ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 18/07/1995

דרישת תשלום עבור מידע על זכות ערעור תלונה מס' 9, עמוד 46 בדוח נציב תלונות הציבור 22; החלטה על העברת מורה לבית ספר אחר לפני בירור העובדות תלונה מס' 8, עמוד 44 בדוח נציב תלונות הציבור 22

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 441

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. כ' בתמוז התשנ"ה (18 ביולי 1995). שעה 12:05
נכחו
חברי הוועדה: אברהם הירשזון - מ "מ היו"ר

יעקב שפי
מוזמנים
נציבות תלונות הציבור: אביגדור רביד - מנהל הנציבות

מירלה במברגר - עוזר בכיר לנציב

עו"ד יונה ספיר - עוזר למנהל נציבות תלונות הציבור

עו"ד גוסטבו אומטק' - ממונה על מחלקה
משרד החיונך, התרבית והספורט
בן-ציון דל - מנהל אגף כוה אדם בהוראה

משה דקלו - מנהל אגף הבחינות
מזכיר הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדות בנקי 1
סדר-היום
א, החלטה על העברת מורה לבית ספר אהר לפני בירור העובדות - תלונה מס' 8,

עמוד 44 בדוח נציב תלונות הציבור 22.

ב. דרישת תשלום עבור מידע על זכות ערעור - תלונה מס' 9, עמוד 46 בדוח

נציב תלונות הציבור 22.



א. החלטה על העברת מורה לבית ספר אחר לפני בירור העובדות

תלונה מסי 8, עמוד 44 בדוח נציב תלונות הציבור 22

הי ו "ר אברהם הירשזון;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא: החלטה על העברת מורה לבית ספר אחר לפני

ברירור העובדות - תלונה מס' 8.

אבקש להציג את התלונה.
עו"ד יונה ספיר
מדובר במורה שמלמדת בבית ספר, מורה טובה, שיום אחד קיבלה מהמפקח מכתב שבו הוא

מודיע לה, שמאחר שהיא גורם שמעכב את מנהיגותם של המנהלים בבית הספר, הוא החליט

להעביר אותה לבית ספר אחר. זה ישוב קטן, והמכתב פורסם בחדר המורים ובישוב עצמו

וגרם למורה עגמת נפש מרובה.

לפני שהמפקח שלח את המכתב הוא לא נתן למורה זכות טיעון, כלומר, לא נתן לה

הזדמנות לדעת מה הטענות כלפיה ולאפשר לה להוכיח שאין יסוד לדברים, ובדיעבד אכן

הסתבר שאין למפקח ראיות שיכולות לתמוך בטענה הזאת. היא המציאה עדות של מנהלים,

שדווקא לא ראו בה גורם מעכב, והמפקח נאלץ לחזור בו ממהחלטה הזאת, וכמובן, המורה

נשארה לעבוד בבית הספר.

הנציב החליטה שזכות טיעון היא זכות שגם מפקח צריך להיות ער לה ולתת אותה

למורים שמתכוונים להעביר אותם בשל אי-התאמה לבית ספר אחר והיא ביקשה שמשרד החינוך

יפנה את תשומת לב המפקחים לצורך הזה וגם לכלול הוראה מתאימה בתקנון שלרות עובדי

ההוראה כדי שהדברים יוסדרו גם מבחינה תקנונית.
אביגדור רביד
אני רק רוצה להוסיף שאנחנו נתקלים בתלונות כאלה לא רק במישור הפורמלי, שלא

