ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 31/07/1995

תגובת הוועד המקומי נופים להודעת נציב תלונות הציבור לפי סעיף 43ב' לחוק מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 450

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. די באב התשנ"ה (31 ביולי 1995). שעה 10:30

נכחו;

חברי הוועדה; אי הירשזון - היו"ר

י' שפי
מוזמנים
מבקרת המדינה ונציב תלונות הציבור גב' מ' בן-פורת

אי רביד - מנהל נציבות תלונות הציבור

גבי מי במברגר - עוזרת בכירה למנהל נציבות תלונות הציבור

גבי אי שטרן - סגן ממונה על מחלקה בנציבות תלונות הציבור

עי גילדור - יועצת משפטית, ועד מקומי נופים

י י לבני - יו"ר הוועד המקומי נופים

ג' בן-ארי - חבר הוועד המקומי נופים

גב' ש' מטלון - חברת הוועד המקומי נופים
מזכיר הוועדה
בי פרידנר
קצרנית
חי אלטמן
סדר-היום
תגובת הוועד המקומי נופים להודעת נציב תלונות הציבור,

לפי סעיף 43ב' לחוק מבקר המדינה.



תגובת הוועד המקומי נופים לתודעת נציב תלונות הציבור

לפי סעיף 43ב' לחוק מבקר המדינה
היו"ר א' הירשזון
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ומקדם

בברכה את מבקרת המדינה ונציב תלונות הציבור הגב' מרים בן-פורת ואנשי משרדה. כמו

כן אני מקדם בברכה את הוועד המקומי נופים שמטעמו מופיעים, באן, בפנינו גבי ענת

גילדור, מר יעקב לבני, גבי שרה מטלון ומר גד בן-ארי.
הנושא שהונח על שולחננו הוא
תגובת הוועד המקומי נופים להודעת נציב תלונות

הציבור לפי סעיף 43ב' לחוק מבקר המדינה.

רשות הדיבור למנהל נציבות תלונות הציבור, מר אביגדור רביד.

אי רביד;

הנושא הזה הובא בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה הואיל והנלון, הוועד

המקומי נופים, לא מילא איור המלצת נציב תלונות הציבור שדן בעניינה של מתלוננת

שעבדה במקום, וקבע כי פיטוריה של המתלוננת נעשו בניגוד לכללי הצדק הטבעיים, תוך

פגיעה בזכות היסוד של המתלוננת. לא ניתנה לה הזדמנות נאותה וסבירה להשמיע את

טיעוניה לפני קבלת ההחלטה על פיטוריה באותו מעמד שבו הוועד החליט לפטרה.

הוראות החוק הנוגעות לעניין הזה הוזכרו, והן קבועות בסעיף 43ב' לחוק מבקר

המדינה האומר שמי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב תלונות הציבור תוך המועד

האמור בסעיף קטן אי על הצעדים שננקטו לא עשה כן או שההודעה אינה מניחה את דעתו

נציב תלונות הציבור, רשאי הוא להביא את העניין לידיעת השר הנוגע בדבר או הוועדה.

נציב תלונות הציבור ביורה, כמובן, בדרך שהחוק מאפשר לה.

עיקרי הדברים לפני גוף העניין; החלטת נציב תלונות הציבור ניתנה ביום 14

באוקטובר 1994 בו נקבע חד משמעית כי הליך הפיטורין מחוסר תוקף משפטי, וכי הוא

נפגע.

יודגש מייד כי ההחלטה לא דנה בטיב עבודתה של המתלוננת ובשאלה אם היה ראוי

לפטר אותה או לא. ההחלטה מתייחסת לכך שהליך הפיטורין כשלעצמו היה נגוע בפגם

שורשי שהביא לכך שכל ההליך בטל מעיקרו, לכן המתלוננת צריכה לחזור לעבודה.

תוכן הדברים הללו הובא לידיעת הנלון במכתב ששלחנו ביום 17 באוקטובר 1994,

כלומר 3 ימים אחרי שההחלטה ניתנה על ידי נציב תלונות הציבור, וכמובן שתוכנו הובא

גם לידיעת המתלוננת.

תוכן ההחלטה היה לקבוע באופן חד משמעי כי פיטוריה של המתלוננת בוצעו כתגובה

על חשיפת מעשי שחיתות, אולם לגבי זכות השימוע המצב שונה, מכיוון שמגיעה לה זכות

יסוד שווה אם עומדים לפגוע במעמדה. במקרה זה לא קויימה זכות השימוע כהלכתה,

לפיכך בטלים הפיטורים מעיקרם כאמור לעיל.

קיבלתי תגובה מהרשות, לפיכך הבאנו את העניין, שנית, בפני נציב תלונות הציבור,

ביום 16 ביוני - - -
היו"ר אי הירשזון
כאשר אתה אומר: הרשות, האם כוונתך לוועד המקומי נופים?



אי רביד;

כן. כוונתי לוועד המקומי נופים.

מאחר וראינו שלא מקיימים את המלצתנו העניין הובא, ביום 16 ביוני, בפני נציב

תלונות הציבור, ואז גבי שטרן שלהה מכתב, ביום 22 בחודש האומר כי אנחנו חוזרים

ועומדים על כך - - -

היו"ר אי הירשזון;

תסלח לי על כך שאני קוטע את דבריך באמצע. בהתחלה נשלח מכתב ליישוב - - -

אי רביד;

ב-17 באוקטובר 1994.

היו"ר א' הירשזון;

אני מביו שבמכתב הזה נציב תלונות הציבור הודיע - - -

אי רביד;

הוא הודיע על תוצאות הבירור, ואמר מה לעשות.

היו"ר א' הירשזון;

מה קרה לאחר מכו?

אי רביד;

לאחר מכו היתה התכתבות בינינו לביו הוועד המקומי נופים ממנה הבנו שהוועד לא

עומד לבצע את המלצתנו אם כי לא היתה החלטה פורמלית.

מה קרה בינתיים? - המתלוננת הגיעה אלינו בחודש מאי וסיפרה כי בזמנו, כאשר היא

קיבלה את התשובה, היא פנתה לעורך דיו, בחודש נובמבר, היתה אז התכתבות ביו עורך

הדיו לביו הוועד המקומי, ובסופו של דבר עורך הדין חדל לייצג אותה מסיבות כאלה

ואחרות. המתלוננת, בינתיים, כדי להתפרנס, עבדה במקום אחר ונתקלה בקיר כיוון שהיא

לא יכלה לחזור למקום עבודתה. הוועד המקומי, על פי החוק, היה צריך ליזום ליצור

אתה קשר ולומר; זאת ההחלטה של נציב תלונות הציבור, הפיטורין לא תופסים, אם צריך

לעשות הליך של שימוע נעשה אותו כהלכתו, והוועד היה סוברני לפטר אותה אם היתה עילה

לפטרה. אבל הדבר הזה לא נעשה. מבחינה עובדתית, מאז שהיא פוטרה, היא לא חזרה

לעבוד באותו מקום עד עצם היום הזה.

