הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 195

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ז בסיון התשנ"ד (6 ביוני 1994). שעה 11:00

(ישיבה פתוחה)

נכחו: חברי הועדה;

ד' צוקר - יו"ר

א' זנדברג

י' כץ

י' לוי

ד' מגן

ג' פת

א' רביץ

לי לבנת

די מנע

מוזמנים;

דן אורנשטיין - משרד המשפטים

ש' גוברמן - " " משנה ליועץ המשפטי לממשלה

נחמן אורי - משרד העבודה והרווחה, הממונה על יחסי עבודה

ישראל פרנד - " " " סגן היועץ המשפטי

עוזי ברלינסקי - משרד הכלכלה והתכנון

רחל רטוביץ - " " " היועצת המשפטית

יאיר הורביץ - משרד מבקר המדינה, מנכ"ל

שמואל יונס - " " "

יועצת משפטית; ד' לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; א' אשמן

מבקר המדינה (תיקון - הסתדרות העובדים ומוסדותיה),

התשנ"ד-1994 - מאת חברת-הכנסת לי לבנת

מבקר המדינה (תיקון - תחולה על מוסדות ההסתדרות),

התשנ"ב-1992 - מאת חבר-הכנסת ד' מנע

מבקר המדינה (תיקון - הסתדרות העובדים ומוסדותיה), התשנ"ד-1994 -

מאת חברת-הכנסת ל' לבנת

מבקר המדינה (תיקון - תחולה על מוסדות ההסתדרות), התשנ"ב-1992 -

מאת חבר-הכנסת ד' מנע

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום הצעות חוק פרטיות של חברי

הכנסת לימור לבנת ודוד מנע לתיקון חוק יסוד: מבקר המדינה. שני המציעים אינם.

חברת-הכנסת לבנת הודיעה לי שתבוא מאוחר יותר. אני מבין שחבר הכנסת מנע נמצא עכשיו

בועדת הכנסת. אני חושב שלא יהיה זה תקין ולא לכבודה של הועדה לקיים דיון בלי אף

אחד מן המציעים, ולכן נעשה עכשיו הפסקה. אם בעוד רבע שעה לא יהיה כאן אף אחד מן

המציעים, כנראה שהצעת החוק לא כל כך חשובה ונדחה את הדיון לימים טובים יותר.

אני מכריז על הפסקה לרבע שעה.

(הישיבה חודשה בשעה 11:20)

אני מחדש את ישיבת הועדה. שתי הצעות החוק הפרטיות עברו בקריאה טרומית, אנחנו

עוסקים היום בהכנתן לקריאה ראשונה, ובסוף הישיבה הזאת נצביע. סדר הדברים יהיה

כדלקמן. מר דן אורנשטיין יציג את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בסוגית

ההתאמה או אי ההתאמה בין החקיקה המוצעת ובין האמנות הבינלאומית עליהן חתמה ישראל.

אם יהיו שאלות להבהרה, נשמע את השאלות. אחר כך הנהיה למר יאיר הורביץ הזדמנות

נוספת להציע ניסוח קצת שונה או לחזור לניסוח הקודם, ויהיו שאלות למר הורביץ. אחר

כך יוכלו כל חברי הכנסת שירצו בכך, ובוודאי המציעים, להגיד דברים במסגרת של דקה

או שתים, כי יש לי רושם שכולנו יודעים מה כל אחד עומד להגיד. אחר כך ניגש להצבעה.

אקדים ואומר שהגענו לכלל מסקנה די ברורה שהצעות החוק, גם בנוסחן המקורי וגם

בנוסח שהוצע לועדה - נוסח לועדה 25.5.94 נוגדות את אמנת I.L.O בדבר חופש

ההתאגדות והזכות להתארגן, אמנה משנת 1948 שישראל חתמה עליה ואישררה אותה.

מה ענין חופש ההתאגדות לכאן? אנחנו לא מדברים על תיקון לחוק מבקר המדינה?

בישיבה הקודמת עלתה טענה של הממונה על יחסי עבודה כי יתכן שיש סתירה בין הצעת

החוק שלפנינו ובין האמנה הבינלאומית, כי בהצעה יש פתח להתערבות המדינה בחופש

ההתאגדות של ארגון מקצועי. יתכן שהכניסה של מבקר המדינה, שהוא זרוע מזרועות

המדינה, לפעילותו של ארגון וולונטרי, במקרה זה איגוד מקצועי, סותרת אמנה שישראל

חתומה עליה, שנועדה להבטיח את חופש ההתאגדות המקצועית. כדי לשמוע אם אכן יש

סתירה כזאת, ביקשנו את חוות הדעת.

אקריא את התרגום הרשמי של סעיף ג' לאמנה בדבר חופש ההתאגדות: הזכות בידי

ארגוני עובדים ומעבידים לערוך את חוקותיהם ותקנותיהם, לבחור בנציגיהם מתוך חופש

גמור, לארגן את מינהלם ופעולותיהם ולנסח את תוכניותיהם. ובסעיף (2) לסעיף גי,

שנוגע לטענה שיש בהצעות התערבות שאינה עולה בקנה אחד עם האמנה, נאמר: הרשויות

הציבוריות יימנעו מכל התערבות העלולה לצמצם זכות זו או לעכב את הביצוע לפי חוק.



משפט העבודה הבינלאומי בדבר חופש ההתאגדות מצוי בהחלטות של הועדה לחופש

ההתאגדות, של הועדה למציאת העובדות וגם בחוות הדעת של ועדת המומחים להמלצות של

ה-.I.L.O. החלטות האלה ובדוחות של המומחים חוזרת ונשנית ההלכה שבקורת גורפת על

ארגון עובדים, זאת אומרת סמכות לחקור ולבדוק ולבקר בכל עת בכל תחום, אם אותה

בקורת אינה כפופה לפיקוח שיפוטי מהותי, אינה עולה בקנה אחד עם סעיף גי לאמנה.

די מנע;

לנושא הזה אתה מצטט את האמנה הבינלאומית? קראת למה אנחנו מתכוונים בהצעת

החוק? אנחנו מדברים כאן על חופש ההתאגדות? עבדתי חמש שנים במשרד העבודה והרווחה,

אני מכיר את ה-.I.L.O. תקרא את הצעת החוק. זה פוגע בחופש ההתאגדות?