עומדים בכללים שהמנכייל מוציא וכיוצא באלה. פה יש גם ענין של פגיעה בכללי צדק

טבעי. אם אתה הולך לשקול דבי מעין זה, לפחות תיגש לעניו בתום לב ובראש פתוח ואחר

כך תחליט, אבל אין טעם שאתה כבר תגבש עמדה ושאחר כך זה ייראה כלפי חוץ שאתה כאילו

עוד שוקל. לדעתי, מבחינה מורלית ומבחינת מינהל תקין זה עלול לגרום נזק ופגיעה

באמון, מפני שאם אדם בא לרשות, והיא אומרת לו שהיא צריכה לשקול, הוא כאזרח רשאי

להניח שאכן הדבר יישקל ושיתנו לו הזדמנות לומר את דבריו. מה שנעשה במקרה זה

במכתבו של המפקח זה בדיוק היפוכו של דבר, ולזה מתלווה הנזק שכרוך בפגיעה באמון

במערכת.
היו"ר אברהם הירשזון
תודה. בבקשה,. מר דל .
בן-ציון דל
אני יכול להביא לסיומו של הדיון בנושא זה אם אקדים ואומר שכבר הודעתי למה

שנקרא אצלנו "כוח 17" - היינו, 9 מנהלי המחוזות ו-8 מנהלי מחלקות כוח אדם

במחוזות - בהתאם לאמור בפרק 8, סעיף 5 , שלפני גיבוש ההחלטה על העברה יזומה של

מורה מבית הספר, חייב המפקח לבדוק היטב את העובדות, כפי שנאמר כאן בדוח. אבל אם

יורשה לי, אעיר מספר הערות,



אביגדור רביד.י

האם יצאו הוראות כתובות בנושא הזה כפי שאנחנו המלצנו?
בן-ציון דל
כן, מה שאמרתי,
אב-גדור רביד
לא מכתב, אלא ממש הוראות מחייבות?
ב ן-ציון דל
הד והלה.
היו"ר אברהם הירשזון
ברשותך, אנחנו מבקשים שתעבירו לוועדה ולנצביות תלונות הציבור העתק של כל

ההוראות שיצאו בנושא זה.
בן-ציון דל
בהחלט.

ואף על פי כן, ברשות יושב ראש הוועדה, אני מבקש להוסיף שכל ההליך הזה שנקט
המפקח
משלוח המכתב למורה, היה בעצם הליך מיותר שלא מופיע בשום מקום. כלומר, לו

היה המפקח פועל לפי הנהלים הכתובים, הוא בכלל לא היה שולח מכתב למורה. מכיוון
ששלח, באה דרישה נוספת
לא רק תשלח מכתב, אלא גם תדבר אתה לפני כן. כל ההל'יך הזה

פשוט מסרבל, ולפני כן אומר שניים-שלושה משפטים כרקע.

מדובר בשני מקרים. במקרה הראשון דובר בצמצום. האוכלוסיה התבגרה, בית הספר קטן

והיה צורך להעביר מורים, ומדובר בעיקר - ברשותכם, אנקוט כאן לשון גסה -

TROUBLEMAKER- ו TROUBLEMAKERS-כזה יכול לשגע ולטרטר מוסד חינוכי שלם, בחדר

המורים, מחוץ להדר המורים, ואלה האנשים שבהם מדובר בדרך כלל.
הי ו"ר אברהם הירשזון
למה אתה מתכוון כאן ב?TROUBLEMAKER -
ב ן -ציון דל
מסית ומדיח.
אביגדור רביד
לא בזה מדובר במקרה הנדון.

בן-ציון דל;

אמרתי קודם ברמה העקרונית מי המועברים בהעברות יזומות.

אשר להערה בדוח ש"לדעת הנציב מלמד עיון במכתבו של המפקח, כי כבר בעת כתיבתו

גמלה בו הההלטה להעביר את המתלוננת לבית ספר אחר", בוודאי שגמלה בלבו ההחלטה

הזאת, ולא, לא היה יוזם את ההעברה, מה שאתם אומרים בעצם הוא שהמנהל לא יחליט ובכל

זאת הוא יעביר את המורה העברה יזומה, ואני לא יודע איך עושים את זה.



