הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 33

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ידי בטבת התשנ"ג (28 בדצמבר 1992). שעה 00;11

נכחו; חברי הועדה;

דוד צוקר - יו"ר

יצחק לוי

דן מיידוי

יון נחמן

אביהם פורז

מוזמנים;

מיכאל אטלן - משיד המשפטים

דיויה ליפשיץ - משיד האוצי, הלשכה המשפטית

נחמן יטני - " " סגן החשב הכללי

קלמן רונן - משיד הבטחון

מזכירת הוועדה; ד' ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר-היום; הצעת חוק חובת מכיזים (תיקון מס' 2), התשנ"ג-1992



הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 2). התשנ"ג-1992

היו"ר ד' צוקר;

אני פותח את ישיבת חועדח. על סדר חיום חצעת חוק מטעם הממשלה לתיקון חוק חובת

מכרזים. חצעת חחוק חתקבלח בכנסת בקריאח ראשונה, אנחנו עומדים בשלב חחכנח לקריאה

שניה ולקריאה שלישית.

"בסעיף 8 לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992. במקום סעיףקטן

(א) יבוא: "(א) תחילתו של חוק ה ביום י"ב בתמוז התשנ"ג (1 ביולי 1993) ."

אני מבקש מחבר-הכנסת פורז לתאר את מהלך הענינים בועדת המשנה לעניו תקנות חובת

מכרזים, שהוא עומד בראשה, לאחר מכן נשמע את נציגי חמשרדים ונצביע.

א' פורז;

אני חושב שאין מנוס אלא לתמוך בחצעת החוק ולחעביר אותה לקריאה שניה ולקריאה

שלישית. חוק המכרזים הוא חוק יפה, חוק חשוב, אבל חקיקתו יותר קלה מהתקנת התקנות.

אם קובעים את העקרונות הכלליים ואומרים שלחתקשרות שלא נקבעה כחייבת במכרז ניתן

לתת פטור בתקנות, בעצם מעמיסים את עיקר עבודת הרקיקה על התקנות. מי שהשתתף

בדיונים של ועדת המשנה וראה את חוברות התקנות של שר האוצר ושל שר הבטחון, מבין

שמדובר במלאכת חקיקה מסובכת וענפה מאד.

בשנים האחרונות בסוגים שונים של חקיקה הכנסת עושה מעין שעטנז. בעקרון, הכנסת

צריכה לחוקק חוקים ברוקיקה ראשית ולהשאיר את מלאכת התקנות לשרים בלא מעורבות

פרלמנטרית. חקיקת משנה היא ענין למחוקק המשנה - לשר. אבל במספר חוקים, וביניהם

חוק חובת מכרזים, נקבע שהתקנות יהיו באישור ועדת החוקח חוק ומשפט של חכנסת. אני

חושב שבענין זה טוב שכך נהגה הכנסת בקדנציה הקודמת, ואלה המשתתפים בדיוני ועדת

המשנה בוודאי יודו שיש תרומה לועדת המשנה, גם על דעת המציעים. תוך כדי בדיקה

ושמיעה וליבון, מגיעים לשיפורים.

אני לא רוצה לבוא בתלונות לאיש, אבל אילו הגישו לנו את התקנות כולן בתחילת

הפגרה, אני מניח שאפשר היה בפגרה לקיים ישיבות רבות, לעשות עבודה אינטנסיבית

ואולי אפשר היה לסיים אותה עד 31 בדצמבר 1992- מסיבות שונות, שאינני יודע בדיוק

מהן, התעכבה הגשת התקנות לועדה. תקנות שר האוצר הוגשו, אם אינני טועה, בתחילת

נובמבר או בסוף אוקטובר, והתקנות החתומות בידי שר הבטחון הוגשו רק לפני כעשרה

ימים, עד אז היו לנו טיוטות בלבד. בנסיבות אלה ועדת המשנה, אם היא רוצה לעשות

עבודה ראויה, לא יכלה בשום אופן ואופן לסיים את העבודה עד סוף דצמבר.

לפיכך אין מנוס מהתיקון הזה, למרות שבעקרון כל דחיה אינה רצויה. צריך לומר שגם

היום יש למדינה כללי חובת מכרזים מכוח פסיקח, כללים, תקנות, הוראות פנימיות,

תכ"מ, כך שאנחנו לא מותירים כאן חלל פרוץ, בעצם משאירים את המצב המשפטי הקיים

בתוקף עוד חצי שנה. לדעתי, חצי שנח זח פרק הזמן הראוי שועדת החוקח חוק ומשפט תוכל

לסיים את המלאכה ולהביא לציבור מלאכת חקיקה מורכבת ומסועפת וגם טובה.

