הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. די בשבט התשנ"ג (26 בינואר 1993). שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; ד' צוקר

י' כץ

די מרידוד

ר' נחמן

מוזמנים; י' קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ר' סייבל - היועץ המשפטי למשרד החוץ

ד' שפי - היועץ המשפטי למשרד הבטחון

סרן ש' סנראי - הפרקליטות הצבאית

ק' מור - משרד הבטחון

נ' אורי - משרד העבודה והרווחה

ר' כהנא-אביב - " " "

יועצת משפטית; ר' מלחי

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; ח' בנקין

סדר-היום;

הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה,

התשנ"ב-1992.



הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל

ארצות הברית של אמריקה. התשנ"ב-1992

אני פותח את הישיבה.

הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה,

התשנ"ב-1992. אני רוצה להזכיר לנוכחים שתי עובדות. העובדה הראשונה היא שהחוק הזה,

הושלמה הכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת הקודמת.

ר' מלחי;

החוק היה מוכן להנחה, אלא שלא היתה ישיבת כנסת שבה אפשר היה להניח את החוק

הזה על השולחן.

שנית, אני מבקש לצטט את סעיף 3 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק: "לא הוצעה הצעה

כאמור בסעיף 2 או שהוצעה ונדחתה על ידי הכנסת, תמשיך הכנסת הנכנסת, בוועדה שהצעת

החוק היא בתחום ענייניה ובמליאה, לדון בהצעת החוק מן השלב שאליו הגיעה הכנסת

היוצאת ותנהג בדיונים שנתקיימו בכנסת היוצאת כאילו היו אלה דיונים שלה". הסיפה

מאד ברורה, ואנחנו ננהג בהתאם לכך. לכאורה, לא היינו צריכים לקיים כלל דיון, כי

הדיון הסתיים, אבל אני בכל אופן ביקשתי לקיים עוד דיון לפני שנניח את הצעת החוק

על שולחן הכנסת, בין יושאר, גם כדי לאפשר לחברי הוועדה להגיש הסתייגויות.

זה מקרה ראשון שבו מונחת לפנינו הצעת חוק שהדיון בה הסתיים לגמרי, ולכן צריך

לומר שיש בתקנון סעיפים המאפשרים לחבר כנסת, גם בשלב הזה, לבקש רוויזיה ולבקש

לקרות את החוק חזרה, אבל במקום ללכת בדרך הארוכה הזאת, מותר לעשות קיצור דרך

כשמדובר בכנסת חדשה.

נקבל את עצתה של היועצת המשפטית לוועדה, וכדי לא להזדקק להצעות רוויזיה או

להליכים מהליכים שונים, נפתח את הדיון. אני מבקש מנציג הממשלה להסביר את הצורך

בחקיקה הזאת ואת עיקרי החוק.

כיוון שהכנת החוק כבר הושלמה למעשה, אומר בקיצור רב שהוא פרי של משא ומתן עם

ארצות הברית, שהצורך בו נובע מיחסי שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לבין ארצות

הברית. בגלל אופי החוק, פרטי החוק אינם נתונים כל כך לוויכוח ולשינוי, משום שכאן

אנחנו מביאים לחקיקה הסכם שהתקבל בין הצדדים. מטרת החוק היא בעצם לאפשר שהות

להסדיר את המעמד ואת הזכויות של אנשי כוחות ארצות הברית השוהים כאן בישראל לרגל

שיתוף הפעולה האסטרטגי הזה.

החוק על פניו עשוי להיראות כחוק שיש בו פגיעה בריבונות, משום שמדינת ישראל

נותנת זכויות שלא קיימות בחוק לאנשים אחרים בישראל, ובמידה רבה היא מוותרת על

סמכות השיפוט שלה בעניינים פליליים.

ואולי ייאמר גם שאין בחוק סימטריה.



