ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/07/1995

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין סגירת תיקי חקירה "מחוסר עניין לציבור"

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 449

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כ"ח בתמוז התשנ"ה (26 ביולי 1995). שעה 10:30
נכחו
חברי הועדה: ד' מגן - יו"ר

אי הירשזון

שי יהלום
מוזמנים
מי בן-פורת - מבקרת המדינה

שי לביא - משרד מבקר- המדינה

מ' בס - '' " "

הי יזראלוביץ'- " " "

מי שקד - " " יי

י י לוי - משרד המשטרה

אי שבתאי - " "

בי בקשי - " "

אי וסרמן-רבי - " "

ר' כספי - משרד הכלכלה והתכנון
מזכיר הוועדה
בי פרידנר
קצרנית
אי עצידה
סדר-היום
בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין סגירת

תיקי חקירה "מחוסר עניין לציבור"



בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין סגירת תיקי חקירה "מחוסר עניין לציבור"
היו"ר די מגן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הישיבה תהיה קצרה, נבצר משר המשטרה להשתתף

בדיון בגלל ישיבת הקבינט. ראש אגף חקירות הגיע במיוחד כדי לכבד אותנו

בהשתתפותו בדיון. אני מקווה לסכם את הדיון הראשוני הזה בקצרה, תוך שחברי

הוועדה משתפים פעולה במאמץ לעמוד במסגרת הזמן העומד לרשותנו.

נדרשנו לנושא תוך דיון במימצאי מבקר המדינה בדו"ח 45 לגבי מס הכנסה,

וקבע פעולות שניראו בטיפול בתלונות של מבקרת הפנים באגף מס הכנסה בנציבות מס

הכנסה ומס רכוש, כלפי עובדים בכירים. הסתבר שחלק מהתלונות לא הגיעו, בנושא הזה

התנהלה מערכת התכתבות כולל השתתפות של הוועדה במערכת הזאת. בסופו של דבר,

בישיבה האחרונה קשרנו את הזנבות בין נציגי נציבות מס הכנסה, מס רכוש והמשטרה,

אני מקווה שכל התלונות נמצאות בטיפול. חלק מהתלונות נבע על רקע של שימוש בלתי

חוקי במאגרי מידע ופגיעה בצנעת הפרט. תוך כדי אותו דיון נשמעו כמה דיעות

שהמשטרה עושה לכאורה שימוש מופרז בזכותה להשיב את פניו של המתלונן ריקם בקביעה

"אין עניין לציבור". חשבנו שהמושג "אין עניין לציבור" הוא מושג שצריך להפוך

ולדון בו, אבל קודם כל להבין אותו. אני מבקש מראש אגף החקירות להתייחס לנושא.

יי לוי;

המושג של חוסר עניין לציבור בטיפול בתלונה של מתלונן, ראשיתה בחוק. חוק

סדר העיון הפלילי העניק סמכות לקצין משטרה בכיר שדרגתו פקד ומעלה, להחליט על

סוגי תלונות שהגדרתם היא הגדרת עוון ולא פשע, שאין עניין לציבור בניהולה של

חקירה או בהבאת החשוד לדין. הסמכות הזאת מעוגנת בחוק וימיה הם כימי המשטרה

ואנחנו עושים שימוש בסמכות זו כמעט 49 שנים. היות וסעיפי החוק מעצם טיבם אינם

מפרטים קריטריונים ודרכי פעולה של בעל הסמכות, הגוף שמוענקת לו הסמכות נדרש

להגדיר לעצמו, לפקודים ולמי שעוסק במלאכה, את מבנה הסמכות ואת הצורה שבה

משתמשים בה. כך משטרת ישראל עושה ועשתה גם בעבר. ב-93 יצאה לאור פקודת קבע

חדשנית. פקודת הקבע הראשונה הגדירה לקציני המשטרה מדרגת פקד ומעלה, ברמות

השונות של פעילות המשטרה מתחנת המשטרה ואילך: מרחב, מחוז ומטה ארצי, מהן אמות

המידה שקצין משטרה צריך לשקול בבואו לקבוע או לתת סירוב ש"אין עניין לציבור"

לטפל בתלונתו של פלוני. המסגרת הקודמת של פקודות הקבע המשטרתיות שהסדירו את

נושא השימוש של "אין עניין לציבור" בחקירה או בהבאת החשודים לדין, שונתה בשנת

93 והותאמה לקביעת בית המשפט העליון בבג"ץ של גנור נגד היועץ המשפטי לממשלה.

