ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 17/01/1996

הצעת חוק רשם האגודות השיתופיות - מעקב; שיקום נוער - מפתנים; שירות התעסוקה - האבטלה בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ עמ' 428 בדו"ח 45 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב חמישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 494

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כ"ה בטבת התשנ"ו (17 בינואר 1996). שעה; 00;9

נכחו; חברי הוועדה; די מגן - היו"ר

י' שפי

מוזמנים; שרת העבודה והרווחה אי נמיר

מבקרת המדינה מי בן פורת

י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה ודוברת המשרד

י' רוט - עוזר למבקורת המדינה

ב' ענר - סמנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי איזקוב - ממונה על אגף

י' האוס - סגן ממונה על אגף

מ' ליבנה - מנהל ביקורת ראשי

נ' קובו - סגן ממונה על אגף

עי שיוביץ - מנהל ביקורת ראשי

אי דוידסון - משרד מבקר המדינה

אי בן שושן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי פארן - מנכ"ל שירות התעסוקה

מי הובב - מנהל אגף תיקון במשרד העבודה והרווחה

ש' עמר - מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

י' ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה

עי גייל - הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה

אי זליגמן - רשם האגודות השיתופיות

די בורנבך - מבקר משרד העבודה והרווחה

צי רוזן - דובר משרד העבודה והרווחה

אי כהן - מרכז ביקורת ופיקוה במשרד הכלכלה והתיכנון

מנהל הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; אי עצידה

סדר-היום; 1. שירות התעסוקה - האבטלה בקרב אוכלוסיית הבדואים

בדרום הארץ - עמ' 428 בדו"ח 45 של מבקר המדינה.

2. שיקום נוער - מפתנים - עמי 416 בדו"ח 45 של מבקר

המדינה.

3. הצעת חוק רשם האגודות השיתופיות - מעקב.



1. שירות התעסוקה - האבטלה בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ

עמ' 428 בדו"ח 45 של מבקר המדינה.

היו"ר די מגן;

אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הוועדה לענייני

ביקורת המדינה מתחילה לסכם את דו"ח45 והיום אנחנו נדון בשלושה נושאים שהיו

למעשה על סדר היום ואולם לא הספקנו לדון בנושא שירות התעסוקה בקרב אוכלוסיית

הבדואים ובנושא שיקום נוער - מפתנים. בנושא השלישי שהוא הצעת חוק רשם האגודות

השיתופיות דנו כאן יחד עם השרה אורה נמיר.

אנחנו נתחיל בנושא האבטלה בקרב אוכלוסיית הבדואים ואני מבקש להציג את

הנושא.

מי לבנה;

נתוני שירות התעסוקה לרבע השני של 1994 הצביעו על שעור אבטלה גבוה בקרב

הבדואים בנגב, בפרט בישובי הקבע. מבקרת המדינה בחרה להתמקד בנושא שהוא נקודתי

והוא מצב האבטלה בקרב הבדואים בנגב ובפרט ברהט. הנושא הוא נקודתי אך כשמדובר

באבטלה רהט נמצאת בנקודת ההשקה של שתי נקודות תורפה. היא נמצאת באיזור הדרום

שבו קיימת אבטלה גבוהה, הן לגבי נתונה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה והן לפי

שירות התעסוקה, זה אזור שהוא זרוע במוקדי אבטלה. לפי נתוני שירות התעסוקה

בנובמבר היו חמישה מוקדי אבטלה שבהם שיעור האבטלה היה גבוה מ-10% והם: אופקים,

מצפה רמון, ירוחם, קריית גת ושדרות, כולם באזור הדרום. נתוני שירות התעסוקה הם

שונים מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אם כי הם מעידים על אותן מגמות. על פי

נתוני שירות התעסוקה הממוצע הארצי באותו חודש היה 3.2 ובקריית מלאכי, נתיבות

ורהט שיעור האבטלה באותו חודש היה גבוה מעל פי 2 מהממוצע הארצי. זאת אומרת

האיזור הוא איזור שהוא בעייתי מבחינת אבטלה.

שיעור האבטלה במגזר הערבי הוא גבוה מזה שבמגזר היהודי. הנתון המעודכן

בדו"ח הוא לשנת 93 ועל פי מדד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא גבוה יותר בקרב

הלא יהודים, מדובר על 13.6%מול 9.5% בקרב היהודים. הנתון המעודכן יותר הוא של

שנת 94 שמעיד על ירידה באבטלה אבל עדיין יש פער -9% בקרב לא יהודים מול 9.6%

בקרב יהודים. בצד נתון זה כדאי להזכיר ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר

הערבי הוא נמוך יותר מאשר במגזר היהודי וזה מצביע על מספר מפרנסים קטן יותר.

רהט נמצאת בנקודת מפגש של שני הנושאים האלה.

ההכנסה הנמוכה לנפש, שיעור הילודה הגבוה ומספר התלויים הרב בכל מפרנס,

הגידול בצריכה וביוקר המחיה כתוצאה מהמעבר מהיישובים הבלתי מוכרים לרהט

והמדיניות המכוונת להעברת הבדואים ליישובי הקבע - כל אלה מחייבים עידוד פיתוח

מקורות תעסוקה ברהט והתמודדות עם בעייות ההשמה המיוחדות למקום ופעולות להרחבת

מעגל המועסקים. ברהט לא פותחה במשך שנים רבות תשתית מתאימה שתמשוך יזמים להקים

מפעלים וליצור מקורות תעסוקה מקומיים. ברהט לא הוקם אזור תעשייה ומלאכה בדומה

לאלה שהוקמו במקודי אבטלה אחרים שבסביבה. רק בשנת 94 התחילו עבודות הפיתוח

במקום.

רהט שהוגדרה בידי שירות התעסוקה כמוקד אבטלה, לא נכללה ברשימת הישובים

שטופלה בידי ועדת המנכ"לים לטיפול במוקדי אבטלה, שפעלה בשנת 1993. מדובר

בוועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר מר נתי שרוני. לא מדובר בוועדה

של משרד העבודה והרווחה. במשרד העבודה והרווחה היתה ועדה שהתחלקה לשתי ועדות

שעסקו בנושא אבטלה, שתי הוועדות עסקו ברהט. זה הרקע שעומד בפני משרד העבודה

והרווחה.



משרד העבודה והרווחה, שירות התעסוקה ואגף להכשרת כוח אדם מתמודדים עם

מציאות מאוד קשה ברהט. יש ברהט שיעור גבוה מאוד של דורשי עבודה בלתי מקצועיים,

יש שיעור גבוה מאוד של מבקשי עבודה שהם בעלי השכלה נמוכה ויש שם שיעור גבוה

מאוד של מוגבלים בכושר עבודתם. יש ברהט בעייה של נשים שמתקשות לצאת לעבוד מחוץ

לישובן. כמו כן יש העדר ביקוש מקומי והיצע הזמנות בלשכה המקומית. הנתונים האלה

מופיעים גם במוקדי אבטלה אחרים וזה מופיע בגוף הדו"ח. ברהט הנתונים הם הרבה

יותר קשים כך שאת הנתון הזה צריך לזכור על רקע פעילותו של משרד העבודה והרווחה

על זרועותיו.

הביקורת הצביעה על כך שמספר הזמנות הנמוך לעובדים מתקבל בלשכה ברהט כאשר

ויסות ההזמנות לעבדים בין הלשכות באזור נעשה בהיקף קטן שאינו עונה לבעייה

ובצמוד לזה מחשוב שירות התעסוקה לא הושלם ולא הוקם מאגר אזורי משותף של הזמנות

לעובדים. שוב אני מדבר על תקופת עריכת הדו"ח. כלומר, יוני 94.

בלשכה ברהט יש מספר נמוך של מופנים לעבודה. בדיקת האיוש של המשרות

המוצעות נעשית זמן קצר לאחר ההשמה ואין נתונים על הקליטה והעבודה בטווח ארוך.

הביקורת ציינה את אי ציון הוועדה לבדיקת כושר העבודה בתדירות מספיקה. היא

הצביעה על כך שסיווגם של רוב המוגבלים בכושר העבודתם ביוני 94, היה בלתי

ניתנים להשמה. העובדה הזאת גרמה להורדת שיעור האבטלה הרשומה, אך לא לשיפור

במצב התעסוקה. השיעור הגדול של מוגבלים בכושר עבודתם ברהט הוא דורש טיפול

מיוחד באוכלוסיה הזאת.

כמו כן הביקורת הצביעה על כך שמובטלים בדואים רבים מתקשים להשתלב במסגרת

הקורסים להכשרה מקצועית משום שהשכלתם נמוכה מההשכלה הנדרשת להתקבל לקורסים אלו

ויש לבדוק את הצורך בפיתוח מסלולי הכשרה שיתאימו לדורש עבודה מהסוג הזה.
שרת העבודה והווחה אי נמיר
בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה חבר הכנסת דוד מגן. בוקר טוב, גבירתי

מבקרת המדינה הגברת מרים בן פורת.

