך לעשות כך וכך, ותבורכו, אך

אסור לכם להכניס למסגרת תקנה שדנה במכרז דו-שלבי, פטורים ממכרז.

די מסר;

יכול להיות שיש מקום בסופן של התקנות להוסיף תקנה כללית

לגבי תקנות שיש לגביהן פטור מחובת מכרז. עורך-דין הרציג אינו

מתנגד, אלא רק מדבר על המיקום הגאומטרי.

הוא לא אמר מללה על המהות. לגבי המהות הוא לא אמר שהוא

מתנגד.

למהות, אני חושבת שיש כאן טעות בתפיסה. תקנה 3 המדברת על

פטורים, לא מדברת על מקרים שבחם אין חובח לעשות מכרז. נכון, אין

חובה לעשות מכרז, רצוי לעשות מכרז. תקנה 7 מדברת על מקרים שבהם

בין אם היה פטור בתקנה 3 ובין אם לא היה פטור בתקנה 3, בין אם

חלכו למכרז סגור, כי אם אתה היית צודק, אז את כל העילות של מכרז

סגור לא היינו צריכים למנות בתקנה 7, והן מנויות.

ברצוני להזכיר שתקנה 7 חלה לא רק על משרדי ממשלה שאפשר

לפתור לגביהם את ההסדר בתקיים. תקנה 7 הלה על חברות ממשלתיות ועל

תאגידים סטטוטוריים. אנחנו לא יכולים להכריע לגביהם בתקיים. אנו

רוצים שבמסגרת תקנה 7 תהיה אפשרות ל"דרך המלך" ולא בדרך של

אנחנו נותנים לכם פטור, אבל תנחלו משא ומתן.

אנו רוצים שתהיה בתקנה 7 אפשרות לנהל משא ומתן שהיא דרך טובה

יותר מאשר פטור מוחלט ממכרז.

אומרת לך גברת מסר איך תנהגי במקרה כזה, והיא צודקת.

ממילא, אם יש לי פטור, זכותי לעשות את חמכרז כרצוני.

המשמעות תהיה שלכאורה לגבי כל שאר סעיפי חפטור, אסור לי לעשות

משא ומתן, וזה מגוחך.

כל הערעור כאן הוא על המיקום, על המשמעות של המיקום. אני

מבקש שתקשיב טוב לעצתה של דידי מסר.

אנו מאשרים את הסעיף הזה, אך אני מבקש שניקח את חעצה של

דידי ובתקנה הכללית בסוף או במקום אחר, ננהג כפי שהיא הציעה.

בסוף סעיף הפטורים.



היו"ר די צוקר;

"(5) התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו עול המשרד". (כתוב

בטעות "המכרז").

אלן פטור לשימושו של המשרד תמלד, אלא רק מסלבות מלוהדות.

לכן אנו אומרים שבהתקשרויות האלה אנו רוצים לאפשר ניהול משא

ומתן.

מה זה שימוש המשרד?

למשל מלקום של משרד המשפט לס.

זה לא לשימושו של משרד הבטחון בשטחי אימונים.

לא.

דרורה מרעה עם עצמה. תקראו את הסיפה ל-7(א). 7(א) קובע:

ייהתקשרות בחוזה יכול שתעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המודדים

במכרז". זאת אומרת היא מחייבת את עצמה, בניגוד לרצונה, לעשות

מכרז .

מוכרהים להכריע כאן את הנושא הערכי. לש כאן בעיה של אל-

הבנה.

תשבו ביניכם לפני הישיבה. אם לא תמצאו הסכמה, הנושא יהזור

לכאן.

אנו מדלגים כעת לעמוד האחרון. לפני ההתלמה יש סעיף 19.

בתקנות נקבע שכל הסכומים שמופיעים ייקבעו לפי הנהיות ההשב

הכללי בתק"ם. התקיים משמש את משרדי הממשלה שפועלים לפי זה.

התקנות הוק והתקנות למעשה מכתיבים דרכי פעולה לכל ההברות

הממשלתיות, התאגידים, האוכלוסיה הרהבה שאינה פועלת לפי התקיים.

אנו רוצים כאן לאפשר שהסכומים יוכלו להתעדכן באופן

אוטומטי בתהילת שנת כספים ולא יחכו להוראות תקיים.

אין לי התנגדות עקרונית לנושא אך אני מזכיר לאדון רטנר

שהוא הבטלה לוועדה שיצא תקנון מיד לאהד צאת התקנות. למשל, הם

הבטיחו את נושא האומדן, שזוהי חובה בדיני מכרזים. הם לא הכניסו

זאת בתקנות, כי טענו שזה יהיה בתקיים. התקנון שעליו דובר, עד

היום לא נעשה, למיטב ידיעתי.

לא מדוייק שזה לא נעשה. נעשה אך לא פורסם.

יש הובת פרסום על-פי ההוק.

נחמן רטנר, כמה זמן לקה עד שזה יפורסם?

לש מספר נושאים מהותיים שטרם הוכרעו כאן ויש להם השלכה

לשלרה.

לגבי מה שהוכרע, כמה זמן לקה?

למעשה זח קללם וטרם פורסם מסלבות ענללנלות.

מהו חתארלך עם שולי הבטחון הרהבים ביותר?

קשור במידה לא מבוטלת בקצב הדיונים כאן בנושאים שונים שלא

הג.לעו להכרעה.

כמה זמן אהרל הדלונלם?

נלתן תוך הודש חודשללם לפרסם את התקנון. לש טלוטא סופלת

אך חסרים בה קטעים.

כאשר אנו גומרים לאשר זאת, במכתב שאנל שולח לשר האוצר ובו

אני קובע שהוועדה אישרה, תהיה פסקה שבה יאמר,שעד סוף חודש

פברואר התקנון יקבל פומבי, כלומר הוא יהיה מודפס ויעמוד למכירה.

גזירה שנעמוד בה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.