היקף הבקורת של מבקר המדינה נקבע בסעיף 2(ב) לחוק יסוד: מבקר המדינה: "מבקר

המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחסכון של

הגופים המבוקרים, וכל ענין אחר שיראה בו צורך." ההוראה "וכל ענין אחר שיראה בו

צורך" חוזרת גם בסעיף 10 לחוק מבקר המדינה. ברשימת הדברים שהמבקר יבדוק במסגרת

תפקידו, בסעיף קטן (3) כתוב: "כל ענין אחר שיהיה צורך בו."

היות שסמכויות הבקורת הן כל כך רחבות, ולמעשה הן לא כפופות לבקורת שיפוטית,

בכל מקרה לא בקורת שיפוטית מהותית בזכויות ערעור, הגענו לכלל מסקנה שהסמכויות

האלה אינן מתאימות, על פי האמנה, לארגון עובדים.

אנחנו ערים גם להצעה ללכת על פי הנוסח של סעיף 9(8) לחוק מבקר המדינה, זאת

אומרת להשאיר בשיקול דעת המבקר את ההחלטה אם ובאיזו מידה להחיל את הבקורת. גם

בענין זה הגענו למסקנה שלהשאיר את ההחלטה הזאת בידי המבקר לא יתאם את רוח ההחלטות

של I.L.O, כי שם נאמר שצריך שכל בקורת של ארגון עובדים תהיה כפופה לבקורת

שיפוטית מהותית, כדי שלא יהיה שום רושש לפעולות שאינן אוביקטיבי ות.

איזו בקורת שיפוטית מהותית יכולה להיות על פעולות מבקר המדינה? אולי תוכל לתת

דוגמה.

בקורת על יעילות ארגון עובדים, שביתה הוכרזה ללא הצדקה וכו'. אנחנו ערים

לתחום הרחב של בקורת מבקר המדינה היום.

נוסף לזה יש היום גם היבט של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יתכן מאד שבתי

המשפט יפרשו את כבוד האדם, שמופיע שלוש פעמים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהוא

מגלם בתוכו גם את זכות ההתאגדות של ארגוני עובדים כביטוי של האוטונומיה של רצון

הפרט, כפי שאמר השופט ברק. כל פגיעה בכבוד האדם צריכה לעמוד ב:תנאי ההגבלה, כלומר

להעשות "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה

עולה על הנדרש". אחד השיקולים הוא האמנות הבינלאומית עליהן חתומה מדינת ישראל.

בדוחות של ועדת המומחים אין שלילה של בקורת יותר מצומצמת, העברה של דוחות

כספיים לגוף מוסמך שכפוף לבקורת שיפוטית מהותית, אין שלילה של בדיקת עניניו של

ארגון עובדים כשיש תלונות של עובדים ובמקרים חריגים שעולים ממסמכים שמובאים לפני

אותו גוף מוסמך.



י' כץ;

בשליפה מן המותן, נראה לי שחוות הדעת שלך היא גורפת למדי. שמתי לב לביטוי

'גורפת' ביחס לבקורת, ונדמה לי שזה העיקר. אני לא חושב שכל בקורת שהיא על ארגוני

עובדים היא פסולה מכוח האמנה. אני חוזר להצעה המקורית. אילו היינו מוסיפים לנוסח

המוצע כאן, שהבקורת לא תופעל אלא לצורך ביצוע בקורת על גופים הקשורים לארגון

עובדים, לדוגמה, העברת כספים - - -

היו"ר ד' צוקר;

מר אורנשטיין, אני מבקש שתשיב אחר כך אם הנוסח מצומצמם יותר, שמבקר המדינה

תמך בו, האם הוא מתיישב עם האמנה הבינלאומית?

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על בקורת שיפוטית? אני מבינה מהסיפה של דבריך שאין

מחלוקת שאיזו שהיא בקורת צריכה להיות, או ראוי שתהיה גם על ארגוני עובדים. היום

מה שעושים ארגוני עובדים נתון לבקורת פנימית או למערכת שיפוט פנימית בתוך

ההסתדרות, בין שמדובר בענינים כספיים ובין שמדובר בהליכי בחירות ועוד. מה קורה אם

בבחירות מפירים כל כלל אף שהוא כתוב בחוקים הפנימיים או בתקנונים פנימיים? מה

בעצם מוצע במקום ההרחבה, שקראת לה גורפת?

היו"ר ד' צוקר;

שאלה נוספת. האם כל מה שאמרת כאן היית מכיל גם על בקורת שקיימת היום על קופת

חולים ועל קרנות הפנסיה של ההסתדרות?

די מנע;

מה ענין חופש ההתאגדות וענין שביתה והשבתה להצעת חוק זו? הצעת החוק לא באה

להתערב בענינים אלה. ומה ענין הצעת החוק הזו לחוק יסוד; כבוד האדם וחירותו?

דיברת על בקורת על ארגון עובדים שאינה תחת בקורת שיפוטית. האם הבדיקה של מבקר

המדינה בכל תחום שהוא לא יכולה לבוא לבדיקה משפטית? אני חושב שכן. אם הליך הבקורת

לא היה טוב, אני יכול לפנות לבג"צ. השופטים יכולים להתערב. במקרים מסוימים

השופטים גם ישמחו להתערב.

לי לבנת;

אני חושבת שאי אפשר לפנות לבג"צ.

די מנע;

אם זה כל כך גורף, כמו שאמר חבר-הכנסת כץ, מדוע נעשית בקורת בקופת חולים

ובקרנות הפנסיה?

אי רביץ;

הכל יודעים שתפקידו של מבקר המדינה לבקר. אין לו שום מעמד סטטוטורי, הוא לא

יכול לחייב לעשות שום דבר. המבקר מעביר את הבקורת לציבור, את הבקורת על משרדי

הממשלה הוא מעביר לשרים הנוגעים בדבר, יעשו המה כפי שיבינו וישפוט הציבור. זה

כוחו היחיד של מבקר המדינה. לכן אני שואל, מה ענין שמיטה אצל הר סיני, מה ענין

בקורת המדינה לזכות ההתאגדות?

אני עוד לא מבין, זו עמדת היועץ המשפטי לממשלה וזו עמדת שר המשפטים?

היו"ר ד' צוקר;

לא. זו חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

ג י פת;

אם זו חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, מכיוון שהנושא חשוב מאד ואקוטי, אני

חושב שהדיון חייב להתקיים בנוכחותו של היועץ המשפטי לממשלה.

