ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 21/11/1995

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא סגירת תיקים מחוסר ענין לציבור; מעצרים עמוד 377 בדוח 45 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ח בחשון התשנ"ו (21 בנובמבר 1995), שעה 10:30

נכחו;
חברי הוועדה
דוד מגן - היו"ר

רחבעם זאבי

שאול יהלום

יורם לס

יעקב שפ'

דן תיכון
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: מרים בן-פורת - מבקר המדינה

יאיר הורוביץ - מנכ"ל

שלומית לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
משרד המשטרה ומשטרת ישראל
תנ"צ עו"ד חנה קלר - יועצת משפטית

ניצב יוסי לוי - ראש אח"ק

אמירה שבתאי - ראש אח"ק

ראובן גורן - מטה מבצעי
משרד הכלכלה והתכנון
עוזי ברלינסקי - מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה

רהל כספי - ממונה על ביקורת ופיקוח
האגודה לזכויות האזרח
נטע זיו
מזכיר הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
א. מעצרים, עמוד 377 בדוח 45 של מבקר המדינה - המשך דיון.

ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא סגירת תיקים מחוסר ענין לציבור -

המשך דיון.



א. מ ע צ ר י ם

עמוד 377 בדוח 45 של מבקר המדינה

ב. בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא סגירת תיקים מחוסר ענין לציבור
היו"ר דוד מגן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה כפי שכולם רואים, הישיבה נפתחה באיחור של עשר

דקות, שבחן המתנו לשר המשטרה, שחיה אמור להיות היום אורחנו. הוא הודיע שהוא נמצא

כרגע אצל המיועד לראשות הממשלה. אני מעריך שהוא עסוק במלאכת הקואליציה, מלאכה

שאינה מעניינה של הוועדה, ואני מאמין שהשר יגיע בדקות הקרובות, כדי שנוכל להשלים

את העבודה שהחילו נו בה בוועדה, ב-22 במאי השנה, נוכה הממצאים החמורים שהועלו בדוח

מבקר המדינה 45.

כזכות, אנחנו כחברי הוועדה הבענו את דעתנו, כי הנושא הראשון בדוח 45 שבו

צריכה הוועדה לטפל הוא ענין המעצרים שהדוח מתייחס אליו בחומרה רבה, וקבענו לעצמו

כי נשוב לדון בנושא לאהר הענקת שהות סבירה לשר המשטרה ו לצמרת המשטרה, מאחר שהם

הצהירו בפנינו ב-22 במאי כי ניתנו הנחיות חדשות כדי לשרש את הנגע הזה של מעצרים

בלתי חוקיים, מעצרים בלתי מוצדקים, או מעצרים בלתי מנוצלים - שלוש הקטגוריות

שאליהן התייחסה מבקרת המדינה. משום כך קבענו שנמתין לסוף שנת 1995. דהיינו, הימים

הללו, כדי לשמוע על הדרך שבה עובדו הלקחים ו נתקנו התקנות הלכה למעשה וכיצד הדברים

מגיעים לידי ביטוי בשטח, שהרי אנחנו עוסקים בזכות יסוד של האדם. אנחנו מדברים על

חירותו. המערכות המשפטיות, החל מבג"ץ, דרך הרשות המחוקקת וכלה במערכות האחרות -

כולנו רגישים לזכות הבסיסית הזאת, וצריכים לאסור מלחמה כנגד כל פרצה שעלולה לפגוע

בזכות הבסיסית של אדם בתחום הזה.

נוכח האיחור של השר, אבקש מניצב יוסי לוי לעדכן אותנו שוב בהפקת הלקחים בשטח,

הלכה למעשה. אני רוצה להזכיר שבמהלך אותה ישיבה ב-22 במאי שמענו גם מפי המפכ"ל,

כי חלק מהבעיה - אמנם לא החלק החשוב - היה גם בעיית כוח אדם ומחסור בחוקרים,

הוועדה צריכה להיות מספיק ישרה עם עצמה ולהודות גם במחדליה. הבטחנו לעצמנו

להשתדל לערוך במהלך הקיץ סיור באחד ממתקני המעצר, אבל מסיבות שאינן תלויות

בוועדה, הוועדה לא הצליחה לעמוד באתגר הזה ובוודאי היא תוכל לעשות זאת בעתיד

הקרוב - כוועדה, ולא כפרטים, מתוך ראיית הביקורת

בבקשה , ניצב לוי.

ניצב יוסי לוי;

עד כמה שהבנתי מגעת, הוזמנו ליתן דין וחשבון ועדכון לוועדה בעקבות שני דיונים

שהתקיימו כאן בוועדה.

היו"ר דוד מגן;

אולי תרשה לי להוסיף משפט אחד. אני רוצה להזכיר שוב שבימים הללו, לאחר הדיון

הזה, הפרק הראשון שלגביו נגיש סיכומים והצעות הוא פרק האוצר ומשטרת ישראל.

רחבעם זאבי ;

שני פרקים.

היו"ר דוד מגן;

שני פרקים מדוח 45 יהיו פרק אחד בסיכומים וההצעות של הוועדה.
רחבעם זאבי
מדוע? אלה שני נושאים שונים. נגיש אותם יחד, אבל אלה שני פרקים.

היו"ר דוד מגן;

כן, נגיש אותם באותה מסגרת, כשני חלקים. הישיבה הזאת אמורה להיות הישיבה

האחרונה - כך אני מקווה - שגם תנחה את הוועדה ועוזריה בניסוח ההמלצות, הסיכומים

וההצעות שיובאו בקרוב למליאת הכנסת.

ניצב יוסי לוי;

הוזמנו לעדכן את הוועדה בשני נושאים שעלו בדיונים קודמים של הוועדה. הדיון

הראשון התקיים ב-26 במארס 1995 ונסב על קבלת החלטה בידי המשטרה לסגור תיק פלילי

בעילה של חוסר ענין לציבור ומה הקווים המנחים לפעולתה של המשטרה בסגירת תיקים

מהסוג הנ"ל. דיון נוסף התקיים ב-22 במאי 1995. בכל הקשור לדוח 45, בנושא: מעצרים.

לגבי העילות לסגירת תיקים, סמכות המשטרה לסגור תיקים מחוסר ענין לציבור

מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי והיא מצויה בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי.

שם מעוגנת הסמכות החוקית לפעילותה של המשטרה, בקביעת הענין לציבור בקיומה או

באי-קיומה של החקירה, ולאחר יקירה, סגירת התיק מאין ענין לציבור לאחר שהושלמה

החקירה. אני סבור שזה יהיה מיותר לצטט כאן את הסעיפים. הרי הם מצויים בספר החוקים

של מדינת ישראל, ואפשר להגיע אליהם.

לגבי החלטה שלא לחקור ולא להעמיד לדין, משום שבניהולה של החקירה מתברר שאין

ענין לציבור, יש עניינים פחותי ערך, שאנחנו מראש קובעים שאין טעם לנהל לגביהם

יקירה שלימה, ולכן אנחנו גונזים את החומר באין עניו לציבור בניהולה של החקירה;
והחלופה לכך היא
ניהול חקירה שלימה והגעה לחשודים וזיהויים, ולאחר שהגענו עד

לחשודים, זיהויים והאשמתם במשטרה, לא מצאנו ענין לציבור בהגשת כתב אישום והבאת

החשוד לדין.

השיקולים לסגירת תיקים מאין ענין לציבור הועלו כקווים מנחים בבג"ץ גנור נגד

היועץ המשפטי לממשלה, והקווים המנחים שם שימשו אותנו לכתיבתה של פקודת קבע

משטרתית, ובה יש כל מנין השיקולים שעלו בבג"ץ ושנותחו על ידי הבג"ץ, והם שימשו

לנו מורה דרך לכתיבתה של פקודת קבע.