אני נכנסתי לעבודה במשרד בראשון לינואר 93. כשאני נכנסתי לתפקיד האבטלה

הכללית בארץ - ואני מדברת רק על הנתונים של שירות התעסוקה - היה 11.2% במהלך

השלוש השנים האבטלה ירדה בממוצע והיא היום בסביבות6% .להערכתי, מחצית מאותם

5%זה בגין הצמיחה. מחצית מאותם 5.2%זה בגין פעילויות של משרד העבודה והרווחה

ואני אפרט אותם. אחד, עבודות מיידיות. אנחנו שלחנו 4,000 אנשים שקיבלו הבטחת

הכנסה ושהיו רשומים בלשכות התעסוקה לעבודות מיידיות כמו: חפירות ארכיאולוגיות

ועבודות בקרן הקיימת לישראל. משרד האוצר הוריד לנו את זה לאלפיים בנימוק שיש

ירידה באבטלה. אני צופה עלייה בכמה מוקדי אבטלה בארץ לדוגמא: אור עקיבא. בענף

החפירות הארכיאולוגיות באור עקיבא עומדים לפטר 115 עובדים מתוך 130. במקום כמו

אור עקיבא פיטורים של 115 עובדים, זה העלאה משמעותית של מספר המובטלים ודורשי

העבודה. שניים, אנחנו סיבסדנו והיו חודשים בהם עבדו 2,500 ישראלים - במיוחד

בחבל אשכול - בענף החקלאות. שלוש, אנחנו השקענו ואנחנו משקיעים מאמצים אדירים

בהכשרה מקצועית למקצועות הבניין ששם השכר הוא גם יותר גבוה. בקורסים שלנו

אנחנו העברנו לבניין 8,000 צעירים. ארבע, זה החמרת הקריטריונים, כולל שינויי

החקיקה, לגילאים עד 35 לקבלת דמי אבטלה. להערכתי, זה ללא ספק היווה מחצית

מההורדה ממספר האבטלה.



אני מאמינה במקרו אבל מי שלא עוסק במיקרו בנושאים החברתיים ומי שלא עוסק

בבעיות האנושיות הנקודתיות, הוא להערכתי - כמי שעסקה בנושא חרבה שנים - אינו

מבין במה מדובר. בדצמבר 94אנחנו הגענו למסקנה שיש לנו בארץ 15 ישובים שבהם

רמת האבטלה עולה על 10%, עשרה בדרום וחמישה בצפון. אנחנו הכנו תוכנית מיוחדת

של מוקדי אבטלה שהיא מיועדת לשלוש שנים וההתמקדות שלנו היתה בגרעין הקשה של

דורשי העבודה. אנחנו כללנו ב-15 הישובים האלה את: עילבון, יוקנעם, שלומי, עכו,

אור-עקיבא, רהט , דימונה, נתיבות, אשקלון, קריית-גת, מצפה רמון, אופקים

וקריית-מלאכי. בדצמבר 95 אנחנו נותרנו עם ארבעה ישובים בנגב כאשר שניים-שלושה
עולים ויורדים מידי חודשים והם
אופקים, מצפה רמון, ירוחם וקריית גת.

אדוני היושב ראש, אם אתה תדבר עם ראש עיריית קריית גת אתה תבין לאלו

מימדים אנחנו הלכנו בתוכנית הזאת והבעייה שלנו בתוכנית הזאת - כולל באופקים

- היא שאין לנו לאן לשלוח את בוגרי אותם הקורסים שאנחנו מכשירים.

כעת אתייחס לנושא האבטלה בקרב אוכלוסיית הבדואים. ביולי 94 נרשמו ברהט

553 דורשי עבודה. שיעור האבטלה עמד על 8.1%. הרוב הגדול של 15 הישובים הם

עדיין מעל לממוצע הארצי, אבל אצלנו הסף היה10%. בדצמבר 95 נרשמו בלשכה 667

דורשי עבודה ושיעור האבטלה בדצמבר 95 עומד על 8.5%. בתקופה זו פנו ללשכת

התעסוקה ברהט 2,060 דורשי עבודה, מהם הופנו לעבודה 866, מתוכם נקלטו לעבודה

209 ו-189 נרשמו כסרבנים. המדיניות שלי היא שאני לא יכולה לכפות על נשים במגזר

הערבי שהם עד גיל 35 לצאת לעבודה מחוץ למקום ישובה. מי שמסרב עד גיל 35 ולפי

החוק הוא חייב ללכת לכל עבודה, הוא מקבל מאיתנו סירוב והוא לא מקבל דמי אבטלה.

במסגרת פרויקט מוקדי אבטלה נערכו חמישה כנסים ואנחנו עובדים יחד עם הרשות

המקומית ובכל מקום מ-15 הישובים הרשות המקומית ממנה אדם שהוא אחראי על הטיפול

בפרויקט. אנחנו גם לא מעבירים תקציב כולל לפרויקט, אלא אנחנו מעבירים את

התקציב לרשויות פר-פעולה. בעקבות אותם 5 כנסים ברהט ערכנו 26 סדנאות שבהם

הוצגו ל-291 דורשי עבודה האפשרויות העומדות בפניהם. 114 דורשי עבודה הופנו

להכשרה מקצועית בהנהלת חשבונות, בחשמלאות רכב, בספרות, בתפירה, בקורסים

לסייעות - זה למעונות בדרך כלל. 44 תלמידים סיימו את הקורסים ועדיין לא אוישו

בעבודה. כל ה-44 הן נשים. 14 מתוכן אנחנו מייעדים לעבודה במרכז יום לקשיש

שאנחנו בונים עכשיו ברהט ושעומד להיפתח בחודש מאי. 11 נשים אנחנו מייעדים
לעבודה במרכז המסחרי כמו
בסופרמרקט ובמכירות. 10 נשים אנחנו הישמנו ב"סולוג"

בבאר-שבע, הן לא נקלטו לעבודה ואני מעריכה שיש לכך קשר לרמתן ההשכלתית. ברהט

מספרן של הנשים עד גיל 35 שלא אוישו בעבודה הוא גבוה. חלק גדול מהנשים שלא

יוצאות לעבודה הן הנשים הערביות והנשים הבדואיות, גם הדרוזיות. שוב אני אומרת,

אני לא כופה כמדיניות על אישה ערבייה או בדואית לצאת ממקום המגורים שלח אם היא

אומרת שזה מטעמים של דת ומסורת.

יש ברהט חוסר מקומות תעסוקה. ברהט יש משטח גדול - ואני מכירה אותו לפחות

10 שנים - שהכינו לפיתוח של תעשיות. עד היום המשטח הזה עומד ריק.
היו"ר די מגן
על פי החוק לעידוד השקעות הון זה איזור פיתוח אי.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
אני כאן רוצה להבהיר שאנחנו לא משרד שיוצר מקומות עבודה. אנחנו גוף מסייע

ובנושא של הכשרה מקצועית אנחנו עושים מאמצים אדירים שהקורסים יהיו רק במקצועות

שיש בהם עבודה. במצפה רמון אין לאן לשלוח עובד ואני כשרה מטלפנת לשר לאיכות

הסביבה כדי שיסדר לי חמישה מקומות עבודה ברשות הגנים הלאומים לאנשי מצפה רמון,

כי אין לנו מקומות עבודה בשבילם וזאת הסיבה לעבודות המיידיות, זאת עזרה

ראשונה, זה לא פתרון קבע. כמו כן נתתי הנחייה להפעיל כל קורס ובלבד שהאנשים לא

יסתובבו ברחוב.



לשנת 96 אנחנו מתכננים 15 קורסים נוספים בתחומים הבאים: חשמל,

אלקטרוניקה, מתכת, סייעות לרופא שיניים, מזכירות רפואיות, תחזוקה, בניין,

שרברבות, מדריכי נוער, ריקמה ותכשיטנות שניתן לבצע בבית. לדעתי אפשר לטפח את

הנושא הזה, אבל זה לא מתפקידו של משרד העבודה והרווחה לעשות זאת, אנחנו

משתדלים לעשות זאת. כמו כן אנהנו נפעיל קורסים בתחום: טכנאות, טכנאות מזוג

אוויר, פחחות ומטפלות. כיום רשומים בהמתנה לקורסים האלה 108 אנשים ברהט.

168 מדורשי העבודה הופנו לקורסים בחמש כיתות להשלמת השכלה. נושא השלמת

ההשכלה הוא גולת הכותרת של התוכנית שלנו במוקדי אבטלה ואני לא מדברת על עולים

חדשים אני מדברת על אנשים שנולדו בארץ או שבאו לארץ בגילאים מאוד צעירים. רמת

ההשכלה של האוכלוסיה הזו היא כזו שהם לא יכולים ללכת לחלק גדול מהעבודות

ואפילו הפשוטות ביותר. במסגרת השלמת ההשכלה ניתנים שיעורי יסוד בעברית, בחשבון

ובאנגלית והיא ניתנת בשלוש רמות בהתאם לרמתם של התלמידים. הקורסים ניתנים 5

או 6 ימים בשבוע, 7 שעות ביום - בצורה אינטנסיבית מאוד. עכשיו גם משרד החינוך

הסכים להשתתף אתנו בתקציב המימון של השלמת ההשכלה. אם אנחנו לא נשקיע קצת יותר

מבחינת ההשכלה הבסיסית אז אנחנו כמעט נעולים מבחינת המקומות בנגב שאליהם

אנחנו יכולים להפנות עובדים.

אנחנו הכשרנו מחוץ לרהט 173 מתושבי הישוב ואנחנו שולחים אותם לכל מקום

שיש בו קורסים שמתאימים להם. 152 הם בהכשרת יום ו-21 בהכשרה פנים מפעלית.

במסגרת הפרויקט טופלו 571 מן הפונים. בפרויקט מוקדי אבטלה עובדים כל המשרדים

שהם תחת אחריותי, גם הרווחה, גם הביטוח הלאומי, גם העבודה שזה הכשרה מקצועית

והסבה מקצועית וגם שירות התעסוקה שעוסק אחר כך בהשמה וזה נעשה יחד עם הרשות

המקומית. יש משפחות שבהם הגברים והנשים לא יכולים לצאת לעבודה מחוץ לבית כי יש

בבית בעיות רווחה מאוד קשות. במסגרת הפרויקט החלוקה של אותם 571 מהפונים
בתחומי רווחה שונים היתה כדלהלן
65 ילדים של האנשים האלה הושמו במשפחתונים

ואנחנו מפתחים את נושא המשפחתונים גם במגזר הערבי וגם במגזר המושבי ולא יותר

מעונות יום שהם מאוד יקרים ואין לנו די תקציב לסבסד ילדים כאלה במעונות. מטפלת

במשפחתון חייבת לעבור הכשרה שלנו כמו שעוברת מטפלת במעון. הבית של המטפלת צריך

להיות כזה שיוכל לאכלס 5-6 ילדים. המשפחתון הוא מקור פרנסה למשפחה. ברהט פתחנו

5 או 7 משפחתונים חדשים. 151 קיבלו סיוע משפחתי בתחום הרווחה. 128 נערים טופלו

במסגרות לנוער וצעירים. 52 נערות טופלו בקבוצות חן לנערות במצוקה. 27 טופלו

במעון למשתמשים בסמים. 30 מפגרים קיבלו סיוע באחזקה. 12 מפגרים סודרו בדיור

קהילתי ו-40 זקנים במצוקה קיבלו סיוע אישי וכל זה ברהט. ספרתי כל זאת כדי

להראות מה משרד העבודה והרווחה משקיע באוכלוסיה הזאת של רהט שנחשבת אצלנו

כמוקד אבטלה.

לגבי המימצאים שלכם אני רוצה לענות נושא לנושא.

אתם דיברתם על העדר מקורות תעסוקה מקומיים שגורם לבעיות השמה של דורשי

עבודה. אני יכולה לומר מה שאומרים לי ומה שאומרים לכם וזה שהחלו עבודות להכשרת

אזור תעשייה ומלאכה בראשית .9kעד ליצירת מקורות תעסוקה, מבצע שירות התעסוקה

השמת דורשי עבודה בבאר שבע. בבאר שבע אנחנו מתחילים להרגיש את ההשקעה הגדולה

של הממשלה בסיוע להקמת מפעלים חדשים. כל בוגרי הקורסים שלנו באופקים - שהיא

מוקד האבטלה הכי קשה בארץ - אף אחד מהם לא סודר בעבודה באופקים, כולם סודרו

בעבודה בבאר-שבע ובשאר אזורי דרום הארץ והם סודרו ביהוד בתחום הבניין

והחקלאות.

מימצא נוסף שלכם הוא צורך בוויסות הזמנות לעובדים בלשכות שירות התעסוקה

באזור. אנחנו משיבים שבלשכות אזור הנגב המרכזי עודכן והופעל ב-1 לאפריל 95

מערך מיחשוב שמחבר את הלשכות למאגר אזורי משותף של הזמנות. הוא מבוצע באופן

שוטף. רבותי הנכבדים, אין לנו לאן לשלוח אותם לעבודה. המקומות הם מאוד מוגבלים

ואם לא יהיה פיתוח בתוך רהט עצמה, נושא דורשי העבודה יהיה גבוה כי בראש

וראשונה אין לנו פתרון לנושא של הנשים ברהט.



מימצא נוסף הוא שיעור אבטלה גדול בקרב הבדואים בפרט בישוב הקבע רהט

המאופיינת בדורשי עבודה בלתי מקצועיים ובעלי השכלה נמוכה. התשובה שלנו היא

פתרונות תעסוקתיים מבוצעים במספר מישורים. ברהט הופעלה תוכנית יחודית - כפי

שציינתי קודם לכן - כמוקד אבטלה לטיפול בדורשי עבודה. הדגשתי בפניכם את נושא

השלמת ההשכלה. הכשרה מקצועית וטיפול פרטני בנושאי רווחה של אותם האנשים במטרה

למציאת פתרונות תעסוקה, כדי שהם יוכלו לצאת לעבודה. שנית, מה שפרטתי קודם לכן.

הועסקו דורשי עבודה מאוכלוסיית אבטחת הכנסה - שם זו קבוצה מאוד גדולה -

בעבודות מיידיות בקרן הקיימת וברשות העתיקות, אך לאור הקיצוץ התקציבי של האוצר

צומצמה מכסת העובדים ברהט מ-100 במאי 95 ל-80 בסוף 95 ול-70 בשנת 96. אני

משתדלת שהקיצוץ הוא לא יהיה לרוחב. בדרום אנחנו מאוד מאוד משתדלים לא לגעת

במספר העובדים, לא בעבודות הקרן הקיימת ולא בעבודות בעתיקות. הבדואים הועסקו

בענף החקלאות על ידי מתן תמריץ של 30 שקלים ליום לעובד ו-10 שקלים למעסיק,

בנוסף לשכר המינימום. לשנת 96 הנושא לא תוקצב על ידי האוצר ולכן לא יופעל

פתרון זה. הממוצע הארצי הוא מצוין אבל יש מקומות ששם הוא קשה מאוד. כל מה

שקבעה ועדת המנכ"לים לפתרון ביניים עד שיוקמו מפעלים באופקים זה הגברת העבודות

המיידיות. באופקים פתחנו שלושה אתרי ארכיאולוגיה ויש סבסוד בחקלאות והכשרה

מקצועית. אני מודה שאינני יודעת לאן נפנה את בוגרי אותם הקורסים להכשרה

מקצועית.

ביולי 94 היו ברהט 553 דורשי עבודה מתוך 22,200 תושבים שזה היה 8.18%.

בינואר 95 היו 461 דורשי עבודה מתוך 23,300 ושיעור האבטלה ירד ל-6.57%. בדצמבר

95 היו 667 דורשי עבודה מתוך 25,200 תושבים ושיעור האבטלה עלה ל-.8.5%

עוד מימצא שעלה מהביקורת הוא ששירות התעסוקה כינס את הוועדות לבדיקת כושר

עבודה בתדירות נמוכה. התשובה שלנו היא שמעל המחצית השנייה של 1994 ועד היום

כונסה ועדה אחת לשלושה שבועות, זאת היתה ההנחייה שלי בעקבות ביקורי במקום.

דורשי העבודה שנמצאים מוגבלים בכושר עבודתם ונקבעו כבלתי ניתנים להשמה, מופנים

למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלה להבטחת הכנסה. מיולי 95 עד דצמבר 95 נבדקו 370

דורשי עבודה. 95 נמצאו כשירים לעבודה ומתוכם הושמו כבר בעבודה 15. 255 נמצאו

בלתי ניתנים להשמה, 20 הופנו לשיקום תעסוקתי.

המימצא האחרון של הביקורת דיבר על כך שמובטלים בדואים אינם יכולים להשתלב

בקורסים להכשרה מקצועית משום שהשכלתם נמוכה. השבתי על כך בדברי הפתיחה שלי

שבמסגרת פרויקט מוקדי אבטלה ניתנת השלמת השכלה למובטלים. השלמת ההשכלה הינה

גולת הכותרת של התוכנית ובמסגרתה למדו ברהט 330 תלמידים, מרביתם נשים. הם

קיבלו שיעורים בעברית, בחשבון ובאנגלית. הלימודים נערכים בשלוש רמות:340

שעות, 560 שעות או 770 שעות לאלה שהם במצב הקשה ביותר.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

מתי התחילו הקורסים האלה?.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
בדצמבר 94 התהילה התוכנית שלנו של מוקדי אבטלה כאשר כפי שאמרתי אנחנו

ראינו שעם כל זה שירדה האבטלה בארץ, יש 15 ישובים האבטלה היא מעל ל-10%.
היו"ר די מגו
אני חייב להודות ולומר שהממשלה רשמה לעצמה הישג נאה מאוד במלחמה באבטלה

ושרת העבודה והרווחה הגברת נמיר ולמשרדה יש בוודאי חלק בולט בנושא הזה.



מבקרת המדינה התמקדה בנקודה אחת-ברהט ובפרק המונח על שולחננו שבו מצולם

המצב כפי שהיה ביולי 94.נבון אמרה שרת העבודה והרווחה שבעניין האבטלה לא צריך

להתרשם רק מהסטטיסטיקה הכללית שהיא מרשימה וטובה ומעידה על כיוונים

חיוביים. בכל ישוב שבו האבטלה גואה ומגיעה למימדים בלתי נסבלים, הממשלה

והרשויות האחרות נדרשות לטפל נקודתית וככה הדברים הנעשים. במסגרת הזאת הגיעה

הביקורת לעניין רהט.

כמי שהיה אחראי כחבר ממשלה בשנים 90-92 גם על המגזר הלא יהודי אני יכול

לומר מה קרה לבדואים בדרום. בעשרות השנים האהרנות הם עברו מהפיכה של עשרות

דורות ובמיוחד בעשרים השנה האחרונות. העיר רהט שהיא עיר גדולה המתקרבת

ל-25,000, תחילתה היה לפני 15 שנה. לצערי הרב, מול המהפיכות הללו אפשר להצביע

שם על כמה נקודות תורפה חברתיות שקשה למצוא להן אח ורע במקומות אחרים. נישואי

הקרובים גורמים לכך ששיעור בעלי הפיגור השכלי שם הוא גבוה וקשה להתמודד עמו.

המסורת היא עדיין מושרשת בקרב הבדואים והם יכולים לשאת כמה נשים.

לא שאלנו אותך וצריך גם היה לשאול את הממשלות הקודמות מדוע מכריזים על

רהט כאיזור פיתוח אי לחוק לעידוד השקעות הון - ובכל מקום בארץ אפשר להעיד

שכשמכריזים עליו על פי החוק לעידוד השקעות הון כאיזור פיתוח אי הוא הופך להיות

מייד אטרקטיבי, מוקמים בו מפעלים ויש בו ירידה באבטלה - ופה יש לנו איזור

תעשייה מוגדר, אבל אין השקעות. זו שאלה שצריך בעיקר להפנות לשר האוצר ולשר

התעשייה והמסחר וצריך לתת לה פתרון. אבל לדעתי זה לא משחרר את שירות התעסוקה

במשלוח הזמנות לעבודה מלחצות את הגבולות המונציפלים. הביקורת מצביעה על כך

שדווקא ברהט יש פחות הזמנות עבודה מאשר בלשכות הסמוכות.
שרת העבודה והרווחה א' נמיר
אולי זה הביקורת, אבל היום המצב ברהט הוא לא כך. יש לנו בעייה קשה ברהט

והיא נושא הנשים. אין ברהט שום מפעל, יש שם מפעל טקסטיל שמעסיק בין 10 ל-20

נשים. אני מתחננת בפני דב לאוטמן לפתוח מפעל טקסטיל והוא מנסה להעביר חלק

ממפעל המגבות שבערד לרהט. אני מתחננת בפני כל מי שאני מכירה לפתוח ברהט מפעל,

כי אנחנו צריכים להבין שרמת ההשכלה ורמת ההישגים של רוב הנשים - ובמיוחד במגזר

הבדואי - היא מאוד מאוד נמוכה. יש נשים שאנחנו לא יכולים להביא אותם להשמה.

הלכנו לתוכנית של עבודות מיידיות כי הגענו למסקנה שגם אם אין פתרון - ובחלק

מהמקומות אין פתרון - אז מוטב לעבוד בקרן הקיימת ובארכיאולוגיה מאשר לשבת בבית

ולא לעשות כלום ולקבל הבטחת הכנסה. הפתרון הוא קשה לנו מאוד במיוחד לנשים

הבדואיות. אני מודה, זו בעייה קשה מאוד לפתרון. אני לא אכפה - וזו ההנחייה

שאני נותנת לאנשים בשירות התעסוקה - על אישה ערבייה או בדואית לצאת לעבודה

מחוץ לישוב. רבותיי אתם צריכים גם להבין שככל שהתעשייה מתוחכמת יותר אז הם

רוצים כוח אדם ברמה יותר גבוהה. אנחנו הבנו שאם שאנחנו לא נחזק את רמת ההשכלה

של העובדים, אז לא ימצאו עבורם מקומות עבודה.

אני טוענת שמלבד המדיניות הכוללנית חייבים להתמקד בטיפול נקודתי. מצבו של

ישוב אחד אינו דומה למצבו של ישוב אחר. לכן החלטנו לעשות את התוכנית הזאת

לשלוש שנים, לא לעשות אותה שנה אחת וגמרנו. אני מרגישה לא טוב עם זה כחברת

ממשלה, לא כשרת העבודה והרווחה. כי המשרד שאני עומדת בראשו רזשקיע ומשקיע אין

סוף. אני שוחחתי עם ראש הממשלה ואמרתי לו שמוכרחים להתמקד בטיפול נקודתי ולא

יכולים להיות רק מרוצים מזה שהורדנו את האבטלה. אם הצלחנו להוריד בכל הארץ, אז

אין סיבה שלא נצליח להתמודד עם בעיות נקודתיות במוקדים מאוד קשים.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
האם הדברים הטובים שעשיתם והתוכניות לא היו קשורים בחלקם לפנייה שלנו

אליכם?. אנחנו צילמנו את המצב ליוני 93. אני מבינה שחלק מהדברים שעשיתם -

ותבורכו על כל מה שעשיתם - היה גם אחרי.



שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

הכל היה אחרי.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אז איזשהי תרומה היתה כאן.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

גבירתי מבקרת המדינה, את יודעת שאני מתייחסת מאוד ברצינות לדוחות המבקרת

וגם את זה לקחנו בחשבון. אבל כשהחלטנו על עניין מוקדי האבטלה, ראינו שיש לנו

15 ישובים בארץ שבה האבטלה היא כל כך גבוהה ורהט על פי כל דין היא כזו, אז זה

היווה חלק. אבל המדיניות שלנו ללכת למוקדי אבטלה הייתה כלל ארצית.
היו"ר די מגן
אדוני מנכ"ל שירות התעסוקה, האם היום זורמות ללשכה ברהט ולשירות התעסוקה

ש0 הזמנות מבאר שבע ומישובים סמוכים?.
אי פארן
חיובי, כי אנחנו ממוחשבים. המחשב ברהט פתוח לכל ההזמנות שיש בבאר-שבע.
היו"ר די מגן
מבקרת המדינה מצביעה על כך שהוועדה לבדיקת כושר עבודה קבעה כי 84%מתוך

דורשי העבודה שנמצאו ביוני 94 כמוגבלים בכושר עבודתם, הם למעשה לא נרשמים

כמובטלים והם מקבלים את הקיצבה מתמוסד לביטוח לאומי ואז הסטטיסטיקה משתפרת,

אבל התעסוקה לא ואז יש פער מהותי בין מצב התעסוקה באמת לבין הנתונים

הסטטיסטיים.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אני רוצה לומר כאן בצורה חד-משמעית כשאני באתי למשרד לאחר שהייתי שמונה

שנים יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לי היה ברור שיש הרבה מאוד

ניצול לרעה של קבלת דמי אבטלה. אדם שרוצה לעבוד ואנחנו לא מסוגלים לספק לו

עבודה, יקבל בכבוד דמי אבטלה. אדם שהוא חולה באמת והוא נכה והוא מוגבל ואין

לנו לאור המוגבלות שלו לספק לו עבודה, יקבל דמי אבטלה.

לפני למעלה משנה אני נתתי הנחייה לעשות ברהט בדיקות לכל אלה שבאו לבקש

דמי אבטלה. מי שמביא תעודה והוא באמת חולה, הוא מקבל מייד אישור מאיתנו או

לדמי אבטלה, או להבטחת הכנסה. תפיסת עולמי היא לא לפגוע באדם שהוא חולה, אבל

יש ניצול לרעה וזאת למרות המדיניות המאוד מחמירה שלי. יש אנשים שאנחנו יודעים

שהם עובדים במקומות אחרים ואצלנו הם מקבלים דמי אבטלה. אנחנו מאוד מקפידים שמי

שהוא באמת חולה, יקבל בדין גם את דמי האבטלה וגם את דמי ההכנסה. אבל לא יעלה

על הדעת שמי שנמצא על ידי הרופא של שירות התעסוקה - אנחנו הורדנו רופא לרהט -

ככשיר לעבודה ימשיך לקבל דמי אבטלה.

היו"ר ד' מגן;

גבירתי השרה, את אמרת בכנות שאת יודעת לעניין אופקים ולעניין ההכשרה

המקצועית שאין לך אחריה שום בשורה ועל זה אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום, כי

זו ההערה הבאה בדו"ח הבא.



שרת העבודה והרווחה א' נמיר;

אני ביוזמתי נסעתי לפגוש את המפוטרים באופקים. אחד מהמפעלים שמתכוונים

להעביר לשם הוא E.C.Iכשהמפעל הזה יעבוד במלואו הוא יעסיק 450 עובדים. השלב

הראשון שיתבצע בעוד חמישה חודשים הוא יעסיק 50 עובדים. בשלב יותר מאוחר של

כעבור עוד חצי שנה הוא יעסיק עוד 50 עובדים. כלומר, התהליך הוא תהליך איטי.

כשהיה הדיון על אופקים בישיבת הממשלה אמרתי לראש הממשלה שכפי שהוא התערב בנושא

של יוקנם - וביוקנעם היה משבר הרבה יותר חמור מהמשבר שהיה באופקים - וטיפל

נקודתית ובצורה אישית בהעברת מגוון שלם של מפעלים ליוקנעם, הוא חייב להיות

מעורב אישית והוא באמת לקח על עצמו באופן אישי לדאוג לכך שבאופקים אנחנו ניתן

מענים רציניים. כי מה שוועדת המנכ"לים המליצה היא המלצת ביניים, זו עזרה

ראשונה, זה לא פתרון יסודי לבעיית התעסוקה באופקים. אני כשרת העבודה והרווחה

עוסקת בהרבה מאוד פרטים, לא רק במדיניות כוללת ואני חושבת שגם כך צריך לנהוג.

ראש הממשלה הוא חסיד גדול מאוד של הטיפול הנקודתי, הוא רואה באופקים בעייה

מאוד קשה ואיש מסביב לשולחן הממשלה לא מעלה על הדעת שעבודות מיידיות ועוד

הכשרה מקצועית וסידור סביבתי יכול לפתור את הבעייה של אופקים. אני מעריכה שכמו

שראש הממשלה מטפל באופקים, כך הוא יטפל גם בישובים אחרים אם תהיה לנו בעייה

דומה לבעי יה באופקים.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אין לי הרבה מה להוסיף על דבריו של יושב ראש הוועדה. רציתי להדגיש שאנחנו

נתנו תמונה של זמן מסוים וזה היה ביוני 94. והעובדות כפי שהועלו הן עובדות

נכונות ונדמה לי שאין חולק עליהם, יש גם התקדמות מאז. אני יכולה רק לקוות שכמה

דברים שאנחנו הצבענו עליהם עזרו במקצת בקידום העניינים. ברור מאוד שהמצב הוא

קשה, הוא מאוד קשה שביוני 94 הוועדה לבדיקת כושר עבודה קובעת ש-84% מתוך דורשי

העבודה, הם מוגבלים בכושר עבודתם, הם בלתי ניתנים להשמה והם הופנו למוסד

לביטוח לאומי לקביעת זכאותם לגמלה. זה מצב קשה גם כשאנשים הם חסרי השכלה וגם

על זה אנחנו הצבענו שהשכלתם היא נמוכה מההשכלה הנדרשת להתקבל לקורסים. אם אתם

קידמתם אותם ואתם משקיעים בזה, אז יש רק לברך על כך ולהלל.

נדמה לי שזה מקום יהודי עם בעיות מאוד מאוד קשות והגיע המקום גם להראות

שאנחנו שמים לב לכל השכבות שנמצאות אצלנו ולאו דווקא רק לסקטור היהודי ולכן

אנחנו מצאנו לנכון ולו גם נקודתית להבהיר גם את התמונה הקשה מאוד שישנה שם

מבלי חלילה לומר שזה הקשה ביותר ומבלי להתעלם מאופקים וממקומות אבטלה נוספים.

אני רואה שכל תשומת הלב ניתנת ועל כך תבורכו.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אנחנו עשינו עוד פעולות לעניין אופקים. הזכרתי את מרכז היום לקשיש הוא גם

יהיה מקום עבודה. לפני כמה חודשים פתחנו ברהט סניף של הביטוח הלאומי שלא היה

שם. עניין מיצוי זכויות והצורך בליידע את הציבור לגבי זכויותהם הוא דבר מאוד

חשוב. אנחנו פותחים ברהט משפחתונים שהם גם מקום תעסוקה מאוד חשוב, ביחוד

לנשים. הביצוע של העניין הוא יותר קשה משום שאנחנו עומדים על הכשרה מקצועית על

רמה. כלומר, אנחנו רואים ברהט מקום שהוא בהחלט בהחלט זקוק למעורבות מיוחדת,

בשים לב לאוכלוסיה, לדפוסי החיים שם ולרמת ההשכלה.

היו"ר די מגן;

תודה רבה.



2. שיקום נוער - מפתנים

היו"ר די מגן;

אנחנו עוברים לסעיף השני שהוא שיקום נוער-מפתנים. אנחנו הולכים בדרך כלל

מן חכבד אל הקל. לפי נסיוננו אנחנו יכולים לומר שהביקורת כלפי משרד העבודה

והרווחה לפחות בשני הנושאים האלה היא ביקורת לא נוקבת.

ני קובו;

המפתנים הם מסגרות שקולטות נערים ונערות בגילים בין 12-15 שהם בדרך כלל

בשוליים והם מטפלות בהם עד גיל 18. המפתנים מכשירים אותם לעבודה וללימודים.

נערים אלו נפלטו מכל מסגרות החינוך האחרות - חינוך מיוחד - ובסופו של דבר הם

מגיעים למפתן. בארץ פועלים 34 מפתנים כאשר בתקופה שבדקנו היו למעלה מאלפיים

חניכים שלמדו 11 מקצועות בהם: מסגרות, נגרות, כלכלת בית, ספרות, מכונאות רכב.

אלו הם מקצועות שהם יוכלו לעבוד בהם לאחר שהם יעזבו את המפתן ואת הצבא.

הביקורת מצאה מקומות פנויים בתוך המפתנים. בבתי מלאכה מסוימים אפשר היה

לקלוט יותר. מצאנו שהמשרד מעריך שיש כ-2,500 נערים עזובים שמסוגלים להגיע
למפתן, אבל המערכת שמסביב כמו
המחלקות לשירותים חברתיים ומערכת החינוך לא

מפנים במידה מספקת למפתנים וזה דבר שאולי דרוש. ברשויות המקומיות יש בקשות

לפתיחת מפתנים. אנחנו מצאנו 14 בקשות בכתב, שתיים נענו היתר היו במצב של אין

תקציב או שהרשות המקומית שפונה בעצמה אומרת אחר כך שאין לה מבנה מתאים למפתן

ואז הבקשה מתבטלת.

כמו שאנחנו מדברים על פתיחת מפתנים, יש בעייה של סגירת מפתנים, כי המערכת

הזאת הרבה פעמים פותחת מפתן לפי צרכים ואחר כך הוא נסגר לפי החלטות של הרשות

המקומית או בשל החלטות אחרות. מצאנו שאין הסכמים בין המשרד לבין הרשויות

המקומיות על כל המכלול של הקמת מפתן, ציודו ומה יקרה אם מפתן יסגר. אנחנו

הגענו למפתן פרדס-חנה שנסגר והציוד נשאר והיו חילוקי דעות בין המשרד לרשות

המקומית בשאלה למי שייך הציוד? והאם אפשר להעביר אותו למפתן אחר ולפצות את

הרשות המקומית שחלק מהציוד שייך לה. אנחנו הגענו למסקנה שאם היו הסכמים בין

המשרד לבין הרשויות המקומיות, אז אולי דבר כזה היה נמנע.

בנושא התפוסה מצאנו שיש דיווח חודשי של כל מפתן במערכת של המשרד לגבי

מספר החניכים כמה נכנסנו וכמה יצאו. אנחנו מצאנו שהדיווח הוא לא מספיק טוב

וכשעשינו בדיקה בתוך המפתן עצמו, מצאנו שיש הבדל בין מה שהיה למעשה בתוך המפתן

- אם היו יותר, או פחות - לבין הדיווחים השונים.

בתוך המשרד יש שתי מערכות; האחת מטפלת במפתנים מבחינה חינוכית, סוציאלית

ויש יחידה אחרת שמטפלת בתחום המשקי. אנחנו גם לא מצאנו מספיק דוחות על פיקוח

של אותה יחידה שאמורה להגיע למפתנים בעיקר במפתנים בתחום המונציפלי.

בנושא החינוך והתפעול מצאנו שאין מידע למערכת באיזה מפתן מתקיים יום

לימודים ארוך וכמה פעמים בשבוע. ההנחיות היו לקיים את זה מספר פעמים בשבוע וכל

פעם שהיינו ראינו שזה לא התקיים. לא מצאנו נתונים מרוכזים באיזה מפתן יש

ובאיזה מפתן אין. לעומת זאת, מצאנו נתונים על כוח אדם והתברר שיש שעובדים

סוציאלים, אבל לא בכל המפתנים. בתשעה מפתנים לא היו כלל עובדים סוציאלים.

מצאנו שלשליש מהמדריכים במקצועות השונים לא היו תעודות מקצועיות המצביעות על

הכשרה מקצועית באותו תחום שהם מלמדים. במפתן שאין בו עובד סוצאלי, תפקידו של

איש הצוות לערוך ביקורי בית ובמפתן שבדקנו מצאנו שלא נערכו כמעט בקורי בית.

בכל אופן לא היה דיווח בתיקים על ביקורי בית וכיוון שזו אוכלוטיה ממשפחות

בעייתיות אז ביקורי הבית הם חשובים כמו שעבודה סוציאלית היא חשובה מאוד וכן

חשוב שיהיה קשר בין המפתן למשפחת החניך.



מצאנו שחסרים קריטריונים או שהקריטריונים הם לא מעודכנים לגבי תשלומים

לחניכים ותשלומי הורים למפתן. באותו מפתן שבדקנו מצאנו שוועדת בטיחות שנדרשה

על פי ההנחיות, לא היתה קיימת. נושא הבטיחות הוא מאוד חשוב מכיוון שיש שם בתי

מלאכה שבהם יש מסורים וכלי עבודה שקשורים לנגרות ולמסגרות. באותו מפתן שביקרנו

נערכו בדיקות של המוסד לבטיחות ולגיהות שהצביעו על ליקויים, אבל הליקויים לא

תוקנו.
בי ענר
מלבד הבעיות שנתי הצביעה עליהם יש נקודה מאוד חשובה והיא שהתוכנית של

המפתנים רצה כבר תקופה מאוד ארוכה ומקובל לערוך מעת לעת הערכה של התוכנית, האם

היא משיגה את היעדים?, מהם היעדים?, האם צריך לעדכן את התוכנית?, האם הבוגרים

משתלבים לאחר מכן בעבודה? ואם באמת התוכנית עונה על הי יעדים. כמו כן מהי

אוכלוסיית היעד?, האם יש אוכלוסיה גדולה ויודעים עליה או לא יודעים עליה?,

ומהם הצרכים בפתיחה של מפתנים חדשים?. אנחנו מציינים בדו"ח שמאז 78 לא ערך

המשרד מחקר לגבי הנושאים האלה.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
אני חושבת שאילו הייתם יודעים את כל האמת על חלק מהדברים, אז הדו"ח היה

עוד י ותר קשה.

קודם כל אני רוצה לומר כמה מילים למי מיועד המפתן?. המפתן מעניק מסגרת

חינוכית וגם כאן היה צריך לחשוב למה משרד העבודה והרווחה צריך לטפל בכל אלה

שנושרים מהמערכת החינוכית. למה הם נושרים?, מה עושים עם הנושרים, אבל זה סיפור

אחר ולי יש השגות קשות מאוד בנושא הזה. המפתן מעניק מסגרת חינוכית לבני נוער

בגיל חינוך חובה - אנחנו לא עוסקים בגילאים שהם מחוץ לגילאי חינוך חובה -

שנפלטו ממסגרות קיימות. הוא מיועד לקטינים בגילאי 12-18 בעלי איפיונים קשים

ביותר של עזובה, שוטטות, מפירי חוק, או הנתונים לסכנה של הידרדרות לעבריינות.

חניכי המפתנים צריכים לקבל הזדמנות להשתלב במסגרות השכלה, בתעסוקה יצרנית

ובצה"ל, באמצעות לימודים עיוניים, רכישת מיומנויות בתחום העבודה וטיפול פרטני.

החניכים שוהים במפתן שלוש שנים בממוצע. השתתפות ההורים בתקציב המפתנים הוא בסך

של כ-20 שקלים לחודש והיא נדרשת מהורים בעלי יכולת בלבד, כאלה שאנחנו חושבים

או יודעים שהם לא יכולים לשלם, הם לא משלמים.

ב-93 עם כניסתי לתפקיד פעלו 32 מפתנים, 122 בתי מלאכה ומספר החניכים הגיע

ל-1,859. בפועל, תפוסת המפתנים הלכה וירדה והכוונה שאותה מצאתי במשרד כשהגעתי,

היתה להפסיק את כל פעילות המפתנים - זו המציאות שאותה אני מצאתי כשהגעתי

למשרד.

היו"ר די מגן;

נאמר עכשיו שמול סגירת כמה מפתנים, נפתחו שניים חדשים. אני מוכרח להגיד

שאני מופתע לשמוע על פתיחת שני מפתנים חדשים, אני הייתי בטוח שהמגמה היא

להמשיך ולסגור.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
אני מייד הינחתי - כי אני מכירה את נושא המפתנים ואני מכירה את האוכלוסיה

הזאת שאנחנו מוכרחים למצוא לה כתובת - ולא הופסקה פעילות המפתנים והפעילות

לאוכלוסייה מאוד קשה הורחבה. כיום שוהים 2,158 חניכים, בניהם 1,653 בנים

ו-505 בנות ב-36 מפתנים, 8 מהם ממשלתיים ו-28 עירוניים. בתחום הזה אנחנו לא

הולכים עדיין לפיתוח גדול, כי אנחנו חושבים שקודם כל צריך לעשות סדר במפתנים

הקיימים.



השתתפות המשרד ב-96 תהיה מיליון וחצי מימון של המפתנים הממשלתיים ו-4.8

מיליון במפתנים העירוניים. 31 מפתנים פועלים במגזר היהודים, 4 במגזר הערבי ו-1

במגזר הדרוזי. הרהבת הפעילות כללה גם את תגבור התוכנית הלימודית שהייתה בשפל

המדרגה ואת הפעילות החברתית וכן שיפור המזון הניתן להניכים. אני הייתי בסיור

במפתן בפתח-תקווה שהמבנה שלו הוא יוצא מהכלל, כשנכנסתי פנימה ראיתי שכל

הרהיטים זרוקים. פתחתי את הסירים כדי לראות מה נותנים לבני הנוער האלה לאכול

ולרובם זו ארוחה החמה היחידוז ביום ומצאתי קצת נקנקיות ומרק כרוב. יושב כאן ראש

האגף מאיר חובב ואני פעם בשנה מקפידה להיפגש עם עובדי המפתנים שלנו ובפגישה

איתם אמרתי דברים טובים מאוד על מפתן אחד ודברים קשים מאוד על המפתן בפתח-

תקווה.

התוכנית הלימודית כוללת 26 שעות לימוד שבועיות לכיתה. 3kשעות שבועיות

להכשרה מקצועית, יום גדנ"ע בחודש ופעמיים בחודש פעילות חברתית. סגל המפתנים

כולל 130 מדריכים מקצועיים, 50 עובדי מינהלה ומשק, 36 מנהלים ו-20 עובדים

סוציאלים. התקציב המופנה למפתנים גדל מ-4.5 מיליון שקלים ב-92 ל-9.9 ב-95.

ב-96 הוא יסתכם ב-11.894 מיליוני שקלים והוא גדל בשנים 93-95 ב-1 57.1%תקציב

הפיתוח גדל בשנים אלו ב- 55.9%ומענקי מפעל הפייס. אני חייבת כאן לציין לשבח את

מפעל הפייס שמיום כניסתי לתפקיד הוסיף לנו משמעותית גם בנושא של זקנים, גם

בנושא של שיפוצים במעונות יום וגם בנושא המפתנים. המענקים שלהם בשלוש האלה

גדלו ב-108%. ב-95 פתחנו מפתנים בפרדס חנה ובסכנין והרחבנו בתי מלאכה בבית-ליד

ובטירת הכרמל. ב-96 יפתחו מפתנים במצפה רמון ובעילבון ובעכו למגזר הערבי.

אנחנו נקים גם בתי מלאכה בבית-שמש ובאשדוד. כלומר, הם ישנם, אבל הם יצוידו

וישופצו. בתיכנון ל-96 יש תוספת של 100 חניכים. כלומר, אנחנו לא הולכים על

הרחבה בגדול, כי המוקד שלנו הוא באיכות של רמת המפתנים - וכן הרחבת תוכנית

טיפוליות וחינוכיות. יום הלימודים יוארך ב-20 מפתנים מהשעה 1:30 עד 16:00.

תוכנית היל"ה - שהיא גם כן תוכנית חינוכית של משרד החינוך והתרבות - להשלמת

השכלת יסוד תפעל ב-22 מפתנים. גידול של 20% לעומת 95. השימוש במחשבים ללמידה

ולתירגול יגדל ב-20% מ-100 מחשבים ל-120 מחשבים. ב-25 מפתנים תופעלנה תוכניות

למניעת השימוש בסמים, הכנת בוגרים לעבודה ופיתוח מיומניות ליזמות כלכלית. 300

חניכים יהנו ממחנה נופש פניימיתי בן שבוע וכאלף חניכים ישתתפו בפעילות גדנ"ע

והכנה לצה"ל. ב-96 יוגדל סל ההזנה מ-2.8 שקלים ל-4 שקלים לחניך ביום.

כעת אעבור להערות דו"ח המבקר. ההערה הראשונה היתה על היעדר מחקרים באשר

לתפקודם של מפתנים והצלחתם כמוסדות שיקום וטיפול וסקרי בוגרים. מייד כשקיבלנו

את ההערה הזאת פנינו למכון ברוקדייל ואני מתכבדת להגיש לכם את דו"ח המחקר שהם

הגישו לנו ואנחנו על פי דו"ח המחקר הזה פועלים.

גבירתי המבקרת, ברוב הנושאים הביקורת משפיעה בצורה מאוד משמעותית על

המדיניות שלנו, כי אני חושבת שזה חשוב מאוד לבקר תפקוד של מערכות. נכון שבנושא

של רהט, התמקדנו ברהט, אבל המדיניות של מוקדי אבטלה היתה מדיניות כוללת.

גבירתי המבקרת, הנה לפנייך הדו"ח של מכון ברוקדייל שלפיו אנחנו פועלים.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
תודה רבה.
שרת העבודה והרווחה אי נמיר
בעקבות הדו"ח של מבקר המדינה המפתנים נדרשים לקיים מעקב אחרי בוגרים במשך

השנה הראשונה לאחר יציאתם מהמפתן והמשך הקשר והסיוע בהתאם לפניית החניך לאחר

מכן. במגזר הערבי והדרוזי הנתונים המתקבלים מהמפתנים מצביעים על כך שבממוצע

70% מהבנים מתגייסים לצה"ל, כ-25% נקלטים במסגרת לימודי המשך או בעבודה

מתאימה. במגזר הערבי הדיווח הוא על 90% המסודרים בעבודה.



בשנה שעברה החל מחקר נוסף והוא מהקר הערכה לתפקודם של מפתנים והוא אמור

לבדוק את המפתנים במשך שנתיים. המחקר הזה יסתיים עוד סוף 1996. וכאן אני

ציינתי לי שאני מביאה בפניכם את הדו"ח הראשון.

להלן הדו"ח העיקרי שהוא דו"ח הביניים שאנהנו עושים. 65% מחניכי המפתנים

גדלים במשפחות הסובלות ממצוקה כלכלית ו-30% מבעיות דיור. לגבי 19%מהחניכים

דווה על התעללות פיזית של ההורים ו-28% על אלימות מילולית. 34%היו מנותקים

ממסגרת לימודים כלשהי לפני כניסתם למפתן. יותר ממחצית התלמידים סובלים מפערים

לימודיים - וזה הנתון הכי קשה - של כשש שנים ויותר בהשוואה לרמת התלמידים

במערכת החינוך הרגילה. 22% היו מעורבים באירוע עברייני. מעל ל-40%סובלים

מבעיות רגשיות וחברתיות. בחינה של גיל כניסת החניכים למפתן מלמדת שאכן 27%

מהניכנסים למפתן הם בגילאי 10-13.

ההערה השנייה של הביקורת התייחסה להעדר מידע מקיף על הצורך בפתיחה

ובהרחבה של מפתנים קיימים. התשובה שלנו לכך היא שהועבר שאלון מקיף לרשויות

המקומיות, רובם הוחזרו ממולאים ואנו פועלים להשלמת ולעיבוד המידע. תחזית הסיום

של השלמת המידע היא במרץ 1996. ניתוח נתונים ראשונים וחלקיים מצביעים על כך

שיש צררך בפתיחת מפתנים נוספים. אני רוצה להגיד כאן בצורה חד-משמעית, עד שלי

לא תהיה תחושה שבמפתנים הקיימים אנחנו עושים באמת הערכות מחודשת, אני לא אהיה

בעד לרוץ להקים מפתנים נוספים. זו המדיניות שלי נכון להיום ואין איתי בכלל

ויכוח, יש צורך אדיר במפתנים נוספים וחדשים.

אתם הערתם לנו על העדר פיקוח מלא ורציף על התאמה בדוהות מפתנים בין מספר

החניכים לבין המצב בפועל. התשובה, קיימת היום מערכת דיווח ממוחשבת בה דווחים

קליטות ופליטות החניכים מהמפתנים. המערכת מתעדכנת אהת לחודש והיא משמשת בסיס

להתחשבנות כספית של המשרד עם הרשות המקומית. קיים יומן נוכחות חניכים המנוהל

על ידי המפתן באופן יום יומי והפיקוח הונחה בספטמבר 1995 עם תחילת שנת

הלימודים, לבדוק את ההתאמה בין שני הרישומים הנ"ל בביקור אחת לשלושה חודשים

בכל מפתן. לפני שנה פורסמו ההנחיות של המחלקה המיכון בחוזר של השירות, לתיאום

הרישומים. התקיים יום עיון משותף למזכירות במפתנים וליחידה לשרותי מידע של

המשרד לבירור נוהלי הרישום. כמו כן במפגשי המנהלים המתקיימים פעמיים בשנה

מודגש הנושא. הנושא נדון במפגש שיתקיים ב-5 ביולי 97.

אתם הערתם על העדר עובדים סוציאלים בחלק מהמפתנים. משרדנו התחייב להקצות

עובדים סוציאלים למפתנים בהם חסר עובד סוציאלי, לפי מפתח של עובד סוציאלי

ל-130 חניכים במהלך 95. יש צורך בהשלמה של כשש משרות. אני חייבת לומר לכם

שאנחנו למגזר היהודי בשלוש השנים האחרונות, לא קיבלנו תוספת של אף תקן אחד.

אני הצלחתי לקבל בשנה שעברה למגזר הערבי 75 תקנים ואנחנו על ידי זה מבחינת

התקנים סגרנו את הפער יחד עם הלשכות המקובצות בין המגזר היהודי למגזר הערבי.

המשרד מתקשה באיוש המשרות מאחר ואין תקנים. להיפך, המשרד נדרש לקצץ מספר

תקנים. בשנת 94 משרד העבודה והרווחה ניצל 99.4% מתקציבו וההערכה שלנו שב-95

אנחנו נגיע ל- 99.6% או ל-99.7%. אני חושבת שאנחנו מהמשרדים הבודדים שמנצלים

ניצול מלא של תקציב המשרד.

הנושא החמישי שאתם הערתם לנו עליו הוא העדר מסמך מחייב הקובע ומסדיר

חלוקת אחריות בין הרשות המקומית למשרד ואת התחייבות הצדדים בעת סגירת המפתן.

התשובת שלנו היא שחוזה המסדיר הנושא נמצא בהכנה אצל היועץ המשפטי של המשרד

ובתיאום עם המרכז לשלטון מקומי. סיום מיועד של הכנת החוזה היא מרץ 96.

ביקורת נוספת שלכם היתה לגבי העדר גורם מפקח על העברת כספים מהרשויות

המקומיות למפתנים בגין השתתפות המשרד במימון הפעלת המפתנים. התשובה שלנו היא

שהרשוית המקומיות מעבירות כיום על פי דיווחיהם את מלוא 25% של השתתפותם ואף

מעבר לכך. לאור הביקורת והחלטת ועדת שרים הוחלט במשרד לבצע בקרה חשבונאית

מדגמית בשלושה מפתנים מונציפלים החל מה-1 בינואר 96, במקביל להפעלת בקרה



חשבונאית גם בתחומים אחרים.

הערה נוספת שלכם היא אי-השלמת הקלדה בהנהלת השירות של נתוני חניכים של

שנת 1994. התשובה - הסתיימה הקלדה בהנהלת השירות של נתוני החניכים ל-94. נתוני

שנת 95 בתהליכי הקלדה. הנתונים שיתקבלו יאפשרו בחינת המדיניות של המפתנים

ועדכון הנחיות בתהום הטיפול וההינוך.

הערה נוספת שלכם היא העדר מידע מלא. המפקח המחוזי מבקר לפחות אחת

לחודשיים בכל מפתן ובביקוריו הוא בודק את ביצוע מערכת השעות במפתנים והתכנים

הניתנים. הנהלת השירות הורתה למנהלי המפתנים לדווח למפקח המחוזי על מערכת

השעות המתוכננת והמבוצעת. כמו כן ניתנת הוראה לפיקוח לבדוק מערכת שעות בפועל

ולהעביר אחת לשלושה חודשים דיווח להנהלת השירות. אני הנחיתי את ראש האגף שכל

הביקורים יערכו מבלי להודיע על כך מראש. אני חושבת שלשום פיקוח אין משמעות אם

מודיעים על כך מראש וזו הנחיה חד-משמעית.

הערה נוספת שלכם - אי עדכון נוהל נקודות עבור יצור, נקודות על"ה כלומר,

עבודה, לימודים והתנהגות, תגובות חניכים והשתתפות חניכים. התשובה שלנו, הנוהל

הקיים יקוים ויעודכן עד לסוף מרץ 96. אתם רואים שלקחנו את סוף מרץ 96 כתאריך

היעד כדי להכין את כל הדברים שהם יעבדו ושזה לא יהיה רק קו הבטחה. הנוהל

יעודכן לפי עלויות המחירים ותקציב המשרד בעבודות החניכים. אני הוספתי את

ההתנייה הזאת כי אנחנו לא במשק שיכול לעשות כל מה שהוא רוצה.

גבירתי המבקרת, אני בהחלט אומרת שהדברים שעשינו הם כולם בעקבות הדו"ח

שקיבלנו ואנחנו נערכים מחדש.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אני שמחה.

שרת העבודה והרווחה אי נמיר;

אנחנו גם חושבים שהיו גם דברים לא בסדר, אבל יש כאן הרבה הערות שהם היו

לנו מאוד חשובות.

הערה נוספת שלכם היתה בקשר להעדר קריטריונים באשר להענקת תעודת שוות ערך

לחניכות. התשובה - בינואר 95 אויש התפקיד של מפקח על הכשרה מקצועית. לאחר

לימוד הנושא על ידי המפקח נוסחו קריטריונים כתובים בנושא. יש לי כאן נספח

שאנחנו יכולים להעביר לכם אותו ואנחנו יכולים להראות לכם מהם הקריטריונים.

הערה נוספת שלכם היא העדר תעודת הסמכה לחלק מהמדריכים המקצועיים. התשובה

שלנו - המפקח המקצועי הונחה לטפל בבעיית ההסמכה עד לסוף שנת 95. בעקבות הבדיקה

תוכנן קורס השלמה לקבלת הסמכה שיפתח ב-16 בינואר 96 ולמעשה הוא כבר נפתה

אתמול.

הערה נוספת - איוש שני תקנים פיקוח. התשובה - שני התקנים אוישו.

ההערה האחרונה שלכם היתה העדר כללים לגבי השתתפות הורים. המשרד אימץ את

הנחיות מנכ"ל משרד החינוך בנושא כפי שפורסמו בספטמבר 95. מכתב על כך נשלח

למנהלי המפתנים.



גבירתי המבקרת, אני חייבת לצאת לישיבה אצל ראש הממשלה, אבל כל המנכ"לים

שלי נשארים. אתם תדונו בנושא הבא אחר כך, אבל אני רוצה לומר לכם לגבי ההערה

שלכם בביקורת על הנושא של האיגוד השיתופי, היה מעקב על הצעת החוק האיגוד

השיתופי. גבירתי המבקרת אני רוצה להגיש לך כאן - ואני חייבת לומר הרבה תודות

ליועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה יצחק ברק שהגיש את הצעת החוק - וכפי שאת

רואה זה ספר שלם. הושקעה כאן עבודה אדירה. היועץ המשפטי יוסיף אחר כך פרטים.

זה עובר עכשיו את כל משרדי הממשלה. יש פה עותק גם בשביל יושב ראש הוועדה וזה

באמת בעקבות הדו"ח.

גבירתי המבקרת, אני מתנצלת שאני צריכה לעזוב. לרשותכם מנכ"ל המשרד וכל

יתר העובדים הבכירים שבמשרד.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אני מודה לך. אני באמת שואבת עידוד מזה שאנחנו עוזרים ותורמים.

היו"ר די מגן;

תודה רבה.

גבירתי מבקרת המדינה, אני חושב שהשרה לעניין המפתנים ענתה תשובות אחת

לאחת והתאריך של סוף מרץ עומד לנגד עיננו בישום חלק מהדברים שעליהם הצביעה

הביקורת.
מבקרת המדינה מי בן"פורת
רציתי לחזור ולהדגיש, בעצם השרה קיבלה את כל מה שכתוב בדו"ח. היא עברה

אחד לאחד את מה שאמרנו. המצב היה בהחלט קשה ובתחום מאוד חשוב. בכל אופן מדובר

על העדר דו"ח מ-1978 ומדובר ביותר מאלפיים בני נוער שנשרו ולא היה כל מעקב איך

פועלים המפתנים?, מה קורה לאלה שנמצאים שם?. לא נעשה מעקב אחר התוצאות, מעקב

שהיה מאפשר הפקת לקחים ותיקונים. והנה השרה - כדרכה - לקחה את זה בידיים ולקחה

את כל הביקורת ברצינות רבה ועשתה רבות. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב כדי לראות אם

יש עוד לעשות וכדי לבחון גם את תרומתנו.

אי בן-שושן;

הדו"ח שהוגש לכם הוא דו"ח ביניים והוא יסתיים בסוף 96.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
והדו"ח הזה שיהיה בדרך מוזכר אצלנו שעומדים לעשות את המחקר.

היו"ר די מגן;

תודה רבה.



3. הצעת חוק רשם האגודות השיתופיות - מעקב

היו"ר די מגן;

אנחנו נדרשנו לפקודת האגודות השיתופיות. שרת העבודה והרווחה בשלושה

באפריל הבטיחה להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק ברוח הערות הביקורת וברוח ההערות

שנשמעו על כך שאותה תפיסה שנראתה לנו כתפיסה ארכאית צריכה להשתנות ולהיות

תפיסה מודרנית. לקראת אוקטובר עורך דין יצחק ברק נפגש עימי והוא ביקש הארכה

לדצמבר-ינואר והנה זה מונח לפנינו. אני לא יודע מה מונח לפנינו, אבל אני הייתי

מבקש שתאמר לנו בקיצור את עיקרי הדברים ואת תאריך הנחת הצעת החוק על שולחן

הכנסת עם לוח זמנים שנראה לכם.
בי ענר
הייתי מבקש שאתה תתייחס האם זח נעשה גם על דעת מומחים כמו סמדר אוטלנגי.

י' ברק;

החומר שמונח לפניכם הוא טיוטא של הצעת החוק שמשרד העבודה והרווחה הכין.

זה עדיין לא הועבר לחוות דעת של גורמים חיצוניים, אנחנו מתכוננים עכשיו להעביר

זאת להרבה גורמים. ראשית כל לאקדמיה ולדיקנים של הפקולטות למשפטים. לנשיא בית

המשפט העליון, למשרד המשפטים. גם לתנועות ההתישבותיות. אני רוצח לומר שלמשל

חוק חברות חדש לקח תשע שנים להכין ולכן תבינו שחוק איגוד שיתופי חדש ישראלי

קשה להכין תוך מספר חודשים. קשה לעבור אפילו את שלבי ההכנה שקשורים

בהתייעצויות עם גורמים שונים, זה משימה בלתי אפשרית. אבל, הכנו טיוטת עבודה

ראשונה מקיפה של כל החוק הזה, על כל חלקיו. השתמשנו בחומר שכבר היה קיים עוד

מיולי 65. עוד ביולי 65 הממשלה דאז הכינה הצעת חוק לאיגוד שיתופי והיא הגישה

אותו לכנסת וההצעה לא התקבלה. ההצעה הוגשה עוד פעם מחדש שוב על ידי הממשלה

באוקטובר 71 ושוב היא לא אושרה בגלל הבעייה של המושבים. הכניסו שם סעיפים מאוד

דרסטים לגבי המושבים והואה לא התקבל. אנחנו השתמשנו בחלק מהחומר שהיה אז.

בחלק השני השתמשנו בהצעת חוק החברות החדש שהתיפרסם לאחרונה ושאבנו משם הרבה

מאוד חלקים. עשינו מודרניזציה של כל הקונספציה של איגוד שיתופי, שאבנו את זה

מחוק החברות החדש. המקור השלישי זה הנסיון הרצוף שיש לנו ושהצטבר אצלנו במשך

עשרות שנים - גם בלשכה המשפטית של משרד העבודה והרווחה, גם באגף לאיגוד שיתופי

- על מהותה של הקורפרציה. צריך לזכור שקורפרציה זה אורח-חיים, זה לא עסק. יש

בזה גם יסודות עיסקיים, אבל למעשה זח אורח-חיים. חעקרונות שמנחים את קיום

הקורפרציה בחברה הישראלית אלה דברים שלמדנו אותם במשך עשרות שנים והבאנו אותם

לידי ביטוי בהצעת החוק הזה.

אנחנו לא דנים כעת בהצעת החוק, אני אתן סקירה עקרונית וכללית. בהצעת החוק

יש 12 חלקים. החלק הראשון זה מבוא שקובע את יסודות ההתאגדות השיתופית. כלומר,

מסביר מה זה בכלל אגודה שיתופית?. איזה סוגי אגודות שיתופיות יש?. אחת התופעות

שקיימת היום למשל, שהרשם הוא זה שמגדיר את סוג האגודה השיתופית, האם זה מושב?,

האם זה קיבוץ?, האם זה אגודה לתחבורה?, האם זה לצרכנות?. אנחנו שינינו את זה

וקבענו את הסוגים כבר בחוק. בתוספת לחוק מופיעים כל הסוגים.

היו"ר די מגן;

אולי עדיף שנשאל אותך שאלות ואולי גם למבקרת המדינה יהיו שאלות.

מה קורה עם נושא זכויות הצבעה של נשים - דברים שנתקלנו בחודשים האחרונים

בהזדקקות לבית המשפט - וכן עם נושא זכויות המיעוט במיוחד כשהוא מיעוט לא

מבוטל. אנחנו מנסים לחשוב במושגים של 96 לעומת המושגים של 33.



י' ברק;

עשינו כאן חידוש שאיפשרנו שיהיו באגודה סוגי מניות. עד עכשיו מניות

באגודה היו מסוג אחד. חברות היא מסוג אחד. דווקא לאור ההתפתחויות של הכלכלה

בשנים האחרונות, איפשרנו שיהיו סוגי מניות וגם סוגי חברות. אבל ההצבעה היא

אחידה. לכל חבר יש רק קול אחד, לא חשוב איזה סוג מניות יש לו ולא חשוב כמה

מניות יש לו.

היו"ר די מגן;

חשוב להגיד לכל חבר וחברה.
י' ברק
לכל חבר וחברה יש קול אחד. אחד העקרונות האוניברסלים של איגוד שיתופי הוא

דמוקרטיה. אין כאן שלטון של ההון, אלא דמוקרטיה. לכן לכל חבר יש רק קול אחד

ולא חשוב כמה ואיזה סוג מניות יש לו.

היוייר די מגן;

נניח ויש מושב שיש בו 100 משפחו ויש מצב של 51 משפחות מול 49 איך אפשר

למנוע את הנישול של ה-49?
יי ברק
אין סעיף של זכויות המיעוט, אלא זה מפוזר לאורך כל החוק. זכויות החבר
מעוגנות בהמון צורות למשל
הוצאת חבר. חייב להיות הליך של ערעור להוצאת חבר.

בכלל כל ההחלטות של רשם האגודות השיתופיות ניתן לערער עליהם בבית משפט מחוזי.

בכל שלב ושלב של החיים של האגודה אנחנו דאגנו שההחלטות שלו לא תהיינה

שרירותיות, שההחלטות של המינהלה לא תהיינה שרירותיות. אגב, אנחנו הכנסנו לכאן

אחריות אישית של חברי מינהלה וזה גם כאן חלק מהחיתפתחות האחרונה וכן אפשרות של

הטלת חובות גם על החברים.

כל הקושי כאן הוא בשילוב בין נורמות שקיימות כבר עשרות שנים של תורת

קורפרציה ובין החידושים המודרנים של המאה ה-21.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
יש ודאי הרבה הערות ופסקי דין, אתם הבאתם אותם בחשבון?.
יי ברק
בהחלט. אני רוצה להדגיש שזאת טיוטא שאנחנו נעביר אותה בעיקר לאקדמיה ולכל

הגורמים שיכולים להביע כאן דיעה. ההליך החקיקתי יתחיל רק לאחר שנקבל את ההערות

ונשלב אותם.



היו"ר די מגן;

מה שעורך דין יצחק ברק אומר שלא נשלה את עצמנו - או לפחות שאני לא אשלה

את עצמי - שההוק הזה יעבור בתקופת הכנסת ה-13. משרד מבקר המדינה תרם לנו תרומה

בדו"ח 42 ובדיונים ובעצם הנחת הטיוטא הזאת שאני וכולנו נלמד אותה. אני ריאלי

ואם מותר לי למסור צוואה למבקרת המדינה היא להמשיך ולעקוב בנושא הזה בעזרת רשם

האגודות מר זליגמן ובעזרת אנשי משרד העבודה והרווחה. אני מעריך שבתחילת 97 -

בעזרת השם - יהיה אפשר לבוא לעם ישראל עם בשורה, עם הצעת חוק חדשה ועם חוק

חדש שמתרגם תפיסות חדשות.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
בעזרת השם וגם אנחנו ננסה לסייע לו.
היו"ר די מגן
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

קוד המקור של הנתונים