יש לי מידה מסוימת של ניגוד אינטרסים בנושא זה, כחבר הועדה הזאת וכיושב ראש

הועדה לעניני בקורת המדינה. מטעם הועדה לעניני בקורת המדינה באתי להבטיח שאם

יתקבל התיקון, התיקון יהיה לחוק יסוד: מבקר המדינה. אם לא זאת תהיה הכותרת, יש

בעיה תקנונית שצריך לברר אורנה.

בדקנו את הענין. לאחר הקריאה הראשונה אפשר יהיה להעביר את התיקון לדיון בועדה

לעניני בקורת המדינה גם אם מחליטים שהתיקון יהיה לחוק מבקר המדינה ולא לחוק יסוד:

מבקר המדינה.

אקריא מדוח ועדת המומחים בענין היקף הבקורת המותרת לפי האמנה, ולאחר מכן אענה

על השאלות. בדוח ועדת המומחים בשנת 1983 כתוב: "SUPERVISION OF UNION FINANCES

SHOULD NOT NORMALY GO BEYOND A REQUIRMENT FOR THE ORGANISATION TO SUBMIT

PERIODIC FINANCIAL RETURNS. IF, ON THE OTHER HAND, THE ADMINISTRATIVE

AUTHORITY HAS DECRETIONARY POWER TO EXAMINE THE BOOKS AND OTHER DOCUMENTS OF

AN ORGANISATION AND DEMAND INFORMATION AT ANY GIVEN TIME, THERE IS A GRAVE

DANGER OF INTERFERENCE WHICH MAY BE OF SUCH A NATURE AS TO RESTRICT THE

GUARANTEES PROVIDED FOR IN CONVENTION NO. 87. INVESTIGATORY MEASURES SHOULD

RESTRICTED TO EXCEPTIONAL CASES, WHEN THEY ARE JUSTIFIED BY

SPECIAL CIRCUMSTANCES SUCH AS PRESUMED IRREGULARITIES THAT ARE APPARENT

FROM ANNUAL FINANCIAL STATEMENTS OR COMPAINTS REPORTED BY MEMBERS OF THE

TRADE UNION. FARTHERMORE, IN ORDER TO GUARANTEE THE IMPARTIALITY AND

OBJECTIVITY OF THE PROCEDURE, THESE CONTROLS SHOULD BE CONDUCTED SUBJECT

TO REVIEW BY THE COMPETENT JUDCIAL AUTHORITY, LEGISLATION WHICH

EMPOWERS THE ADMINISTRATIVE AUTHORITIES TO INVESTIGATE THE INTERNAL

AFFAIRS OF A UNION AT THEIR ANTIRE DISCRETION DOES NOT CONFORM TO THE

" PRINCIPLES OF THE CONVENTION.

זאת אמנה של .I.L.O.מי קבע את זה? נציגי ארגוני עובדים?

בI.L.0.-יש שלושה גורמים - מחצית נציגי ממשלות, רבע נציגי עובדים ורבע נציגי

מעסיקים, ואמנות מתקבלות בהצבעה.

האמנה אושררה. על זה אין ויכוח.

ד' אורנשטיין;

לשאלה של הברת-הכנסת לימור לבנת למה לא נוכל להסתפק בנוסח שהוצע לועדה והוא

דומה לסעיף 9 (7) ו-(8), זאת אומרת להשאיר את ההחלטה בידי מבקר המדינה אם להפעיל

את הבקורת ובאיזו מידה - פשוט משיקולים שהמבקר נוגע לענין ובגלל חשיבות העקרונות

האלה.

לשאלה בדבר ההיקף המותר של הבקורת, הסברתי והדברים מופיעים בציטטה שקראתי -

העברת דוחות כספיים לגוף מוסמך, סמכויות חקירה. הפתרון הרצוי לכל מי שמציע בקורת

חיצונית על ההסתדרות - ידוע שאין בקורת חיצונית על ההסתדרות כי ההסתדרות היא

אגודה עותמנית ויש ארגוני עובדים שהם עמותות ויש עליהם בקורת מכוח חוק העמותות

אבל מלבד זה אין בקורת חיצונית - הפתרון לכל מי שמציע בקורת חיצונית הוא בקורת

לפי אמות המידה שהגדרתי, בחוק נפרד שמטפל באיגוד המקצועי. אין לנו חוק כזה בארץ,

אבל יש דגמים לחוקים כאלה במדינות שמשתדלות לענות על הדרישות של האמנות. לא מכבר

התקבלו חוקים כאלה בבריטניה, יש שם סמכויות לפקחים, יש גם העברת דוחות כספיים

לממונה מטעם שר העבודה.

בענין בקורת שיפוטית יש להקדים ולומר, שבתיאוריה יש בקורת שיפוטית על מבקר

המדינה. פרט לפסק דין אחד בענין נציב תלונות הציבור, הבקורת הזאת לא הופעלה. זאת

בקורת שיפוטית, לא זכויות ערעור. בהחלטות של ה-.I.L.O ובועדת המומחים מדברים על

זכויות ערעור של ממש, ולכן יש הבדל.

הבקורת על קופת חולים ועל קופות פנסיה של ההסתדרות, אם אינני טועה, היא מכוה

העובדה שאלה גופים שנתמכים על ידי הממשלה.

י' כץ;

אלה תאגידים עצמאיים.

כן.

הסמכות של מבקר המדינה היא לבקר כל פעילות של גוף מבוקר, וזו בדיוק לשון סעיף

ג' לאמנה, שהרשויות הציבוריות לא יתערבו בפעילות של ארגוני עובדים. נכון שמבקר

המדינה הוא לא בית משפט, הדוחות מועברים לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, בכל זאת יש

התייחסות בספריות שקראתי לסמכויות חקירה, כי מתוצאה מסמכויות כה רהבות יש מעשים

אחרים של הריבון, ויש לרסן את ההתערבות כבר בשלב מיקדמי.

ש' גוברמן;

הנוסח הקודם - - -

היו"ר ד' צוקר ;

נכון שענין המידה הוא מכריע. אם אני זוכר היטב, מר אורנשטיין אמר בתחילת

דבריו שיש לו בעיה גם עם הנוסח המצומצם שבו תמך המבקר.



ד' אורנשטיין;

אני דיברתי על הנוסח לועדה, תיקון לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, שמוסיף לרשימת

הגופים המבוקרים "כל ארגון עובדים כולל או ארצי, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף

שארגון כאמור משתתף בהנהלתם; אולם הבקורת על ארגון או מפעל, מוסד, קרן או גוף

כאמור לא תופעל אלא אם החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט."