בענין השיקולים לסגירת תיק מאין ענין לציבור, השיקולים שקצין משטרה צריך
לשקול הם
חומרת המעשה; הנסיבות האישיות של החשוד; נסיבות אישיות של קרבן העבירה;
אינטרסים חיוניים של אחרים, למשל
של המדינה, או גוף ציבורי אחר; שיקולים מוסדיים
של התביעה ושל בתי המשפט
כוח אדם. כל העקרונות הללו מופיעים אצלנו בפקודת הקבע

של המטה הארצי, 14.01.01, שנבחנה ואושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וקיבלה תוקף

ופרסום בילקוט הפרסומים 42:30, מיום 14 ביולי 1994 . היות שהפקודה הזאת קיבלה

פרסום בילקוט הפרסומים, ניתן גם להגיע אליה ולקרוא את עקרונותיה. באהריות אני

אומר שהיא עברה מבחן משפטי גם בתוך המשטרה וגם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והיא

פקודה טובה ומנחה.
רחבעם זאבי
אבל תסכים אתי שחיא גורפת. מאחורי הפקודה הזאת אתם יכולים לא לעסוק בכל מה

שלא מוצא חן בעיניכם. אם אחד השיקולים הוא, למשל, כוח אדם של התביעה, הרי תמיד

התביעה לוקה במחסור בכוח אדם. תיתלו באילן הזה ותאמרו שאין ענין ציבורי.
ניצב יוסי לוי
אין הצבעה על שימוש גורף בענין הזה.



רחבעם זאבי;

הבאת כאן את השיקולים שלמדתם מתוך הבג"ץ והכנסתם אותם לתוך פקודת הקבע של

המשטרה, והיא נותנת לכם הופש פעולה גורף. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, ויש

לכם במה להיאחז.

ניצב יוסי לוי;

לא מצאנו במקומותינו שימוש סוהף בסוגיה של מחסור בכוח אדם. זו אהת העילות.

העילות צריכות להיות מצטברות.

עו"ד רונה קלר;

אבל יש איזון.

ניצב יוסי לוי;

בוודאי, יש איזון בין הדברים, והם בנויים גם בצורה מדורגת.
רחבעם זאבי
במקרה שתרצו להיאחז בעילה של כוח אדם, תיאחז ו בכוח אדם, במקרה - - -

ניצב יוסי לוי;

לא נאחזנו. הנסיון מראה שלא נאחזנו.
רהבעם זאבי
אני לא מדבר על הנסיון. אני מדבר על פקודת המשטרה שנכתבה ונבנתה על סמך לימוד

אותו בג"ץ. נחתם לעצמכם חופש פעולה סוחף, גורף, גלובלי. איש לא יוכל לבוא אליכם

בטענות, כי אתם נאחזים בפקודת קבע של המשטרה שקיבלה תוקף הוקי, כי היא פורסמה

בילקוט הפרסומים והיא מבוססת על בג"ץ. גמרנו, אין יותר ענין ציבורי.

ניצב יוסי לוי;

מה עוד היינו צריכים לעשות?
רחבעם זאבי
לפי דעתי, להגביל אתכם. ענין ציבורי זה באמת ענין ציבורי.

עו"ד הנה קלר;

העילות האלה הותוו על ידי השופטים ברק וגנור, אבל הן לא עומדות כל אהת בפני

עצמה. יש כאן שאלה של איזון. אתה צריך לקבוע מתי תהיה פגיעה גדולה יותר. ברור

שבעבירה של שוחד או אונס השיקול של מחסור בכוח אדם בפרקליטות אינו מהווה שיקול.

רחבעם זאבי;

איפה אני למד את זה?

ניצב יוסי לוי;

מתוכן הפקודה.



אמירה שבתאי;

מפסק הדין.

רחבעם זאבי;

מחר יכול קצין משטרה להחליט במקרה כמו מקרה שמרת: אונס הוא מוגבל, ולעומת זאת

אין לנו כוח אדם. לא נעסוק במקרה שמרת.
עו"ד חנה קלר
צריך לעיין בפקודה כולה. ניצב לוי קרא רק חלק ממנה, אבל במהלכה יש גם הבקרות,

המבחנים ואותם האיזונים הנדרשים.
שאול יהלום
עורכת דין קלר, ניקח לדוגמה מכת מדינה כמו גניבות מרכב חונה. זו עבירה חמורה,

זו מכת מדינה.
ניצב יוסי לוי
אנחנו לא סוגרים תיקים כאלה מאין ענין לציבור.
שאול יהלום
אבל אתה אומר: אין לי כוח אדם.
ניצב יוסי לוי
אני אומר שלא סוגרים, ותפקידה של הביקורת לבדוק.
שאול יהלום
הרי אתם בדרך כלל לא חוקרים.
עו"ד חנה קלר
לא, למה? אם יש מכת מדינה, לא סוגרים.
שאול יהלום
אנשים באים ומתלוננים, אתם רושמים את התלונה ואחר כך סוגרים.
רחבעם זאבי
וכך הגניבות החקלאיות בקו התפר.
היו"ר דוד מגן
חבר הכנסת יהלום, נדמה לי שאתה לא מעודכן במה שקורה בשטח. אם פעם גניבה מרכב

חונה היתה מכת מדינה, היום גונבים את כל הרכב.



ניצב יוסי לוי;

לפי מיטב הבנתנו ולפי הביקורת שאנחנו עורכים ביחידות, לפי שעה איו להערות

האלה אחיזה במציאות של ימינו, אין שימוש סוחף בדברים הללו, והאיזון שבין חומרת

העבירה והאינטרס הציבורי לבין יתר הקריטריונים שמנחים אותנו נשמר בדרך כלל

בשיקולי הקצינים, והם מבוקרים. אגב, יש אפשרות לערער על כל החלטה שלנו לסגור תיק

מאיו ענין לציבור.

רחבעם זאבי;

בידי מי הזכות הזו?

ניצב יוסי לוי;

בידי האזרח המתלונן.
יורם לס
בפני מי הוא מתלונן, בפני היועץ המשפטי לממשלה?

ניצב יוסי לוי;

הוא מערער בפני היועץ המשפטי לממשלה על החלטת המשטרה לסגור את התיק. זאת

זכות מוקנית בחוק, ולפי מה שאנחנו ידעים, יש אזרחים שעושים שימוש בזכות הזאת,

והדברים נשקלים מחדש לגופו של ענין.
רחבעם זאבי
חיו מקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה עשה לכם אובר-רולינג לפי ערעור?

ניצב יוסי לוי;

מעטים, אבל יש, וזה תקין. אנחנו לא נפגעים מכך שאנחנו קבענו דבר מסויים,

והיועץ המשפטי לממשלה קבע אחרת. זאת זכותו, חובתו וסמכותו, ואין לנו בעיה עם

הענין ואני חושב שזה הליך תקין במדינה מסודרת.

אני מפנה את מי שמעוניין להעמיק בסוגיה לפרסום של הפקודה הזאת. אני רואה שיש

התעניינות רבה. היא פורסמה בילקוט הפרסומים, ואפשר לקרוא אותה במלואה. היא לא

סודית.

באותו הקשר דובר כאן על סגירת תיקים בנושא חוק הגנת הפרטיות, שימוש במאגרי

מידע.
היו"ר דוד מגן
הקדשנו לזה ישיבה ב-26 ביולי.

