פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ואחת

הכנסת



43
ועדת הכספים
13/05/2019


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באייר התשע"ט (13 במאי 2019), שעה 9:30

1. פיצוי וסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך – מעקב
2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אחמד טיבי
מיקי לוי
יעקב מרגי
אבי ניסנקורן
בצלאל סמוטריץ
רועי פולקמן
עודד פורר
אורלי פרומן
אורית פרקש הכהן
שלמה קרעי

מיכאל ביטון
אורנה ברביבאי
תמר זנדברג
חילי טרופר
מאיר כהן
עידית סילמן
אוסאמה סעדי
רפי פרץ
טל רוסו
עידן רול
אלון שוסטר
פנינה תמנו

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית, מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אפרת אורן - עו"ד, עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, עוזר ראשי, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יהונתן קליינמן - עו"ד, המחלקה המשפטית, קרן הפיצויים מס רכוש, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום תכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

דנה גרוסמן - מנהלת תחום עררים, רשות המסים, משרד האוצר

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

פנחס (פיני) שני - מינהל חווית התייר, משרד התיירות

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סא"ל יאיר אדרי - רע"ן מב"ל, צה"ל, משרד הביטחון

ד"ר יוכי סימן טוב - מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ ומשבר, משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום עלויות, משרד החינוך

אבראהים כילאני - עו"ד, ממונה על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

תמר מתתיהו - עו"ד, עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רבקה ורבנר - ממונה ראשית יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חזי רז - מנהל אגף חירום ברשויות המקומיות, משרד הפנים

לילי פיינטוך - ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

ציון בנימין - מנהל תחום בכיר אכיפה, המוסד לביטוח לאומי

אלון דסה - מנהל תחום אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

מאיר אזנקוט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תומר גלאם - ראש העירייה, עיריית אשקלון

הילה רווח - עו"ד, יועמ"ש, עיריית אשקלון

איציק וייצמן - סמנכ"ל כספים, עיריית אשקלון

מרקו סויסה - עוזר ראש העירייה, עיריית אשקלון

אושרה צרויה ימין - דוברת, עיריית אשקלון

רו"ח צביה סעדוו - מנהלת אגף חשבות, עיריית באר שבע

שי חג'ג' - ראש המועצה, המועצה האזורית מרחבים + יו"ר מרכז המועצות האזוריות

גדי ירקוני - ראש המועצה, המועצה האזורית אשכול

תמיר עידאן - ראש הרשות, המועצה האזורית שדות הנגב

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

שי לחוביצר - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

מיכאל כשכאש - עו"ד, שדלן, יועץ משפטי, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

אבשלום (אבו) וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

שרגא ברוש - נשיא ומנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל

אביב חצבני - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אורלי דקר - מנהלת מפעל עין גדי באשדוד + סגנית נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רווית גרוס - מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים והחקלאים

זאב מידן - מנכ"ל, מועצת הדבש

יורם דרוקר - חבר ארגון, מועצת הדבש

לילי לאה בורוכוב - עו"ד, סמנכ"לית מנהלת קשרי ממשל, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ליאור גולדווסר - לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ניר שוחט - עצמאי בעל עסק בדרום, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

דבי גילד-חיו - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

ישראלה מני - סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

ליאורה סלע דוד - מנכ"לית, העמותה לקידום התיירות במרחב שקמה וצפון הנגב

רו"ח אריק קטורזה - ראש מרחב באר שבע והדרום, לשכת רואי החשבון בישראל

גיא עטר - נציג מרחב באר שבע והדרום, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח יוסי אלישע - עו"ד, פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

פנחס מיכאלי - לשכת עורכי הדין

שי בירן - מנכ"ל אגף הכלכלה, ההסתדרות החדשה

דוד קשני - קול בשכונות

רחל שני - קול בשכונות

מיכל תג'ר - עו"ד, קו לעובד

יצחק לב ארי - ענבלים

עידו מרידור - מנכ"ל פסטיבל בשקל – קידום אמנות ותרבות ביישובי פריפריה

גסטון אריאל סיידמן



ראובן עלוש



יעל גויסקי - שדלן/ית, מייצגת את לה"ב והתאחדות התעשייה והמלאכה בישראל

היידי מוזס - שדלן/ית, מייצגת את לה"ב והתאחדות התעשייה והמלאכה בישראל

מתנאל רנד - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג את לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת



פיצוי וסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך – מעקב

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל על הצפיפות אבל נעשה מאמץ שכולם יוכלו לשבת ולהיות שותפים לדיון הזה. אמרתי ליועץ המשפטי לכנסת שיהיה דד-ליין לדיון הזה שעוסק במתן פיצויים לתושבי הדרום, מכיוון שיש היום יום עיון שעושים אנשי הלשכה המשפטית ואחת מן היועצות המשפטיות באה מחו"ל. אשתדל.

מה הוא הדד-ליין?

אמרתי לו: עד שעה 11, אבל נראה איך אנחנו מתקדמים עם זה ונשתדל לעמוד בלוחות הזמנים. לאחר מכן יש לנו דיון על המפעלים בדרום.

לצערי הרב קיימנו מספר דיונים בנושא מתן פיצויים. אנחנו דווקא רצינו שהדבר הזה יהיה קבוע. לצערנו הרב זה תמונת המצב.

אני לא מצביע רק לחצי שנה. אני כבר מודיע לאדוני: אני הולך לעשות צרות.

איזה חצי שנה? פה מדובר על חודשיים.

תראה איזה תאריך. בכל שנה יבואו לכאן? חודשיים? שיעשו עד סוף השנה. אני לא מוכן, אני אומר לך.

בסדר, נדבר. בשביל זה אנחנו דנים. לא? אפשר לעשות הכול. אני רק רוצה להזכיר לך את מה שאתה יודע טוב יותר מאחרים: אנחנו מדברים על ועדה זמנית. בוועדה זמנית אנחנו יכולים לדון על העניין של חודשיים ולהגיד שזה לא מספיק ואז לקבוע זמן ארוך יותר. בדיון הקודם אמרנו שאנחנו רוצים לחוקק חוק – נדמה לי שאפילו הכנו הצעת חוק – כך שזה יהיה קבוע, אבל את זה אתה יכול לעשות רק בוועדה קבועה, כאשר יש לך גם מליאה ואתה יכול להביא את זה לאישור המליאה.

נסכם שאחרי שנסגור את זה בוועדת משנה.

אי אפשר.

אפשר.

דקה. יש פה סדרים מסוימים בוועדת הכספים. אבי, זה לא דומה להסתדרות, פה יותר גרוע ... על כל פנים, יש סדר בעניין הזה ואנחנו נדבר קודם כול על הנושא עצמו.

בישיבה הקודמת, כשהיה האירוע הקודם אנחנו דווקא היינו מרוצים, בשיתוף פעולה עם רשות המסים, ועשינו דברים שלא היו במקור – הוספנו גם את נושא הדבוראים וגם את נושא התיירות. יש כמה דברים שהיו בתוך העניין. אני לא בטוח שעכשיו הם נמצאים אבל אנחנו נקיים את הדיון.

לפני שאנחנו מתחילים אני רוצה לבקש מרשות המסים שתביא את הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. אני שמח שביום האחרון זה הגיע. מי מציג את התקנות?

יש שתי הצעות לסדר, של חברי הכנסת יעקב מרגי ואורית פרקש הכהן.

על מה ההצעות לסדר?

לסדר הדיון, לא לסדר המליאה.

בבקשה, חבר הכנסת מרגי, הצעה לסדר, ממש בקצרה.

בקצרה. לא אשתמש בכלי הזה לשווא. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסדר הדיון, אחרי שנשמע את התקנות – יש כאן ראשי רשויות מקומיות שהנושא נוגע אליהם – לעשות סבב קצר ולשמוע אותם, אפילו לפני חברי הכנסת.

זה ברור מאליו.

זה לא ברור מאליו בגלל שעל פי רוב זה חברי הכנסת.

לא ברור מאליו אבל אני מבקש.

בסדר, אוקיי. בבקשה, אורית פרקש הכהן. קודם כול, אני מקדם בברכה את חברי הכנסת החדשים. פרט לי שאני משעמם, ועדת הכספים היא ועדה מעניינת. באמת לפי מיטב שיפוטנו ההשפעה שלנו גדולה בכל נושא שעומד על סדר היום. ברוב המקרים אנחנו גם עושים את זה בשיתוף פעולה עם הרשות המבצעת, ולפעמים יש גם עימותים שאנחנו לא אוהבים אותם.

חלקם רצו להיות שרים ועכשיו גירית אותם להיות חברי ועדת הכספים ...

בבקשה, אורית. אם אפשר בקצרה.

בוקר טוב. אני רוצה להעלות לסדר נושא צרכני ממדרגה ראשונה שנוגע לכיס של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל.

אלה הערות לסדר הדיון.

אתמול פניתי במכתב לשר האוצר ואליך בנושא הזה, בבקשה לקיים דיון. מדובר בנושא שנוגע למיסוי עודף של הציבור בתקופת מלחמה והתקפות הטילים. רק לפני שבוע התבשרנו ש-700 טילים נפלו על תושבי הדרום ובעצם הוכרז על אירוע מלחמתי.

הם התבשרו ואנחנו הרגשנו.

במסגרת האירועים האלה שר האנרגיה והתשתיות הכריז על מצב חירום במשק הגז והורה על סגירת אסדת תמר שמספקת גז לכל מדינת ישראל למשך יומיים. רציתי להציף את הסוגיה, שלדברים האלה יש השלכות כלכליות אדירות על ציבור משלמי המסים בישראל, בלי פתרון מסודר. שבוע של הכרזה כזאת, המשמעות היא 200 מיליון שקל על הציבור, רק במסים עודפים בגין הבלו הגבוה שמשולם על הסולר. אדוני היושב-ראש, אשמח שתקשיב לי כשאני מדברת.

אני מקשיב לכל מילה. אפילו שאלתי אותה על זה.

לנושאים האלה יש משמעות כבדה מאוד על הכיס הציבורי. הממשלה בוודאי לא אמורה להרוויח ממצב של מלחמה על גב הציבור וגב משלמי המסים. הציבור לא צריך להינזק פעמיים – פעם אחת מן המתח והנזק הכלכלי, שנדבר עליו עוד בהמשך הדיון הזה בגלל הטילים, ופעם שנייה בגלל מיסוי עודף של דלקים שלא קשורים אליו, הם לא באשמתו אלא בגלל מצב ביטחוני.

בסמכות הוועדה הזאת לטפל בסוגיה הזאת. יש את צו הבלו וצריך וראוי לתקן את הנושא הזה ולייצר פטור. לצערי המציאות הביטחונית במדינת ישראל השתנתה. אירועים מן הסוג הזה צפויים לחזור על עצמם וראוי לתקן את המצב הזה כעת, במצב של רגיעה ולא במצב של מלחמה. אשמח שנקיים על הנושא הזה דיון.

מאה אחוז. תודה רבה. הטענה שלך נכונה. היא לא נוגעת לנושא שעליו אנחנו דנים מכיוון שאנחנו לא דנים על צו הבלו, אבל ההיגיון הזה רציני. יש מיסוי על דלקים מן הסוג הזה. בשעת חירום כשסוגרים את המאגר והמציאות היא שאי אפשר להשתמש בגז טבעי אלא רק בדלקים אחרים – צריך לקיים על זה דיון נפרד, שאת זה צריך אכן להוריד מן המיסוי שאנשים משלמים שלא באשמתם. הם לא אשמים בשימוש בדלק הזה, שהוא דלק מזהם וכל מה שנלווה לעניין. אנחנו נקיים על זה דיון. זה לא נוגע לעניין שלפנינו.

תודה רבה.

בבקשה, מי מציג את התקנות?

תוך כדי נפילת הטילים בשבוע שעבר כבר הודיע שר האוצר ומנהל הרשות שנאריך את התקנות שפרסמנו בסוף שנת 2019 בנושא השכר, כדי לתת ודאות להורים שנאלצו להישאר שוב בבית בגלל הנחיות פיקוד העורף. הגשנו לוועדה ארכה של התקנות למסלול השכר עד 30 ביוני 2019.

למה כל כך קצר? כמה ימים בשנת 2019?

בשנת 2019 זה היה יומיים.

