הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול טסי 221

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יומ שני. ט"ו באלול התשנ"ד (22 באוגוסט 1994). שעה 13:00

נכחו;

חברי הוועדה; די צוקר - היו"ר

אי פורז

מוזמנימ; עו"ד רות אולניק - מטורד המשפטים

ראובן קוקולביץ - החשב הכללי, משרד האוצר

נחמן רטנר - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

יואל אופיר - משרד האוצר

עו"ד אלי בורוכוב - לשכה משפטית, רשות החברות

הממשלתיות, משרד האוצר

עו"ד יעקב לייטון - משרד האוצר

עו"ד דרורה ליפשיץ - סגנית היועמ"ש, משרד האוצר

עו"ד מרגית כהן - בנק ישראל

אריאל בנדור - אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למשפטיס

שמואל בריצמן -היועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

יעקב תלמודי - מזכ"ל ארגון האקדמאים העצמאיים

עו"ד דן אחיעזר - היועמ"ש, ארגון האקדמאיס העצמאיים

(מהנדסים ואדריכלים)

דן איתן - ארגון האקדמאי ים העצמאיים

שמעון ירון - יו"ר הוועדה הכלכלית, ארגון

האקדמאיס העצמאייס

משה גילאי - סגן היועמ"ש, מינהל מקרקעי ישראל

ישראל פרנד - סגן היועמ"ש, משרד העבודה והרווחה

ד' לחמן

מזכירת הוועדה; די ואג

רמה; א' שלהבת

סדר היום; 1. תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מסי 39) (חלק מקדמי וחלק

כללי), התשנ"ד-1994, הצעת שר המשפטים דוד ליבאי.

2. תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשנ"ד-1994.



תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי). התשנ"ד-1994

היו"ר ד' צוקר;

אני מבקש באישור הוועדה להביא את התיקונים, שבולם טעויות סופר, בחוק

העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק בללי). אני אקריא את התיקונים

" 1. בסעיף 13(5) לחוק העונשין (תיקון מסי 39) (חלק מקדמי וחלק בללי),

התשנ"ד-1994 -

(1) בסעיף 22ב המובא בו, במקום "סעיפים 21 ו-22א" צריך להיות "סעיפים 21

עד 22א".

(2) בסעיף 22ד(ב) המובא בו, אחרי "במחשבה פלילית", צריך להיות "אם

העבירה היא של התנהגות, או באדישות".

2. תחילתו של תיקון הטעות ביום תחילתו של סעיף 13(5) לחוק האמור. "

אני מצרף את דברי ההסבר לפרוטוקול הוועדה.

התיקונים אושרו.



תקנות חובת המכרזים (תיקון) התשנ"ד-1994

היו"ר ד' צוקר;

אבקש מהחשב הכללי להציג את התיקונים בתקנות. אני

מבקש מהדובר שייציג מטעם הממשלה את העניין וגם מכל דובר אחריו להתייחס אך

ורק לתיקונים המוצעים ולא לתקנות בכללן. אם יש למי מן הגורמים כאן הצעות

לתיקון בתקנות של חובת המכרזים ככקשה לפנות לשר האוצר ולהציע לו את זה ואם

הוא ייבקש להציע לוועדה לאמץ תקנות כלשהן אני אדון בזה. הסמכות להתקין

תקנות היא של הממשלה, של שר האוצר. לוועדה יש רק סמכות לאשר או לא לאשר.

לכן אני מבקש להקפיד מאוד על סדר היום. אנחנו עוסקים רק בתיקון לתקנות וכל

הצעה אחרת תצטרך לבוא דרך שר האוצר.

לאור נסיון שרכשנו בדינים הקודמים, אני מאוד אודה לכם אם לא תעלו את

הויכוחים כאן אלא רק בתוך הממשלה, שם הוויכוחים רצויים וחשובים והגיוניים

וטבעי ים.

ר' קוקולביץ;

תקנות חוק חובת המכרזים נכנסו לתוקף ב-16.5.1993 והן בתוקף כבר יותר

משנה. במהלך התקופה הזאת הגיעו אלינו פניות רבות ממשרדים, מתאגידים וגופים

אחרים, שביקשו לאור נסיונם להעיר כדי שנתקן את התקנות ו נגמיש אותן וכדי

להוריד אותן לכללי החיים. במסגרת זאת פניתי לכל המשרדים בנובמבר 1993

וקיבלנו פניות רבות מכל המשרדים. הקמנו צוות עבודה שעבר על כל ההערות, בדק

אותן, השווה אותן, ניתח אותן והגענו לסידרה של החלטות על שינויים שאנחנו

רוצים להכניס לתקנות.

את עיקרי התיקון הצגנו לפני הוועדה. הם כוללים סדרה של שינויים בסעיף

הפטור, סעיף 3 לתקנות, ורשימה נוספת של תיקונים כתוצאה מנסיון שלנו ומפנייה

של משרדים אחרים. במכתב שהניח שר האוצר על שולחן הוועדה בסעיף מסי 4 מנויים

כל עיקרי התיקון המוצעים. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתיקון המוצע כדי

להיות מסוגלים להכניס את התיקונים האלה כבר בימים הקרובים או בזמן שייקבע.

נוכחנו שחלק גדול מהתיקונים דרושים - לייעול העבודה, לשיפור תהליכי קבלת

ההחלטות, לשיפור עבודתן של ועדות המכרזים וכוי - לכן שר האוצר מצא לנכון

להניח על שולחן הוועדה את כל שורת התיקונים שאנחנו מציעים ולקבל את

אישורכם. במקביל יש על שולחננו פניות נוספות לדיונים נוספים שאנחנו צריכים

לקיים. יכול להיות שאנחנו נבוא לוועדה בתקופה מאוחרת יותר עם סדרה נוספת של

תיקונים, אבל החלק הארי מתוך העבודה שעשינו עד עכשיו עולה בנייר שהנחנו על

שולחן הוועדה.

ועדת הכנסת לתקנות מכרזים זו מין ועדת קבע, נכון?

די ליפשיץ;

היה רעיון של היועצת המשפטית הקודמת של הוועדה שמעכשיו כל התיקונים

ייעשו בלי אישור ועדת חוקה, זו גם אפשרות.

האם תוכלו לעמוד על העקרונות והמגמות שעל פיהם הצעתם את התיקונים.

די ליפשיץ;

התיקונים כוללים שורה של תיקונים מהותיים ושורה של תיקונים בעניין

הפרוצדורה ותיקוני הבהרה.

הפרוצדורה הם מנגנוני האישור לפטורים ולהתקשרויות. מצד אחד היה רצון של



המשרדים שחלק מהאישורים ייעשו במשרדים, או להרחיב את סמכויות המשרדים בלי

הצורך להזדקק לחשב הבללי או לוועדות הפטור לאישור. זה בולל את הבפלת

הסכומים שדורשים אישור של ועדת פטור מ-250 ל-500 מיליון . אנחנו מציעים

בנושאים מסויימים, זה לא מונח על שולחן הוועדה, גם לעלות ל-1.5 מיליון.

יש רמה נוספת של שינוי, בתחום המקרקעין, שהקצאות של מקרקעין שהיו טעונות

היום גם אישור של החשב הבללי וועדת פטור במשרד האוצר יהיו טעונות אישור של

ועדת הפטור במינהל מקרקעי ישראל בלבד. במקום הצורך באישור של שר האוצר תפנה

ועדת הפטור במינהל מקרקעי ישראל אל שר האוצר.

בצד המהותי יש באן הרחבה של עילות הפטור, שבחלקן הגדול הן מבנה משותף של

פניות של משרדים רבים.

היו"ר די צוקר;

יש משרד שלא ביקש הרחבה של הפטור?

ד' ליפשיץ;

היו גם באלה שהיו מרוצים מאוד. מחצית ממשרדי הממשלה ביקשו.

מה שמונח לפני הוועדה זה פטור

להתקשרות עם ספק יחיד. זה נושא שהתלבטנו לגביו הרבה בזמנו, גם במסגרת

הממשלה וגם במסגרת ועדת החוקה, האם לקבוע עילת פטור להתקשרות עם ספק יחיד.

אנחנו חשבנו שזו פירצה מאוד גדולה. גם לפני חוק חובת המברזים לא אישרו

פטורים לספק יחיד בי בסופו של דבר כשקיוו לצאת למברז נולדו פתאום עוד ספקים

ולכן לא רצינו. מסתבר שבבל זאת יש במקרים רבים ספק יחיד ובנתונים האלה איו

טעם לצאת למיכרז. ולכן אחד מהפטורים, שהוא לדעתי שינוי מהותי, הוא פטור

להתקשרות עם ספק יחיד, שמנוסח בתיקון המונח לפניכם בסעיף 1 תקנה 13(30)

בעמוד 2.

היו"ר ידי צוקר;

זה לא מחייב שינוי בחוק הראשי, נבון?

זה לא מחייב שום דבר בחוק הראשי.

תיקונים נוספים חשובים זה התקשרות עם חברה ממשלתית, כשהכוונה היא בעיקר

לחברת "המשקם", התקשרות עם חברה ממשלתית מעורבת במקרה הזה, שמעסיקה בעיקר

עובדים קשישים ומוגבלים. זה מופיע בסעיף 1 תקנה 13(131.