היו"ר ד' צוקר;

יש נוסה שבו תמך המבקר, שמגביל את הבקורת לאותו חומר הדרוש למבקר לצרכי

הבגורת בגופים המבוקרים ממילא. זה הנוסח המצמצם.

ד' אורנשטיין;

אני לא מכיר את הנוסח הזה.

א' רביץ;

מה תהיה תגובתך אם בסיפה של הצעת החוק נכתוב כדלהלן: כפוף לאמנות בינלאומיות

שישראל אימצה אותן.

שי גוברמן;

זה תרתי דסתרי.

היו"ר ד' צוקר;

או חיפוש נקודת איזון.

ד' אורנשטיין;

אנחנו שקלנו את הדבר הזה. אם כבר ברור לנו מה הדרישות של משפט העבודה

הבינלאומי בענין הסמכויות, מן הרצוי שלא רק נכתוב "כפוף לאמנות בינלאומיות". מה

גם, כפי שמר גוברמן אומר, זה תרתי דסתרי. לפי הבדיקה שלנו את הפרשנות של האמנה,

סמכויות של בקורת צריכות להיות מצומצמות והן לא מתאימות לא לחוק יסוד: מבקר

המדינה ולא לחוק מבקר המדינה אלא להוק נפרד.

אין חוק כזה. אנחנו לא עומדים לפני חקיקת חוק איגוד מקצועי, זה לא יהיה לא

תוך שבועיים ולא תוך שלושה שבועות, ולכן האופציה הזאת, שאולי היא סבירה, לא עומדת

לפנינו.

אני רוצה לשאול בהקשר הקונקרטי הזה, מה המעמד של רוקיקת הכנסת מול התוקף של

אמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה?

ככל שאנחנו נחוקק בניגוד לאמנה, הגוף יקרא אותנו לסדר. החוק מחייב במדינת

ישראל. מה שהכנסת קובעת, מחייב. אבל מדינת ישראל ונראה כמפירה את התחייבויותיה.

היו"ר ד' צוקר;

אנחנו מחזיקים מעמד יפה מאד מול האו"ם בענין אמנת ג'נבה.



ד' מנע;

בחודשים האחרונים עצרו כמה אנשים מעצר מינהלי, ועמדנו מול אמנת ג'נבה.

עושים את זה כבר 48 שנה.

יכולים להפעיל סנקציות.

ג' פת;

ארגוני העובדים שמיוצגים ב-.I.L.O הם לא ארגוני עובדים כמו שיש בישראל, אלה

איגודים מקצועיים פר-אכסלנס. אצלנו יש קונגלומרט כלכלי עם כל מה שקשור. לכן אני

לא הושב שענין ה-.I. L. O. כל כך בעייתי בשבילנו.

היו"ר ד' צוקר;

קרנות פנסיה יש גם לאיגודים מקצועיים אחרים.

ג' פת;

מר אורנשטיין אמר שלקרנות פנסיה ולקופות הולים יש דין אחר משום שהם גופים

נתמכים. האמת היא שההסתדרות היא גוף נתמך, אבל מה עשו? נתנו לה זכות לגבות

מיסים. הממשלה נתנה להסתדרות זכות לגבות מס, 23%, 26% מס ארגון. עכשיו מתביישים

לקרוא לזה מס ארגון, רוצים לקרוא לזה מס רווחת האדם. אבל בעצם ההסתדרות היא גוף

נתמך.

ד' לחמן-מסר;

אם היא גוף נתמך, היא תבוקר.

גי פת;

אם היא גוף נתמך, יש סמכות למבקר המדינה לבקר.

היו"ר ד' צוקר;

לשם בקורת בגוף נתמך אין צורך בחוק הזה.

ג' פת;

החוק הזה קובע שגם ההסתדרות וגם כל הגופים שולטת בהם, או מנהלת אותם, או יש

לה נציגות בהם יהיו נתונים בבקורת. לכן זו הרחבה.

אי רביץ;

לא תהיה פרשנות משפטית שההסתדרות היא גוף נתמך. את העובדה שנתנו להם אפשרות

לגבות מיסים שום משפטן לא יפרש שההסתדרות היא גוף נתמך.

ג' פת;

אם יתנו לאוניברסיטאות זכות לגבות מיסים, הם לא יצטרכו עוד תמיכה מהממשלה.



ר' רטוביץ;

אם חושבים שההסתדרות היא גוף נתמך בוודאי ובוודאי שצריך רקיקה, מפני שניסוחם

של סעיפים 2 ו-10 לחוק מבקר המדינה רחבים מאד, בעיקר בסיפא שציין מר אורנשטיין:

וכל ענין אחר שיראה בו צורך מבקר המדינה. זה יכול להכניס את התערבות מבקר המדינה

בענינים המהותיים, וזה עלול לעמוד בניגוד לאמנה. לכן כן צריך חוק.

לדעתי, צריך לנסח את סעיף 9 כך שסמכויות מבקר המדינה יצומצמו לענינים

המפורטים בסעיף 2, והם ענינים של טוהר מידות, חסכון ויעילות, ואפשר אפילו לומר

בענינים כספיים. זאת אומרת, הסמכות תופעל רק בענינים של טוהר מידות,

חסכון ויעילות בענינים כספיים. בפיסקה (9) אפשר לומר שהסמכות של מבקר המדינה

בהפעלת כל החוק תהיה בכפוף לכך שהוראות סעיפים 2 ו-10 ייקראו בכפוף לפיסקה הזאת.

זאת אומרת שסמכויות החקירה והבקורת של מבקר המדינה יהיו אך ורק בענינים המנויים

בפיסקה (9).

בדרך זו נשיג שני דברים. ראשית, לא נפעל בניגוד לאמנה של I.L.O אם המדינה

תומכת בקופת חולים או בהסתדרות, ההתערבות של מבקר המדינה לא תהיה רחבה מעל הדרוש,

והיא תהיה בדיוק בהיקף שייקבע בחוק.

חוות הדעת המשפטית התייחסת להצעת החוק בנוסחים השונים; כמובן שאם יעלה רעיון

על בקורת מצומצמת יותר, אנחנו נבדוק את הענין מחדש ונתייחס. ברור שההצעה שעליה

עומדת הועדה להצביע נוגדת את האמנות הבינלאומיות. נדמה שלא יעלה על הדעת שמדינת

ישראל תחוקק ביודעין חוק הנוגד את התחייבותיה הבינלאומיות.