תמר, חשבת שאהיה בשקט על כך שזה קצר? קודם כול נשמע. אמיר דהן הוא איש רציני, הוא נציג ועדת הכספים ברשות המסים ... לא, סליחה, להיפך.

נשאלתי שאלה. ב-2019 היו יומיים – במרס היה יום אחד, והיה יום נוסף לפני שבוע כשהייתה הנחיה של פיקוד העורף.

האירוע במרס כוסה על ידי התקנות הקודמות בעצם.

האירוע במרס לא מכוסה על ידי התקנות הקודמות. התקנות הקודמות לגבי השכר נגמרו ב-28 בפברואר.

אני חייב להגיד שהתקנות הקודמות היו דבר חדשני שעשינו לגבי ענפים ספציפיים. לצערי לא הוגשו מספיק תביעות. למרות ימי הדרכה שעשינו בדרום, והתבקשנו, אנחנו לא רואים הרבה תביעות. יש לכך כמה סיבות.

כמה תביעות הוגשו לעומת מספר הימים?

בשנת 2018 היו בסך הכול חמישה ימים במקטעים שונים, מחודש מאי. בסך הכול הוגשו 91 תביעות.

נצטרך לדון על כמה דברים. קודם כול, אני מודה לכם על התקנות. בעבר זה היה יכול לקחת זמן. אני שמח שבפעמים האחרונות מביאים את זה בזמן, גם אם יש לי השגות לגבי תוכן התקנות, אבל בסדר שיש לנו בסיס. רציתי מאוד שזה יגיע לכאן לוועדה, על אף שאת סדר היום כבר עשינו בלי התקנות, אבל אני שמח שהבאתם את התקנות.

יש כמה דברים שנקיים עליהם עכשיו דיון. דבר אחד, שאנחנו לא יכולים לשנות את החוק בעניין הזה אבל אני מעריך שרבים יטענו על כך, שזה לזמן קצר. זאת אומרת, אם יש עוד אירוע, שאנחנו לא רוצים שיקרה אבל לצערנו הרב אנחנו מורגלים בכך שזה קורה, שלא נצטרך עוד פעם שאתם תביאו תקנות וכל מה שנלווה לעניין. אז קודם כול לגבי הארכה של העניין.

קרה עוד משהו במקרה הזה וגם עליו נצטרך לתת את הדעת: קרה שב-7 בבוקר, אחרי יום שהלימודים לא התקיימו בו, הודיעו לאנשים שנסעו לצפון שהלימודים מתקיימים. כאשר הלימודים מתקיימים לכאורה לא מגיע - - -

אבל המועצות ביטלו את זה.

אנחנו קיבלנו החלטה, ראשי הרשויות של העוטף - - -

לא כל המועצות, רק חלקן.

אבל ברגע שאומרים להם - - -

הוא בא לתת עכשיו פתרון כולל לכולם.

מר ירקוני, אאפשר לך להגיד, אבל קודם כול אני מדבר. רבותי, מה הדיון הזה? אני מדבר על המצב כפי שהוא. הרי אנחנו צריכים לעזור ליישובי הדרום. במציאות קרה שבבוקר רשות המסים, או פיקוד העורף הודיע שהלימודים מתקיימים, אבל אנשים לא יכלו להגיע, חלק גדול מהם, בגלל שהיה ברור שהיות ויום אחד היה ביטול של הלימודים בבתי הספר היו בטוחים שגם ביום הבא זה יקרה ואנשים נסעו לצפון או שבכלל לא התארגנו לצורך העניין הזה, עם כל מה שמשתמע. אותם נצטרך גם לפצות.

אדוני היושב-ראש, זה עוד דבר שהוא סביר.

שנייה, אנחנו לא הולכים לשום מקום, אין לי לאן ללכת – בחירות היו, קואליציה אין, אז אני פה.

גם אצלנו באשקלון, גם יש עניין של קואליציה. אני מדבר, אדוני היושב-ראש - - -

אתן לך לדבר.

אני מבקש לגבי העניין הזה, וגם לגבי אלה שעובדים שעות – צריך לדעת מה עושים איתם. אנחנו לא רוצים להשאיר – ובפעם הקודמת באמת לא אישרנו – אין בתקנות האלה פתרון לבעיית הדבוראים, שבפעם הקודמת שיתפתם פעולה בעניין הזה. באמת היה צריך לפתור את הבעיה.

וגם תיירות.

וגם מלונות.

אמרתי: מתחילים קודם כול עם הדבוראים, בגלל ששם יש דבש. יש שם בעיה עם המלונות ויש בעיה עם החקלאות.

דבר נוסף, אין הרבה תביעות שהוגשו כתוצאה מן התקנות הקודמות. למה אין הרבה תביעות? אני לא יודע, אני לא פסיכולוג, אבל אני יכול רק לנחש. הרי אתם אנשים נחמדים – אם מגישים לכם תביעות אתם מטפלים בהן. מה שקורה הוא שפעמים רבות בא המעביד ואומר: למה צריך להגיש תביעה? מה, אתחיל עכשיו דיון עם רשות המסים ועם הכול? הוא אומר: קח יום חופש. זה לא שלא היו תביעות. הרי הרבה אנשים כתוצאה מן האירוע הביטחוני שקרה במציאות הפסידו. המעביד אמר לו: עזוב, קח יום חופש. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הזאת אכן אם אתם מסכימים לכל מה שנלווה לעניין, אבל אפילו בתקנות שאתם הגשתם, אתם צריכים להגיע לאיזשהו פתרון, שתיכף ננסה להגיע אליו, שבכל מקרה המעביד משלם לעובד. אם הוא מגיש אחרי כן את התביעה לרשות המסים או לא מגיש את כל מה שנלווה לעניין – זה נושא שאני חושב ש - - -

איך הרשות יודעת אם הוא קיבל יום חופש?

היא לא יודעת. הוא אמר לך: הוגשו מעט מאוד תביעות.

אנחנו נצטרך לקבוע שהמעסיק חייב לשלם, ואם המעסיק רוצה שילך להגיש תביעה לרשות המסים.

אם אתה מחייב אותו לשלם הוא יגיש תביעה.

בואו נטיל עוד קצת נטל על המעסיקים ... המעסיק הוא צינור בתהליך הזה.

רבותי, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה, היות ונמצא פה שרגא ברוש - - -

שאלו פה שאלה טובה: למה בכלל צריך להגיש תביעה? שישלמו אוטומטית. הרי המעסיק בכל חודש מגיש דוח למס הכנסה, יודעים בדיוק כמה הוא שילם לכל עובד, הכול מחושב. מס הכנסה בסוף החודש מוריד לו את מה שהוא אמור - - -

למה זה לא נעשה עד היום?

אני לא יודע.

בסדר, זאת שאלה שנצטרך לתת עליה את הדעת כשנקיים דיון רציני על הנושא הקבוע. כרגע המצב הוא שאם אנחנו מאשרים את התקנות כפי שהן, אם המעביד לא משלם לעובד – העובד לא מקבל. זה הכול. זה תמונת המצב כרגע.

היות ונמצא פה נציג המעסיקים, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש – נמצא פה מישהו מן ההסתדרות? אבי ניסנקורן ... אין מישהו מן ההסתדרות? אני מבקש לקבל החלטה, בהסכמה שלהם, אם הם מסכימים, שבכל מקרה ברגע שיש אירוע ביטחוני כזה וצריך לשלם לעובד תהיה התחייבות. זה הסכם קיבוצי, אני לא יודע איך לקרוא לזה.

צריכה להיות אמירה שיהיה הסכם קיבוצי וצו הרחבה שישקף את התקנות.

שישקף גם את התקנות הקודמות, שהוא יהיה רטרואקטיבי. כלומר גם ביחס לתביעות שלא הוגשו לרשות המסים בשנת 2018.

היה צו הרחבה לשנת 2018?

לא היה צו הרחבה לגבי 2018. הוא צריך להיות גם על 2018 וגם על 2019.

צריך גם צלע שלישית להסכם הזה – הממונה על השכר.

לא צריך אותו.

אני חושב שכן צריך. הוא הודיע שכל מה שיוחלט פה הם מקבלים.

בוקר טוב לכולם, לחברי הכנסת החדשים – בשעה טובה, לישנים – יופי להתראות עוד פעם.

אני חושב שראוי קודם כול את הצו הזה להאריך עד סוף השנה. אני לא חושב שאם נבוא בכל חודשיים – ואני לא יודע מתי תהיה המלחמה הבאה – זה נותן משהו. כולם מבינים שזה יהיה, כבר אין שאלה אם זה יהיה. זה יהיה.

אנחנו כבר עכשיו מתנגדים למלחמה הבאה.

אנחנו מתנגדים למלחמה הבאה אבל, דרך אגב, אם אנחנו גם נתנגד וגם נצליח אז ממילא לא נשלם כסף, אז הכול בסדר.

אם אנחנו סוברנים לקבל החלטות בשביל הנייה וסנוואר – נקבל עכשיו החלטות.

דבר ראשון, אני מציע שנעשה את זה לפחות עד סוף השנה.

היום השני הוא יום שצריך לשלם עליו. אנשים היו בחוסר ודאות, לא ידעו אם כן או לא. אז אמר פיקוד העורף שאפשר ללכת לעבוד. נו, אז כבר כולם רצו לעבודה ועזבו את הילדים בבית? בקיצור, צריך לשלם את היום השני.

דבר שלישי, ברור לחלוטין שאנחנו נעשה הסכם קיבוצי, ונעשה לו צו הרחבה. לא יכול להיות מקרה שהעובד לא יקבל כסף. נעשה את זה גם על התקופה הקודמת, אם יש סיבה. ההסתדרות בפעם הקודמת, כאשר היה יושב-ראש אחר, לא דרשה את זה, אז היושב-ראש הנוכחי ידרוש את זה, גם לכסות את חטאי העבר. אתה תעזור לו. בקיצור, אנחנו נחדש את זה, נעשה את זה משנה שעברה, כולל השנה, ובזה יצאנו לדרך. אני חושב שבזה הכול נגמר – רק תצביעו.

בסדר. אני שמח על הדברים שלך. אני רואה שאבי ניסנקורן נבחר לכנסת והוא פה בוועדה, ואני שמח על כך, ובכל אופן היחסים המשותפים ביניכם ממשיכים להיות אותו דבר. צריך למצוא דרך לסכסך...

לא חייבים. אבל אני רוצה להגיד לך שכבר שנים עובדים על זה ...

תודה רבה. בכל מקרה, הממונה על השכר גם מסכים במידה ואנחנו נכריע. אנחנו צריכים להצביע על זה?

אתה לא צריך. אתה יכול.

מי בעד אישור ההסכם הזה שעליו מדובר?

רגע, אדוני היושב-ראש, מה עם לשמוע את האזרחים?

יש בעיה להצביע על מה שהם הסכימו?

לפני ההצבעה חשוב לשמוע את התושבים, את כל בעלי העניין שנפגעים, ונשמח שתשמע גם את חברי הכנסת.

זה לא בסדר, בקדנציה הקודמת הקשבת לי ואני מקווה שכך יהיה גם בקדנציה הזאת.

אני מצטערת שאני לא ממושמעת. אם היית עונה למכתב שלי אז הייתי מקשיבה יותר.

אני לא מצביע על הצו, אני לא מצביע כעת על כל מה שנצביע עליו בהמשך. אני מצביע רק על ההסכם ביניהם, שיהיה צו הרחבה, שאם לעובד מגיע כסף המעביד ישלם לו את זה ושלא תהיה בעיה עם העניין הזה.

זה גם בתקנות של שר האוצר.

התקנות הקודמות גם כן.

איך המעביד מפצה.

האם כרגע אנחנו מצביעים על התקנות?

לא.

זה רק הצהרתי.

נצביע על כך שיהיה הסכם, קודם כול הסכם.

אפשר רק להצביע על הסכם צו הרחבה. השר יצטרך לחתום.

נכון. אנחנו לא מצביעים עדיין על התקנות. על התקנות אנחנו נדון.

אני מצטרף לדברים של שרגא ברוש, כצפוי. חשוב פה לסגור את המעגל ולהצביע על ההסכם ועל צו ההרחבה, כולל התקופה שלא היה צו הרחבה. טוב שנמצאת פה הממונה על יחסי עבודה, שהיא שומעת את זה ותאשר את זה.

זאת הצבעה הצהרתית.

כאשר אנחנו מצביעים על זה אנחנו עושים דבר שהוא טוב לעובדים.