אי פורז;

למה לא בל חברה שמעסיקה מוגבלים? רק חברה ממשלתית?

ד' ליפשיץ;

יש עוד חברות כאלה בשוק שהן לא חברות ממשלתיות?

אולי מישהו רוצה להקים.

היוייר די צוקר;

אולי תהיה הפרטה של "המשקם"?



ד' ליפשיץ;

אני לא חושבת שתהיה התנגדות. לא יודעת מה נעשה. החשש הוא מאחר שהחברה

הממשלתית שמעסיקה היא מסובסדת. חברות פרטיות כאלה י יטענו שעל מנת לעמוד

בתחרות שווה עם חברות ממשלתיות גם הן צריכות להיות מסובסדות.

אומר לך חבר הכנסת אברהם פורז שיש הגיון רב בדרישה שמישהו כמו "המשקם"

יהיה פטור ממכרז, בגלל מטרות חברתיות. הוא אומר, נניח שיש מעון למפגרים

שמייצר סיכות או עושה איזה מוצר פשוט אחר, האם אותם טעמים חברתיים לא חלים

גם במקרה הזה? כלומר לא אופי הבעלות משנה פה אלא המטרה החברתית.

הבנתי את השאלה שלו ובהחלט יכול להיות שאפשר להרחיב, רק מצד שני הצבעתי

על השיקול שהיה לנו למה לא, כי חששנו להעדיף דווקא חברות ממשלתיות בעניין

הזה. חששנו שאם חברות פרטיות ייקבלו עידוד כתוצאה מהסעיף הזה להעסיק

מוגבלים וקשישים באחוזים כאלה ייבואו אחר כך לבקש סיבסוד נוסף מהממשלה.

אי פורז!

מה איכפת לך שיהיו כל מיני גורמים שייעסיקו מוגבלים? למה צריך לתת

מונופול ממשלתי?

השאלה עד כמה ניתן לסבסד אותם. יש שיקולים לכאן ולכאן. אנחנו באמת

התלבטנו.

בהמשך הפטורים אנחנו מרחיבים את הפטור להתקשרויות המשך, מבקשים להרחיב

כאשר ההתקשרות הראשונה לא נעשתה דווקא במכרז כפי שדורשות היום התקנות.

התעוררו הרבה מצבים של התקשרויות שבאמת היו פטורות ממכרז מכל מיני סיבות,

התקשרויות מלפני החוק, ולאחר מכן כשרצו להתקשר פעם נוספת מסיבות מוצדקות,

של אחידות, של יעילות, של חסכון, אי אפשר היה להתקשר במסגרת התקנה הזו. גם

זה נושא שהתלבטו בו בדיונים בוועדת החוקה אבל אנחנו חושבים לאור הנסיון של

השנה החולפת שכדאי להרחיב את זה באופן שזה ייחול גם כאשר ההתקשרות הראשונה

לא נעשתה באמצעות מכרז.

אנחנו מציעים שהתקשרות עם אדריכלים לתכנון מבנה ציבור שיש בו אלמנט

ארכיטקטוני שמעניין את הציבור תיעשה באמצעות תחרות אם היא לא מתבצעת

באמצעות מכרז. זרו היה לבקשת הרבה אדריכלים צעירים שטענו שאם לא עושים את זה

בצורה טל תחרות אין להם הזדמנות להתמודד.

אנחנו מציעים לערוך שינויים בנוסח של תקנות, הן לעניין אמות המידה והן

לעניין מספר הפונים שאליהם צריך לפנות, כשמדובר במכרז סגור.

מוצעים כאן פטורים נוספים, שאחד מהם - שהוא מאוד חשוב

והיינו מבקשים לאשר אותו אם אפשר די בדחיפות - הוא תקנה 12 בתיקון המסומנת

כ-(4)(31) בעמוד 4, זה הענקת זכויות במקרקעין לזכאי שיקום לפי המלצת

המינהלת לשיקום שבמשרד ראש הממשלה. אלו בעיקר משתפי פעולה ויש בעייה לצאת

למכרזים.

אלו בעיקר התיקונים לתקנות. וכשנדון סעיף, סעיף, נסביר מה עמד מאחוריהן.

אני אולי אוסיף מידע כולל לאור לקחי ועדת הפטור שדנה בנושא לאורך כל

התקופה הזאת. בתקופה הזאת הגיעו לוועדה כ-520 בקשות לפטורים בהיקף כספי של

כ-650 מיליון שקלים, כ-70% מהבקשות אושרו, כ-25% לא אושרו, כ-5% היו בעיות



טכניות שונות, הוחזרו ויימשכו. היה פטור לעיסקות בשווי של כ-455בקשות

מיליון. כ-70% מה הללו דנו בוועדת הפטור המרכזית, שמונתה על-פי התקנות;

כ-22% מהמקרים אושרו על ידי החשב הכללי מר פופולביץ בהמלצות הוועדה; וכ-8%

מהמקרים, יותר ממה שחשבנו מראש, אושרו על ידי שר האוצר לאור המלצות הוועדה.

בזמנו חשבנו שרק מקרים יוצאי דופן ומיוחדים י יגיעו לשר האוצר, אך הסתבר

שהיו כמה נושאים שלא היה להם שום שסתום אחר והגיעו לאישורי שר האוצר, בעיקר

בתחומי ספק יחיד, שנתנו לזה פתרון פה, והיו רבים כאלה. רוב המקרים היו

מקרים של נושאים יחודיים שלא נמצא להם שום פתרון אחר: כמו רשתות תקשורת

שרצו להרחיב אותן וכבר היו . קשורות לגורם כזה או אחר. נאלצנו לפנות לשר

האוצר לאשר לנו את אותו ספק ייחודי שייאשר את ההרחבה של זה.

מה המאפיינים של מה שהגיע לחשב?

ני רטנר;

לחשב הכללי הגיעו בעיקר מקרים לפי סעיף 3(2) - "דחיפות מסיבות נזק ממשי

שעלול להיגרם אם לא ייאושר", או תאגידים ממשלתיים שהממשלה ביקשה פטור

להתקשר איתם. אלו הנושאים, נדמה לי שזה מספיק על מנת לתת את התמונה הכללית.

היו"ר די צוקר;

אני רוצה לפתוח את הדיון באיזשהו היבט יותר אקדמי ואנחנו ביקשנו ממר

בנדור מאוניברסיטת חיפה שיופיע בפנינו. תציג את עצמך ומה תחום ההתמחות שלך.

אי בנדור;

אני מלמד משפט ציבורי באוניברסיטת חיפה ובנושא הספציפי של דיני מכרזים

אני מלמד גם בחיפה וגם באוניברסיטה העברית.

אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים: בהתחלה שתי הערות כלליות להצעת

התיקון לתקנות ולאחר מכן להעיר כמה הערות בקשר לתקנות חשובות ספציפיות.

ההצעה הזאת ברובה כוללת פטורים נוספים או תיקונים לפטורים או הוראות

אחרות מאוד מאוד ספציפיות. חלק מהם נוגע ליחידות ספציפיות בממשלה או אפילו

למקרים ספציפיים. לאמיתו של דבר המגמה הזאת מאפיינת גם את התקנות המקוריות.

לדעתי זאת לא מגמה טובה ואני חושב שלא ראוי להמשיך בה ולהוסיף ולתקן את

התקנות המקוריות בכיוון של הוספה טל פטורים מאוד ספציפיים נוספים והסדרים

אחרים מאוד ספציפיים. זה מכביד ולא מקל. למשל חלק גדול מתקנה 3, לפחות

מחצית הסעיפים הקטנים (יש 28 סעיפים קטנים בתקנה המקורית והיום מציעים

להוסיף עוד כמה) חלק גדול מהם נוגעים למקרים או לפחות ליחידות מאוד

ספציפיות. זה לא הסעיף היחיד. קחו לדוגמא את תקנה 3 סעיפים קטנים (10)

ו-(11). (10): "התקשרות שעניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר

חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה". למה דווקא מחקר חקלאי ולא מחקר אחר? ב-(11):

יי התקשרות העלולה לחשוף סוד מקצועי או סוד מסחרי", זה דבר באמת עקרוני, אבל

ש"יחידת סמך המבצעת מחקרים בתחום החקלאות". כלומר נלאה שהתעוררה בעייה

ספציפית של יחידת סמך מסויימת.

הסבירו לנו ושכנעו אותנו שכשעושים מחקר חקלאי המחקר נעשה לא בשביל לייצר

עגבניות אלא בשביל לפתח זן חדש. אז אחר כך כשאתה נשאר עם טון עגבניות בשביל

המחקר, מה תעשה איתם? מכרז? בכלל לא עניין אותך העגבניות, אז תמכור אותם

לראשון שתמצא וגמרנו.

למשל תקנה 25 שעוסקת במינהל מקרקעי לשראל, סעיפים קטנים (14) (15), (14)

נוגע ל"הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי ייחודי שאינו מייזם



מלונאייי. (15): "הענקת זכויות במקרקעין באיזור שאינו איזור תיירות". אני

כרגע לא עוסק בתקנות המקוריות אלא לעניין התיקונים שלהם.