נקודה נוספת, על פי הנהלים הכתובים יש שתי תחנות. כאמור, ההליך הזה שנקט

המפקח במקרה זה לא היה קיים עד היום וזה היה מעשה מיותר. הנוהל הקיים הוא שמנהל

המחוז הוא זה שמורה על העברה יזומה. הוא מודיע על כך למורה. אם רוצה המורה - וגם

זה נזכר כאן - הוא יכול לערער תוך 7 ימים על ההחלטה על ההעברה היזומה של מנהל

המחוז. במקרה כזה חמורה מופיע לפניי ואני שומע את המורה. אני לא מסתפק בקריאת

הערעור בכתב, אלא שומע כל אחד ואחד שמערער על החלטת מנהל המחוז ולאחר מכן מקבל

החלטה. אלה ההליכים הקיימים, המקובלים והכתובים בהסכם בין הסתדרות המורים לבין

משרד החינוך והתרבת.

בשנה האחרונה נוספה לנהלים פיסקה האומרת, שלאחר החלטתו של מנהל אגף כוח אדם

בהוראה בדבר הערעור על העברה יזומה, יובא הדבר לידיעתו של מזכ"ל הסתדרות המורים.
מירלה במברגר
הערעור על ההעברה נשמע אצל מי שהחליט?
בן-ציון דל
לא, לא יכול להיות דבר כזה.

הי ו "ר אברהם הירשזון;

אומר מר דל שהוא עצמו מראיין כל אחד ואחד מבין המערערים.
מירלה במברגר
המפקח מחליט להעביר מורה.
בן-ציון דל
הוא מחליט, אבל המעביר זה מנהל המחוז. המפקח פונה למנהל המחוז.
עו"ד יונה ספיר
בתקנון שירות עובדי ההוראה כתוב: סבור העובד שיש בהעברה המוצעת משום הרעה

בתנאי עבודתו, יגיש ערעור בכתב למנהל המחוז, כלומר, לא מדובר על ההצדקה שבהעברה -

ההצדקה שבהעברה נתונה - אלא אם הוא סבור שבהעברה הזאת יש הרעה בתנאי עבודתו, יגיש

ערעור. זה הליך שונה לחלוטין. אנחנו מדברים על עצם ההחלטה להעביר את המורה.
בן-ציון דל
על זה אני מדבר, על עצם ההעברה.
היו"ר אברהם הירשזון
מר דל, מאחר שאתה עוסק בזה בחיי היום ולך הדברים ברורים יותר מאשר לנו, אולי

נתחיל מהתהליך בבית הספר ואחר כך נתקדם, כדי שנקבל תמונה מלאה, כדאי שתעדכן

אותנו,
בן-ציון דל
אני אדבר על אותה רמה עקרונית של מורה שמפריע לחיי היום יום בית הספר. זה

יכול להיות מורה שלא מתאים לאקלים הסביביתי; זה יכיל להיות מורה שחזר בתשובה

ונעשה חרד, ובדרך כלל הוא מתעקש להישאר באותו מוסד ממלכתי, באותו בית ספר שאינו

ממלכתי דתי, כי הוא רואה בזה יעוד, אבל בהסכם בינינו לבין הסתדרות המורים כתוב:

לרבות אדם שאינו מתאים לציבור ההורים או לאקלים הסביבתי, לא יכול להית שמורה כזה

ימשיך לעבוד בבית הספר וישגע מערכת שלמה.



היו"ר אברהם הירזון;

אתה רוצה להגיד לי שמורה שהפך לאדם דתי אינו יכול להמשיך כתת שירותיו הטובים

באותו בית ספר ממלכתי?

בן-ציון דל;

לא, הוא בהחלט יכול להמשיך לתת את שירותיו, אבל כפי שאמרת קודם, אני חי את

היום יום. ברגע שמדובר לא במישהו שחזר בתשובה, אלא במישהו שנהיה שחור, אם לדבר

בסלנג, ושרואה את כל יעודו בהחזרת תלמידים בתשובה, נעצום את העיניים לרגע ונראה

מה קורה בבית ספר ממלכתי רגיל. הוא בא בבוקר ומסביר לתלמידים מה העונשים הצפויים

להם, ואינני רוצה להיסחף בתיאורים.
יעקב שפי
היו מקרים כאלה?