רי רטוביץ;

באמנה מדובר על התערבות שעלולה לצמצם את ניהול הענינים והפעילות של ארגון

עובדים. לפי המתכונת של חוק מבקר המדינה אין צמצום. כלומר, ההתערבות הזאת לא

תצמצם את הסמכות של ארגון עובדים לנהל את עניניו המינהליים.

היו"ר ד' צוקר;

בכל מקרה, מה שלא נחליט כאן, גם חמצמצים רוצים לאפשר למבקר להגיע על שתי

רגליים לבקורת הזאת. אם יוחלט על היקף כזה או אחר, אנחנו רוצים שהמבקר יבקר מה

שהוא רוצה לבקר כמו בכל גוף אחר. את הצעת שהבקורת תהיה רק בענינים כספיים וכו'.

ד' אורנשטיין;

אמנם בענין הזה לא התייעצנו מפורשות עם משרד העבודה, אבל אנחנו חושבים

שהנוסח, שרק עכשיו ראיתי אותו, שבסיפה שלו נאמר "ולענין גישה למידע שנמצא בידיו

והדרוש למבקר לצרכי הבקורת בגופים מבוקרים", יכול אולי להתיישב עם האמנה.

יכול להיות שכל הדיון כאן מיותר. בדיון הקודם הועלתה השאלה, ומה אם ההנהלה

החדשה של ההסתדרות מבקשת את הבקורת.

אל תסמוך על אף אחד. אני אמרתי בישיבה הקודמת מהי הגישה של ההנהגה החדשה של

ההסתדרות, אבל לא מחוקקים חוק להנהגה זו או אחרת. גם להנהגה אחת יכולה להיות היום

גישה כזאת ומחר קפריסה אחרת.

החוק בסעיף 9(6) מדבר על כל אדם, מפעל וכו' שנתון לבקורת על פי חוק, על פי

החלטת הכנסת, על פי הסכם ביניהם וביו הממשלה - זה לא נוגד את האמנה.

יש לפנינו שני נוסהים להצעת ההוק, ויש שאלה בענין ההגדרה של ארגון עובדים,

שאני מציע שנכריע בה אחרי ההצבעה בקריאה ראשונה. לחבר-הכנסת יצחק לוי ולסיעתו יש

עמדה בשאלה זו. זו שאלה כל כך מסובכת, שאני מציע להשאיר אותה לדיון לקראת הקריאה

השניה.

אני מציע שקודם כל נכריע בענין היקף הבקורת. הנוסח הקודם של הצעת החוק,

שמסומן נוסח 62, מסתיים במלים "ולענין גישה למידה שנמצא בידיו והדרוש למבקר לצרכי

הבקורת בגופים מבוקרים".אני רוצה לחזור ולהסביר למי שלא היה כאן, שלגבי גוף שהוא

מבוקר ממילא אפשר לבקש את כל המידע גם אם המידע נמצא בגופים שאינם מבוקרים.

זאת אומרת שהעילה לבקורת תהיה קופת-חולים, ודרכה נגיע להסתדרות.

היו"ר ד' צוקר;

או לאלמנט מסוים בתוך ההסתדרות.

זאת ההצעה שמשרד מבקר המדינה תומך בה. מולה עומדת שהבאנו בישיבה קודמת,

שאיננה מתנה את הבקורת במגבלות הללו, אלא אומרת שארגוני העובדים על כל האורגנים

שלהם כפופים לכל בקורת. ההצעה הזאת מסומנת נוסח לועדה 25.5.94. זה הנוסח תרחב.

לפני ההצבעה אומר שההצבעה מתקיימת שההצבעה מתקיימת לאחר ששמענו את חוות הדעת

של היועץ המשפטי לממשלה.

אי רביץ;

אני רוצה להצביע בעד החוק הזה, אבל אני מבין שלא רצוי שנחוקק בניגוד לאמנות.

צריך לתקן את הדבר. אני מציע את הנוסח המרחיב עם התוספת; בכפוף לאמנות

בינלאומיות.

היו"ר ד' צוקר;

אם כך יש לנו שלוש הצעות להצבעה.

ד' אורנשטיין;

זה לא טוב.

אי רביץ;

אחר כך נראה אם זה תרתי דסתרי. מבקר המדינה יחליט אם זה תרתי דסתרי. ואם זה

תרתי דסתרי, יכול להיות שהמבקר עצמו יגביל את עצמו לנוסח המצומצם.

י' לוי;

הצעה לסדר. אני לא מסכים לסדר הדיון.



היו"ר ד' צוקר;

אתן לך הצעה לסדר.

נראה לי שהניסוח של ההצעה המרחיבה הוא לא טוב. בחלק השני של המשפט צריך

ארגון או מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר המבקר החליט לא לבקר, יודיע על כך

המבקר לועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת.

זה יחייב אותו להביא רשימה של כל הגופים שהוא לא מבקר באותה שנה.

זאת פוליטיזציה. ישאלו אותו למה לא בדקת את הארגון הזה...

לא. הוא יודיע שהחליט לא לבקר את קופת חולים או גוף אחר.

ישבתי ארבע שנים בועדה לעניני בקורת המדינה, ואני יודע שמשיבים לכל חבר ששואל

אם המשרד החליט לבדוק גוף זה או אחר ומהתשובה ברור מה בודקים ומה לא בודקים.

חבר-הכנסת לוי, אם אתה רוצה להעלות את הסוגיה של הגדרת הארגונים, בבקשה.

לפני שאני מעלה את הסוגיה של הגדרת הארגונים, אני מבקש להזכיר לחברים שהצעת

החוק המקורית היתה רק בענין ההסתדרות, ולאחר מכן הורחבה לכל ארגון עובדים כולל או

ארצי. בפני הועדה הופיעו רק אנשי ההסתדרות. מכיוון שהנוסח החדש מדבר גם על

הסתדרויות אחרות, שלא הופיעו בפני הועדה, ביקשתי מיושב ראש הועדה להזמין גם

הסתדרויות אחרות. הוא ביקש ממני לדבר קודם עם ההסתדרות לי ולהביא נוסח. בכל מקרה,

אי אפשר לערוך הצבעה לפני שאנחנו דנים בזה, ואולי הם רוצים להופיע בפני הועדה. זה

לא הוגן שההסתדרות הכללית הופיעה והסתדרויות אחרות לא.