לאהר שהענייו הזה נודע לנו, הבאנו אותו בפני נציב תלונות הציבור. ב-16 ביוני

ישבנו עם הנציב ובעקבות הישיבה הזאת, ב-22 ביוני, הוצאנו מכתב בו נכתב כי בהתאם

לסעיף 43ב' לחוק מבקר המדינה, רשאי נציב תלונות הציבור או מי שהתלונה עליו, להביא

את הענייו בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. כלומר אמרנו מראש מה

הצעד האפשרי הבא כדי לא להפתיע.

בתחילת חודש יולי, כלומר כעבור 12 יום, גבי שטרו סיפרה לי כי היא לא קיבלה

תשובה על פנייתה. ב-11 ביולי טלפנתי לראש הוועד המקומי נופים שאמר לי, בתגובה

לפנייתי אליו, לפנות ליועצת המשפטית שלו. עניתי לו שעם כל הכבוד ליועצת המשפטית

שלו שאני מכבד אורנה מאד, אין לי דיו ודברים עמה. ההחלטה צריכה להתבצע, ואם הוא



רוצה להיוועץ אתה מה או איך לענות - מי אני שאתערב? ואז ראש הוועד המקומי ביקש

ממני פרק זמן של שבוע שאישרתי לו למרות שלא סברתי שמגיע לו עוד שבוע, אבל חשבתי
לעצמי
מי אני שאני אכתיב את המהלכים? חלפו 10 ימים, התקשרתי אליו שנית, אמרתי לו

שאף שהוא ביקש פרק זמן של שבוע ימים נתתי לו 10 ימים, אבל טרם קיבלתי תשובה. על

דברי אלה ראש הוועד המקומי נופים אמר לי שתישלה אלי תשובה בפאקס או בדואר. עד

היום לא קיבלנו תשובה לפנייתנו מ-22 ביוני. גם לא קיבלנו הסבר מדוע התשובה לא

ניתנה.

במה מדובר? - קבענו בצורה חד משמעית שאותה זכות שבית המשפט הגבוה לצדק וגם

בית דיו לעבודה מגן עליה, נפגעה. בעברית פשוטה: על מנת שנראה שהזכות נשמרה

למתלוננת היה צריך להודיע לה על הכוונה שעומדים לפטר אותה, לומר לה בצורה כזאת או

אחרת מאילו טעמים, ולאפשר לה להגיב על כך. אפשר לקבל את גרסתה, אפשר לא לקבל את

גרסתה, מכל מקום הדבר לא נעשה.

אולי תישמע טענה כי שוחחו אתה או לא שוחחו עמה, מכל מקום שימוע לא היה.

בפרוטוקול הדיון של הוועד המקומי מ-7 במרץ, שמשום מה נעשה בשעות הלילה
המאוחרות, כתוב
"הצעת ליבני", יושב ראש הוועד, "לפטר את המזכירה לאלתר לאור

מחדלים שהתגלו בעבודתה.". אחד החברים בוועד, בשם קובי, אומר: " אני מופתע לשמוע

סדרת האשמות כה חמורות כנגד המזכירה מאחר ועמדתה ותשובותיה לא הובאו לישיבת

הוועד. לבקש זימון המזכירה/פקידה לבירור משותף תוך ימייים שלושה ורק עם תום

הבירור להחליט לגבי המשך העסקתה. כל עוד לא יישלח זימון לבירור כזה אני מתנגד

לפיטוריה.". כלומר אחד המשתתפים באותה ישיבה חש שיש כאן איזשהו נתק. מצד אחד

ייחסו למתלוננת מעשים או מחדלים והתנגדות כזאת או איחרת שהיא פסולה, ומן הצד הארור

הוא שמע על העניין הזה באותה ישיבה לראשונה, ואז הוא שאל איך אפשר להמשיך בדיון

בלי לתת לה לומר את דברה?

מה עשה יושב ראש הוועד, מר יעקב לבני? בפרוטוקול כתוב: "לבני יעקב מוסיף

שבשעה 21:45 טלפן לבית משפחת פז על מנת לזמן את סימה לבירור", סימה זאת המתלוננת,

"ונענה על ידי בעלה שהיא מסרבת להופיע.". כלומר כשהוועדה כבר ישבה, הודיעו לה

לבוא. מה שאני רוצה לומר בהקשר הזה של הדברים הוא שהיא צריכה להיות פנומן בשביל

לדעת מה לענות או מה להשיב ואיך להתגונן כאשר פורמלית, איש לא יכחיש זאת, לחשו,

וזאת עובדה שהיא לא קיבלה הודעה פורמלית שעומדים לפטר אותה. למען הדיוק אחד

מחבריה לחש לה שבעוד יומיים שלושה ישקלו את פיטוריה. זאת לא הודעה פורמלית על

פיטורין. באותה מידה הוא יכול היה לא לומר לה זאת.
בפרוטוקול כתוב עוד
"דני מצטרף לדעתו של קובי ולפי דעתו של דני אין לגדי

זכות הצבעה בעניין היות והוא (סימרו מעורבים אישית בעניין כרטיסי הוועד למען

החייל.". אני רוצה להסביר מה קרה; המתלוננת אמרה: תראו מי הצדיק שמדבר? -

הגיעו לרשותנו 96 כרטיסי הגרלה של הוועד למען החייל שנרכשו בכספי הציבור, לא נעשה

בהם שימוש למטרה שלה הם נועדו, מישהו עיכב אותם בידו, ואחר כך, בצורה כזאת או

אחרת, הם הוחזרו או לא הוחזרו. זה נושא לחקירתה של המשטרה. אבל לא זה מה

שרלוונטי. ואז נאמר שמאחר ומדובר על האיש שלו ייחסו את נטילת הכרטיסים - לא

ראוי שהוא יישב בעניין הזה. אני פוסח על הדברים האלה כי הם לא נוגעים

במישרין לענייננו.

אני ממשיך לקרוא קטע בגאותו פרוטוקול מה-7 במרץ 1994: "גדי מצטרף לדעתו של

לבני, שיש לפטרה לאלתר. תשובה לדני כיוון שנושא הכרטיסים עלה כתגובה מעבר לכך

נעשה בירור עם סימה בנוכחות חברי הוועד" וכו' וכו'.