בן-ציון דל;

בהחלט, גם בירושלים. אני תמיד נוהג לומר, שכאשר מדובר ב-100 אלף מורים,

גם עשירית האחוז מתבטאת בכמות אדירה, והכל קיים, בכל הכיוונים, לטוב ולרע.

גם יכול להיות שמדובר באדם שמטבעו ה, TROUBLEMAKERהוא יושב וממריד

ומתסיס נגד כל יזמה, נגד כל פעולה ונגד כל דבר שמנסים לחדש בבית הספר.
אביגדור רביד
אדוני היושב ראש, אנחנו קצת סוטים. אני מתייחס לתלונה הזי ואני שם את עצמי

במקום המורה, כפי שאני תמיד נוהג לעשות. מייחסים למורה שהיא חותרת תחת מנהיגות של

מנהלים. אגב, אני לא מבין את הביטוי הזה. נוסף לכך גם אומרים שהיא חותרת תחת

המנהלת הנוכחית, וכבר מנבאים את העתיד, שגם להבא היא אחתור. ומה מתברר, עם כל

הכבוד? מתברר שזו היתה בועת סבון, ללא כל בסיס עובדתי, ולא נתנו למורה ציאנס

לפתוח את הפה לפני ש"ירו" בה. על זה אני מתקומם כנציבות תלונות הציבור.

אתה דיברת על מקרים שהמורה מפריע וכו'. אנחנו ערים לתקנות ואנחנו לא רוצים

שיהיו TROUBLEMAKERSבמערכת מה שפה קרה - ואותי זה מקומם אישית - הוא שהדביקו

למורה תווית מאוד מכוערת, המפקח שכנע את מנהלת המחוז, החירש שמע שעיוור ראה,

ולבסוף באה נציבות תלונות הציבור ואומרת: לא היו דברים מעולם, לא היה בסיס

עובדתי. זה מקומם, ואתם הסכמתם לבירור שלנו. כלומר, לא טרחו לבדוק מה זה: חותר

תחת מנהל, במה ולמה, ולא נתנו למורה אפשרות להגיב. אפשר לא לקבל את התגובה שלה,

אבל לפחות ללבו דברים צריך, ואז אולי חיו אומרים: יכול להיות שאנחנו מסתמכים על

אינפורמציה לא נכונה, או לא כצעקתה. פה נסעו במלוא הקיטור קדימה, ומנהלת המחוז

אישרה את זה, וכשהגענו לסוף הבירור - ואני לא רוצה להדביק תוויות, אבל הדברים

אמורים לפחות בתלונה הזו - כל הדברים שבהם הוחשדה המורה הוכחו כחסרי ביסוס. זה

עוול משווע, עם כל הכבוד.
עו"ד יונה ספיר
המפקח חזר בו. הוא הודה שהוא לא יכול להוכיח את הטענות, והמורה נשארה בבית

הספר.
בו-דציון דל
על פי הנחייתו של היושב ראש, דיברתי ברמה העקרונית. כך נתבקשתי. אני מוכן

לחזור למקרה הספציפי. לא נאמר שזה חסר בסיס, אלא נאמר שהמנקה לא יכול היה להוכיח.

בתהילת הדברים אמרתי שאני יבול לקצר את הדיון, כי פעלתי לפי הממצאים והוצאתי

הנהיה כזו, ואף על פי כן אני רוצה לבטל אותה, אם אפשר, אם אשכנע.