שלב המשלחות הוא בין הקריאה הראשונה והקריאה השניה.

הועדה שמעה את משלחת ההסתדרות בדיון הראשון. נכון שאותה שעה הצעת החוק דיברה

רק על ההסתדרות הכללית. לאחר ששינו את החוק, ההגינות מחייבת להזמין את ההסתדרויות

האחרות להשמיע דעתן. אלמלא לא הזמנת את ההסתדרות מלכתחילה והיית אומר שכל המשלחות

יופיעו בדיון לקראת הקריאה השניה, הפועל המזרחי, הסתדרות העובדים הלאומית, אגודת

ישראל, זה היה בסדר.

בניגוד לסדר שהציע היושב ראש, אני מציע סדר אחר. אני הבאתי תשובה לשאלה אם

מזכ"ל הפועל המזרחי רוצה להופיע לפני הועדה. התשובה בידי. אני מציע לא להצביע על

שום דבר. אם ההצעה בענין הגדרת ארגון עובדים ונתקבל, בסדר. אם לא, הוא מבקש

להופיע. צריך לתת הזדמנות שווה להסתדרויות השונות להופיע בכל שלב של הדיון. למה

בשלב ראשון של הדיון תופיע רק הסתדרות אחת והאחרות יופיעו אחר כך?



יש משמעות להעברת חוק לקריאה ראשונה. צריך להבין שבהעברת חוק לקריאה ראשונה

החקיקה כבר נעשתה וצריך רק להשלים אותה. הצעת חוק בקריאה טרומית היא עדיין בגדר

הצעה לסדר שאפשר לדחות אורגה. יש הבדל מהותי בין שני השלבים. אם הועדה שמעה את

ההסתדרות בשלב של הצעה לסדר, אני מבקש לשמוע את ההצעה שלנו, ואם לא תתקבל - אני

מבקש שהועדה תשמע את מזכ"ל הפועל המזרחי ולאחר מכן נצביע. אי אפשר קודם להצביע

בענין כל הארגונים ולהגיד שאת ההגדרות נשאיר לשלב שני, לאחר ששמעו כבר את

ההסתדרות, אלא אם כן הועדה רוצה לחזור לנוסח של הצעות החוק הפרטיות. בואו נקבל את

הצעות החוק כפי שהתקבלו בקריאה הטרומית, ועל הכל נדון אחר כך.

לי לבנת;

אני מוכנה שההצבעה תהיה על הנוסח שהוגש לקריאה הטרומית.

י' לוי;

גם אני מוכן שההצבעה תהיה על הנוסח של הצעות החוק הפרטיות כמות שהוא, ועל

השאר נדבר אחר כך. זו הצעה לסדר.

אי רביץ;

תוכל גם לטעון שזה ענין חדש.

י' לוי;

אני לא רוצה לטעון ענין חדש, כי אני לא רוצה שישמע כאילו אנחנו לא רוצים

לעמוד לבקורת המדינה. אנחנו מוכנים לעמוד לבקורת. הגישה שלי חיובית, היא לא

שלילית.

אני רוצה לומר מה החלטתי בענין הפרוצדורלי. הצעת החוק המקורית של שני חברי

הכנסת עסקה בארגון אחד. כל החברים כאן ללא יוצא מן הכלל חשבו שזה יהיה לא תקין

שחקיקה שענינה ארגון עובדים, גדול ככל שיהיה, לא תחול על ארגונים אחרים. למרות

שהזמנתי רק משלחת אחת, כי הצעות החוק התכוונו רק לארגון אחד, על דעת כל החברים

אמרנו שלא יעלה על הדעת להחיל את החוק רק על ארגון עובדים אחד, במדינה מתוקנת

מחילים עקרון שוויוני על כל הארגונים. ומאז אווזה משלחת לא הוזמנה, אף כי היו אחר

כך שני דיונים. הם לא הוזמנו כי זה לא ענינם.

אני מציע שנקיים את הנוהג המקובל בכנסת: משלחות באות בין קריאה ראשונה וקריאה

שניה, ושומעים את מי שרוצים להופיע לפני הועדה, ואתה לא יכול לומר לא למשלחות אלא

אם כן זה ענין טרדני.

שמענו את נציגי ההסתדרות הכללית.

היו"ר ד' צוקר;

הסברתי מדוע הם הוזמנו ולא אחרים.

י' לוי;

זה לא משנה למה, אבל תן זכות הופעה שווה לכולם.

כללי ההגינות נשמרו. בענין ההגדרה של ארגוני עובדים, שלשמו אנחנו צריכים

לשמוע את ארגוני העובדים, אנהנו לא מכריעים עכשיו. אנהנו נדרשים לשאלה המהותית של

היקף הבקורת, התהולה, ובאיזה מידה החוק מתיישב עם האמנה הבינלאומית.

י' לוי;

אבל יש פה הגדרה של ארגון עובדים.

היו"ר ד' צוקר;

יש כאן הגדרה שנועדה לקריאה ראשונה. היא מניחה כר רהב לדיון. זו תכליתה של

הכנה לקריאה ראשונה, היא עוד לא פוסקת ומכריעה. יש כאן כר רחב להכרעה לאיזה ארגון

עובדים מתכוונים. אגב, יש פגמים יותר גדולים בהגדרה המקיפה הזאת, ואני מציע

להעביר את הצעת ההוק לקריאה ראשונה כשהיא עדיין לא שלמה ופגומה. יש שאלה אם החוק

חל על ארגון הרופאים, אם מותר להכנס להכרעות בשאלות איגוד-מקצועי טהורות של ארגון

הסנדלרים אם לא. לא הכרענו בזה, כי לא מסיימים חקיקה בהכנה לקריאה ראשונה.

פה יש שינוי מהותי.

בהחלטה המהותית שהחוק יחול לא רק על ארגון עובדים אחד חייגה כאן הסכמה מקיר

לקיר, איש לא חלק על זה, לא החסידים הגדולים ביותר- של ההסתדרות ולא החסידים של

הסתדרות העובדיים הלאומית או של הפועל המזרחי. לכן אני מאד מבקש ממך לקבל את

ההכרעה ברוח טובה, שאנחנו מצביעים עם ההגדרה הכוללנית והלא סופית - אני מדגיש: לא

סופית - והנושא יידון בהכנה לקריאה השניה.

אדוני היושב ראש, תן הזדמנות לארגון עובדים לנטות לשכנע אותך בענין ההיקף.

בענין ההיקף שמענו את כל העמדות.

קודם כל, ההסכמה לא היתה מקיר לקיר. מצידי לא היתה הסכמה. העברת בטלפון נוסח

להסכמה, ואני ביקשתי לערוך דיון נוסף. אני מבקש לתקן לפרוטוקול, ההסכמה לא היתה

מקיר לקיר משתי בחינות. קודם כל מכיוון שאני רואת בדאגה רבה את החדירה לנושאים

וולונטריים. הערתי ואמרתי שאינני חושב שכל "מפעל, מוסד, קרן או גוף" צריכים להיות

מבוקרים באותה מידה כמו ארגון העובדים עצמו, אחרת מגיעים לכל גוף וולונטרי שיש לו

איזו שהיא נגיעה להסתדרות כלשהי. אני רואה בחוק הזח, בנוסח המרחיב, חדירה טוטאלית

לתחום הוולונטרי.

ויש משמעות לכך שנוסח רחב מתפרסם לקריאה ראשונה, לאחר מכן יש רק נסיגות. אם

אתה רוצה לאחר מכן לשנות כאילו אינה נסוג, או שאתה לא רוצה בקורת או שאתה חושש

מבקורת. אילו היו מביאים את הצעת החוק המקורית, בסדר, זו ההצעה שהכנסת אישרה

בקריאה טרומית, והועדה אומרת שיש לדון בזה ובקריאה הראשונה נתקן. אבל כאן יש

שינוי מהותי ביותר, וההסכמה לא היתה מקיר לקיר. בישיבה הקודמת אמרת לי, לפני

שנחליט אם נזמין - - -



היו"ר ד' צוקר;

תן לי את התשובה של הפועל המזרחי.

י' לוי;

אתה דיברת על השלב הזה. תבדוק בפרוטוקול. ביקשת ממני להביא תשובה של הפועל

המזרחי בענין הגדרת ארגון מבוקר. התשובה היתה אמורה להידון לפני הקריאה הראשונה.

היו"ר ד' צוקר;

יש תשובה?

י' לוי;

בוודאי. התשובה היא שהפועל המזרהי מוכנה, כמובן, לעמוד תהת בקורת. אני מקריא

הצידוק הציבורי לבקורת מבקר המדינה נבעה מהעובדה

שמדובר בגוף שמקבל ומשתמש בכספי מס הנגבים מן הציבור, וזו גם ההצדקה למעורבות

בגוף וולונטרי נוכה האמנה הבינלאומית. לכן יש להוסיף בהגדרה שההוק יהול רק על

ארגוני עובדים אליהם יועברו כספי מס ארגון או מס רווחה על פי חוק ביטוח בריאות

ממלכתי. מכיוון שהבעיה של ארגוני העובדים היא שהם מקבלים כסף בצורה חצי ממלכתית,

או דרך ההסתדרות, או דרך קופת חולים, ועכשיו דרך ביטוח לאומי.

עוד אין חוק כזה.

אם לא יהיה חוק כזה, אין בכלל צורך בהוק הזה. אם בחוק החדש לא יחייבו תלום

מס ארגון או מס רווחת האדם, כבר אין כסף מקופת הציבור. ההצדקה המוסרית לועדה

הנכבדה הזאת להתערב בגוף וולונטרי, בניגוד לדעתי העקרונית, היא שמחייבים את

הציבור לשלם מס ארגון או מס רווחת האדם. השבוע עומדים לקבל חוק בכנסת, ובעוד כמה

הודשים ארגונים מסוימים יקבלו מס ארגון או מס רווחה. אני לא יודע איזה ארגונים

אלה יהיו, יכול להיות שהסתדרות הפועל המזרחי תקבל ויכול להיות שלא תקבל.

הקריטריון לענין הבקורת צריך להיות אם היא מקבלת את הכספים האלה. אם היא לא

מקבלת, היא לא צריכה לעמוד לבקורת.

זו העמדה, ואנחנו מבקשים לכלול את הפיסקה הזאת בחוק. אם לא, אני מבקש לאפשר

לבא כוח הפועל המזרחי להופיע בועדה לפני הקריאה הראשונה, כמו שנעשה לגבי ההסתדרות

הכללית.

אני רוצה בשתים-שלוש דקות לנסות לשכנע לתמוך בנוסח הצר.

יש הצעה של חבר-הכנסת רביץ, שבמהותה היא דומה. היא מבקשת את האיזון הנאות בין

החוק הזה ובין החקיקה הבינלאומית.

חבר-הכנסת רביץ הציע את הנוסח הרחב בכפוף לאמנות, ואנחנו שמענו שהנוסח הזה

נוגד את האמנות. זה נראה לי, בכל הכבוד, כמו כפור חם.



אנחנו בדעה שהנוסח הראשון, המדבר על גוף מבוקר - לצורך קבלת מידע לפי שיקול

דעת המבקר, עונה על הדרישות מבחינת הבקורת, עונה על ציפיות שלנו מבחינת הפעלת

הבקורת, והוא גם מערכת איזונים נאותה בין כל השיקולים. אילו שיקולים צריך לשקול?

אנחנו מביאים בחשבון שזה גוף וולונטרי, בפעילויות וולונטריות. גם אם אנחנו נמצאים

בעולם של ארגון עובדים שהוא קונגלומרט, גם בתוך הקונגלומרט הזה יש פעילות אחת של

קופת חולים, שירותי בריאות, והיא תחת בקורת. יש פעילות שניה של קרנות פנסיה, והיא

נתמכת ועשויה לעמוד תחת בקורת לפי החלטת המבקר. ישנן פעילויות אחרות שבהיותן

נתמכות הן עשויות לעמוד לבקורת. יש גופים אחרים בתוך הקונגלומרט הגדול הזה שהם

גופים מנהלים או אחרים שלחלקם אופי וולונטרי מובהק, ולפי תפיסתנו את עולם הבקורת,

תפיסה עקרונית, קונסטיטוציונית, הם לא אמורים לעמוד לבקורת. אם ארגון עובדים רוצה

לייצג את חבריו, להתפשר, לנהל שביתה, לא לנהל שביתה, לנהל את קרן השביתה שלו או

לפעול אחרת, זה לא שייך לעולם הבקורת. אנחנו רואים בעולם הבקורת גוף שמבצע

תפקידים ביצועיים שקיבל מכוח חוק.

סליחה. אדוני היושב ראש, אתה פותח את הדיון מחדש?

היו"ר ד' צוקר;

לא.

נדמה היה לי שפותחים את הדיון מחדש. אם כן, אני מבקשת רשות דיבור. ואנחנו

נמשיך ונמשיך להתווכח ולומר אותם דברים שכבר שמענו שלוש פעמים.

אני רוצה לשמוע - - -

לי לבנת;

כבר שמענו את הדעה והבנו את העמדה. מותר לי לפנות ליושב ראש ולדעת אם פותחים

את הדיון מחדש.

עניתי: לא. חבר-הכנסת רביץ לא היה בישיבה קודמת. מר הורביץ יאמר את דבריו

לטובת חבר-הכנסת רביץ. אבל אני מבקש לקצר, כי אנחנו כבר שמענו את הדברים פעמיים.

דגש חדש שאולי לא נשמע. אם מדובר באמנה הבינלאומית, שאנחנו לא בדקנו אותה אבל

שמעתי כאן את חוות הדעת, צריך לזכור שלא מדובר כאן רק בבקורת מבקר המדינה ובסמכות

מבקר המדינה, משום שבקורת מבקר המדינה מוגשת לאחר מכן לכנסת. כלומר, הדברים לא

מסתיימים רק בדוח מבקר המדינה שמוגש לציבור או לעתונות וזוכה בפרסום. דוחות מבקר

המדינה מגיעים לשולחן הועדה לעניני בקורת המדינה לסיכומים ולהמלצות, ואחר כך

מגיעים למליאה להחלטות הכנסת.

אם תהיה בקורת מדינה בנושא קרן שביתה, השקעות של הפועל המזרחי או השקעות של

הסתדרות העובדים הלאומית, בסופו של דבר יוזמנו אנשי אווזה הסתדרות לועדה לעניני

בקורת המדינה של הכנסת, הם יהיו חייבים לבוא ולתת הסברים בפני גוף שלטוני ריבוני

שקוראים לו הכנסת. אם לא יבואו, אפשר יהיה להפעיל עליהם סמכויות של צווי הבאה,

כמו שיש היום לועדה לעניני בקורת המדינה. ובסופו של דבר וזהיה החלטה של מליאת

הכנסת, במעמד של מבקר, לא במעמד של חקיקה, שאומרת כי על הפועל המזרחי לנהוג כך,

על ההסתדרות לא לעבור לירושלים או כן- לעבור לירושלים, על הסתדרות העובדים הלאומית



להשקיע את הכספים בדרכים כאלה או לקיים חובת מכרזים. הריבונות הזאת, מהבחינה של

ארגון עובדים וולונטרי, היא מעל ומעבר לכפיפות במתן דיו והשבון.

נכון שמבקר המדינה לא רוצה יד בכל הענין הזה?

י י הורביץ;

לא. חלק כבר היום נתון לבקורת.

אני מבקש לסכם. אנחנו כן מקיימים הצבעות היום. במשך שלוש ישיבות הוצגו

לפנינו העמדות, לטעמי, בהרחבה ניכרת כשמדובר בדיון לקראת קריאה ראשונה. חבר-הכנסת

לוי, אם יהיו לך ערעורים על הצד התקנוני, יש ועדת כנסת שאפשר לערער לפניה. כמובן

שאעמיד את ההצעה שלך להצבעה. אני אפנה את תשומת לבו של יושב ראש הועדה לעניני

בקורת המדינה, שאם החוק יתקבל במליאה הוא יועבר אליה להכנה לקריאה שניה, לכך

שארגון עובדים אחד בלבד הופיע בשלב הראשון של הדיון, ומובן מאליו שלדיון לקראת

קריאה שניה צריך יהיה להזמין את כל ארגוני העובדים.

יש לפנינו שלוש הצעות להצבעה. הצעה אחת היא הנוסח לועדה ליום 25.5.94 , זו

ההצעה הרחבה. הצעה שניה היא באותו נוסח עם התוספת: בכפוף לאמנות בינלאומית. הצעה

שלישית, שמסומנת נוסח 62, שונה בסיפה מההצעה הראשונה ושם נאמר: "ולענין גישה

למידע שנמצא בידיו והדרוש למבקר לצרכי הבקורת בגופים מבוקרים".

אני הצעתי לכתוב בהצעה הראשונה שהמבקרת תודיע איזה גופים היא לא מבקרת.

אני מבקש ממך לדחות את זה לשלב הבא.

אני מסכים.

חבר-הכנסת לוי מציע תוספת לכל אחת משלוש ההצעות.

בהצעה הראשונה, אחרי המלים "כאמור לא תופעל", אני מציע לכתוב: אלא אם מועברים

לארגון כספי מס (מס כלשהו, מס רווחה או מס ארגון) על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי

והמבקר החליט על כך.

איך אפשר היום לחוקק חוק כזה כשעוד אין חוק ביטוח בריאות?

החוק הזה יבוא לקריאה ראשונה, והחוק ההוא יבוא לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אנחנו מצביעים על ההצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי, שאם תתקבל היא תוסף לכל

הנוסחים.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת י' לוי - 1

נגד - רוב

ההצעה של חבר-הכנסת י' לוי לא התקבלה

יש לפנינו שלוש הצעות, נצביע בעד ונגד כל אחת. אם ונהיה תמיכה שווה בשתי

הצעות, נעמיד אותן להצבעה זו מול זו. אם גם אז יהיה תיקו, נביא שתי גירסאות.

נלך לפי הסדר שבו הצגתי קודם את ההצעות. ההצעה הראשונה היא המרחיבה ללא

התוספת של חבר-הכנסת רביץ - נוסח לועדה ליום 25.5.94.

הצבעה

בעד ההצעה - 4

נגד - 4

ההצעה לא התקבלה

אני מעמיד להצבעה אותה הצעה, נוסח לועדה ליום 94.25.5, עם התוספת "בכפוף

לאמנות בי נלאומי ותיי.

הצבעה

בעד ההצעה עם התוספת - 4

נגד - 2

התקבלה ההצעה עם התוספת

אני מעמיד להצבעה את ההצעה המצמצמת, שתומך בה מבקר המדינה, נוסח 62,

הצבעת

בעד ההצעה - 2

נגד - 4

ההצעה לא התקבלה

אנחנו מעבירים לקריאה ראשונה את הצעת החוק בנוסח לועדה 25.5.94 עם התוספת

שהציע חבר-הכנסת רביץ.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)