"קובי מבקש שבפרוטוקול יירשמו טענות נגד המזכירה. לבני מפרט את הטענות" שיש
נגדה ואומר
"אין עריכת קופה קטנה", וכוי. לאחר מכן כתוב: "דני מבקש שהיועצת

המשפטית", אגב על פי הפרוטוקול לא ידוע אם היא נכחה או לא נכחה באותה ישיבה,

"תבדוק את נושא הצבעת גדי בנושא פיטורי המזכירה. שרה", עוד אחת מהמשתתפות באותה
ישיבה, אמרה
"אין לי אימון במזכירה ולכן צריך לפטרה.



הוחלט ברוב שלושה נגד שניים לפטר את סימה פז מעבודתה.

הערה של שרה, למרות פיטוריה מוכן הוועד לזמנה לישיבה נוספת לבירור. הישיבה

תתקיים ביום שני - 14 במרץ 1994 שעה 20:30.".

אני לא עוסק בספקולציות אבל אני מבקש שהיושב ראש יבין את ההתפלגות שהיתה

באותה ישיבה של שניים נגד שלושה. אילו היה שימוע כדין אולי התוצאה לא היתה שונה?

הרי זה בדיוק מה שרצינו להבטיח. תחליטו מה שתחליטו, אבל כתוב במפורש, בפרוטוקול,

שאחד מחברי הוועד אמר שהוא, לראשונה, שומע על עניין הפיטורין.

המסקנה מהדברים האלה היא כי האנשים האלה יכלו להיות מודעים לפגיעה בזכות של

המתלוננת ובכל זאת הם לא פעלו למען הזכות הזאת אלא ניסו לרפא את הפגם, אם מותר

להתבטא בלשון כזאת, על ידי פעולה מאוחרת שלא היה לה שום אפקט.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי בן-פורת;

זה לא לגמרי בלתי רלוונטי שנגד אותו אדם מבין השלושה, שהפך את העניין הזה

לרוב, אחרת היו שניים נגד שניים, המתלוננת הטיחה דברים. היא לא היתה שם אולי כדי

לבסס את דבריה? אולי כן ואולי לא.
היו"ר אי הירשזון
הוועד המקומי נופים מונה 5 איש או שרק 5 איש נכחו באותה ישיבה?

ג' בן-ארי;

הוועד מונה 5 איש.

היו"ר אי הירשזון;

כמה משפחות גרות בנופים?
י י לבני
בסביבות 90.

אי רביד;

אין לנו כל ספק שמבחינה משפטית פגם כזה מביא לבטלות ההליך, והזכות, כפי שכבר

אמרתי, מורכבת מכמה אלמנטים; הודעה בזמן, מולן נימוקים, סיפק לאיש להתגונן,

והפורום. איש לא טען בפנינו שהיא הוזמנה, פורמלית, לאותו דיון שהתקיים. אלא מה?

- בלהט הדיבורים הרימו אליה טלפון, בשעה רבע לעשר בלילה, ואני מודיע לכם שגם אני

לא הייתי בא לדיון בקריאה כזאת אפילו אילו היתה נפוצה שמועה שעומדים לפטר אותי.

מדוע לשחק לידי אלה שסוטים מכללי מינהל תקין?

בשנת 1995, אחרי שנציבות תלונות הציבור קיימת משנת 1971. ב-3 מקרים לפחות בית

המשפט העליון, בהרכבים שונים ובמועדים שונים, אמר וחזר ואמר שאסור להשאיר את

החלטת מבקר המדינה כמבקרת המדינה או את החלטת נציב תלונות הציבור כנציב, כאות

מתה, ובמנהל תקין דווקה הכוח המוסרי הזה של ציות לרשות בקבלת הדין לא בכפייה,

בכפייה זה סיפור של סעיף 45 וזה לא המקרה שלפנינו, יש לכבוד ולקבל את ההחלטה.



התלונה החלה בכך שהמתלוננת ביקשה את הגנתנו במסגרת סעיף 45א לחוק מבקר

המדינה. היא הצביעה על מעשה פסול או מעשה שחיתות וביקשה להוציא צו. כאשר אנהנו

ביררנו את התלונה לא קבענו באופן פסקני שלא היו דברים, אבל מתוך זהירות בדקנו את

הקשר הסיבתי והתגובה, והיו לנו במקרה הזה אי אלו ספקות. אבל אין לנו קביעה, ולא

קבענו חד משמעית שלא היו דברים מעולם. זאת הערת אגב.

החלק הדומיננטי שאני מצביע עליו הוא הפגיעה בזכות המהותית.

היו"ר א' הירשזון;

תודה. רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועד המקומי נופים.

עי גילדור;

למרות שמר רביד אמר שהוא לא ירשה להיכנס לצד העובדתי של הדבים, הוא מנסה

לטעון שמאחר שרוב הדברים שהוא פרס בפנינו הן עובדות, אני בכל זאת חייבת להיכנס

אליהן במידה מסויימת.

מדובר על מזכירה שהועסקה כחצי שנה. בהתחלה נחתם אתה חוזה זמני ל-3 חודשים,

ואחר כך הוא לא הוארך. התקימו דיונים אם כן להעסיק אווזה באופן קבוע, והמצב לא

היה סגור.

התייחסנו במלוא הרצינות למשרד מבקר המדינה - - -
היו"ר אי הירשזון
ב-17 באוקטובר נשלח אליכם מכתב מטעם נציבות תלונות הציבור ולא התקבלה תשובה

על המכתב הזה.
עי גילדור
התקבלה תשובה בכתב, ואני גם שוחחתי עם גבי שטרן. לא קיבלנו את ההמלצה

הסופית, אבל כן היתה התיירוסות.
היו"ר אי הירשזון
אני לא מדבר על ההמלצה אלא אומר שלא התקבלה תשובה.

עי גילדור;

אני יכולה להציג את הדברים, וגם שוחחתי עם גבי שטרן - - -

היו"ר אי הירשזון;

הוועדה רואה בחומרה רבה את עצם ההתייחסות הזאת לנציב תלונות הציבור, מבלי

להיכנס לנושא עצמו.

עי גילדור;

כל זה (מראה את ההתכתבות) הוא רק מכתבי התשובה שלי אל הנציבות, כאשר בתוך

החומר הזה יש, ממש, חוברת שאני מוכנה להציג בפניכם. מעבר לכך שוחחתי עם גבי שטרן

לא פעם ולא פעמיים. יש בינינו ויכוח משפטי וויכוח עובדתי, זה נכון, אבל

ההתייחסות נעשתה במלוא הרצינות.
היו"ר א' הירשזון
האם את יכולה להציג בפניי את מכתב התשובה על המכתב שנשלה ביום 17 באוקטובר

1994?