אני הייתי מנהל בית ספר ולא היה לי TROUBLEMAKERבחדר המורים, אבל אני יודע

מה זה כשאין לי TROUBLEMAKERואני יודע מה זה שאין לי. להוכיה דבר כזה - לגמרי

לגמרי לא פשוט. אגב, ה- TROUBLEMAKER המצוי הוא המצליחן הגדול ביותר בההתמת המורים

על כל מה שהוא רוצה. הוא יחתים את המורים שרוצים אותו. זה אדם תוסס, מלא חיים,

אין לו שום בעיה להשיג את הדברים האלה.
היו"ר אברהם הירזון
מי קבע שהוא , TROUBLEMAKERמנהל בית הספר?
עו"ד גוסטבו אומסקי
ואולי הוא צודק?
בן-ציון דל
יכול להיות. הרי אנחנו מדברים ברמה העקרונית. מנהל בית הספר מביא את הדבר

לידיעתו של המפקח. כפי שמציינת גם הנציב, תפקידו של המפקח לבדוק האם הדברים

נכונים.
עו"ד יונה ספיר
בין השאר, גם לשאול.
בן-ציון דל
בהחלט שכן.
היו"ר אברהם הירשזון
זאת אומרת, המפקח מקבל תלונה של מנהל בית הספר האומר לו שמורה מסויים הוא

TROUBLEMAKERמהסיבות המפורטות, ולא ניכנס עכשיו לסיבות. נניח שהמנהל, סיבותיו

עמו. הוא שולח את המכתב למפקח. זה האהרון מקיים מיד בדיקה בנושא ומזמן גם אותו

מורה כדי שיביע בפניו את דעתו.
בן-ציון דל
הוא בא לבית הספר. הוא לא מזמן את המורה. אגב, בדרך כלל מורה מסוג זה גם לא

עושה חשבון עם המפקח, אם להשתמש בסלנג, אבל המפקח צריך לבוא לבית הספר ולבדוק את

הדברים לאשורם. בהחלט, כך צריך להיות. שוב, אני לא מתייחס למקרה הספציפי הזה.

יהיו ההוראות אשר יהיו, תמיד יהיו מקרים שמפקחים יפעלו שלא כדין. יכול בהחלט

להיות שיש גם התחשבנות אישית. הכל יכול להיות. אני לא פוסל שום אפשרות. דיברתי

ברמה העקרונית. להכניס למסגרת את כל ההליך הזה, שהמפקח יודיע למורה בכתב ויזמן

אותו, אני חושב שזה רק יסרבל לנו את החיים.
מירלה במברגר
אבל זה עונה על כללי הצדק הטבעי.
בן-ציון דל
אני חושב שכללי הצדק הטבעי יבואו לידי ביטוי בנוהל הקיים, שלפיו המפקח מודיע

למנהל המחוז שהמורה הזה חייב לעבור- מבית הספר, מקומו לא שם, ומנהל המחוז צריך

לבדוק את הדברים על פי מה שאומר לו המפקח,
אביגדור רביד
אבל בבת התגונן המפקח במקרה זה? הרי אם נמריא גבוה נפסיק לראות את כדור הארץ.
בן-צי ו ו ~ל
אתה רוצה לעסוק במקרה הספציפי?
רבי גדור רביד
קודם כל צריך לעסוק במקרה הספציפי על מנת למנוע עוול לעתיד. המנהל התגונן

בטענה, שלמיטב ידיעתו, אין עליו חובה לשמוע את תגובת המורה. שים לב מה אומר

המפקח. כלומר, הוא מדביק למורה תווית ברורה, אבל לא נותן לו צ'אנס לומר את דברו.

זה מדליק אצלי נורה אדומה, במובן זה שאם המפקח הזה אמר את זה, ייתכן שעוד כמה

מפקחים חושבים כמוהו.
בן-ציון דל
אבל הרי למורה הזה יש זכות שימוע. היא ניתנת לו.
עו"ד י ו נה ספיר
לאחר מעשה, לאחר שנתנו את ההוראה שהוא יעבור.
בן-ציון דל
- לפחות חודש או חודשיים לפני שהוא עבר, לפני ה-1 בספטמבר.
י עקב שפ י
זכות שימוע בפני מי?
היו"ר אברהם הירשזון
מר דל, ברשותך, אנחנו חייבים לסיים את הדיון בתלונה זו ולעבור לתלונה הבאה.