אי פורז;

ההנתה היתה שרוצים להביא את הייזם לפרוייקט הזה, פה המדינה רצה אתרי

הייזם. אומרי לו שיש באיזשהו מקום מכתש ומבקשים שייעשה ממנו איזה משהו, או

לדוגמא בחמת גדר, אי אפשר לקיים מכרז כי אני הוא זה שרץ אתרי הייזם לתפום

אותו בגרון שייקים את הפרוייקט. זה לא שיש לי כמה מתמודדים.

אי בנדור!

יש לבחון את הטעם העומד מאחורי התקנות הללו או תקנות נוספות שמוצעות

עכשיו. יתכן שכבר קיים הסדר לגבי המקרים הללו במסגרת התקנות הקיימות ואין

צורך לקבוע הסדר נוסף שעשוי ליצור כל מיני טענות פרשנות שאינן נדרשות. צריך

לבחון מה הטעם היותר כללי שעומד מאחורי התקנות ולראות אם אין אפשרות להכליל

את הדברים יותר. ריבוי של כל כך הרבה הוראות פטור ספציפיות הוא לא נוח ולא

יעיל. אני חושב שזאת גישה בסך הכל די מיושנת בחקיקה - במיוחד בתקנות כאלה

שהן אמנם תקנות אבל בפועל קובעות את ההסדרים הראשוניים בתחום דיני התכרזים

- לחשוב שאפשר להסדיר כל עניין ועניין באופן ספציפי ולא על דרך של קביעת

עקרונות. אני חושב שזה גם משפיע אולי על דרך הדיון בוועדות המכרזים, שהיא

קצת יותר מידי פורמלית לפעמים ומושפעת מהמבנה של התקנות. גם במקרים שבהם

אפשר היה לדון יותר בגמישות או יותר לגופו של עניין מגלים גישה נוקשה כי זה

המבנה של התקנות.

נדמה לי שחלק גדול מהתקנות החדשות המוצעות הן לא תקנות חובת המכרזים אלא

הן תקנות אי-חובת המכרזים. השאלה היא האם באמת כל הלקחים שנלמדו לאחר שנה

של הפעלת התקנות האלה הן בכיוון הזה. אפשר להניח שמקרים מסויימים התקנות

הקיימות היו נוקשות מידי או דרשו דרישות שאינן דרישות ראויות. על כל פנים

נדמה לי שהתיקון, שעיקרו החלשה של חובת המכרזים, הוא דבר בעייתי. לדעתי יש

לבחון באופן קפדני כל הצעה והצעה אם אכן נדרשת "ליברליזציה" כזאת, במיוחד

בהתחשב בכך שכבר בדיון בתקנות המקוריות בוודאי עלו כל השיקולים מן הסוג

הזה. הצעת התקנות המקוריות היתה יותר רחבה מבחינת חובת המכרזים מההצעה

שהתקבלה לבסוף. אני לא יודע אם מגמה כזאת של תיקונים רבים מאוד, שעיקרם הוא

החלשה של חובת המכרזים, כל כך רצוייה.

אלה הן הערות כלליות. על רקע ההערות האלה אני מציע גם באופן כללי לבחון

כל אחד ואחד מהתיקונים.

אני אעבור על פי סדר התקנות על אותן תקנות.שיש לי מה להעיר לגביהן.

במסגרת תיקון תקנה 3 סעיף קטן (3) בא לתקן את פסקה 4 שעוסקת במה שמכונה

"התקשרות המשך". המגמה הכללית של התיקון המוצע היא שאפשר יהיה לערוך את

התקשרויות ההמשך ללא מכרז גם במקרים שאינם עונים על המגבלות הפורמליות

שנקבעו במסגרת ההוראה המקורית ובלבד שהדבר ייעשה בנסיבות מיוחדות מטעמים

שיירשמו. נדמה לי שלא נדרש להוסיף סעיף מהסוג הזה. יש סעיף קיים, סעיף כללי

. בתקנה 3(28), שאומרת בין השאר שאפשר להתקשר בחוזה ללא מכרז כאשר מדובר

בהתקשרות שלגביה התקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות שמצדיקות עשייתה ללא מכרז.

השאלה האם צריך לאפשר שגם התקשרויות המשך ייערכו, שלא על יסוד תקנה 3(28),

ללא מכרז. מה זה התקשרויות המשך? התקשרויות המשך אלה הן אותן התקשרויות

שאני הושב שבמידה רבה כל חוק חובת המכרזים קיים בקשר אליהן. הרי מתי יש

לרשות מניע שלא לערוך מכרז? כאשר היא רוצה לפנות לאדם שהיא מכירה אותו,

שהיא עובדת איתו כבר הרבה שנים, שנוצרו קשרי עבודה וכן הלאה, כאשר יש חוזה

קיים ורוצים להמשיך את החוזה או להתקשר בחוזה חדש באותו נושא שבו עסק החוזה

המקורי. העקרון של חובת המכרזים הוא שכאשר תם חוזה מקורי מאפשרים גם לציבור

הרחב שעוסק באותו תחום הזדמנות להתחרות. נדמה לי שליצור הוראת פטור מיוחדת

לגבי המקרה הזה של התקשרויות המשך זה לא דבר כל כך רצוי. זהו אחד המקרים

המרכזיים שבגללו יש חובת מכרזים ולהפוך את הוראת הפטור למאוד כללית דווקא

לגבי הנושא הזה נראה לי פרובלמטי ואני מציע לשקול את ההצעה הזאת.



עברתי עכשיו לעמוד 2 להצעה, הערה מעט טכנית. לאחר תקנה 3(28), שהזכרתי

אותה עכשיו, מוצע להוסיף מספר הוראות פטור נוספות. אני חושב שהסדר הטוב הוא

שהוראת הפטור השיעורית תישאר אחרונה ושהיא לא תסתתר כד שאחריה יופיעו

הוראות פטור אחרות, שחלק מהן הן ספציפיות ומקומן לפני ההוראה השיעורית

הכללית.

יש מקום לבחון אם באמת כל ההוראות הספציפיות שמוצעות כאן הן נדרשות.

למשל תקנה (29) שמוצעת: בוודאי בתחוס המיחשוב עשויים להיות מקרים שבהם

מטעמים של אחידות או חסכון או מדיניות עשויים להצדיק שלא לערוך מכרז. מדוע

דווקא תחום המיחשוב ולא תחומים אחרים? תחום המיחשוב הוא בוודאי תחום שיש בו

חשיבות לי יעילות ולאחידות. אולי יש גם תחומים אחרים מהסוג הזה? אני לא בטוח

שיש הצדקה לקבוע הוראה מיוחדת לגבי התחום המסויים הזה.

די ליפשיץ;

רוב ההתקשרויות בתחום המיחשוב הן התקשרויות המשך לאחר שימוש ארוך שנים

באותה מערכת וקשה מאוד להתאים במשרדים מערכות אחרות.

אני לא שואל למה בחרתם מיחשוב. אני שואל למה בחרתם רק מיחשוב.

די ליפשיץ;

יש פטור להתקשרות המשך מאותם טעמים של אחידות וחסכון וייעילות. ההבדלים

כאן הם שזה פחות מוגבל מבחינת תקופת השנים, שזה יותר מאשר 3 שנים, יותר

מאשר נפח ההתקשרות הקודמת ולאו דווקא בתנאים של ההתקשרות הקודמת. מצאנו

לנכון דווקא בתחום המיחשוב להגמיש את הכללים כי קשה להיות צמודים לדרישות

נוקשות.

נניח שבחברה מסויימת יש מערכת שהופעלה ולחברה אחרת יש מערכת תואמת. למה

צריך להתקשר עם הראשון?

אפשר, לא צריך. אם באמת חושבים שדווקא עם הראשון זה יותר טוב, כי יש לו

בדיוק את התואם המתאים, זה בעייתי לצאת למכרז.

כבר אמרנו שהמחיר זה לא חזות הכל.

יש מערכות הפעלה ויש מערכות מיחשוב. לכל חברה יש מערכת הפעלה משלה

ולדיגיטל אין מתחרים. ואז כשאתה מרחיב את המערכת שלך אס תלך למערכת אחרת

אתה תלך למכרז על הכל, זה אומר שאתה עושה הגירה של כל המערכת, שזה הוצאות

של פי 5 ו-6.

די לחמו;

אבל למה אין לך מערכת הפעלה בין הטעמים; "טעמי אחידות, חסכון, יעילות"?

שים עוד טעמים מסוג הדברים שאתה אמרת. כל דבר נכנס ל"אחידות, חסכון

וייעילות", זה רחב מאוד. תוסיף "מטעמים טל קיומה של מערכת הפעלה קיימת".

אם אתה יודע מראש שיש רק ספק אחד? יש לנו סדרה ארוכה מאוד של מערכות



הפעלה. לפעמים אתה צריך חלק מאוד ספציפי. לכן הביאו את זה גם לשיקול דעת.

