הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, כ' בתמוז התשנ"ד (29 ביוני 1994). שעה 12:15

חברי הוועדה: ד' צוקר - היו"ר

מי איתן

ג' שגיא

י י כץ

די מרידוד

אי פורז

ג' פת

מוזמנים; ליאורה צברי - משרד תבטחו ו

ענת בריל - " "

רות אולניק - משרד המשפטים

דרורה ליפשיץ - משרד האוצר

יועצת משפטית; ד' לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; די ואג

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 7). התשנ"ד-1994.



הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 7). התשנ"ד-1994

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את הישיבה. אנחנו מקיימים חיום דיון בקריאה שניה ושלישית על הצעת

חוק חובת המכרזים (תיקון מסי 7). חתשנ"ד-1994 שעיקרו הארכת תוקף החוק ללא

התקנות.

גבי ליפשיץ, אני מבקש הסבר על המצב המשפטי בו אנחנו נתונים עכשיו.

נכון להיום, 29 ביולי 1994. יש הוראת מעבר בחוק חובת המכרזים האומרת כי בכל

הנושאים שבהם הוסמכה הממשלה להתקין תקנות בעניינים של העדפת תוצרת הארץ, העדפה של

תוצרת מאזורי עדיפות לאומית, והעדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי

ברכש גומלין, בכל הנושאים האלה ממשיכים לחול ההסדרים שהיו קיימים לפני תחילתו של

חוק חובת המכרזים. כל גוף שנתן העדפות כאלה לפני תחילת חוק חובת המכרזים, שנכנס

לתוקף ב-16 במאי 1993. יכול להמשיך נכון להיום, לפי המצב החוקי, באותן העדפות עד

ליום 29 ביוני 1994.

מי איתן;

המשמעות המעשית היא שיש לנו חוק חובת מכרזים כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

היו"ר ד' צוקר;

יש חוק אבל התקנות אינן חלות על שלוש הסוגיות של ההעדפה, על כל שאר העניינים

חלה חובת המכרזים כפי שהחוק קובע.

די ליפשיץ;

מקיימים את המכרזים ואת התוצאות בודקים בכפוף למגבלות.

כידוע, הוקמה ועדת משנה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החוקה שצריכה להמליץ

בפני ועדת החוקח על תקנות שחציעח הממשלה בשלושה הנושאים; תוצרת הארץ, הסכמי

חליפין, ואזורי עדיפות לאומית. אני מדגישח שההעדפה של תוצרת מאזור עדיפות לאומית

היא בתוקף גם מכוח החקיקה, כלומר, ההסמכה של הממשלה היא בתוקף רק לתקופה של עוד

שנה וזה אומר שהסעיף של העדפת אזורי עדיפות לאומית הוא בתוקף לשנתיים מיום תחילתו

של החוק שמתחילות ב-16 במאי 1993 ומסתיימות ב-15 במאי 1995.

כבר בתחילת הדיונים בוועדת המשנה הסברנו שלאור הצעת הממשלה, כפי שהיא גושה

בצוות שהכין אותה, נדרשים תיקונים בחקיקה הראשית על-מנת שכל התקנות תהיינה במסגרת

הסמכות שחוק חובת המכרזים נתן לממשלה להתקין תקנות. כחלק מהפרוצדורה סוכם

שהוועדה תדון קודם במתכונת התקנות שהוגשה ולאחר מכן, בהתאם להמלצות הוועדה, תגיש

הממשלה הצעת חוק מתוקנת.

לא ישבתי בוועדה מהוועדות הללו ואני מבקש הבהרות. הכנסת קובעת את התקנות או

מאשרת תקנות?



היו"ר ד' צוקר;

-זו פרוצדורה רגילה שבה הממשלה מכינה תקנות ומביאה אותן לכנסת. כאן הכנסת

החליטה לפצל את העבודה, ההכנה נעשתה בוועדת משנה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת

החוקה, והאישור צריך להיעשות על-ידי מליאת ועדת החוקה. מאחר ופרק הזמן לא הספיק,

באה לכאן הממשלה, בהמלצת אווזה ועדת משנה, ומבקשת הארכת הזמן שכן הדיון לא הסתיים.

עיקר הקושי הוא בשלושה הנושאים שהוזכרו: רשפ"ת, אזורי עדיפות לאומית, והעדפת

תוצרת הארץ.

חבר-הכנסת גדעון שגיא, מדוע ביקשתם את ההארכה?

גי שגיא;

הדברים הובהרו על-ידי גבי ליפשיץ. השלמנו את כל הנושא שקשור ברכש הגומלין

ואת הנושא של העדפת תוצרת הארץ. לא הספקנו לדון בנושא של אזורי עדיפות לאומית

והמלצנו לבקש דחייה של חצי שנה. בשני הנושאים הראשונים יש שלוש סוגיות שמחייבות

תיקון בחוק והיינו זקוקים לשהות של חודש כדי שהוועדה כאן תוכל לדון בתיקוני החוק

שיוגשו על-ידי הממשלה ובמרוצת החודש הזה הוועדה תדון גם בתיקונים לחוק וגם

בהמלצות ועדת המשנה ותאשר מה שתאשר.

כמה זמן נמשכו דיוני הוועדה?

ג י שגיא;

בסביבות חודשיים, שש או שבע ישיבות.

מי איתן;

מה היה לפני מועד ההארכה?

ג' שגיא;

לפני מועד ההארכה לא הוגשו תקנות.

היו"ר די צוקר;

זו סוגיה מסובכת. הממשלה לא אחידה בגישתה לחוק, יש אינטרסים שונים של משרדים

שונים. לבסוף היו צריכים להתכנס אצל רבין כראש ממשלה, במידה רבה גם כשר בטחון.

מצד אחד עמד משרד התעשיה והמסחר והתעשיינים שהיה להם אינטרס ברור, משרד האוצר

רואה את הדברים אחרת, למשרד הבטחון יש שורה של קליינטים שהוא מפחד להפסיד אותם.

יש כאן לובי חזק של אזורי פיתוח בתחום הזה. הוויכוח התנהל פה כשגם בתוך המפלגות

חברים שונים מייצגים אינטרסים שונים, דבר שמסבך את הדיון ואת ההצבעה.

היום אנחנו נמצאים במצב שבו מה שנעשה בוועדת המשנה צמצם את הפער בין בעלי

הגישות הכלכליות היותר ליברלים לפחות ליברלים - לא אקרא לזה הסכמה. הסוגיה הקשה

ביותר היא של אזורי עדיפות לאומית.

בא אלי חבר-הכנסת גדעון פת ואמר לי: אל תסתבכו עוד פעם, קחו חצי שנה לכל

הנושאים כדי שהכנסת לא תטרטר את עצמה מה גם שנכנסים לפגרה של חודשיים וחצי. זה

אומר שבמשך חצי שנה צריך לגמור הכל.

יתרון נוסף להצעה הזאת. ממילא נוסח הוראת המעבר אומר שזה יהיה לפי מה שיהיה

קודם: או שיאושרו התקנות, או שיסתיים התאריך. אם יקרה נס והתקנות יסתיימו קודם,

הן ממילא תיכנסנה לתוקף.

לצד הפרוצדורלי. ראשית, צריך להיות ברור שבוועדה היו דעות שונות לגבי חלק

מהדברים, וזה לגיטימי.

שנית, אני חולק לא על העובדות אלא על דרך התיאור של גבי ליפשיץ: יש חוק ואין

צורך לשנות אותו, אלא שלא רוצים לפעול לפי החוק. רוצים לשנות את החוק כדי להתקין

תקנות שהממשלה מתקינה והתקנות שמובאות על-ידי הממשלה אינו חוקיות לפי דעת היועץ

המשפטי, הן נוגדות את החוק. יש דרך אחת - לחייב את הממשלה לפעול על-פי החוק; יש

דרך שניה - אם החוק לא מתאים, לשנות אותו. הממשלה מנסה לפעול מחוץ לחוק ולהתקין

תקנות הנוגדות את החוק אך היועץ המשפטי לא מאפשר לה.

אני חושב שהחוק הזה גורם נזק למשק ולכלכלה. מכיוון שביקשתי להביא מומחה אחד

לוועדת המשנה שיעיד שהחוק הזה לא גורם נזק כבד לתעסוקה, ולא נסתייע הדבר, אני

חוזר על בקשתי במליאת הוועדה להביא הנה חמישה-שישה מומחים לדון בנזק או בתועלת

לכלכלה ולתעסוקה במשק שגורם החוק הזה, ואנחנו צריכים את הזמן הזה.

לשאלה של חבר-הכנסת שגיא לגבי הזמן. אני חושש מהתהליך של שנתיים. מכיוון

שקשה להגיע להסכמות ולניסוחים טובים, נוח לפעול עם המצב הרע הקיים שאנחנו חיים

אתו עכשיו, ועובדה שהחוק מנסה לתקן את המצב הרע. חבר-הכנסת שגיא עשה עבודה רבה,

ישבנו ישיבות רבות אבל לא הספקנו לדון בנושא של אזורי עדיפות לאומית, לכן אם יש

פה בקשה לדחות אני לא יכול להתנגד לה כי הממשלה התעכבה. גם אני נגד ביטול כל

ההעדפות ברגע אחד, אני בעד ביטולן בצורה מודרגת במשך כמה חודשים, או שנה או

שנתיים.

לצערי לא הגענו להסכמה. אני מציע שניתן חצי שנה, כמוצע, לענין של אזורי

עדיפות לאומית, אבל ליתר לא ניתן תקופה ארוכה אלא עד סוף המושב. אני לא חושב שיש

כאן בעיה נוספת, נשב ארבע-חמש ישיבות כדי לדון בעניינים האלה. יש לי הצעה יותר

טובה - אם היא תתקבל - לדחות את הצעת הממשלה ולהחזיר אותה כמות שהיא ולא להאריך

את תוקף החוק בכלל ומהיום והלאה יפעלו בצורה כלכלית ולא בצורה פרוטקציוניסטית.

אם היא לא תתקבל, כך אני מניח, אני חוזר להצעתי הראשונה.

אני מסכים לדברים, גם לי יש הסתייגויות ובהצבעה בוועדה הדברים התקבלו ב-4 מול

2. אם אנחנו רוצים לעשות צדק לענין, אני לא מאמין שבחודש יולי נגמור את הענין.

אילו לא היונה לנו בעיה של כניסה לפגרה, הייתי מציע חודשיים ושישה חודשים אבל

הפגרה נגמרת בתחילת אוקטובר וממילא יש לנו הפרש של חצי שנה ולכן כדאי לדחות הכל

לאותו פרק זמן. מה גם שחבר-הכנסת מרידור ואני מעוניינים בדיון רציני בנושאים.

ועדת המשנה גמרת לדון בשני הנושאים הראשונים כך שאילולא הפגרה היוגה יכולה

ועדת החוקה לדון בשניהם. יש לי ספק אם מה שיכלה לעשות ועדת המשנה יכולה לעשות

מליאת הוועדה, כלומר, להתחיל לדון באישור תקנות שהן אולטרה-וירס כל זמן שהחקיקה

הראשית לא הגיעה לדיון.



ד' ליפשיץ;

השבוע נגיש את זה.

היו"ר ד' צוקר;

מבחינת חקיקה מתוקנת, לא נדון באותן תקנות שהן אולטרה וירס לחוק עד שמשנים את

החוק, אם משנים את החוק.

גי שגיא;

אני מציין שהפנייה של יושב-ראש ועדת המשנה למליאת הוועדה הזאת היתה ברוח

דבריך.

מ' איתן;

כל הענין הזה הוא חדש בשבילי ואני רוצה לשקול מה לעשות בהצבעה. אני מבקש

לקבל הערכת מצב לאיזה כיוון הולכת ועדת המשנה בראשות חבר-הכנסת שגיא. כשהנושא

עלה אתמול במליאה וחששתי לפגוע בכוונת האוצר כי פחדתי ממה שיקרה אם החוק לא ייכנס

לתוקפו בזמן, לכן לא הפלנו את החוק בהצבעה והסכמנו שזה יבוא היום לכאן. עכשיו

מסתבר לי שהייתי צריך לשאול את כל השאלות לפני ההצבעה שהיתה אתמול וייתכן שעשינו

טעות.

היום החוק הזה יבוא להצבעה ואני רוצה לדעת איזה נזק יהיה אם החוק הזה לא

יעבור היום ולאיזה מצב חוזרים בעקבות זה. אני מבקש לשמוע מה יהיה כשהתקנות

ייכנסו לתוקף באופן שיושב-ראש ועדת המשנה רוצה לראות אותן.

היו"ר ד' צוקר;

חבר-הכנסת שגיא, לפני שאסכם אני מבקש שתיתן לנו סקירה קצרה על המגמות שהציעה

ועדת המשנה ומה היתה גישת המיעוט בוועדה. אחר-כך נשמע מנציגות משרד הבטחון מהו

התסריט אם יהיה רק חוק חובת מכרזים בלי תקנות.

גי שגיא;

מרבית חברי הוועדה תמכו בהמלצות ובין החברים שלא תמכו בהן היו ניואנסים

שונים. דעת המיעוט התבטאה בצורה מרחיקת לכת על-ידי חבר-הכנסת דן מרידור שביקש

לבטל העדפה מכל סוג שהוא. הוועדה לא קיבלה את כל המלצות הממשלה שעיקרן צילום

המצב הקיים, פחות או יותר, אלא ביקשה להקל וקבעה מדרג יורד של הפחתה באחוז אחד של

שיעור העדפה בכל שנה, מ-15% שקיימים מקדמת דנא - לפי החלטת ממשלה מ-1984 - עד

שנגיע ל-10%. זה מיתון של ההגנה במהלך חמש-שש השנים הקרובות.

מ' איתן;

האם דנתם בהיקף תחולת החוק, על מה הוא חל ועל מה הוא לא חל?

גי שגיא;

החוק חל על משרדי ממשלה ועל תאגידים ממשלתיים. במובן זה אין שינוי, למעט

העובדה שכל חברה שהולכת להפרטה חלקית או מלאה יוצאת מתחולת החוק.

די מרידור;

יש עוד הבדל בין המצב היום לבין המצב שמציעים החוק והתקנות. היום אין חובה

לממשלה ויש לה כללים שהיא יכולה לסטות מהם איך שהיא רוצה.



ל' צברי;

לא. כתוב שהכללים שהיו ביום כניסת חוק המכרזים לתוקף, דהיינו ב-16 למאי

1993. ימשיכו לחול כפי שהם היו באותו יום עד לכניסת התקנות האלה לתוקף.

די מרידור;

השאלה כאן היתה לגבי המגמה ארוכת הטווח. בחוק המוצע כתוב: יינתן, יחוייב,

גם רכש גומלין, גם העדפת 15%. זה לא היתר אלא מחייבים, זו חובה, חוץ מכמה פטורים

שחלים על משרד הבטחון לפי כל מיני פארמטרים.

מ' איתן;

האם בוועדה ערכתם השוואה עם מה שקורה בחוץ-לארץ?

גי שגיא;

בארצות-הברית יש צורות הגנה כמו אנטי-דמפינג, ביי-אמריקן-אקט.

אנטי-דמפינג זה מצב שבו הממשלה מסבסדת, פה הממשלה לא מסבסדת, היא רק קובעת

שהמחיר הוא יותר יקר כתוצאה מההעדפה. בעולם אין מצב שהממשלה לוקחת על עצמה לשלם

15% יותר אם המוצר הוא מקומי.

זה פן ארור של חומות מכס ותחרות וזה קיים במקומות אחרים בעולם.

בארצות-הברית הממשלה לא קונה.

היו דיונים מרתוניים בנושא. צורות ההגנה בעולם הן מגוונות. הפרוטקציוניזם

במרבית המדינות התעשייתיות הוא מעבר למה שנהוג בישראל. באיטליה יש הנמיכה ישירה

בתעשיה; במכרז המספנות האנגלים סיבסדו את המספנות ויש סובסידיה ישירה לייצוא;

בגרמניה מסבסדים את התשומות לייצוא, לא את התעשיה, בשיעורים ידועים והרשימה

ארוכה. במדינת ישראל ההגנה היא מתונה, אני לא מדבר על יפן שבה ההגנה מרחיקת לכת

ויש שם מגבלות אדמיניסטרטיביות על שורה של מוצרים. אעביר לך את החומר.

אני מדברת בשם משרד הבטחון, ובהזדמנות זו בשם הממשלה כולה, על מצב שבו

התקנות לא ייכנסו היום לתוקף. סעיף 9(ב) לחוק המכרזים קבע שהתקנות בשלושה

הנושאים האלה צריכות להיכנס היום, ב-29 ביוני 1994. כדי למנוע מחלוקות אני

"עד אז ינהגו המדינה וכל תאגיד ממשלתי בכל העניינים

המפורטים בסיפא ובעין עם שלושת הנושאים האמורים לפי הכללים והנהלים שהיו נוהגים

לפני תחילתו של חוק זה", הכללים לכל משרד. למשרד הבטחון, שהוא כנראה המשרד

העיקרי מבין משרדי הממשלה שנותן העדפות במכרזים באזורי פיתוח ומבצע את עיקר הרכש

הממשלתי באזורי פיתוח, דהיינו אזורי עדיפות לאומית, יש מערכת כללים שנוהגת כמה

עשרות שנים שמשתכללת מפעם לפעם. זו מערכת שקובעת נכון להיום, לפני התקנת התקנות,

שלאזורי פיתוח א' תינתן עדיפות של 13%, ולאזורי פיתוח ב' 10%.



היו"ר ד' צוקר;

למשל, ברקן זה אזור פיתוח א'?

ד' מרידור;

החוק הזה לא חל על יהודה ושומרון.

גי שגיא;

הצעת התיקון לחוק כוללת את אזורי יהודה ושומרון.

היו"ר ד' צוקר;

אני מניח שיהיה על כך דיון.

המפה הקובעת לצורך מתן העדיפות לאזורי פיתוח היא המפה שמצורפת לתוספת השניה

לחוק לעידוד השקעות הון ולמיטב ידיעתי ברקן לא כלולה במפה הזאת. למעשה ממחר

בבוקר אנחנו בלי תקנות ובלי כללים.

אבל אנחנו עם חוק חובת מכרזים בלי עדיפויות.

ל' צברי;

נכון.

די מרידור;

אין מדינה אחת בעולם המערבי שמגינה כמונו וההגנות בארץ הן בעשרות שיטות, חלקן

אדמיניסטרטיביות. בשנת 1991 הצלחנו להביא לחשיפת המשק לעולם החופשי בהתנגדות

התעשיינים אבל אז היתה ממשלה אחרת. היום יש עדיין מגבלות אדמיניסטרטיביות; יש

הגבלות מכס גבוהות לעולם השלישי מ-100% ומטה כדי למנוע אפשרות לקנות בזול בארץ

מוצרים שמייצרים אותם בחו"ל בזול; יש שיטה עקומה של מכון התקנים שצריך לכתוב על

העפרון בעברית וכשאף יצרן בחוץ-לארץ לא יכול לכתוב בעברית מגינים על זה, זה היה

קיים בעבר. ההגבלות בארץ הן עצומות והן גורמות נזק גדול לכלכלה הישראלית ובעיקר

לתעסוקה.

מאחר שבחמש השנים האחרונות פתחנו את המשק לתהליך של רפורמות בשוק ההון, בשוק

העבודה ובשוק סחר החוץ, יש גידול במשק הישראלי לכיוון הייצוא. ברור שכל תעשיין

שמקבל הגנה וקונים ממנו פה במחיר גבוה, אין לו שום אינטרס למכור במחיר נמוך בחוץ.

זה חוק נגד הייצוא והייצור המקומי . הממשלה הזאת הלכה בדרך טובה בעקבות הממשלה

שלנו פרט לכמה דברים. בנק ישראל אמר פעמיים במלים מפורשות שזה חוק שמזיק לכלכלה,

מוריד תעסוקה, הולך אחורה ולא קדימה, ולא מתואם עם כל מהלך אחר של הכלכלה

הישראלית, לכן אני מתנגד לו.

אני מסכים שאם היום אנחנו לא מאריכים את התוקף של החוק, כפי שמוצע, התוצאה

היא שממחר בבוקר הממשלה חייבת לנהוג לפי חוק חובת המכרזים והיא לא רשאית להעדיף

תוצרת הארץ. לגבי רכש גומלין אני לא חושב שיש בעיה כי במשא-ומתן שמדינת ישראל

מנהלת עם מדינה זרה, בדרך כלל זה נעשה בגדול על-ידי משרד הבטחון, אין לנו בעיה

להתנות בהסכם בינלאומי.

משרד הבטחון מהווה רק 50% מרכש הגומלין שנעשה באמצעות הרשפ"ת.

הבעיה העיקרית היא שהחוק הזה חל על תאגידים ממשלתיים גדולים כמו התעשיה

האווירית, רפאל, תעש, אבל רכש הגומלין הוא בעיה יותר קטנה, המדינה יכולה לדאוג

לזה כי למדינה זרה אין זכות לטעון שחייבים כלפיה בשוויוניות, אבל אני לא נכנס

עכשיו לנושא הזה.

אין ספק שמהר אי-אפשר יהיה לקיים את ההעדפה של 15% ולא את ההעדפות הפנימיות

של אור-עקיבא והדרה. אני מודה שלא הייתי מציע את ביטול ההוק במכה אהת ולכן אני

מציע הדרגתיות, בוועדת המשנה הצענו להתהיל ב-13%, בשנה הבאה - 10%, אחר-כך ,7%, 4%

ו-0%, כלומר, בתוך חמש שנים להגיע ל-0%, למצב שבו אנשים ייצרו מה שכדאי ולא מה

שהממשלה מבסבסדת.

היו"ר ד' צוקר;

לסיכום, אני מציע שנקבל את ההצעה של חבר-הכנסת גדעון פת שעד דצמבר נסיים את

שני הנושאים.

לפני כן, בכל אותן שלוש הסוגיות שיש רושש לאולטרה וירס תובא קודם חקיקה. בזמן

שיש לנו נזמן, לבקשת חבר-הכנסת מרידור, באופן ענייני מומחה אחד או שניים שיביעו

דעתם לגבי מדיניות המאקרו של ממשלת ישראל.

גי שגיא;

שייצגו את שתי העמדות.

בוודאי, זה ייעשה באופן הכי הוגן ורציני. אחר-כך נעבוד על התקנות וניכנס

לעבודה הרגילה.

מאחר ואני מכיר את הדברים, אני מציע שנקבל כאן החלטה שאין הארכה נוספת.

נקבל המלצה כזאת כלפי עצמנו ואני אומר את זה היום גם במליאה.

הבנתי את הסיכום שלך. אני אצביע בעד הצעת הממשלה כפי שהיא מנוסחת כאן, כי עם

כל הכבוד לנציגים שיושבים כאן זוהי עמדת הממשלה ולא עמדה של יועץ משפטי זה או

אחר. אני חושב שאנחנו עושים כאן עוול לעצמנו אבל לא אכנס לזה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעות של חבר-הכנסת פת ושל חבר-הכנסת שגיא זו מול זו.

מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת גדעון פת כפי שהצגתי אותה? מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת

שגיא לאמץ את הנוסח הממשלתי המקורי? רגע, שניכם לא מצביעים?



אני חוזר על ההצעה של חבר-הכנסת פת ושלי והיא אומרת: הארכה בחצי שנה. מי

בעדה? מי נגדה? מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת שגיא לאמץ את הצעת הממשלה?

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת גדעון פת - 4

בעד ההצעה של חבר-הכנסת גדעון שגיא - 3

ההצעה של חבר-הכנסת גדעון פת נתקבלה

ההצעה של חבר-הכנסת פת ושלי נתקבלה.

הסתייגויותיו של חבר-הכנסת דן מרידור אושרו. הסתייגויותיו של חבר-הכנסת שגיא

אושרו.

מ' איתן;

יש לי 15 הסתייגויות.

אם יש הרבה הסתייגויות, אנחנו נדחקים לסוף סדר-היום של המליאה.

אני מודיע שאם ימקמו את הנושא הזה בזמן, אוריד מספר הסתייגויות.

א' פורז;

גם אני מגיש הסתייגות אחת.

היו"ר די צוקר;

אני פונה אליכם בבקשה שכל אחד מכם יגיש הסתייגות אחת.

הצעת החוק אושרה בקריאה שניה ובקריאה שלישית עם הסתייגויות לחברי הכנסת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10