מצוין.

מאוד. מכיוון שחלק גדול לא קיבלו. עובדה, תשאל אותו כמה תביעות היו.

אבל יש בעיה עם עובדי הרשויות המקומיות, אדוני. עובדי הרשויות המקומיות לא נמצאים בתוך הצו. עובדי הרשויות המקומיות הוחרגו בפעם שעברה מתוך התקנות. משרדי הממשלה קיבלו הנחיה מהממונה על השכר: עובדי הרשויות המקומיות לא משופים. כאשר אין מצב מיוחד בעורף אנחנו מחויבים - - -

הממונה על השכר הודיע שאם אנחנו מאשרים את הדבר הזה אז הוא יחיל את זה גם על עובדי המדינה.

הנה, עברה חצי שנה ולא עשו כלום.

מירי סביון, למה עובדי הרשויות המקומיות הוחרגו מן הצו? אני מבינה שעובדי המדינה – הממונה על השכר החיל את זה עליהם בהנחיה. למי יש את האופציה להנחות את הרשויות המקומיות להחיל את זה גם על עובדי הרשויות המקומיות?

הממונה על השכר.

אם יש צו הרחבה זה מחייב את כל מדינת ישראל.

אני רוצה לחדד: התקנות מפצות את המעסיקים, לא את העובדים, ולכן הרשויות המקומיות לא מפוצות מכיוון שקרן הפיצויים לא מפצה את הרשויות המקומיות ככלל, היא מפצה את המגזר הפרטי לצורך העניין. לכן ההתייחסות של הקרן היא למעסיקים. מעסיקים שהם מדינה או רשויות מקומיות – המדינה דואגת להם ממקומות אחרים. לכן בהקשר של קרן הפיצויים – היא מפצה את המעסיקים שהם לא מן המגזר הציבורי.

מאיפה היא דואגת להם?

מנכים להם יום חופשה ולא משלמים להם.

השאלה היא לא אם אנחנו מפוּצים או לא.

הפיצוי הוא למעסיק, והרשות המקומית ההכנסות שלה לא ירדו בשקל בגלל שיום אחד יש אירוע ביטחוני. את זה צריך לעשות.

אבל לעובד ירד יום חופש. אנחנו חייבים. עברה חצי שנה.

ההחלטה שלנו היא שהעובד צריך לקבל את הכסף. המעסיק צריך לשלם לו. הם הסכימו לזה, ולזה מסכים גם הממונה על השכר. הועלתה כאן בעיה, שעליה דיברנו גם בישיבה הקודמת כשדיברנו על פיצוי, לגבי עובדי רשויות מקומיות או עובדי מדינה, שצריך לפצות את הרשות המקומית. את המדינה אני לא יודע מה זה לפצות. זה דיון שנצטרך לקיים בשלב מסוים.

כרגע המצב הוא שעובדי רשויות מקומיות חייבים לקבל את הפיצוי, נקודה. אם יתברר שראשי הרשויות צודקים – ותיכף אתן להם לדבר – שאין להם פיצוי, שאף אחד לא מכסה אותם על זה, נקיים על זה דיון, לראות מה עושים.

לא רק שאין פיצוי. אסור לנו לשלם.

אבל עם כל הכבוד, אסור לך לדבר בוועדת הכספים בלי רשות.

אתה צודק, אדוני.

ארחיב בנושא הזה. בכל המבצעים שבעקבותיהם הגיעו לכאן תקנות – צוק איתן, עמוד ענן – רשויות מקומיות ועובדי מדינה הוחרגו מן התקנות. גם במקרה הזה וגם במקרים הבאים, אני יודע לגבי עובדי מדינה שאחרי שיצאו התקנות שלנו יצא נוהל מן הממונה על השכר – בדיוק באותם כללים עובדי המדינה קיבלו את הפיצוי. אני מניח שכאן זה צריך להיות או דרך משרד הפנים או דרך הממונה על השכר, באותו נוהל כפי שהיה בצוק איתן.

בלי ניכוי יום חופש לעובד.

רועי, נצטרך לקיים על זה דיונים. יש בעיה. היעד שלנו במקרה הזה, בסעיף הספציפי, כאשר אין שיתוף פעולה עם העניין, הוא צו הרחבה לעובדים. יש עובדים רבים שסבלו במערכה הזאת ולא קיבלו פיצוי.

להערכתי אם יש צו הרחבה שהשר חותם עליו אין סמכות לממונה על השכר לא לשלם.

ברגע שהממונה על השכר מוציא חוזר ומודיע שהוא משלם לעובדי המדינה ושהוא מאפשר לרשויות המקומיות לשלם, אז בטח אין איסור על רשויות מקומיות לשלם, ואז מצפים שהרשויות המקומיות יתנהגו בדיוק כמו עובדי המדינה. אם תהיה בעיה ורשות לא תשלם – נצטרך לפעול.

אתה אומר דברים לא בדוקים, אדוני. אני אומר לך: תבדוק. תבדוק במשרד הפנים. הם אוסרים עלינו לשלם. להאשים עכשיו את הרשויות המקומיות שהן לא בסדר?

תמיר עידאן, עכשיו אתה עושה את זה בכוונה, כי קודם חשבתי ששכחת את הנוהל.

לא, זה חוצפה. להאשים אותנו עכשיו שאנחנו לא בסדר? זה מה שהוא אומר.

עם כל הכבוד, המאשים בוועדה הזאת הוא היושב-ראש. אני לא האשמתי.

במקום לבוא אל האוכלוסייה אנחנו באים לפה להתחנן לכמה גרושים, ואתה עוד מתחצף.

מה היא ההתנהגות הזאת? מה זאת אומרת שמישהו אומר לי "חוצפה" ככה?

אגיד לך "חוצפה", כי אם אתה מאשים את הרשויות המקומיות בחוצפה - - -

לא ראוי מה שאתה עושה.

מי בעד ההסכמה הזאת על צו ההרחבה כפי שאמרנו על העובדים?

אדוני היושב-ראש, אולי בכל זאת בהקשר הזה - - -

מה עם שיפוי הרשויות המקומיות?

אני בכל אופן רוצה להעלות את נושא הרשויות המקומיות כדי שזה לא ייעלם, שזה יירשם בפרוטוקול, עם הנחיה למשרד הפנים לבדיקה. אמרת אדוני היושב-ראש על ההמלצה, או מה שאבי ניסנקורן אמר – אם זה כולל גם את העובדים. אחרת אנחנו נפספס את הסיפור של עובדי רשויות מקומיות.

אני לא זוכר מקרה שאנחנו מפספסים. אנחנו יכולים לא להצליח. אמרתי קודם: הנושא הזה ייבדק. אנחנו לא פותרים את כל הבעיות עכשיו. קודם כול אנחנו פותרים את בעיית העובדים, העובדים שסובלים וגם לא מקבלים פיצוי. בהסכמה הזאת אנחנו פותרים את הבעיה הזאת וגם עובדי הרשויות המקומיות יקבלו את הפיצוי. נקיים על זה דיון, הרי יש לנו עוד דברים שאנחנו צריכים לדון בהם לא היום. אם יתברר שהרשויות המקומיות לא מקבלות פיצוי –

רבותי, מה זה? מי שקשור לדיון הבא, על הרשויות המקומיות, אני מציע שלא יידחף בצפיפות הזאת.

לכן הדיון הזה לא ייעלם. הדיון הזה יתקיים. גם אבדוק איתם מה קורה עם הרשויות המקומיות, איך מפצים אותן. אם יתברר שאכן אין פיצוי לרשויות המקומיות אנחנו נצטרך לקבל החלטה. הפיצוי במקרה הזה הוא ממשרד האוצר ומשרד הפנים.

אדוני היושב-ראש, מנכים יום עבודה לעובד.

אני מצטער מאוד, אני לא יודע מי אתה, אבל עם כל הכבוד, לא מדברים בלי רשות. מה הדבר הזה?

אני מתנצל.

יש פה נציג של הממונה על השכר?

לא. הוא שלח רק הודעה שהוא מקבל כל החלטה שנקבל פה.

השאלה אם אפשר לבדוק איתו בטלפון, כי אומרים ראשי רשויות מקומיות שהוא הוציא הנחיה שאוסרת עליהם לשלם. זו שאלה על עוּבדות.

תמיר עידאן אומר: לא נגרם לי נזק, אני רוצה לשלם לעובדים, אבל יש לי הנחיה ממשרד הפנים לא לשלם.

בצלאל, אני אטפל בזה. תעזוב.

אם עכשיו אנחנו מצביעים, למה לא נכניס את זה כאמירה?

אבל למה אי אפשר לתת את ההצהרות האלה פה? אחר כך זה ייסגר בין המשרדים.

בואו נעשה סדר. צריך להפריד לבין סוגיית הפיצוי או השיפוי לרשויות מקומיות לבין סוגיית התשלום לעובד. אלה שתי סוגיות שונות.

אנחנו מדברים על תשלום לעובד - - -

תמר, אבל לא הולכים עם זה הביתה.

אנחנו כרגע מדברים על התשלום ולא על השיפוי. בסופו של דבר הממונה על השכר יכול לאסור תשלומים ויכול להתיר תשלומים. ברגע שהממונה על השכר אומר: מבחינתי זה תשלום כשיר, אני נותן את זה לעובדי המדינה ואני מאפשר גם לרשויות המקומיות לשלם את זה, זה מונח לפתחן של הרשויות המקומיות. לכן מצפים שאז הרשויות המקומיות יקיימו את זה, גם בלי שיפוי. סוגיית השיפוי היא נפרדת. אני לא מצפה – ואני חושב שמשרד הפנים צריך לקבל בעניין הזה את הנחיית הממונה על השכר. זה בדרך כלל מה שקורה. אני לא מכיר מקרים שהממונה על השכר איפשר ומשרד הפנים אמר שהוא לא מאפשר.

זה מה שהם אומרים.

צריך לבדוק עם משרד הפנים. זה לא הגיוני.

לכן ההחלטה שלנו צריכה להיות שהנחיית הממונה על השכר מצפים שתחול גם על הרשויות המקומיות, וסוגיית השיפוי תידון בנפרד. אם תהיה בעיה ביישום נעשה את זה. עם כל מה שנאמר פה, יכול להיות שיש רשויות מקומיות שעשו דין לעצמן ואמרו: אנחנו מורידים יום חופש כי אין לנו שיפוי. זה סוגיה אחרת. אנחנו אומרים: ברגע שהממונה על השכר משלם לעובדי המדינה, אנחנו מצפים שגם לעובדי רשויות מקומיות ישלמו, גם בלי שיפוי. לגבי רשויות מקומיות השגת השיפוי תידון בנפרד. אם תהיה בעיה מול משרד הפנים - - -

אנחנו נאמר את זה עכשיו. נכניס את זה בהחלטה.

- - -

גפני, אבל שזה יהיה חלק מן ההחלטה. זה ייכנס לפרוטוקול ויועבר לממונה על השכר. אם הממונה על השכר לא בא לישיבה ואמר שהוא מקבל כל החלטה שהוועדה תקבל אז אנחנו נכניס את זה לפרוטוקול.

נעשה סיכום מבחינת הוועדה. אנחנו רוצים שהעובדים יקבלו את הכסף שמגיע להם. התעוררה בעיה, שהייתה גם קודם, לגבי עובדי רשויות מקומיות, עם השיפוי שהרשויות המקומיות צריכות לקבל. ההחלטה שלנו היא שזה חל גם על הרשויות המקומיות, שאנחנו מבקשים שהעובדים יקבלו ושישפו אותם, אבל אנחנו לא יכולים על זה להצביע, אני יודע. אנחנו יכולים לקבל החלטה עקרונית על מה שיש בסמכותנו, שזה כמובן משליך על כל המקומות האחרים.

בינתיים עד הישיבה הבאה אני אברר עם משרד הפנים, האם הוא משפה אותם, האם יש בעיה של הממונה על השכר, האם יש עיכוב לגבי עובדי הרשויות המקומיות, בגלל שהוא דיבר רק על עובדי המדינה. אנחנו לא משאירים את זה כך.

אבל אל תיקחו את הסמכות.

אני אומר מה העמדה שלנו באופן עקרוני. אני לא מצביע על זה בכלל, זה לא נושא שעומד לדיון. אנחנו נקיים על זה דיון.