אי פורז;

אני תושב שהתקנה הזאת היא מיותרת. כי אחת משתיים, או שיש גורם שיבול

להתחרות ולספק את הדרישות ואם הוא יותר זול, קח אותו; או שאיו לך כזה ואז

יש לד ספק יחיד. או שמטעמים קריטיים, הרי אמרנו שהמחיר הוא לא חזות הכל.

מי כהו;

מהנסיון שלנו בבנק ישראל סך הכל עבדנו טוב מאוד עם התקנות, אני מוכרחה

להגיד. אחת הבעיות שהיתה לנו היתה באמת בתחום המיחשוב. אנחנו עושים מכרזים

ופעם אחר פעם כשהגענו לנושא של פיתוח תוכנות, של הרחבת תוכנות, של רכישת

תוכנות, נתקלנו בבעייה. כשרוכשים תוכנה מגישים איזשהי הצעה מוקדמת וצריך

לבדוק אותה. רק בדיקה של כל הצעה תיקח 3 חודשים ותעלה הרבה מאוד כסף, כאשר

מראש ידוע שיש מערכת מסויימת עם יתרונות. במקרים האלה של המיחשוב, ולפי

דעתי גם במקרים מורכבים אחרים, אנחנו מאוד מצדיקים את הפטור ממכרז. אנחנו

לא יכולים לעבוד רק בנושא של ספק יחיד כי מייד ייבוא מישהו וייגיד שגם הוא

יכול להציע לנו, אז תבדקו אותו במשך חצי שנה.

בנק ישראל למיטב ידיעתי הוא לא גורם שעושה הרבה מאוד הזמנות של ציוד

ודברים כאלה. אתם אולי פעם מזמינים שטרות ופעם מטבעות ופעם מיחשוב. במקרה

שאתם נתקלים בבעייה אז אתם רוצים לפורר את הכלל ולכל המערכת אתם מטיפים

ללכת לפי התקנות הקיימות.

בתקנה 5 לתקנות העיקריות מוצע להוסיף בתקנת משנה (א)(1), בתקנה המקורית

נאמר "לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות המיוחדים למקצועות

המפורטים". הוצע להשמיט את המלים "מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים".

אני לא רואה מדוע, אם לא מדובר במצב שבו נדרש ידע או מומחיות מיוחדים, שלא

ייערך מכרז. ההצדקה לפטור ממכרז היא כאשר יש מקרים יחודיים. כשהמקרה איננו

מקרה יהודי אפשר לערוך פה מכרז ותחרות. אינני בטוח שהתיקון הזה נדרש.

אני עובר לסעיף 9 לתקנות המוצעות שמתייחס לתקנה 20 בתקנות העיקריות. שם

מציעים להוסיף סעיף קטן (ו) שאומר כך: "סברה הוועדה מטעמים שיירשמו, כי

המחירים שהציעו המציעים במכרז אינם סבירים, רשאית היא לנהל משא ומתן עם

המציעים, וייחולו הוראות תקנה 7(ג) ו-(ד)". אני לא בטוח שההסדר הזה הוא

נכון. השאלה היא מדוע העובדה שאנשים מסויימים שהשתתפו במכרז הגישו הצעות

שאינן הצעות סבירות מקנה להם איזשהי זכות מיוחדת שדווקא איתם יינהלו משא

ומתן. כאשר אף אחר מהמחירים אינם סבירים יש לדעתי לעשות אחת מהשתיים, וזה

או לערוך מכרז חדש; או לא לערוך מכרז, להתקשר

בחוזה ללא מכרז. כמובן שלקראת התקשרות בחוזה ללא מכרז גם אז נערך משא ומתן

אלא שהרשות שעורכת את המכרז איננה כבולה דווקא לערוך משא ומתן עם גופים

מסויימים שדווקא הוכחו ככאלה שהמחירים הראשוניים שהם הגישו אינם מחירים

סבירים וייתכן שגם במסגרת המשא ומתן הזה הם ייתמידו בהצעות שאינן בהכרח

ההצעות הכי סבירות שיש. אם אפשר לערוך מכרז נוסף, זאת האפשרות הרצוייה. אם

אי אפשר לערוך מכרז נוסף או לא רצוי לערוך מכרז נוסף, ייתקשרו בחוזה לאחר

משא ומתן, לאו דווקא עם אותם אנשים שכבר הוכיחו את עצמם ככאלה שהגישו הצעות

שאינן הצעות סבירות, כך שהתוספת הזאת איננה נראית לי תוספת דרושה.

וכאן אני מגיע להערה שהיא אולי הערתי העיקרית, היא נוגעת לתיקונים

המוצעים לתקנות 21 ו-22 לתקנות העיקרית. התקנות הללו, להבדיל ממרבית

התקנות, הן דווקא תקנות כלליות, כלומר הן אינן עוסקות בהוראות ספציפיות

לפטור כזה או אחר, אלא הן קובעות את השיקולים ואת סדרי העבודה של ועדות

המכרזים שצריכות לבחור בהצעה הטובה ביותר. לאמיתו של דבר כבר ההסדר המקורי,

הנוסח הקיים של תקנות 21 ו-22, הוא לא נוסח לגמרי ברור אבל נדמה לי שלאחר

פרשנות מסויימת אפשר לפרש אותו באופן פחות או יותר מתקבל על הדעת. לעומת



זאת את ההצעה החדשה אני מודה שאני לא מצליח להבין.

מצד אחד נאמר שמותר לבחור הצעה שאיננה ההצעה הזולה ביותר רק מטעמים

מיוחדים שיירשמו. כלומר כללית יש לבחור את ההצעה שהיא ההצעה הזולה ביותר,

אלא אם בן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו. יחד עם זאת ממשיכה לעמוד בתוקפה

ואפילו להיות מורחבת תקנה 22 שקובעת את אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את

מירב הי יתרונות לעורך המכרז. סעיף קטן (1) נשאר המחיר. לאחר מכן יש במקור

עוד 3 סעיפים קטנים והוסיפו עכשיו עוד סעיף קטן נוסף, שנדבר עליו כי גם הוא

לא כל כר ברור. קשה מאוד להבין מה סדר הפעולות שבהן צריכה לנקוט ועדת

המכרזים. האם היא צריכה טעמים מיוחדים במינם כדי לבחור הצעה שאיננה ההצעה

הזולה ביותר; או שהיא יכולה לשקלל בין השיקולים השונים לבין שיקול המחיר;

או שהיא יכולה לשקלל בין השיקולים השונים לבין שיקול המחיר רק אם השיקולים

הנוספים פורטו במכרז ולעומת זאת אם הם לא פורטו במכרז היא יכולה להתחשב בהם

רק במסגרת טעמים מיוחדים. אני לא יודע, זה באמת לא ברור. יש כאן משהו שצריך

להבהיר אותו, שנדמה לי שדווקא העקרון הבסיסי - שעל פיו השיקול של המחיר

צריך להיות השיקול הראשון במעלה אבל מותר להתחשב גם בשיקולים אחרים מן

השיקולים שמפורטים כאן - הוא שיקול נכון. אם רוצים לשנות את זה או להבהיר

את זה אפשר כמובן לעשות את זה אבל ההסדר המוצע הוא הסדר לא ברור, שלדעתי

עשוי ליצור בעיות פרשנות לא קלות.

בתקנה 22 מוצע להוסיף סעיף קטן חדש. סעיף (5), שעניינו ב"דרישות מיוחדות

של עורך המכרז". גם זה לא ברור. מה זה "דרישות מיוחדות של עורך המכרז"? האם

הכוונה לכל שיקול שהוא שיקול רלוונטי? אס כך, אז לא צריך את כל מה שנאמר

בתקנה 22. "דרישות מיוחדות" יותר ספציפיות משיקול שהוא שיקול רלוונטי?

"מיוחדות" מאיזו בחינה?

אי פורז;

לא שמעת את התיאור שלהם ואתה לא יודע עם מה אתה מתמודד בכלל.

אני מעלה שאלות שהתעוררו. בסופו של דבר התקנות הופנו לציבור שלא כולו

מודע לכוונה שעומדת מאחוריהן. אני מקווה שבעקבות ההערות האלה אפשר יהיה

זה באמת נראה בלתי מובן וצריך לשפר את הנוסח.

ההערה העיקרית שלי היא הערה שנוגעת לנוסח. זו תקנה מאוד חשובה ומרכזית,

היא לא עוסקת בעניין ספציפי כזה או אחר אלא בכל מכרז ומכרז מפעילים את תקנה

21 ואת תקנה 22 ולכן חשוב שהתקנות הללו יהיו ככל האפשר ברורות וועדות

המכרזים למיניהן יוכלו להיות מונחות על ידם. הנוסח המוצע עכשיו הוא נוסח

מאוד מעורפל. אלה הם הדברים העיקריים שרציתי לומר.