הדיון היה חשוב מאוד. אני שמח לשמוע שאימצתם את המסקנות, אבל הדיון היה חשוב גם

ברמה העקרונית. אנחנו לא נסכם היום היום את הדיון, כי אנחנו רוצים גם לשקול אם

לזמן בכל אופן את מנכ"ל משרד החינוך לדיון בנושא הזה ברמה העקרונית. לכן אני קוטע

את הדיון הזה ואנחנו נודיע אם אכן נסתפק בישיבה הנוכחית ובדבריך, או שנזמן ישיבה

נוספת שבה ישתתף גם מנכ"ל משרד החינוך, "אמר לזכותו של המנכ"ל שהוא מרבה להופיע

לישיבות, והיום הוא הודיע שהוא פשוט לא יוכל להגיע. אנחנו עוד נשקול אם לקיים

ישיבה נוספת בנדון אם לאו ונודיעכם. אני מודה לכם.
אביגדור רביד
אני רק מזכיר שביקשנו שישלחו גם לנו את הנהלים החדשים.
היו"ר אברהם הירשזון
כ ו , בהחלט.
מירלה במברגר
מר דל אמר שהוא הוציא נהלים חדשים, אבל יחד עם זה הוא לא מאושר מהם והיה שמח

לו היו שוקלים את זה עוד פעם.
היו"ר אברהם הירשזון
ולכן אנחנו נשקול אם להמשיך את הדיון הזח בישיבה נוספת. עם זאת, הנהלים הוצאו

וטוב עשה מר דל שהוציא אותם מיד.
אבי גדור רביד
בזריזות ראו יה.
היו"ר אברהם הירשזון
ואנחנו נבקש ממנו שבאותה זריזות גם יעביר אלינו את הנהלים החדשים, ואני בטוח

שהוא יעשה את זה. אנו מודים לך.



ב. דרישת תשלום עבור מידע על זכות ערעור

תלונה מס' 9 , עמוד 46 בדוח נציב תלונות הציבור 22

הי ו "ר אברהם הירשזון ;

אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום: דרישת תשלום עבור מידע על זכות ערעור,

תל ו נה מס' 9 .

אבקש להציג את התלונה.
עו"ד יונה ספיר
זו תלונה של תלמיד מבוגר שנכשל בבחינת בגרות אקסטרנית בתנ"ך וביקש לערער על

הכשלון, מנסיון שלו באותו נושא הוא יודע שערעור כזה נדון רק אם ההפרש בין

ההערכות של שני המעריכים שהעריכו את הבחינה שלו גדול מ-10 נקודות. אם ההפרש הוא

קטן מ-10 נקודות, אין לו זכות ערעור, כלומר, לא בודקלם את הערעור. כדי לחסוך

לעצמו את דמי הערעור, הוא פנה למשרד החינוך וביקש לדעת מה ההפרש בין ההערכות, האם

הוא מעל 10 נקודות, ואז תהיה לו זכות ערעור, או האם הוא מתחת ל-10 נקודות, ואז

אין טעם שיגיש ערעור. משרד החינוך סירב לתת לו את האינפורמציה הזאת ואמר לו: אתה

רוצה, תגיש ערעור, ואז ניתן את התשובה.

נוצר מצב שהתלמיד צריך לשלם דמי ערעור כדי לדעת אם יש לו זכות להגיש ערעור,

ונוסף לזה עבור הערעור עצמו לא דורשים ממנו תשלום, וזה מצב לא סביר. לכן הנציב

המליצה שאת האינפורמציה הזאת יתנו ללא תשלום. אנחנו רוצים לשמוע מה ההליט משרד

החינוך בעקבות ההמלצה.
אביגדור רביד
גבי ספיר, תדגישי בבקשה גם את הנקודה הנוספת שעליה הצביעה הנציב. זו גם נקודה

שבה חשוב לשמוע את תגובת משרד החינוך.
עו"ד יונה ספיר
אלמנט נוסף שהתלמיד זקוק לו כדי להחליט אם יש בכלל טעם שהוא יגיש ערעור הוא