אנחנו אומרים שאנחנו מצפים שהרשויות המקומיות ישלמו באופן מלא, בלי קשר לשיפוי.

בסדר. אבל אם הם יגידו: אם אין לנו שיפוי אנחנו לא רוצים לשלם, יש לנו בעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה.

אבל אם יש צו הרחבה - - -

עובד לא צריך לחכות עד שיהיה שיפוי.

יש הבדל בין מצב שבו כרגע אין צו הרחבה לבין מצב שיהיה צו הרחבה. כרגע כאשר אין צו הרחבה אז אין, אבל ברגע שיהיה צו הרחבה אז הרשויות המקומיות יצטרכו לשלם לעובדים את יום החופש הזה. אין על זה ויכוח. הטענה שלהם היא שמשרד הפנים היום, בהיעדר צו, אוסר עליהם לעשות את זה. את זה יבדוק היושב-ראש.

אבל למה כדי לא - - -

משרד הפנים לא הוציא הנחיה כזאת.

לפרוטוקול, אומרת פה נציגת משרד הפנים שלא היה דבר כזה. זה עלה גם בדיון הקודם בנושא הזה. הם חייבים לשלם לעובדיהם.

אדוני היושב-ראש, זאת הסיבה שביקשנו שקודם ידברו ראשי הרשויות. גפני, אנא ממך, אנא תן לראשי הרשויות המקומיות לספר.

אתם לא רוצים שנצביע על זה? יש לכם מה להגיד קודם? בסדר. ראש עיריית אשקלון, בבקשה.

חבר הכנסת גפני, אולי תעשה דיון סטטוס מול משרד הפנים, לוודא מה קורה.

מה זה דיון סטטוס?

הם פה, הם אומרים שאין שום דבר.

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, בבקשה, בקצרה.

שלום אדוני היושב-ראש, שלום לחברי הכנסת הנכנסים. חשוב לי מאוד, הגעתי לפה היום לצערי בגלל החשיבה הלא נכונה של מקבלי ההחלטות בנושא העיר אשקלון. העיר אשקלון חוטפת וחטפה. אם אתם שמים לב לנתונים שקיבלתם היום, אני מדבר בעיקר לפקידים, שתבינו במה מדובר: 182 בתים נפגעו, 50 רכבים נפגעו. אני מדבר על החומריות כי אנחנו מדברים בוועדת הכספים כרגע.

העיר אשקלון היא עיר עם 153,000 תושבים – הכי אטרקטיבית מבחינה ביטחונית. מחריגים אותה, לדעתי רק בגלל מספר התושבים. אנחנו חוטפים כמו כולם, או יותר מכולם, גם בפעם הקודמת וגם בפעם הנוכחית, וזה לא בא לידי ביטוי.

אני רוצה לשאול את כל חברי הוועדה, כל מי שיושבים פה והנציגים: מה אוכל לומר לאותה ילדה בת ארבע או לילד בן שש שצריכים לקבל טיפול במרכז חוסן, שאין לי אפילו מרכז חוסן בעיר? מדובר בעשר שנים שהעיר סופגת ונותנת גיבוי מלא לממשלה ולצבא ולכל מקבלי ההחלטות. אותה ילדה שמפסיקה לדבר, שאין לי אפשרות לתת לה טיפול, ואותו ילד שלא הולך להטיל את מימיו בגלל שהוא פוחד אם תהיה אזעקה או לא תהיה אזעקה. אתם מדברים אם מישהו היה בסוף השבוע בצפון – אצלי הילדים הם לא תרנגולים, אי אפשר להעביר אותם מ-mode של מלחמה ל-mode של רגיעה בכמה דקות. מקבלי ההחלטות בשעה 7 בבוקר מודיעים הודעה לא אחראית, להחזיר את הילדים ללימודים, כאשר ב-2 לפנות בוקר עוד ירו טילים לכיוון העיר אשקלון. איזה ילד יכול לעבור מ-mode כזה ל-mode אחר בשניות? אילו תשובות אני יכול לתת לו? ראש העירייה צריך להיות אחראי יותר ממקבלי ההחלטות, כי הוא למעשה צריך לתת תשובות לתושבים ולומר להם: כן, חברים, אתם לא הולכים ללימודים כי אין אפשרות. ויותר מזה, אנחנו מדברים על –

נציג משרד האוצר, חשוב שתהיה איתי. הגעתי לפה ויש לי מסרים ברורים מאוד להעביר לכם.

אבל לא באריכות מכיוון שזה לא נושא הדיון.

אדוני היושב-ראש, אני מכבד אותך. אנסה לקצר את דבריי ככל שניתן. אין לי כוונה להאריך.

אנחנו מדברים על שלושה פרמטרים.

הפרמטר הראשון, שלצערי כל הבתים שניבנו בשנות השישים לא ממוגנים. לצאת לשטח ולהיות מול אותם תושבים ואותה אישה מבוגרת או בחור נכה, כשאנחנו מבינים שכללי המשחק השתנו מבחינה ביטחונית, שגם אם יש מקלט למטה הם בחיים לא יכולים להגיע אליו.

עושים תוכנית חומש איך למגן את הצפון ונותנים הטבות לעוטף. מה, אני לא בעוטף? בגלל ה-70.2 קלומטר? בגלל 200 מטר מחריגים אותנו? חברים, לצערי יש אצלנו הרוגים מן המבצע הקודם ומן האירוע האחרון ופצועים קשה ונפגעי טראומה לא פשוטים שאני צריך לתת להם תשובות. אני לא יודע כראש רשות לתת להם את התשובות האלה כי אין לי כלים לתת להם את התשובות האלה.

לכן אדוני היושב-ראש, היה חשוב לי לבוא ולהעביר את המסר.

ברוך הבא.

דיברתי עם אדוני היושב-ראש בנושא הזה וגם עם רוב חברי הכנסת פה. חברים, יש לכם ציבור חי, נושם וקיים של 153,000 תושבים שכמהים לכך, אותם בעלי עסקים שנסגרים בקצב מטורף, עיר כזאת עם הגירה חיובית. אנחנו בונים בצורה מטורפת 9,000 יחידות נוספות רק בשנה הקרובה ואנחנו צריכים לקבל את הגיבוי ואת השיפוי הכספי במה שצריך לתת.

תומר, האם משרד הפנים אסר לשלם לעובדים? יש איזו תקנה כזאת?

הוא לא דיבר על זה בכלל.

הוא רוצה אזור עדיפות ומרכזי חוסן.

אני שואל כי הדיון הראשון היה על כך שעובדי רשויות אמרו שמשרד הפנים אסר עליהם.

לצערי אני אפילו לא בתקנות. למה אני לא בתקנות? אתם דנים בתקנות, כאשר עיר שחטפה יותר מכולם לא נכללת בהן. למה אשקלון לא נמצאת בתוך התקנות? איזה אחריות יש לאותם - - - כשהמלחמה הייתה באשקלון לקבל החלטות? זה לא נראה לי הגיוני.

המפעלים שספגו נמצאים באשקלון. יושב פה - - -

איפה כל העצמאים?

בתקנות האלה הם נמצאים?

הם אומרים שתקנות השכר חלות ב-40 קילומטרים. הם הציעו לשלם גם על היום השני.

אנחנו מדברים על תקנות של שכר. אנחנו רוצים גם להרחיב את זה, שלא יהיו עובדים, שלא יהיו אנשים שגרים באשקלון למשל שלא יקבלו בגלל שהמעביד לא נותן להם את הכסף.

ומה עם העסקים הקטנים?

אי אפשר כך, עם כל הכבוד. אתה מעלה נושאים, גם דיברת איתי בטלפון, ואני מזדהה איתך. יש בעיות שלא קשורות למה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. הן בעיות קשות. השאלה אם ראש עיריית אשקלון העלה את הדברים וילך לישון, או שהוא לא ירפה להגיד למדינת ישראל שצריך לפתור את הבעיות של אשקלון. נכון שזה הרבה תושבים.

קודם כול, אין לי זמן לישון אז אני לא ישן.

בסדר, אני רואה שהערתי אותך עכשיו ...

המציאות שאתה מעלה, שזה לא ישוב ספר, ששר האוצר צריך לקבוע את הדבר הזה, שצריך להעביר החלטת ממשלה על אזור עדיפות לאומית – זה ברור, אני מסכים איתך, אתה צודק לגמרי. המערכה האחרונה הוכיחה שהעיר הזאת זקוקה לזה ומגיע לה. בכך שאנחנו באים לכאן כשיש דיון על התקנות האלה אנחנו לא יכולים להגיד: בואו נפתור את כל הבעיות. טוב שהעלית את זה. אני יודע שלא תלך לישון. אני יודע שאתה צריך לגשת – גם אצלנו נקיים את הדיון הזה – אבל גם ללכת לממשלה, גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר. הכול צריך להיות בתהליך קבוע, לא ועדה זמנית ולא כשאין קואליציה ואתה לא יודע מי השר שצריך לטפל בזה. אבל מייד כשזה קורה – לא להרפות. אנחנו נהיה איתך.

אדוני היושב-ראש, כן אפשר להקל ולבקש מרשות המיסים שאולי יתקנו את התקנות האלה וכן יעשו את אותו תשלום אוטומטי לאותם שנמצאים בגבול 40 הקילומטרים. שמעסיקים ידווחו בסוף החודש על העובדים שלא הגיעו. להקל על הבירוקרטיה. אפשר להקל על אותן רשויות מקומיות.

אין דבר אוטומטי. צריך לבקש. בשביל זה אנחנו כאן.

הם ידווחו, אבל לא יפתחו תביעה. אפשר לדווח בדוח שמגישים למס הכנסה.

אולי נדבר על העניין הזה כאשר נדון על כך שזו צריכה להיות הוראה קבועה.

אולי נשמע את התייחסות משרד האוצר.

אני בעלת מפעל יצרני באשדוד.

דיברתי על ראשי רשויות מקומיות. תיכף נדבר על זה. אנחנו לא עוסקים במפעלים עכשיו. גדי ירקוני, בבקשה.

אל"ף, גפני, אני רוצה לאחל לך הרבה הצלחה.

תודה רבה. זה זמני.

בקדנציה הקודמת היה פה יותר שקט.

וכמובן לחבר הכנסת הטוב שלנו, אלון שוסטר, ש"בגד" בנו ועבר להיות חבר כנסת. אני רוצה לאחל לו הרבה הצלחה.

לא ראיתי שמברכים הצלחה לבוגד אבל במקרה הזה ...

אצלנו זה בוגד מרצון ...

כולנו מצטרפים לברכות.

אני רוצה לדבר פה על שלושה נושאים.

קודם כול, לעשות קצת סדר בעניין כן פיצוי או לא פיצוי שהיה. צריך לזכור שבאירוע הקודם לפני התקנות, כאשר לא יכולנו לפצות והיינו צריכים יום חופש בגלל שלא היו תקנות, אז לא הייתה שום הוראה שלפיה יכולנו לשלם. אני מעריך שעכשיו, כאשר יהיו תקנות וגם יהיה צו, לא תהיה לנו מניעה.

יש אחרי כן ויכוח האם אנחנו נפגעים או לא נפגעים. זה משהו אחר. זה מבחינת המועצות, לעשות קצת סדר בעניין הוויכוח שהתעורר קודם.

לעצם העניין, אמרו פה דברים נכונים. אומר בקצרה: צריך להאריך את התקנות האלה עד לסוף השנה. אי אפשר שכל חודשיים נבוא לכאן לוויכוח הזה. אנחנו אוהבים לבוא לכאן אבל זה הופך להיות דבר מיותר. אף אחד פה לא חושב, אפילו חברת הכנסת שיושבת משמאלי, שתוך חודשיים יהיה שקט ושלווה בדרום.

אתה מדבר על תמר זנדברג. בין חברי כנסת כשאומרים "זאת שיושבת לשמאלי" חושבים - - -

אני גאה להיות לשמאלו, לשמאל כל אחד. רק השמאל יביא שקט לדרום.

אני רוצה להגיד שני דברים חשובים. צריך לזכור את היום השני – אנחנו קיבלנו החלטה. אני לא כועס פה על פיקוד העורף אבל ידענו למה אנחנו מקבלים את ההחלטה על היום השני. היה ברור שאנשים צריכים את היום הזה בשביל החוסן שלהם. לא בגלל שהם היו בתל אביב, בחיפה או במקומות אחרים, שזה מבורך. אנחנו חייבים לפצות את כולם על היום הזה, כי אחרת במלחמה הבאה, בסבב הבא לא יקשיבו לנו, ואסור שזה יהיה. צריך לתת לנו את הכוח הזה, שאנחנו נוכל לקבל החלטות כאלה כי אנחנו מכירים את הקהילה שלנו הכי טוב.

