הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 231

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. י"ב בחשון התשנ"ה (17 באוקטובר 1994). שעה 10:30

(ישיבה פתוחה)

נכחו: חברי הועדה;

ד' צוקר - יו"ר

ד' מרידוה

י' מצא

מוזמנים;

שלמה גוברמן - משרד המשפטים

יועצת משפטית; די לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; אי אשמן

סדר-היום; הצעת חוק יסוד; הממשלה (תיקון -סייג למילוי תפקידים), התשנ"ד-1994 -

מאת חבר-הכנסת י' מצא

הממשלה (תיקון - סייג למילוי תפקידים). התשנ"ד-1994-

מאת חבר-הכנסת י' מצא

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום - הצעת חוק יסוד: הממשלה

(תיקון - סייג למילוי תפקידים), של חבר-הכנסת יהושע מצא. קיימנו כבר דיון כללי

בהצעת החוק הזו בשלב של קריאה ראשונה. כדי לרענן את הזכרון, חבר-הכנסת מצא מציע

הממשלה, גם לחוק הנוהג היום וגם לחוק שיכנס לתוקף בכנסת

הבאה. הוא מציע לקבוע כי "לא יהיה ראש ממשלה וכן כל שר אחר ממונה על יותר מאשר

שני משרדים למשך תקופה העולה על 60 ימים". כלומר, יוכל ראש ממשלה או שר להחזיק

בשני תיקים דרך קבע, אבל הוא לא יוכל להחזיק ביותר משני תיקים אלא באופן ארעי,

עקב משבר ממשלתי, אם נמנע מאחד השרים למלא תפקידו או סיבות אחרות, אבל לא יוכל

להחזיק ביותר משני תיקים יותר מ-60 ימים.

קיימנו דיון כללי על הצעת החוק במליאת הועדה ביום 5 ביולי 1994. והיום אנחנו

ממשיכים בדיון. אינני זוכר התנגדות להצעת חוק מצד חברי הועדה, גם אם יש לומר

שהצעת החוק לא היתה מרכז הדיון באותה עת נדונו גם הצעות אחרות. אני מבקש לשמוע את

עמדת הממשלה בענין הצעת החוק. מר שלמה גוברמן, בבקשה.

שי ג וברמן;

הממשלה התנגדה להצעת החוק. ההצעה איננה קונסטרוקטיבית. הבה נראה מה המצב

הממשלה הקיים. המצב ששר אחד ממונה על שני משרדים

נובע בדרך כלל ובעיקר משיקולים ומנימוקים פוליטיים. אם יש צורך לאחד משרדים הרי

מאחדים את המשרדים. יש חיבור היסטורי בין משרד ראש הממשלה ומשרד הבטחון,

בן-גוריון היה הרבה שנים ראש הממשלה ושר הבטחון. זיווגים של משרדים אחרים נובעים

בדרך כלל משיקולים פוליטיים. הגבלה של זמן עלולה לגרום לכך שבתום המועד יהיה

צורך לקבל החלטה להעביר את המשרד לניהולו של שר אחר. זה לא פותר שום בעיה, זה רק

הופך את המשרד למעין חפץ שמעבירים אותו משר לשר רק כדי לקיים את ההוראה בחוק, אם

תהיה. אני מקווה שלא תהיה. לא נימוק עניני הוא שיקבע העברת המשרד לניהולו של

שר פלוני אלא הוראה טכנית שקבועה בחוק.

בדרך כלל לא טוב ששר ממונה על יותר מאשר שני משרדים, אני חושב שהדבר מקשה על

הניהול. אבל הדברים האלה היו בכל הממשלות מסיבות פוליטיות, ואת הפתרון יש למצוא

בתחום הפוליטי ולא בתחום המשפטי. פתרון טכני יצור רק תגובה טכנית, שלא תשפר את

המצב הפוליטי, היא רק תגרום קשיים למשרד, וקשיים למשרד פירושם קשיים למדינת ישראל

ולציבור הנזקק לשירותים של המשרד.

אין ספק שאם שר אחד ממלא תפקיד ביותר מאשר משרד אחד זה מקשה על תיפקוד

המשרדים, ולדעתי זה פוגם בתיפקוד של המשרדים. זה נכון גם כשמדובר בשני משרדים, אם

כי אפשר לומר שלעתים ניהול שני משרדים קטנים קל יותר מניהול משרד אחד גדול. צירוף

של יותר משני משרדים ביד אחת נראה לי פגם, נוהל לא תקין בעבודת ממשלה, כל ממשלה.