ניצב יוסי לוי;

בדקנו ומצאנו שאכן בסוגיה הזאת לא היתה פעילות תקינה ביחידות. הוצאנו הנחיה

מפורשת וחד משמעית, שמשום ריבוי הארועים בענין הזה יש לההמיר בגישה המשטרתית

ובעבירות הללו אין לסגור תיקים מעילה של חוסר ענין לציבור, ואגב כך אנחנו גם

שינינו את מדיניות חחקירה והאכיפה בסוגיה הזאת, כי ממחצית 1994 ואילך חשנו, וגם

קיבלנו מידע, שיש סחף בביצוע העבירות הללו, בעיקר מצדם של חוקרים פרטיים,

ונתנו הנחיות בכל הקשור להגנת הפרטיות ולשימוש במאגרי מידע. לכן במהלך 1995 היינה

פעולה אינטנסיבית של יחידות החקירה.



ביחידה הארצית לחקירת פשעים נחקרו 108 תיקי חקירה שנוגעים לנושא האזנות סתר

ושימוש במידע ממאגרי מידע שנמסרו לחוקרים פרטיים. במקביל, היחידה הארצית לחקירת

הונאה עשתה מבצע במהלך 1995. ובו נחשפו עובדי מדינה מרשויות שונות שעשו שימוש

במאגרי מידע שנמצאים ברשותם למילוי תפקידם וסיורו עם חוקרים פרטיים במידע על אזרחי

המדינה. גם בסוגיה זו עשינו מבצע מקיף.

היו"ר דוד מגן;

על אף שאיננו רגילים לשבח גופים מבוקרים על עבודתם, אני רוצה להזכיר לחברי

הוועדה שבנושא הזה נעשתה עבודה מיוחדת בעקבות הדיונים בוועדה בעניו נציבות מס

הכנסה ומס רכוש, ואני אומר את זה גם בשם נציב מס הכנסה. המשטרה נכנסה לעובי

הקורה, ובעקבות הדיונים בוועדה נדמה לי שגם פורסמו נהלים חדשים. נעשתה עבודה יפה.

ניצב יוסי לוי;

אכן כך. גם הוצאנו נהלים והנחיות חד משמעיות, שאין בענין הזה מידה של סלחנות,

והנושא מטופל ביחידות ברמה טובה.

עוד נטעו באותו ענין של במאגרי מידע, שמאגרי המידע שבידי המשטרה אינם רשומים

כדיו. הנושא הזה נמצא כיום בטיפול מתקדם מול רשמת מאגרי המידע של פרקליטות

המדינה, ואני מניח שלא התכוונו להיות כפי שמגדירים אותנו, כלא רושמים כדיו את

מאגרי המידע של המשטרה.

למיטב הבנתי, הגורמים שפנו אלינו וביקשו לקבל עותקים של ההנחיות והפקודות

שהוצאנו קיבלו אותם, ולא, אנחנו מוכנים להעביר את העתקי ההנחיות למי שמתענייו

בסוגיה, והוא יוכל לקבל את כל המסמכים הלא-מסווגים שהוצאנו בעניו הזה. עד כאו

בנושא סגירת תיקים מהוסר ענין לציבור וטיפול במאגרי מידע.

דו תיכוו;

האם הוועדה יכולה לקבל את ההוראות?

ניצב יוסי לוי;

הו פורסמו בילקוט הפרסומים 42:30 מה-14 ביולי 1994, ואפשר להגיע אליהו. אם

מדובר בהנחיות מסווגות, אנחנו יכולים לתת לכם העתק.

היו"ר דוד מגן;

כפי ששמתם לב, אני הצגתי תחילה את נושא המעצרים, ואילו ראש אח"ק התייחס בעיקר

לעניו סגירת תיקי יקירה, כך שהגענו למצב ששני הסעיפים בסדר היום נדונים במשולב.

בבקשה, חבר הכנסת יהלום.

שאול יהלום;

אני נדרש לסוגיה השולית לכאורה, אבל המאוד חשובה, שנוגעת לסגירת התיקים, וזו

הסוגיה של המרשם הפלילי. אמנם המרשם הפלילי נדוו בעיקר בדוח מבקר המדינה 43, ולא

בדוח 45. אבל למיטב ידיעתי, עד היום לא נעשו על ידי המשטרה הצעדים הנכונים בנושא

הזה, ואני רוצה להעיר מספר הערות בנדון.

היו"ר דוד מגן;

תרשה לי להסיר מכשול. קיבלנו דיווח שהוצאו כללים.



שאול יהלום;

אני מגיע לזה. השאלה הראשונה שלי היתה מדוע במשך שתים-עשרה שנה לא הוצאו

הכללים. עכשיו, כשנכנסתי לישיבה, אמרה לי היועצת המשפטית של משרד המשטרה, שהכללים

הוגשו כבר לוועדת החוקה, הוק ומשפט.

ניצב יוסי לוי;

אנהנו מוזמנים לשם בעוד שבוע ליתן דין וחשבון על העניו הזה.

שאול יהלום;

על אף שאנהנו מדברים כאן על איחור של שתים-עשרה שנה, אין לי אלא לברך שכעבור

שתים-עשרה שנה המשטרה הוציאה את הכללים האלה. אבל כפי שאני מבין, בכללים האלה אין

שום פרוצדורה לגבי מחיקת רישומים פליליים שלא בתקופת הזמן שכבר קבועה בפקודת

הקבע. בענין הזה אני רוצה להעיר.

כבר נאמר בדוח מבקר המדינה - וזה נאמר גם בקריאת ביניים של חבר הכנסת זאבי -

שלפעמים נסגרים תיקים, באמת בשל מחסור בכוח אדם, בתואנה של חוסר ענין לציבור, ולא

בעילה של חוסר אשמה. הרי כדי להגיע למצב של חוסר אשמה, החוקר צריך להוציא את

נשמתו, צריך לפתוח תיק ולגבות עדויות, וכיוון שאין למשטרה כוח אדם לצורך זה,

אומרים; אנחנו סוגרים את התיק מחוסר ענין לציבור. ואז נתקע האדם ברישום הפלילי.

הערתי כבר בכמה ישיבות שמדובר בחוק על רישום פלילי ועל רישומים אחרים, אבל

במסמכים שאתם מוציאים, אין הבדל. דהיינו, לאדם יש מה שנקרא "רישום אחר", ובחוק זה

מוגדר כרישום אחר, ובכלל לא הוגשה תביעה, נניח מחוסר ענין לציבור, אבל אצלכם כתוב

למעלה; רישום פלילי, ר"פ, ואם אדם מביא את הרישום הזה למוסד כלשהו על פי בקשתו,

אותו מוסד רואה שכתוב; רישום פלילי.

הכי חמור זה שהדבר כבר הפך למכת מדינה, שכאשר אנשים רוצים להתנכל לשכניהם

ולזולתם, הם מתלוננים, התלונה נרשמת, והנילון כבר נתקע ברישום פלילי לכל החיים.

דן תיכון;

אולי הוא לא יודע.

שאול יהלום;

בדוח מבקר המדינה 43 נאמר, שכאשר אתם סוגרים תיק, לא רק שאתם צריכים להגיד

למה אתם סוגרים תיק, אלא גם עליכם להביא לידיעתו של האדם הנוגע בדבר את כל

ההשלכות של הרישום הפלילי, כדי שהוא יוכל לערער, משום שאחרי זה מבערים את התיק,

ולאחר ביעור התיק אפילו אין אפשרות לבדוק אם יש טעות. בדיווח שלך, ניצב לוי, לא

שמעתי שאתם מתייחסים גם להשלכות של הרישום הפלילי, כבקשתה של מבקרת המדינה.

בעתון "ידיעות אחרונות" אני קורא ידיעה מה-1 בנובמבר, שמתייחסת בערך לדברים

שאני אומר; "מאות חפים מפשע רשומים במרשם הפלילי של משטרת ישראל. די בתלונת סרק

של שכן כדי להפוך אזרח תמים לפושע".

ניצב יוסי לוי;

הוא סמכות איזו שהיא העתון הזה?

שאול יהלום;

בזמן האחרון אני רואה שהמשטרה והשב"כ משתמשים בתקשורת כסמכות מאוד עליונה.