דבר שלישי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני פה ולבקש מכם, חברי הכנסת: אחד הדברים שהתבטאו בסבב הזה, ואנחנו רואים את זה לקראת הסבב הבא, אם יבוא, שיכול להיות שיהיה קרוב או רחוק, אף אחד מאיתנו לא נביא, חייבים דחוף להגדיל לנו את תקציבי החוסן. דחוף עכשיו – 5 מיליון שקל לכל מרכזי החוסן בעוטף. אני מדבר על העוטף. סלח לי ראש עיריית אשקלון, אנחנו לא מדברים נגדכם.

תכניסו גם את אשקלון לעוטף.

הלוואי. לא אמרתי לא. אני מדבר עכשיו על היכן שאני גר.

זה מתבקש והגיע הזמן לייצג את המציאות. המציאות הכתיבה לנו.

היא עוטפת וחוטפת.

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת, אחד הדברים שאנחנו רואים, שהחוסן שלנו בקהילות כל הזמן חייב – ובייחוד אחרי המקרה האחרון – חיזוקים גדולים. גפני, אם לא יגדילו לנו את תקציבי החוסן אני חושב שעכשיו לא נוכל לתת את הטיפול.

ושיכניסו אותם לבסיס. אל תתייאש. זה דבר נכון.

גם לבסיס. כדאי בהזדמנות הזאת להחליט גם על זה. תודה לכם.

תודה גדי. שי חג'ג' בבקשה. רועי פולקמן, אי אפשר את כל הבעיות לתקן אחרי חודשים של בחירות.

בואו נדבר על הנתונים: התקציב הכולל של מרכזי החוסן הוא 5 מיליון שקל?

הוסיפו 12.5 מיליון שקל.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני ראש המועצה האזורית מרחבים ויושב-ראש מרכז המועצות האזוריות. רק כדי לתת לכם כיוון מה עברנו בשנה האחרונה, בדקה: בחודש מאי 2018 – 150 רקטות; ביולי – 45 ועוד 200; באוגוסט – 180; באוקטובר – 40; בנובמבר – 460; במרץ 2019 – 70; במאי – 700. אני מדבר מאפס ועד 40 קילומטרים. הבת שלי בת 12 באזעקה הראשונה נכנסה לממ"ד והקיאה מהלחץ, וזה אחרי שהיא עברה טיפולים וכל אזעקה כזאת מובילה לרגרסיה. מדבר פה ראש עיריית אשקלון ואנחנו יושבים באותה חבילה. אנחנו 7 קילומטרים ו-100 מטרים. אנחנו לא בעוטף. בוודאי שמגיע לעוטף, אבל הגיע הזמן שהוועדה הזו תשנה את התקליט ותרחיב את העוטף כי זה לא הגיוני. אנחנו לא חוטפים פחות ממקומות אחרים.

הם כבר לא משתמשים בקסאם.

הקסאם לא יודע כתובת. הרקטות שאנחנו מקבלים הן גראדים.

נשמור על הייחודיות שלך. זה לא אומר. קצת סולידריות גם עם האחרים.

יש הבדל גדול.

אני מדבר על כמה נושאים. אל"ף, לגבי הדיון של היום, אני מבקש שההארכה תהיה עד דצמבר 2019 ולא רק לחודשיים, כי אנחנו יודעים שהסבב הבא יהיה בשבועות הקרובים.

דבר נוסף, בנושא המיגון – זה אמנם לא בדיון, אבל צריך לדעת שמעבר ל-7 קילומטרים הבתים שלנו ממוגנים. ביקשנו בסך הכול הלוואה בערבות מדינה לתושבים שלנו. הם יחזירו את ההלוואה. יש לנו אנשים קשישים שלא יכולים לשלם. הם ישלמו סכום קטן וכשהבן יירש את המשק הוא ישלם את ההלוואה. יש לזה פתרונות. תביאו את זה לדיון בבקשה. ביקשנו את זה כבר כמה פעמים.

דבר נוסף, כשיהיו הדיונים על הטבות המס תזכרו את הדיון הזה, תזכרו מה אנחנו עוברים בדרום ותפסיקו לחתוך את זה ב-7 קילומטרים. אשקלון ודימונה ובאר שבע ומרחבים זה אותו דבר. הגיע הזמן לטפל בזה. תודה רבה.

תודה. יש עוד ראש רשות שלא דיבר? בבקשה, צביה סעדון מעיריית באר שבע, בקצרה.

אני מנהלת אגף חשבות בעיריית באר שבע. ראשית, אני מצטרפת לדברי חבריי, שבימי הלחימה אנחנו עד 40 קילומטרים מרגישים את זה היטב. לצערנו הלחימה כבדה מאוד, ברמה כזו שהעיר הייתה שוממה בימי הלחימה. אני חושבת שראוי לעשות חשיבה בנושא הזה ולכלול את כל הישובים עד 40 קילומטרים.

לגבי תשלום שכר לעובדים בימי הלחימה – בסבב הקודם יצאה הנחיה של משרד האוצר, שיש לשלם לכל ההורים שיש להם ילדים עד גיל 14. הרשויות כמובן לא קיבלו שיפוי על הנושא הזה. בסבב האחרון טרם יצאו הנחיות. אני מניחה שזה צפוי להיות כפי שהיה.

תודה רבה. יש עוד מישהו מהאורחים שרוצה להתייחס? בבקשה, ממש בקצרה.

אני עורכת דין, סמנכ"לית בלה"ב – לשכת ארגוני העצמאים. הסבבים האלה הפכו לשגרה. הרגיעה הפכה לדבר מוזר, רגיעה היא דבר חריג. אנחנו בלה"ב רוצים שכבודו יכריז על הקמה של ועדת משנה שתתכלל את כל הנושא הזה ותטפל בכל הטענות שעלו כאן, גם על העסקים הקטנים. העסקים הקטנים לא יכולים להסתפק בפיצוי של 370 שקלים ליום. הרי הם מפסידים ארנונה, שכירות, ריביות על אשראי ועוד הוצאות עקיפות שאף אחד לא לוקח אותן בחשבון. שלא נדבר גם על הירידה בביקושים של הצרכן. הרי הצרכן אחרי מבצע לא ייצא למסעדה כמו ביום רגיל.

מניר-עם הגיע לכאן נציגה, אשמח שתדבר.

עם כל הכבוד, אני צריך לסיים את הדיון הזה. קיבלתי את מה שאת אומרת, אבל במקום לעשות ועדת משנה – מליאת הוועדה תדון על כל הבעיות האלה. אלה בעיות שצריך לקיים בהן דיון ממש.

אנחנו רוצים הצעת חוק.

אנחנו יודעים כבר מה הבעיות. תודה.

אני רואה חשבון בסניף באר שבע והדרום. אני מייצג את לשכת רואי החשבון.

בישיבה הקודמת, אדוני היושב-ראש, אני זוכר והדברים שלך מהדהדים בראשי: ביקשת מרשות המסים שיבואו בלב פתוח ובנפש חפצה. לצערי הרב רשות המסים באה בלב סגור וביד קפוצה. מה הכוונה? עלינו להבין, התקנות חייבות להיות תקנות ישימות ופשוטות. היום התקנות מסורבלות. אני מדבר עם רואי חשבון, חברים שלי למקצוע, שיודעים לקרוא את ההנחיות ויודעים לקרוא את התקנות, והם אומרים לי: זה מסורבל, זה כל כך קשה עד כדי כך שאנחנו מוותרים על התביעות האלה, ולכן לא מגישים תביעות. יש פחות הגשת תביעות. כאן רשות המסים יכולה לתת לכם את הסטטיסטיקה. חלפה חצי שנה מאז המבצע האחרון ואנחנו נמצאים כעת בחודש מאי, כאשר בחודש אפריל ספגנו 700 טילים באזור הדרום.

כמה טילים היו אנחנו כבר יודעים.

הדברים צריכים להיות ברורים. התקנות צריכות להיות פשוטות.

תודה. בעקבות צו הרחבה – אנחנו חושבים שמה שחייב להיות זה בגלל סיבות אחרות.

אני חייבת לתקן: זה קודם הסכם.

יהיה הסכם. ברור.

ואז בעוד כמה חודשים, אחרי שיהיה צו הרחבה וצריך יהיה לשלם, אם יתברר שאין תביעות אז יכול להיות שמה שאתה אומר נכון. אני חושב שזה לא נכון, אבל יש לנו עכשיו את הדרך לוודא את זה, שהעובדים יקבלו בעקבות ההסכמה שהייתה כאן, ונראה לפי זה.

נמצא כאן גם נציג ההסתדרות.

אדוני, אני רוצה רק עוד משפט.

אין עוד משפט. בשעה 11 אני צריך לסיים ואני רוצה להצביע. נציג ההסתדרות, בירן, למה איחרת?

אדוני, לא איחרתי אלא השאירו אותי בחוץ ולא נתנו לי להיכנס לכנסת.

הבנתי. מר בירן, שמעת את מה שהיה כאן.

אמרנו שיהיה הסכם קיבוצי וצו הרחבה שישקף את התקנות, וגם שרגא ברוש אמר את זה לפרוטוקול. קובי בר-נתן הודיע שהוא יחיל את זה המגזר הציבורי.

בסדר גמור. אין לי תוספת. זאת הייתה תכלית העניין, לייצר מצב שבו לעובדים יש זכות.

זאת העמדה שלכם. תודה רבה. אבו וילן, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. ב-30 שניות אתאר לך סאגה חקלאית שקשורה לנושא. יש 130,000 דונם חיטה בנגב הרלוונטי, מתוכם הגענו להסכם ש-95,000 דונם הורדו לקציר של תחמיצים ושחת. הצענו גם עכשיו, כאשר השבוע מתחיל קציר החיטים, לתת את התוספת, כל הסיפור של 11 מיליון שקל, כדי שנעמוד ללא שריפות של תבואה השנה ונקדים. בגדול, המדינה סירבה במשך תקופה ארוכה. התחמיצים וההשחתות כבר בפנים. עדיין לא שילמו את מה שמשרד החקלאות התחייב. לקציר החיטים צריך עוד 2 מיליון שקל. אומרים לנו, תקשיב טוב: אם יישרף – למס רכוש יש כסף לשלם. לפני זה אנחנו לא יודעים לשלם. אני חושב שאנחנו חיים בחלם והוועדה צריכה פה לעזור להבטיח את הכסף מיידית ולאפשר מהיום להתחיל לקצור במהירות כדי לא לחזור על התמונות של השריפות. אפשר להציל חלק אדיר מן היבול עם עזרה קטנה.

תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להודות לך על הדיון הדחוף הזה שקיימת במהירות שיא.

לא אמרתי בתחילת הישיבה שחבר הכנסת מיקי לוי ואתה פניתם אליי בכתב וביקשתם את הדיון הזה. אל"ף, אני מודה לכם. בי"ת, הייתי מקיים אותו גם אם לא הייתם פונים.

אני בטוח. אז תודה רבה ובהצלחה.

חשובה מאוד המעורבות.

כאשר אתה נותן קרדיט אתה לוקח אותה בגדול ... נהיית כמו פקידי האוצר – נותנים משהו ומותחים מלמטה. זה יותר יקר ...

לא אותו דבר.

הם מראש לא נותנים.

חברי הכנסת, אם אפשר לדבר בקצרה. אני רוצה להצביע.

דבר ראשון, לצערנו טווח הטילים הוא רחב בתקופה האחרונה, בסבבים האחרונים, אבל טווח העוטף נשאר זהה כפי שהיה, עם 7 קילומטרים. תומר, אני רוצה לומר לך, אני חושב שבאמת אנחנו צריכים לפעול בכל כוחנו כדי שגם האזורים שמעבר ל-7 הקילומטרים, גם אם לא מדובר על מפת הטבות המס, שאת זה אולי קשה יותר לתת, גם אם מעבר ל-7 הקילומטרים אנחנו לא יכולים אולי להרחיב את הטבות המס באותה צורה כמו בעוטף של היום, אבל כל שאר הדברים שדיברו עליהם: מרכזי חוסן וההקלות הבירוקרטיות שקשורות לתביעות מול רשות המסים – הדברים האלה חייבים להיפתר בהקדם האפשרי כי אנחנו עדיין במצב של לחימה.