אי רביד;

גבי גילדור שאלה בצדק או שלא בצדק את עורכת דין שטרן האם בהחלטת הנציב ניתן

לראות צו, או המלצה בלבד? אנחנו לא מכירים את המושג: המלצה. גב' שטרן ענתה על

השאלה ואמרה שזה, אכן, לא צו, מפני שהנציבות לא ביררה את התלונה במישור של סעיף

45א אלא במישור של פגם בהליך הפיטורין.
גבי גילדור כתבה
בפנייתך מ-31 באוקטובר 1994 אני מאשרת קבלת מכתבך הנ"ל,

והנני להשיבך. החלטת נציבות תלונות הציבור בתלונות שבנדון, והכלולה במכתבי

שכתבתי ליושב ראש הוועד המקומי ב-17 באוקטובר 1994 , ניתנה בהתאם להוראת סעיף 43א

לחוק מבקר המדינה התשי"ח-1958. זה לא היה לגופו של עניין אלא זאת היתה תשובה

לשאלה - - -
מ' במברגר
אפשר לקרוא, בהזדמנות הזאת, את סעיף 43א':מצא נציב תלונות הציבור שהתלונה

היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו, ואם ראה לעשות כן גם

לממונה, ויציין נימוקיו.

עי גילדור;

בסביבות חודש פברואר התעורר ויכוח על שכר. לטענת מרשיי מה שהיה זה שהמתלוננת

לקים לעצמה שכר של שעות נוספות, בניגוד להחלטה שהושגה קודם לכן שלא יתנו לה תוספת

שכר. היא היתה ממונה על הנהלת חשבונות והתגלה לפחות לשני חברי ועד שהיא לקחה

לעצמה תוספות שכר. בהקשר הזה של הדברים מתעוררת שאלה האם זה קרה באישור יושב ראש

הוועד או לא? כך הסיפור התחיל. מר בן-ארי עלה על העניין הזה, הוא עורר אותו,

ומכאן הכל התחיל, מהשאלה האם ניתנה למתלוננת תוספת שכר בצדק או שלא בצדק?

היו"ר אי הירשזון;

גבי גילדור, אנחנו לא נמצאים, פה, בבית דין לעבודה
עי גילדור
זאת, בדיוק, הטרונייה שלי, שאנחנו לא נמצאים בבית דין לעבודה, כי לו היינו כן

נמצאים בבית דין לעבודה אני בטוחה שהדברים היו מתבררים עד תום.
היו"ר אי הירשזון
אם את רוצה לתת לנו תמונה כללית ולהיכנס לעצם הליך הפיטורין - בבקשה.

עי גילדור;

אני מבטיחה לא להאריך בדברים; אני נותנת רקע, בקצרה, כיוון שהוצג בפני

הוועדה רקע שונה לגמרי שאני חייבת להגיב עליו, אם כי ברור לי שזה לא העיקר.

בשלב יותר מאוחר המתלוננת הגיעה למסקנה שהיא נהגה לא נכון, והיא החזירה את

הכסף. במסגרת חופשת מחלה, כאשר היה אסור לה, בעצם, לעבוד, היא קיבלה פיצויים

אחרי תאונת דרכים, היא גבתה שכר נוסף, דבר שהיה פסול, והיא, אכן, הודתה בכך

והחזירה את הכסף.



הליך הפיטורין וחוסר שביעות הרצון נעשו, בערך, חודש קודם לכן.

הוועד, אחרי שהתגלו לו אי הסדרים בענייו הזה, באי התאמה באשר לקופה קטנה ולכל

מיני דברים שאני לא אלאה בהם את הוועדה, קיבל החלטה למנות את אחת מחברות הוועד

לשבת יחד עם המתלוננת לצורך בירור העניין, בדיקת תפקודה, והמשך העסקתה. אותה

חברת ועד יושבת כאן, אתנו, גב' מטלון, קבעה אתה שלוש פעמים פגישות, המתלוננת לא

מכחישה זאת, אבל גבי פז ,המתלוננת, ביטלה את הפגישות בשלושת הפעמים. בפעם

הרביעית היא הופיעה לישיבה שנקבעה בפורום של שלושת חברי הוועד שנמצאים כאן, ב-21

בפברואר, הפיטורין נעשו ב-7 במרץ, כאשר אמרו לה מה לא בסדר, וכאן יש ניואנסים

בינינו כיוון שהטענה מצד משרד מבקר המדינה היא שדנו רק בנושא התוספות לשכר ואילו

אנחנו טוענים שדנו גם בליקויי עבודתה. מכל מקום אין מחלוקת בדבר אחד והוא שבאמצע

הישיבה הגב' פז, המתלוננת, קמה, והטיחה במר בן-ארי את הדברים האלה: מהאיש

מדברים אתי על חוסר יושר? - גם לך יש בעיה. כדי שתבינו על מה מדובר אני אציין כי

בזמנו היה אינצידנט כזה; בוועד הקודם התקבלו כרטיסי הגרלה של הוועד למען החייל

שזיכו בפותחן ובסדין ליחיד, והטילו על מר בן-ארי ללכת למשרד האגודה לפדות את

הזכייה, אבל הוא שכח לעשות זאת. זאת היתה השחיתות הגדולה.

ברגע שמר בן-ארי שמע את הטענה הזאת הוא פנה, מיוזמתו, למשטרה, וביקש שתחקור

את העניין כדי שלא יישפכו את דמו. המשטרה, אכן, חקרה את הפרשה ומצאה שאין נגדו

אף ראיה. התיק נסגר. זה לגבי השחיתות הגדולה.

גב' פז, המתלוננת, זה גם מה שהפליא אותי - - -
אי רביד
ברשות היושב ראש אני מבקש לומר שיש לנו מידע שעלול לפגוע בכל מה שקשור לחקירת

המשטרה, ובכוונה לא הזכרנו את העניין הזה. אבל אם כן נדבר על העניין הזה, על

מסקנות החוקרים ועל בדיקות הפוליגרף - זה לא יוסיף כבוד לאף אחד. איננו צריכים

להיכנס לכל הפרשה הזאת לצורך התלונה שהונחה על שולחנה של הוועדה לענייני ביקורת

המדינה.

עי גילדור;

עם כל הכבוד, זה לא הוגן כיוון שמשרד מבקר המדינה לא קבע שהיתה שחיתות, ואילו

המשטרה קבעה, בפירוש, שלא נמצאו ראיות.

הי ו"ר א' הירשזון;

גבי גילדור, איננו דנים, עכשיו, בנושא הזה אלא בהליך הפיטורין. ביקשתי

בתחילת דבריי שתתמקדי רק בעניין הזה.

עי גילדור;

ניסיתי לעשות כן אולם לאור הערתה של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור גבי

מרים בן-פורת, שאמרה שאולי היה פסול בזה שמר בן-ארי ישב באותה ישיבה, מבחינת

הוועד. הייתי חייבת להתייחס לעניין הזה. זה היה אופי הפנייה של המתלוננת למשרד

מבקר המדינה, כאילו פיטרו אורנה על רקע שחיתות.

באותה ישיבה שהתקיימה ב-21, אחרי שהטיחו במתלוננת את כל הטענות, היה לה נוח

להפסיק את העניין ולכן הוא קמה ואמרה; גם אתה מדבר על זה? - הרי גם לך היה סיפור

עם הכרטיסים של ההגרלה, ואז היא יצאה.

שלוש פעמים נקבעה למתלוננת פגישה עם גבי מטלון כדי לעבור על הספרים, לבדוק

איך קרה הבלאגן, מדוע ארגז שלם של תיקים הוחבא תחת השולחן, עבודות של מזכירות כמו

שאנחנו מכירים, אבל היא לא הגיעה לפגישות האלה, ובישיבה שעכשיו דיברתי עליה - היא

עזבה באמצע.



אחרי שהיא עזבה את הישיבה, באותה ישיבה שהתקיימה ב-21 בפברואר, נקבעה ישיבת

ועד כדין שפורסמה על לוח המודעות של היישוב, כאשר צויין שהנושא שיידון בישיבה הוא

פיטורי המזכירה. הכל נקבע כדין. אני שלחתי לה את ההזמנה לישיבת הוועדה - -
א' שטרן
לא טענת זאת.

עי גילדור;

זה נעשה על פי החוק. שלחתי לך את ההזמנה,

א' שטרן;

הזמנה אישית לחברי הוועדה.

עי גילדור;

אני סבורה שלא נשמענו כמו שצריך.

באותה ישיבה נאמר ששני חברי הוועד הם האופוזיציה והם ינסו לעשות מזה הון

פוליטי. גבי פז, המתלוננת, כתבה באחד מהמכתבים שלה לנציבות שהיא ידעה שהם יתמכו

בה, אז איך ייתכן לומר, כפי שאמר מר קובי לוי שצוטט על ידי מר רביד שכאילו שהוא

שמע על זה פעם ראשונה? מתוך דברי המתלוננת עצמה ניתן להבין אחרת.

באותה ישיבה, שאגב לא קויימה בשעה מאוחרת אלא התחילה בשעה תשע בערב, אגב כך

צריך לזכור שחברי הוועד פועלים בהתנדבות, מגיעים אחרי שעות העבודה כך ששעה תשע

בערב לא נחשבת שעה מאוחרת, עם כל הכבוד. המתלוננת, גבי פז, גרה מול משרדי הוועד

וכאשר היא הוזמנה לישיבת הוועד היא היתה בביתה ואילו היא היתה באמת רוצה היא יכלה

לבוא
היו"ר אי הירשזון
אבל היא לא הוזמנה קודם לכן, נכון?

עי גילדור;

היא הוזמנה לשלוש ישיבות עם גבי מטלון, ולישיבה אחת, שהיא הוזמנה עם הפורום

הזה, היא עזבה באמצע. במהלך הישיבה התקשרו אליה, ובעלה אמר שהיא לא תבוא. מעבר

לכך היה עניין שכן שבועות קודם לכן היא הוזמנה לא פעם ולא פעמיים לפגישות עם יושב

ראש הוועד כיוון שהיו לא מרוצים מתיפקודה ומהיחסים העכורים שלה עם המזכיר שהוא

מזכיר שבכלל לא שייך ליישוב ואשר היה הבוס הישיר שלה. לא מדובר, כאן, לא על

עניין פוליטי ולא על שום דבר כגון זה. במאמר מוסגר אני אומר שאותה גברת, עד אותו

ארוע, היתה חברה קרובה מאד של כל אחד מהשלושה, הלכה אתם למאבק פוליטי שבו הם

נצחו, כך שלא היה עניין של התנקלויות אלא חוסר שביעות רצון מתיפקודה.

יש פסיקה ענפה מאד של בית הדין לעבודה שאומרת שלמעביד אין חובה להעסיק עובד.

אם החליטו שהפיטורין הם לא כדין - יש לשלם את משכורתה.

אני סברתי שהפורום המתאים לעניין הזה הוא בית הדין לעבודה. מדובר על עובדת

שעבדה מספר חודשים, ואני גם רוצה לציין את האופי לפיו נדרשנו להגיב על הדברים.

לגבי המכתב הראשון ניתנו לנו 48 שעות ועמדנו בלוח הזמנים. אחר כך הצטווינו, תוך

7 ימים, לענות, כשבאמצע היה גם שבת וגם חג שבועות, - ואנחנו הכנו תצהירים, הכנו

חומר, והגשנו הכל בצורה מסודרת.



מקריאת ההחלטה אני סבורה, עם כל הכבוד, שאין פה ערכאת ערעור על העניין הזה,

ולא התאפשרה יקירה נגדית של מתלונן או דברים מסוג כזה שכל בית משפט בדרגה הכי

נמוכה היה מאפשר לנו. בעצם ירדנו מהעץ הגדול כאשר מישהי פוטרה על רקע של שהיתות,

ונשארה פתוחה השאלה האם, מבחינה עובדתית, הזמינו אותה, ביררו אתה את העניין,

ובגלל המחדל שלה היא לא נשמעה, או שבאמת היה איזשהו נוהל לא תקין או מינהל לא

תקין? אני סבורה, עם כל הכבוד, שבית דין לעבודה ששומע ראיות צריך להחליט על עניין

כזה.

כתבתי לא אחת, גם לגב' שטרן, שאני אשמח אם המשפט יתברר במהרה בבית הדין

לעבודה. יותר מזה; הגב' פז, המתלוננת, כל העת, עוד לפני שההחלטה של מבקרת

המדינה הגיעה, המשיכה לעבוד במספר מקומות עבודה. בתקופה שהיא לא עבדה היא קיבלה

דמי אבטלה, והיא לא באה אפילו לא פעם אחת למשרדי הוועד וביקשה לחזור לעבודה. אני

לא מקבלת את זה שחובת הוועד היתה להזמין אותה. מי אומר שהיא, באמת, רצונה לחזור

לעבודה? אני לא חושבת שבעניין הזה היא מילאה אחר ההחלטות יותר ממני.

מבקשים ממני לאחר תקופה כל כך ארוכה, של שלושת רבעי שנה, אולי היא כן עזבה

מקום עבודה שהיא עבדה בו עד אותו זמן והיה לה נוח, שפתאום אני אעמוד דום ואקבל

אותה באותו רגע לעבודה. עם כל הכבוד אני סבורה שאחרי כל התכתובות והשיחות שלי עם

המשרד שנעשו בצורה הכי רצינית והכי מכובדת שאפשר להעלות על הדעת, אנחנו חלוקים

בנקודה המשפטית.

אני סבורה שבית הדין לעבודה צריך להחליט בעניין כזה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי בן-פורת;

מה הנקודה שאנחנו חלוקים לגביה?

עי גילדור;

אנחנו חלוקים בכל מה שקשור לשאלה האם, באמת, היתה לה זכות טיעון או לא? אילו

הייתי חוקרת אותה חקירה נגדית אני חושבת, עם כל הכבוד, שהייתי יכולה להעלות

דברים.

מעבר לכך שלעובד יש זכויות, אני מכבדת אותן, הרי גם למעביד יש זכויות וגם

אותן צריך לכבד. אחת הזכויות של המעביד היא הזכות לברר עניין של חוזה עבודה עד

תום. אם היה עניין של שחיתות - אני מקבלת אותו בהכנעה אבל אם מדובר בדבר- כזה,

מצד אחד העובד לא מתקפה. אם יוכח בבית דין לעבודה שגבי פז צודקת, המעביד ישלם לה

רטרואקטיבית על כל הנזק שנגרם לה, אבל אם לא? מה אם בית הדין לעבודה יחליט, שכן

הנושא הזה איננו מובא כחומר ראיות. אני שואלת את כבוד מבקר המדינה ונציב תלונות

הציבור, מה אם בית הדין לעבודה ישוכנע שבכל זאת הפיטורין היו כדין?
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי בן-פורת
אדרבה, תפנו לבית הדין לעבודה, ותבקשו פסק דין המצהיר שהפיטורין תקפים.

בבקשה.

עי גילדור;

אבל ניתן לעשות את זה הפוך; שהעובד - - -
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מ' בן-פורת
ניתן להטיל על עובד, אבל מדובר על עובד שלכם,אתם עשיתם מעשה, אתם טוענים

שהוא בסדר למרות שאנחנו אומרים שהוא לא בסדר, אז בהחלט אפשר לחלוק עלינו, אפשר

בהחלט לומר שטעינו, אפשר בהחלט לפנות לבית הדין לעבודה, ואפשר לבקש פסק דין

המצהיר שהדברים בסדר.

לעניות דעתי ולמיטב ידיעתי, לפי ידע כללי שיש לי בעניינים כאלה, מספיק

לקרוא את מהלך ישיבת הפיטורין כדי לראות שהדברים שאת אומרת הם בכלל לא לעניין, עם

כל הכבוד. להיפך, נאמר על ידי מר רביד מספר פעמים שיכול להיות שיש עילה לפטר את

המתלוננת, אבל קודם כל ההליך צריך להיות בסדר. את אומרת שהוא בסדר, אבל נראה מה

קרה במהלך הישיבה? - אני קוראת מתוך הפרוטוקול של ישיבת הוועד המקומי נופים מ-7

במרץ 1994: "הצעת לבני לפטר את המזכירה לאלתר, לאור מחדלים שהתגלו בעבודתה.
הצעת קובי
אני מופתע לשמוע סדרת האשמות כה חמורות כנגד המזכירה. מאחר ועמדתה

ותשובותיה לא הובאו לישיבת הוועדה, מבקש זימון המזכירה/פקידה לבירור משותף" כי

סוף סוף הוא צריך להרים יד בעד או נגד, זה דבר חשוב מאד, והוא אומר: אני רוצה

להבין מה קורה שכן אני שומע את הדברים האלה לראשונה, בהפתעה. מדוע היא איננה

כאן? עמדתה ותשובותיה לא הובאו לישיבת הוועד, והוועד הוא זה שהיה צריך להצביע.

מה ענו לו? לא ענו לו: מה פתאום, היא כבר שמעה על זה, יש פרוטוקולים, היא

קיבלה את כל השאלות ונתנה את כל התשובות ואנחנו יכולים לשכנע אותך שהיה שימוע לכן

אין צורך להטריח אותה עוד פעם. להיפך, ענו, ואני קוראת מהפרוטוקול: "לבני מוסיף

שבשעה רבע לעשר טילפן לבית משפחת פז על מנת לזמן את" המתלוננת, ובעלה אמר שהיא

מסרבת לבוא. באותו ערב, כאשר הוועד ישב, אמרו לנוגעת בדבר, כאשר העניין נוגע

לפרנסתה, נוגע לעבודתה, מה בוער עוד כמה ימים? החברים ביקשו לדעת מה עמדתה ומה הן

תשובותיה, אז או שהיו מביאים את עמדתה ואת תשובותיה מתוך מסמכים, תיעוד קיים,

ושכנעו את השואל שאין צורך לשאול עוד פעם מה שכבר נשאל או להביא תשובות שכבר

ניתנו. אבל מה שכתוב כאן מראה שבאמת היה צריך להזמין אורנה. אבל מתי הזמינו

אווזה? ברבע לעשר, בלילה, באמצע הישיבה.

עוד חבר ועד הצטרף לדעתו של קובי, חבר הוועד, וברוב של שלושה נגד שניים

הצביעו נגדה. מדוע? כיוון שאין אמון במזכירה. יכול להיות שהזמינו אורגה, היא לא

באה, אבל היא טוענת אחרת.

ייתכן שאתם צודקים בכל מילה ומילה שלכם, חבל שהיא עבדה אצלכם, היא לא היתה

ראויה לעבוד אצלכם, כל זה ייתכן, אבל קודם כל היה צריך להיות הליך פיטורין כדי

שיחסי עובד מעביד ייפסקו.

גב' גילדור אומרת שמספיק שהמתלוננת לא תעבוד וישלמו לה שכר, אבל לי נראה שאחת

הזכויות של עובד היא גם לעבוד, לא רק חובה אלא גם זכות, אלא אם כן יש סיבה לא לתת

לה לעבוד. אבל נניח לרגע שבלי פיטורין אפשר, פתאום, להחליט שמישהי תשב בבית

ותקבל משכורת. האם שילמתם לה משכורת? אילו, למרות ששילמתם לה משכורת, היא היתה

בכל זאת הולכת לעבוד במקומות אחרים - אולי התמונה היתה משתנה ואולי לא. אבל לא

היה אקט של פיטורין, על זה התרענו, אז לקיים את העניין הזה כדת וכדין או על ידי

הזמנתה לתאריך ידוע או מציאת התיעוד והצגת כל העובדות בפני הוועד שהיה צריך

להצביע על יסוד אותם נתונים, - כך היה צריך להיות.
אי רביד
גבי גילדור יכלה לטעון כי מה שכתבנו אלה לא לוחות הברית, ולהגיב על הדברים.

אבל מה היתה התגובה שלה? היא כתבה כך: בהמשך לשיחתנו הטלפונית מאתמול אודה לך אם

תאשרי לי, גם בכתב, כי ההחלטה המצויינת בסיפא במכתבך שבסימוכין הינה בגדר המלצה

בלבד ולא צו. זה הדבר האופרטיבי. עורך דינה ביקש להחזיר אותה לעבודה לאלתר

כיוון שדוח מבקר המדינה לא ציווה על ביטול הפיטורין ולא היתה לו סמכות להורות כך.



אנחנו התיימרנו לומר כי אנחנו מצויים? כל מה שנציב תלונות הציבור אמרה הוא

כי ההליך בטל מעיקרו עקב פגיעה בזכות יסודית. כל אדם בר דעת צריך לדעת שאילו

הנציב קבע שהעניין בטל מעיקרו, משמע שהוא לא קיים יותר.

בכוונה לא התייחסתי לעובדות.

עי גילדור;

אני באמת לא חושבת שזה המקום להתנצח אבל אני רוצה לומר שני דברים; אי - מה

שאמרנו, לברר את כל העניין עם גבי פז, המתלוננת, לא מוכרוש על ידה, כך שלעניין הזה

היא לא צריכה - -

א' שטרן;

לא נכון.

עי גילדור;

היא תרצה את אי בואה בגלל שהיתה מסיבת יום הולדת או משהו מעין זה. צריך

לזכור כי הפרוטוקול לא נערך על ידי אנשי מקצוע, אבל גם אם אני אומר שזה פועל

לרעתם, גב' פז לא הכחישה.

היו"ר א' הירשזון;

מה היא לא הכחישה?

עי גילדור;

שבחודש פברואר היא היתה צריכה לשבת עם גבי מטלון פעם אחר פעם והיא לא הגיעה

לפגישות.

ש י מטלון;

אני אמרתי לה, בפירוש, במה דברים אמורים. אמרתי לה, בפירוש, על מה ולמה

השיחה בינינו. נאמר לה הכל.

עי גילדור;

לגבי המכתב לגבי אתי שטרן, גבי שטרן אמרה לי לכתוב לה מכתב בנוסה הזה לכן לא

זאת היתה ההתייחסות שלי אלא התשובה על בקשתה של גבי שטרן.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי בן-פורת;

לא ענית עת המכתב עצמו.

עי גילדור;

עניתי עליו ב-/ ביוני. אתם שלחתם את המכתב ב-30 במאי, ואני עניתי עליו ב-7

ביוני.

א' שטרן;

לא קיבלנו תשובה למכתב מ-17 באוקטובר .



עי גילדור;

בקשר למכתב מה-17 באוקטובר - שוחחתי אתך.

א י שטר ן;

שאלת אותי אם מדובר על צו, אבל תשובה עניינית לא קיבלנו.

עי גילדור;

אמרתי לך - - -

היו"ר א' הירשזון;

אני מציע שנפסיק את דו השיח הזה.

רשות הדיבור ליושב ראש הוועד, מר יעקב לבני.

י' לבני;

ברצוני לומר מספר מילים בדי להזים את הטענה שלא שמעו ולא דיברו עם המתלוננת.

לגברת הזאת היונה תאונת דרכים, ומאז התחילה הבעיה שלה. היא קיבלה חופשת מחלה ועד

היום אין לא במשרד מבקר המדינה ולא אצלנו אישור של שלושה שבועות מחלה. היא סיפרה

לי כי יש לה מחלה, היא לא יכולה לשבת בבית, והיא רוצה לעבוד. כיוון שאני יושב

ראש ועד חדש שלא מעורה, בדיוק, בחוקי העבודה, סברתי, לתומי, שאפשר שהיא תעבוד

ונשלם לה שעות נוספות. מר גד בן-ארי האיר את עיני ואמר שזה אסור מבחינה חוקית

ואכן הדבר הזה הופסק מייד. היא גם החזירה את הכסף. בהקשר הזה ברצוני להוסיף כי

בעלה קצין משטרה, זה לא צויין במהלך הישיבה, והוא אמר לה שמבחינה חוקית היא צריכה

להחזיר את הכסף מייד. מאותו רגע התחלתי לבדוק מה קורה אתה במשרד. היא כתבה

במכתב למבקר המדינה שנעשה בירור - - -

היו"ר א' הירשזון;

אני מבקש אותך לא להיכנס לשאלות כגון זאת מדוע פיטרתם אורנה. לא שמענו מנציב

תלונות הציבור שהוא נכנס לעצם השאלה האם הייתם צריכים לפטר אווזה או לא הייתם

צריכים לפטר אווזה, אם היא היתה עובדת טובה או לא היתה עובדת טובה, אלא שאנחנו

מדברים על הליך - - -
י י לבני
אני אצטט ממכתבה הראשון של המתלוננת למבקר המדינה בו היא כותבת על הוצאת

כספים במירמה. אחרי כן העליתי את נושא כרטיסי הוועד למען החייל והיא ציטטה זאת,

וכתבה שקובי לוי ודני הלו י, שני חברי אופוזיציה, לא ידעו על מה מדובר. כתבתי

בתצהיר, גם דיברתי אתם יומיים לפני הישיבה, הם קיבלו גם הודעת זימון לישיבה שכתוב

בה: העסקת מזכירה, וגם המתלוננת, סימה, כותבת במכתבה למשרד מבקר המדינה שבאותו

יום נכנס אליה קובי לוי, אמר לה שעומדים לפטר אותה, שאל אותה מדוע, והודיע לה

שהוא ודני התנגדו. בל נשכח שגם דני וגם קובי הם מהאופוזיציה, וזאת היתה הישיבה

הראשונה והאחרונה שהם הגיעו בכלל כוועד מקומי נופים.

האדם הזה ידע יומיים לפני הישיבה על מה מדובר, הוא גם ידע זאת מסימה, וסימה

אף כתבה זאת במכתבה למבקר המדינה.

אי אפשר להתעלם מכך שלא היה הליך שימוע. אני, כיושב ראש ועד, זה מופיע

בתצהיר שלי, ויש תצהיר של מזכיר היישוב שבו כתוב שישבנו ודיברנו איזה כמה וכמה

פעמים, אני באתי אליה כמה וכמה פעמים בקשר לעריכת קופה קטנה,ויש לי מסמכים מהנהלת



חשבונות שהיא לא ערכה קופה קטנה. היא רימתה אותי על סמך זה שהיא היתה ברשימה שלנו

לבחירות, של הוועד, והיא היתה באמת הברה שלנו עד אותו רגע שהיא פוטרה. לא היינה

ברירה.