אנחנו למדנו מבג"ץ גנור את מה שבית המשפט העליון הגדיר כאמות מידה לשימוש

בסמכות היועץ המשפטי לממשלה בנושא של הבאה לדין, על פי עניין או אי-עניין

לציבור. אם הדברים הוגדרו ליועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר שהם טובים לכל בעל

סמכות שניתנת לתובע או לקצין משטרה, לפעול על פי החוק ולעשות שימוש בסמכותו

ולסגור תיקים מחוטר עניין לציבור.

בשנים האחרונות משטרת ישראל מקבלת כ-294,000 תלונות מהציבור שהם במעמד של

תיק פלילי בעבירות שונות. עוד כ-100,000 תיקים במעמד של אי-תביעה, זהו תיק

בדרגה נמוכה יותר, בסך הכל כ- 400,000 תלונות מתקבלות במשטרת ישראל, זה היקף

הפעילות הפלילית במדינת ישראל. על בסיס היקף פעילות זה, חייב גוף כמו משטרת

ישראל לקבוע לעצמו אמות מידה שנובעות מצורכי הציבור ומהחוק,אבל גם מיכולתה של

המשטרה לאכוף את החוק. מכיוון שמבנה המשטרה והיקף כח-האדם העומד לרשותה, לא

מאפשר לאכוף את כל חוקי מדינת ישראל ולהביא לדין את כל סוגי העבירות

והעבריינים, אם נעשה כן לא נעשה מעשה טוב מבחינת היכולת שלנו ואחר כך יכולת

הפרקליטות ובתי המשפט לגמור את מעגל האכיפה. אכיפה שמתחילה בתיק פלילי

ומסתיימת בכך שהתיק נגנז בגלל תור ארוך בבתי המשפט, האפקטיוויות שלה היא נמוכה

מהמצב בו התיק שנקרא אי-תביעה, נסגר מלכתחילה במשטרה. אנחנו קבענו מראש שלא



יהיה תיק פלילי בעניין הזה.

אנחנו למדנו את פסק הדין של גנור, ובשנת 93 מחלקת החקירות והתביעות שהיא

חלק מאגף החקירות, ניסחה פקודת קבע חדשנית שלוקחת כתשתית לקריטריונים שאנחנו

קבענו לקציני המשטרה, את הוראות הבג"ץ.

אני יכול להעמיד לרשות חברי הוועדה ולכל המעוניין, את עילות הגניזה

והסגירה של תיקי חקירה במשטרה. אגב, קציני משטרה רשאים לסגור תיקים רק בעבירות

מסוג עוון ולא מסוג פשע, אבל אותה סמכות נתונה לפרקליטי המחוז ולפרקליטות

המדינה, לסגור תיקים מסוג פשע, תחת אותה הגדרה ואותם קריטריונים. לכן, המושג

"אין עניין לציבור" הוא לא רק בשימוש המשטרה אלא גם בשימושם של פרקליטי מחוז

ופרקליטות המדינה. אמות המידה לסגירת תיק של "אין עניין לציבור" הן מותאמות גם

טריטוריאלית בתוך המדינה וגם נושאית לצרכים של אותו איזור. אנחנו הגדרנו שמפקד

תחנת משטרה,מפקד מרחב או מפקד מחוז וכמובן המטה הארצי, יקבעו מדיניות כוללת של

סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור, אבל בהתאמה לצורכי אותו איזור. מדינת ישראל

היא לא מיקשה אחת כשבוחנים את האירועים הפליליים המתרחשים בה. ישנן התרחשויות

במגזר החקלאי, הערבי, העירוני, כמובן שלכל איזור טריטוריאלי יש את המאפיינים

והצרכים שלו, עבירה שיש לה עניין לציבור ונעשית באיזור חקלאי, יתכן ולא יהיה

לה עניין לציבור בהדר הכרמל בחיפה. זאת אומרת, אלה הם המבחנים הטריטוריאלים

והנושאי ים שכל מפקד משטרה חייב לשקול בבואו לקבוע את העניין לציבור בניהול

החקירה או בהבאה לדין של החשוד.

אם נידרש לסוגייה של סגירת התיקים של המתלוננים שעלו על סדר היום, של מס

הכנסה ו/או האחרים, אני רוצה לומר שבנושאים חדשניים יש תהליך של הסתגלות,

הטמעה והבנת הצרכים. אנחנו כמו כל גוף מפעילים בני אדם ולא מכונות, לכן יכול

להיות שנושאים כמו הגנת הפרטיות ומאגרי המידע שהם לא נושאים נפוצים והעבריינות

בהם התקבלה בסלחנות, יכול להיות ששיקול הדעת של מפקדים ברמות השונות, היו

שיקולים סלחניים. משטרת ישראל בודקת את הדברים לגופם ואם יש צורך לגבש הנחיה

של המטה הארצי שהיא הנחיה שמחייבת את כולם, לשנות גישה ולהחמיר בסוגיות של

הגנת הפרטיות ומאגרי מידע, היא תעשה זאת. לנו אין בעיה בשינוי גישה על ידי

הטמעה, הבנה, הסברה ופקודות. בפקודה אחת של המטה הארצי אפשר לשנות דברים

הלוקים בחסר.
היו"ר די מגן
לאור המגבלות הטכניות שקבענו לישיבה הזאת וגם אם כתבנו שנושא הדיון הוא

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה בעניין סגירת תיקי חקירה מ"חוסר עניין לציבור", לא

חשבנו שהיום נבקש חוות דעת ממבקרת המדינה ולאור הדברים של ראש אגף החקירות ,

אנחנו מבקשים שתערכו נוחלים חדשים עדכניים אשר צריכים לענות לצורכי השעה בהתאם

להתפתחויות וללקחים שהופקו והנסיון שהצטבר. אני מבקש שתגישו זאת בטווח של

חודשיים.
י' לוי
ברשותך, אדוני היושב ראש, יתכן ולא הובנתי, אני מתכוון לעבירות מסוימות

שאנחנו יכולים לשנות בפקודות. לטעמנו, פקודת הקבע הן תקיפות

נכונות ומתאימות גם לתקופתינו היום, הן הוצאו לאור בשנת 93, על בסיס לקחים

שנלמדו בעבר ועל בסיס של פסקי דין של בית המשפט העליון.
היו"ר די מגן
לקראת דיון שייערך בהשתתפותו של שר המשטרה בנושא המורכב וההשוב הזה, אני

מבקש שתעבירו הוראות ונהלים עדכנים כפי שניראים לכם, לעיונה של מבקרת המדינה.

הדיון שיתקיים עם שר המשטרה יתרכז סביב אותם חידושים שיש לכם ובוודאי שישמעו

הערות מחברי הוועדה וממבקרת המדינה אודות החסר שיש צורך להשלימו.

שי יהלום;

אני אשמח אם שר המשטרה ואגף החקירות ישיבו תשובות לנושאים הבאים בישיבה

שתתקיים. ראשית, אני מחזיק בידי פרוטוקול של הוועדה הזאת מתאריך 12/07/93, ובו
אומרת מבקרת המדינה ואני מצטט
"יש גם עניין של סיווג תיקים, לפעמים אין ראיות

ובכל זאת רושמים שהתיק נסגר בשל העדר עניין לציבור. ההבדל הוא שתיק אשר נסגר

בשל העדר עניין לציבור, אפשר להעביר את המידע שבו לגורמים מסוימים, בעוד שתיק

אשר נסגר מחוסר הוכחות, אין מעבירים את המידע לאותם גורמים". השאלה המרכזית זה

לא אם יש לכם קריטריונים, אלא אם אתם לוקחים קריטריונים אחרים, כמו חוסר ראיות

ומטעמי או נוחיות או רצון לעמוד בהשקפת מבקרת המדינה להעברת מידע, אתם סוגרים

תיקים. האם סוגרים תיקים שלא צריך לסגור אותם, אלא בדברים יותר קלים מאשר חוסר

עניין לציבור, כמו בחוסר ראיות, ואז לאותו אדם יש כתם כי בכל זאת חוסר עניין

לציבור זה אומר שהייתה עבירה, אלא ששקלו לא להעמידו לדין. אני חושב שנקודה זו

מצריכה בדיקה ותשובה. אם מבקרת המדינה אומרת שאתם סוגרים מחוסר עניין כאשר היה

צריך לסגור מדברים יותר קלים, אז יש לה על מה להתבסס.

שנית, קיבלתי את הפקודות של המטה הארצי בנושא של עילות גניזה וסגירה.

אינני מוצא בו את הנושא של ביטול התלונה על ידי המתלונן, ולדעתי זהו שורש הרע.

נניח והמתלונן שיקר בעת שהוא הגיש את התלונה, זה לפחות כמו חוסר ראיות? ובסוף

לאותו אדם יש לו כתם של חוסר עניין לציבור. יש לי מקרים ספציפים של אנשים

שהתלונות נגדם בוטלו ובכל זאת זה נסגר מחוסר עניין לציבור. אין בפקודות

קריטריון של ביטול התלונה על ידי המלונן, צריך להיות קריטריון ברור והוא:

ביטול התלונה.

שלישית, זה ההשלכה שיש לכך לגבי המרשם הפלילי, משוס שזה החמור מכל. במשך

11 שנה מאז קבלת החוק ועד היום, אין אותם ההנחיות המאושרות על ידי היועץ

המשפטי לממשלה. יש בידי פרוטוקולים מלפני שנים שבהם אתם מבטיחים לתת הנחיות

תוך חודשים. כל הוועדות מבקשות את ההנחיות, 11 שנים עברו ואינכם מפרסמים אותן.

ההנחיות צריכות להתייחס לשאלות מה נרשם כחוסר עניין לציבור ומה לא, מה נרשם

בחוק הפלילי ומה לא, המחלוקת בין חוק הגנת הפרטיות. כל הדברים האלה הם כבדי

משקל שגם בגלל העניין הפורמלי שאתם לא מגישים את התקנות 11 שנה, אני מניח

שהמשטרה מזלזלת בעניינים האלה ומזלזלת באזרח. אני חושב שחמשטרה צריכה לתת יותר

תשובות בישיבה שתתקיים.
מי בן-פורת
למעשה, בישיבה זו התכוננתי רק לשמוע במה מדובר, ומה רוצים שאני אעשה. אני

זוכרת שטיפלתי גם כנציב תלונות ציבור, אם אינני טועה, בשתי תלונות שבהן נסגר

התיק מחוסר עניין לציבור, כאשר היה צריך להיות מחוסר אשמה. אם זה קורה ואפילו

לעיתים רחוקות, בשביל אותו אדם שזה קורה לו, עבורו זה 100% טעות, לא פסיק של

טעות מתוך התיקים שבהם המשטרה מטפלת, וכדאי על זה אפילו לתת את הדעת. גם

בעניין הרישום הפלילי, אם עושים את זה לא נכון, נרשם כאילו לאדם יש עבר בעוד

שלמעשה אין לו עבר. כללית תיתכן טעות בכל גוף שפועל, צריך למנוע את הטעות,

אבל 100% למנוע הרמטית, קשה מאוד. הייתי מבקשת לדעת מהן ההנחיות שקיבלתם. האם

קיבלתם רק אישור לפקודות שלכם מהיועץ המשפטי לממשלה או גם דיברתי איתו?. האם

קיבלתם הנחיה בכתב?.
אי שבתאי
בימים הקרובים צריכות להתפרסם פקודות, שלמיטב ידיעתי אושרו על ידי היועץ

המשפטי לממשלה.

מי בן-פורת;

הייתי רוצה לראות את הפקודות האלה וכיצד אתם מיישמים אותן. יתכן ואפשר

לקיים שיחה פרלימנארית ביננו לקראת הישיבה העתידה.