דבר נוסף, לגבי ההצבעה טלאי על גבי טלאי, ההסתדרות מול העובדים, וכל פעם להוסיף טלאי על גבי טלאי – אני חושב שצריך אחת ולתמיד גם לקבוע תקנות קבועות שיפתרו את המצב הזה באופן קבוע ולא כל פעם להאריך את תקנות השעה, ועל אף שאנחנו עדיין בוועדת הכספים הזמנית אני חושב שהנושא הזה, גם של שיפוי – שמעבידים לא יצטרכו להגיש תביעה מסורבלת אלא לדווח על עובדים שלא הגיעו ולקזז את התשלום עבורם מתשלום המס השוטף.

הנושא של הרחבת הזמן, הנושא של הרחבת הזכאים: הדבוראים – כל הנושאים האלה צריכים להיכנס כבר בתקנות. אתה רואה את ראשי הרשויות המקומיות זועמים ומתקשים להתמודד עם האוכלוסייה שלהם. עלינו להקל עליהם את המצוקה הזאת. גם כך המצב קשה.

עוד נקודה אחרונה, בפעם הקודמת רשות המסים נתנה ארכה לתשלום המע"מ בגלל סבב הלחימה שהיה. הפעם לא שמעתי שהאריכו.

הפעם הייתה דחייה בגלל החגים אבל לא בגלל סבב הלחימה.

גם הפעם הייתה דחייה.

בפעם הזאת האריכו? 15 בחודש זה עוד יומיים. נתנו להם הארכה?

האריכו בגלל החגים. לא משנה הסיבה.

כל פעם שיש סבב לחימה האזור הזה צריך לקבל דחייה, זה ברור. אם האריכו – מצוין, לא משנה מה הסיבה.

כן, זה בהחלט משנה.

תודה רבה. אלון שוסטר, בקצרה, בבקשה.

תודה רבה. שלושה דברים קצרים.

רבותי, אי אפשר כך, באמת. מה הדבר הזה? הוא מדבר. הוא חבר כנסת חדש. כאשר הוא יהיה ותיק הוא יתחיל לצעוק עליכם, אז עכשיו תירגעו.

שלושה דברים קצרים. אחד, זו ועדת כספים ולא ועדת רווחה. אני רוצה לומר לכם מפרספקטיבה ארוכה: ההערכה של גדי ירקוני לגבי הצורך בחיזוק מרכזי החוסן ביישובי העוטף, בדגש על העוטף, לא משום שאין בעיות – יש בעיות אדירות גם במקומות אחרים. אני מכיר את זה, אשתי עוסקת בכך גם בשדרות וגם בשער הנגב, אני יודע מה קורה גם באשקלון ובמקומות אחרים. אבל האינטנסיביות, ההתמשכות גורמת – אני רוצה לומר בזהירות – לזעזועים משמעותיים ביכולת העמידה לאורך זמן. עשינו את זה באופן מופלא והוועדה הזו היא משענת אדירה להמשך היכולת לעמוד בפני האתגרים.

שני נושאים שאני רוצה להזכיר אותם, והם יהיו על סדר היום של הכנסת.

אין בעיה, אל תדאג, יש 254 מיליון שקל.

נושא אחד הוא פער שוק, הייתי אומר אי-צדק שקיים בין ערים לבין מועצות אזוריות, כאשר עיר ששכונה אחת שלה – אם נחליט שאזור התעשייה הדרומי של אשקלון יהיה בפנים אז אשקלון כולה תהיה בפנים. מועצה אזורית ש-3–4 ישובים שלה, אפילו חצי מן הישובים שלה יהיו בתוך אזור עדיפות או אזור קו עימות – לא תיכנס המועצה כולה, שכל הקיום שלה הוא בתוך אזור העדיפות. יש פה חוסר איזון ואנחנו ננסה לטפל בעניין.

נושא נוסף, בסוף צוק איתן הוקצב תקציב שכרגע מבשיל, לאחר עבודה גדולה שנעשתה במועצות האזוריות ובעיר שדרות במקביל, לעמידה ארוכת טווח, ליכולת לתת זכות או אפשרות לעמידה ארוכת טווח בפני המציאות הזו. אני בין הראשונים שירצה לראות בשינוי המצב הזה, אבל המדינה חייבת להכיר בכך שיש חשש גדול שבדור הבא נמשיך לראות חוסר יציבות גדול. הבית הזה, שהיה לעזר עצום במשך השנים הללו, ימשיך להיות כזה.

אמרתי: נקיים על זה דיון. טוב מה שאמרת. חבר הכנסת מרגי, וחבר הכנסת ביטון – אני מקדם אותם בברכה.

אמנם אמרת את זה כמה פעמים אבל אני רוצה לשמוע ממך אמירה, ואני סומך על האמירה שלך, שאותה להיטות ונחישות שהייתה לחברי הבית הזה בקדנציות הקודמות, כשסגרנו את כל הסיפור של מיגון העוטף 7, אני חושב שוועדת הכספים צריכה להוביל דיונים, שאתה תתחייב כיושב-ראש הוועדה – כי מן הסתם אתה תהיה יושב-ראש הוועדה הקבוע - - -

אני לא יודע.

ליצמן רוצה שהוא יהיה שר ...

רבותי, ה-7 הוא כבר מזמן לא 7. קו ה-40 מדבר בעד עצמו. צריך לבחון מה צריך לעשות שם. מי שצריך מיגון – מיגון, מי שצריך הטבות – הטבות, ואזורי תעשייה.

אני קורא לחבריי ראשי המועצות האזוריות – כל פעם שמדברים על הערים אני שומע שאתם קצת חוששים למעמדכם. אנחנו נגן עליכם, נמשיך להגן, אבל אני מצפה גם מכם לקצת הבנה לגבי מה שקורה בערים הגדולות. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול.

הדברים נאמרו.

אני רוצה משפט אחד בכל זאת. בפעם הקודמת קיימנו דיון מיוחד בנושא הדבוראים. רק אחד קיבל פיצוי. תבואו עם ידיים פתוחות בבקשה. לא צריך בכל דבר להגיע לבית המשפט. זה לא הרבה כסף.

הוא אומר: הכיסים נעולים אבל הידיים פתוחות.

בהמשך לשאלה הזאת, מירי סביון, התיקים עדיין מתנהלים אצלכם? זה בערעורים? איפה זה עומד?

אני לא נכנס איתם לפרטים. אני הולך לאשר את זה.

בסך הכול הוגשו 104 תביעות.

תיכף נדבר על העניין הזה. נגיע לסיכום. תתכוננו.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש רשות דיבור. אני עו"ד מיכאל כשכאש, אני מייצג את התאחדות האולמות וגני האירועים.

בסדר, אנחנו נדבר על זה. לא צריך רשות דיבור – אני חצי מלונאי, וגם חצי חקלאי וחצי דבוראי. תעשיין אני מלא. עוד נגיע לזה, נגיע לסיכום. תמר זנדברג, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. שתי נקודות.

אנחנו דנים פה במצב שהוא כביכול כמו מזג האוויר, הוא כביכול ירד עלינו משמיים. צריך לזכור שהמצב הזה הוא לא טעות. הוא מדיניות. יש ממשלה שהביאה אותנו למצב הזה. אפשר וצריך להימנע מן המצב הביטחוני הזה ולא להיגרר מסבב לסבב כל הזמן. הממשלה בוחרת במודע לא לעשות את זה, היא בוחרת לגרור אותנו כך.

היא מנסה לתקן את ההתנתקות שהייתה.

לכן מה שאנחנו דנים בו פה הוא המעט של המעט של הפיצוי, כבר אחרי שהגענו למצב כתוצאה של מדיניות, מה עושים כדי לפצות את האזרחים.

הייתי מצפה באמת לרוחב לב. זה לא רוחב לב, זה לא טובה שעושים למישהו, אלא זה בדין. הרבה הרבה יותר ברור שהדברים האלה יהיו אוטומטיים, שלא יצטרכו להגיש תביעות, כאשר 91 תביעות הוגשו והשאר, עוד אולי 20,000, כפי שנמסר לי פה, של ימי עבודה שאבדו אי-שם ברוח בכל מיני ימי חופש וימים שהרשויות לוקחות על עצמן. עושה רושם שרשויות המדינה רק רוצות לחזור כמה שיותר מהר לשגרה כדי לחסוך את מצב החירום ומשאירות מאחור את האזרחים ואת הרשויות המקומיות להתמודד לבד עם המצב. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, לגבי מה שנשמע פה, בין העוטף לאשקלון ולערים – אני רוצה להגיד מניסיון, גם גדי ירקוני וגם אלון שוסטר, נפגשנו פעמים רבות, ונפגשנו גם בשבוע שעבר. מהרושם שלי, הבעיות שונות. בעוטף אין אזעקות, ממש חיים צמודים למיגוניות, זה ממש כמו מטר גשם. באשקלון אין מיגון. אם חס וחלילה נופל טיל בלילה והולכים לשיכונים שבהם המקלט, אם קיים, לא מוכשר ואין כסף, חס וחלילה טיל אחד שנופל – אותו אזרח שנהרג נהרג בבית פרטי. אם חס וחלילה הטיל הזה היה נופל בבניין – זה אסון פי 30. אי אפשר להמשיך להתעלם מן הדבר הזה, רק לסמוך על ניסים. אין שום הפרד ומשול בין העוטף לבין אשקלון ושאר הרשויות המקומיות. מבחינתנו כולם הם אותו דבר.

תודה רבה. מאיר כהן, אם אפשר בקצרה, בבקשה.

הכי בקצרה. אני חושב שצריכה לקום קואליציה לטובת העיר אשקלון. מי שטייל שם בסבב האחרון הבין מה המשמעות.

אני מציע לך, גפני, היות וליצמן יושב במשא ומתן הקואליציוני - - -

אתה כל הזמן מדבר איתי על ליצמן. מה זה? ...

אדבר על מה שארצה. הרב פרץ, גם אתה יושב במשא ומתן קואליציוני, וגם אתה עודד פורר. אנא מכם, תכניסו לתוך - - -

אנחנו לא יושבים, אז אין בעיה.

עודד, אני לא אומר את זה בציניות, אני אומר את זה באמת מעומק לבי: תכניסו לתוך ההסכם הקואליציוני שהעיר אשקלון תקבל פתרון מיידי. פעם אחת תעשו את זה. תודה.

תודה רבה. יש לי מה לענות על זה אבל לא חשוב. אני אקיים בכל מקרה דיון על אשקלון. צריך לדעת שיש עוד כמה ישובים. פנינה תמנו, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לחזק את תושבי הדרום, מי מכם גם שנמצאים פה.

בסופו של דבר נראה לי שלמרות שהוועדה עשתה עבודה טובה, וכאשר צריך להגיד מילה טובה אומרים מילה טובה, בכנסת העשרים עבדתם קשה כדי שהתקנות יעברו, אבל בסופו של דבר גם אז אישרתם אותן לתקופת זמן כל כך קצרה, כאשר אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בתוך הדבר הזה 18 שנים. אי אפשר להתעלם מן העובדה הזו. זה כמו לשים פלסטר על חתך עמוק של אדם שנפצע. אני חושבת שמן הראוי, בטח בחלקים מסוימים, להפוך את הוראות השעה להוראות קבע ולהסדיר את הנושא הזה. לא ייתכן שבכל פעם תושבי הדרום יצטרכו לעשות לובי.

אני לא מסכימה למה שאמרת לראש עיריית אשקלון. אנחנו לא צריכים להגיד לו: לֵך, אל תנוח, תתחיל לרוץ. זה העבודה שלנו, בשביל זה אנחנו פה.

אמרתי לו אבל התכוונתי אלינו: שלא ננוח.

מצוין. לא בציניות אומר חברי חבר הכנסת מאיר כהן להכניס את זה להסכמים הקואליציוניים. יושב פה גם הרב רפי פרץ. ראוי שתשימו את תושבי הדרום כסעיף ראשון, כל מי שעושה משא ומתן.

לגבי מרכזי החוסן – התחושה שלי, באמת, קודם כול לא מדובר בהרבה מאוד תקציבים, באמת מדובר בטיפה בים של תקציב. כולנו צריכים שכבר מחר זה יאושר. העבודה על החוסן האמיתי נעשית בעת שגרה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שלא צריך להסכים לאישור התקנות עם התאריך שהציג שר האוצר. רועי פולקמן, אני לא מבינה איך אתם מסכימים לכך שזה יהיה רק עד 30 ביוני. אתם חושבים שהמצב הולך להשתנות פלאים?

אנחנו רוצים להאריך את זה.

אדוני, חצי דקה על העסקים בדרום.

לא, עם כל הכבוד, לא יהיה. הבטחתי ליועץ המשפטי לכנסת ואני רוצה לעמוד בדיבורי. אני מסכים איתך שזה כבר 18 שנים. אני רק רוצה להזכיר לך שבקדנציה שלפני הקודמת אתם הייתם בממשלה, הייתם יכולים להעביר את זה.

כשהיינו בממשלה העברנו דברים שונים.

אני אומר: כל הכבוד לכם.

בסדר, תפסיק להפוך את זה לפוליטי. זה לא פוליטי. זה רציני מאוד.

אמרתי שזה פוליטי?

אם זה רציני, אני מבקשת ממך - - -

מה שפוליטי לא רציני?

טל רוסו, בבקשה.

קודם כול, אני מנסה לחכות כבר שעתיים לדבר. אני מבין שזה לא הסגנון.

כבר עשר שנים אני מלווה את העוטף, מאז שהייתי מפקד פיקוד דרום. יש כמה דברים שהתקדמו, אבל בסוף אנחנו דנים באותן סוגיות.

אני חושב שהנקודה המרכזית היא מענה מהיר ומרחיב לתושבי הדרום והעוטף שעומדים בחזית כבר 18 שנים. אנחנו מסתכלים על הסבב הזה אבל זה כבר תהליך ארוך. יש אחריות מדהימה של התושבים, למשל של החקלאים, עם כל מה שהם עשו עם הקציר המוקדם. אלה דברים מדהימים שצריך לעודד אותם, לחזק אותם, וביד מרחיבה ומהירה.

לגבי ההחלטות פה – הייתי בין ראשון לשני בעוטף. כשמודיעים בשעה 7 שאפשר לחזור לשגרת חיים – זה לא באמת שגרת חיים. לכן צריך לדעת לפצות על זה בצורה הכי מרחיבה שאפשר.

תודה רבה. אורית פרקש הכהן, ממש משפט. אני רוצה להצביע.

אני רוצה להצטרף לכל מה שנאמר כאן, אבל אני רוצה להציף בעיה אחת שמפריעה לי מאוד. אנחנו מגיעים להצבעה הזאת בעצם כאשר יש ואקום של חודשיים אחורה או משהו כזה בצווים. זה מצב לא תקין מבחינת ההתנהלות של משרד האוצר. צריך לוודא שלא יהיו פה פערים.

לא תיאמו איתנו את הסבב הזה ...

כפי שפנינה תמנו אמרה: הסוגיה כאן היא לא פוליטית. לא צריך לאשר צווים בדיעבד בסוגיות כאלה ולשים את תושבי הדרום כבני ערובה.

תודה רבה. עידית סילמן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מילה מהעסקים הקטנים. רק דקה.

לא אתן, עם כל הכבוד. מספיק. אני לא יכול, מה אני יכול לעשות.

הגעתי לכאן. אני חי שם כבר 12 שנים. אני רק רוצה בדקה לדבר על העסקים הקטנים.

חבר הכנסת גפני, תודה רבה על קיום הדיון. אני רוצה להצטרף למה שאמרה חברתי חברת הכנסת פנינה תמנו. בהחלט הדיון אינו פוליטי. בהחלט אנחנו מצפים לדיון מיוחד על אשקלון, שיכלילו אותה בתוך הטווח הזה.

יש עוד כמה ישובים בדרום.

בסדר, וגם הישובים שמסביב. אין ספק, אנחנו צריכים לראות מה קורה בסבב הבא כי אם אנחנו מדברים כרגע על התאריכים הנוכחיים אז מה יקרה הלאה? צריך להכליל את זה בתוך הדיון.

וכמובן גם לנושא העסקים הקטנים, כפי שהוא אמר.

ואם כבר, אני רוצה לקשר את זה לפניציה ולמה שקורה שם כרגע.

זה בדיון הבא. אל תעשי לנו בלגן.

אין ספק שזה גם חלק.

בבקשה, משפט לעסקים הקטנים.

אני גר בניר-עם, מקיים עסק כבר 12 שנים. אני מבין שאי אפשר לטפל בכול אחרי הבחירות, אבל המצב שלנו תלוי על חוט השערה. אנחנו מסעדה. התחלנו שניים, אני ואשתי, והיום אנחנו מעסיקים 62 עובדים. לא יכול להיות שאומרים לנו שאנחנו מנוע צמיחה, של צמיחה דמוגרפית וצמיחה כלכלית, כשאנחנו קורסים. היום אנחנו מעסיקים 62 אנשים, אולם עוד ועוד עסקים פושטים את הרגל. אנחנו צריכים פתרון מהיר יותר. צו השעה מתייחס לשבעה ימים סגורים. אנחנו לא סוגרים את העסק שבעה ימים ברצף. סגרתי את העסק שלי שבעה ימים בחודש אבל לא רצוף. זה אומר שאני לא זכאי לתבוע פיצוי. איך אפשר לקבל עזרה כך?

תודה. אנחנו נתמודד עם זה.

אבל אני לא מצליח להתמודד עם זה. אני צריך להבין אם יש לי אופק, אם יש לי עתיד בכלל. בשנה האחרונה לא קיבלתי משכורת, לא אני ולא אשתי. אני מבין ששמעת אותי אבל המצב קריטי. באמת אני מבין שצריך לשלוח ילדים למרכז חוסן, אני מבין שצריך למצוא פתרון מדיני אבל כרגע יכול להיות שהחמאס מצליח להשיג הישגים כאלה משמעותיים בנפש של הילדים. אבל להפסיד במערכה הזאת, במערכה הכלכלית, שתהיה גם קריסה כלכלית? אנחנו פושטים את הרגל בגלל תזרים מזומנים. זה לא הגיוני.

תודה רבה. אנחנו נקיים על זה דיון. אנחנו צריכים להיות בעניין הזה מעשיים.

20,000 עסקים, זה מה שיש.

היו הרבה יותר. כל אחד מצפה שהמעסיק יממן את השכר של העובדים. זה בעצם נטל על המעסיקים.

תודה רבה. מישהו מן התיירות?

תודה. אני מנהלת את עמותת התיירות האזורית. אני מלאת אמפתיה לכולם. אני גם תושבת הדרום. אני חייבת להגיד שאתם מדברים פה על מיגון – יש גם ישובים בתוך העוטף, ואני חיה באחד מהם, שאין בהם מיגון. אבל לא על זה באנו לדבר עכשיו.

התקנות האלה מדברות על נזק עקיף. התקנות האלה נחקקו בגלל נזק עקיף, בין היתר גם לעסקי התיירות. אני יודעת שזה לא פופולרי אבל אני חייבת להגיד תודה לרשות המסים, שבשיתוף פעולה גם עם הוועדה פה וגם עם רשות המסים הוציאה את החקיקה הזאת. העסקים עצמם מקבלים כבר את הכספים. אני חייבת להגיד: עסקי התיירות מקבלים את הכספים. אני מבקשת להרחיב את התקנות.

אז למה המסעדה שלו לא מקבלת?

אתם מבקשים להאריך את התקנות עד 30 ביוני. זה עוד חודש. אני מבקשת להאריך את התקנות עד סוף דצמבר. לא יעזור לנו עוד חודש.

תודה רבה. מיכאל ביטון, תגיד משפט, ואחרי זה עורר פורר.

תושבי הדרום – גפני בדרך כלל הרבה יותר סובלני, רק שהיום אתה רוצה להקיף נושאים בדחיפות.

אני רוצה להצביע.

לתושבי הדרום, לתומר גלאם ראש עירית אשקלון, אתם צריכים לצאת מפה עם הידיעה, דבר ראשון, שיש פה קואליציה חוצת מפלגות שתגדיל את מפת הסיוע, כי טווח הטילים גדל והמפה צריכה לגדול, ואנחנו נעשה את זה. תביאו הצעת חוק שמגדילה את המפה ואנחנו נגדיל את המפה.

דבר שני, מיגון – מדינת ישראל עשתה דבר מדהים במיגון בעוטף ועשתה את זה בשדרות אך לא עשתה את זה באשקלון, והם חטפו טילים. אנחנו צריכים תוכנית מיגון. היא תהיה רב-שנתית. היא צריכה לשלב את תמ"א 38, לתת מעלית וממ"ד לכל בית באשקלון בתוכנית ממשלתית. זה אפשרי. תביא תוכנית – יש לך תמיכה רחבה כאן.

תודה רבה. עודד פורר, בבקשה.

ברשותך, שני משפטים. ראשית, אני רוצה להתייחס לעניין המיגון והתוספות, והתוספות, והתוספות. זה לא בדיון בוועדה הזו אבל הייתי מצפה מהממשלה בסוף לדאוג לכך שלא יהיו סבבים, זה הרצון, ואז כל הדיונים האלה יתייתרו.

לעניין הדיונים האלה, אדוני, מה שהעלה פה הבחור שמנהל עסק בתנאים-לא-תנאים זה לא דבר חדש שעולה על שולחן הוועדה. הרי דיברנו על זה גם כשהביאו את התקנות הקודמות ודיברנו על זה כאשר דיברו על עסקי התיירות. שאלנו אותם: חברים, המסעדה זה לא תיירות? גלידריה זה לא תיירות? כשבאים לשם אנשים הם לא באים גם כדי לאכול? אתה חושב שהוא מתפרנס מתושבי ניר-עם שבאים לאכול אצלו במסעדה? לכן אני אומר לך אדוני, אנחנו הרי נאשר את התקנות האלה כי אין לנו ברירה, אבל אם לא יבואו לפה פעם אחת תקנות שגם מתייחסות לעסקים הקטנים ולמעסיקים, לא כְפרה חולבת שאפשר לקחת מהכיס שלהם כדי לשלם פיצויים לתושבים אלא ככאלה שצריכים להיות שותפים למערכה הזו, אני אומר לך שאי אפשר יהיה להעביר פה תקנות.

תודה רבה.

פעם הגיעו אוטובוסים. היום לא מגיעים אוטובוסים.

עודד פורר, תקשיב: אחת הבעיות, גם לבחור שיושב פה בעל המסעדה, היא שהתקנות בבסיסן קיימות, רק יש בעיה קשה מאוד ביישום, וראינו את זה פה כבר כמה פעמים. אני מציע שספציפית – יש פה שני דיונים נפרדים. האמירה שיש פה עסקת חבילה היא לא נכונה.

מדברים על זה כבר כל כך הרבה זמן. הרי דיברנו על זה לפני האירוע הקודם, וחצי שנה לפני הבחירות. לא מביאים שום דבר. הוא – ניר שוחט – לא ישרוד עד הדיון הבא.

אתה צודק. ולכן יש פה שני דיונים נפרדים. אחד, צריך לערוך דיון נפרד על אשקלון, כיוון שלהגיד "נרחיב את העוטף" זה לא פתרון מכיוון שדין העוטף הוא לא דין אשקלון. אשקלון צריכה פתרון ייעודי, במיוחד לבעיות שלה.

לגבי העסקים הקטנים – אני מבקש שלדיון הבא שיהיה על זה – רשות המסים: צריך לצלול פה לעובדות מכיוון שהבעיה היא שהם לא מקבלים את הדברים בזמן ושהוכחת הפיצוי מסובכת. זה לא התקנות אלא היישום שלהן.

הוא בכלל לא בסל של התקנות.

לא נכון. הוא רק לא יכול ליישם את זה. יש עסקים דומים לו שמקבלים פיצוי. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, לא לקשקש על זה.

אבי ניסנקורן, משפט.

קודם כול, הממונה על השכר אמר לי כרגע בטלפון שהוא יפעל להפעיל את התקנות בכל המגזר הציבורי, כולל עובדי רשויות מקומיות.

אוציא לו מכתב. בסדר.

דבר שני, יש קונצנזוס להאריך את זה עד סוף השנה, לגבי היומיים.

מה זה קונצנזוס?

בוועדה לפחות יש קונצנזוס.