נכון, כל ממשלות ישראל עשו את זה. נדמה לי שמתפקידה של הועדה הזאת, שממונה

גם על ההיבטים של המשטר, לבדוק את ההסדר הזה, שביסודו של דבר הוא פוליטי, אם אמנם

היה תקין. אין ספק שמבחינת הפונקציונליות של הממשלה הוא לא היה תקין.

עכשיו בא נימוק שני שהוא כבד משקל, והוא הנימוק שמר גוברמן מביא לפנינו בשם

שיקולים פוליטיים הם לגיטימיים, בעיות קואליציוניות יכולות להתעורר,

וצריך לאפשר לראש הממשלה גמישות. גם על כך אינני חולק, אבל השאלה היא עד איזו

מידה. כלומר, השאלה היא אם המחוקק צריך לשים סייג לחופש הפעולה ולתימרון הפוליטי

של ממשלה. אני סבור שיש לשים סייג, וכל השיקולים הפוליטיים צריכים להתנהל במסגרת



תחומה, מוגדרת, בין השאר מסגרת של זמן. לכן אני הושב שיש הגיון בהצעת החוק הזה,

אם אנהנו מבקשים מצד אחד לאפשר חופש תימרון פוליטי, התמודדות עם קשיים

קואליציוניים, אבל מצד שני להגבילם בזמן ולהבטיח ניהול תקין ופונקציונלי של עבודת

הממשלה.

יטען הטוען, אפשר לעקוף את ההסדר הזה, ועל ידי איהוד של שבעה משרדים ביחד,

שנקרא להם המשרד לעניני כלכלה ופנים, אפשר להתגבר על ההוראה בהוק. אלא שכאן יש

. מעשה התחכמות, שנדמה לי שממשלה תיזהר ממנו, ואם האיחוד יהיה מלאכותי אולי אפילו

בית המשפט יחשוב שזו התחכמות.

לכן אני מצדד בהצעת החוק שלפנינו, כמו שאר חברי הועדה בישיבה הקודמת. אני

מוכן לשעות לדבר אחד ולומר שיתכן שפרק הזמן שנותנים לראש ממשלה להסתגל צריך להיות

גדול יותר. יכול להיות שלא די ב-60 ימים, זה זמן דחוק מאד, וצריך להניח חופש

פעולה לניהול ממשלה ויתכן ש-90 ימים זה זמן סביר יותר, כל עוד אנחנו שומרים על

העקרון שתוהמים גבולות לתימרונים הפוליטיים.

ד' מרידור;

קשה לי להתנגד להצעת חברי חבר-הכנסת יהושע מצא. אני חושב שהיא נוגעת באספקט

אחד מקרי של ענין הרבה יותר רחב. חוץ מחוק יסוד: הממשלה, שתוקן כבר, אין הובה

שיהו שרים במשרדים כלשהם. אין הובה בהוק שיהיה שר תקשורת או שר משפטים. יכולה

להיות ממשלה בלי שר משפטים. יש רק חוק אחד, שתוקן על פי הצעה של הרבה הברי כנסת

ובראשם חבר-הכנסת בני בגין, שבה נקבעה ועדה לעניני בטחון לאומי, ושם כתוב שארבעה

שרים הנקובים בתפקידם יהיו הברים באותה ועדה. יש חוקים אחרים שבהם נזכרים שרים,

שר המשפטים אחראי לחוק זה, שר הבטחון אחראי לחוק אחר. אבל יש דרך, שמופיעה גם היא

בחקיקה, שאם אין שר כזה - שר אחר יבוא במקומו. כאשר איחדו את משרד המשטרה ואת

בכל מקום שכתוב היה שר המשטרה יבוא שר הפנים. פעם היה כתוב

הנציב העליון. בכל מקום שנזכר הנציב העליון, אמרו שיבוא שר זה או אחר

או הממשלה.