י' קרפ;

נושא הריבונות יכול להימדד בעצם העובדה שהמדינה היא שנותנת את הזכויות האלה,

או קובעת שהיא מוותרת על סמכותה, והדברים שאנחנו ויתרנו עליהם הם מסוג הדברים שגם

מדינות ריבוניות אחרות ויתרו עליהם בהסכמים מקבילים, בעיקר הסכמי נט"ו, שבאו

להבטיה את התנאים של כוחות המוצבים במדינה מסויימת.

היו"ר ד' צוקר;

ואני מבין ששם יש כן סימטריה.

די מרידור;

אדוני היושב ראש, שאלת על סימטריה לגבי מדינות נט"ו בתוכן, או כלפי מדינות

אחרות?

היו"ר ד' צוקר;

לא בתוכן, אלא מול ארצות-הברית. מאיור שהפניתי את ר!שאלה למר שפי ולמר רובין

עוד לפני הישיבה, נשמע אחר כך תשובה על כך.

די מרידור;

כלומר, אתה שואל אם בהסכם האמריקאי-צרפתי או בהסכם האמריקאי-בלגי יש סימטריה.

י' קרפ;

מה שצריך להיות לנגד עינינו כשאנחנו דנים בחוק הזה ובתכנים שלו הוא שיש

למדינת ישראל אינטרס שהכוחות, שבעניינם דנים כאן, יהיו מוצבים בארץ, במידה שהם

מוצבים, וכל ההסכם כולו לא בא אלא כדי לאפשר לאדם שנמנה עם הכוחות לשהות בארץ

זרה, בארץ שהיא לא ארצו, במצב ובתנאים שיבטיחו לו שהוא לא ייפגע בצורה שרירותית,

שהוא לא יהיה נתון לשרירותה של מדינה זרה בשעה שהוא ממלא תפקיד מטעם ממשלתו. כמו

שאמרתי, על הפרטים קשה להתווכח כאן.

היו"ר ד' צוקר;

עד כאן הסברת מדוע -זה טוב למי שמוצב כאן מטעם ארצות הברית. מדוע זה טוב

לישראל ולאזרח ישראלי?

י' קרפ;

אמרתי שלישראל זה טוב משום שיש לה אינטרס בהצבה של הכוחות. אשר לאזרח

הישראלי, ההסכם הזה לא אמור לפגוע בו. יש סברה שזה אפילו יביא אותו למצב יותר טוב

מזה שבו היה אילו נאלץ להגיש תביעה נגד רשויות ארצות-הברית, למשל, תביעת נזיקין,

שלגביה יש כאן יוסדר שאינו כפוף לכל מיני קריטריונים שהיו צריכים להתמלא לו התביעה

היתה מוגשת באמצעות בתי המשפט, ומכל מקום זה לא מעמיד אותו במצב יותר גרוע.

מבחינת הזכויות של האזרח הישראלי, אנחנו שימרנו לעצמנו גם את האפשרות, לאחר תקופה

מסויימת שבה נראה איך ההסכם פועל, לעבור לשיטה אחרת, שבה התביעות האזרחיות תוגשנה

לבתי המשפט כאן בארץ, ולא לרשות, אבל אין לי מידע אם זה פעל, או אם בכלל התעוררו

סוגיות שמהן אפשר ללמוד מה להפעיל.

לענין השיפוט הפלילי, אם לדבר על האינטרס של מדינת ישראל במובן הרחב, אנחנו

ניסינו למצוא את האיזונים שישמרו מצב שבו מי שעבר עבירה לא יתהלך חופשי. המחלוקת

היא בשאלה מי הרשות המעמידה לדין והשופטת כשמדובר באנשים של הכוחות המוצבים. כאן

לא מדובר באזרחים ישראליים, אם כי אזרחים ישראליים יכולים להיות הקרבנות של



העבירות האלה. גם חלוקת הסמכויות מהבחינה הפלילית נעשתה מתוך ראייה מי הוא הצד

הנפגע. כשהנפגעים היחידים הם רשויות ארצות הברית או חיילי הכוח, הסמכות של ארצות

הברית לשיפוט בלעדי היא הסמכות הגבוהה ביותר, והשאלה של ויתור על סמכויות שיפוט

וכו' הולכת ו נפתרות בהתחשב בסוג העבירה.

