ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/02/1996

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין חשש לפגיעה בעובדי מדינה קבועים. עקב מינויים פוליטיים ח"כ דוד מגן

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב המישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 516

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ב/ ו' אדר תשנ"ו 26.2.96, בשעה 10:30
נכחו
חברי הוועדה; חיו"ר ד' מגן

מוזמנים; מבקרת המדינה, מ' בן-פורת

א' דוידזון, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

א' ליאל, מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון

י' זלצר, יו"ר ועד העובדים, משרד הכלכלה

והתכנון

עי אוסרלויש, חבר ועד עובדים, משרד הכלכלה

והתכנון

א' בוכני, מזכיר הסתדרות עובדי המדינה,

ההסתדרות הכללית

ע' ברלינסקי, מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה

וביקורת פנים

מנהל הוועדה; ב' פרידנר

נרשם על ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

בקשת הוות דעת ממבקר המדינה בעניין השש לפגיעה

בעובדי מדינה קבועים, עקב מינויים פוליטיים - ח"כ דוד מגו



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין חשש לפגיעה

בעובדי מדינה קבועים. עקב מינויים פוליטיים ח"כ דוד מגן

היו"ר די מגו; אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביקורת

המדינה.

על סדר היום בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין חשש לפגיעה בעובדי

מדינה קבועים, עקב מינויים פוליטים. הזכרנו את הנושא בשבוע שעבר, כאשר

מנכ"ל משרד הכלכלה היה כאן בעניין אחר, חשבנו שמנהל הוועדה ואני נוכל

להתפנות ולשוחח איתך כדי למנוע את כינוס הישיבה, והדבר לא מסתייע

בידינו, ואנחנו מבקשים בשלב המוקדם הזה לנסות ולבדוק מה עולה בגורלם של

אנשי משרד הכלכלה והתכנון העומד בפני סגירה בעוד כחודש ימים. הוועדה

בדרך כלל דנה בדוחו"ת של מבקר המדינה בנושא הזה של סגירת משרד הכלכלה,

כמובן אין עדיין דו"ח אבל הוועדה רשאית על פי חוק מבקר המדינה לפנות

למבקר המדינה בכל נושא ולבקש ממנו חוות דעת גם בעניינים שלא מופיעים

בדו"ח, באופן כללי צריך לזכור שדוחו''ת מבקר המדינה 42, 43, 44, 45, כל

הדוחו"ת שאני זוכר מטפלים בנושא המינויים הפוליטיים, בדו"ח 45 של מבקרת

המדינה, היא מזכירה את עניין המינויים הפוליטיים הלובשים ופושטים צורה,

וחשבתי שנוכח תלונות שהגיעו גם לשולחן הוועדה, אולי אפשר יהיה למנוע

שגיאות ובעקבות השגיאות אחר-כך דו"ח של מבקר המדינה בנושא מינוי פוליטי

במשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתכנון עם נציב שירות המדינה והשר

במשרד ראש הממשלה, השר י' ביילין, יכנסו לעובי הקורה ויתקנו את הטעון

תיקון ובעוד מועד. אתמול נמסר לי שהשר י' ביילין קיבל התרעה קצרה להגיע

לדיון דהיום, והוא לא יוכל להגיע, אני כבר אומר שאם לא נקבל תשובות

המניחות את הדעת אנחנו נקיים דיון נוסף בשבוע הבא בנוכחותו, וכדרכנו

עודנו ממהרים לבקש חוות דעת ממבקר המדינה ואני מקווה שיהיו לנו כל

הסיבות כדי לא לבקש חוות דעת ממבקר המדינה בעניין הזה.

נכבדי נציב שירות המדינה, נדמה לי ששלחתי לך בזמנו העתק, כתבנו למנכ"ל

משרד ראש הממשלה על התופעה כפי שאני ראיתי אותה לפני כמה שבועות,

ב-22.2.96, מיד לאחר הוצאת הזימונים לישיבה כתב לי מנכ"ל משרד ראש

הממשלה עם העתקים לשר י' ביילין, אליך, ולמנכ''ל משרד הכלכלה, באופן

כללי שהנושא נמצא בשיבוץ. דובר על קבוצה של 22 עובדים ואני מצטט עכשיו
מהמכתב בסיפא
"נכון להיום לחלק מהעובדים ששמותיהם צורפו למכתבך נמצא