דן תיכון;

אבל, ניצב יוסי לוי, יש לך אפשרות להזים את הדברים.

ניצב יוסי לוי;

כן, אני עומד לעשות את זה.

שאול יהלום;

בענין זח יש פרוצדורה מסויימת. כתוב כאן ב"ידיעות אחרונות": "מבקר משרד

המשטרה, ניצב אלכס איש-שלום, מתייחס לתופעה הזאת, ואם כל פניה שמגיעה אליו בענין

נבדקת והיא נמצאת לא מוצדקת, נמחק השם מן הרשימה". הנוהל הזה כתוב ב"ידיעות

אחרונות" אבל, למיטב ידיעתי , הוא לא מפורסם בשום מקום. לא כתוב בשום פקודת קבע,

שאם אדם רוצה לערער על הרישום הפלילי, הוא יכול לעשות זאת.

נתקלתי במקרים שכבר הועלו בוועדה הזאת ובוועדת החוקה, חוק ומשפט. מדובר

בבחורים צעירים שהשתתפו בהפגנות, חלקן חוקיות, חלק מהם לא השתתפו בכלל, והמשטרה

עצרה אותם ופתחה תיק והכניסה אותם לרישום הפלילי. לדוגמה, בעיירת מעלות ראש

המועצה הגיש תלונה נגד בחורים צעירים ואחר כך הוא עצמו ביטל את התלונה. הוא הגיע

למסקנה שהוא טעה והוא הלך למשטרה וביטל את התלונה. התיק נסגר, אבל הרישום הפלילי

הועבר לצה"ל, לפי נספח אי או גי, אני כבר לא זוכר בדיוק. זאת אומרת, נוצר כאן מצב

אבסורדי, שאגם אם המתלונן מבטל את התלונה, כי נוכח בטעותו - גמרנו, אותו בחור כבר

מסומן לכל החיים, ובצבא כבר מציגים לו כל מיני שאלות והוא מקבל מכתכ של איזו ועדה
שבו אומרים לו
תתנהג יפה, אז לא נעשה לך "נו-נו-נו" ונמליץ למשטרה על מחיקה

וכיוצא באלה. במדינה מתוקנת הדברים האלה לא ייתכנו.

קודם כל יש דוח 43 שבו מבקרת המדינה מעדיפה את חוק הגנת הפרטיות, ואני מבין

שכל הענין הזה שבמחלוקת בין מבקרת המדינה לבין משרד המשטרה ושר המשפטים עדיין לא

נפתר, וחבל שלא נפתר, אבל מעבר לזה צריך לקבוע הסדר, והסבירה לי היועצת המשפטית
בחצי פה שזה לא כתוב. ההסדר צריך להיות כזה
ראשית, יש להפריד בין רישום אחר לבין רישום פלילי. הכותרת צריכה להיות אחרת.

יש רישום לצרכי משטרה. רישום שאינו פלילי אינו צריך לצאת מהמיושב כרישום פלילי.

הרי כתוב בחוק שלמשטרה מותר לנהל רישומים אחרים, והמלה "פלילי" אפילו לא כתובה,

ואתם כוללים את זה יחד;

שנית, צריך למצוא סידור איך הדברים האלה נמחקים כאשר זה מוצדק וכשיש סמכות

מסויימת לבדוק את זה. אני מסכים שזו תהיה היחידה לתלונות הציבור, אבל שמישהו יידע

מזה;

שלישית, מבקרת המדינה אמרה שאתם צריכים להודיע לכל אדם על ההשלכות על הרישום

הפלילי לפני ביעור התיק, ואתם לא עושים את זה.

רביעית, אין למסור פרטים על הענין הזה
ניצב יוסי לוי
מה אנחנו לא עושים?
שאול יהלום
כשאתם אומרים לאדם שאתם סוגרים לו את התיק, אתם לא מביאים לידיעתו - - -



ניצב יוסי לוי;

למתי המידע הזה עדכני? אני שואל, כי לאחר דוח מבקר המדינה אנחנו הכנסנו פסקה

שמיידעת את האזרח שנפתח נגדו רישום פלילי או נסגר נגדו רישום פלילי, כתוצאה

מפעולה משטרתית.

שאול יהלום;

זה היה המבצע.

ניצב יוסי לוי;

זה נמשך.

שאול יהלום;

מה שמבקרת המדינה ביקשה הוא, שבאופן שגרתי - לא במבצע - כשלאדם יש רישום

פלילי ונסגר התיק, צריכים להודיע לו שתיקו נסגר מהסיבה המפורטת, ואם תיקו נסגר

מסיבה גי או די - כך אני מבין את מבקרת המדינה - יש ליידע אותו ששמו נכנס לרישום

הפלילי, ואם רצונו לערער, יש לו 30 יום כדי לערער לכתובת זו וזו. אחזור בי

מדבריי, אם יסתבר לי שזה כן נעשה, אבל למיטב ידיעתי, זה לא נעשה. כל הדברים האלה

שמניתי, כולל מסירה ללשכת גיוס, לעניות דעתי, עדיין לא נפתרו.

היו"ר דוד מגן;

תודה. חבר הכנסת זאבי, בבקשה.

רחבעם זאבי;

אני רוצה להידרש לשני הנושאים; גם למעצרים וגם למה שקוראים; סגירת תיק מחוסר

עניו לציבור.

בענין המעצרים אנחנו עדים לתופעה שהחריפה מאז נכתב הדוח על ידי המבקרת; ביצוע

מעצרים כענישה זוטא, ולאו דווקא לצורך ביצוע הוקירה או מניעת התפרעות מיידית. אני

מכיר אישית אנשים שנעצרו ולא נחקרו, ישבו 48 שעות, ואחר כך הוגשה בקשה לשופט

להאריך את מעצרם ל-10 ימים או ל-12 יום, ורק חלק קטן מהזמן הם נחקרו, ולפעמים

כמעט לא נחקרו. כלומר, המשטרה עושה מזה קרדום מרתיע כלפי אותו אדם וסביבתו,

החברים שלו. עוצרים אנשים, הם יושבים באבו-כביר או בכל מקום אחר, לא נהנים

מהחיים מפני שהתנאים קשים, וזו בעצם מין ענישה, ואף אחד לא קבע בחוק שהמשטרה היא

גוף שופט ומעניש.

המשטרה היא גוף שתפקידיו מוגדרים בחוק בדיוק. אם הם צריכים לחקור, שיחקרו,

אבל הם לא יכולים לעצור מישהו ל-48 שעות ואחר כך לבקש משופט הארכה לעוד שבוע או

עשרה ימים, בלי שנעשה בזה שימוש . הנתונים שהמבקרת מביאה פה בדוח 45, בעמודים 377

ואילך, יהיו יותר חמורים בדוח הבא, אם במקרה המשטרה תהיה נשוא לחקירת המבקרת בשנה

הבאה, ואני מוצא לנכון להזהיר מפני זה.

הסעיף השני הוא סגירת תיק מחוסר ענין לציבור. סגירת תיק מחוסר ענין לציבור

צריכה להיות כמשמעה. אתם בפקודת הקבע של המשטרה צריכים להגדיר באופן ברור מאוד

מה זה "חוסר ענין לציבור" ועשיתם את זה, אבל בצורה מאוד גלובלית, מקיפה, גורפת,

סוחפת. היום אתם יכולים, על סמך כל מה שבא לכם, לסגור תיק.



למשל, חוסר כוח אדם בפרקליטות זה לא עניינכם, ואצלכם זה מופיע כאחת הסיבות,

כאחת העילות, לסגירת התיק. אתם תגידו מתי יש או אין עניו לציבור, ולפי דעתי, זה

צריך לעבור אישור של היועץ המשפטי לממשלה, כדי שההגדרות תהיינה ברורות המשפט. אם

איו די כוח אדם, זו בעיה שביניכם או ביו הפרקליטות לביו האוצר. יכול להיות שיסגרו

תיקים מסיבות אחרות, אבל לא תהיה זו המשטרה שסוגרת תיק באמתלה או בעילה של חוסר

עניו לציבור, כי יש עניו לציבור בתיק כזה או אחר, ולפעמים יש תיקים שמתגלגלים

ובאמת איו בהם עניו לציבור. ההגדרה צריכה להיות הרבה יותר אמיתית, נכונה, והיא

צריכה לומר בדיוק מה זה חוסר עניו לציבור. זה שאין לפרקליטות כוח אדם, זה לא אומר

שאיו עניו לציבור.

לכו אני חושב שפקודות הקבע שלכם צריכות להיות מנוסחות מחדש. אמנם הו פורסמו

ברשומות, אבל אפשר לפרסם מחדש, ואני ממליץ שהו ייכתבו מחדש, ולא על ידיכם, אלא

עין נוספת צריכה לבדוק אותם. לא יכול להיות שאתם תשתמשו בנימוקים ארגוניים,

תקציביים או בנימוקים כלליים שונים תחת העילה של חוסר עניו לציבור. אחר כך עונה

גם היועצת המשפטית שיש שיקול דעת כולל ומשקללים כך או אחרת וכל מיני גורמים

משפיעים. זו אמירה מאוד כללית. ברגע שההחלטה היא בידיכם, היא יכולה להיות

שרירותית כלפי האזרח, כלפי האזרחים המתלוננים.

בתשובה שלך לקריאת הביניים שלי מצאתי סיפוק בכך שהאזרח המתלונו או הגוף

המתלונו יכולים לערער בפני היועץ המשפטי לממשלה.
ניצב יוסי לוי
אנחנו כותבים לו שהוא יכול לערער.

רחבעם זאבי;

לפי דעתי, צריך גם למצוא את הדרך שהאזרח יידע שיש לו זכות כזו. כשאתם מקבלים

החלטה כזו, אתם צריכים ליידע אותו ולהגיד לו: עומדת לרשותך תקופה של חודש או

שבועיים שבה אתה רשאי לערער. זאת כדי שהוא יידע שהוא רשאי לערער. זה מספק אותי

מבחינה זו, שגם אם האזרח לא ירצה להתמודד שוב מול הגוף "המאיים, הגדול והנורא"

ששמו משטרת ישראל, ואיו לו כסף ואין לו פרקליט וכו', אם הוא עקשו ואם הוא חושב

שהוא צודק, הוא יוכל לערער. אתם צריכים רק לפקוח את עיניו ולהגיד לו שהוא רשאי

לערער.

ניצב יוסי לוי;

ברשות היושב ראש, אני מבקש להעיר הערה לעניו הזה, אולי זה יחסוך זמו יקר

לחברי הוועדה. אני חושב שאני עשיתי עוול לפקודה ולמנסחיה, כי קראתי רק

שניים-שלושה קטעים נבחרים מהפקודה, אבל הפקודה היא הרבה יותר ממצה, הרבה יותר

רחבה, הרבה יותר מחייבת מאותם קטעים שאני בחרתי לקרוא בדברי ההסבר שלי. הפקודה של

סגירת תיק מאין עניו לציבור היא פקודה שמורכבת בערך מ-15 שיקולים. יש מנין

שיקולים רחב מאוד שקצין משטרה חייב לשקול אותם. יש שיקולים שמתקשרים לחשוד,

שנוגעים לקרבן, שנוגעים לאינטרסים של המדינה, שנוגעים לביצוע עבירה וחומרתה. זה

מנין שיקולים, וחלקם מצטברים וחלקם נפרדים.
רחבעם זאבי
ואחר כך כולם נמוגים מול חוסר כוח אדם.

ניצב יוסי לוי;

זה מופיע בשולי הדברים, בקצה.
רחבעם זאבי
בזה נאחזים.

ניצב יוסי לוי;

אני לא מכיר במקומותינו שימוש גורף בנימוק של חוסר ענין לציבור בגלל שאין

לנו כוח אדם כדי להביא תיק לבית משפט, אבל אני מציע שתקראו את הפקודה ותלמדו

אותה. לדעתי, היא כתובה בטוב טעם, ומעבר ליופי הניסוחי, היא גם מחייבת.
היו"ר דוד מגן
תודה. חבר הכנסת דן תיכון, בבקשה.
דן תיכון
אני רוצה לתקוף את הענין מהצד ההפוך. אני לא יודע מי הגיש את הבקשה לחוות

דעת, כי לא כתוב כאן, אבל - - -

היו"ר דוד מגן;

זה מתגלגל עוד מה-26 ביולי. השאלה הזו התעוררה באחד הדיונים, ואז אמרנו

שנקדיש לכך פרקים מיוחדים. ב-26 ביולי ישבנו עם ראש אגף חקירות בנושא, והיום

אנחנו מבקשים להשלים את המלאכה.

דן תיכון;

אני דווקא לא כל כך מוטרד מזה שסוגרים תיק. אני דווקא מוטרד מזה שלא

סוגרים תיקים, ויכול להיווצר מצב שהוגשה תלונה נגד מישהו, והתיק נשאר פתוח

במשך שנים.

רחבעם זאבי;

נדמה לי שיש הגדרה מתי סוגרים תיק.
דן תיכון
לכן שאלתי היא האם אנחנו יכולים לקבל נתונים סטטיסטיים באשר לכמות התיקים

שנפתחים, כמות התיקים שנסגרים וכחלוף כמה זמן. האם סוגרים תיק כעבר חמש שנים,

או כעבור עשרים שנה, או כעבור שנה, או כעבור שנתיים? יש אצלכם מישהו שעובר על
הרשימה, מעיין בתיקים ואומר
את זה סוגרים, את זה לא סוגרים, זה עדיין קיים,

זה בוער, את זה צריך להשלים?
ניצב יוסי לוי
השאלה מאיזה טעם. הרי תיק צריך להסתיים או בבית משפט, או בהחלטה כלשהי של

פרקליט או של קצין משטרה.
דן תיכון
מתי? תוך כמה זמן?
ניצב יוסי לוי
בסיום החקירה מתקבלת ההחלטה.

דן תיכון;

מה זה "סיום החקירה"? מה הוא זמן סביר לסיום החקירה, שנתיים-שלוש?

ניצב יוסי לוי;

לא, אני לא מכיר הרבה תופעות כאלה שהעני ן נמשך שנתיים-שלוש. זמן סביר

לסיום חקירה הוא בין ששה חודשים לשנה. יש חקירות חריגות, אבל אנחנו לא מדברים

כרגע על חריגים. אני מדבר על הכלל.

דן תיכון;

האם יש כללים בענין הזה?
ניצב יוסי לוי
יש לנו הנחיות שמסדירות את הענין.

דן תיכון;

נניח שתיק נפתח לפני שנה. כחלוף שנה לא היתה בו פעילות. האם מישהו יעבור

עליו ויגיד; אני סוגר את התיק, או שהתיק שוכב?

ניצב יוסי לוי;

אם הוא במשטרה, כן; אם הוא בפרקליטות, זה עניינה של הפרקליטות. יש תיקים

שאנחנו מעבירים לפרקליטות המדינה במחוזות השונים שלה, ומרגע שהעברנו את התיק

להחלטת הפרקליטות אם יש מקום להגשת כתב אישום, או לסוג אחר של גמר הטיפול,

כגון; סגירה מחוסר הוכחות, סגירה מאין אשמה, סגירה מאין ענין לציבור, עיכוב

הליכים וכיוצא באלה - מרגע שהתיק מצוי בפרקליטות, המעקב הוא בידי הפרקליטות.

בתיקים שבמשטרה המעקב הוא של המשטרה.