די מרידור;

צריך להוסיף שזה מסוג החוקים שבהם הכנסת לא יכולה לתקן שום דבר. היא יכולה

להגיד "כן" או "לא".

י' קרפ;

אמרתי שמדובר בהסכם.

די מרידור;

המשא ומתן על ההסכם היה ארוך מאד. עברו חמש-שש שנים עד ההסכם.

מ-1986.

היו"ר ד' צוקר;

האם מישהו מנציגי הממשלה רוצה להוסיף? הייתי מבקש לשמוע יותר לגבי הצורך

שהביא אתכם לענין זה, היקף הסוגיה.

ק' מור;

כפי שאמרה גבי קרפ, הסכם זה נועד לתת תוקף משפטי לפעילות שמתקיימת פה בישראל,

של גופים וארגונים שונים של צבא ארצות הברית וגופים נוספים שעובדים ירח- עם צבא

ארצות הברית. ההיקף הוא גדול מאד ולמעשה הוא כולל מאות, ולפעמים אלפי אנשים

השוהים בישראל. יש כמה קטגוריות של פעילות, אבל אני אעמוד על שתי הקטגוריות

המרכזיות.

המערכת הראשונה היא של התרגילים אמריקאיים שמתבצעים בשטחה של ישראל. למדינת

ישראל יש ענין רב שהפעילות הזאת אכן תתבצע בשטחה. זה משרת אותנו גם מנקודת המבט

הבטחונית, גם מנקודת המבט של התועלת האופרטיבית-טקטית שאנחנו מפיקים, גם מנקודת

המבט הכלכלית. למשל, שהיה של אניות או כוח משימה ימי בנמל חיפה מביאה ליציאה של

אלפי חיילים אמריקאיים לתוך מדינת ישראל, ומדובר גם בכוח קניה, בתהזוקה, בציוד,

באספקה וכיוצא באלה, כך שהיקף ההוצאות שהאמריקאים מוציאים כאן בארץ תורם גם

מנקודת המבט הכלכלית, אבל העיקר זה, כמובן, הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית. עד כאן

לגבי המערכת של התרגילים.

המערכת השניה היא מערכת של הצבה מראש, היינו; כל מערכות התחמושות ופריטים

אחרים שהאמריקאים מציבים פה מראש במחסנים או באתרים שאנחנו בנינו עבורם, דרך

קבלנים ישראליים, וכל המעטפת וכל התקורה נגזרות מכך. ההיקף היום הוא יהסית גדול

מאד והוא פורסם לאחרונה, בסדר גודל של 300 מיליון דולר. פריטים בערך של 100

מיליון דולר כבר מוצבים בארץ, ועוד פריטים בערך יחסי של 200 מיליון דולר נוספים

ייכנסו במהלך שנת 1993. כך שבסך הכל יש עוד מספר מרכיבים שכלולים בהיקף הזה של

שיתוף פעולה אסטרטגי המחייבים פעילות ושהיה בארץ של גורמים אמריקאים כאלה או

אחרים, אמנם בהיקפים יותר קטנים, אבל למעשה כמעט לכל אורך השנה; בניית פקיילים

משותפים, הכנת תרגילים משותפים, קבוצות עבודה, יש פה בתי חולים של הכוחות

האמריקאיים, הכנות לפריסות של כוחות אוויר אמריקאים, גם הליקופטרים וגם מטוסים.

בסך הכל מתנהלת פעילות מדי שנה, והאמריקאים מתכוונים רק להרחיב אותה במהלך כל



והדבר האחרון שעליו אני רוצה לעמוד הוא במסגרת של תכנוני חירום משותפים,

למשל: רכבת אווירית. צריך שכל הנהלים, הטכניקות והאנשים המטפלים בכך יהיו

מוכנים ראש למצבים שבהם תידרש רכבת אווירית אמריקאית. כל אחד יודע מראש מה הוא

עושה. כל זה נותן היקף שהיה של הרבה מאד אנשים במהלך יושנה בארץ. אני לא יכול

לנקוב מספרים, אבל אני מעריך שמדובר בכמה אלפי אנשים. הבנק העיקרי הוא, כמובן,

במסגרת של תרגילים ימיים, אבל גם ללא התרגילים האלה אני מאמין שמדובר בשהיה של

מספר גדול של אנשים.

לארצות הברית עשרות הסכמים מהסוג הזה, המתיןלקים להסכם נט"ו, שהוא הסכם להגנה

הדדית, ואכו זה הדדי, ולהסכמים בילטרליים, שדומים יותר להסכם שלהם אתנו, ושם זו

למעשה פעולה חד-צדדית.

ד' מרידור;

פעולה חד-צדדית, אבל היא מוסכמת.

ר' סייבל;

נט"ו אכן מתכנן מצב שהולנדים יתאמנו בצרפת ובריטים בגרמניה. כאן מדובר למעשה

בפעולות של צבא ארצות הברית שנעשות בהסכמתנו רק בישראל, וכאמור, יש לארצות הברית

עשרות רבות של הסכמים מהסוג הזה.

נ' אורי;

יש כאן פרק על דיני עבודה שיחולו אם יעסיקו עובדים. אם חברי כנסת מעוניינים,

אנחנו נסביר את הפרק הזה.

ד' שפי;

האמת היא שאם קוראים את תוכן העניינים אפשר לראות שלהסכם יש ספקטרום רחב, הוא

בעצם חל על כל תחומי החיים, כולל עבודה, ולא רק עבודה, אלא גם פטור ממסים, ישירים

ועקיפים, תחבורה, רשיונות ועוד ועוד. כך שלו היינו רוצים להיכנס לפרטים, היינו

יכולים לקיים דיון שישתרע על שעות ולהיווכח שההסכם הזה חובק כל תחום שחייל, יחידה

צבאית של ארצות הברית או הרכיב האזרחי שלה עשויים להיתקל בו במדינה שאיננה

מדינתם. כדי להקל עליהם את השהיה נקבעו כל מיני הוראות, לעתים פטורים, לעתים

זכויות אחרות, שימוש בדואר צבאי שלהם וכיוצא באלה. כל הדברים האלה מפורטים כאן,

וכפי שנאמר, הם פרי דיונים שהתחילו ב-1986 ונמשכו בארבע השנים האחורונות בקצב קצת

יותר מואץ. הצוותים שניהלו את המשא ומתן בדקו בכל נושא, בכל סעיף ובכל דרישה מה

הם ההסדרים הקיימים במקומות אחרים והשתדלו לעמוד בהשוואה הזו ולא לעבור את

התהומים שניתנו על ידי מדינות אחרות.

סרן ש' סנראי;

שתי נקודות. ראשית, רציתי לחזור ולהדגיש, שלהבדיל מההסכם של נט"ו שלפי נוסחו

חל גם כוחות אירופים בארצות הברית - - -

די מרידור;

אין שם סימטריה במצב, אבל יש סימטריה בהסכם הפורמלי.

סרן ש' סנראי;

נכוו, אבל מה שרציתי להגיד הוא שלא מצאנו הדדיות, אפילו בנוסה, באף אחד

מההסכמים הנוספים שמצאנו ושעברנו עליהם.



שנית, האמריקאים הדגישו מאד במשא ומתן שאם ההסכם היה הופך להסכם הדדי, זה היה

נחשב אצלם ל-INTERNATIONAL TREATY , שהיה מחייב רוב של שני שלישים בסינאט, להבדיל

מ-AGREMENT EXECUTIVE היום, שהוא באישור הממשל, וזה יותר נוח לנו.

היו"ר ד' צוקר;

נניח שהכנסת מקבלת את החוק. מה יקרה אם מרור תרצה הכנסת להגיד משהו על פו אחד,

קטן או גדול, של ההסכם הזה?

אפשר להציע לממשלה תיקון רקיקה. התוצאה תהיה הפרת הסכם בין-לאומי של ישראל,

עם המשמעויות הנלוות.

היו"ר ד' צוקר;

אני מדבר על איזה שהוא ACCESS של הכנסת. נניח שקרה ארוע, ולמחוקק נראה שההסכם

ביחס לאותו ארוע הוא בלתי תקין. במקרים רבים המחוקק דואג שהתקנות שהשרים מוסמכים

להתקין יעברו אישור של ועדה של הכנסת, וזה מאפשר למחוקק להתרות, לשנות, להיכנס

לדיון באותו תחום.

די מרידור;

גם פה אין מניעה.

היו"ר ד' צוקר;

יש כאן תקנות שאינן מחייבות אישור ועדה של הכנסת.

די מרידור;

התקנות הן בהסכמת שר המשפטים.

היו"ר ד' צוקר;

שר המשפטים הוא לא חלק מהבית הזה.

י' קרפ;

אם מתבקשת נגישות של הכנסת להפעלה של החוק הזה, זה אפשרי באמצעות אישור

התקנות. אני חושבת שאם מתעוררות בעיות עמוקות בהפעלת החוק, הפרוצדורה המותווית

היא קודם כל לנסות להסדיר את הדברים בין הרשויות.

היו"ר ד' צוקר;

אני שואל שאלה ברמה עקרונית, ואולי גם אתן תשובה. אתם עוסקים בזה בחוק יסוד;

החקיקה. מה קורה לגבי הוראות של שר, האם אתם באמת נותנים למשרד ממשלתי לפעול בלי

כל פיקוח פרלמנטרי? הרי קשורים בזה שורה של משרדי ממשלה. ייתכן שבסוגיה מסויימת

תתעורר שאלה, ויבוא הציבור ויגיד באמצעות מחוקקי ו שההסדר בנושא תאונות דרכים,

למשל, לא נראה לו.

ד' מרידור;

ההסכם הזה הוא חוק. אנחנו מסוגלים לתקן מה שאנהנו רוצים. התוצאה תהיה ביטול

ההסכם.



היו"ר ד' צוקר;

ואת זה אנחנו לא רוצים. אנחנו יכולים להתערב באישור תקנות על ידי ועדה.

ד' מרידור;

אבל אני מעריך שהתקנות כמעט לא נוגעות בעצם הענין. הן בשוליים.

י' קרפ;

גם אי אפשר להתקין תקנות שיעמדו בסתירה להסדרים האלה.

היו"ר ד' צוקר;

זה ברור. את זה את יכולה לומר לגבי כל תקנה.

די מרידור;

אפשר לעשות פה תיקון ולכתוב שהתקנות יהיו באישור ועדה של הכנסת.

י' קרפ;

אם מדובר על ACCESS של הכנסת, אפשר.

ד' צוקר;

על זה אני מדבר, לא על ביטול חוק, לא על שינוי ההסכם, אלא על פיקוח שוטף של

הכנסת, ואיך מאפשרים פיקוח שוטף של הכנסת? על ידי אישור או אי-אישור תקנה שהשר

מתקין. זו טכניקה מאד רגילה שהכנסת נוקטת מדי פעם.

י' קרפ;

קבענו בחוק אחד חובת דיווח על התפתחות, אבל אני לא מציעה את זה כאן.

ד' שפי;

הבעיה מובנת. בעצם הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת הוא כמו בכל חוק אחר.

דא עקא כדאי לזכור - אין לי תשובה חד משמעית לענין הזה - שכאשר מדובר בהסכמים,

ההסכמים נכנסים לפרטים, הייתי אומר אפילו יותר מהתקנות. אינני יודע באיזו מידה

התקנות שיותקנו על ידי שרים ליישום ההסכמים ייכנסו לפרטים, מעבר לפרטי הפרטים

הכלולים בהסכמים עצמם.