שיבוץ, עובדים ארעיים מטופלים במסגרת ניידות עובדים ולחלקם נמצא שיבוץ

הולם, העברתם למשרד הקולט תלויה בסיומם של מספר הליכים פורמליים. כמו

בכל מקרה של ביטול יחידה גם במקרה זה ישנם עובדים שבשל מקצועם, דרגתם

ומבנה ההזדמנויות הקיים, קשה יותר לשבצם, אולם כאמור בהחלטת הממשלה

יעשה מאמץ לשבץ את כל עובדי משרד הכלכלה והתכנון במשרות דומות". לפי

נתונים שיש בידי מדובר היום ב-6 עובדי מינהל בתקן בלא פתרון ועוד עובד

אחד שהוא יועץ השקעות וכלכלה ללא פתרון, בסך הכל 7 איש, כולם בתקן, על

כולם נמסר שהם עובדים משנת 88, 89 90, 83 ו-88, אני רואה כאן את

הפירוט, לעומת זה ישנה קבוצה די נכבדה של עובדים חדשים שכביכול מכהנים

במשרות שלא בתקן, והדגש הוא על כביכול שמצאו שלווה ומנוחה ונחלה במשרד

ראש הממשלה, וקל לתאר את תחושת העובדים הוותיקים. זה מסמך שהנחתי ממש

בתחילת הישיבה לנגד עיניה של מבקרת המדינה, נגיש גם לך.

נשמע את נציב שירות המדינה.



י' גלנור; מטרת סגירתו של משרד הכלכלה והתכנון היתה

לייעל את עבודת הממשלה ולא לפגוע בעובדי

המדינה. אני אומר את זה מכיוון שמלכתחילה אמרתי בישיבה שני דברים, דבר

ראשון שאנחנו מבקשים זמן, ולכן על פי בקשתי פרסנו את התהליך עד

ל-31.3.96. והדבר השני שאנחנו נעשה מאמץ לשבץ את כל העובדים, ואמרתי את

זה גם מיד שיצאתי מהישיבה ליושב ראש ועד העובדים שנמצא איתנו כאן. שני

הדברים האלה נכנסו להחלטת הממשלה שהקימה ועדה בראשותי והשתתפו בה מנכ"ל

משרד הכלכלה והתכנון, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוועדה

הגישה את המלצותיה לממשלה והיא החליטה שיחידות קיימות בתוך המשרד, ולא

עובדים, תעבורנה על עובדיהם הקיימים ולמשרדים אחרים, אנחנו הצענו

להעביר חלק למשרד האוצר וחלק למשרד ראש הממשלה. החליטה קצת אחרת, סך

הכל קיבלה את המלצות הוועדה אבל אנחנו למשל לא חשבנו שצריך להעביר את

רשות התכנון לאומי והכלכלי כמו שהיא למשרד ראש הממשלה, רצינו לחלק את

הפונקציה, ההחלטה לא התקבלה. הממשלה אישרה את המלצת ועדת המנכ''לים הזו

להעביר יחידות וגם את המלצה שהיתה שם, שאנחנו נדאג לכל העובדים ועל מנת

למצוא דרך לדאוג לעובדים הצענו שיטה שלפיה כל משרד שיקלוט עובד ממשרד

הכלכלה והתכנון, יקבל בתמורה חצי תקן, כלומר לא רצינו ליצור מצב

שהעובדים יועברו על תקניהם, מכיוון שעובדים אלה אינם נחוצים, אלא ליצור

תמריץ במשרד לקבל עובד שהוא אומנם זקוק לו. החשיבות של העניין היתה בכך

שהמשרד צריך לתרום גם משלו. אני חושב שהשיטה הזו היתה נכונה ובמקביל

עוד לפני אפילו שקיבלנו את הרשות מהממשלה, הוקם בנציבות שירות המדינה

צוות שיבוץ שתפקידו היה להתחיל לדאוג לעובדים באופן אינדבידואלי

ולהתחיל לטפל בהם. חשוב להזכיר מדובר ב-64 עובדים, וברגע שאנחנו קבענו

את השיטה לפיה עובדים או יחידות של משרד הכלכלה המועתקות למשרדים

אחרים, תעבורנה על תיקניהם ועובדיהם, פתרנו את הבעיה של 42 עובדים,

באמצעות השיטה הזו, לאחר מכן העברנו גם את הלשכה של השר י' ביילין

למשרד ראש הממשלה, מדובר בשמונה עובדים ששניים מתוכם 2 הם ממשרד החוץ

ולכן מתוך 22 עובדים שנותרו, נותרו לשיבוץ 14 עובדים ואני כרגע לא עושה

הבחנה בין עובדים קבועים ללא קבועים. בשיקולים האלה אין לדעתי שמץ של

נגיעה לעניין המינויים הפוליטיים, אנחנו בדקנו לפי חלוקה ליחידות

ואחרים או לפי חלוקה של עובדים קבועים ולא קבועים ונותרו 14 קבועים

לשיבוץ, והצוות המיוחד שהוקם בנציבות שירות המדינה מטפל בעובדים האלה.
היו"ר ד' מגו
אפשר לקבל העתק של רשימת חוג משוב ממפלגת

העבודה ולעשות הצלבה?

יי גלנור; אני לא זקוק לזה, כי הקריטריון היחיד

שהיה, עברו עובדים על יחידותיהם, צבעם

מינם והשתייכותם המפלגתית לא עמדה לנגד עיני הנציבות, ואני אומר את זה

במלוא האחריות כיוון שזה לא היה השיקול, ודאי שלא מבחינת הנציבות. מתוך

ה-14 האלה אנחנו קרובים לפתרון של קרוב לעשרה, וביניהם לא עובדים

קבועים, עובדי מסגרת וכן הלאה, שכרגע בעצם יש לנו 4 עובדים שהם עדיין

אינם משובצים גם מתוך הרשימה. מתוך השבעה שהיתה ברשימה האלה, רובם

ככולם נמצאים בשלבים של שיבוץ, ואני מרשה לעצמי להניח שעד ה-1.4.96

ימצא פיתרון לכולם.

א' ליאל; במשרד הכלכלה והתכנון היו רשומים, מהיום

שבו הוחלט לפרק אותו, 68 עובדים. ועדת

המנכ"לים המליצה על הפירוק לפי קריטריונים מקצועיים לחלוטין, אם יש

יחידה בתוך משרד הכלכלה שיש לה תפקיד יחודי ותרומה יהודית, ואין מקבילה



לשאר המערכת, היא שורדת. אם יש לה מקבילה במערכת היא מתבטלת, וכל

היחידות שהן מבחינת אובר הד, לשכת מנכ"ל, לשכת סמנכ"ל למינהל, יעוץ

משפטי, מתפזרים, משום שבמשרד שקולט את רוב היחידות שבסוף מסתבר שזה כל

היחידות, היחידות האלה כבר קיימות. הגרזן נפל בצורה כזו שבכלל לא היה

דיוו בנושא הפרסונלי, היה דיון לגופו של עניין, דיון מקצועי. כאשר נפלה

החלטת הממשלה, הסתכלנו איפה אנחנו נמצאים, ראינו שאנחנו במצב של 22

עובדים לא מוגנים, משום שהם לא נמצאים בתוך יחידות, ושאר העובדים

מוגנים, לא היה על זה ערעור, מי שקבוע נשאר קבוע, מי שלא קבוע, הוא

בתקן, מי שבמשרת מסגרת, לא שולם ההנהגה. כלומר רוב העובדים זורמים

למשרד ראש הממשלה בעקבות ההחלטה הזו בתוך היחידות שלהם, מבין ה-22

שנוצרו באובר הד, המצב לפי התמונה שלי יש כרגע הוא ש-4 סודרו במשרדים

אחרים עם תקן, 3 אחרים סודרו במשרדים אחרים ללא הסדרת נושא התקן ול-8

קבועים טרם נמצא להם פתרון. טבעי שזה גורם טענות ותלונות שברגע שעשית

החלטה מקצועית, העברת יחידות שלמות לתוך משרד אחר ופיזרת את האובר הד,

בתוך היחידות שהעברת יש עובדים יחסית חדשים ובתוך העובר הד שפיזרת יש

גם עובדים ותיקים, אין פה כללים בעניין הזה, ובהחלט יש לעובדים

הוותיקים שמצאו את עצמם בקבוצה שהיא ניידת זכות לטעון טענה מהסוג הזה,

אבל אני מקווה שהפגיעה בהם תהיה מינימלית, משום שהחלטת הממשלה אומרת

שיעשה מאמץ לשבץ את כולם וזו הכוונה. הפגיעה בעובדים האלה נובעת מהחלטת

הממשלה לבטל את משרד הכלכלה, ולא בגלל איזושהי קליטה של עובד אחר, גם

אם שלושת העובדים שנקלטו בתקופת השר י' ביילין לא היו נקלטים בתוך

המשרד, העובדים האלה לא היו מוכנים משום שמצאו את עצמם באובר הד, אף

עובד במשרד הכלכלה לא נפגע משום שעובד שנקלט בשנה האחרונה מוצא את עצמו

במשרד ראש הממשלה.

לגבי העובדים שנקלטו בשנה האחרונה במשרד הכלכלה. עם ההגעה של השר י'

ביילין הועברו 3 עובדים למשרד החוץ, 2 נשארו על התקן של משרד החוץ.

אביב שראון, שהוא היום במשרד ראש הממשלה, אבל הוא הועבר כדובר משרד

הכלכלה, היה מנהל מחלקת ההסברה של משרד החוץ. אורית שני, שהיתה מנהלת

לשכת סגן שר החוץ, עברה לתפקיד מנהלת לשכת שר הכלכלה, ושרי קמחי הועברה

ממזכירה בלשכת סגן שר החוץ למזכירה בלשכת שר הכלכלה. עמית לשם מעולם לא

נקלטה במשרד הכלכלה, לא היתה לנו עובדת כזו, העסקנו את עמית לשם על

פרוייקט, כמו שמשרד מעסיק יועצים חיצוניים. נושא היועצים החיצוניים

המקצועיים של המשרד זה נושא נפרד, אבל לא היתה עובדת כזו, מה גם שהיא

התפטרה גם מהיעוץ בשלב יותר מאוחר.

היו"ר ד' מגן; חלק מהחששות זה שבהצנע של יעוץ חיצוני או

חוזה מיוחד נתקבלו עובדים חדשים שמוצאים

את מקומם לאורך זמן. אני לא רוצה כרגע לדבר על גובה המשכורות, זו סוגיה

אחרת, ולעומת זה אני מדבר על אותם 7-6 עובדים בתקן שכולם מעידים שהם

גם עובדים טובים, תלויים מזה חודשים בין שמים וארץ ולא מוצאים פתרון,

אם כי נאמר להם שעד 31.3 ימצא פתרון. אני רוצה לפנות גם למצפונך, מה

עולה בגורלה של משפחה שראש המשפחה שם או האם לא ישנה בלילות כי היא לא

יודעת מה קורה איתה למחרת.
א' ליאל
אתה עושה עוול לחלק מהעובדים שאתה חוזר

על המספר 7 או 8, כי מספר הבלתי מסודרים

הוא 18, קיבלת רשימה מסויימת היא לא כוללת את כל הבלתי מסודרים, מספר

הבלתי מסודרים גדול יותר. .



היו"ר ד' מגף. כולל ארעיים?

א' ליאל; כולל ארעיים. גם מספר הקבועים גדול יותר

מהמספר שנקבת, מספר הקבועים הוא 9 או 10

אבל אנחנו מדיינים לא רק על התנאים לפי החלטת הממשלה, אנחנו מדיינים על

כולם.

אני רוצה לחזור לנושא של העובדים שנקלטו בתקופת השר י' ביילין. מלבד

שלושת עובדי משרד החוץ, שכאמור שניים מהם נשארו על התקן המצבה של משרד

החוץ, נקלטו 3 עובדים. עובד אחד בשם ד"ר רובין נתנזון, שהוא ראש

המינהלת לחברה ושלום. עובד שני בשם אלעזר פרידמן, כראש המטה לניהול

המשק, ועובדת שלישית בשם חנה כוכבי, עובדת במינהלת לחברה ושלום. לצערי

אחד מהם כבר הודיע לנו שהוא עוזב, ב-1.4. הוא עובד מצויין, הוא תרם

הרבה. לא היו הרבה עובדים ברמתו במשרד הכלכלה מבחינה מקצועית, וזה עובד

שלדעתי לא היינו מצליחים להביא אותו לתוך משרד הכלכלה לולא שתדלנות

רצינית מאוד מצידנו, כולל השר, משום שהירידה שלו ברמת השכר היתה דרסטית

ביותר, יכול להיות שזו אחת הסיבות שהוא עוזב. נשארנו למעשה עם שתי

עובדים שעוברים למשרד ראש הממשלה. אחד אלעזר פרידמן המטה לניהול המשק

מתאחד עם המטה לאיחוד מצויינות במשרד ראש הממשלה, והגברת חנה כוכבי

שעובדת על ארגון כנסים, סמינרים של מינהלת חברה ושלום, נכנסת עם

המינהלת למשרד ראש הממשלה. שניהם לא עובדים קבועים, עובדים בשכר

הממשלתי המקובל ולא כפי שנרמז פה באיזה משכורות עתק. הדברים ניתנים

לבדיקה, הכל אושר על ידי נציבות שירות המדינה, ואני נוכחתי בתקופת השר

הקודם ש' שטרית שאין הרבה שרים שהגיעו למשרד חדש עם תוכניות בהיקף כזה

והביאו קבוצה כל כך מצומצמת של עובדים איתם, כי בהחלט השר י' ביילין עם

ההגעה שלו שינה את הכיוון של המשרד וערך בו תוכנית מאוד רצינית, כך

שהעובדים שהגיעו בתקופתו, ואני הייתי מעורב בבחירה שלהם, כל אחד נבחר

לפי התאמתו לתפקיד, שלושת העובדים שמדובר הם עובדים מקצועיים אין על זה

ערעור. ד"ר רובין נתנזון היה מנהל המרכז הכלכלי חברתי של ההסתדרות במשך

הרבה שנים, אלעזר פרידמן היה סמנכ"ל ב"בזק" ועבד קודם 20 שנה

באי.בי.אם, חנה כוכבי 20 שנה עסקה בארגון סמינרים וסימפוזיונים.

זו התמונה שיש כרגע מבחינת כח האדם.

