ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/02/1996

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדו"ח 45 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 517

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ב', ו' אדר תשנ"ו, 26.2.1996, בשעה 11:30

נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר ד' מגן

מוזמנים; מבקרת המדינה מ' בן-פורת

י' הורביץ, מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש' לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה ודוברת המשרד

ב' ענר, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה

ע' ברלינסקי, מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה

וביקורת פנים, משרד ראש הממשלה

מזכיר הוועדה; ב' פרידנר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדו"ח 45 של מבקר המדינה



סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדו"ח 45 של מבקר המדינה
היו"ר ד' מגן
אני פותח את ישיבת הוועד הלביקורת

המדינה. אנחנו עומדים לאשר שיקולי דעת

לחלק בי, שמתייחס לחלק אינטגרלי של דו"ח 45 בעניינים הלא כלכליים.
ש' לביא
יש לנו פיקוח על השכר, משרד התעשייה

והמסחר. למעשה יש שיקול דעת, החומר הגיע

לנו לפני יומיים.

מנקרת המדינה מ' בן-פורת; אני לא נוקטת עמדה בעניין הזה, אני לא

רואה בזה כל דבר רע, אבל גם לא נחוץ כל

כך.
היו"ר ד' מגן
נעבור ל-2 (2), "הוועדה רואה בחומרה רבה

את המימצאים שבדו"ח מבקר המדינה בדבר

השיעור הגדול של מעצרים בלתי חוקיים, או בלתי מוצדקים, לרבות ניצול זמן

המעצר שלא לצורך הפוגעים בכבודו של האזרח". מוצע שאנחנו נסתפק ב-2 (2)

ו-2 (4) ו-2 (2) לרבות התיקון שקראתי, ואנחנו נוותר על 2 (1) ו-2 (3)

ונשנה את הסיכום.

ב-2 (5) מספרו משתנה. הוועדה שמעה את סקירתו של השר לבטחון פנים על

שאיפתו לשפר את תנאי המעצר, כמו גם על דרישתו להקפיד על סדרי המיון

והפרדה של עצירים בכלל ובהם נשים וקטינים בפרט.

"הוועדה רואה בחומרה את אי נשיאת תגים מזהים על ידי שוטרים בתפקיד.

הוועדה שמעה סקירה על פקודות הקבע החדשות שהוציא השר לבטחון פנים שבאות

להסדיר את נושא הפיקוח והבקרה על מעצרים שלא רק על פי צו של בית משפט".

נושא הפיקוח והבקרה והפעלת שיקול הדעת על מעצרים שלא על פי צו של בית

המשפט. זה היה בסיכומים, בהחלטות אנחנו נאמר כך: ב-3 (1) "הכנסת דורשת

מהשר לבטחון פנים והמפכ"ל לפעול שהמשטרה תנקוט בזהירות המתבקשת ותפעל

לפי העקרונות הקבועים בעת ביצוע המעצרים וכן מעצר שאינו עומד בדרישות

החוק והנורמות פוגע קשות בכבוד האדם וחירותו.

3 (2} על השר לבטחון פנים, המפכ"ל ועל המשטרה לנקוט בזהירות הראויה בעת

מעצרם של קטינים.

3 (3) יש להקפיד כי בעלי התפקידים הרלוונטים".
ב' ענר
יש להקפיד הקפדה יתרה כך שהמעצרים יהיו

חוקיים, מוצדקים ולא מעבר לכל הדרוש

למטרה שלשמה בוצעו, דבר שמיזער את מספר המעצרים הבלתי מוצדקים, ממילא

יש להקפיד כי בעלי התפקידים הרלוונטים ילמדו ויטמיעו את הוראות החוק

ויפעלו על פיהן.
היו"ר ד' מגן
3 (4) הוועדה נדרשה לזרז ככל שניתן את

מחשוב תהליך הפיקוח.
ב' פרידנר
ב-1 (2) אנחנו מציעים את הניסוח כדלקמן:

"משרד העבודה והרווחה בחר בקרן הקיימת

לישראל וברשות העתיקות בלבד. לא נמצא מסמך המסביר מדוע נדחו הצעות של

גופים ציבוריים אחרים". ב- 1 (3) "הקרן הקיימת לישראל ורשות העתיקות

העסיקו את המובטלים לפי יכולתם ושיקוליהם ובפרוייקטים שהם בחרו, ושלא

יהיו בהכרח במוקדי האבטלה, לו התקשרו משרד העבודה והרווחה ושירות

התעסוקה עם גופים נוספים היה אפשר להקטין יותר את שיעורי האבטלה

במוקדים שונים".

בסיכומי הוועדה במקום 2 (2) ו-2 (3) אנחנו מציעים נוסח כדלקמן: "הוועדה

רשמה לפניה את ההדגשה של מבקר המדינה כי לא שללה את עצם התוכנית אך עם

זאת הצביעה כי לא נשקלו הצעות של גופים ציבוריים נוספים שיכלו לקלוט

מספר גדול יותר של מובטלים במוקדי האבטלה השונים". גם הניסוח של 2 (4)
משתנה במידה מסויימת
"הוועדה מביעה את תמיהתה על עובדה כי לא נמצא כל

מסמך ובו הסבר מדוע בחר המשרד את הקרן הקיימת לישראל ואת רשות העתיקות

בלבד לצורך העסקת מובטלים ודחה הצעות של גופים אחרים. במסגרת ההחלטות

ב-3 (2) כל עוד הפרוייקט נמשך על משרד העבודה והרווחה לשאוף להגדיל את

מספר הגופים הציבוריים המשתתפים בו ולצרף גופים מתאימים שבאפשרותם

להציע עבודה, בכלל זה עבודה הולמת נשים".

3 (3) ו-3 (4) שילבנו אותם, והעמדנו את זה במגבלות תקציב. "על משרד

העבודה והרווחה בהתחשב בתקציב העומד לרשותו לקבוע תוכנית מטבית מבחינת

התרומה למשק הישראלי, כגון קביעת הפרוייקטים ומוקדי האבטלה החמורים

ביותר בהם יפעל. בכלל זה יש לתת עדיפות לפרוייקטים התורמים להכנת תשתית

בתחום פיתוח אתרים ארכיאולוגיים, פרקים תיירותיים ואיזורי נופש".

במסגרת ההחלטות הפכנו את הסדר, פתחנו באמירה הגורפת הכוללת והנכונה,

"על משרדי הממשלה ככלל מוטלת החובה להקפיד הקפד היטב על ביצוען המדוקדק

של כל החלטות הממשלה". ו-3 (2) "המתכונת הקיימת של הפעלת בית הספר אינה

תואמת את החלטת הממשלה לפיה יש לקנות שירותי הדרכה מגופים ציבוריים.

יחד עם זאת אם יבדוק המשרד ויגיע למסקנה כלכלית וטיפולית שראוי לשקול

מחדש את החלטת הממשלה, יהיה עליו להביא לדיון מחודש בממשלה".
היו"ר ד' מגן
והממשלה צריכה לעשות את המתבקש.
ע' ברלינסקי
לגבי סעיף 3 (3) "השר מתבקש לדווח על

ישום החלטות הכנסת".
ב' פרידנר
ניסחנו בצורה מדוייקת יותר את 1 (10),

בחוק שכר מינימום טרם נקבעו תקנות בדבר

מוגבלים המועסקים במפעלים מוגנים.

3 (1) אנחנו מדגישים את הצורך בתקינת תקנות, אבל כמובן בהתחשב בשינויים

המתחייבים, כי אך ורק קביעת שכר מינימום עלול לפגוע בסופו של דבר

במוגבלים ויהיו מפעלים שלא יהיה כדאי להם להעסיק אותם בשכר המינימום,

צריך אפוא לגזור משכר המינימום איזושהי נגזרת מתאימה לפי המפעלים

ויכולתם ושיקול דעת של השרה.
היו"ר ד' מגן
3 (1) הוא גם עלול להתפרש על ידי השרה

שזו יוזמה שלי, חקיקת מגן.



ב' פרידנר; לעניין חוק שכר מינימום התשנ"ז 87, יש

לקבוע תקנות בדבר שכר מינימום למוגבלים

אך ורק בשינויים המתחייבים. זה במקום 3 (1).

3 (3) זה רק עניין של ניסוח, במקום ריכוזי מידע יבוא מרכזי מידע, וב-3

(4) לא צריך להקים גוף אופרטיבי כמו גוף מתאם, ולכן עשינו את השינוי.

ישנה סדרה של גופים, הם חייבים לתאם את המדיניות שלהם ולכן צריך שיהיה

איזה פורום או גוף מתאם ביניהם.
היו"ר ד' מגן
למה ב-3 (6) אנחנו יורדים מהמחשב

בנציבות?

ב' פרידנר; אפשר על נציב שירות המדינה. לשקול אלו

תפקידים בשירות המדינה מתאימים להעסקת

מובטלים.

בסעיף ההחלטות 3 (2) ניסחנו את הסיפא, הוספנו "בכלל זה יש לתקן את חוק

שירות המדינה, סיווג, פעילות מפלגתית מגבית כספים, התשי"ג 59 ואת חוקי

הבחירות לרשויות המקומיות, כך שמגבלות שהוטלו על עובדי המדינה ועל

עובדי תאגידים סטטוטורים מסויימים יחולו על כלל הגופים הממשלתיים

המשמשים זרוע של הממשלה ועל עובדיהם, כגון חברות ממשלתיות ותאגידים

סטטוטורים נוספים לרבות מועצות פרטיות".

3 (3) "על הצעת החוק החדשה להסדיר בין היתר גם מועמדותם לבחירות לרבות

בחירות מוקדמות, פריימריס של עובדים בכירים בחברות ממשלתיות ותאגידים

סטטוטורים, לרבות במועצות דתיות".

ע' ברלינסקי; בסעיף 3 (2) הכנסת פה בעצם מקבלת החלטה

להטיל על הוועדה ביחד עם נציבות שירות

המדינה ליזום הצעת חוק. השאלה אם זה באפשרות של הוועדה לענייני ביקורת

המדינה ליצור מצב חברתי. השאלה הנוספת אם אפשר לעשות להטיל את המשימה

על הוועדה בשותפות עם נציבות שירות המדינה.
ב' ענר
נציבות שירות המדינה לא מוסמכת להציע

הצעות חוק, כמו גם משרד הפנים, ההצעות לא

של המשרד ולא של הנציבות.

ע' ברלינסקי; היא יכולה לתת הצהרת כוונות שהיא תשקול

את הצורך בזמן חקיקה.

אתם מבקשים מהכנסת לחייב את הוועדה ליזום, אבל לשיקולכם.
היו"ר ד' מגן
אנחנו מעבירים את החלק הזה לשר הפנים ושר

הפנים צריך לדווח. אם הוא ידווח שהוא

יזם, הוא משחרר את היוזמים בכנסת הבאה.
ש' לביא
שיקום נוער.



ב' ענר; בסעיף ההחלטות 3(1) על משרד העבודה

והרווחה לפקח ולערוך בדיקות תקופתיות

לגבי אופן תפקודן של המשתנים.

ב-3 (4) לאוו דווקא במשרה מלאה, מספיק שיהיה עובד סוציאלי אם זה יהיה

חלק משרה, על משרד העבודה לשקול אבל בכל אופן שיש שירותים של עובד

סוציאלי, לכן על משרד העבודה והרווחה לדאוג לאיושם של מובטלים ועובד

סוציאלי.

3 (5) אין צורך להקים גוף כי הגוף קיים, וצריך לבצע פעולות של פיקוח,

בדיקה, הערכת תוכניות, ליצור את ההתקשרויות המתאימות. אני מוותר על 3

(6) בניסוח אחר, "על משרד העבודה והרווחה לערוך הסכמים מפורטים

וברשויות המקומיות שבתחום שיפוטם פועלים משתנים. על ההסכמים להסדיר בין

היתר את חלוקת האחריות בין הצדדים, להגדיר את התפקידים בניהול המתקן

והפעלתו ולקבוע את התחייבויות הצדדים בעת סגירתו".

ש' לביא; שלרות התעסוקה, אבטלה בקרב אוכלוסיית

הבדואים.

ב' פרידנר; במסגרת ההחלטות, מי שאחראי לפיתוח תשתית

משרד התעשייה והמסחר ולכן אנחנו מציעים

במקום 3 (1) "על משרד התעשייה והמסחר לדאוג להשלמתן המהירה של עבודות

פיתוח ותשתית לאיזור תעשייה ומלאכה ברהט, דומה לאלה שנעשו במוקדי אבטלה

אחרים שבסביבה, ולפעול לעידוד יזמות עסקית שתגדיל את מקומות התעסוקה

במקום". אנחנו רוצים להוסיף עוד פיסקה, "על משרד העבודה והרווחה למצוא

פיתרון לבעיית התעסוקה של המוגבלים הרבים וכושר עבודתם במקום".

3 (6) זה רק עניין של ניסוח קטן, יש לעודד יזמות עסקית.

ש' לביא; מינהל מקרקעי ישראל. זה הוגש לנו מאוחר.

יש לנו מד"א, שם היו דברים קטנים, הגהות

ושגיאות, זה מהתוספות ששלחתם בימים האחרונים, הכל תיקונים טכניים. יש

נושא נוסף על טיפול בפסולת רדיואקטיבית, שאני לא יודעת איך אתם מסווגים

את זה. גם פה אין תיקונים מהותיים, רק טכניים.

בזה עברנו למעשה על הכל חוץ מהבטחון, שיידון בישיבה מחר.
ב' פרידנר
אני לא יודע אם ועדת הבטחון תסכם את

הנושאים שהצענו. אנחנו ביקשנו מוועדת

המליאה לקבל אישור, אבל אם אתה מסמיך מראש זה עדיף.
היו"ר ד' מגן
אני רוצה לשכנע את כל חברי הוועדה לקבל

החלטה פה אחד להסמיך את ועדת המשנה, את

צה"ל ואת מערכת הבטחון, להשאיר את הסיכומים וההצעות, אם אכן הוועדה מחר

תאשר את זה, נניח על שולחן המליאה.
י' הורביץ
אני מבקש לחזור למשרד הבריאות בפרקים

שעסקו בנושאים של פיקוח נפש בשעת חירום,

בסעיף האחרון סברתי שיש מקום לחדד כמה דברים ולהשלים, עמוד 15. בפרק



ההחלטות סעיף 3 (2) "שר הבריאות ושר הבטחון לפעול לאלתר להשלים את דו"ח

מנהל החירום ולהבטחת תקינותם של המכשירים הרפואיים לשעת חירום". וב-3

(3) סעיף דיווח שהיה חסר. שר הבריאות ושר הבטחון ידווחו לועדה ולמבקר

המדינה על תיקון הליקויים החמורים עליהם הצביע מבקר המדינה בהקדם

האפשרי ולא יאוחר מתום שישה חודשים מתאריך אישור הכנסת את סיכומיה

והצעותיה של הוועדה".

בית חולים רמב"ם, עמוד 21 בשלב הסיכומים, הוספתי לסיכומי הוועדה אלה

סעיפים שאני מבקש לקרוא באוזניכם ולקבל את אישורכם.

2 (1) "הוועדה רואה בחומרה את העולה ממימצאי דו"ח מבקר המדינה ביחס

למחלקה לניתוחי חזה והמחלקה האונקולוגית בוועדה, ובה חשש לאיכות הטיפול

בחולים שנזקקו לטיפול במחלקות האלה". זה חזק, אבל בישיבת הוועדה היו מי

שעמדו על כך.

היו"ר ד' מגן; אפשר לוותר על הסיפא.
ב' פרידנר
לוותר על המשפט האחרון.

2 (2) "הוועדה מביעה דאגה מהפניית חולים

הזקוקים לסיוע נשימתי מהמחלקה לטיפול נמרץ למחלקות אחרות של בית החולים

עקב מחסור במיטות". בניסוח הקודם של הסיכומים לא קיבל ביטוי הנושא של

חוסר במיטות במחלקה לטיפול נמרץ, ועקב כך הוצאת חולים מהמחלקה הזו,

לשיקולכם.
י' הורביץ
יכול להיות שכדאי לראות את זה באמת

בכולל.
ב' פרידנר
האם הוועדה יכולה להתעלם מזה? זו אפילו

לא חומרה, זו הבעת דאגה.

ב' עוזי; מה שאומר לך מנכ"ל משרד מבקר המדינה,

בדו"ח יש הערה לא רק לנקודה מסויימת אלא

הערות, אולי אפשר להכניס את ההערה הזו.
ב' פרידנר
2 (3) "הוועדה מביעה דאגה נוכח היקפה של

תופעת הזיהומים בבית החולים ורואה בחומרה

את הפיגור הרב בביצוע סקרים בנושא זה שעליהם החליט מנכ"ל משרד

הבריאות". זה בעקבות התפרצויות של זיהומים בבית החולים. אני לא חושב

שאי אפשר להשאיר את העניין הזה בלי הערה מטעם הוועדה, אבל זה לשיקול.

אני מזכיר את הדברים של ח''כ ד' תיכון. אנחנו יודעים שמנכ"ל משרד

הבריאות החליט לבצע שם סקרים ולא בכדי, צריך לשקול.
ב' עוזי
עד כמה שאני יודע הדברים בוצעו כבר.
היו"ר ד' מגן
ביטלנו את הנוסח הגורף ב-2 (1) ברגע

שהורדנו את החשש לאיכות הטיפול בבית

החולים, יתר הדברים בהחלט עולים מהדו"ח ומהישיבה, אלה דברים חמורים

באמת.
י' הורביץ
מה שכתוב בדו"ח זה כך: "במהלך שנת 92'

ובתחילת שנת 93' הפיצה הנהלת בית החולים

נהלים למניעת זיהומים וחדרי הניתוח, בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה

בספטמבר 1993 נמצא כי המצב בתחום זה, שלא היה תקין עדיין, אינו מניח את

הדעת, ותשובתו להערות משרד מבקר המדינה הודיע המשרד בינואר 94' כמנכ"ל

המשרד שצוות מיוחד מטעם משרדו יבדוק את נושא הזיהומים בכמה מחלקות

מנתחות בבית החולים כירורגית לב, כלי דם ונירוכרורגיה.

במסגרת השיקולים, החליט מנכ"ל משרד הבריאות לבדוק את ההשלכות לגבי נושא

הזיהומים, בעקבות ההערות הוחלט לבצע סקרים על מצב הזיהומים ב-9 מחלקות

בבית החולים, עד לסיום הביקורת הוחל בביצוע סקר אחד בלבד".
ב' פרידנר
השאלה אם יש פה מקום להביע דאגה.
י' הורביץ
אני חושב שלהביע דאגה זה משהו שמניע את

אמות הסיפין.
ב' עוזי
בהנחה שהסקרים האלה כבר בוצעו, האם יש

מקום לנוסח הזה?

ב' פרידנר; הם בצעו עד עכשיו סקר אחד, היה כאן דיון

בוועדה לא מזמן. הביטוי "דאגה" הוא גורף

נוכח היקפה של תופעת הזיהומים, אולי אפשר להביע דאגה נוכח ממצאי מבקר

המדינה בתחום הזיהומים בבית החולים. יש עוד אפשרות, יתכן שמה שגורף מדי

זה נושא התופעה, השאלה אם קיימת תופעה ואתה מתייחס לזה לא כאל תופעה

אלא כאירועים.

היו"ר ד' מגן; נוכח זיהומים שהתגלו בבית החולים ונכתב

בדו"ח מבקר המדינה.
ב' פרידנר
2 (4) "הוועדה רואה בדאגה ובחומרה את

ליקויי הבטיחות נפגעי אש בבית החולים",

זה לנושא בית חולים רמב"ם.

לגבי נושא מגן דוד אדום יש שאלה עקרונית שמופיעה בכל ועדה, שהיא צריכה

לתת את דעתה אליו. בעמוד 28 בסיכומי הוועדה בסעיף 2 (2) "הוועדה סבורה

כי על מגן דוד אדום להיות מנוהל על בסיס עסקי כלכלי לכל דבר תוך כיסוי

ההוצאות על ידי הכנסות המתקבלות בתמורה למתן שירותים". כאשר ראיתי את

זה שאלתי את עצמי, הרי מדובר בשירות ציבורי חיוני שלא פעם הובעה דיעה

שצריך להיות מתוקצב וממומן באופן מלא מקופת הציבור. יתכן שבתוך מגן דוד

אדום צריך להיות מרכזי רווח או נושאים שמנוהלים כמשק סגור.
י' הורביץ
על המשתמשים בדום ברוח המלצות ועדת רווח,

וחייבת לקבוע את מכלול השירותים שעל מגן

דוד אדום לספק את עלותם ולהטילם על מי שייקבע כחייב לשאת בהם, ועל ידי

כך יווצר תעריף לשירותים וגביית הכספים תיעשה כראוי. אם המדינה תרצה

לתמוך בצרכים, למשל אלה שמתגוררים באיזורים מרוחקים, הדרך לעשות זאת זה

לקבוע בסל השירותים החזר מתאים ולזכות את קופות החולים בהתאם. יש

פעילות שתהיינה בתמיכת ממשלה אפשרית בהתאם להחלטת ממשלה.
היו"ר ד' מגן
אני מציע ש-2(2) יהיה "הוועדה מאמצת את

קביעתה של מבקר המדינה" ונכניס לציטוט כל

מה שייראה.
ב' פרידנר
בנושא של מועצות דתיות, אני לא זוכר מה

החליטה הוועדה בסופו של דבר לעניין מינוי

רואה חשבון, אנחנו יורדים מהעניין הזה של החובה למנות רואה חשבון.
היו"ר ד' מגן
החלטת הוועדה היתה להסתמך על הרשות

המקומית.

ב' פרידנר; בעמוד 42 בפרק ההחלטות סעיף 3 (5) "על

משרד לענייני דתות למנות רואה חשבון

לבדיקת ובחינת הדוחו"ת הכספיים של כל המועצות הדתיות כפי שנהוג במינוי

רואה חשבון לרשויות המקומיות באמצעות משרד הפנים". בישיבה הקודמת התנהל

כאן דיון סביב הנושא הזה.
היו"ר ד' מגן
תהיה הזדמנות לכנסת להחליט על זה שוב.
ב' פרידנר
פה אנחנו מביאים למליאת הכנסת החלטה

מפורשת, השאלה אם לאפשר את זה בנוסח

הקיים או למתן את הנוסח הזה או לצמצם את הדרישה.
י' הורביץ
יש דו"ח שלם על המועצות הדתיות, אם הכנסת

תרצה לקבל החלטות.
היו"ר ד' מגן
בישיבה הקודמת דובר על הגברת הזיקה לרשות

המקומית.
ב' פרידנר
סעיף 3 (5) נמחק.

ב' עוזי; מנגנוני הבקרה של הרשות המקומית מקיימים

את הבקרה זו, מדובר על בקרה מקבילה

שתיעשה גם על ידי המועצה הדתית לצרכיה היא.

היו"ר ד' מגן; אנחנו נוריד את 3 (5).

ב' פרידנר; הוסמכתי על ידי הוועדה לעבור על ההערות

שהתקבלו מהגופים המבוקרים השונים, עשיתי

כן, ואם ראיתי שזה בתוך התלם של העולה מדיוני הוועדה, עדכנתי את

הדברים.
היו"ר ד' מגן
זה לא עולה בקנה אחד עם מה שדיברנו

בישיבה הקודמת, במחשבה שנייה ושלישית אני

לא רואה כאן שגיאה.
מ' בן-פורת
מותר לכם לקחת מקרה אחד ולעשות מזה הכללה

ולהציע.
היו"ר ד' מגן
אנחנו נשאיר 3 (5), אף שבישיבה הקודמת

חתרנו להגיע לכיוון אחר, להזיק זה בטח לא

יזיק.
ב' פרידנר
נוכח ההערות של מבקר המדינה בנושא

התאגידים הסטטוטורים, בעבר נהגנו ביחס

לרשויות טטטוטוריות לדרוש דיווח מהשר הממונה, השאלה אם נמשיך לנהוג

כמנהגנו או שנדרוש דיווח מראש הרשות. מדובר פה על רשות השידור, למשל,

רשות העתיקות, המוטד לביטוח לאומי, רשות הנמלים והרכבות וכוי.
היו"ר ד' מגן
המסורת היא שזה השר.
ב' ענר
הצבענו בדו"ח על הצורך להסדיר מי ידווח

למי ומה הנתונים שהוא חייב לדווח עליהם.

הרשות תפקידה לדווח לשר, לממשלה ולכנסת, השר רשאי להופיע עם דו"ח הרשות

לפני פורום כל ועדה ולהציג את הפלטפורמות של התאגיד. אבל הצבענו על כך

שיש שם שונות רבה בין התאגידים השונים. יש תאגידים שעושים א' ויש

תאגידים שעושים ב' וצריך להסדיר את הנושא.
היו"ר ד' מגן
בדו"ח 43 ובדו"ח 44 בסיכומים פנינו

לשרים, ויש הישארותו והשרים ימונו, בדו"ח

44 התשובות הן מושלמות.
ב' ענר
איזשהו דיווח לכנסת, לציבור, איזשהו

פורמט שבו התאגיד מבטא מה היתה פעילותו

בשנה שעברה, מה היו ההישגים שלו, מה היו התוצאות הכספיות שלו, מה

התוכניות שלו לשנה הבאה, ואת הפורמט הזה השר יהיה רשאי להציג בכל

פורום, אבל שיקבע איזשהו פורמט וגם יוחלט מי ידווח למי.
ש' לביא
פה השאלה יותר נקודתית, האם הוועדה

כוועדה פונה לשר או פונה לסטטוטורים.
ב' עוזי
הממשלה מעוניינת לעבוד יותר בממשלה הזו,

לעשות יותר לגופים חיצוניים שהם ישאו

באחריות למעשה, אם דורשים מהשר לדווח מאותתים למעשה שהמצב הקודם שבו

אלה רוצים לראות בגוף הסטטוטורי גוף אחראי, ממשיך להתקיים. מתוך ראייה

של נשיאה באחריות אני כן הייתי אומר להטיל על הממונים על הרשות

הסטטוטורית שפועלים במסגרתה כן לדווח.
היו"ר ד' מגן
המועד המתאים לדון בכך זה בעוד 4 חודשים

יהיה הרכב חדש לוועדה.
ב' ענר
צריך להביא גם בחשבון שיש מועצות שבראשן

עומד השר, שהשר הוא יושב ראש, צריך לראות

את כל התמונה.
היו"ר ד' מגן
תודה. הישיבה נעולה.

הישינה ננעלה בשעה 12:05

קוד המקור של הנתונים