נ' רטנר;

נראה לי שנאמר כאן כל מה שיש לומר. הממשלה ביקשה את הדחיה בחצי שנה גם כדי

להשלים את הבדיקה המשותפת של התקנות במסגרת הועדה וגם כדי לערוך את תקנות התכ"מ,

שיש להתאימן לתקנות עצמן. אני מקווה ומעריך שבמשך חצי השנה הזאת העבודה תושלם.



ד' ליפשיץ;

הואיל וחבר-הכנסת פורז העיר לא פעם את ההערה בענין מועד הבאת התקנות לאישור

הועדה, אני מבקשת להדגיש שאם מלאכת אישור התקנות היא מסובכת - מלאכת הכנתן

וכתיבתו על אחת כמה וכמה. הכנסת קיבלה את ההוק בחודש מארס, חצי שנה לאהר מכן כבר

הונחו התקנות לפני הועדה. אנחנו עשינו כמיטב יכולתנו. בדיון על הדחיה הראשונה של

תחילת החוק נאמר שועדת המשנה לא תתכנס לפני ספטמבר, אנחנו הגשנו את התקנות חודש

לאחר מכן.

יי לוי;

אני חושב שאין מנוס מהדהיה, מכיוון שהחוק לא יוכל לחול מ-1 בינואר 1993 . אבל

אני חושב שהדהיה היא גדולה מדי. נראה לי שאנחנו בנקל מקבלים דחיה בששה חודשים.

ששה חודשים זה המון זמן. החוק הזה צריך היה להכנס לתוקף כבר לפני זמן רב, כבר

היתה דחיה אחת ועכשיו באה דחיה שניה. אני משער שמה שאפשר לעשות בששה חודשים אפשר

לעשות גם בשלושה חודשים בעבודה יותר מאומצת. הממשלה תצטרך אולי להתאמץ יותר,

הועדה תצטרך להקדיש יותר זמן לנושא הזה, אבל לא נכון יהיה שחוק שחוקקה הכנסת

בהסכמה רחבה, נדמה לי שבהסכמת כל הסיעות, והוא חוק נחוץ, יידחה שוב בששה חודשים.

אני מציע שהדחיה תהיה לא עד 1 ביולי אלא עד 1 באפריל 1993. ולהתאים את התאריך

העברי.

אני לא נציגת האוצר ולא נציגת הצד השני, אם בכלל יש פה צדדים, אבל אני מתפללת

שההארכה הזאת תספיק כי החומר הוא רב מאד. כאשר הועדה חוקקה את החוק, היא ידעה

שהיא השאירה לתקנות את כל הבעיות הטמונות בנושא הזה. זה לא הדבר המקובל. בכל בעיה

עקרונית שהועדה נתקלה בה, היא ידעה שלא יהיה חוק אם תנסה לפצח את הבעיה ולכן

העבירה את הדברים האלה לתקנות. אנחנו עכשיו יושבים ומנסים לפצח את כל הבעיות.

א' פורז;

אני עצמי ואולי גם חברים אחרים בועדת המשנה יכולים להקדיש יותר זמן לנושא

הזה, אבל צריך להבין שעבודה של ועדה צריכה גם חדר, גם יועצת משפטית, גם מזכירה,

גם קצרנית, ואנחנו צריכים להתחשב ולהתאים את עצמנו לעבודה של מליאת הועדה. גם

אני הייתי רוצה לסיים את העבודה מוקדם יותר, אילו הדבר היה אפשרי.

י' לוי;

אני עוקב אחר סדר היום של הועדה, בדרך כלל מזכירת הועדה מקפידה לפרסם גם את

שדר היום של ועדות המשנה. בניגוד לועדות משנה אחרות, שיושבות ימים שלמים גם שלא

בימי הכנסת, ועדת המשנה לענין תקנות מכרזים איננה יושבת בימים ראשון וחמישי. אני

חושב שהנושא הזה דחוף יותר מתיקון חוק העונשין. אילו היתה הועדה מקיימת

ישיבות ארוכות גם ביום ראשון וביום חמישי ובכל זאת מתקדמת רק מעט, היתה אולי

סיבה לבקש דחיה של ששה חודשים. אני חושב שבקצב עבודה ראוי אפשר לגמור בשלושה

חודשים.

אני מבקש שהכנסת לא תקל ראש בדחיה תוקפם של חוקים שהכנסת קיבלה. לא נכון

לעשות כך. לכן אני מבקש לשנות את התאריך בהצעת החוק ובמקום 1 ביולי לקבוע

שתחילת החוק תהיה ב-1 באפריל 1993.

קי רונן;

זו לא סידרה אחת של תקנות אלא שתי סדרות, העבודה כמעט כפולה. יש גם תקנות

לחברות הממשלתיות. התהליך של מכרזים בתחום הרכש הוא נושא מרכזי בעבודה, זה לא דבר

שולי שאפשר אחת-שתים לסדר אותו, זה נוגע לתחומי רכש מזוויות שונות שבכל אחד מהם

יש בעיות ספציפיות. אי אפשר לקבוע כלל אחד לכל סוגי הרכש.



אם ייקבע תאריך שהוא לא מעשי, לא תהיה הכנה מתאימה. צריך להכשיר את האנשים.

אחרי שיושלמו התקנות צריך להכין הוראות במשרדים, הוראות באגפים וביחידות הנמוכות

יותר, צריך לפרסם את הדברים, צריך להדריך ולהכשיר את האנשים. אני עובד כבר עשרות

שנים בתהליכים מינהליים כאלה, אינני חושב שיהיה זה נבון לצמצם את הזמן ולא לתת

אפשרות לעשות את הדברים בצורה מסודרת.

אני מסכים עם מה שאמר חבר-הכנסת פורז. אנחנו מדברים בחוק חשוב מאד, אבל הוא

הותיר את עיקר העבודה למחוקק המשנה. זה לא היה חוק שאפשר לעבוד על פיו, כי הוא

הותיר עבודה עצומה לתקנות. זה לגיטימי, אבל אין לי ספק שלא הובא בחשבון היקף

העבודה הדרושה. מהצד השני, אפשר לדחות תחילה של חוק פעם אחת, כדי לעשות זאת פעם

שניה צריך טעמים חזקים מאד מאד, אם הכנסת מכבדת את עצמה, ודחיה נוספת היא באמת

בעייתית.

השאלה שעומדת עכשיו לפנינו היא שאלה פרקטית. אם כבר מוכנים לדחות את תחילת

תוקפו של החוק - בדבר הזה פרצנו את העקרון, כאן הפרובלמטיקה כי אנחנו מדברים על

דחיה שניה והיא דחיה אחרונה, אין מנוס מזה - עכשיו השאלה היא פרקטית: בכמה זמן

ניתן, בעבודה מאומצת, לסיים את הכנת התקנות. אנחנו מסכימים שאין ברירה אלא

להחליט על דחיה שניה, שניה ואחרונה, בואו נראה לכמה זמן אנחנו זקוקים.

ר' נחמן;

קודם כל, מבחינה ציבורית, לא כדאי לקבוע מועדים אם אי אפשר לעמוד בהם. אבל

אם כבר נקבעו המועדים בחוק כפי שנקבעו, אני מציע לועדה לקבוע מועד לפני תום הכנס

הזה של הכנסת. נדמה לי שהכנס הזה נגמר ב-28 במארס, אחרי כן יש פגרת פסח, חג

העצמאות, 1 במאי, ואין שום משמעות לקביעת המועד 1 ביולי.

אני מציע לקבוע שהועדה תסיים את העבודה עד תום כנס החורף של הכנסת.

די מרידור;

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת לוי שהיא גם ההצעה של חבר- הכנסת נחמן, כי מ-1

בינואר עד סוף מארס יש שלושה חודשים. חבר-הכנסת יצחק לוי אמר שצריך לשבת ביום

חמישי - -

ד' ואג;

אבל יש רק יום חמישי אחד בשבוע.

י' לוי ;

השאלה היא מה יותר דחוף, חוק העונשין או חוק חובת מכרזים.

די מרידור;

נכון שחוק חובת מכרזים קבע עקרון והשאיר הרבה עבודה לועדה שדנה בתקנות. למה

לקבוע דחיה של שלושה חודשים ולא ששה חודשים או גם יותר? אני לא רוצה לחשוד

בכשרים, אבל החוק הזה הוא לא נוח לממשלה, לכל ממשלה. סיפרתי בישיבה קודמת איך עבר

החוק הזה בממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית כבר רוצה לשנות אותו, לקלקל מה שהחוק קבע

כדי להגן על תוצרת הארץ. אם הועדה תמשיך בדיוניה עוד זמן רב, אני מניה שהממשלה לא

תצטער הרבה גם אם זה יקה שלוש שנים ולא שלושה חודשים. הממשלה יכולה להסביר שיש

תכ"מ ויש בג"צ ויש הוראות במשרדים.



א' פורז;

הויכוח הזה הוא לא אתי. לי אין ענין לשתף פעולה עם מהלך כזה.

היו"ר די צוקר;

חבר-הכנסת מרידור, מה שאתה אומר זה נכון מאד אבל זה לא רלוונטי לעניו

שלפנינו. העניו הזה הוא כולו בידי האנשים שיושבים עכשיו בהדר הזה.

די מרידור;

אנהנו מקיימים עכשיו דיונים עניניים בועדת המשנה בראשותו של חבר-הכנסת פורז.

אני מסכים גם לדרך שהוא הולך בה. הוא מאפשר לפתוה כל נושא שעולה, ובדין כי הנושא

הוא רציני מאד. באים בעלי אינטרסים שונים ומציגים את עמדתם, וכך צריך לנהוג. אבל

אנהנו לא מתקינים את התקנות. אם נגיע לאי הסכמה, יתהיל משא ומתו עם הממשלה. לכו

אורך הזמו כו תלוי בממשלה ולא בנו. אם נגיד אמו אהרי כל דבר שהממשלה רוצה, השר

יהתום מיד על התקנות. אני מקווה שלא כך יהיה. כבר הכנסנו תיקונים רבים, ואני

מקווה שעוד נתקן. אם נראה שאנחנו לא יכולים להסכים, הממשלה יכולה להגיד שיש עוד

ששה חודשים, יש הרבה זמן. אני לא רוצה שהממשלה תוכל לדהות.

לפני שאהנו מקבלים החלטה, אני מציע לברר אם הועדה יכולה לקיים ישיבות נוספות

וארוכות יותר ולסיים את העבודה. אם כו - אני מציע שהדחיה תהיה בשלושה חודשים; אם

לא - אציע הצעה אחרת, כי אני לא רוצה שנזקק לדחיה נוספת.

אפשר לקבוע שני מועדים, מועד לפרסום התקנות ולאחר חודשיים - כניסת החוק

לתוקף.

אם הממשלה צריכה פרק זמו מסוים להכנות אחרי אישור התקנות, אני מציע שהחוק

יכנס לתוקף ביוני, אבל לא לקבוע שני מועדים. אינני מציע שבענין זה נקבע תקדים.

ר' מלחי;

אני רוצה לדבר בניגוד לרוח הנושבת כאן, ואני שמה נפשי בכפי. עושים כאו

חשבונות כמה ישיבות אפשר לקיים בשבוע, כמה שעות אפשר לשבת. כל אלה רק חשבונות,

אהר כך באים דברים שהזמו גורם אותם, יש אילוצים שאיש אינו מפקפק בהם. אני חוששת

מאד שבגלל אילוצים כאלה צריך יהיה בלית ברירה להחליט על הארכה נוספת, וזה הדבר

הגרוע ביותר.

ההפרדה בין שני מועדים יכולה להתקבל כסיכום פנימי בינינו, לא בחוק, ובכל זאת

להשאיר לועדה איזה שהוא מירווח.

א' פורז;

שלושה חודשים לנו וחודשיים לממשלה.

היו"ר ד' צוקר;

אני רוצה להציע סיכום, ואני מניח שהוא מקובל על כולנו. לא נפריד בין שני

מועדים. העניו שלפנינו איננו סיבה מספקת לקבוע תקדים, אפילו זה רק תקדים טכני.

אני מציע לקבוע שהחוק יכנס לתוקף ב-16 במאי 1993 . לפי לוח הזמנים הפנימי, הועדה

תסיים את עבודתה עד תום כנס החורף ב-26 במארס. בענין זה אנהנו הולכים בעקבות

ההצעה של חבר-הכנסת רון נחמן.



אני קורא את נוסח החוק המוצע לקריאה שניה: בסעיף 8 לחוק חובת מכרזים,

התשנ"ב-1992, במקום סעיף קטן (א) יבוא: (א) תחילתו של חוק זה ביום כ"ה באייר

התשנ"ג (16 במאי 1993).

אני מציע לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הוחלט להעביר את הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 2)

לקריאה שניה ולקריאה שלישית

ללא מתנגדים, הצעת החוק אושרה עם התיקון שהתקבל, ותוגש לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)