היו"ר אי הירשזון;

אני רוצה לומר לכם שאני מכיר את נושא הי ישובים, גם העליתי מספר יישובים

לשומרון, ואני מכיר על בוריו את כל התהליך. אני מבין מה זאת אופוזיציה היום ומה

זאת קואליציה מחר, ומכיר את כל הבעיות שקשורות לוועד. אני מכיר את כל הבעיות,

תאמינו לי, ואני מכיר ישיבות שאליהן מזמנים אנשים באמצע, אין בין יישוב ליישוב

הרבה הבדלים, אלא מה? יש בעיה אחת והיא מתמקדת בכך שיש הליכים חוקיים שצריך לעבור

אורזם ובקשר אליהם נציב תלונות הציבור אומר בצדק שלא נהגתם כפי שהייתם צריכים

לנהוג. אנחנו לא מדברים על השאלה אם המתלוננת היתה בסדר או לא היתה בסדר, יכול

להיות, באמת, שהיא היתה צריכה להפסיק את עבודתה, לא פסקנו בנושא הזה.

עי גילדור;

מה היינו צריכים לעשות?
היו"ר א' הירשזון
מדוע חברי הוועד מהאופוזיציה לא באו לכאן היום?

י י לבני;

כי הם אי נם חברי הוועד.

היו"ר אי הירשזון;

אבל אנחנו מדברים על נושא מסויים שקרה בתהליך מסויים.

עי גילדור;

האנשים שהיו הגיעו לאותה ישיבה כיוון שזה היה נושא להתנגחות - -

היו"ר א' הירשזון;

הם היו חברי ועד באותו זמן?

עי גילדור;

אני סבורה, ויש לנו ויכוח עובדתי מעבר לוויכוח המשפטי, שבחלקו, לדעתי, וכאן

נעשתה הטעות, לדעתי, של משרד מבקר המדינה, שהיתה התעלמות מכל הזימונים שהיו

למתלוננת בחודש פברואר, שנעשו מעל ומעבר לנושא זכות השימוע.

יש בינינו מחלוקת. אני יכולה לעמוד בפני שופט ולומר לו שהוא טועה. עם כל

הכבוד לפורום הכל כך נכבד הזה אני אומרת שמשרד מבקר המדינה, במקרה הזה, טעה,

ומוסיפה שהמקום הנכון לברר את העניין הזה הוא בבית דין לעבודה.

היו"ר אי הירשזון;

רבותי, עם כל הכבוד, מיצינו את הנושא.

רשות הדיבור לנציב תלונות הציבור גב' מרים בן-פורת.



מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מ' בן-פורת;

אני רוצה לחדד את עמדתנו. אני קוראת את מהלך הישיבה שבח הורולט לפטר את

המתלוננת ברוב של שלושה נגד שניים ואני חוזרת ואומרת שאחד מחברי הוועד, מתוך
החמישה, אמר
"... עמדתה ותשובותיה" של הנוגעת בדבר "לא הובאו לישיבת הוועד.

מבקש זימון המזכירה". זה כבר היה צריך להדליק נורה אדומה, היה צריך להבהיר לו

מדוע אין צורך בהבאתה, שכן עמדתה ותשובותיה קיימות. היינה לו זכות לדעת מה עמדתה

ומה תשובותיה. אילו אמרו לו שביום זה וזה מסרו לו את הדברים, הם כתובים, והוא

היה נזכר ומודה בכך, זה היה סיפור אחר, אבל לא כך קרה. להיפך. אמרו לו שטלפנו

אליה בשעה רבע לעשר, הזמינו את המתלוננת לישיבה, והיא סרבה לבוא. כלומר גם הם

הבינו שהיא היתה צריכה להיות נוכחת באוו1ה ישיבה.

שהם הבינו שצריך לקיים בירור מבינים גם מהסוף, כי אחרי שפיטרו אותה, בכל

זאת קבעו שצריך לזמן אותה, ובפרוטוקול מיום 7 במרץ 1994 כתוב: "... למרות פיטוריה

מוכן הוועד לזמנה לישיבה נוספת לבירור.". כלומר הובן שהיה צריך לקיים בירור.

אחד מחברי הוועד, קובי, אמר בצדק, בין אם זאת פוליטיקה ובין אם זאת איננה

פוליטיקה, אבל הוא צדק לעצם העניין, וגם כתוב באותו פרוטוקול: "קובי מתנגד לביצוע

בירורים לאחר פיטורין וסובר שבירורים יש לקיים בטרם החלטה על פיטורין או המשך

העסקת עובדים.". נדמה לי שלעצם העניין מה שהוא אומר מקובל מאד מאד.

אם מעיינים בעמוד השני של המסמך מבינים כי הוצע להסתפק, בעניין הכרטיסים נגד

גדי אם אינני טועה, בנזיפה. כלומר היה דבר מה. אי אפשר לומר שמישהו לא יושב,

לפחות, שיש דבר מה. שוב, ייתכן שיש על כך תשובה ניצחת, אני בטוחה שיש לכם תשובות

טובות ואני מקווה שגם נכונות, אבל לא צריך לרתום את העגלה לפני הסוסים וזה לא

מכובד שאינכם מכבדים את גישתנו כאשר הגישה שלנו איננה נגועה באיזושהי חד צדדיות

או בטעות על פני הדברים. להיפך: גישתכם עקומה, וזה לא לכבודכם.

מקיימים את הדיון כדת וכדין - - -
שי מטלון
במה שגינו?
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מי בן-פורת
דבריי מכוונים לכבוד היושב ראש ולחברי הכנסת בעיקר. אני אומרת שלא נכנסנו

לעצם העניין, גם למתלוננת יש זכות לענות, ייתכן שהיא לא גנבה אם היא אישתו של

קצין משטרה, אני מקווה שהיא יודעת לשמור על החוק, ואולי לא. אינני בעד ואינני

נגד. אני בעד הליך פיטורין מסודר ונכון, וכאן זה לא היה. זה לא נורא, זה לא

החטא הגדול ביותר, אבל מותר להכיר בזה. היה צריך לקיים עוד ישיבה, להעלות את

הדברים כדת וכדין, אבל לא כך. כך אי אפשר לנהל דברים כאלה. אלה אינם פיטורין.
היו"ר אי הירשזון
תודה.

רבותי, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בישיבתה ביום 31 ביולי 1995. מאמצת את

מסקנות נציב תלונות הציבור וקוראת לוועד המקומי נופים לנהוג על פיהן, להחזיר את

המתלוננת לעבודה משום שלא היה הליך של פיטורין ראוי, ולקיים את ההליך הדרוש.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים