הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 238

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. די ב3:סלו התשנ"ה (7 בנובמבר 1994). שעה 00;11

(ישיבה פתוחה)

נכחו: חברי הועדה;

די צוקר - יו"ר

א' גולדשמידט

צ' הנגבי

אי זנדברג

י' כץ

י' לוי

די מרידור

י' עזרן

א' רביץ

די איציק

שי בניזרי

אי ויינשטיין

ס' טריף

רן כהן

י' מצא

מוזמנים;

זאב בונה - משרד המשפטים, רשם המפלגות

שלמה ג וברמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

מרדכי בס - משרד מבקר המדינה, יועץ משפטי

יועצת משפטית; די לחמן-מסר

ד' ואג

א' אשמן

א. הצעת חוק המפלגות (תיקון - תרומת בני משפחה), התשנ"ד-1993-

של חבר-הכנסת צ' הנגבי

ב. הצעת חוק לתיקון פקודי סדרי השלטון והמשפט (תיקון - נוסח משולב של

חוקים בענין הכנסת), התשנ"ה-1994

ג. שונות

הממשלה (תיקון) - של חברי הכנסת אי דיין וסי טריף



א. הצעת חוק המפלגות (תיקון - תרומת בני משפחה). התשנ"ד-1993 - של חה"כ צ' הנגבי

היו"ר ד' צוקר;

חברים, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. הנושא הראשון על סדר היום: הצעת

חוק המפלגות (תיקון - תרומת בני משפחה), של חבר-הכנסת צחי הנגבי. לפנינו ההצעה

שגובשה והתקבלה פה אחד בועדת משנה של ועדת החוקה.

חוק המפלגות בנוסח המתוקן, מתוך רצון להגביל את התורמים ולמנוע תלות בין

מתמודד בפריימריס ובין תורמים פוטנציאליים, בין יושאר הגביל גם בני משפחה של מועמד

ממש כפי שהוגבל קבלן בעירו של המתמודד או בעל ענין פוטנציאלי אחר. המציע אמר שזו

דרישה שכמעט אי אפשר לעמוד בה, כי יש דרכים להעביר כסף, יש דרכים לתמוך בבן

משפחה. חבר-הכנסת הנגבי איננו מציע לשנות את התיקרה,התיקרה תישאר כפי שהיא,

המגבלות יישארו כפי שהן, הפומביות גם היא תישאר. כל שמציעים הוא לא לדרוש דרישות

שלא ניתן לעמוד בהן, ואולי בכך נשיג גם וזמורה נוספת - נקטין את התלות בתורמים

פוטנציאליים חיצוניים אם התרומה תבוא מתוך המשפחה, ושם ממילא קיימים קשרי תלות.

ועדת המשנה חשבה שהתיקון הזה רצוי ורצוי, ולכן הביאה את ההצעה הזאת לאישור

מליאת הועדה.

אני רוצה את ההצעה הזאת לראשונה. אני רוצה לומר מה עלול לקרות בעקבות התיקון

הזה. היום אסור לי לקבל מתורם יותר מ-7000 שקלים. לאשתי מותר יהיה לקבל מיליון

שקלים. זו תהיה התוצאה.

היו"ר ד' צוקר;

מועמדים בעלי יכולת יכולים להגיע לתיקרה מכספם שלהם, בלי תרומות, ויש להם

יתרון בפריימריס. מה שיש בהצעה הוא רק קיבוע של מצב קיים.

די מרידור;

קשה לי להגן על המצב הקיים כי יש בו בעיות רבות, אבל אני רוצה שנבין מה אנחנו

עושים. במקום שאני אצטרך לפנות להרבה תורמים ולקבל מכל אחד עשרים שקלים, אשתי

תוכל לגייס מיליון שקלים מאיש אחד. אם אחר כך אשתי נותנת לי כסף, אי אפשר להתערב.

אולי יהיו מספר אנשים שיזהרו אפילו מפני צל של חשש, אבל הם לא רבים.

אי רביץ;

אם האשה קיבלה מיליון דולר במתנה מקרוב משפחה, היא תצטרך לשלם על זה מס.