ניר שוחט, קודם כול אני מבקש ממך שתעביר לי את הפרטים שלך. אני מבקש שתגיד לי מה הבעיה, למה נוצרת הבעיה. אדבר עם אנשי רשות המסים, שהם אנשים טובים.

הוא לא מוגדר כתיירות.

אני מבקש שתעביר לי את הפרטים. אם אוכל לעזור – אעזור. אפנה לרשות המסים. זה בעניין הזה.

אני מבקש להצביע על צו ההרחבה. מי בעד צו ההרחבה, שיחול על כל העובדים? אפנה גם לשר הפנים במכתב ולממונה על השכר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסכם צו ההרחבה אושר.

הצו אושר. אני מודה לכם על שיתוף הפעולה בעניין הזה.

לגבי התקנות – אני מבקש ללכת לפי הסדר. קודם כול, אני מבקש שזה יחול גם על היום השני. גם לכם ברור שביום השני אנשים לא יכולים לחזור לעבודה לאחר שנאמר כל הזמן שלא יהיו לימודים. התקנות הללו יחולו גם על היום השני.

תגידו לי על מה אתם לא מסכימים.

אנחנו מסכימים. רק חשוב לי לומר לפרוטוקול בעניין הזה, כדי לא ליצור בלבול בהמשך. לגבי היום השני – נדמה לי שזה 6 במאי – אנחנו מסכימים והיום הזה נכלל בגדר הימים שמזכים בפיצוי, אבל חשוב לנו לציין שהזכאות הזאת נובעת מכך שהייתה הכרזה של פיקוד העורף לגבי היום הזה בתחילתו. חשוב לנו להדגיש את זה, לציין שזה לא נובע מכך שרשויות מקומיות כאלה ואחרות החליטו לקיים או לא לקיים לימודים אלא זה נשען על ההחלטה של פיקוד העורף. זה חשוב לנו לגבי אירועים עתידיים, שהלוואי שלא יקרו, אבל הפיצוי מתבסס על הכרזות של פיקוד העורף. חשוב לנו שיהיה ברור שזאת הסיבה להחלטה שלנו.

כלומר הנימוקים הם כפי שאמרה מירי סביון. זה נרשם בפרוטוקול.

אנחנו בוועדה מבקשים לאשר את התקנות כולל היום השני, לא רק היום הראשון.

אנחנו מבקשים שהתקנות האלה לא יהיו לחודשיים. אנחנו לא יכולים להעביר את הסבב הזה. אנחנו צריכים לדון על אשקלון, צריכים לדון על הדרום, צריכים לדון עוד הרבה. תהיה לנו הרבה עבודה ביחד לגבי הדברים האלה. לכן התקנות האלה יהיו עד סוף דצמבר. הן לא יהיו לחודשיים. אנחנו לא נבוא עוד פעם לסבב דיונים נוסף. כל המפה של הטילים השתנתה. אשקלון היום נמצאת במצב שהיא לא הייתה בו קודם. 40 קילומטר – זה הפך להיות מושג מקביל ל-7 קילומטרים שהיה פעם. לכן נצטרך לקיים דיון. אנחנו לא יכולים עכשיו לעשות כלום אבל נצטרך לקיים דיון. לכן התקנות האלה הן עד סוף דצמבר. מוסכם?

אנחנו לא מתווכחים.

אם אתם לא מתווכחים זה בסדר.

אני אומרת שוב כתפיסה – בעניין הזה צריך לשים לב: הבאנו את התקנות עד סוף יוני כי חשבנו שכך צריך לפי התפתחות האירועים. גם בתקנות הקודמות אמרנו שבהתאם לאירועים לא נתנגד להאריך. אנחנו מבינים כרגע את הנושא הזה, אבל חשוב לציין שמלכתחילה חשבנו שנכון לתחוֹם את זה בלוחות זמנים. אנחנו מבינים כרגע את הדברים שנאמרים.

אנחנו תוחמים את זה בלוחות זמנים בגלל שהדיון הבא אצלנו יהיה על כך שהן יהיו הוראות קבע. לא נסכים יותר להוראות שעה. זה עד סוף דצמבר – אז עד סוף דצמבר. בסדר, יש הסכמה.

למה שלא ישנו כבר גם את היישום, שזה יהיה אוטומטי?

ישנו. הנה הם פה.

מצוין, אז שיפעלו גם בנושא הזה להקל.

צריך לשנות את החוק.

צריך לציין שבממשלה לא הייתה הסכמה להפוך את התקנות האלה לתקנות קבע ולא - - -

אנחנו לא עובדים אצל הממשלה.

האמת היא שאני יודע ואני משבח אתכם על שהבאתם את התקנות. לא התקיים דיון בממשלה, אנחנו יודעים את זה, אנחנו מכירים את המצב, מה קורה בממשלה. אני מכיר את זה מכל מיני דיונים אבל זה ברור. אני לא מבקש עכשיו לקבל החלטה על תקנות קבע בגלל שלפי דעתי כדי לקבל החלטה קבועה צריך חוק וצריך דיון בממשלה וצריך את ועדת השרים. אני מעריך כך, אני לא בטוח, יכול להיות שלא, אבל צריך לקיים דיון. הדיון הזה יהיה מקביל לחוק ואנחנו נבחן את העניין הזה. זה הכיוון של הוועדה. אנחנו לא רוצים יותר את הדיונים האלה. לכן אני מבקש שהתקנות יהיו עד לסוף דצמבר ולא רק לחודשיים כפי שמופיע בנוסח שהבאתם.

לא מיצינו את הנושא?

דבר נוסף, אני מבקש להכניס לתקנות האלה גם את הדבוראים, גם את התיירות וגם את החקלאות.

וגם את המסעדות.

אנחנו מתקיימים רק מתיירות פנים.

מה התשובה?

החקלאות מקבלת פיצוי בכל אופן גם על שריפת שדות, גם על נזקים עקיפים. הוא דיבר כאן על משהו שמשרד החקלאות קבע, איזה נוהל לקציר מוקדם. זה לא קשור.

על העבודה.

על העבודה הם מקבלים. זה אותו דבר – בכל ה-40 קילומטרים מקבלים שכר עבודה.

זה נותן תשובה לחקלאים.

אדוני היושב-ראש, רק לגבי הפתרון שתמצא לניר שוחט מניר-עם, הוא מייצג את עצמו. אנחנו כאן מייצגים את עוטף עזה בכלל, אז אם מוצאים פתרון שמסעדה נכנסת לתקנות, כפי שצריך להיות לענף התיירות, אז יש להחיל את זה על כל המסעדות.

בוודאי, לא באתי לדבר רק על עצמי. באתי לדבר על כל חבריי.

ברור שזה לא אישי.

אני חוזר על הבקשה שלי. ניר שוחט, אני מבקש ממך את הפרטים. אני לא מבקש סתם. אני גם אוהב לעזור לאנשים אבל אני רוצה לקיים דיון על המסעדות, אני רוצה לפתור את הבעיה הזאת. יש פה הרבה בעיות שנצטרך לפתור.

אני מודה לך מאוד.

אנחנו הולכים להצביע עכשיו על תקנות עד סוף דצמבר. אנחנו מדברים גם על הדבוראים וגם על התיירות. לגבי החקלאות יצטרכו להוציא איזה נוהל.

גם על המסעדנים.

החקלאות נכללת בתקנות.

התיירות זה רק 7 קילומטרים.

התקנות כוללות גם את היום השני.

עשינו גם עכשיו בהסכמתם את צו ההרחבה. לכן תדעו שאתם תקבלו עכשיו כנראה את התביעות. בכל מקרה העובדים יקבלו את הכסף של הפיצוי, שאני שמח מאוד על כך.

קודם כול כדי שיהיה ברור, אנחנו נחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות בשם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. זה אומר: זה יכלול את כל העובדים בכל מדינת ישראל, בלי שום קשר למקצוע שבו הם עובדים. זה דבר אחד.

דבר שני, אדוני יושב-ראש הוועדה, מן ההיכרות הקצרה בינינו ועם הוועדה הזאת, אני בטוח שהרוח הזאת תשרה גם בקדנציה הבאה. אני מציע ומבקש שאתה תיזום את הדיון, ובואו לא נחכה לממשלה, על נושא הפיצוי האחר. עזוב את העובדים. אם אני מתייחס ברצינות אל מה שאומרים כולם, כנראה שהסבב הבא יהיה לא כל כך רחוק וגם ארוך יותר ואז יגיעו למחזורים שירדו ולעסקים שייפגעו. בואו לא נחכה שזה יקרה. בואו ניזום את זה – אשקלון בפנים, כל הישובים מסביב בפנים.

גם אשדוד.

ויהיה בעצם פתרון. כאשר יהיה פתרון יהיה גם שקט לעסקים לדעת שיש להם ודאות. האי-ודאות זה מוטרף. מי ילך להקים היום עסק באזור?

שרגא ברוש, אני מודה לך על מה שאמרת. בכל מקרה מה שעשיתי היום בעניין הזה, וגם בנושא הבא, הוא ועדה זמנית. יש דברים שבהם יש עליי מגבלות. לא רציתי להשאיר את הנושא הזה ללא טיפול ואני שמח שהם אכן הביאו את התקנות שעל בסיסן היינו יכולים להרחיב אותן. אני שמח על כך שאתם אנשים טובים ואתם נעתרים לבקשתי, לבקשת הוועדה.

צריך לקרוא את התקנות.

אגיד רק שאנחנו נכניס התאמות מתחייבות בנוסח ביחד עם היועצת המשפטית של הוועדה.

לצורך הארכה עד לסוף השנה אנחנו יכולים לתקן כאן עכשיו בהקראה, אבל אתה מתכוון שאת התיירות ואת הדבוראים נוסיף אחר כך בניסוח בינינו. אני מבינה. אבל זו החלטת הוועדה ועל כך היא מצביעה.

אדוני היושב-ראש, אמרת שתדון בעניינים של גני האירועים והאולמות ואני ממתין ברוב קשב ועכשיו כבר ניגשים להצבעה. פיקוד העורף סוגר אותנו. בניגוד אליו, אותנו סוגרים כי לא מאפשרים התקהלות. מסעדה אפשר להפעיל אבל אולם אירועים אי אפשר להפעיל. יש לי צווים שסוגרים לי את האולם בקיבוץ ברור חיל, צמוד לשדרות. סוגרים לי את האולם ואין לי פתרון.

אני הולך לקיים על זה דיון. מה זה יעזור עכשיו? אני לא מבין. נקיים על זה דיון. רבותי, אף אחד לא יפוצה עכשיו.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע לאמור:

תקנה 1 – תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות

בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2019 –

(1) ברישה, במקום "כ"ה בניסן התשע"ט (30 באפריל 2019)" יבוא" - -

"31 בדצמבר 2019." זה שינוי אחד.

- - "ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019)".

בפסקה (2) אקרא את מה שהוגש ואנחנו נעשה התאמות כדי שזה יחול כפי שביקשתם.

"(2) בפסקה (1), בהגדרה "התקופה המזכה", במקום "בפסקאות (2) או (3)" יבוא "בפסקה (2)" ובסופה יבוא "לנזק עקיף כאמור בפסקה (3) בהגדרה "אזור מיוחד"; התקופה המזכה היא מיום ט"ז באייר התשע"ח (1 במאי 2018) עד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019)".

תקנה 2 – תחילה

תחילתה של תקנה 1(1) לתקנות אלה ביום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019)."

זה מתייחס רק לשכר. אנחנו נוסיף את התיירות ואת הדבוראים, נתקן את התאריכים. התחילה תהיה 1 במאי 2019 אבל אתם תחילו את זה בנוסף גם על 6 במאי, בהתאם לפרשנות שמירי סביון נתנה כאן. בסדר?

נכון.

מי בעד אישור תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019, כולל מה שהוספנו ושהוקרא עכשיו?

בדיעבד ובשעת הדחק.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019 אושרה.

התקנות אושרו.

אני מודה לכם ברשות המסים.

אני מתכוון לקיים דיון לגבי כל הנושאים שהועלו פה, כולל אשקלון. אשקלון הופכת להיות סמל.

גם אשדוד. היא גם 40 קילומטר.

אשקלון הופכת להיות סמל של שינוי, לצערנו הרב, במפה של הדרום. נצטרך על כל הדברים האלה לקיים דיון, וזה לא דיון כדי לאשר תקנות מהר.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.