דן תיכון;

אני שואל את שאלתי מנקודת ראותו של האזרח. מתי האזרח צריך להתעורר ולומר;

הוגשה נגדי תלונה, חלפו כך וכך שנים, מה קורה אתה?

ניצב יוסי לוי;

אין לו שום בעיה לפעול.



דן תיכון;

השאלה היא אס יש אי-אלו כללים שעל פיהם אתם מקילים על האזרחים.

ניצב יוסי לוי;

אין לנו מנגנון שידווח לאזרחים אחת לתקופה על מה שקורה בתיקים שלהם.

דן תיכון;

למשל, יש לך סטטיסטיקה שאומרת שב-1992 נפתחו 100,000 תיקים, מתוכם נסגרו

כך וכך תיקים, הוגשו כך וכך כתבי אישום, עדיין בחקירה כך וכך, ואפשר לראות שמה

שהוגש ב-1992 יילך ו יצטמצם משנה לשנה עד שיגיע לאפס?

ניצב יוסי לוי;

בוודאי. יש דוח סטטיסטי כזה שאנחנו מקבלים אותו ועוקבים אחריו. זה נקרא;

דוח סטטיסטי על מצב תיקים. "מצב תיקים", אין פירושו שהתיקים הגיעו למיצוי

בהליך משפטי, או בהחלטה מינהלית.

דן תיכון;

אני מדבר רק על חקירה.

ניצב יוסי לוי;

כן, בוודאי, גמר חקירה, העברה לתביעה המשטרתית או לתביעה בפרקליטות.

שאול יהלום;

כל מה שאני יכול להוסיף הוא, שבפקודה שהוזכרה כאן אין שום הגבלת זמן. לא

כתוב, למשל, שתוך 30 יום מתום הטיפול בתיק צריך לקבל החלטה. בכל הפקודה הזאת

המנוסחת כל כך יפה, לדבריך, אדוני, אין שום הגבלה מבחינת הזמן לסגירת התיק או

לקבלת החלטה אחרת.

ניצב יוסי לוי;

יש לנו הנחיות שאינן בפקודות הקבע, הנהיות מח"ק. זו יחידה שמטפלת במעקב

אחר תיקי חחקירה במדינה, והנחיות מח"ק מסדירות את הזמנים.

דן תיכון;

אתה מתייחס למי שיפנה למח"ק.

ניצב יוסי לוי;

לא. יחידת מחלקת החקירות והתביעות של המשטרה מנחה את יחידות החקירה בכל

הארץ והיא מוסמכת להוציא הנחיות על בסיס פקודות הקבע שלנו, ויש הנחיות

שמסדירות ליחידות את זמני החקירה, את סיום החקירה.



דן תיכון;

האם אדוני יכול למסור לנו נתונים לגבי כל שנה שהוא יבהר?

היו"ר דוד מגן;

אני רק אבקש מניצב לוי לענות לכל השאלות במרוכז.
רחבעם זאבי
רק עוד שאלה אחת. האם יש לך דוח על חקירות ותיקות, "זקנות"? כלומר, אם

חקירה נמשכת, למשל, מעל לשנה, זה מדליק פנס אדום וזה מובא לתשומת לבו של ניצב

לוי; אם חקירה נמשכת שנה וחצי, זה צריך להגיע עד המפכ"ל. אני סתם נותן

דוגמאות. יכול להיות שצריך לקבוע פרקי זמן אחרים. האם יש מערכת דיווח במשטרה

שמצביעה על תיקים ותיקים?
דן תיכון
יכול להיווצר רושם שאתם בעצם משאירים את התיקים פתוחים משיקולים שהם לא

תמיד לענין.
היו"ר דוד מגן
חברי הוועדה, משתי סיבות אני רוצה לנסות לנווט את הדיון לקראת סיכום

ביניים. הסיבה הראשונה היא שאורחנו, שר המשטרה, שהדיון תואם עמו, לא הגיע

לדיון. הוא הודיע שהוא מאחר משום שהוא נמצא בפגישה אצל ראש הממשלה בפועל

והמיועד לתפקיד ראש הממשלה, אבל עם כל זה שאני מתחשב באווירה, אני חושב שיש

בכך משום ביזוי של הכנסת. אני עדיין לא רוצה לפרסם זאת ולצאת בהצהרה בענין

הזה, משום שדווקא השר שחל משתף פעולה ועובד יפה מאוד עם הוועדה.
רחבעם זאבי
לא רק עם הוועדה, עם כל הכנסת. הוא מכבד את עבודת הכנסת,
היו"ר דוד מגן
אני פועל בשם הוועדה. לכן לאחר הישיבה אני עוד אברר אתו מה קרה.
דן תיכון
אני מציע שקודם תברר ואחר כך תנזוף בו אם צריך, כי יש היום נסיבות

מקילות.
היו"ר דוד מגן
לגבי ענין הנסיבות המקילות יש לוי ויכוח אתך. מלאכת הרכבת הקואליציה היא

לא עניינה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אבל אני מקווה שיש לו סיבה יותר

חשובה. השתתפותו של השר בישיבה זו היתה נחוצה כי, להזכירכם, אנחנו פתחנו את

הדיונים שלנו בדוח 45 בדברים, שלפחות לי נראו חמורים - ואני חושב שאני מדבר גם

במשה של מבקרת המדינה - בענין המעצרים.



דן תיכון;

זה לב לבו של הדוח.
היו"ר דוד מג(
המעצרים הבלתי חוקיים, המעצרים הבלתי מוצדקים והמעצרים הבלתי מנוצלים הם

אלה שפתחו את סדרת הדיונים בדוח 45, ואז קבענו לעצמנו כי לקראת סוף השנה, לאחר

שניתן שהות מספקת למשטרה - ושר המשטרה והמפכ"ל וניצב לוי דיווחו על הנחיות

חדשות, עיבוד לקחים וכניסה לעובי הקורה - נוכל לשמוע כיצד הדברים מתבצעים בשטח

ולקבל דיווח שיניח את דעתנו. אמרתי בתחילת הישיבה שמדובר כאן באחת מזכויות

היסוד של האדם, חירותו של האדם, ואל לנו להקל ראש בנושא זה.

הדיון כאן התפתח וגלש לנושא הרישומים הפליליים שנדון כבר במסגרת דוח

43. הנושא הזה העסיק את הוועדה, המשטרה נקטה פעולות, והוועדה וביקורת המדינה

עקבו, אבל אודה לך, ניצב לוי, אם בדברי תשובתך תתייחס גם לחלק הזה,

בפרופורציות המתאימות. אני מאוד מקווה שחבר הכנסת יהלום טועה, ומה שהיה אז זה

לא מה שקיים היום, לפחות לא באותם היקפים ולא באותו קנה מידה, אם כי ממש

בפתיחת הישיבה החלפתי אינפורמציה עם מזכיר הוועדה על מקרה דומה, על עוד אדם

בכיר מאוד, שמסייע מדי פעם לוועדה בהתנדבות, והסתבר פתאום שיש לו ר"פ. הלכתי

לבדוק. מסתבר שמדובר בהפגנה משנת 1984 בכביש הצפון. אבל אם יהיה מענה ומפה תצא

הבשורה - אולי אפילו דרך ההודעה של הוועדה - כיצד כל אזרח יוכל לבדוק - - -
שאול יהלום
היו"ר דוד מגן;

הסוגיה של סגירת תיקים, של הגדרת חוסר ענין לציבור, היא סוגיה מורכבת

מאוד שבוודאי תמשיך עוד ללוות אותנו.

בהעדרו של שר המשטרה והואיל וב-11:30 גם לנו יש פגישה נוספת עם אורח

מחוץ לארץ, אני מבקש להתרכז בדברים הללו. אנחנו נבקש אחר כך דוח ביניים בכתב

משר המשטרה, לאחר שנברר את הסיבות לאי-הגעתו, ואם יהיה צורך, נקיים שוב דיון

בנושא הזה.

גברתי מבקרת המדינה, בבקשה.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

רציתי רק לשאול שאלה אחת כדי שתנוח דעתי. האם אתם שומרים על הסדר הנכון

וקודם כל בודקים אם בכלל יש אשמה פלילית, ולא קופצים לפעמים לעילה של חוסר

ענין לציבור? מה ההבדל? אם אין אשמה פלילית, השם של אותו אדם בכלל לא קיים

ברישום הפלילי שלכם, הוא יוצא. האם בשל עומס עבודה אומרים לפעמים: בנושא כזה

איזה ענין יש לציבור כלפי אדם כזה? ולכן כבר לא נבדוק לפי סדר. אני מקווה שזה

לא כך.
ניצב יוסי לוי
בוודאי שזה לא כך,
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
מתחילים מאין אשמה פלילית.
אמירה שבתאי
דבר ראשון שנבדק זה קודם כל אם יש בתלונה בסיס לעבירה פלילית.
ניצב י וסי לוי
את זה מלמדים את אנשי ההקירות בגרסה דינקותא, היינו אם יש בכלל מקום

לעבירה, אם נעדרה עבירה פלילית, אם יש עבירה מהסוג הזה בספר החוקים של המדינה.
מבקרת המדינה מרים בן-פורת
לא, זה לא מספיק, אדוני. צריך גם ראיות - - -

ניצב יוסי לוי;

בוודאי.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

אם אתם בודקים קודם כל את הדברים האלה - ולא תמיד זה פשוט להגיע להחלטה

כזו או אחרת - אז אתם עושים את הדבר הנכון, ולא, עלול מישהו להיפגע, ולמעשה

כבר היו בפנינו, כנציב תלונות הציבור, מקרה אחד או שני מקרים כאלה, שהוגדרו

כאין ענין לציבור, זאת אומרת, אותו אדם נכלל בתוך הרישום שלכם, והתברר שצריך

היה לכתוב; אין אשמה פלילית. עכשיו זה לא קורה.

אמירה שבתאי;

טעויות יכולות לקרות.

ניצב יוסי לוי;

אנחנו מקווים שזה לא קורה.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

אבל המגמה היא זאת.

ניצב יוסי לוי;

בעצם השטח האפור שבין אין אשמה פלילית לאין ענין לציבור הוא הרבה יותר

חד. הבעיות שלנו הן בדרך כלל בין אין אשמה לחוסר חוכחות. זו בדרך כלל הבעיה

המקצועית של אנשי חקירות.



מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

אבל אז אין הבדל מבחינת העבריין, מפני שכך או אחרת הוא נכנס לרישום.

רציתי להדגיש, ונדמה לי שאין על זה עוררין, שרק באין אשמה פלילית השם של האדם

מוצא.
אמירה שבתאי
נכון.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

בכל המקרים האחרים, אם הם טועים ובמקום הוסר ראיות כותבים: אין ענין

לציבור, או להיפך, מבחינת האדם הנוגע בדבר זה פחות קריטי, מפני שהוא ממילא

בפנים.

ניצב יוסי לוי;

הוא ברישום משטרתי. זאת לא הרשעה.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

לא הרשעה, אבל לפעמים, כאשר אדם צריך להביא איזה אישור שהכל בסדר, הוא

עלול לסבול מזה. לכן שמתי את הדגש על אין אשמה פלילית.

שאול יהלום;

אם אפשר, ברשותך, אני אצטט מדוח 43; "מהוראות החוק עולה, שמתוך המידע

הכלול ברישומים הפליליים מותר למסור מידע על תיקים שנסגרו מחוסר ענין

לציבור... לעומת זאת מידע אחר הכלול אף הוא ברישומים הפליליים, כגון תיקים

שנסגרו מחוסר אשמה פלילית או מחוסר ראיות או תיקים שהסתיימו בזיכוי הנאשם, לא

הוסמכה המשטרה למסור לגורם חיצוני כלשהו". זאת אומרת, מבחינת המסירה עדיין יש

הבדל בין התיקים השונים.

מבקרת המדינה מרים בן-פורת;

נכון מאוד, ואת זה אנחנו נבדוק, כמובן.

ניצב יוסי לוי;

אדוני היושב ראש, אני מצטער שגלשנו לסוגיה הזאת, כי לענין הזה אנחנו

עשינו הכנות רבות לקראת הופעתנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שאליה אנחנו

מוזמנים, ובפתח הדברים שם אני מתכוון לומר שכל הערות מבקרת המדינה בדוח 43

בנושא המרשם הפלילי זכו להתייחסות מעמיקה, נלמדו, הופקו לקחים, נעשה מבצע

לעדכון המרשם הפלילי, שיפרנו את הטפסים שהאזרח מקבל לידיו וכך הוא מודע

לכניסתו למרשם הפלילי או ליציאתו ממנו, ועשינו גם משהו תקשורתי בענין: פנינו

לציבור ואמרנו שכל מי שחושב ששמו נכלל בטעות במרשם הפלילי יפנה למשטרת ישראל,

ומשטרת ישראל תטפל בסוגיה. ואכן היו פניות ותיקנו עוולות. לחלק נתנו תשובה

שאנחנו מצטערים, אבל הם טועים ולא אנחנו, ולגבי חלק תיקנו את המצב. לדעתי,

עשינו מבצע בקנה מידה גדול מאוד שעלה הרבה כסף למשטרה.



שאול יהלום;

האם אפשר שהוועדה תקבל התייחסות בכתב לדוה 43, סעיף אהר סעיף, כיצד זה

תוקן?
ניצב יוסי לוי
נדמה לי שאנחנו הכנו את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר דוד מגן
אני רוצה להזכיר לך, ניצב לוי, שדורו ביניים העברתם לנו. אם יש לכם נתונים

מעודכנים יותר על הדברים שנאמרו בדוה 43, נשמה לקבל אותם.

ניצב יוסי לוי;

עכשיו אנחנו הולכים להשיב על הדוח בוועדת החוקה, חוק ומשפט ולהגיד מה

עשינו.

שאול יהלום;

אפשר לקבל את זה בכתב?

רהבעם זאבי;

הצעה לסדר. אני מציע שנמשיך בסעיף הזה בישיבה נוספת, ואם נוכל, גם

בנוכחות השר.

שאול יהלום;

ואם עד אז ראש אגף חקירות יעביר לנו את הדברים גם בכתב, זה מאוד יעזור

לנו.

היו"ר דוד מגן;

אני מבין שניצב לוי לא רוצה לפגוע בכבודה של ועדת החוקה, חוק ומשפט,

ואנחנו נחכה. לאחר שהוא יעביר את הנתונים לוועדת ההוקה, חוק ומשפט, הוא יעביר

אותם גם לנו. בסדר?

ניצב יוסי לוי;

אין לי בעיה. אני פקיד מדינה.

היו"ר דוד מגן;

יש איזון בין ועדת החוקה, חוק ומשפט לבין הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

אנחנו נחכה. לאהר שתעביר את הדברים לוועדת החוקה, חוק ומשפט, תואיל בבקשה

להעביר אותם לנו, וכמובן, למבקרת המדינה.
ניצב יוסי לוי
אם שמעתי נכון, מישהו מחברי הכנסת המכובדים אמר שעוצרים יותר. לכן אני

רוצה להתחיל בדיווח בנושא המעצרים ולומר שבעשרה חודשים יש ירידה - - -

שאול יהלום;

אני מבין שסיימנו כבר את הנושא של הרישום הפלילי.
ניצב יוסי לוי
נתבקשתי לענות על המעצרים. ב-10 חודשים של עבודת המשטרה יש ירידה ב-% 9.8

במעצרים של המשטרה ביחס לשנה הקודמת.
רחבעם זאבי
זה באופן גלובלי, אבל במספר המעצרים שמעניינים אותי, אנשי הפגנות, אין

ירידה.
ניצב יוסי לוי
אותי מעניינים כל המעצרים.

רחבעם זאבי;

אותי לא מעניינים כולם, אני מודה, במגזר של מפגינים יש עליה במעצרים ולא

ירידה. לך לגבעת הדגן ותראה.
ניצב יוסי לוי
אני מצטער, ההסתכלות שלי על מעצרים היא הסתכלות של שוטר שמבקש לאכוף את

החוק, ולא שום הסתכלות אחרת, ואני אומר לכם שבעקבות ההוראות, הנהלים והכנסים

שקיימנו, מפכ"ל המשטרה, שר המשטרה ואני, והמסרים שהועברו ליחידות חשטח, יש

ירידה בכמות המעצרים, ואני מקווה שהירידה בכמות המעצרים מתבטאת באותם מעצרים

שלא היה צריך לבצע, ולא במעצרים אחרים.

לגופו של ענין, אני אמרתי בהזדמנויות רבות, גם פומביות, שלפי טעמי, כאיש

משטרה ותיק, כראש אגף ההיקרות של המשטרה, דוח מבקרת המדינה בנושא המעצרים, עם

הליקויים שהוא התייחס אליהם, היה סטירת לחי למשטרה, כי אנחנו נערכנו שנים רבות

לפקח על נושא המעצרים משום שאנחנו יודעים את חשיבותו של הענין מבחינת האזרח.

כל מעצר מיותר זה עולם ומלואו, ולכן ההתייחסות שלנו היתה מחמירה, מהירה

ואינטנסיבית.

אשר על כן מחלקת החקירות והתביעות שממונה על פיקוח על עבודת החקירות

במשטרה הכינה הנחיה שמגדירה את רמות הפיקוח, מרמת קצין חקירות בתחנת המשטרה,

למפקדו, מפקד תחנת חמשטרח, לקצין החקירות המרחבי, למפקד המרחב, לקצין החקירות

המחוזי, למפקד המחוז, לראש אגף החקירות כממונה על כל נושא מערך החקירות ולמפקח

הכללי של המשטרה. קבענו את כל רמות הפיקוח וקבענו לכל אחד בתפקידו, במקומו,

ברמתו, מה הוא חייב לבצע מדי בוקר בבדיקת המעצרים שמתבצעים ביחידתו. קבענו,

כמובן, נהלים לגבי אותן סוגיות שעליהן העירה מבקרת המדינה בדוח: חוקיות המעצר,

הצדקה למעצר, נחיצות המעצר וניצול המעצר, והקפדנו לכתוב בנהלים שכל קצין

חקירות יוודא בבוקר אם המעצרים של אתמול אכן עונים על הקריטריונים האלה.



כבר אמרתי שבמקביל היו מספר כנסים שייחדנו אותם לנושא הזה של מעצרים, וגם

עבר המסר, ששר המשטרה הזכיר אותו כאן באחת הפגישות של הוועדה, שהוא מטיל

אחריות אישית על אנשי משטרה שמבצעים מעצרים שאינם חוקיים או שאינם מוצדקים או

שאינם מנוצלים - אחריות אישית, והוא ישקול אמצעים מינהליים כלפיהם.

אנחנו - המטה הארצי של המשטרה - ערכנו גם ביקורת פתע ביחידות ועשינו

בדיקת מדגם של מעצרים בחודש יוני, ולהפתעתנו הרבה, כבר אז הגיע המסר עד לרמת

השטח. ביקורת פתע בתחנות המשטרה של המחוזות שלנו עשינו בצפון, במרכז, בתל-

אביב, בדרום, בירושלים, ובדקנו מדגמית את המעצרים שהיו באותו יום ביחידה. למעט

סוגיה אחת שהיתה בוויכוח בין המקצוענים של המטה הארצי לבין עובדי השטח, כל

המעצרים היו בהתאם לקריטריונים שקבענו בעקבות דוח מבקר המדינה.

היו"ר דוד מגן;

מה בכל זאת היה הוויכוח לגבי המקרה האחד הזה?
ניצב יוסי לוי
היתה שאלה של חיוניות המעצר, אם צריך לקיים את החקירה כשהחשוד במעצר, אם

הוא יכול לתאם עדויות, אם הוא יכול להפריע למהלכה של החקירה, אם הוא יכול

להעלים ראיות מהזירה או להעלים דברים אחרים. אלה ויכוחים שמתקיימים כל הזמן

במשטרה.
היו"ר דוד מגן
זאת אומרת, המעצר היה חוקי. הוויכוח היה על הנחיצות.
ניצב יוסי לוי
חוקי - תמיד. אני רוצה לומר שחוקיות המעצר היא נשמת אפו של החוקר ושל

קצין המשטרה, זה סעיף ראשון, שלא נהיה מפירי חוק, ואם אתם זוכרים, בדוח מבקרת

המדינה נדמה לי שדובר על 3%, ו-3% זה הרבה, אבל בהשוואה לאחוז בנושאים

אחרים, אחוז המעצרים הבלתי חוקיים היה נמוך יחסית, כי זה מבחן ראשון לקצין

משטרה. היו אחוזים יותר גבוהים בנושאים אחרים: הצדקת המעצר וניצול ימי המעצר.

הגרוע ביותר היה ניצול ימי המעצר, ואני הערתי שניצול ימי המעצר מתקשר לכוח אדם

במשטרה, כי מי מנצל את ימי המעצר?

היו"ר דוד מגן;

אני רוצה להזכיר ששיעור המעצרים הבלתי חוקיים היה 3%, הבלתי מוצדקים 12%

והלא מנוצלים 24.5%, וכל זה מתוך 64 אלף. זה מפחיד.

אמירה שבתאי;

לשנתיים.



ניצב יוסי לוי;

חוקיות המעצר היא מבחן ראשוני.

אנחנו פועלים על פי עקרונות נהלי פיקוה שאני הסברתי אותם כאן, ברמות

השונות, ואגב, קצין מדווח לקצין ממונה על הביקורת שהוא ערך ומפנה תשומת לב

לחריגים, אם יש. הבעיה שלנו בענין הזה היא ויכוח בינינו לבין משרד הכלכלה

והתכנון.

זה לא ויכוח.

ניצב יוסי לוי;

כוונתי למחלוקת. אני לא יודע איך להגדיר את זה. הטענה נגדנו היא שהפיקוח

הזה צריך להיות ממוחשב. אנחנו מקבלים עקרונית את הגישה. לדעתי, המחשוב במשטרה

הוא לעילא ולעילא. הוא טוב, הוא מתקדם ומסייע לנו בעבודה, אבל מחשוב של הליך

כזה של פיקוח על המעצרים, לפי דעת המומחים למחשב שלנו - מענ"א, מחלקת עיבוד

נתונים אוטומטי - דורש שנה וחצי של הכנות, ולאחר מכן יש תקופת הרצה וכניסה

לעבודה, ואני מקווה שנפתור בקרוב את הסוגיה הזאת. אם לכם יש פטנט שיארך פחות

זמן ולא יעלה לנו הרבה כסף, אדרבא.

היו"ר דוד מגן;

אבל אין ביניכם ויכוח עקרוני שצריך לבצע את זה.
רחבעם זאבי
הם מסכימים למחשוב.

ניצב יוסי לוי;

הבעיה זה הזמן והעלויות, ואם יש לכם פטנט לא יקר מבחינה כספית ומהיר,

ברצון רב.

היו"ר דוד מגן;

תודה. אנחנו נבקש לקבל עוד השלמות בכתב משר המשטרה, לאחר שאני גם אשוחח

עמו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 40;11}

קוד המקור של הנתונים