אני לא אוהב את השיטה ההולנדית, ששמים אצבע בחור כשיש חמישים הורים. אולי

כדאי לעשות את זה בשביל התקשורת או בשביל האמירה: עשינו משהו. בעצם לא עשינו כמעט

שום דבר. הממשלה לא צריכה אפילו להתחכם לזה אלא לעשות דבר פשוט. שר האוצר הוא שר

ושר הכלכלה הוא שר. אפשר בכלל להשוות? לאהד יש עבודה פי עשרה מאשר לשני. מי שמנהל

עשרה משרדים כמו משרד הכלכלה שווה לשר אחד כמו שר האוצר. אם לזה יש מנכ"ל אחד אחד

לחמש מאות עובדים ובמשרד הבטחון להמישים אלף עובדים, זה וזה נקרא שי-. אם השאלה

היא פונקציונלית, אין ספק שהתואר שר לא אומר כלום. שמו את כל השרים ברמה אחת. יש

משרד לאיכות הסביבה ויש משרד לעניני כלכלת, משרדים לא גדולים, אני לא אומר שהם לא

חשובים אבל הם לא גדולים, ניהולם דורש פחות מניהול משרד הבטחון, משרד האוצר או

משרד הפנים. הגבלה של משרד המשרדים היא הגבלה טכנית אדמיניסטרטיבית, פוליטית

במובן הרדוד של המילה, לא במובן העמוק של המילה.

יוו7ר מזה. מה יהיה אם שר הפסיק לכהן, מפני שהתפטר או מפני שנפטר, ילא מצליחים

למנות שר במקומו כי אין לממשלה רוב. הממשלה יכולה למשול בלי רוב, יש רוב שימנע

הפלתה אבל אין לה רוב למינוי שר. אתן דוגמה תיאורטית. נניח שאחד השרים בממשלה

יגיד מרור שאיננו יכול לשאת עוד באיוריות לנעשה עכשיו והוא מתפטר. ראש תממשלה מבקש

למנות שר. אומר לו חבר-הכנסת האשם מתאמיד: אני מסכים בתנאי שאני אהיה שר. ראש

הממשלה לא רוצה למנותו שר בממשלתו. אין לו רוב.

הכנסת צריכה להתחשב בכך שלממשלה אין רוב? אני לא מבין את הטיעון. הכנסת אמונה

על פעולת הממשלה?



ד' מרידור;

אי אפשר לחוקק חורים. אתה לא יכול לחוקק דבר שאין לו פתרון. ארנה בעצם אומר

שהממשלה תעבור על החוק, וזה בסדר. החוק היום אומר שבאין שר, ראש הממשלה יהיה יושר.

מנחם בגין היה שר הבטחון לא מכוה מינוי הכנסת. כאשר עזר וייצמן התפטר מתפקידו כשר

הבטחון, לא נבחר שר אחר ומנחם בגין כהן כשנה גם כשר הבטחון. גם בן-גוריון בתקופה

מסוימת עשה דבר כזה. על פי הצעת החוק זה מצב לגיטימי? האס זה מותר?

היו"ר ד' צוקר;

תסכים אתי שזה מצב נדיר מאד. המצב התדיר המוכר לנו הוא שבגלל קשיים

קואליציוניים ובגלל מחלוקות פנימיות ממשלה לא מצליחה למנות שר.

ד' מרידור;

זה המצב היום וכמעט לא היתה ממשלה שלא היה מצב כזה. רוב הממשלות מוקמות כאשר

הן מוקמות, לעתים גם בהקמתן יש בעיות.

היו"ר ד' צוקר;

אני זוכר שיורם ארידור היה מופקד על חמישה משרדים.

די מרידור;

ברוב הממשלות יש שראש הממשלה לא ממנה שרים כי אין לו רוב. מה זאת אומרת שאין

לו רוב? יש מלחמה קואליציונית. יש משרדים שנשארים בלי שר. למה אין היום שר פנים

וראש הממשלה הוא גם שר הפנים? מפני שאין רוב למנות שר פנים.

היו"ר ד' צוקר;

לא זאת הסיבה. יש רוב למינוי שר פנים.

די מרידור;

יש בעיה פוליטית. תמיד יש רוב, אבל החלטה ברוב תיצור בעיה קשה.

אי אפשר להוקק חוק שלא פותר את הבעיה. בחוק הנוכחי הבעיה פתורה.

היו"ר די צוקר;

אתה מבקש להיות חוקי, ולא איכפת לך שהממשלה לא תתפקד כהלכה.

לא נכון. אני לא רואה בעיה בתיפקוד.

אם לומר דבר חיובי, אם רוצים לקבוע מגבלה על מספר המשרדים, אני מוכן לקבוע,

אבל היא מצריכה רקיקה יותר רחבה. היא צריכה להתייהס לכמה נושאים. ראשית, לשאלה

שהעליתי עכשיו, שהיא שאלה נספחת אבל אי אפשר בלעדיה; מה קורה אם שר מתפטר. אחרת

לא אמרת כלום, עשית משהו קוסמטי. זו בעיה רצינית, אין בידי פתרון.

דבר שני. אני חושב שלא נכון, אלא אם רוצים להיות פורמליסטיס, לא נכון לומר

שדין אהד לכל השרים, משרד שיש בו חמשת אלפים עובדים ומשרד שיש בו מאה עובדים. אין

דינו של ראש ממשלה כדין כל שר, ואולי גם לא סגן ראש ממשלה או ממלא מקומו.



לפעמים מרוב רצון להיות מסודרים גיאומטרית, אנחנו לא רואים שבעצם לא עשינו

כלום. יצרנו עוד מבנה נכון, אבל הוא חלק ממבנה הסר. אם רוצים לעשות תיקון מלא,

בואו נעשה תיקון יותר גדול בחוק יסוד: הממשלה, קודם כל נקבע שיש חובה שיהיו שרים

בממשלה.

ד' לחמן-מסר;

הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים.

אני מדבר על שרים למשרדים ספציפיים. בואו נכתוב בחוק שצריך להיות משרד

משפטים, משרד בטחון. משרדים שאי אפשר בלעדיהם. ואז אפשר לקבוע שלא יתכן שאדם יחיה

גם שר האוצר וגם שר הבטחון.

אני רוצה להשלים את הדברים ולומר שצריך להבחין בין שני מצבים, בין המצב

בהתחלת כהונתה של ממשלה ובין המצב בהמשך כהו נועץ. יש אולי מקום לחשוב שכאשר קמה

ממשלה ומתייצבת לקבל אמון הכנסת, אפשר יהיה להגביל בחוק ולומר ששר לא יכול להיות

ממונה על יותר מאשר שני משרדים. ואזי הכנסת תחליט שלא תיתן אמון, ומי שמרכיב את

הממשלה יידע שאם אין לו די שרים הוא צריך לאחד משרדים. אבל זה איחוד טכני, אני לא

בטוח שהוא ישרת את המדינה.

מן הבחירות ועד השבעת הממשלה הוא לא יוכל להצליח לאחד משרדים.

זה הזמן היחידי שאפשר לאחד משרדים. אחרי שהממשלה קמה כבר יש אחוזות שאי אפשר

לגעת בהן.

כשהממשלה מתייצבת היא מודיעה על חלוקת התפקידים בין השרים ובכך היא מאחדת את

המשרדים.

מצב שונה לגמרי הוא שהיה שר ומקומו התפנה, בין שנבצר ממנו למלא תפקידו ובין

מסיבה אחרת. כאן יש בעיה כי תקופת הנבצרות יכולה להיות ארוכה. כאן יש שיקול איור

וצריך להיות דין אחר לגמרי. יש להביא בהשבון מצבו של ראש הממשלה, שגם הוא יכול

להעדר. נניח ששר האוצר ושר התעשיה והמסחר הוא אותו איש, ונניח שהוא גם ממלא מקום

של ראש הממשלה כשנבצר ממנו למלא תפקידו. צריך להבחין בין מינוי שר מלכתחילה לבין

הטלת אחריות על שר כממלא-מקום של שר אחר.

מה נעשה במדינות אחרות? האם יכול להיות שראש ממשלה יהיה ממונה על מספר

משרדים?

באמריקה אדם אהד ממונה על כל המדינה, הוא מנהל את כל המדינה. זה לא פוגע

בתיפקוד המשרדים.



ד' לחמן-מסר;

שיטת המשטר שלנו שונה.

בכל מקרה יש ממונה לכל משרד, השאלה היא אם הוא פוליטי אם לא.

אני חושב שהמצב הקיים לא טוב. טוב שהכל יהיה נקי ומסודר ויהיה שר לכל משרד.

השאלה היא מה קורה אם אין שר לכל משרד, איך פותרים את הבעיה.

כיוון שנכנס חבר-הכנסת מצא, אני רוצה לומר מה מתגבש כאן כהסכמה.

י י מצא;

אני מבקש לומר כמה משפטים. אני יודע שההצעה שהגשתי לוקה במידה מסוימת. יהד עם

זה, השבתי שנצטרך לעשות איזה שהם תיקונים. ברור לי לגמרי שהמצב הקיים לא יכול

להמשך. כדי להביא דוגמה מתקופת הליכוד, היה זמן שבידי שר אהד היו 6 או 8 תיקים.

זה מצב לא תקין. ניקה לדוגמה את נושא חטיפת החייל שראש הממשלה עסק בו כשר הבטחון.

ברור שבעיסוק שלו בנושא הזה פלוס הנושאים הלאומיים שהוא עוסק בהם, יש שנים-שלושה

משרדים שהוא לא יכול אפילו לגעת בהם. הוא לא יכול לטפל בבעיות של משרד הפנים וכל

השביתות מסביב. רציתי לזמן את ראש הממשלה היום לדיון בועדת הפנים של הכנסת על

שביתת ערי הפיתוח, הרי הוא גם שר הפנים. הוא לא יכול לבוא. אין מי שמטפל בבעיות,

והחבורה הזאת מתמוטטת מול פקידי אוצר. וכך זה במשרד הדתות. לא יכול המצב להמשך

כך.

אני יודע את הטענה, יתחילו להעביר משרדים משר לשר. צריך למצוא דרך שלא כך

יהיה.

היו"ר ד' צוקר;

אני מציע את הדבר הבא. מאד הייתי רוצה שאת הנוסח הנוכהי של הצעת ההוק נעביר

בקריאה ראשונה, תיכף נראה מה אפשר לתקן עוד לפני הקריאה הראשונה, אבל בהסכמה עם

חבר-הכנסת מצא שאנחנו לא מתקדמים הלאה בלי שאנחנו עונים על השאלות הבאות, שהעלו

כאן הבר הכנסת מרידור ומר גוברמן. ראשית, יתכן שכדאי ללכת, לפי ההערה של

חבר-הכנסת מרידור, להוק יסוד;הממשלה, בעיקר זה החדש שיכנס לתוקף עם הבחירות

הבאות, ולעסוק בשאלה אילו משרדים הייבים להיות בממשלה. שנית, לבחון את השאלה אם

יש שרים שיש לאסור עליהם אפילו כהונה בשני משרדים, יתכן שעם שרים מסוימים יש

אפילו להחמיר, ושרים ארורים שלתפקידם אופי שונה ולהם אפשר להתיר יותר מאשר לשר

האוצר או לשר הפנים. שאלה שלישית, שהיא המסובבת ביותר, נוגעת למצבי הביניים. שר

התפטר, יש רוב או אין רוב, ממשלה מתפקדת או לא מתפקדת, יש מי שימלא את התפקיד או

אין מי שימלא את התפקיד, לא משום שאין רוב בכנסת למינוי, יכול להיות שנבצר משר

למלא את תפקידו עקב אישפוז 61 ימים. זה סוג של בעיות שמוכרחים להתמודד אתן.

אם זה מוסכם על חבר-הכנסת מצא, כי הצעת ההוק היא שלו גם לאחר קריאה הראשונה,

עד שמביאים אותה להצבעה בקריאה שניה הצעת החוק היא עדיין של המציע - -

י י מצא;

מוסכם עלי שאחרי הקריאה הראשונה נקיים כאן דיון ממצה עד שנוכל להגיע לסיכומים

בתוך הועדה.



ד' מרידוד;

כדי לקבל את החוק הזה בקריאה ראשונה דרוש רוב של 61 חברי הכנסת, כי הוא מתקן

הממשלה החדש. אני לא חושב שאפשר יהיה בנקל לגייס רוב של 61. אם

חבר-הכנסת מצא חושב שאפשר לגייס רוב של 61 לנוסח הזה של ההצעה, אני לא אוהב את זה

אבל הייתי תומך, בכל אופן זו הצעת חוק של חבר והנושא הוא חשוב. אם יש לנו קצת זמן

ואנחנו יכולים להקדיש מחשבה ולהביא לקריאה ראשונה הצעה יותר מסודרת, אחרי דיון,

לא יותר מדי זמן, אני לא רוצה למשוך את הענין, אבל עוד שבועיים-שלושה כדי לפתור

כמה בעיות.

אני הייתי מוריד את השאלה השניה. אם אי אפשר לפתור אורגה, להוריד אורנה. יש

מראש ובדיעבד. ההסדר מראש צריך להיות פשוט. אם שר נפטר ולראש הממשלה אין רוב

למינוי שר חדש, מה נעשה, נגיד שהמצב לא חוקי? אין לזה פתרון. צריך לחשוב על זה.

אני בעד זה שנקבע 9-8 משרדים שהם הכרחיים, והאחרים הם אופציונליים. לא יתכן שלא

יהיה שר משפטים, שר בטחון, שר אוצר, ואפשר לומר שמי שמחזיק בתיקים האלה לא יחזיק

ביותר מאשר תיק אחד. אני הייתי מציע לעשות דבר יותר מקיף. אם היושב ראש יחשוב

אחרת, לא אתנגד.

י י מצא;

ואתה חושב שאז יש סיכוי לקבל תמיכה של 61 חברי כנסת?

היו"ר ד' צוקר;

ואז מביאים את ההצעה בהסכמה.

ד' מרידור;

אם נביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה ולא יהיה רוב של 61, הכל נופל.

יש לי מוטיבציה בענין הזה. יש לי רצון שהכנסת תאמר דבר ברור לממשלה במה שקשור

לתיפקוד ולדבר שהוא בלתי.תקין על פניו. כנסת לא צריכה להתחשב בכל אילוץ פוליטי.

צריך לתת מירווח פוליטי , אמרתי שאני מוכן שהמגבלה תהיה 90 ימים ולא 60 ימים. אבל

מוכרחה הכנסת לומר משהו אם תקופה ארוכה מאד שורר מצב בלתי תקין. היא היתה אולי

צריכה לעשות את זה כבר כשהתמנתה הממשלה הראשונה של הליכוד ויורם ארידור החזיק

במספר תיקים. לא עשתה את זה אז, שתעשה את זה עכשיו, היא צריכה לומר מילה. בעיני

קריאה ראשונה היא אמירה ברורה. אמר לנו הבר-הכנסת מרידור שהיא עלולה להיות

מסוכנת, היא עלולה להתנפץ אם לא יהיה רוב של 61. אין צורך ברוב מיוחס לתיקון חוק

יסוד: הממשלה הקיים, אבל זה חוק שתוקפו עומד לפוג. אנחנו צריכים לטכס עצה מה

עושים.

אני מציע להתייחס לחוק יסוד; הממשלה בכובד ראש רב, כי זה חוק יסוד.

אתה צודק. אני מקבל את ההערה.

לדעתי, את הצעת החוק שמונחת לפני הועדה אי אפשר להציע בחוברת כחולה לקריאה

ראשונה, משום שהנושא לא טופל ולא נדון.



הענין של קביעת משרדים נדון עוד בחוק המעבר, מנחם בגין ז"ל הציע את זה והיה

ויכוח גדול.

היו"ר ד' צוקר;

ממשלות לא אוהבות את זה.

ש' גוברמן;

לא יכולים להתמודד עם זה.

ש' גוברמן;

יש הרבה הגיון והרבה תועלת והרבה הגיון חוקתי בקביעה של משרדי ממשלה. הדבר

נעשה במדינות אחרות, יש חוקים שמגדירים את התפקידים של משרדי ממשלה עיקריים

ומרכזיים.

היו"ר ד' צוקר;

אבל זה דבר שלא עושים בהאפ.

שי גוברמן;

זה מחייב זהירות ושיקול דעת.

אדוני היושב ראש, לאור ההערה של חבר-הכנסת מרידור שכל החוק עלול ליפול אם לא

נכין אותו בקפדנות, אני מסכים להכנה יותר מדוקדקת לפני הקריאה הראשונה, אבל אני

מבקש מיושב ראש הועדה שזה ייעשה במסגרת זמן סביר.

חבר הכנסת מצא, עמדתי בדברי בענין לוח זמנים וגם עכשיו אני רוצה בזה.

ד' מרידור;

אני מציע לבקש ממשרד המשפטים הצעה שתענה על הבעיות שהועלו כאן. יביאו לנו תוך

שבועיים-שלושה הצעה, ונקבע שבדצמבר נסיים את הדיון.

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש שחברי הכנסת יהושע מצא, דן מרידור ואנוכי, בעזרת היועצת המשפטית

לועדה, נעבור על ההצעה שיכין משרד המשפטים. אני מבקש שבהצעה שלכם תנסו לתת מענה

לכל הסוגיות שהועלו כאן, והן רשומות בפרוטוקול.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10;11)