ענין ההערכות של המעריכים, מה נראה להם לא בסדר בבחינה שלו, ואת ההערכות האלה אין

היום דרך לתלמיד לקבל. אנחנו ביקשנו שישקלו לתת לו גם את ההערכות האלה, כי זה גם

אחד האלמנטים שיקבעו אם הוא יכול או לא יכול לערער, אם יש טעם שהוא יגיש ערעור.
היו"ר אברהם הירשזון
בבקשה, מר דקלו.
משה דקלו
ראשית, אני הופתעתי בכלל להיות מוזמן לכאן, משום שכבר לפני חודשיים, לקראת

התקנון החדש, הוצאה הנחיה שלי לרדת מהעץ הזה, כי מה היה הרציונאל ההיסטורי?

הרציונאל ההיסטורי הוא שעוד לא היינו ממוחשבים ולא היינו מחוברים לארבע השלוחות

שלנו ברחבי הארץ, וכדי לבקש את הציונים ולדעת מה קורה, היה צריך לנסוע לארכיונים

ולחפש את החומר, וזה עולה כסף. היום, כאמור, אנחנו ממוחשבים ואין הגיון להתנות את

מתן האינפורמציה הזאת בתשלום, וכבר לפני חודשיים הוצאתי הנחיה בנדון. אני מהזיק

בידי את הטיוטה של התקנון החדש. הוצאתי אותה אתמול בערב מהמכבש. אני מחזיק ביד זו

את התקנון הישן, וביד השניה את התקנון החדש. לא נגבה תשלום. זה פשוט עוול לציבור,

זה לא בא בחשבון.



יתירה מזאת, במשך שנת העבודה הקודמת הנהגנו כלל הדש לגבי נבחן, ויש להבחין

ביו תלמיד לבין נבחן. שירותי ברזי נה אנהנו נותנים לכל מי שרוצה. אנהנו מציעים לו

בחינות בכל רחבי הארץ. הוא נבחן, הוא איננו תלמיד, הוא גם איננו מוגן באמצעות

הציון השנתי או ציון המגן. השנה יש חידוש במערכת, ואתם מוזמנים לראות את המערכת

של בדיקת בחינות הבגרות. קרוב ל-700 אלף מחברות נבדקות שם. כל הנבחנים האלה

חשופים, ללא ציונים שנתיים. לכן התייחסנו לפער מינימלי בין שתי ההערכות ואמרנו:

מי שחשוף כך, ברגע שהמחשבים מאתרים שהפער בין שני המעריכים גדול מ-10 נקודות, יש

להעביר את זה להערכתו של מומחה שלישי.
מירלה במברגר
בלי שתתלמיד יצטרך לערער.
משה דקלו
בלי שיצטרך לערער. קודם כל עומדת לנגד עינינו העובדה שבקצה יש תלמיד, יש בן

אדם. זאת הגישה הבסיסית שלנו.
מירלה במברגר
אז שללת ממנו את זכות הערעור על ידי זה?

משה דקלו;

לא, להיפך. אם נבחן רוצה בכל זאת לבוא ולערעור, הוא רשאי לערער. אתן לכם

דוגמה נוראה. מישהו קיבל הערכות של 56 ו-50 נקודות, ושתי אלה יחד נותנות 53

נקודות, והוא לא עבר את המשוכה הזאת, וזה פער שמתחת ל-10 נקודות. אנחנו אדישים

לציון 53, הוא אחד מתוך הסקאלה של ה-100, אבל הנבחן עלול להיפגע בצורה כזאת שהוא

לא עובר את המשוכה. ראשית, לגבי המבוגרים, נוהל קבוע בתוך אגף הבחינות החל משנה
שעברה
כל אדם שהוא מעל גיל 40 נכנס אוטומטית לערעור, כי הוא איננו מועמד

פוטנציאלי לתחרות באוניברסיטאות. אולי אפשר עוד לגרד נקודה אחת או שתיים, למה

לא? הרי הוא כבר לא יתמודד ולא יתפוס מקומות באוניברסיטאות. אצלו השיקול הוא

שאולי הוא יתקדם בעוד דרגה בעבודה, אולי יקבל קביעות, דברים מן הסוג הזה. הוא

נכנס באופן אוטומטי לערעור.