לגבי סגירת המשרד. אני הייתי מעורב בהחלטה עוד ב-25.10 בשנה שעברה,

העברתי לשר מיזכר שאני הגעתי למסקנה שאת המשרד הזה צריך לפרק, השר קיבל

את ההמלצה ובנובמבר הממשלה החליטה על פירוק המשרד, אני שלם לגמרי עם

ההחלטה הזו משום שהגענו למסקנה שהמשרד לא מצליח להגשים את יעדיו, הוא

לא מצליח להתמודד בחלק מהתחומים. יש תחומים שהתפקיד שלו הוא יחודי, אבל

ברוב התחומים הוא לא הצליח להתמודד עם שאר המערכת, האובר הד היה גדול

מדי והגענו למסקנה שהיחידות המקצועיות שיש להן זכות קיום תוכלנה לתפקד

בצורה טובה יותר וחסכונית יותר במשרד אחר, זה משתלב עם המגמה הכוללת של

הממשלה, כמו שאמר הנציב לקטום ולהתעייל. כפי שאתם רואים בימים האחרונים

בעיתונות, יצומצמם מספר משרדי הממשלה מעבר לצמצום בעקבות משרד הכלכלה,

חוק יסוד הממשלה החדש, יהיה עד 18 שרים.

היו"ר ד' מגו; זה יכול להסתכם ב-15 משרדים, בעוד 3 שרים

ללא תיק.



א' ליאל; יש 18 שרים, והנטייה היא באמת להגיע

למספר משרדים עוד יותר גדול, כך שהסגירה

של המשרד בהחלט משתלבת במגמה של צמצום הממשלה שאנחנו נראה את ההמשך

שלה, אני מניח, עוד לפני הבחירות.

י' זלצור; אני לא נכנס עכשיו לוויכוח אס צריכים את

משרד הכלכלה או לא היו צריכים את משרד

הכלכלה, זו לא הנקודה. באותו רגע שביטלו את משרד הכלכלה, היה מאמץ

ורצון לדאוג לכל העובדים, ואמר נציב שירות המדינה, ואני בהחלט מעריך

אותו, שכל העובדים קבועים, לא קבועים, ארעיים, חוזיים, כל העובדים

ימצאו את פתרונם. פה רשומים מספרים שונים, אבל בעקרון אנחנו חודש ימים

לפני סגירת המשרד. אם אנחנו אומרים את התאריך של 31.3. איש במערכת

מבחינת העובדים לא ידאג. הנציבות אולי כן תמשיך לדאוג להם, אבל אולי,

כי לא תהיה שום סנקציה של שום גורם שהוא בעד עובדים או מישהו אחר שידאג

להם. זה יכול להיות מצב שאנשים יכנסו למשרדים ולא יסתדרו, יחזרו למצב

של ויסות ושוב אף אחד לא ידאג להם, לכן רצינו מאוד שכל העובדים יסודרו

עד לתאריך סוף ינואר, זה גלש, כתבנו עד 15.2 זה גם גולש.

נושא של מינויים פוליטיים זה רעה חולה שהיא קיימת בכל משרדי הממשלה,

אצל כל השרים, והולכים לסגור משרדים וזה יצוץ וילך בכל המשרדים האלה,

ולא משנה כרגע איך קוראים לזה, אם זה עובדים טובים או מעולים ואני חולק

על זה, העובדים בפנים הם לא פחות טובים מכל עובד אחר, אבל צריך לנצל

אותם, העובדים מילאו את תפקידם, אין כמוך שיודע את זה. אבל מהות הבעיה

המרכזית היא שלקחו עובדים שהם שווים תקן, ויש עובדים שהם שווים חצי

תקן, והעובדים ששווים חצי תקן הם העובדים הפחות מבוססים, המזכירות,

הנהגים, האנשים שהם לא ביחידות המקצועיות, והתרעתי בפני הוועדה למרות

שהשר י' ביילין ביקש ורצה שאני אהיה בוועדה הזו של המנכ"לים כנציג

העובדים, לא אפשרו לי את זה. אמרתי להם שהם עושים פה עוול, לא יכול

להיות פה מצב של תקן, חצי תקן. הממשלה החליטה כך בגלל שרצו לחסוך, אני

לא בטוח שאתן חסכו, כי יש משרדים שיש להם תקנים פנויים והם מקבלים פרס

של עוד חצי תקן, סתם, יש משרדים שאין שם תקנים בכלל, אז לא יעזור להם

חצי תקן, ואז נוצר מצב שלוקחים את האנשים האלה של 15 איש, או 18 איש,

ואומרים להם יש לכם רעיונות פה ורעיונות שם, בכל מקום אפשרי ונעשים

מאמצים, אני לא חולק על כך. הממשלה החליטה שהיא לא תפגע במעמדו של כל

עובד, אף אחד לא אשם שמישהו רצה לסגור את המשרד, על מקור הפרנסה של

אנשים שעובדים שנים צריך לשמור ללא שום קשר מה הרצונות של השר שעומד

בראשם, ולקחו את העובדים האלה ולקחו את הרעיונות, ואני נפגש עם

סמנכ"לים, אני לא אקנוס את עצמי בחצי תקן והמערכת עובדת והרצון קיים

בנציבות שירות המדינה, אבל הם לא יכולים להכריח את המערכת לקלוט עובדים

גם במקום שיש תקן. כי כל אחד סוברני במשרדו שלו לשמור על תקן לאנשים

המקורבים, אומרים אתה אובר איכותי, למה? בדרך כלל כל העובדים,

המזכירות, הם אנשים נהדרים, למערכת היתה מישהי שרצו לתת לה את התפקיד

בתוך המערכת, וכך זה הולך וחוזר ואני משוכנע שלא ימצא בזה שום דבר, כי

אנשים בתוך המערכת לא ירצו לקבל חצאי תקנים, וזו הבעיה המרכזית שיש אדם

ששווה חצי ואדם ששווה מלא. אני שווה שלם והמזכירה באיזשהו מערכת, שווה

חצי, איזה הגיון סוציאלי יש בזה? אני לא מדבר כבר על מהותי, מישהו זרק

את זה, הממשלה קיבלה, בלי מחשבה רבה, גלגלה אותו לנציבות והנציבות

צריכה ב-31.3 לסיים, היא לא תסיים אותו, ויוצא מצב שב-31.3 אין הגנה על

העובדים האלה, ועל זה אנחנו מלינים. היום יש מצב של סכסוך עבודה על ידי



ההסתדרות. הוא לא הופעל עדיין מבחינת השליטה, כי אנחנו ממצים ואני מקבל

על זה ביקורת קשה מן העובדים שאנחנו הולכים להפגין ואנחנו לא שומרים.

אמרתי, תנו למערכת למצות את עצמה, עד תום, בגבול מסויים, בתאריך

מסויים. אני חושב שעברנו את כל הקווים האפשריים בגמישות שלנו, אבל

אנחנו אומרים למערכת שאנחנו לא נוכל לחכות מעבר למספר ימים בודד ונצא

למאבק עד כדי שביתות רעב, אין לנו דרך אחרת. עם כל הרצון הטוב, עם

הרצון הטוב הקיים בגלל הצורה שהחליטה הוועדה הזו לקבל את חצאי התקנים

האלה, שבשה את המערכות, זה טירוף מערכות אחד גדול. ולכן אנחנו מבקשים

כסיוע שאנחנו נקבל את העזרה הראויה. נכון, יש אנשים שבאו אחרינו, אנחנו

עולים בתחנה הראשונה של האוטובוס ויורדים בתחנה הסופית, אני ממלא יותר

מעשר שנים תפקיד יושב ראש ועד עובדים, בכל המערכות יש טרמפיסטים שעולים

בתחנות ויורדים ועולים, והם אחר-כך מקבלים את התנאים הטובים ביותר,

הדרגות הניידות הטובות ביותר, השעות נוספות הרבות ביותר, ולא בטוח שהם

יותר טובים מהאנשים שנמצאים במערכת.
היו"ר די מגן
באופן לא מפתיע אנחנו היום כמובן לא נבקש

חוות דעת ממבקרת המדינה, אני רוצה להודות

למבקרת המדינה על הסבלנות, על האוזן הקרוייה לשמוע את הנושא, והואיל

והשר י' ביילין הורתע במועד קצר, אנחנו נשמע אותו בשבוע הבא, נתאם איתו

בצורה מסודרת המשך ליבון של הנושא, הנושא מורכב ורגיש ואנחנו לא זרוע

של ההסתדרות הכללית ולא מהאספקט של הגנה של העובדים לעניין הזה. נושא

המינויים הפוליטיים מעסיק את מבקרת המדינה הרבה מאוד שנים, מופיע

בדוחו'"ת השנתיים לצערי הרב דו"ח אחרי דו''ח, ומה שאנחנו רואים בכל דו''ח

שבכל שנה סוגרים פירצה ופותחים פירצה יותר מתוחכמת, אני רציתי להתריע

בפני הפירצה החדשה והמתוחכמת האומרת שלכאורה סוגרים משרד ממשלתי, יש

קיצוץ במספר העובדים, אבל למעשה אתה רואה שסוגרים משרד, ומספר העובדים

גדל, אתה רואה שהעובדים בתקן נשארים תלויים ללא פתרון וחודשים רבים

השינה נודדת מעיניהם, ונכנסים עובדים חדשים במסגרת חוזה חיצוני או

אישי, ומוצאים את המנוחה ואת השלווה תוך שהם מגיעים למשרד הכלכלה

והתכנון, סוגרים את המשרד מעבירים אותם באופן אוטומטי למשרד ראש

הממשלה. אבל חלק ניכר מהעובדים בתקן, 9 הקבועים נשארים בלא פתרון. אני

מקווה שעד השבוע הבא ניפגש גם עם השר י' ביילין, נשמע על פתרונות,

ולוואי שמבקרת המדינה לא תצטרך להיכנס לנושא הזה. אם חלילה לא יהיה

פתרון בראייה של הביקורת, בוודאי הנושא הזה יעסיק את מי שצריך להעסיק.
יי גלנור
על פי החלטת הממשלה מוטלת עלינו, על

נציבות שירות המדינה, החובה לעשות מאמץ,

לדאוג לכל העובדים, אין התחייבות שכל העובדים ישובצו.

נאמר כאן שהדרך שהדבר נעשה היא ללא מחשבה, אני חושב שהדרך שהדבר נעשה

עד כה דווקא מראה על נסיון לפתור את זה.
היו"ר ד' מגן
לעניין המחשבה, מה שנעשה הוא עם הרבה

מחשבה.

י' גלנור; חילקנו את זה לפי יחידות אשר יש להן

נחיצות פונקציונלית, ועובדים אשר אינם

שייכים ליחידות, אם הם שייכים למטה הכללי של המשרד ממילא הם מועמדים

יותר לצמצום, מכיוון שזה הצמצום שישנו במשרד ואם עובדים שהם אינם

קבועים. נניח לרגע שהיינו מקבלים את ההצעה של יושב ראש הועדה והיינו



מאפשרים לכל עובד לעבור עם התקן שלו, פירוש הדבר שמשרדים היו קולטים את

האנשים האלה בשמחה, אבל זה לא מבטיח שהאנשים האלה יהיו נחוצים במשרדים

הקולטים, כי איזה משרד לא ירצה לקלוט עובד חדש, ולקבל תקן נוסף? ולכך

כדי לאזן בין שני הדברים הללו, בין מצד אחד הדאגה שהעובדים הללו לא

יפגעו אבל מצד שני אנחנו לא רוצים להשאיר עובדים במשרדים אשר אין להם

תפקיד באותו משרד, מצאנו את השיטה הזו שבה המשרד צריך להראות את

הנכונות שלו לקלוט את העובד על ידי זה שהוא תורם משלו, הוא לא תורם את

מלוא התקן, הוא תורם את חצי התקן, אני חושב שבדרך הזו הבטחנו שאין משרד

שקולט עובד שאינו נחוץ. אם היינו עושים את זה בדרך אחרת אני חושב שהיו

באים אלינו עם טענות מוצדקות שלא עמדנו על הצד השני, שבכל זאת המטרה

היא לא להשאיר עובדים אשר אין בהם שימוש נאות בשירות המדינה.

בעניין המספרים השונים המסתובבים כאן, השאלה את מי סופרים ובאיזה מעמד.

ישנם עובדים שנמצאים כבר במשרדים והם נקלטו, אבל הם בתקופת נסיון כמו

כל עובד שעבר ממקום למקום, ישנם עובדים שהם עדיין בשיבוץ ועדיין לא

נקלטו. כאשר נגיע לתאריך היעד אנחנו נמצא שרוב העובדים קבועים ולא

קבועים, קיבלו פתרון. ואני רוצה לאמר לנציגי ההסתדרות כאן שאני הייתי

מאוד חושב בזהירות אם להכריז סכסוך עבודה כאשר להערכתי מדובר על 6-5

עובדים אשר לא ימצא להם פתרון. אני אומר את זה מכיוון שכבר היה לי

דו-שיח גם עם נציגי ההסתדרות וגם עם יושב ראש הוועד, היו לי מספר דברים

שיעצתי להם עצה טובה, היתה תקופה שבה גם ההסתדרות וגם היושב ראש הוועד

חשב לא לאפשר לעובדי היחידות לעבור ולהחזיק בהם כבני ערובה לגבי עובדים

אשר אינם ביחידות, ואני שמח שקיבלתם את הצעתי בעניין הזה שהכוונה היא

לדאוג לעובדים.

אמרתי שאין לזה שום קשר למינויים פוליטים, החלוקה נעשתה לפי

הקריטריונים שאמרתי, עובדי יחידות, לא עובדי יחידות, קבועים, לא

קבועים, נופלים לתוך זה אנשים מסוגים שונים, הפתרונות הם פתרונות

פונקציונליים.

לבעיה הכללית שאתה העלת. אני כבר הופעתי בפני הוועדה ואמרתי שמונתה על

ידי הממשלה ועדה בראשותו של השופט בן דרור, שתפקידה היה להציע לממשלה

פתרון לנושא המינויים הפוליטיים. ישבה הוועדה והציעה הצעה שאני חושב

שהיא הצעה טובה, והיא מנסה לצמצם בצורה ברורה מאוד את מספר המשרות

הפטורות ממכרז של הממשלה, מסדר גודל שהיום הוא חמישים ומעלה לשלושים,

ומצד שני ליצור סדר מסויים במינוי היועצים שמטריד את היושב ראש. חילקנו

את זה למישרות אמון אישיות שהשר יכול למנות, ומשרות אמון מקצועיות אשר

אלו היועצים, על מנת שהאנשים שימלאו את התפקידים הללו יהיו אנשי מקצוע

הם יצטרכו לעבור ועדת מינויים שתבחן את כשירותם המקצועית בניגוד למצב

היום, ובזה אני חושב נפתור את הבעיה.

הבעיה הובאה לדיון ראשון בממשלה והוא הועבר לוועדת השרים לתיאום

ומינהל.
היו"ר די מגן
בעניין ההתייחסות של הממשלה לדו"ח

והתקשורת, הבינותי שלמעשה הממשלה לא

מקבלת את המלצות הדו"ח, והלוואי וועדת השרים לתיאום ומינהל בראשותו של

השר י' ביילין שמכיר את העובדות בניסוח שהצגתי בפניך תמצא את הדרך

לשכנע את מליאת הממשלה לאמץ את הדו"ח הזה.



נציג העובדים, גם אני פונה אליכם לא להכריז על סכסוך עבודה ולו מהנימוק

הפרוזאי, אתם מכריזים על סכסוך עבודה אז הדיון עובר מכאן לוועדת העבודה

והרווחה, ואנחנו רוצים לתקוף את הנסיון לכאורה לגבש שיטה חדשה של

מינויים פוליטים להתריע ולמנוע את זה. אנחנו נתאם מועד לשבוע הבא עם

השר י' ביילין מתוך תקווה לקבל את הפתרונות.

א' ליאל; אמרת בדברי הסיכום שלך שיש פה דרך

מתוחכמת להגדיל את מספר העובדים במשרד

הכלכלה, אם הם מגדלים את מספר העובדים לא היית שומע מיעקב זלצור את מה

שהוא אמר, היו 68 עובדים כולל 6 עובדים ברשויות נגב וגליל, 22 מהם

מיידיים, מתוך 22 רק ל-4 יש בינתיים פתרון, המצבה בינתיים אינה בצורה

משמעותית, אני מקווה שעד סוף החודש נגמור עם קבוצה באמת קטנה לא

מסודרת, אבל מפה להגיד שהם גזלו את מספר העובדים, זה ביקורת

דיסקרוטיבית ולא נכונה.
א' בוכני
בממשלה החדשה יש 18 משרדים, ומה ששמענו

כאן עלול להופיע בגדול כבעיות ובואו נהיה

ערוכים לזה. באשר לסכסוך העבודה אין ספק שאם לא ימצא פתרון לעובדים

ואנחנו לא נראה כנציגי העובדים שיש לזה סבירות לאותו אי פתרון, אין ספק

שנכריז סכסוך כדי למצוא את הפתרון. ישנו סכסוך שתלוי ועומד בעקיפין

לנושא כולו, כ-10,000 עובדים בדירוג המינהלי בלבד נמצאים מחוץ לתקנים

במשרדי הממשלה, והדבר הזה נמשך 5 שנים לפחות לרובם, והמשנה לנציב ביקש

אותי השבוע שלא נאריך את זה לעוד שנה שנתיים, כדי לא לפטר אותם, ואנחנו

לא רוצים לפטר אותם אבל לא רוצים להגביר את השיטה שפותחת את הדרך בגדול

להיפטר מהעובדים לא רצויים כדי להביא אחרים שרצויים יותר על ידי זה

שפשוט לא מחדשים חוזים מפני שהחוזים הם חד שנתיים. הם לא חמש שנתיים

והתופעה בכללותה הולכת למצב חמור, והסכסוך תלוי ועומד כרגע במשרד

הפנים, כאשר שם מתוך כ-1200 עובדים מעל 600 מחוץ לתקן בלי סיכויי תקן,

וזו שיטה שהולכת ומתרחבת ולכן אני חושב אנחנו נתייצב מאחורי העובדים,

כמובן אם יהיה צורך. אם ימצאו פתרונות אנחנו לא מחפשים את הסכסוך לשמו,

העובדה שאין הרבה סכסוכים היא מכיוון שאנחנו מוצאים פתרונות.

היו"ר די מגן; תודה רבה. אני נועל את הישיבה.

הישינה ננעלה נשעה 20;11

קוד המקור של הנתונים