די מרידור;

אין מס על מתנות.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת מרידור אומר שהבעיה היא שאשתו של מועמד יכולה לקבל הגרומה גדולה

מקבלן. צריך לחפש דרך להטיל על כל אחד מהקרובים אותן מגבלות שחלות על מועמד המקבל

תרומות. ברור שקרובי משפחה לא צריכים להיות ערוץ לקבלת כספים שהם אסורים בערוץ

המרכזי.



ד' לחמן-מסר;

אפשר לקבוע שבן המשפחה לא יורשה לקבל תרומות מגורמי חוץ אלא בגובה מסוים.

מי בס;

מנגנון דומה לזה שעליו דיברו יושב ראש הועדה והיועצת המשפטית לועדה יש בחוק

מימון מפלגות לענין גוף קשור לסיעה. יש חסרונות מסוימים למנגנון הקבוע שם, אני לא

מציע להעתיק אותו מילה במילה, אבל העקרון הוא שמגבלות החלות על סיעה חלות גם על

גוף קשור. רואים את הסיעה והגוף הקשור כיחידה אחת, פחות או יותר, והמגבלות חלות

בפריפריה החיצונית של הגוף הקשור, כולל הובת הדיווח וכוי.

להערת היושב ראש, היתרון היחסי של אנשים אמידים מוגבל לפי החוק בתיקרת

ההוצאות. זו המטרה שסעיף 28(ח) בא להשיג, ובמידה מסוימת הוא מושג.

גם אני רואה היום לראשונה את ההצעה. לא ברור לי למה הרשימה של בני משפחה היא

כפי שהיא. למה דוד כלול ברשימה ואח לא כלול? יש הגדרת קרוב בחוקים שונים, ואפשר

ללמוד ממנה.

די לחמן-מסר;

בטעות השמטתי אח. אתה צודק, צריך להוסיף אח.

הכוונה היתה לפרנטלה הקרובה ביותר למועמד. דיברו על קרובי משפחה שבאופן טבעי

הם תורמים, מבלי להרחיב יתר על המידה.

מי בס;

יש דברי חקיקה שמתייחסים לבני ביתו הסמוכים על שולחנו. בחוקים שונים יש דרגות

שונות של קירבת משפחה. נדמה לי שמה שצריך לקבוע פה זח אפילו לא הפרנטלה הקרובה

אלא אותה יהידה שהיא יחידה כלכלית.

די לחמן-מסר;

זה עלה בדיון ולא התקבל. לדוגמה, ההורים של אשת המועמד הם אנשים אמידים, הם

יוכלו לתת כסף לבתם וזו בוודאי תוכל לתת את הכסף למועמד.

מי בס;

למה "בוודאי"? את מניחה מה שאת רוצה להוכיח. אם אין יחידה כלכלית אחת ואין

שיתוף מלא במשק הבית, למה "בוודאי"?

די לחמן-מסר;

אסביר מה היה הרציו. אם הנבחר מתמנה לכהונה ציבורית והוא נותן הטבות להורי

אשתו, ממילא קיים חשד בין שהורי אשתו תרמו למסע הבחירות שלו ובין שלא תרמו. לכן

לקחו אותה פרנטלה, לאו דווקא הסמוכה אל שולחנו כי לזו איו כסף, לקחו אותה פרנטלה

שהיא כן אמידה אבל שעל פני הדברים התלות כל כך ברורה ובולטת שגם אם יתרמו וגם אם

לא יתרמו יהיה חשד. לכן אמרו שאלה רשאים לתרום ללא הגבלת סכום. ואולם אם הם

מגייסים כסף מאחרים, יחולו עליהם כל המגבלות.

די מרידור;

אני מבין את הקושי ואני מבין למה הגעתם לנוסח הזה. נניח שיש חבר כנסת שלאשתו

יש דוד שיש לו מפעל גדול, עסק גדול, והוא מקבל המון כספים. הוא מקבל את הכסף לא

עבור המועמד. אפשר לדרוש ממנו גילוי מלא ממי הוא מקבל כספים? אי אפשר לאכוף חובת

דיווח מלא. אני מעלה את הבעיה, אינני יודע את הפתרון.



היו"ר די צוקר;

אי אפשר לדרוש דיווח על תרומה של קרוב משפחה. האח שתומך במועמד יצטרך לדווח

על כל תרומה שקיבל מקבלן.

ד' מרידור;

הוא קיבל כסף לא עבור המועמד. אם אחיו של המועמד רוצה לחת לו מאה אלף שקל, זה

מותר. לאותו אח יש עיסקאות, הוא קיבל במשך השנה 500 אלף שקל.

היו"ר ד' צוקר;

אם קיבל מתנות, זה לא מענין אותי. אבל אם קיבל מקבלן, זה ענין אחר.

שי גוברמו;

אני מצטער שאני רואה את הנוסח הזה היום לראשונה, ואני מצטער שלא השתתפתי

בדיון הראשוני. נדמה לי שדרך הטיפול בסוגיה היא לא נכונה. הסוגיה של קבלת תרומות

והגבלת התרומה נדונה בהרחבה יתרה בועדה כאשר חוקקו את סעיף 28ו לחוק המפלגות. רק

להזכיר עד כמה טרחה הועדה וטרחה הכנסת להגביל את התרומות לחבר קיבוץ מקיבוצו,

דאגו לקבוע סייגים כדי שלא יהיה קל לעקוף. אי אפשר לעשות שאי אפשר יהיה כלל

לעקוף, אבל שלא יהיה קל לעקוף. כל הסוגיה כולה נדונה בסעיף 28ו.

אקרא את הסעיף יחד עם ההגדרה של תרומה."תרומה - בכסף או בשווה כסף, במישרין

או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות

אישית בהתנדבות, והכל במסגרת מימון מערכת בחירות של מועמד". . סעיף 28ו אומר:

(א) " מועמד לא יקבל מתורם במערכת בחירות מסוימת, ותורם לא יתו למועמד באותה

מערכת בחירות, תרומה ששוויה עולה על 5,000 ש"ה, או הגרומות שצירופו עולה על סכום

זה; לענין זה יראו תרומות של התורם ושל בני משפחתו או של מי שתלויים בו מבחינה

כלכלית - כתרומה אחת; לענין זה "בו משפחה" - בו זוג, וכן ילד, אח, או הורה, ובו

זוגם של כל אחד מאלה."

עכשיו באה ההצעה, וחוץ מהעני ו הטכני שהיא מוסיפה סעיף במקום להצמד לסעיף

הקיים ולתקן---

די לחמן-מסר;

סליחה, הסעיף החדש הפוך מהסעיף הקיים.

שי גוברמו;

אי אפשר להגיד בסעיף ארח- דבר אחד ואת היפוכו בסעיף הסמוך.

די לחמן-מסר;

הסעיף שאתה קראת מדבר על התורם למועמד, והוא אומר שרואים את התורם ובני

משפחתו כיחידה כלכלית. הסעיף הזה מדבר על המועמד ובני משפחתו. אלה שני נושאים

שונים ולכן הוספנו סעיף. אם החוק נשאר כפי שהוא, כל אדם מוגבל בתרומתו ל-5,000

שקל פרט לבני משפחה.

די מרידור;

על בני המשפחה לא חלה ההגבלה של 5,000 שקל. הם יכולים לתרום מיליון. זה פתח

לאסוף תרומות על ידי בני משפחה. פתח למי שאינו מקפיד על כללי אתיקה אבל הוא נוהג

על פי החוק.



שי גוברמן;

ומה פירוש ההגדרה תרומה במישרין או בעקיפין? אם הכסף בסופו של דבר מגיע לאותו

מועמד, זו תרומה.

די מרידור;

זו שאלה טובה. אם יוכח שהתרומה הגיעה בעקיפין למועמד, זו תהיה עבירה על החוק.

אם אדם רוצה לתרום לי עשרת אלפים שקלים אבל את יושק הוא כותב על שם ליאורה מרידור

ולא על שמי, זו תרומה בעקיפין.

נכון. לכן אנהנו רוצים לההיל על בני משפחה את כל המגבלות החלות על מועמד.

השאלה שעומדת בפנינו עכשיו אם לקיים את הדיון הזה כאן או להחזיר את השאלות

הללו לדיון נוסף בועדת המשנה. אם אנחנו דנים כאן, אין טעם להקים ועדות משנה. אם

האחת, לקיים דיון נוסף בועדת המשנה; השניה - לקיים את

הדיון אחרי הקריאה הראשונה.

אני מציע לקיים דיון בועדת המשנה. אולי יתברר שאי אפשר לפתור את הבעיה.

די שחבר אחד מבקש דיון בועדת המשנה. אני רוצה שהחקיקה בנושא הזה תתנהל באופן

הכי מתוקן, ולא לעשות אף הצי צעד שייראה לציבור כאילו אנחנו מבקשים כאן לעשות

משהו לא תקין. נקיים עוד דיון אחד בועדת המשנה. אנחנו מחזירים את הנושא לדיון

בועדת המשנה לא מפני שאנחנו פוסלים את ההצעה או מתנגדים לה אלא כדי לבחון איך

להתמודד עם הבעיות שעלו כאן. מצד שני, אני לא רוצה למשוך את הרקיקה הזאת קרוב מדי

למועדי הפריימריס במפלגות, כי גם זה עלול להראות לא טוב כאילו עושים פה חקיקה

לטובת מישהו. צריך לזגור גם את מגבלת הזמן הזאת, כי האסתיקה מאד חשובה ברקיקה

כזאת.



ב. הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תיקון - נוסח משולב

של חוקים בענין הכנסת). התשנ"ה-1994

היו"ר ד' צוקה;

תחילתה של הפרשה במכתב של גבי רחל מלחי בכנסת הקודמת, שהציעה לארגן את חוק

יסוד: הכנסת באופן שונה, כך שבחוק יסוד ישארו רק הסעיפים העקרוניים, וחלק

הכנסת פלוס סעיפים הכלולים בחוקים אחרים לרכז בחוק רגיל.

זו היתה ההצעה, ואני החלטתי להרים את הכפפה.

יש לפניכם הצעה, שהיועצת המשפטית לועדה מיד תסביר אותה, שמאפשרת פרוצדורה

שונה משל חקיקת נוסח משולב. נוסח משולב משלב שני חוקים רגילים, הפרוצדורה הזאת

נעשית במשרד המשפטים ובאה לאישור הועדה. כאן מדובר בחוק יסוד ובחוק רגיל, ועל פי

חוות דעת של מר שלמה גוברמן דרושה כאן פרוצדורה אחרת. זאת היתה הבקשה, וכמובן

שנענינו לה. הדבר השני, אני מניח שמר גוברמן יתנגד לו, אנחנו מציעים שהכנסת תעשה

את זה. אני מניח שמר גוברמן יציע לנהוג לפי הפרוצדורה של נוסה משולב, כלומר ששר

המשפטים מציע והנוסח בא לאישור הועדה.

למה ביקשנו ללכת בדרך הזאת? אגיד את זה באופן הכי פשוט, ביקשנו זאת מטעמים

הכי פרקטיים של אקונומיקה בעבודה. אילו אמר לנו מר גוברמן שתוך חודש משרד המשפטים

יסיים את העבודה, לא הייתי מתעקש על שום עקרון כי מה שחשוב לי הוא שיהיה חוק יסוד

שהוא חוק יסוד בלי הוראות שמקומן בחוק רגיל. כיוון שזה לא יהיה, הצענו פרוצדורה

אחרת.

אני מבקש להרגיע את חבר-הכנסת רביץ. כשבאנו לנסח דאגנו להבהיר שכאן מדובר רק

הכנסת וחוקים רגילים אחרים. אי אפשר על פי זה לעשות

נוסח משולב של כל חוקי היסוד, כלומר ליצור חוקה. אנחנו מדברים על פרוצדורה לענין

הכנסת בלבד.

הערה לסדר. אני אומר את הדברים מתוך יחס של כבוד רב לועדה ולעבודה שנעשית

כאן. יש לי ספק אם הועדה רשאית להגיש את הצעת החוק לקריאה ראשונה. תקנון הכנסת

קובע: "ועדה מועדות הכנסת רשאית ליזום חוקים בנושאים הבאים: חוקי יסוד וחוקים

שענינם הכנסת, בחירות לכנסת, חברי הכנסת או מבקר המדינה; חוקים כאמור יוגשו

לכנסת לקריאה ראשונה." ואילו כאן מדובר בפרוצדורה של נוסח משולב.

חוקים שענינם הכנסת וחברי הכנסת.

הנושא הנדון הוא איך לעשות נוסח משולב. הכנסת מופיעה בשלב שני של הדיון.

קודם כל צריך לראות על מה דן החוק. החוק דן בנוסח משולב.

אולי נוכל לקבל חוות דעת מוסמכת של היועץ המשפטי לכנסת בשאלה המהותית הזאת.

אפשר גם להביא את הצעת החוק לקריאה טרומית ולחכות 45 יום.



היו"ר ד' צוקר;

אני רוצח להביא את הצעת החוק בשם הועדה, כי נראה לי שטיפול בחוק יסוד ראוי

שייעשה בידי ועדת החוקה.

אם מר גוברמן צודק ואם אני צודקת, יכול מישהו פעם לבוא ולטעון אי תקינות

בהליכי החקיקה. ליתר בטחון אפשר להביא את הצעת ההוק לקריאה טרומית.

שי גוברמן;

אני נמצא עדיין במסגרת הערה לסדר. הנושא עומד על סדר יומה של ועדת השרים

לעניני חקיקח. משרד המשפטים יזם הצעת חוק, הנוסח הופץ למשרדי הממשלה וליתר

הגורמים, וועדת השרים לעניני רקיקה החלה כבר את הדיון, הוא התעכב רק כדי לשמוע את

הערתו של שר החינוך והתרבות והספורט אמנון רובינשטיין בסוגיה שהיא חשובה מאד

ופרובלמטית מאד.

הסוגיה היא שכאשר ועדה של הכנסת מכינה נוסח חדש אין תהליך של חקיקה. ועדת

החוקה מאשרת את הנוסח, ומשנתפרסם הנוסח - אין מקום לטענה שהנוסח סוטה מהחוק

הקודם. זה מטיל כמובן אחריות גדולה מאד על הועדה. השר רובינשטיין היה בדעה שיש

בזה בעייתיות, משום שאם לוקחים את חוק יסוד: הכנסת, לדוגמה, ומוציאים מחוק היסוד

הוראה זו או אחרת, כאילו מורידים אווזה חוראה בדרגה, מדרגה של הוראה בהוק יסוד

לדרגה של הוראה בחוק רגיל. לימים יהיה צורך ברוב מיוחס לשינוי בכל הוראה בחוק

יסוד, אפילו איננה משוריינת. היום יש לנו הוראות מסוימות שהן משוריינות, אבל

לאחר שיתקבל בעגלא ובזמן קריב חוק יסוד: הרקיקה, כל חוקי היסוד יהיו משוריינים

ודרוש יהיה רוב מיוחס כדי לשנות הוראות. הקביעה שועדת החוקה מסדרת את הנוסח

ומאשרת אותו והיא מורידה בדרגה - להעלות בדרגה אף אחד לא הציע - היא פרובלמטית.

אני הצעתי שאולי הדרך הנכונה היא לקבוע שאישור של הנוסח החדש המשולב של הוק

יסוד: הכנסת, בפרוצדורה המקוצרת שהיא לא רקיקה של הכנסת, יחייב רוב מיוחס בועדת

החוקה. על ידי כך תינתן לזה גושפנקה של הכנסת, שהרי ועדת החוקה לענין זה היא כנסת

זוטא. אינני יודע מה תגובתו של השר רובינשטיין.

אני מספר כל זאת כדי להראות שהנושא נמצא בדיון בועדת השרים לעניני רקיקה. לא

היה סיפק בידי לקבל הוראות משר המשפטים, כי רק לפני כמה ימים קיבלתי את הנוסח

שלפני הועדה. אני מבקש דחית הדיון בכמה ימים כדי שאוכל לקבל הנחיות משר המשפטים.

מקובל.

נותרה בעינה הבעיה אם ועדת החוקה רשאית ליזום את הצעת החוק הזאת.

ההבדל הגדול בין ההצעה של הממשלה ובין ההצעה שלפני הועדה הוא בשאלה מי רשאי

ליזום את ההליך. הדברים שעמדו לעיני חברי הכנסת מירום וצוקר שהציעו את ההצעה הזאת

היתה האקונומיקה מצד אחד, ומצד שני הרעיון שהכנסת עוסקת בדברי הרקיקה הנוגעים לה.

זה עקרון שהממשלה מכבדת אותו.



אם לפני ועדת השרים לעניני חקיקה בצד הנוסח שמר גוברמו הציע לממשלה יעמוד גם

הנוסח שהכנסת מציעה, ועדת השרים תוכל לתת דעתה ולקבל ההלטה. אם ועדת השרים תחליט

על נוסח זה או נוסח זה, הצעת החוק תבוא לקריאה ראשונה וברחנו מהבעיה.

היו"ר די צוקר;

הסוגיה שעלתה על הפרק היא הסוגיה הבאה. יש בקשה של חבר-הכנסת חגי מירום ושלי,

הפעולה התחילה בועדת הכנסת, לקחת כמה הוראות מחוק יסוד: הכנסת ולהוריד אותן ברמה

לחוק רגיל, ובחוק הרגיל לרכז מספר הוראות מחוקים שונים שענינו הכנסת, מודל חוק

יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה.

אם מר גוברמן מבקש דחית הדיון בשבוע או שבועיים, כמובן שזה מוסכם.

אני רוצה לומר דבר בענין סמכותנו. לי אין ספק בענין. תקנון הכנסת קובע שלועדה

יש סמכות להגיש הצעת חוק לקריאת ראשונה בנושא שנוגע לכנסת ולחברי הכנסת. זו

הדוגמה המובהקת. איננו עוסקים בפקודת סדרי השלטון והמשפט עצמה אלא בסוגיה איות

שנוגעת לעניני הכנסת וחברי הכנסת. הממשלה שומרת כל השנים על הכלל שהיא כמעט איננה

עוסקת בעניני הכנסת, חסינות חברי הכנסת, המשכן. היא משאירה כמעט את כל הענינים

הללו לכנסת עצמה. הממשלה מעולם לא התערבה בחקיקה באשר לחסינות חברי הכנסת,

הממשלה מעולם לא התערבה בחקיקה בענין מימון מפלגות. בנושאים האלה אנחנו מבקשים

לטפל. לכן נראה לי שאין שום בעיה בענין הזה.

אני מבקש ממר גוברמן לומר לממשלה, שמאוחר והפעולה ממילא תיעשה במשותף עם

הממשלה, מטעמים של אקונומיקה אנחנו מבקשים ליטול יוזמה. אגיד לך בדיוק איך זה

ייעשה. יישבו חבר כנסת מהאופוזיציה וחבר כנסת מהקואליציה ואולי עוד אחד שייצג את

הסיעות הקטנות ויעשו את העבודה הזאת. שלושה חברים יישבו שלושה ימים ירוד עם נציג

של המשרד והם יעשו את העבודה. בדרך זאת נתקדם הרבה יותר מהר. אם תבקשו לעצור,

נעצור. כמובן שנענה לבקשה שלכם. אודה לך אם תוכל להביא את בקשתנו לפני שר

המשפטים.



ג. שונות

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו צריכים להקים ועדת משנה לענין הצעת חוק המקרקעין (תיקון מסי 16) (דירת

מגורים), התשנ"ד-1994. הצעת החוק עוסקת בבעיות הקשורות בדירת מגורים במקרה של

גירושין, לעתים אחד מבני הזוג מנושל מהדירה והוא זה שמחזיק בילדים.

חבר-הכנסת יצחק לוי - יו"ר, חבר-הכנסת אברהם רביץ וחברת

הכנסת יעל דיין. אם חברת-הכנסת יעל דיין לא תסכים, יהיו שני חברים בועדת המשנה.

אנחנו צריכים לבחור שני נציגים של ועדת החוקה לועדה משותפת לנו ולועדת הכנסת

בענין פומביות דיוני הכנסת. בחוק יסוד: הכנסת יש הוראה שמאפשרת לקיים במליאת

הכנסת דיון בדלתיים סגורות. ואמנם פעם אחת בשנות החמישים היה במליאה דיון

בדלתיים סגורות. חבר-הכנסת חגי מירום ראה את ההוראה הזאת והציע לבטלה אותה.

יושב ראש הועדה המשותפת יהיה מועדת הכנסת.

חברי הכנסת צחי הנגבי ואברהם פורז.

נצטרך למנות חברים לועדת משותפת לועדת הכספים ולועדת החוקה לענין חוק פיצויים

לנפגעי תאונות דרכים. ברגע שנקבל בקשה מועדת הכנסת נמנה חמישה או שישה חברים

לועדה לענין חוק הפיצויים, חוק שיעורר הרבה רעש וויכוחים, יהיו פה גם לוביס

חזקים.

הממשלה (תיקון) - של חברי הכנסת א' דיין וס' טריף - הצבעות

היו"ר ד' צוקר;

חברים, אנחנו צריכים היום רק לקיים הצבעות, אלא אם כן מי מהצדדים יבקש לנמק

את הצעתו.

אני רוצה להזכיר על מה אנחנו מצביעים. יש לפנינו שלוש הצעות שיש עקרון משותף

הבחנה בין סיעה פורשת ובין סיעה מתפלגת על כל המשמעויות הנובעות מכך

הממשלה. כלומר, סיעה מתפלגת יכולה למנות שר או סגן שר וסיעה

פורשת אי נה יכולה.

ההצעה הראשונה היא שתחילתו של התיקון תהיה עכשיו, לענין חוק יסוד: הממשלה

הקיים. ההצעה השניה היא שהתיקון יחול רק מהכנסת הבאה. ההצעה השלישית גם היא

תחול מהכנסת הבאה והיא מוסיפה עוד תנאי: התפלגות תוכר רק אם יש התפלגות גם במוסד

מרכזי של המפלגה. כלומר, לא רק בסיעה שבכנסת אלא גם במוסד המפלגתי.

עד כאן. עכשיו אנחנו מצביעים על העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה.

מי מייצג כאן את סיעת ש"ס? מיהו נציג סיעת ש"ס על פי החלטה של ועדת הכנסת?

עדיין לא היתה החלטה במליאה על החלפה. הנציג הוא עדיין הנציג הקודם.

שאלתי יועצים משפטיים ואמרו לי, שבתור יושב ראש סיעה, אפילו אם עדיין לא נעשו

חילופים, אם אני רוצה להכנס לועדה ולהחליף חבר אחר, אני יכול להוציא אותו

ולהצביע.

מה זה, גן ילדים?

רק אם אתה מוציא אותו פיסית...

חברים, תנו לעשות את זה באופן מסודר.

חבר-הכנסת עזרן, האם אתה הוחלפת במליאת הכנסת?

לא.

האם חבר-הכנסת עזרן הוחלף במליאת הכנסת?



שי בניזרי;

אני מסרתי הודעה בועדת הכנסת. עדיין לא הודיעו במליאה.

היו"ר ד' צוקר;

הבינותי. נציג סיעה ש"ס כאו הוא חבר-הכנסת עזרן. עד שהמליאה לא תחליט אחרת,

הוא הנציג.

זכות הצבעה לארבעה חברים מהליכוד - חברי הכנסת הנגבי, ויינשטיין, מרידור,

מצא. שני הברים ממרצ - הבר הכנסת רן כהן ואנוכי. זכות הצבעה להמישה הברים

מהעבודה. נמצאים כאן רק ארבעה חברים מהעבודה. וכן הברי הכנסת ממפד"ל, יהדות

התורה, צומת.

אנהנו עוברים להצבעה.

הצבעה

בעד גירסה א' - 6

בעד גירסה ב' - אין

בעד גירסה גי - 7

התקבלה גירסה ג'

התקבלה הצעת ההוק בגירסה גי. אני מבקש רוויזיה. יתכן שנהליט על רוויזיה עוד

היום, כמובן שנודיע לכולכם. אפשרות אהרת היא ללכת ישר למליאה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:10)