יי לוי;

כפי שאמרה המבקרת, אנחנו אירגון שעוסק בהרבה מאוד בעיות ציבור. יש אלינו

אלפי פניות מהציבור. לטעמי, בדיונים מכובדים מהסוג הזה, צריך לדבר על עקרונות

ולא בתיק ספציפי. אי אפשר לצפות מראש אגף החקירות שילך עם מחשב ויבדוק מה קרה

לאזרח פלוני, אי אפשר לצפות מאיתנו לתת תשובות מהסוג הזה. בוועדות האלו אנו

באים עם העקרונות שמנחים אותנו ודרכי הפיקוח על העקרונות האלה. יש לכל אזרח

במדינה אפיק אחר לפניות, הוא יכול לפנות אלינו בכתב, הוא יכול לפנות באמצעות

נציב קבילות, באמצעות מגע אישי עם מפקד המשטרה באיזור מגוריו וכשאזרח פונה הוא

מקבל את הטיפול הנקודתי לבעייתו.

מי בן-פורת;

נדמה לי שלאחר שאראה את פקודות המשטרה ולאחר שיחה ביננו, הדברים יהיו

יותר ברורים.

היו"ר די מגן;

נראה שהמשטרה לא יכולה לטפל בצורה יסודית ב-300,000 אלף תלונות בשנה. מה

עוד שמידי פעם אנו שומעים שחלק מהתלונות הן תלונות שווא. לפי מיטב הבחנתי,

ידיה של המשטרה כבולות מלהגיב כיאות, גם לנוכח תופעת תלונות השווא והטרדת

החינם הן של מושא התלונה והן של המשטרה. הנושא הוא חשוב מאוד. אנחנו נזמין את

שר המשטרה לדיון בנושא הזה בעוד כחודשיים. התקופה הזאת תנוצל לריענון ההוראות

וההנחיות ואחר כך הם יועברו לעיונה של מבקרת המדינה והוועדה, כדי שנוכל

להתכונן היטב לדיון. בהחלט יכול להיות שתימצא הדרך לערוך דיון עם מבקרת המדינה

בסוגיה הזאת ואם הדברים יהיו ברורים ומקובלים על דעתה של מבקרת המדינה, יתכן

והדיון במליאת הוועדה יחסך, ובלבד שהדברים יקבלו את הפיתרון הציבורי והאישי

כלפי כל מתלונן, כפי שהיינו מצפים שייעשה.

מי בן-פורת;

נכון נאמר כאן שאי אפשר להיכנס למקרה פרטני ומדובר כאן בעקרונות. אבל, אם

אינני טועה, באותן שתי תלונות, אנחנו לא קיבלנו ישר הסכמה ובקשת סליחה טעינו,

אלא הייתה גישה שונה, ואז זה כבר משנה את האופי הפרטני של המקרה. מה שהדאיג

אותי היה שאתם לא אמרתם; סליחה, טעות ואנחנו חוזרים בנו, אלא שעמדתם על שלכם

ואנחנו עמדנו על שלנו.

היו"ר די מגן;

לפני שאני נועל את הישיבה, אני רוצה לתת ציון לשבח לעיתונות הכתובה.

אתמול היה חשש שלא הובנתי כראוי בנעילת הישיבה. החשש נבע מכך שחלק מחברי

הוועדה נכנסו ויצאו ולפי עדויות שקיבלתי, קיבלו הנחיות טלפוניות איך להתנהג

בישיבה ובלבד שהצל המרחף הזה של חקירת אסון צאלים בי, ירד מסדר היום. נוכח

ההתרוצצות בוועדה הייתי צריך להתייחס גם לאותם גורמים חיצוניים שכנראה גרמו



לעניין הזה והיה חשש שהסיכום לא הובן. אני שמח שראיתי את העיתונות הכתובה,

הבינו בדיוק את כוונת הוועדה. אם מישהוא העלה בדעתו או חשב לתקוע טריז בין

יושב ראש הוועדה למבקרת המדינה, או שיש סייג מהפעילות שמבקרת המדינה הודיעה

שעליה היא פועלת, אני מבקש לרשום ולהודיע את מה שידוע לכל, שהוועדה מתוך אמון

מוחלט במבקרת המדינה ומתוך הערכה רבה לעבודתה המסורה, הנעשית ביושר, ביסודיות

וללא משוא פנים, רשמה לפניה את הודעת מבקרת המדינה כפי שנמסרה אתמול בישיבה.

מי בן-פורת;

ועל יסוד זה לא מבקש את חוות דעתה.

היו"ר די מגן;

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים