ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 01/01/1996

בקרת אגף המכס ומע"מ על סחורות לייצוא עמוד 45 בדוח 45 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 486

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. טי בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). שעה 30;10
נכחו
חברי הוועדה; ד' מגן - היו"ר

שי יהלום

מוזמנים; י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

א' דווידסון - מישנה למנכייל משרד מבקר המדינה

א' בראונר - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

ש' רצון - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

ד' שמעוני - מישנה למנהל המכס

אי פרהי - סגן מנהל המכס לענייני ביקורת

י' לוי - מנהל חטיבת המזון במשרד התעשייה והמסהר

מ' משולם - המרכז לסחר חוץ, משרד החקלאות

קצרנית; ח' אלטמן

סדר-היום; בקרת אגף המכס ומע"מ על סחורות לייצוא -

עמוד 45 בדוח 45 של מבקר המדינה.



בקרת אגף המכס ומע"מ על סחורות לייצוא

עמוד 45 בדוח 45 של מבקר המדינה

היו"ר ד' מגן;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שתהיה

קצרה, יחסית.

היום אנחנו משלימים עוד פרק בנושא האוצר - מינהל הכנסות המדינה - בקרת אגף

המכס ומס ערך מוסף על סחורות לייצוא.

נציג משרד מבקר המדינה, מר אליעזר בראונר, יציג בפנינו את הנושא בקצרה.

א' בראונר;

על המכס חושבים, בדרך כלל, בהקשרים של ייבוא, אבל המכס מופקד גם על הפיקוח על

הייצוא מן הארץ. ההבדל בין הייבוא לבין הייצוא מתבטא בכך שבייצוא אין גבייה של

מס וניתן לשער שאחת הסיבות לרפיון שמצאנו בפיקוח על תהליכי הייצוא מעוגן בכך שאין

הכנסות למכס בתחום הייצוא.

ניסינו למקד את תשומת הלב ליושיבות שיש בתהליכי הייצוא והצבענו על 4 תחומים

בהם דרושה הגברה של תהליכי הפיקוח. התחום החשוב מבין ה-4 הוא לגבי אותם נושאים

שלגביהם המכס משמש כשומר של רשויות מוסמכות שהן, בדרך כלל, משרד החקלאות, משרד

התעשייה והמסחר, והוא אמור להשגיח שסוגי סחורות מסויימים לא יעברו בלי פיקוח

ואישור של הרשויות המוסמכות האלה.

תחום נוסף הוא התחום שיש בו אלמנט כספי כי נדרשים לגביו החזרים כספיים, מה
שקרוי
הישבון. אלה הם שני התחומים העיקריים מתוך ה-4.

נושא נוסף הוא סוכני מכס שמשמשים נאמנים של רשויות המכס הן על חוק הייבוא הן

על חוק הייצוא. יש מערכת של מעקב אבל היא מתייחסת רק לתחום של הייבוא ולא לתחום

של הייצוא. המלצנו שמערכת המעקב הזאת תיושם גם לגבי הייצוא.

היו"ר ד' מגן;

תודה. רשות הדיבור למר דוד שמעוני.

ד' שמעוני;

אני אתחיל את דבריי בהערה; לדעתי אי אפשר להגדיר את מה שקורה במכס בנושא

הייצוא כרפיון אלא כסדר עדיפויות. ברור, וזה מקובל בכל המכסים בעולם, שסדר

העדיפויות של המכס ניכר הרבה יותר בייבוא מאשר בייצוא ואני עוד מעט אומר מה

אנחנו משתדלים למנוע בייצוא והאם אנחנו מצליחים למנוע או לא.

יש מדינות שאין בהן בכלל תהליך ייצוא זאת אומרת שהמכס כמעט או בכלל לא מעורב

בתהליך הייצוא כי תמיד רוצים לתת לסחורות הייצוא לזרום בצורה חופשית. גם במדינת

ישראל, כשכל מגבלות המטבע הוסרו הצורך בבדיקה הלך וקטן אם כי יש, עדיין, צורך

בבדיקה, ועוד מעט אני אסביר את דבריי אלה.

בארצות הברית כל נתוני סחר החוץ והייצוא לא נאספים בכלל לא על ידי המכס ולא

על ידי השלטונות אלא על ידי חברות פרטיות, כיוון שהמכס לא מקפיד על הדבר הזה.



מה הבעיה אצלנו ומדוע אני אומר שאין רפיון אלא החלטה לגבי סדרי עדיפויות?

לדעתי קיים סדר עדיפויות נכון. הבעיה בייצוא מתמקדת בשתי נקודות; 1. הישבון;

2. זאת בעיה שלא הוזכרה כאן והיא נחשבת בעיה השובה מאד. היום, לדעתנו, היא יותר

השובה מאשר בעיית ההישבון, וזאת הבעיה של מס ערך מוסף.

בהישבון המצב ברור; אנחנו נותנים בסביבות 130 מיליון שקל לשנה הישבון. פעם

הסכום היה הרבה הרבה יותר גדול גם נומינלית, לא רק ריאלית, בוודאי שריאלית הוא

היה פעם יותר גדול. מכל מקום סכומי ההישבון פחתו ביותר מכמה סיבות: 1. המסים

ירדו, הכל כמעט פטור ממכס, הרבה מוצרים פוטרו ממס, אסור לתת הישבון בייצוא

לאירופה, כך שכל מרכיב ההישבון הלך ופחת ואפילו המספרים שמוזכרים כאן לגבי

1993-1992 כבר היום ירדו למחצית בערך. ה-130 מיליון לא נחשבים כסף קטן, אבל

אלה הם 130 מיליון שקל.

הבעיה העיקרית מתמקדת במס ערך מוסף. באירופה, אם שלטונות המכס מתחבטים

בבעיית הייצוא, היא, בעיקר במע"מ ואני אסביר מדוע. המע"מ והייצוא חייבים בשיעור

אפס. אדם יכול למכור בארץ סחורה, לעשות תהליך כאילו הוא עשה ייצוא, ולמכור את

הסחורה בארץ ללא מס. זאת הבעיה שהיא הרבה הרבה יותר חשובה מאשר בעיית ההישבון כי

הווליום שלה הרבה יותר גדול.