נכון שהערעור עולה כסף, כי אנחנו צריכים להביא את המחברות מהארכיונים ולפעול

שוב בשיטה שאנחנו קוראים לה "שיטת הטנדרים", כי זה משהו פיסי. תוך כדי הערעור

אנחנו גם מצלמים לו את המחברת - ותיכף אני עובר לסעיף השלישי שהוא מטריד יותר -
ואנחנו אומרים לו
קח את המחברת, ראה אותה ותחליט בכוחות עצמך אם אתה רוצה בכל

זאת ללכת ולערער.
מירלה במברגר
זה לגבי נבחנים אקסטרניים מבוגרים מעל גיל 40.
משה דקלו
לא, לגבי כולם. מעל גיל 40, ברגע שאנחנו רואים שההערכות הן 53ו-54, אנחנו

הולכים לקראתם.
היו"ר אברהם הירשזון
קודם כל אתם הולכים לקולא בכל מקרה,
משה דקלו
בכל מקרה אנחנו הולכים לקולא, כי פה מדובר בבני אדם.
מירלה במברגר
אז מה, אתם נותנים להם עוד 2 נקודות?
משה דקלו
לא, אנחנו מקיימים בדיקה שלישית או רביעית, אם יש צורך, כי יכול להיות

שהבודקים שלנו, גם בבקרה השלישית, הגיעו למסקנה שהממוצע הוא 53 , הנבחן בכל אופן

רוצה להתמודד עם זה. אנחנו באים ואומרים: אדוני המפקח הארצי המופקד על המקצוע,

בדוק עוד פעם,

הבעיה שלנו היא שאת הערות הארכיב אין לנו. מדוע? משום שאנחנו אוסרים לנקוט

עמדה בתוך מחברת הבחינה. מחברת הבחינה חייבת להישאר כפי שעיצב אותה הנבחן עצמו,

כי נגיעה הופכת להיות מאוד מאוד בעייתית מבחינת סוג הנגיעה ומה מסמנים ומה לא.

אנחנו הבפכנו את הבדיקה שלנו לבעלת רזולוציה מאוד גבוהה, זאת אומרת, כל שאלה

נמדדת בסקלה של 100, ואז מכמתים אותה בצורה ממוכנת, ממוחשבת, לתוך סך כל הנקודות

של הבחינה. ההמלצה שלכם היא בעיה מאוד קשה שהופכת את כל המערכת על פיה. לכן

הלכנו לשני מעריכים, ככלל, כולל במתמטיקה, חידוש של ד"ר שושני, שאתה, אדוני היושב

ראש שיבחת אותו, וגם אני מרגיש טוב עם גישתו, כולל שתי הערכות במתמטיקה, על אף

שזה מקצוע מאוד מדוייק. יש שני מעריכים שבודקים. ברגע שיש פערים בין שני מעריכים,

אנחנו מיד מכניסים את זה להערכה שלישית, ואשמח שתתארחו אצלנו כדי לראות איך זה

עובד. מכונת ענק. זה מעניין מאוד. הכל ממוכן.
היו"ר אברהם הירשזון
תודה רבה, מר דקלו. אנחנו פשוט נמצאים בלחץ של זמן. רשמנו בסיפוק את ההודעה

שלך.
משה דקלו
ברשותך, אעביר לכם את התקנון החדש.
היו"ר אברהם הירשזון
כן, ראשית, אנחנו מבקשים שתעביר לנו את התקנון החדש. שנית, אודה לך אם תעמוד

בקשר עם מזכיר הוועדה ותקבע יום שבו נוכל להיות אורחיכם בנושא הזה. אנחנו נשמח

לראות ולהתרשם.

משה דקלו;

בבקשה.
היו"ר אברהם הירשזון
תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35}

קוד המקור של הנתונים