די אחיעזר;

אני אתייחס בעיקר לתקנה 5 ולתיקונים שבח. נתחיל בעמוד 3 בהצעה על התחרות

של מבנים ציבוריים. התקנה הזאת היא חדשה לגמרי. אנחנו רצינו קודם כל מבחינה

טכנית. "מבנה ציבור" הוא דבר שאיננו מוגדר, ולעומת זה יש תקנות שקובעות

במפורש מה זה "בניין ציבורי" ב"תקנות התכנון והבנייה בניינים ציבוריים

התשמ"א-1981". אנחנו חושבים שבשם האחידות והסדר הטוב כדאי להשתמש בהגדרה

שכבר מצוייה, "בניין ציבורי". גם שם זה מפנה לחלק חי מתקנות התכנון

והבנייה, בקשה להיתר תנועה ואגרות, פשוט שתהיה אחידות בחקיקה. בתיקון זה

עמוד 3 למעלה (2)(ב) כתוב: "התקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור". במקום

"מבנה ציבור" שיישתמשו במושג שאנחנו מכירים. בניין ציבורי זה קובץ תקנות

4239 התשמ"א, 1.6.81 עמוד 1065 וזה מפנה לתקנות התכנון והבנייה התשכ"ה-1965

ואז כדאי שזה יהיה "בניין ציבורי". אבל זאת היא הערה טכנית.



יש בניין ציבורי אי ובניין ציבורי בי. בבניין ציבורי אי יש הכל: בית

אבות, בית חולים, בית ספר למבוגרים, מוזיאון וכוי. בניין ציבורי ב' כולל:

בית דואר, בית כנסת, בית מלון, בית מרחץ וכמובן משלדי ממשלה. אני קורא

מהתקנות שהותקנו לצורך חוק התכנון והבנייה חלק חי מתקנות התכנון והבנייה

בקשה להיתר תנאיו באגרות התש"ל-1970. בתקנה הזו רצו לא לשלול את הפטור

שקיים בתקנה קודמת, או מה שיהיה כאן - תקנה גי - שדנה בכלל בפטור לגבי כל

עבודות אדריכלות ועבודות הנדסה. רצו כאן להוסיף דרך מסויימת במקרה של בניין

ציבורי. אנחנו רצינו להציע שייהתקשרות עם אדריכל לתכנון בניין ציבורי יכול

שתיערך בדרך של תחרות מקצועית". לא צריך ללכת כך כשאפשר ללכת ישר. "יכול

שתיערך בדרך של תחרות מקצועית אשר תנאיה וסדריה ייקבעו". לא על ידי ועדת

המכרזים, שהיא שונה מכל גוף שמקים בית כנסת, אלא על פי הוראות תקנון כספים

ומשק, שיהיו תקנות אחידות, תקנות כספים ומשק שמתקינים אותן ממילא לפי תקנה

24, מה שנקרא תקנות החשב. הדגש שלנו הוא על דרך של תחרות מקצועית כי זאת

הכוונה. "אשר תנאיה וסדריה ייקבעו על פי הוראות תקנות כספים ומשק, אנחנו

רצינו להוסיף כאן, לבקש, "בתיאום עם לשכת המהנדסים והאדריכלים". זאת אומרת

אותו גוף שמוכר בחוק של לשכת המהנדסים והאדריכלים שיהיה ברור שמדובר כאן

בתחרות על בסיס מקצועי שתנאיה נקבעים הן על פי הוראות החשב הכללי והן

בתיאום, כי אחרת הם יכולים לקבוע גם סדרי תחרות מקצועיים שאיש לא יודע

מאיפה הם שאבו אותם, כמו אותה ועדת מכרזים שדנה בהקמת בתי כנסת. אנחנו

רוצים שתהיה אחידות בכללי התחרות, כפי שקיימת היום בלשכת המהנדסים

והאדריכלים וכפי שהממשלה היום משתמשת בה. זאת היא ההצעה שלנו לגבי תקנה

אני מבקש לחזור לסעיף 3(1) בסיפא של העמוד הקודם. אני רוצה לחלוק על מה

שאמר קודמי כי אני חושב שהתיקון כאן הוא נכון. הפטור של תקנה 5 בא להכיר

במציאות שקיימת בכל ארצות העולם ושהיתה קיימת אצלנו לפי חוק העיריות.

דהיינו, שבמקצועות מסויימים של תכנון, הנדסה ואדריכלות יש מקום גם לשקול

פטורים ממכרזים. זה למעשה מה שאמרה תקנה 5 ולכן המלים "שיש בהם ידע

ומומחיות מיוחדים" זאת היא למעשה חזרה, הרי ממילא החוק דורש שמהנדס או

אדריכל יהיה להם ידע ומומחיות מיוחדים. לכן לדעתי התיקון הזה הוא נכון.

מקצוע תכנון, שלא כמו כל המקצועות האחרים, כולם מיוחדים בו וכולם

מקצועיים בו. ובעוד שבכל המקצועות האחרים צריך לפנות ולקבל הצעות ממספר

גורמים ולהשוות וכיוצא בזה, הרי שבמקצוע התכנון אתה מראש אומר שא-פריורי יש

כאן ידע ותכונות מיוחדים ולכן אתה מתנגד לדעת קודמך?

כמו שלמשל לא דורשים בפנייה לעורכי דין כי מעצם זה שהוא מקבל את הרשיון

הוא צריך שיהיו לו ידע ומומחיות מיוחדים. מי ייקבע את היידע ואת המומחיות?

לדעתי זו חזרה מיותרת ולכן אני מצדיק את התיקון שמציעים כאן לעשות. לדעתי

רק בסעיף (ב) של התקנות האלה חסר העיקר, ואם מותר לי לצטט את מה שאמר חבר

הכנסת פורז בישיבה ב-1.11.93 בעמוד 46: "אני מודיע בזאת באופן חד משמעי לכל

נציגי משרדי הממשלה, מותר לממשלה לקבוע תעריף ליועצים כפי שהיה בעבר ומותר

לה להתקשר על סמך התעריפים האלה עם בעלי הקצועות האלה בלי מכרז לאחר שהיא

עושה את כל מה שהיא עושה". אחרי שקבענו שישנם מקרים מסויימים שבהם יכול

להיות פטור ממכרז מכניסים את המכרז בדלת האחורית. כל הזמן ניסינו לשכנע את

נציגי האוצר והיתה לנו הרגשה שלא רוצים להבין את מה שאנחנו אומרים. ביקשו

לתקן בסעיף 5(ב) להוסיף את המלים (בעמוד 3 למעלה) בתקנת משנה (ב) כתור:

"הפנייה לקבלת הצעות תיעשה - בידי ועדת המכרזים (זו התוספת) - ככל הניתן

בסבב מחזורי באופן הנותן למעניק את מירב הי יתרונות למשרה". התיקון חזה כפי

שהוסבר לנו בא כבייכול לאפשר קבלת הצעות גם על פי תעריף ולא הצעות שנשענות

על תחרות.

זה לא נכון, אני לא יודעת מי הסביר אבל לא זו היתה מטרת הסעיף.



אי פורז;

זה הובא במקור במכרז סגור ובד זה הוצע על ידי הממשלה. אני סברתי וגם סבר

חבר הבנסת מרידור שמכרז סגור למרות הבל אומר שהמחיר הוא בעצם הדבר העיקרי.

לא רצינו שייבחרו מהנדס, אדריבל, ארביטקט, עורך דין ובל אלה על בסיס ההצעה

הבי זולה. לבן ההתקשרות לא נקראת מכרז, היא נקראת משהו אחר. היא אומרת

שפונים לבמה גורמים ומקבלים את כל ההצעות. אבל התחשבות במחיר איננה פסולה,

זאת אומרת אתה לא יבול לומר שחובה על המדינה לקבוע תעריף אבל מותר לה לעשות

את זה.

די אחיעזר;

אני אומר שהתיקון עוד מחמיר את האנטי-כוונה הזאת. התיקון אומר שהפנייה

תיעשה על ידי ועדת המברזים. ועדת המברזים בתור שכזו קשורה על ידי אותן אמות

מידה שדיברנו עליהן קודם בתקנה 22. לא רק משום הרבבה, שהוא איננו הרבב

מקצועי, אלא הוא כולל את החשב וכו', שצריכים לבחון את ההצעה מבחינה

מקצועית. ובאשר אמות המידה "המעניק את מירב הייתרונות למשרה"

זה לעולם נכון. נניח שיש מכרז מסובך בתחום האלקטרוניקה וחברי הוועדה לא

בקיאים באלקטרוניקה, מה הם ייעשו? הם אף פעם לא יהיו מומחים בשום תחום.

אנחנו הצענו את זה בצורה אבסולוטית, אבל אתם יכולים לעשות מה שאתם

חושבים לנכון. אנחנו הצענו ש"התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) המוצעת שלא

באמצעות מכרז תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות מקצועיות הבאות החשבון", זאת

אומרת תוך דגש על העניין המקצועי. ואז הפנייה לקבלת הצעות תיעשה על ידי

ועדת המברזים, אנחנו רצינו להוסיף "על פי תעריפי המשרד הי ידועים למועמדים

הנקבעים על ידו מעת לעת - כלל הניתן בסבב מחזורי" ובצורה כזאת להדגיש

שהבחירה היא באמת לא מבחינה כספית אלא מבחינה מקצועית. אתם יבולים לכתוב

במקום "תיעשה","יכול שתיעשה, על סמך תעריפי משרד הידועים למועמדים

והנקבעים על ידו מעת לעת".

אי פורז!

חשבתם שאסור לכם לקבוע תעריף?