אני אסביר עכשיו איך אנחנו מתמודדים עם שתי הבעיות האלה; אנחנו מתמודדים

עם שתי הבעיות האלה ב-3 כלי ביצוע עיקריים; 1. הוא לא שייך לתהליך הייצוא, אבל

הוא התהליך החשוב ביותר שמוודא שסחורות שיועדו לייצוא לא נמכרות בארץ, וזאת

ביקורת החשבונות שעושים במפעלים. כמו שבודקים במפעל אם הוא שילם על כל הסחורה

ואם הוא דיווח על כל הסחורה שהוא מכר, כך על פי אינדיקציות מסויימות בהנהלת

הספרים, ויש הרבה אינדיקציות בהנהלת הספרים, אפשר לבדוק אם חשבונית מסויימת שרשום

עליה שיעור אפס כי היא הלכה לייצוא - המבקר שלנו לא מסתפק בכך שהוא רואה אותה אלא

גם בודק אם יש התקדמות עם הקניין בחוץ לארץ, אם כספים הועברו, זאת אומרת שהוא

בודק את מכלול העסקה. לא רק רישמון הייצוא הוא אסמכתה בשבילו אלא הוא בודק את

מכלול ניהול הספרים ואת מכלול התיעוד. זאת זרוע איות, חשובה מאד, שכלל איננה

שייכת לתהליך הייצוא.

בתהליך הייצוא נעשות שתי בדיקות; בדיקת מסמכים, שהיא בדיקה חשובה כנאד, ואגב

האמריקאים, גם בייבוא, מקפידים מאד על בדיקת המסמכים כי על ידה אפשר לגלות כל

מיני דברים, וגם בדיקה פיזית.

היו"ר ד' מגן;

לא הבנתי את הקטע האחרון של דבריך. האמריקאים בודקים את הייבוא שהוא ייצוא

מאתנו?

ד' שמעוני;

לא. תפיסת העולם שלהם בייבוא האמריקאי היא הקפדה גדולה מאד על בדיקת מסמכים

ואני אומר זאת רק כאנלוגיה, כדי לציין מהי הרושיבות - - -
שי יהלום
כאשר אתה אומר: מסמכים, כוונתך לרשיון ייצוא?
ד' שמעוני
בין השאר, אבל לא רק. חשבון, רשיון ייצוא, פרופורמה, שטר מטען, כל

התיעוד הזה.



היו"ר ד' מגן;

אני מביו שגם אנחנו נוהגים כך.

ד' שמעוני;

כן, כך גם אנחנו נוהגים, לכן בדיקת המסמכים בייצוא היא לא 3% אלא משהו

בסביבות ה-30%. זאת אומרת שאנחנו עושים הרבה מאד בדיקות מסמכים. בדיקה פיזית

- דוח מבקר המדינה מציין רק 3%. לדעתנו ה-3% בהחלט מספיקים ואני לא חושב שיש

הרבה מדינות בעולם המתקדם שעושות יותר בדיקות מאשר 3% בייצוא.

שי יהלום;

איך ה-3% נעשים? אילו היית אומר שזה מידגם כי אז הייתי אומר שזאת חצי צרה.

אבל אם אלה הם 3% שנבדקו באופן חלקי כי אז 97% אינם נבדקים.

ד' שמעוני;

נכון. מידגם של 3% מסך כל הייצוא נמדד פיזית. גם בייבוא לא בודקים את כל

הייבוא.

שי יהלום;

איך הבדיקה נעשית?

ד' שמעוני;

היום הבדיקה נעשית בשתי רמות; יש רמה אחת של סחורות שלגביהן אנחנו פחות

חוששים, שם הבדיקה נעשית פחות מ-3%, ויש סחורות יותר מסוכנות שלגביהן הבדיקה היא

יותר מאשר 3%.

בעצם ימים אלה אנחנו עובדים עם יחידת המחשב שלנו, וכמו בייבוא, שעשינו

אלגוריו1מים מסובכים מאד, אנחנו מפתחים אלגוריתמים דומים לייצוא. כלומר המידגם

יהיה הרבה יותר חכם וייבחר על ידי המחשב.

כיום הבדיקה היא מידגמית אבל היא נעשית על פי ההנחיות שלנו בידי המעריכים

שלנו בבתי המכס. בעוד תקופה קצרה היא תעבור למחשב בדיוק כמו בייבוא, והיא תעשה

על סמך אלגוריתמים.

שי יהלום;

יכול להיות מקרה שייצואן כל החיים לא ייבדק.

ד' שמעוני;

תיאורטית זה יכול לקרות, לכן אנחנו עוברים לאלגוריתמים ממוחשב. אגב, לעבור

לאלגוריתמים ממוחשב זאת השקעת כסף די גדולה כי צריך לשנות את כל התשתיות של

הטכנולוגיה וזה לא כמו לעשות אפליקציה שעולה 40 אלף שקלים.

עובדה היא שבבדיקות הפיזיות של הייצוא אנחנו כמעט או בכלל לא מצאנו עד היום

שמישהו טען שהוא מייצא, לדוגמה, מאפרות, ובסוף, כאשר פתחנו את הקונטיינר ראינו

משהו אחר ככיסוי למאפרות שהוא רוצה למכור בארץ ללא מס.



יש עוד סיבה שלא כדאי לו לעשות זאת כי מס ערך מוסף הוא מס רב שלבי. גם אם

אינך משלם אותו בשלב הראשון - תשלם אותו בשלב השני. לכן מבחינה זאת נראה לנו

שהמערכת סגורה יפה. נכון שבייבוא אנחנו עושים, בסך הכל, יותר בדיקות מאשר בייצוא

אבל גם 3%בייצוא, לדעתנו, פיזית, פלוס 30% מסמכים, פלוס ביקורת מס ערך מוסף גם

לצרכי בדיקה אם הוא עשה או לא עשה ייצוא, פלוס ביקורות ההישבון שלנו, על ה-130

מיליון של קבוצה של מבקרים שעובדים בנפרד, - נראה לנו שהעניין בהחלט סגור יפה.

מה שאנחנו משפרים ומשכללים עכשיו אלה הם שניים שלושה דברים; 1. בעצם הימים

האלה אנחנו עובדים על הכנסת אלגוריתמים למחשב. באופן ספציפי נכניס שני ענפים

למחשב; אחד עם סכנה של הישבון והשני עם סכנה של מס ערך מוסף. נקפיד עליהם, משהו

דומה למה שהמשטרה עושה היום בדרכים, נקפיד על הדברים האלה מעבר למקובל במשך כמה

חודשים, נראה מה תהיינה התוצאות,ואם, חלילה, נראה שעלינו על עבריינים - נצטרך

להגביר את הבדיקות. אם נראה שגם במאמץ המיוחד שנעשה לתקופה מסויימת על אותם

ענפים, בחרנו שני ענפים פרובלמטיים במיוחד, ואגב אימצנו את השיטה הזאת כתוצאה

מדוח הביקורת. מכל מקום אם נראה שלא היו לנו צרות למרות המאמץ - נבין שהשיטה מכסה

את העניין.
סוכני המכס
בתיקונים ובשיפורים שאנחנו מתכוונים להכניס למערכת המיכון

בייצוא אנחנו מתכוונים, בהחלט, לצבור את הטעויות שסוכני המכס עושים בנושא הייצוא.

באשר לרשויות המוסמכים צריך לחלק את הדברים לשניים; 1.הקפדה על רשיונות

ייצוא. יש, עדיין, מוצרים שחייבים ברשיון ייצוא ואני אקח את הדוגמה הכי פשוטה של

נשק שחייב ברשיון ייצוא. במקרים כאלה הדברים נבדקים חלק פיזית, הרבה מאד

דוקומנטרית, ולא מצאנו דברים חורגים מהרגיל אם כי פה ושם היו כמה בעיות שלא היה

רשיון וצרפו אותו בדיעבד. מכל מקום לא היה דבר מהותי.

יש סוג שני של רשויות מוסמכות והוא העניין של בדיקות טיב מזון ומוצרי חקלאות

כמו פרחים, פרי הדר, מזון, ועל אלה אגף המכס איננו אמון. על זה אמונים המפקחים

של משרד החקלאות ומשרד התעשייה והמסחר. כתוצאה מדוח ביקורת המדינה, והעניין הזה

פועל כך מזה שנים כי הוא כרוך במקצועיות גדולה מאד ספציפית למזון ולחקלאות.

כתוצאה מדוח הביקורת שני המשרדים שהבאנו את הדבר לתשומת ליבם הודיעו לנו, ואנחנו

גם רואים את זה בשטח, שהם נמצאים יותר ועורכים יותר בדיקות על טיב מזון וחקלאות.

בסיכומו של דבר אנחנו יכולים רק להגיד תודה שיש את הדוח. תודה רבה.

היו"ר ד' מגן;

תודה לך. רשות הדיבור למר מנשה משולם ממשרד החקלאות.
מ' משולם
אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שהוועדה לענייני ביקורת המדינה שמעה זה עתה

אבל בקשר לייצוא הרוקלאי למעשה כל הייצוא הזה, הן מהחי והן מן הצומח - יש לנו

בנמלים אנשי שירות ביקורת, אנשי שירותים וטרינריים שבודקים את התוצרת. מהארץ לא

יצאה תוצרת שלא עברה ביקורת איכות וטיב. המסמכים של הביקורת מלווים את המוצר עד

נמל היעד.

קיימת אמנה בינלאומית בנושא הזה וכל המוצרים שקיימת לגביהם סכנה של מחלות

כאלה או ארורות - חייבים לעבור בדיקה.

היתה איזושהי בעיה בייצוא חומר עיבוי - - -
היו"ר ד' מגן
מה זאת אומרת שהמסמכים של הביקורת מלווים את המוצר עד נמל היעד? אדם שלכם

מחכה



מ' משולם;

לא. כאשר יצואן מביא את הסחורה שלו לאירופה או לארצות הברית - מסמכי הביקורת

שלנו מלווים את המוצר עד שם. גם בארצות היעד בודקים, בדיקה נוספת את מה שעבר

בדיקה כאן, אבל זה התנאי הראשוני שטסמכי הביקורת ילוו את המוצר.

היתה בעיה עם ייצוא חומר עיבוי. לגבי מוצרים חדשים שאנחנו מפתחים קיימת מגמה

כזאת שבשנים הראשונות חקלאי ישראל יהנו מהמוצרים, זאת אומרת שהם יגדלו אותם

וייצאו את המוצר הסופי. היתה בעיה של הברחה של חומרי עיבוי ולכן ציינו ברשיונות

הייצוא שיש לבדוק שהנושא הזה לא יוברח.

הביקורת צדקה כאשר היא אמרה שאנשי המכס לא מבינים בנושא הזה שום דבר; מי

שיכול להבין אלה הם אנשי שירות הביקורת של הגנת הצומח. מכל מקום בעקבות הביקורת

קיימנו ישיבה במשרד וסיכמנו שבנוסף לתפקיד של שירות הביקורת לבדוק טיב ואיכות, הם

יבדקו גם את הנושא הזה של ייצוא חומר עיבוי. והיה אם יימצא מוצר שלא היו צריכים

לייצא אותו - הם לא יכולים למנוע זאת, אבל הם יודיעו לרשות המוסמכת ולאנשי המכס

והאכיפה תהיה על ידי אנשי המכס והרשות המוסמכת. אני יכול לומר כי העניין הזה

מכוסה בצורה טובה.

בחקלאות, למעשה, לא קיים הנושא של ההישבון. בשנת 1994 כל ההחזרים של חומרי

אריזה פסקו, למעשה קיים החזר רק של מס ערך מוסף - - -

ד' שמעוני;

זאת דוגמה למה נפח ההישבון קטן.

מי משולם;

אני מדבר על החקלאות; אינני יודע איך הנושא הזה עובד לגבי התעשייה.

ד' שמעוני;

גם שם ההישבון קטן מאד.

מי משולם;

קיים החזר של מס ערך מוסף. ככלל הנושא הזה עובד בסדר.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה להזכיר לכם וליידע את אורחינו מצה"ל שיושבים אתנו, שהביקורת בפרק

הזה היא לא ביקורת חריפה. מביקורת שגרתית של מבקר המדינה עלו בפרק הזה ליקויים

שאינם חמורים במיוחד אם משווים אותם לליקויים אחרים שמבקרת המדינה השפה בתחומים

אחרים, יחד עם זאת הרושם שמתקבל מהתשובות הראשוניות הוא שמבקרת המדינה אמרה את

דברה, למדנו, ונשתדל שהביקורת תהיה יותר טובה.

שר הכלכלה והתכנון, בתשובתו, כתב כי משרד החקלאות פנה בתקופה שבין פברואר

לאפריל 1995 לחברת מל"ם מערכות להקדיש את הטיפול ביישום התוכנה למיחשוב רשיונות

ייצוא וביקש לוח זמנים להפעלתה. כיוון שכך אני מבקש להתעדכן היום, ב-1 בינואר

1996, ולשמוע מכם היכן משרד החקלאות עומד בעניין הזה?

בהמשך כתוב כי על המכס ועל מס ערך מוסף לבדוק, במהלך שנת 1995 שכידוע נסתיימה

אתמול, את האפשרות להגביר את הבדיקות על טובין מיוצאים שיש בהם החזר מסים,

הישבון, ואני מבקש לקבל עידכון קצת יותר מפורט באשר לקטע הזה.



הממשלה קיבלה החלטה, באמצעות ועדת שרים לענייני תיאום ומינהל, שמנהל אגף המכס

ומס ערך מוסף יכין, תוך 3 חודשים, תכנית עבודה עד לסוף שנת 1995 ותכנית תלת שנתית

לבדיקות של סחורות ייצוא הכוללות שיפור כל בדיקה.

אבקש לקבל עידכון מפורט לגבי שלושת הנקודות האלה.

ד' שמעוני;

טוב שאנחנו נמצאים היום ב-1 בינואר 1996 כי בתקציב 1995 לא יכולנו להכניס את

כל הדברים האלה. גם הנושא של רשיונות ייצוא, גם הנושא של תיחקור כל בדיקה וגם

הנושא של איסוף הטעויות של סוכני המכס, כל אלה נכנסו לעדיפות ראשונה של שנת 1996,

שנת התקציב שמתחילה היום, ואני כמעט בטוח, עוד אין לנו הפירוט של לוח הזמנים של

תכנית העבודה של שנת 1996. אבל אני חושב שאני יכול להתחייב שהדברים האלה ייעשו

תוך 3 חודשים כי הכנסנו אותם עכשיו לתקציב. צריך להבין שפשוט היתה לנו בעיה

תקציבית. לא יכולנו, באמצע השנה, להוריד פרוייקטים שכבר התחלנו לעשותם. כל מה

שהיה זאת היונה מגבלת תקציב.

מי משולם;

בנושא רשיונות הייצוא, בחצי השנה האחרונה, משרד החקלאות יחד עם הנהלת המכס

עובדים על הנושא יחד עם מל"ם. מבחינת התוכנה סיימנו את הקטע של הרשויות

המוסמכות, זאת אומרת את כל המסמכים של ההקלדה.

תוך 3 חודשים נסיים את התהליך וכל הרישוי יהיה ממוחשב.
היו"ר ד' מגן
תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת יהלום.

שי יהלום;

ברצוני לשאול את אנשי משרד מבקר המדינה אם התשובות ששמענו מספקות אותם לגבי

ה-3%?
א' בראונר
כמו תמיד, נגעת בנקודות הרגישות. צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על בקרה על

ייצוא, חלק גדול מהייצוא, כ-80%, עובר טעינה ישירה. הוא לא עובר בכלל את

התהליכים של הבקרה שאנחנו דנים בהם.

כל תהליכי הבקרה שאנחנו מדברים בהם על ה-3% מתרכזים בחלק מצומצם מאד של

הייצוא והמשמעות היא שאפשר די בקלות למנוע את הרפיון שדיברתי עליו קודם.

לגבי ביקורת חשבונות שאמורה לענות על הבעיה - אנחנו מכירים את ביקורות

החשבונות האלה, כבודן במקומן מונח, אבל הן נחשבות לביקורות שנעשות כאיזשהו תהליך

רוטיני, שגרתי, בהיקף גדול שלא נועד לענות על ענייני ההישבון. הביקורות האלה לא

יורדות לעומק.

50% מהביקורות העלו ממצאים בתחום של ההישבון. יש לכם כלי נוסף - תעזרו בו

בשערים, בנמלים, ביקורות החשבונות מצד אחד, הגברת האלמנט של הביקורת על הייצוא

מצד שני, ואז במידה לא קטנה אפשר יהיה לפתור את הבעיה.
היו"ר ד' מגן
זאת מבחינת המלצה להקדים תרופה למכה או שמא יש לכם ידיעות על קיומה של תופעה

של ייצוא פיקטיבי כדי להעלים מס? המכס אומר שכמעט לא קיים, זאת אומרת שאולי

היה מקרה אהד - - -

ד' שמעוני;

חיה מקרה אהד של מפעל טקסטיל, והיה עוד מקרה של מפעל טקסטיל

היו"ר ד' מגן;

שניהם נתפסו.

שי יהלום;

הם מכרו את הסחורה בארץ ואמרו עליה שהיא ייצוא?

היו"ר ד' מגן;

אתם מוכנים להזכיר לנו את אלה שפורסמו?

ד' שמעוני;

אינני זוכר את השמות. מדובר על טקסטילאי רוסי אחד שהקים את המפעל בצפון - -

א' בראונר;

הנושא הזה הופיע בכותרות.

ד' שמעוני;

מדובר על יהודי שעלה מברית המועצות והקים מפעל בצפון בארץ. הוא לא קיים

יותר, וגם השני לא קיים יותר. בנצרת היה מפעל שבשלב מסויים עלינו עליו.

אני מבקש להתייחס לדברים שהועלו במהלך הדיון; 1. הישבון: הנושא הזה לא נכלל

במסגרת ביקורות לצורך מע"מ. הישבון נבדק בנפרד.

מדוע יש מימצאים גבוהים בהישבון? - הם לא נובעים מעבירות אלא מהבעיות הבאות:

מה שיעור הפחת הסביר, מה שיעור הפחת הלא סביר? זאת אומרת שהישבון הוא מקצוע הרבה

יותר מסובך מאשר מס הכנסה. זה לא כמו מע"מ שהוא דבר חד וחלק. נניח שבספרים כתוב

פרות 20%, ואנחנו טוענים ש-20% זה פחת לא סביר אלא רק 10% - -

שי יהלום;

פחת על מה? על סחורות הייבוא?

ד' שמעוני;

לא. נניח שהוא מביא בד ומכין ממנו חולצות. בספרים רשום 10%. לפעמים חלק

מהפחת הוא מוכר, אז אנחנו הולכים על החלק היחסי ואומרים לו: על מה שמכרת אתה כן

צריך לשלם מסים. בתחום הזה אין פינות ישרות, הוא מורכב מאד, לכן אין עבירות. לא

תפסנו מקרים, פרט לפני שנים במקרה של חולצות טקסטיל "להב" בבית-שמש.
היו"ר ד' מגן
מה קרה שם?

ד' שמעוני;

שם היו ממש עבירות בתחום ההישבון. השתמשו בבדים לשוק המקומי ודיווחו שהם

השתמשו לייצוא.

היו"ר ד' מגן;

איד הגעתם למקרים הללו? איך חשפתם את המקרים האלה?
ד' שמעוני
המקרים האלה נחשפים או דרך ביקורת חשבונות אך ורק, או דרך מידע, ועל ההמשך עם

ביקורת חשבונות.

היו"ר ד' מגן;

כשיש הלשנות - אינם תופסים.

ד' שמעוני;

לא; אני דיברתי על שני דברים. אמרתי שיש שני ערוצים. 1. באים באופן תמים

לביקורת חשבונות ומגלים עבירות; 2. מקבלים מידע, אפשר לקרוא לו: השלנה, ואז הכלי

שמפצח זאת היא ביקורת החשבונות כי המידע הוא לא מידע שלפיו אפשר להעמיד אדם לדין

או לגבות את הפרש המסים.

היו"ר ד' מגן;
ביקורת המדינה אומרת
בואו לא נחכה למסים, תשנו קמעה את סדר העדיפויות,

תשימו אנשים מוכשרים יותר במובן של הכשרה, ותעלו את המדד מ- 3% כדי שהביקורת תהיה

שיטתית יותר ואז תחשפו יותר מקרים.
ד' שמעוני
לא, לא נחשוף יותר ואני אסביר מדוע. ה-3% היא ביקורת פיזית. הנסיון מראה

לנו שאין בעיות בייצוא עד לאותם שני מקרים בודדים שהזכרתי אותם בצפון, שהביקורת

הפיזית הראתה שהם דיווחו על ייצוא מסויים ובכלל היה דבר אחר.

הביקורת הפיזית איננה מניבה פירות. מה שכן מניב פירות זאת ביקורת החשבונות,

הביקורת גם לצרכי הישבון וגם לצרכי מע"מ, אלה הן שתי ביקורות נפרדות, כי בהישבון,

יחסית, אנחנו מקפידים יותר כי הביקורת היא יותר מסובכת, והביקורת הפיזית מהנסיון

שלנו מראה שהיא לא מביאה תוצאות. בכל זאת, בהתחשב בהמלצת מבקר המדינה, נתחיל עוד

מעט במבצע לכמה חודשים בשני ענפים שבהם נבדוק הרבה יותר. אם, חלילה, נראה

שהתוצאות הן כאלה שבאמת גילינו דברים שלא גילינו אותם דרך ה-3%- אז נצטרך להגדיל

את ה-3% .אם נראה שלא עלינו על יותר מאשר באמצעות ה-3% - נבין שה-3% בסדר. אם

כך אנחנו בכל זאת עומדים לערוך נסיון כזה.
היו"ר ד' מגן
איך בחרתם את הענפים?
ד' שמעוני
לקחנו שני ענפים; אחד מהם הוא ענף גדול, יש בו תשומת הישבון די גדולה, ובענף

השני אין תשומת הישבון אבל יש בו תשומת מע"מ גדולה.

שי יהלום;

מלבד הענפים האס אפשר לעשות חלוקה של יצרנים שמייצרים גם לשוק המקומי וגם

לייצוא כי הם אלה שאתה צריך לתפוס אותם, לכאורה. אם אחד מייצר רק לייצוא ואתה

יודע שאין חולצות להב במדינה - אתה מבין שהוא לא מרמה. אבל אם יש מישהו שיכול

להעביר סחורה מכאן לכאן - לגביו צריך לקיים בדיקה יותר מעמיקה.

ד' שמעוני;

אנחנו נתמקד, בעיקר, על אלה שעושים גם ייצוא וגם שוק מקומי, רובם כאלה, כי

אלה לא ענפים של היי טק שלגביהם יש רק ייצוא. אלה ענפים של מוצרי צריכה שבכל

מקרה כמעט יש גם שיווק לשוק המקומי וגם לייצוא, אבל אתה צודק במה שאמרת ואנחנו

נתחשב בכך.

א' דוידסון;

אני רוצה לשאול אותך שאלה; ההישבון, בחלקו הגדול, מבוסס על תרכיבים,

דהיינו - - -
ד' שמעוני
שיעור כספי קצוב.
א' דווידסון
אני מתכוון לשיעור חומר הגלם שכלול בסופו של דבר במוצר המוגמר, אותו חומר גלם

שעליו חל ההישבון. איזה ביטחון יש לכם שאמנם התחשיבים הם תחשיבים וההישבון

עונה על השבת המכס שהיו אמורים לשלם על חומר הגלם שכלול במוצר הסופי?
ד' שמעוני
בערך מחצית ההישבון מוחזר לפי ממוצעים כאלה שאתה מדבר עליהם. אנחנו מדברים

על כ-60 ו-70 מיליון בערך. 60 מיליון מוחזרים בדרך הזאת, ו-70 מיליון לא מוחזרים

בדרך הזאת אלא בדרך של ניהול ספרים מלא.

השיטה הזאת נבדקת בכל מפעל שבודקים אותו; אחת לכמה זמן בודקים את הממוצע

בענף ורואים אם הוא סביר או לא סביר. אם רואים שעל המרכיבים ירדו מסים - אנחנו

מתקנים את הממוצעים ואנחנו גם מרשים את השיטה באותם מקרים ששיעור ההישבון לא גבוה

מאד. זאת אומרת שהסטייה לא יכולה להיות גבוהה, ובודקים אותה כל הזמן גם מול

התעשייה וגם מול שיעורי המס על המרכיבים.

שי יהלום;

ניקח, לדוגמה, מקרר. יש חברת מקררים שתשקיע במקרר שלה 80% ייבוא ויש חברה

אחרת שתשקיע 20% ייבוא. ניקח דוגמה אחרת של ספרים; אחד ייצר את כל הספרים שלו

במפעלי נייר חדרה, והשני - מנייר ייבוא, על אותו סוג של נייר. למה אינם עושים

ממוצעים ולא בדיקה פיזית?
ד' שמעוני
צריך להבין את המהפכה שקרתה במיסוי. אם יש ענף שבו יכולה להיות שונות גדולה

בין מפעל למפעל - הוא לא הולך לפי הממוצע. אבל מטבע הדברים היום לא יכולה להיות

שונות גדולה ואני אסביר מדוע. השונות נובעת ממכס ולא ממס קנייה. במכס יכול אדם

מסויים לייבא חומר גלם כחומר ביניים, ואדם אהר יכול להשתמש במקומי. ניקח,

לדוגמה, מקרר. חברה א' יכולה להשתמש בלוחות פלסטיק מקומיים, וחברה בי יכולה

לייבא את לוחות הפלסטיק.

בכל מה שנוגע למכס - יכולה להיות שונות, כל מה שנוגע למס קנייה, השונות, אני

לא אומר שהיא לא יכולה לחיות, אבל היא שולית כי שיעורי מס קנייה זהים בין רכישות

מהייבוא ורכישות מהייצור המקומי. שיעורים זהים.

היות והמכס, היום, כמעט בטל בששים, היום סך כל ההכנסות ממכס, מתוך סך כל

הכנסות האגף, עומדות על 5% בערך, לא מה שהיה פעם, אני לא מדבר על שנות החמישים

שזה היה 60%-70% מההכנסות - -

שי יהלום;

זה, עדיין, הולך ויורד?

ד' שמעוני;

עדיין הולך ויורד - - -

שי יהלום;

בגלל ההסכמים?

ד' שמעוני;

בגלל ההסכמים, בגלל מדיניות החשיפה, זאת אומרת שברגע שהמכס הפך לשולי והוא

היה המרכיב של השונות - - -

היו"ר ד' מגן;

תזכיר לנו מה היו הכנסות המכס ל-1995?

ד' שמעוני;

בערך מיליארד ומשהו שקלים. כ-5% מ-37 מיליארד.

בגלל ההסכמים ובגלל החשיפה שכל הזמן שיעורי המכס הולכים ויורדים, אגב היום זה

יום היסטורי ששיעורי המכס בענף החקלאות עלו, כי היום ביצענו את המהלך האחרון בגלל

גת, שבו התחייבנו לפתוח את הייבוא החקלאי ומוצרי מזון לייבוא חופשי, זאת אומרת

ממחר לא יצטרכו יותר רשיונות ייבוא, ומן הצד האחר העלינו את המכס והוא לאט לאט

ילך ויפחת, מה שעשינו קודם בתעשייה. זה, פשוט, קרה היום.

עד היום היה מצב שהתעשייה היתה חשופה והחקלאות ומרבית מוצרי המזון לא היו

חשופים. זה תהליך שלא קרה רק בישראל אלא בכל העולם. בכל העולם, בדרך כלל, המהלך

היה ריצה מהירה גם בגת וגם בהסכמים הבינלאומיים האחרים, הנהירה היתה מהר מאד

בכיוון התעשייה ואיטית מאד בכיוון החסכון בגלל הלובי הרוקלאי בכל מקום והמיוחדות

שבחקלאות. לדוגמה, חלק ניכר מאד מהתקציב של השוק המשותף הולך לסיבסוד החקלאות

בשוק המשותף, אותו שוק משותף שלוחץ עלינו לפתוח את הייבוא.



ניהלנו משא ומתן בשלושה מעגלים; מעגל אחד הוא המעגל הגתי שמייד אני אסביר

אותו, המעגל השני הוא השוק המשותף האירופאי והמעגל השלישי הוא ארצות-הברית.

המעגל הגתי היה מהלך בינלאומי של מי שזוכר את החתימה שהיתה ב מרוקו עם מיקי קנטור

האמריקאי, מנהל ה U.S.D.R.-שחגגו אז 7 או 8 שנים לניהול המשא ומתן. מה קבע

המהלך הזה? הוא קבע את הדבר הבא; כל ההברות בגת, אגב באותה הזדמנות השם: גת,

הוחלף ל-O.T.W כדי להראות שהוא מטפל בכל הסחורות וגם בשירותים. כל מדינות
ה-O.T.W התחייבו למהלך הבא
לבטל את הצורך ברשיונות ייבוא ולהטיל מכסים שבמשך

הזמן צריכים לרדת ולקטון, נדמה לי לפי ההסכם ב-24%.

ישראל הלכה במהלך הזה, שיעורי המכס שהצענו שם היו גבוהים מאד מאד, משהו,

לפעמים, בסביבות ה-300% ו-400%, אבל זה בשביל לקבל את ההכשר של גת שיהיה לנו מותר

להטיל מכס גבוה. את המכס הזה צריך להוריד ב-24% תוך כמה שנים.
שי יהלום
מה פירוש המילים: להוריד ב-24%? שישארו 76% מהמכס הזה?
ד' שמעוני
בדיוק.
שי יהלום
זה, עדיין, גבוה.
ד' שמעוני
נכון, ומיד אני אסביר מה שאנחנו עושים. נקבעו לוחות זמנים שונים למדינות

מתפתחות, למדינות לא מתפתחות, וישראל התחייבה להיכנס למהלך הזה ב-1 בינואר 1996,

כלומר הלילה פורסם צו מכס שעושה תעריפיקציה, כלומר מעלה את שיעורי המכס על מוצרים

חקלאיים ועל מזון פחות מהשיעורים שהתחייבנו בגת, כי ניהלנו את המדיניות שלנו, וגם

בעתונות היה כתוב על הוויכוח שהתנהל בין משרד החקלאות לאוצר על אילו שיעורי מכס

ללכת. קשה מאד להיכנס, עכשיו, כאן לכל הפרטים, אבל פחות מהשיעורים שהתחייבנו

בגת.
שי יהלום
קיבלתם רשות?
ד' שמעוני
לא. על פחות לא צריך לקבל רשות. על פחות אומרים לך: תודה. על יותר צריך

לקבל רשות.

ברוב המקרים ביצענו את ה-24%. זה מהלך אחד שנכנס היום לתוקף. המהלך השני:

במסגרת ההסכם החדש עם השוק המשותף שנחתם על ידי ראש הממשלה לפני שבועיים שלושה

בבריסל, אחת הנקודות בהסכם היתה שנתנו קונצסיה לשוק המשותף על כמויות מסויימות

בחקלאות. זאת אומרת שיש מוצרים מסויימים שקיבלו הנחת מכס בכמויות מסויימות.

ההסכם כולו עם השוק המשותף ייכנס לתוקף רק בעוד כמה חודשים, אחרי האישרור של

שני הגופים, של מדינת ישראל ושל השוק, אבל גם השוק וגם מדינת ישראל מצאו דרך

שלגבי סחורות ייבוא וייצוא ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 1996. כלומר היום, לכן

הפרסום אתמול כלל גם את השיעורים החדשים לפי גת שאנחנו קבענו שיעורים יותר

נמוכים, ואת הקונצסיות שנתנו לשוק המשותף בייבוא מוצרי חקלאות ומזון.



ש' יהלום;

הם גם נתנו לכם?

ד' שמעוני;

כן. המהלך השלישי מעניין מאד מבהינה תפיסתית, עוד לא גמרנו לגביו את

הוויכוח, מכל מקום הוא המהלך מול ארצות-הברית. ארצות-הברית מנהלת אתנו משא ומתן

מרגיז; למה הכוונה? היא עומדת להבר שני מינוסים ולהפוך אותם לפלוס לטובתה, ואני

אסביר למה הכוונה. בניגוד להסכם עם השוק המשותף, בהסכם שלנו עם ארצות-הברית כל

מוצרי ההקלאות פטורים ממכס אבל לא חייבים לינת רשיונות ייבוא לייבוא

מארצות-הברית. זה היה נכון עד היום. יש להם קונצסיות מסויימות והם יכולים להביא

בפטור כמויות מסויימות שאושרו להם.

מה מיקי קנטור, יהודי ממש מוצהר, אומר: לפי ההסכם עם גת, ב-1 בינואר צריך

לפתוח את הייבוא. אין רשיונות ייבוא. לפי ההסכם עם ארצות-הברית זה פטור. נחבר

את זה ואת זה ומ-1 בינואר 1996 תיכנס רוקלאות אמריקאית לישראלי בלי מכס. מה

אמרנו להם? - חבריה, לא לזה התכוונו. כאשר חתמנו על ההסכם אתכם אמרנו: פטור, אבל

אין רשיונות רק לקווטות שנקבע. אל תחברו לנו עכשיו את שני הדברים יחד.

לאמריקאים יש בעניין הזה גם ויכוח עם הקנדים ולכן קשה להם מאד לגמור את המשא

ומתן אתנו ואנחנו, היום, נמצאים באמצע תהליך של משא ומתן עם האמריקאים להגיע אתם

למצב דומה לשוק המשותף, זאת אומרת להגיע להנחות מכס כן, אבל לא שכל החקלאות

בארצות-הברית תוכל להיכנס לישראל בלי מכס. מה שאנחנו עושים בינתיים - אנחנו לא

יכולים להטיל מכס בגלל ההתחייבות שלנו מול האמריקאים אבל לדעת משפטנים אפשר כן

להטיל על זה תשלום חובה לכן היום יפורסם, לגבי ייבוא מארצות-הברית, מצד אחד בגלל

גת אנחנו חייבים להפסיק את רשיונות הייבוא, אבל שיעורי המכס בגת הם בבחינת:

השמיים הם הגבול, לכן מקביל לשיעורי המכס שהטלנו על ייבוא לפי התחייבויות גת

אנחנו מטילים לא בדיוק אותו גובה, קצת נמוך יותר, זה כבר לא אנחנו אלא שר התעשייה

והמסחר, - הוא יטיל היטלים.

האמריקאים יודעים שאנחנו בעיצומו של משא ומתן אתם, זאת אומרת שאנחנו לא

מאפשרים לאמריקאים, כרגע, לתפוס אותנו בשני הקצוות; גם להגיד: יש לכם אתנו הסכם

עם פטור, ואיכשהו גם נפל לנו לידיים, עכשיו, הסכם גת. אנחנו לא נותנים להם לחבר

זאת, ועל כך מתנהל משא ומתן די קשה.
היו"ר ד' מגן
בדרך כלל במשא ומתן כזה הפתרון הוא די פשוט; מכניסים את הרבנות הראשית - - -
ד' שמחוני
היינו יחד עם השר חריש בארצות-הברית באחד המגעים בניהול המשא ומתן הזה ומיקי

קנטור ניהל אותו מול השר חריש. הוסבר מדוע אי אפשר לייבא לישראל בשר עם הכשר של

הרבנות ניו-יורק כי זאת צריכה להיות הרבנות של ירושלים או הרבנות של תל-אביב.

אין רבנות ניו-יורק. החבר'ה האמריקאים לא הבינו את זה ושאלו: מה זה משנה? הרי

זה רב וזה רב. השר חריש אמר להם: אתם חושבים שבתל-אביב מקבלים את ההכשר של

חולון? אבל הם לא הבינו גם את זה, אז מיקי קנטור אמר: תנו לי להסביר להם והוא

אמר: אני גר בעיירה זאת וזאת שיש בה 3 בתי כנסת; רפורמי, אורתודוקסי

וקונסרווטיבי. אתם חושבים שאחד אוכל אצל השני? - לא.
י י הורביץ
האם אי1ה יכול להמחיש עד כמה יהיו המכסים או ההיטלים מטעם משרד התעשייה

והמסחר?



ד' שמעוני;

הם יהיו קצת יותר נמוכים משיעורי המכס שאנחנו מתירים - -

י' הורביץ;

כוונתי למספרים.
ד' שמעוני
זה קשה מאד
שי יהלום
100%, 200%?
ד' שמעוני
זה תלוי גם במחיר - - -

י' הורביץ;

יכולים להיות 3 מוצרים עם 3 שיעורים?

ד' שמעוני;

כן. בשוק המשותף, לדוגמה, החקלאות הולכת לפי מחיר רפרנס. לא רצינו להסתבך

במחיר רפרנס לכן מה עשינו? - היות ובחקלאות יש בעיה של עודפים וכו', עד מחיר

מסויים יש מס קצוב די גבוה כי אנחנו רוצים למנוע ייבוא במחירי דמפינג שקשה להוכיח

שהם דמפינג כי באיזשהו מקום נוצר הר של עגבניות שאין מה לעשות אתם - - -

י י הורביץ;

אתה מדבר על 50% או על 100%?

ד' שמעוני;

במקרים האלה גם על יותר. כאשר זה מתחיל להגיע למחיר מסויים, סביר, שיעור

המכס הולך ויורד, מדוע? כי במחירים סבירים אנחנו לא רוצים לתת הגנה גבוהה.

החקלאות היא בעיה מיוחדת במינה, אז יכולים לשלוח לך, פתאום, לכאן ,אנייה שלמה עם

עגבניות כי באיזשהו מקום באירופה נוצר עודף של עגבניות, ואת זה אנחנו רוצים למנוע

לא דרך רישוי אלא דרך תעריפי מכס.

הדברים האלה ירוצו שנה שנתיים, נבחן אותם, ונראה אחר כך מה לעשות.

י י הורביץ;

מוצרי מזון גם נכללים?

ד' שמעוני;

כן. מר יורם לוי יוכל להסביר את הנושא הזה יותר טוב. יש איקס אחוז הגנה על

התעשייה ופלוס מס קצוב שהוא הגנה על המרכיב החקלאי.



י' לוי;

הלכנו על שיטת מיסוי שבעצם באה לתרגם למוצרי מזון את ההגנה שמקבל המוצר

החקלאי אבל הלימיט אצלנו היה במוצרים מאד רגישים, ויש מוצרים רגישים מאד בחקלאות

הישראלית. הלימיט היה שלא יותר מ-100%, זאת אומרת שאין מוצר שבו המיסוי יהיה

יותר מ-100%.

י' הורביץ;

100% על העלות שלו בחו"ל?

י' לוי;

100% על ערך ייבוא.

יש איזושהי אי הבנה בציבור. נוצר רושם כאילו גת או W.T.A.זה איזשהו עולם

שכולו הופשי ועולם שכולו טוב אבל במציאות זה לא כך. זה עולם שבו החליפו איסורים

כמותיים ורשיונות באיסורים של מיסוי גבוה מאד לכן לעין מהצד נראה כאילו עשו תרגיל

אבל בגדול זאת היינה המטרה בסופו של דבר.

אנחנו קיבלנו מעמד של מדינה מתפתחת לצורך קביעת מכסים לכן קיבלנו זכויות

להטיל מסים הרבה יותר גבוהים. משרד האוצר שלנו לא כל כך אהב את התוצאה לכן

אנהנו נכנסים לעניין הזה באיחור מכיוון שהיה תהליך של שחיקה בין שלושת המשרדים;

האוצר יושב שהסכומים של המסים גדולים מדי, אנחנו טענו כי אלה הם מסים התחלתיים - -

שי יהלום;

בגלל החשיפה לתחרות?
י' לוי
כן. האוצר חשב שצריך להשתמש בהזדמנות של גת לחשיפה, לייעול המשק וכו' - - -

י י הורביץ;

מה-1 בינואר יש גם עליות? יש מוצרים שקודם - - -
ד' שמעוני
לגבי מוצרים שקודם היה ייבוא - אין עלייה במחיר.

י' לוי;

אין מצב שבו היה, נניח, מיסוי מסויים והוא היה פתוח, שהעלינו מיסוי. יש

מצבים שבהם מיסוי למוצרים שהיו אסורים לייבוא גבוה מאד.

א' דווידסון;

מה קצב הירידה?

י' לוי;

קצב הירידה הוא כמו שמר שמעוני תיאר קודם, מחולק ל-7 עד 10 שנים כמדינה

מתפתהת - -



היו"ר ד' מגן;

זאת אומרת עד שנת אלפיים?
י' לוי
אנחנו נמצאים בפיגור של שנח בענייו הזה.

היו"ר ד' מגן;

בטקסטיל המכס הוא, עדיין, 7%?
ד' שמעוני
לא. בטקסטיל אנחנו נמצאים, היום, ברמה שלדעתי עומדת על משהו בין 75 ל-80 -

היו"ר ד' מגן;

בשנת אלפיים נגיע ל-7%?

ד' שמעוני;

לא; ל-12% על מוצרים מוגמרים, ו-8% על חומרי גלם, אבל זה הולך ויורד כל

הזמן.
י' לוי
בעוונותיי יש לי גם את המזון וגם את הטקסטיל כך שמדובר על 12% בסוף התהליך.

היו"ר ד' מגן;

אני מבין שחלק מהבעיות של פולגת, אומן, הן גם זה.

י' לוי;

אני מניח שיש גם סיבות אחרות.

במילים ארורות אנחנו, כרגע, ערוכים, והנושא שיצא לדרך היום בבוקר נתקל בפיגור.

בסוף הגענו לאיזשהו מודוס ויוונדי עם כל הרשויות.
היו"ר ד' מגן
הביקורת דיברה על שתי נקודות עיקריות והגוף המבוקר, דהיינו הממשלה, שריכזה את

הטיפול גם של המכס ומס ערך מוסף, משרד התעשייה והמסחר ומשרד החקלאות, השיבה כי

היא מכינה תכנית עבודה שנתית ותלת שנתית.

אנחנו מבינים ורושמים בפנינו כי עד 31 במרץ נקבל, יחד עם משרד מבקר המדינה,

העתק מתכנית הפעולה השגרתית, השנתית, המעודכנת והתלת שנתית.

שמענו והבנו כי יש התייחסות להערת מבקרת המדינה שראוי שהמפקחים יהיו בעלי

יידע והכישורים הנדרשים וכך אתם פועלים.

לעניין כמות, היקף ועומק הבדיקות - המסקנה המתבקשת היא, אנחנו לא רוצים

לקבוע, כרגע, מה צריך להיות אחוז המידגם וכיוצא בזה, אבל התכנית צריכה לכלול היקף

הרבה יותר גדול כדי למנוע חשש של ייצוא פיקטיבי לצורך רווחי מס שלא כדין.



אני שוב רוצה להעמיד את הדברים בפרופורציה המתאימה ולהזכיר שזה הפרק האחרון

שבו אנהנו דנים על אוצר המדינה ומשרד האוצר משום שאנחנו נמצאים כבר בשלב של גיבוש

סיכומים והצעות למליאת הכנסת על משרד האוצר בדוח 45. צריך לשמור על הפרופורציות

המתאימות ולומר כי ראינו ליקויים חמורים בהרבה ומורכבים יותר אבל כדרכנו אנחנו

עוסקים בקלה כבחמורה וגם במקרים שלכאורה אנחנו רואים שאפשר לתקנם בקלות אנחנו

מקדישים את תשומת הלב הראויה. אני מקווה שהדברים יתוקנו.

משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר הנושא.

אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11:20

קוד המקור של הנתונים