סרן ש' סנראי;

כיוון שהתחלנו כבר לעבוד על תקנות, אולי אני יכול ליושלים את הקטע הזה. אף על

פי שזה לא אומר שום דבר לגבי העתיד, כדאי להדגיש שהתקנות דהיום הן באמת תקנות

טכניות, למשל; , בהליך הגשת תביעה אמרנו שבמקום שהאזרח יפנה ישירות לממשלת ארצות

הברית, הוא יפנה באמצעות משרד הבטחון. זה מסוג התקנות שאנחנו ממשיכים לעבוד

עליהן, אבל אי אפשר לומר מראש שלא יהיו תקנות שתהיה להן גם קצת יותר השלכה על

המהות.

י' קרפ;

מטיבן התקנות מוכרחות להיות תקנות לביצוע.



היו"ר ד' צוקר;

ולמה זה ייצא מתחום הפיקוח הפרלמנטרי?

י' קרפ;

זה לא יוצא מתחום הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת. הרי כל משרד הכפוף לפיקוח

פרלמנטרי של הכנסת במסגרת התפקידים והסמכויות שלו, יש הקטע שלו בהסכם.

היו"ר ד' צוקר;

אבל הוא לא צריך להביא שום דבר הקשור בהסכם לאישור אורנה ועדה שהכנסת מפקדות

באמצעותה.

ד' מרידור;

החקיקה, הוראה על תקנות שלא מאושרות ועל דרך

ההתערבות של הכנסת.

היו"ר ד' צוקר;

לכן הזכרתי שיש הוראה מסויימת בענין הזה בהוק יסוד: ההקיקה. אני שואל למה לא

ליישם את זה עוד לפני שיעבור חוק יסוד: הרקיקה. אם הכנסת רוצה להמשיך לקיים את

הפיקוח השוטף, התקנות הן אמצעי.

י' קרפ;

אין שום מניעה.

אפשר לכתוב שהתקנות יהיו טעונות אישור הוועדה, אבל זה לא משנה, זה לא פותר את

הבעיה.

ו

מההיבט העקרוני זה מאד משנה, לדעתי.

ר' מלחי;

אתה רוצה שיהיה אישור ועדה של הכנסת לכל התקנות, או רק הנחה?

אני מדבר על אישור.

היינו, בסעיף 4, אחרי המלים "בהסכמת שר המשפטים" יבוא; ובאישור ועדה של

הכנסת.

אני מחפש דרך שתאפשר לחבר כנסת שירצה לשאול מה קורה לשאול את שאלתו.



ד' מרידור;

יש דרך אחרת שהיא לא דרך פורמלית, אבל דרושה בשבילה התחייבות פורמלית. אולי

הממשלה מוכנה להתחייב, לא בחוק, לדווח פעם בשנה על הביצוע של ההסכמים. יירשם

שפעם בשנה יימסר לוועדה דיווח כמה תביעות וכמה בעיות היו ואיך הן נפתרו.

ר' מלחי;

ועם הדיווח אפשר להביא את קובץ התקנות שהותקנו עד לאותו זמן, כדי שהוועדה

תראה אותן, לא תאשר אותן.

די מרידור;

התקנות לא חשובות. רוב הדברים כתובים בחוק.

היו"ר ד' צוקר;

אתם מוכנים לקבל את ההצעה? מר שפי, אתם רואים בזה איזו שהיא בעיה?

ד' שפי;

אנחנו נביא את זה להנהלה שלנו, ואני מניח שלא תהיה בעיה.

י' קרפ;

אבל ירוד עם זה אני חוזרת ואומרת שאני לא רואה שום מניעה שאנחנו נכתוב פה

שהתקנות יובאו לאישור הוועדה.

היו"ר ד' צוקר;

את זה אני הייתי מעדיף.

ר' מלחי;

שכל התקנות כולן יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט? יש כאן בעיה. כתוב שכל

שר מוסמך להתקין ומחנות לצורך ביצוע החוק בתחום העניינים שבסמכותו, ואי אפשר לדעת

לתחום של איזו ועדה זה נופל. האם הכל יובא לאישור ועדת החוקה?

י' קרפ;

אני מבינה שזה יובא לוועדת החוקה.

ד' מרידור;

אדוני היושב ראש, הם מוכנים להתחייב לדווח פעם בשנה על דרך יישום החוק.

היו"ר ד' צוקר;

מיד אסכם את הדברים ברוח זו.

ר' נחמן;

אדוני היושב ראש, האם אני יכול להגיש הסתייגויות לחוק?



היו"ר ד' צוקר;

בוודאי. זו המטרה העיקרית של הדיון היום, לאפשר לחברי הוועדה להגיש

הסתייגויות.

היו"ר ד' צוקר;

לפני שאני אסכם את הדיון, נשמע הצעת תיקון של גבי קרפ לסעיף 5(ג).

י' קרפ;

מסתבר שבשלב הדיון בוועדה הקודמת הכניסו סעיף שלא הופיע בנוסה הכחול, והוא

סעיף 5(ג) האומר שהוראות חוק זה יחולו על דברים שארעו בתקופת תקפו של חוק זה, גם

לאחר פקיעת תקפו של החוק. לא זכרתי כלל שהכניסו את הסעיף הזה, אבל כשראיתי אותו

הוא עורר אצלי בעיות, ולפי דעתי, אנחנו צריכים למחוק אותו. אני מנייד! שהרעיון היה

שגם אחרי שיחדל תקפו של ההסכם, החוק ימשיך לחול על דברים שקרו במהלך תקפו. אני

מפנה את תשומת לבכם לכך שיש בהסכם סעיף הקובע מה היא תקופת תקפו של ההסכם ושאומר:

יי... ההסכם יעמוד בתוקף עד תום שנה מהמועד שבוהודיע אחד הצדדים למשנהו בכתב על

כוונתו להביא את ההסכם לסיומו". אני לא כל כך יודעת מה יכולה להיות התוצאה של

סעיף כמו 5(ג).

די מרידור;

גם סעיף 5(ב}לא הופיע בחוברת הכחולה.

אבל סעיף קטן (ב) מוסכם.

ההוראה בסעיף 5(ג) מופיעה בהסכם עצמו. צריך לכתוב אותה פעמיים? לדעתי, אפשר

למחוק את סעיף 5(ג).

הוועדה בקדנציה הקודמת חשבה שדרושה הוראה כזאת בחוק. הסעיף בהסכם אומר מתי

פג ההסכם.

אני מבקש לסכם. אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק כפי שעובדה על ידי הכנסת

השתים-עשרה, תוך ביטול סעיף 5(ג) וכשהאישור מותנה בקבלת דיווח שנתי מלא ומקיף של

ממשלת ישראל, באמצעות משרד הבטחון. אני מדבר על דיווח מלא ומקיף שיכלול את כל

האירועים הקשורים לסוגיות השונות המצויות בהסכם הזה. אני מגדיר את זה במובן

המופשט והרהב ביותר.

אני רק מבקש להבהיר שלא מדובר על הפעילות הצבאית, אלא כמה השתמשו בהסכם הזה.

אולי נשמע ממר שפי את נוסח ההתחייבות.



ד' שפי;

דו"ח על יישום ההסכם.

היו"ר ד' צוקר;

דיווח במלוא ההיקף על יישום. מי בעד אישור הצעת החוק באופן שבו הצגתי אותה

בקריאה שניה?

מי נמנע?

היו"ר ד' צוקר;

מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את הצעת החוק כפי שהציג אותה היושב ראש - רוב

נגד - אין

נמנעים - 1

ההצעה לאשר הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות-הברית של אמריקה

תוך ביטול סעיף 5(ג} ובתנאי שפעם בשנה יינתן דיווח מלא ומקיף של הממשלה

באמצעות משרד הבטחון על יישום החוק - נתקבלה

היו"ר ד' צוקר;

הצעת החוק כפי שהצגתי אותה אושרה.

י' כץ;

אני רק מבקש להבהיר שנמנעתי משום שאני לא כל כך שלם עם ביטול סעיף 5(ג). פשוט

לא ירדתי לסוף הענין.

היו"ר ד' צוקר;

ארזה רוצה להגיש הסתייגות בענין זה?

י י כץ;

כן.

היו"ר ד' צוקר;

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:45)