אף אחד לא חשב כך, גם הנוסח לא אומר את זה. הם מציעים, שייכול להיות

שתיעשה איזה תוספת של התאמה אבל הרעיון שמוצע על ידיהם כל הזמן הוא לחייב

את הממשלה לא לתחר על תעריף בכלל, ולא לקחת את המחיר בחשבון. אי אפשר

להסכים לכך.

אי פורז!

נניח בהנדסת בניין, אם יש 4-3 משרדים טובים וראויים שבלולים בזה, לבסוף

אחד גם קצת יותר זול.

זה לא מכרז סגור, זה מכרז סגור שלא על פי כללי מכרז סגור.

לא בהכרח, משום שמספיק שחברי הוועדה יישתכנעו שאחד מהם יותר טוב באיכות

כדי להפיל את כל הארבעה האחרים.



ד' אחיעזר;

אבל את זה יכולים לעשות גם במכרז סגור.

היו"ר ר ד' צוקר!

אם האוצר יבטל את "בידי ועדת מכרזים" זה ייענה על הבעייה שלך?

די אחיעזר!

לא. קודם כל זה בא להבהיר מי בכלל פונה. אם כותבים שהפנייה היא בידי

ועדת מכרזים אז סברנו שכדי להסיר ספק צריך לכתוב, כמו בתקנות משרד הבטחון

דרך אגב, שאומרות במפורש "על פי תעריף היידוע למועמדים". אנחנו הרי לא

מדברים על דברים בעלמא. בתקנה 3(35) של תקנות משרד הבטחון נאמר במפורש:

ייעיסקה לביצוע עבודת אדריכלות ... ותכנון הנדסי... עיסקה כאמור בפסקה זו

תיעשה לאחר בדיקת מספר הצעות והפנייה לספקים אם מתקיימת ובחירתם ייעשו ככל

הניתן ... והכל כאשר התמורה היא לפי תעריף היידוע למועמדים". אני מציע את

זה כדבר אלטרנטיבי.

די ליפשיץ!

לתקנה 3(35) מתקנות משרד הבטחון שממנה ציטטת יש רישא. הרישא אומר שיש

לערוך מכרז לגבי עיסקה כזאת בתחום האדריכלות והמקצועות החפשיים האחרים שיש

תעריף ידוע. אם אין תעריף ידוע, אין צורך.

לא נתווכח כאן על פירוש התקנות. אם הכוונה שלנו היא זהה, לפחות לגבי

האפשרות האלטרנטיבית, הלכה למעשה מה שקרה במשך החודשים האחרונים זה שלמרות

הפרשנות הזאת כל המקרים שנתקלנו בהם לא קיבלו את זה. יש לי עוד כמה הערות,

אני חושב שבזה אני אסתפק.

שי ירוו!

לגבי תחרויות אדריכליות אני רוצה לציין שבלשכת האינג'ינרים והארכיטקטים

קיים מנגנון רזרבי. כבר שנים רבות יש ועדת תחרות מרכזית וגופים ציבוריים,

יש גם תקנון, וגם גופים ממשלתיים שרוצים לעשות תחרות פונים ועושים את זה

באמצעות הוועדה באותם כללים ובאותן אמות מידה. כלומר זה לא איזה דבר חדש.

יש לי 3 הערות.

הערה ראשונה נוגעת בעמוד 1 תיקון תקנה 3(5)(ב) (סעיף 1(4) לתיקון).

התיקון מאפשר מתן פטור ממכרז להתקשרות עם חברה ממשלתית גם במקום שיש לחברה

הממשלתית מתחרות בשוק הפרטי. אנחנו חוששים שכאשר יש לחברה הממשלתית תחרות

בשוק הפרטי, אם לא תהיה רשימה של נסיבות בהן ניתן לתת פטור כזה, זה יכול

ליצור אפלייה לרעה של החברות הפרטיות מול החברות הממשלתיות. לכן אם הוועדה

תחליט לתת פטור צריך להתווסף לזה רשימה של נימוקים, קריטריונים כתובים

ואמות מידה שיהיו קבועים מראש. שפשוט נדע איפה זה עומד, אחרת יש פה אפלייה

לרעה של החברות הפרטיות מול החברות הממשלתיות שפועלות באותו תחום.

הערה שניה מתייחסת לתיקון תקנה 10 בעמוד 3 (סעיף 5 בתיקון) שמתייחסת

למנין החוקי בישיבות ועדת המכרזים. מציעים פה מנגנון שי יאפשר לקצר הליכים

לקיום ישיבה ברוב קיים מול רוב שהיה של ועדת המכרזים. אנחנו חושבים שצריכים

"לאחר שניתן פרק זמן סביר לקיומה של הישיבה לחברי

ועדת המכרזים". כלומר שלא יהיה מצב שמהיום להיום מודיעים שיש ישיבה, נמצאים

שם רק 3 אנשים ומקיימים את הישיבה, אלא צריך להיות איזה סייג שאומר יילאחר

(מניתן איזה פרק זמן סביר לכל חברי ועדת המכרזים הודעה על קיום הישיבה".

נאמר פה דבר חמור. התקנה עוד מחמירה לטובה, אם אתה רוצה. רוב חברי

הוועדה יהיו מניו חוקי, זאת אומרת שפחות מרוב חברי הוועדה לא יכולים להיות.

השאלה מה זה קוורום. אם היום יש 7 חברי ועדה יש קוורוס. האם מחר אפשר

לעשות ישיבה ברוב מקרי של 3 אנשים שנמצאים במקרה בישיבה?

זה לא רוב חברי ועדת המכרזים הנוכחים אלא זה רוב חברי ועדת המכרזים

באופו אבסולוטי.

חי ישראל;

הערה שלישית מתייחסת לתיקון תקנה 21(ב) (הנמצאת בתיקון בעמוד 3 סעיף 10

(1) ).כתוב שם שאם לא נכללו במסמכי המכרז אמות מידה לבחירת ההצעה הזוכה

יהיה רשאי עורך המכרז להעדיף הצעה כזו או אחרת משיקולים הקבועים בפסקאות

4-2 בתקנה 22. נשאלת שאלה מה קורה כשעורך המכרז לא קובע קריטריונים כאלה?

האם לפי הצעתכם צריך אז לפעול לפי השיקולים הקשורים לפסקאות אלה? כי אחרת

העסק הזה לא ברור. כלומר אם הוא קבע, זה בסדר. אבל מה קורה אם הוא לא קבע?

זה מחייב איזה התייחסות.

על פי ההצעה אם לא נקבעו אמות מידה במפורש במכרז אז בוחרים את ההצעה

הזולה, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות שיירשמו לאו דווקא באמות המידה האחרות.

זאת אומרת ככלל בוחרים לפי אמות המידה שנקבעו. אם לא נקבעו אמות המידה

בוחרים לפי המחיר. אנחנו חושבים שזוהי גם הפרשנות הנכונה של התקנות.

ח' ישראל;

אז למה במקרים כאלה כשעורך המכרז לא קבע במכרז את הקריטריונים למה לא

לעבוד אז על פי פסקאות 4-2 לתקנה 22? כי אז יש פה כללים ברורים.

די ליפשיץ;

אני חושבת שאתם כמשתתפים במכרזים צריכים להיות מעוניינים שכללי המשחק

יהיו ידועים מראש. חשוב לא רק אמות המידה, חשוב שכל מקבילית הכוחות תהיה

ידועה מראש. ואם לא נקבעו אמות המידה מראש אז הולכים רק על המחיר. אם אתה

רוצה להביא בחשבון אלמנטים אתרים תודיע מראש מהם כללי המשחק. אני חושבת שזה

דווקא טוב מבחינתם של המתמודדים במכרזים.

יי אופיר;

אחרת עושים מניפולציות תוך כדי מכרז.

יש לי שתי הערות מרכזיות לתקנות המוצעות כאן. ראשית כבר אמרתי בעצם מה

דעתנו בעניין הצורך בפטורים מסויימים בהתקשרויות שהו אינן מיחשוב, אז אני

לא אחזור על זה. אני תומכת בתיקון הזה.

האם את משתמשת בפרמטרים אחרים פרט לאחידות וייעילות?

אנחנו התייחסנו לתאימות, שזה לא בדיוק אחידות, זה אולי יותר מתאים

למקצוע. אם ועדת המכרזים שלנו באה אלינו בידיעה שעוד 3 שנים תהיה תוכנה

שתכבוש את השוק, ומבקשים היום פטור, אז אני לא מביאה את זה אפילו. אבל יש

כל הזמו בעיות.

די ליפשיץ;

אני רוצה לענות לגברת דידי לחמן שאומרת כל הזמן שזה רחב מידי. תקנה 42

לתקנות, שבזמנו חשבו שזו תקנה הצהרתית, שאומרת שעל אף כל עילות הפטור

צריכים להעדיף מכרזים והשיקולים של ועדות המכרזים צריכים להיות בהתחשב

בתקנה הזו. מסתבר שזו לא תקנה הצהרתית ועל פי ההנחיות ועדות המכרזים דנות

בכל פנייה ופנייה לאור תקנה 42. ולכן ככל שכאן זה רחב בכל זאת ועדות

המכרזים לא נותנות לעצמן חירות, אם יש נסיבות שלא מחייבות להשתמש באותה

תקנת פטור.

לעניין תיקון 1 תקנה 5(ב) (מופיע בתיקון בתחילת עמוד 3 בסעיף 3(2)(ב) )

לגבי ההבהרה שלפיה הבירור בקבלת התוצאות ייעשה בידי ועדת המכרזים. זה יוצר

לנו בעייה שמבחינת כל המשק היא בעייה שולית ואני הערתי אותה בזמנו. יש בבנק

ישראל ועדה ציבורית, יושב בה השופט בדימום לנדאו ואנשי ציבור נכבדים והם

אלה שמחליטים מה יהיה עיצוב המטבעות והשטרות של מדינת ישראל. אנחנו עושים

תחרות בין מעצבים כפי שהתקנות האלה דורשות אבל מי שמבצע את התחרות הזאת זו

הוועדה הציבורית הזאת שממנה הנגיד. אנחנו חושבים שזה מאוד יפה וזה צריך

לצאת מוועדת מכרזים. עד היום אף על פי שבקשנו פטור אני הייתי מוכנה לאשר,

להם המשך פעולה אם לא היה כתוב מי עושה את התחרות, לא היה כתוב "בידי ועדת

המכרזים".

אנחנו מציעים למחוק את "בידי ועדת מכרזים".

מי כהו; .

בסדר, אז ההערה שלי תידון בהמשך.

יש עוד כמה הערות של מינהל מקרקעי ישראל שמונחות, בין הייתר גם בקשות

בעקבות חילופי הגברא של המנכ"ל אצלנו. אני מבקש אם אפשר, כי יש לנו הסכמה

של האוצר, שיהיה דיון קרוב.

היו"ר די צוקר;

בקשו מהשר, אנחנו מאשרים או לא מאשרים כל מה שמביא לנו שר האוצר.

אי פורז;

למשרד הבטחון לא פנו? אין להם בקשות?

יש להם בצנרת, יש להם חובת התייעצות איתנו וכבר אנחנו הסכמנו.

בינתיים הם אינם.



מר נחמן רטנר, אם מאשרים את התקנות האלה כלשונן, כפי שהממשלה הציעה, לפי

הערכתך כמה פטורים יתווספו? באיזה היקף כספי עול פטורים מדובר?

ני רטנר;

לתת נתונים מחייבים זה יהיה לא רציני. זה ייעל את הפעילות של המערכת. אי

אפשר לתת על זה תשובה רצינית מחייבת בצורה כזו. במשך השנה הזאת הדרכנו את

ועדות המכרזים של המשרדים. הם למדו את רוח חוק המכרזים, התרגלו לזה ופועלים

בכיוון שאנחנו רוצים. הסף הנמוך היום בעצם גורם לצואר בקבוק שיוצר בעיות

במערכת והאטה בגלל הניקוז דרכנו.

אי פורז;

יש אי ביצוע של תקציבי ממשלה כתוצאה מהמכרזים?

ני. רטנר!

יש האטה מסויימת בנושאים מסויימים בגלל הפרוצדורה. אי פונה לבי, בי פונה

לגי, הוועדה יושבת, דנה, מאשרת, ממליצה, פונה, זה לוקח זמן. העלאת הרף פה

בחלק מהנושאים יכולה לתת פתרון מייעל ומקל על פעילות המערכת ועדיין יישמר

רוח חוק התקנות המרכזי. יהד עם זה מייד אחרי התיקונים כאן נפרסם, כמו

שהבטחנו, תכ"מ - תקנות כספים ומשק - מעודכנים ומסודרים שלוקחים בחשבון את

חוק המכרזים.

היו"ר ד' צוקר;

בהנחה שאישרתם פטורים בהיקף של כ-400 מיליון, 70% מהפניות הן מכלל איזה

היקף רכישות של הממשלה באותה שנה?

נ' רטנר;

אין לי את הנתונים המלאים של היקף הרכישות, זה מספר מיליארדים. השאלה

היא מאוד לא חדה לכן התשובה לא יכולה להיות מדוייקת. ההתקשרויות של הממשלה

חובקות את כל פעילויות המשק.

אני מוכרח לדעת את הנתון ברמת המקרו. הממשלה וכל מי שהחוק חל עליו מבצעת

רכישת בהיקף מסויים. אנחנו. יודעים איזה פטור היה. אני רוצה לדעת אם זה 2%

או 20%? הנתון הזה לא נראה לך משמעותי?

ני רטנר!

הנתון הזה יכול להיות מעניין אבל אין לנו אותו כרגע. נוכל להביא בפעם

הבאה הערכה, אם הבקשה תוגדר בצורה יותר מדוייקת.

יכול מישהו לומר, שפטור של 450 מיליון שקל בשנה זה המון. ויכול באותה

מידה לומר, שזה שום דבר, בייחס לרכישות של הממשלה זה מעט מאוד.

יי אופיר!

עדיין הוועדה המשרדית דנה ומחליטה אם היא מקבלת הכל, ובוועדה המשרדית

תמיד יושב יועץ משפטי. רוב הבקשות מאושרות בוועדה המרכזית ואז יש למשרד

אחריות לשמור על החוק וכולי. פה זה ביזור סמכויות.

סדר הגודל להערכתי, מתוך הכרת המערכת, הוא 4-3 מיליארד.



היו"ר די צוקר;

לישיבה הבאה תכין נתון מסודר, אני לא מבקש עכשיו. האם תוכל להעריך בבמה

י יגדלו מספר הפטורים אם מקבלים את התקנות בלשונו?

ני רטנר;

לא נעסוק בנבואה.

היו"ר ד' צוקר;

האם יש באן, בנוסף למה שציינתם, עוד תקנות שהן בהולות מבחינת הזמן?

די ליפשיץ;

ההתקשרות עם "המשקם" (סעיף 1(13)(31) לתיקון).

אי פורז;

"המשקם" הם לא הבי זולים בבל מקרה, בהתחשב בזה שהבל מסובסד?

למרבה הפלא, לא.

איך הם מצליחים אחרי בל זה להיות בבל זאת לא הבי זולים? אז שמשרד העבודה

ייסבסד אותם עוד יותר בדי שההצעה שלהם תהיה הבי זולה.

די ליפשיץ;

סעיף 1 (31013) בתיקון, זה "המשקם".

בעמוד 4 לתיקון בסעיף 12(3104), זה תיקון לתקנה לגבי הסייענים.

בעמוד הראשון למטר, סעיף 1(9) לתיקון "הוספת פסקה (14א)": שזה התקשרות

בתחום הדיור הממשלתי. זו התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין באשר המקרקעין

המסויימים דרושים לשימוש של המשרד. פטור בזה קיים היום בתקנות לגבי חברה

ממשלתית.

יי לייטוו;

יש בעייה רצינית בכל התחום של הדיור הממשלתי. הרכישות של הדיור הממשלתי

הן בשכירויות עבור משרדי הממשלה והיו בעיות מאוד חמורות בתחום המברזים. באן

יש בעצם שתי הצעות; הכירו בכך שמדובר בתכונות מיוחדות או מיקום מיוחד של

משרד, מצד אחד. מצד שני, בקשה שניתן יהיה לערוך את המכרזים על ידי משא

ומתן. חיפשנו דרכים בעקבות המכרזים האחרונים שערכנו, ביקשנו בכל איזור כמה

מקומות עבור כמה משרדים יחד וקבענו שהמחיר ייקבע על ידי השמאי הממשלתי. במה

מהמכרזים היו בסדר אבל ברובם לא קיבלנו הצעות אלא היתה הצעה אחת. אנחנו

רוצים בשעורבים מכרזים לאפשר לנהל משא ומתן כדאי לאפשר גמישות.

י' אופיר;

הפרסום הפומבי נשאר.



די לחמו;

זה ב-1 (9)(14א). אחרי זה ב-1 (10) נאמר: "בפסקה 15 בסופה ייבוא: "עלו

דמי השכירות על מה שקבע השמאי הממשלתי - טעונה ההתקשרות אישור החשב הבללי".

זה מה שאתה מבקש?

אנחנו מבקשים עכשיו לאשר את (14)(א), לא את (15). המשא ומתן על המחיר לא

מופיע פה.

מה זו "סיבה אחרת"?

סיבה אחרת למה שמופיע לפניו. מדובר על תבונה יחודית עקב בך שהמשרד יושב

באותו מקוס. נניח מכריזים בבניין שקומה מעליו מתפנה שנה לאחר מכן והם רוצים

לרכוש את הקומה כדי שלא ייצטרכו לעבור למקום אחר.

ננית שבבניין המשרדים במגדל שלום בקומה 15 נמצא משרד הפנים וקומה 16

מתפנית ומשרד הפנים רוצה לקחת את קומה 16. האם זו לא דוגמא טובה לפנות

לוועדת הפטור?

אפשר לפנות לוועדת הפטור אבל רק אם תהיה עילה לכך. נסיבות מיוחדות הן

נדירות.

נסיבות מיוחדות 7ו עילה לפטור אבל זה עוד לא פטור.

שייכתב שאם רוצים להרהיב משרד ממשלתי באותו מקום אפשר בלי מכרז. כי זה

בעצם כאילו ספק יחיד. ,

זה רשום פה: יידרושים לשימוש המשרד מפאת מיקומם המיוחד".

מיקום מיוחד יכול להיות גם דברים אחרים. אם אנחנו מתכוונים לאותו דבר אז

בואו נאמר את זה. אנחנו לא מדברים על מיקום מיוחד, לא על נוף ולא על כיווני

אוויר. אנחנו מדברים על מצב מאוד מסויים ומוגדר, שיש נכס בבעלות המדינה

ורוצים מעל לו או מתחת לו לרכוש עוד קומה ופשוט אין טעם לעבור למקום אחר

ורוצים את הקומה המסויימת הזאת. על זה אנחנו מדברים.

יכול להיות גם מצב, למשל בתחנות לבריאות הנפש, שצריך לתת שירותים לקהל

מאוד מסויים ולכן צריך למצוא ממש איזור מאוד ספציפי.

15 פותר את הבעייה. "התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מ-5 שנים

שאינה עולה על 500 מטר".

די ליפשיץ!

אם זה באמת בתנאים האלה של 5 שנים ו-500 מטר. זה לא תמיד כך.

א' פורז!

מה זה מקום מיוחד? תחנת בריאות הנפש אי אפשר לעשות ב-50 מקומות מתאימים?

היו"ר ד' צוקר;

נניח שמקימים מוסד לנשים מוכות ואתה רוצה אותו באיזור יותר מרוחק.- אני

מבין את ההגיון החברתי.

אי פורז!

ההלכה היא שאז צריך לעשות את המכרז בתנאים, במאפיינים. נותנים כמה

מאפיינים שיכול להיות שרק אחד י יתאים בסוף אבל משהו מאוד ייחודי שרק במקום

הזה ואין בלתו, זה באמת יכול להיות הרחבת משרד קיים. אחרת זה יכול להיות

בטווח של 200-100 מטר, ימינה שמאלה, למעלה למטה, זו תמיד אפשרות.

ד' ליפשיץ!

סעיף "תכונה ייחודית" עונה על צורך כזה והוא מופיע כבר היום בתקנות.

מה זה ייסיבה אחרת"? העילה ל"סיבה מיוחדת" מנוגדת לרוח העניין והיא

מאפשרת לעשות הכל.

אם צריך מרפאה לבריאות הנפש או מעון לנשים מוכות באיזור מסויים, זה יכול

להיות 200 מטר ימינה או 200 מטר שמאלה ו-100 מטר למעלה ו-400 מטר למטה. אם

מגדל שמירה על הבניין הכי גבוה בשביל אנטנת טלוויזיה, את זה אני מבין.

די ליפשיץ!

חבר הכנסת פורז, אתה אישרת תקנות כאלה לעניין של חברה ממשלתית. תקנה 34

(7) מדברת מבחינת חברה ממשלתית, ואחר כך זה הועמד גם לגבי תאגידים

סטטוטוריים בתיקון מאוחר יותר, "התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם

המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש המשרד", זה תיקון מיוחד.

אי פורז! ,

אם זו חברה ממשלתית אני עוד יכול להבין.

יי אופיר!

למה אתם חוששים מ"תכונות מיוחדות"? יש קבוצה של. אנשים שצריכים לאשר את

זה ולא רק אדם אחד. . .

ד' ליפשיץ;

אפשר למחוק את המשפט "בין בשל כך שהמשרד ... ובין בשל סיבה אחרת".

המלים האלה באו בעצם להבהיר.

היו"ר די צוקר;

אי אפשר לאשר את העניין של "סיבה אחרת" כי זה מאפשר לעשות את הכל כאן.

די ליפשיץ; .

"תכונה יחודית" זה מספיק.

יש כאן טעות בתקנה שאנחנו מבקשים לאשר ב-(14א) שעניינה "מכירת זכויות

במקרקעין - של - דייר מוגן". זה באותו סעיף בשורה לפני האחרונה.

היו"ר די צוקר;

אם כך, אנחנו מאשרים את הסעיף הזה במחיקה של "סיבה אחרת" ובשינוי של

במקום "לדייר" ייאמר "של דייר".

אי פורז;

במלים אחרות, אתם קונים דיירות מוגנת.

ר' אולניק;

אני מבינה שאתם מוחקים מ"בין בשל כך" ועד "סיבה אחרת".

די ליפשיץ;

תקנה (14א) נראית כמו לגבי חברות ממשלתיות ומוחקיס את המשפט "בין בשל כך

שהמשרד מחזיק במקרקעין ובין בשל סיבה אחרת".

היו"ר די צוקר;

ב-1 (13)(31) מדברים על "המשקם", אבל אם באמת הטעם פה הוא חברתי וזה

הטעם היחידי, אנחנו יודעים שההיקף הוא לא כל כך גדול ושווה לשלם את המחיר

הזה. חבר הכנסת פורז ואני היינו שמחים לדעת אם יש מוסדות אחרים הדומים

באופיים. אני לא רואה סיבה למה לא לכלול אותם. אנחנו מדברים פה על 2 לירות

בדיוק.

ני רטנר;

זה לא 2 לירות. זה לא כל כך מצומצם והייתי מציע להשאיר את זה כך.

אי פורז;

מה קונים מ"המשקם"? שירותי נקיון?

חי ישראל;

אטבים, מחברות, קלסרים וכדומה.

היו"ר ד' צוקר;

לא לחינס שאלתי מה עכשיו בהול. אני מציע שנאשר את 1 (31013) כפי שהוא.

אני מבקש ממכם לתת לנו חוות דעת רצינית מדוע מה שחבר הכנסת פורז ואני

מבקשים לא ייתווסף.



אי פורז!

איו לנו פה פרוצדורה כזאת בכלל? אתה רוצה כרגע לאשר את "המשקם" כמו

שהוא?

היו"ר די צוקר;

לאשר את "המשקם" כפי שהוא מופיע. בפעם הבאה הם ייצטרכו לשכנע אותנו למה

אנחנו לא צודקים ואז אם ייקבלו את דעתנו י יביאו במקום זה את התקנה.

אי פורז;

בואו נסכם שאנחנו מאשרים את "המשקם" ל-3 חודשים, או עד מועד סיום

התקנות, על פי המועד המוקדם יותר.

היו"ר די צוקר;

מה שמציק לי זה חוסר הוודאות. בוא נלך בדרך שלי, נאשר את "המשקם".

אי פורז;

השאלה היא רק מה ייבטיח שייתקיים פה דיון רציני וכל העסק לא יישכח.

די ליפשיץ;

תכתבו את זה במכתב שבו אתם מאשרים את זה.

אני רוצה לעשות פה שני תיקונים בנוסח. אנחנו לא רוצים 90% כי עשו בדיקה

ומפחדים שזה גבולי מידי, שמדברים על 85%.

וקצבת נכות על פי דין או קצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי.

היו"ר די צוקר;

תקריאו את זה בקול. זה לפרוטוקול וזה מה שאנחנו מאשרים.

שי בריצמו;

"התקשרות עם חבלה ממשלתית כמשמעותה בפסקה 5, אשר 85% או יותר מעובדיה

זכאים לגימלה או תגמול בגין נכות על פי כל דין או לקצבת זיקנה מהמוסד

לביטוח לאומי".

היו"ר די צוקר;

הסעיף הזה אושר כפי שהוא.

הסעיף האחרון זה משתפי הפעולה (תיקון תקנה 25 סעיף 12 (4)(31) בתיקון

בעמוד 4). מי מסביר את זה?

די ליפשיץ;

מדובר על דירות למשת"פים בדרך כלל במרכזים עירוניים שבהם קשה לפרסם

מכרזים. אי אפשר יהיה לפרסם מכרז בתמיכה למשתף פעולה. הפרוצדורה היא שזכאי

השיקום מקבל אישור של המינהלה לשיקום סייענים כלפי מינהל מקרקעי ישראל.

עכשיו כפתרון זמני חלק עושים באמצעות משרד הבטחון. וחלק הולכים לשר האוצר.

היו"ר די צוקר;

כרגיל בנושאים בטחוניים לא יהיה דיון רציני ואנחנו נאשר את זה בלי דיון

רציני. אנחנו מאשרים את זה כלשונו.



אנחנו נשלח מכתב לשר האוצר שבו אנחנו מאשרים את 3 תיקוני התקנות הללו

וכן איזכור לגבי שאלת מוסדות מקבילים ל"המשקם". המשך הדיון בפעם הבאה יהיה

על ידי חבר הכנסת פורז שייקבל את העניין.

אי פורז;

צריך יותר מישיבה אחת. צריך לדון תקנה, תקנה באופן יסודי.

היו"ר די צוקר;

אנחנו מתחילים מייד אחרי סוכות. עד סוף אוקטובר נסיים את התיקונים

לתקנות במסגרת של מליאת הוועדה. אני מאוד מודה לכולכם. שלב הדיון הכללי

הסתיים. מעכשיו נדון רק בתקנות. אני מודיע מראש שכל מי שרוצה לפנות פנייה

אחרת שייפנה לשר האוצר. תודה רבה לכם.

היטיבה ננעלה בשעה 15:00