ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/06/1995

דוח הביקורת בשלטון המקומי - עיריית חולון

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 349

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ח בסיון התשנ"ה (26 ביוני 1995). שעה 13:30
נכחו
חברי הוועדה; אי הירשזון - מ"מ יו"ר הוועדה
מוזמנים
י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

מי ששון - ראש עיריית חולון

אי שילה - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי שי לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה ודוברת משרד

מבקר המדינה

גבי אי וצלר - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

מי קרני - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

דייר י' פונד - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

י י אייבינדר - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

נ' בלעום - מנהל ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה

מי רום - ראש עיריית חולון לשעבר

מי גופר - מהנדס עיריית חולון

י' אטרקצ'י - מבקר עיריית חולון

גבי אי פאין - קצינת מחוז תל-אביב, משרד הפנים

י י אמרני - מנהל האגף לביקורת ברשויות המקומיות, משרד

הפנים

מזכיר הוועדה; ב' פרידנר

קצרנית; ח' אלטמן

סדר-היום; דו"ח הביקורת בשלטון המקומי - עיריית חולון.



דוח הביקורת בשלטון המקומי - עיריית חולון

היו"ר אי הירשזון;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת וזוועדה לענייני ביקורת המדינה.

רשות הדיבור לגב' איתה וצלר, נציגת משרד מבקר המדינה.
אי וצלר
הדין וחשבון שהונח בפני הוועדה, במסגרת הביקורת על השלטון המקומי, מתייחס

לפעולות שעשה המשרד שלנו לגבי שנות הכספים 1989 עד 1993.

"חלק מהנתונים ומהמימצאים עודכנו לחודש נובמבר 1994.

פעולות הביקורת היו בעיקר בנושאים הבאים: בתחום משק הכספים - תשלום הטבות

לעובדים, תנאי פרישה, מתן תמיכות לארגו ני ספורט, והוצאות במסגרת התקציב הבלתי

רגיל; ביצוע עבודות לפיתוח העיר וייזום פרוייקטים; פעולות הוועדה המקומית לתכנון

ולבנייה; שמירה על איכות הסביבה באזורי התעשייה. עוד נבדק הטיפול בקליטת עולים

ממדינות חבר העמים (ברית המועצות לשעבר), ביצוע הסעות תלמידים למוסדות חינוך, וכן

ניהול מלאי הטובין של העירייה.".

בשנת 1993 הגרעון השנתי עמד על 11 מיליון ו-300 אלף. בשנת 1994 אמנם לא

בדקנו, אבל ידוע לנו שהגרעון היה 16 מיליון ו-800 אלף. בשתי השנים האלה, כמו

בשנה קודמת, השתמשה העירייה לכיסוי הגרעון בכספים של קרן הפיתוח שעמדו לרשותה.

זאת בניגוד ליעוד שנקבע לקרן על פי הנחיות משרד הפנים.

בשנת 1993 הועברו, לכיסוי הגרעון, 11.3 מיליון, ובשנת הכספים 1994 - 16.8

מיליון.

"חלק ניכר מהגרעון השנתי נוצר כתוצאה מהגדלת הוצאות העירי יה לתשלום שכר

ותשלומים נילווים חריגים לשכר עובדיה, ומתשלום תנאי פרישה חריגים והטבות כספיות

אחרות בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

העירייה העסיקה עובדים מעבר למסגרת שקבע משרד הפנים. באמצע שנת 1994 העסיקה

העירייה עובדים ב-382 מישרות מעל לשיא כוח האדם המאושר" שנקבע על ידי משרד הפנים,

"חריגה בשיעור של 22%. לכך מתווספות מישרות בהן הועסקו קבלנים למתן שירותים

שהיוו תוספת של 12% להוצאות העירייה לשכר.

העירייה לא קיימה את הוראות חוק התקציב, ושילמה לעובדים הטבות כספיות שונות

החורגות מהמותר; אחת ההטבות - תשלום שעות נוספות גלובאליות - שולמה עד לראשית

1994 ל-60 עובדים" בכירים. "מאז מארס 1994 הוגדל מספר מקבלי ההטבה לכ-220 עובדים.

ההוצאה ההודשית של העירייה בגין הטבה זו" בלבד "הסתכמה, ביולי 1994. בכ-200 אלף

ש"ח, לא כולל הוצאות להפרשה לקרנות השתלמות ולקופת תגמולים.".

בתקציר הבאנו דוגמה אחת אבל יש הרבה דוגמאות, כגון תוספת ספיגה שהערך שלה

בשנת 1993, לדוגמה, עמד על כמעט 3 מיליון ש"ח. לעובדי מחלקת תברואה יש כל מיני

תוספות, מאמץ, שעות גלובליות, ועוד כל מיני שמות משונים, כגון: תוספת מאמץ בי וכך

הלאה. כאן, כאמור, הבאנו דוגמה אחת של השעות הגלובליות.

כל החריגות האלה הן, כמובן, בניגוד להוראות חוק יסוד התקציב, סעיף 29 של

החוק.



"העירייה אישרה לעובדים שפרשו לגימלאות ולמפוטרים תנאי פרישה חריגים והטבות

כספיות אחרות האסורות על פי החוק. הטבות כספיות גדולות במיוחד נכללו בתשלום שכרם

של קבוצת עובדים בכירים, ובתנאי הפרישה שאושרו לעובדים מקבוצה זו. הערך המהוון

של ההטבות בקיצבות הפרישה של חמישה עובדים בכירים בלבד הסתכם, בסוף 1991, בכ-4.3

מיליון ש"ח. ההוצאות המיידיות של העירייה בגין הטבות כספיות ששולמו לחמישה

מהפורשים הסתכמו בכ-700 אלף ש"ח.".

הבאנו דוגמאות מפורטות מאד לגבי חמישה עובדים בכירים ולגבי תנאי הפרישה שלהם

ואני יכולה להביא, בעמוד 19 של ר?דוח, דוגמה של מנהל האגף לאיכות הסביבה, שהוא ממש

מככב כאן, שפרש בגיל 48 לאחר 26,5 שנים בעירייה, ולפי הסכם הפרישה שנחתם אתו

נקבעה לו קיצבה של 67% במקום 53% שלהם הוא היה זכאי. הקיצבה שאושרה לו כללה

מרכיבים בניגוד לחוק הגימלאות, משמע בניגוד לחוק יסודות התקציב,וזה הגדיל את

הקיצבה שלו ב-265%. עשינו חשבון שהערך המהוון של ההטבה הבלתי חוקית הזאת הסתכמה,

בפברואר 1992. במיליון ו-100 אלך ש"ח. בנוסף לכך, ובניגוד להוראות החוק, העירייה

שילמה לו מענק פרישה בגובה של 13 משכורות, תשלום עבור 7 חודשי הסתגלות בגובה של 7

משכורות, ופיצויים בגובה 100% עבור התקופה בה שימש ככונן בפועל ובגין ההטבות

האמורות הוא קיבל 213.875. עוד הוא קיבל 213 אלף בגין פדיון ימי חופשה וימי מחלה

שלא נוצלו.

אנחנו רואים כי העירייה מעמיסה על עצמה, גם לגבי העתיד, סכומים גדולים מאד

שהיא התחייבה לגביהם.

"העירייה העניקה תמיכות כספיות לאגודות ספורט הפועלות בתחומה;". התמיכות
מתחלקות לשני סוגים
"תמיכות ישירות (בשנת 1993 הסתכמו העברות הכספים ב-2.8

מיליון ש"ח), ותמיכות עקיפות.". תמיכות עקיפות הכוונה, למשל, לתשלום ארנונה,

תשלום מים, העמדת אולמות ספורט לרשות האגודות בלי לעשות תרושיב מה הערך שלהם ובלי

שהם שילמו. "תמיכות הוענקו בלא שהובאו לדיון בוועדת התמיכות.". חלק ממקבלי

התמיכות לא היו רשומים כעמותות, ואחד מהתנאים לפי נוהל מתן תמיכות הוא שגוף שמקבל

תמיכה חייב להיות רשום כעמותה. רובן לא היו רשומות כעמותות.

"חלק גדול מהתמיכות התבטאו בהעמדת מיתקני העירייה לשימוש אגודות הספורט מבלי

לחתום הסכמים עימן וללא תמורה.".

היו"ר א' הירשזון;

מה זאת אומרת שהן לא היו רשומות כעמותות? כמה כן היו רשומות?

אי וצלר;

הן לא היו רשומות. מדובר- על גופים שעוסקים בספורט אבל לא רשומים אצל רשם

העמותות. בעקבות הביקורת נרשמו עוד כמה גופים, אבל בסך הכל אנחנו מבינים שעדיין

רוב הגופים, בתקופון שבה עשינו את הביקורת, עדיין לא היו רשומים כתאגידים. במקרה
שלנו הצורך הוא
עמותות.

בעקבות הביקורת התמיכות הובאו לדיון בוועדת התמיכות אבל ב-1994. בתקופה הקצרה

שבה הספקנו לבדוק את הנושא, שוב פעם חזרו אחורה והבקשות לתמיכות לא הובאו לדיון

בוועדת התמיכות.

היו אפילו מקרים, אמנם מצאנו שני מקרים בודדים, שהתמיכות עלו, לפי הדוח

הכספי, על הצורך של האגודות, ולמעשה מה שקרה הוא שבידי האגודות נשארו עודפי כספים

לעומת הכספים שהיו בידיהם.

"בבדיקת הקמת שלושה פרוייקטים גדולים - בריכת שחייה, איצטדיון ובית ספר

(בעלות כוללת של כ-36 מיליון שייח במחירים שוטפים) - הועלו ליקויים חמורים הנוגעים

לתהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמתם והיקף ההשקעה בהם, אופן תכנונם והפיקוח על

בנייתם; כתוצאה מכך נגרמו לעירייה הפסדים כספיים ניכרים.



הקמת בריכת שחייה. מימצאים חמורים במיוחד הועלו בפעולות העירייה והחברה

לבידור ובילוי חולון בע"מ להקמת בריכת שחי יה חדשה (בעלות של כ-24 מיליון ש"ח

במחירים שוטפים). החברה התקשרה עם מתכננים וקבלנים לבניית הבריכה בלא שהוסכמה

לכך, בלא שהיו בידיה מקורות מימון לכיסוי ההוצאה, ובלא שבדקה את כדאיות ההשקעה.

תקציבים שנדרשו למימון הקמת הפרוייקט הובאו לאישור מועצת המנהלים רק לאחר שהחברה

התקשרה בחוזים עם הקבלנים - מקימי הפרוייקט.

מועצת העירייה אישרה תקציבים למימון הקמת הפרוייקט רק לאחר שהחברה התקשרה

בחוזים עם מבצעי העבודה, ובלא שהוצג בפניה מידע על מלוא ההוצאות שנדרשו להקמתו.

עלות הקמת הפרוייקט הוכפלה כתוצאה מתכנון לקוי, וכתוצאה מתוספת מיתקנים תוך כדי

הקמתו.". למשל הזמינו לבריכה גג מהולנד, ועד שהביאו את הגג לארץ התברר שהיסודות

לא מתאימים לגג והיו צריכים לצקת וליצור יסודות נוספים תוך כדי או אחרי שהמיכרזים

יצאו, ותוך כדי עבודה.

"העירייה והחברה לא בדקו את האפשרות לתבוע מהתמכננים פיצוי כספי בגלל הוצאות

היתר שנגרמו, לכאורה, כתוצאה מעבודתם.

משרד מבקר המדינה העיר לעירייה ולחברה, כי הקמת פרוייקט, בלא שמלוא המידע

לגביו הוצג בפני מועצת העירייה ומועצת המנהלים, ובלא שגופים אלה אישרו תקציב

לביצוע העבודה לפני ההתקשרות עם קבלנים, היא התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי

מינהל תקין ומנוגדת להוראות חוק יסודות התקציב.

יש לראות בחומרה יתירה את העובדה שבמשך שנתיים הפעילה החברה את הבריכה ללא

רשיון עסק בניגוד לחוק, ולא הסירה מפגעי בטיחות שנמצאו בה. כמו כן יש לראות

בחומרה יתירה את העובדה שהעירייה האמונה על שמירת החוק וכללי מי נהל נאותים לא

מילאה את חובתה כרשות רישוי וכבעלת הבריכה, ואיפשרה להפעיל את הבריכה ללא רשיון

ובלא להסיר מפגעי בטיחות.". הכוונה היא למספר מפגעים כגון כלוריזציה של המים.

היו תנאים של משרד הבריאות שלא קויימו. המיקלט בתקופה שבה ערכנו את הבדיקה

האחרונה, ב-1994 , עדיין לא עמד בדרישות הרשות המוסמכת. לקראת אמצע סוף 1994

עדיין הנושא הזה לא הוסדר. גם תנאי אש לא הוסדרו. לא הוסדרה החזקתם של חומרים

רעילים שנמצאים בחוץ, מכל מקום הכוונה היא לשנת 1994 . אולי היום כבר חלו תיקונים

במצב, אני מקווה.

"הקמת איצטדיון. החלטת מועצת העירייה להקים את האיצטדיון נתקבלה מבלי שהובאו

בפניה נתונים על מידת הצורך בהקמתו. להחלטה להקימו לא קדמה שקילה של סידרי

עדיפויות של צרכי פיתוח העיר ואומדן ריאלי של ההוצאה הכרוכה בהקמתו." למעשה לא

רחוק מהאיצטדיון הזה קיים איצטדיון של בת ים ונשאלת השאלה האם העירייה היינה בכלל

זקוקה לאיצטדיון הזה? למעשה, היום, כמעט אין שימוש באיצטדיון. לתחרויות של

אגודות בליגות האחרונות מגיעים כ-50 איש, ומדובר על איצטדיון של 2500 איש.

"הסכום שנקבע לצרכי המיכרז בחוזה עם הקבלן היה גבוה בהרבה מההערכה הכספית

שהיתה בפני מקבלי ההחלטה להקים את האיצטדיון. המיכרז וההתקשרות עם הקבלן הסתמכו

על תכניות שהוכנו כ-15 שנה קודם לכן והן הושלמו תוך כדי ביצוע הפרוייקט.". למשל

כל תכניות הביוב והניקוז לא היו נכונות כיוון שהמצב בשטח לא התאים, בעצם, לתכניות

שתוכננו והתבססו על משהו שכבר לא היה קיים בשטח. כמובן שכל הדברים האלה מעלים את

המחיר.

"כתוצאה מכך גדלה עלות הפרוייקט הרבה מעבר למתוכנן. נמצאו ליקויים רבים

בתכנון ובביצוע אלמנטים שונים באיצטדיון שחייבו את העירי יה בהוצאות נוספות

לתיקונם. העירייה לא בחנה את חלקם של המתכננים ושל הקבלן בהוצאות יתר אלה, ואת

האפשרות לדרוש מהם לפצותה בגינם.



בפעולותיה כוועדה מקומית לתכנון ולבנייה איפשרה העירייה שימוש חורג בנכסים

בניגוד ליעודם על פי תכנית המיתאר. חמורה במיוחד העובדה שכוועדה מקוממית היא

התירה בנייה החורגת מהמותר על פי תכנית המיתאר, ואף בסטייה ניכרת, כולל בקשות

כאלה של העירייה עצמה." הכוונה היא לכך שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה

חריגות בסטייה ניכרת ששום מוסד תכנון לא יכול לאשר לא רק של יזמים פרטיים אלא גם

בקשות שהוגשו בשמה. היא, כגוף מתכנן, הגישה בקשות בסטייה ניכרת.

"בבחינת ההתקשרויות העירייה עם יזמים להקמת פרוייקטים לא עירוניים על קרקע

שבבעלות העירייה, הועלו ליקויים כבדי משקל בשמירה על זכויותיה כבעלת הקרקע: אחד

מתאגידי העירייה", הכוונה היא לחברה לניהול והחזקה חולון בע"מ, "קיבל החלטות

הנוגעות להקמת פרוייקט משרדים גדול על קרקע שבבעלות העירייה, ואף עמד לפרסם מיכרז

לבחירת יזם להקמתו.". הכוונה היא למיגדל גבוה בן 22 קומות עם משרדים, בתי

קולנוע, ומסעדה מסתובבת.

לפני שהמיכרז יצא אנחנו נכנסנו לביקורת ו "משרד מבקר המדינה העיר לעירייה שרק

מועצת העירייה, לאחר קבלת מלוא המידע על הפרוייקט וקיום דיון, רשאית להחליט על

הקמתו, היקפו ודרך ביצועו. כן הועמדה העירייה על חובתה לבחון כראוי את הצורך

במעורבותה בפרוייקט גדול כזה.

בעקבות הביקורת הודיעה העירייה כי המיכרז לא יפורסם עד לאחר דיון במועצת

העירייה, וכי הערות משרד מבקר המדינה יובאו לתשומת ליבו של יושב ראש מועצת

המנהלים של החברה העירונית" אבל בינתיים העירייה הוציאה את תכנון הפרוייקט והגישה

גם בקשה לתכנון ולבנייה, וההוצאות שלה הסתכמו, בינתיים, במיליון ש"ח שירדו, בעצם,

לאבדון.

"בנובמבר 1994 החליטה העירייה לשנות את ייעוד הקרקע למשרדים.

למוסד ללימודים על תיכוניים ייעדה העירייה קרקע שהיקפה גדול בהרבה מצרכיו, על

פי מספר התלמידים הלומדים בו. כן העניקה לו תמיכה כספית בלא שעמדה על מילוי

הוראות הנוהל למתן תמיכות.". היו, אמנם, ציפיות שהמרכז הזה יתרחב ויהיה משהו

מקביל ליד הטכניון, אבל המציאות לא ענתה על הציפיות. מספר התלמידים הסתכם במספר

מאות, ורוב תלמידי המוסד כלל אינם תושבי העיר. המימון של מוסד כזה נופל על משרד

החינוך והתרבות לכן אנחנו רואים שהעירייה, מצד אחד, עמדה לינת קרקעות בכמות גדולה,

קרקע עירונית, למוסד הזה, ומן הצד השני היא מימנה במאות מיליונים כל מיני תוספות

בנייה בתוך המרכז.

"משרד מבקר המדינה העמיד את העירי יה על הצורך לשקול מחדש את הקצאת הקרקע

והמשאבים הכספיים למוסד. עוד העמיד משרד מבקר המדינה את העירייה על הצורך לשקול

מחדש התקשרות עם יזם להקמת מרכז ספורט עבור המוסד האמור, תוך עמידה על צרכי המוסד

והעיר ועל ההיבטים הכלכליים של ההתקשרות.". המוסד הזה התקשר עם יזם שהיה בזמנו

עובד העירייה ושלא היו לו משאבים כלכליים משל עצמו אלא עומדת מאחוריו איזושהי

חברה, להקים מרכז ספורט ענקי בתוך המוסד הזה, שלמעשה משרת מאות בודדות של אנשים

על קרקע של העירייה. עדיין שום דבר לא יצא לפועל ולכן אנחנו היפני נו את תשומת

ליבה של העירייה לכך שהיא תשקול מחדש בכלל את הצורך להקים את מרכז הספורט הזה.

י י פונד;

למעשה כל החלטה צריכה להיות מטעם העירייה ולא מטעם החברה.

אי וצלר;

"העירייה לא הקפידה על קיום הוראות החוק הנוגעות לשמירה על איכות הסביבה.".

כאן אני רוצה לציין כי לעיריית חולון יש את אזור התעשייה הכי גדול בארץ, שסמוך

מאד לאזורי מגורים.



"העירייה לא הקפידה על קיום הוראות החוק הנוגעות לשמירה על איכות הסביבה".

היה הסר לה מידע מרוכז על הומרים ותוצרי יצור במפעלים שהם בתחומה, "לכן היא

התקשתה לעקוב אחרי חומרים מסוכנים ואופן סילוקם. רק בעקבות הביקורת החלה העירייה

לפעול להקמת מאגר מידע זה; העירייה גם אינה מקיימת מעקב סדיר לאיתור זיהום

אוויר." בזמנו אמנם היה מכשיר לניתור שהעירייה נעזרה בו, ולמעשה חיום הנושא של

זיהום אוויר לא נבדק בכלל באזור התעשייה.

"בתחום קליטת העלייה נמצא כי העירייה לא גיבשה לעצמה מדיניות מוגדרת לגבי

אופן קליטת אלפי העולים ממדינות חבר העמים", נדמה לי 18 אלף עולים מברית המועצות

לשעבר - -
מי רום
17,800. יש חילוקי דעות בין משרד הפנים לבין משרד הקליטה.

אי וצלר;

קרוב ל-20 אלף.

מצאנו שהעירייה הקימה כל מיני ועדות היגוי שלא פעלו, והיא "לא גיבשה לעצמה

מדיניות מוגדרת לגבי אופן קליטת אלפי העולים ממדינות חבר העמים שקבעו את מקום

מגוריהם בתחומה.

העירייה קיימה הסעות תלמידים בלא שעמדה על קיום הוראות משרד החינוך והתרבות

הנוגעות לפיקוח על אופן ביצוע ההסעות, ומניעת מפגעי בטיחות בהן, שעלולים היו לסכן

את חיי התלמידים. באוקטובר 1994 נערכה בדיקת מעקב בנושא; נמצא כי כל הליקויים

בסדרי ההסעות שהתגלו בעבר נותרו בעינם ומפגעי הבטיחות לא הוסרו.".

י י פונד;

חלקם ממש ליקויים חמורים שעלולים לסכן את חיי התלמידים.

היו"ר א' הירשזון;

תוכל לפרט את דבריך?
י י פונד
באחד מבתי הספר כאשר הגיעו 6 אוטובוסים במקביל, לא היה נוכח שום אדם מטעם בית

הספר. הנהגים, שכנראה מיהרו למקום הבא, עשו סיבובים בתוך המי גרש כשהילדים רצים

ביניהם, והאוטובוסים עצמם, בניגוד להנחיות משרד החינוך והתרבות, חלקם ישנים מאד

ולא כפי שמשרד החינוך והתרבות דרש. חלק מהנהגים היו נהגים חדשים ולא נהגים

ותיקים כפי שכתוב בהנחיות, ואני כבר לא מדבר על כל מיני בעיות רישומיות ועל כך

שגם לא היו שם שלטים של הסעות תלמידים. בקיצור זה היה מראה בהחלט לא נעים.
אי וצלר
בסוף 1994 כאשר עשינו ביקורת מעקב, מצאנו שהליקויים לא תוקנו.
י י פונד
בתשובות של העירייה לגבי המעקב של שנת 1994 היו התייחסויות שונות לנושא

התשלומים, שהיה שולי. לא היתה התייחסות לפעולות העירייה לתיקון אותם ליקויי

בטיחות.



אי וצלר;

"אחת החברות המסיעות תלמידים מחזיקה במיגרש של העירייה ומשתמשת בו לחניית

מכוניותיה ללא תשלום. כמו כן נמהקו חובות של החברה בגין ארנונה ולגבי השנים

1993 ו-1994 ניתנו לה הנחות מארנונה.". בשנת 1993 מחקו, בכלל, את כל חובות

הארנונה, ולגבי שנת 1993 ו-1994 ניתנו הנחות מארנונה.

"העירייה רכשה טובין, בלא שהקפידה על קיום נוהלי הקניות; חלק מהקניות

בוצעו בלא שפורסם מיכרז כנדרש" כלומר מעל הסכום המסויים. "מצב זה נמשך גם בשנת

1994 עד לסיום הביקורת (יולי 1994).

ליקויים רבים הכלולים בדין וחשבון זה נבעו מתהליך לקוי של קבלת החלטות.

בתחומי פעולה חשובים לא נשקלו כראוי כל הגורמים הנוגעים לעניין ולא היה תיאום

בין מקבלי ההחלטות, מה שגרם לבזבוז כספים רבים מקופת העירייה.

מבקר המדינה דרש מהעירייה לנקוט צעדים לתיקון הליקויים, וממשרד הפנים

להגביר את הפיקוח מטעמו על פעולותיה.".

היו"ר אי הירשזון;

האם למשרד הפנים יש מה להוסיף על הדברים האלה?
י' אמרני
בעקבות הדוח שלחנו מכתב לראש העיר בו ציינו את פירוט כל הליקויים כפי שהם

הופיעו בדוח - - -
היו"ר אי הירשזון
מתי המכתב נשלח?

י' אמרני;

ב-16 במאי, והוא כולל פירוט כל הליקויים כפי שהם צויינו בדוח, כולל מספר

העמוד בדוח, ובסיום המכתב דרשנו מראש העיר 3 דברים; 1. שיביא את הדוח לדיון

בפני ועדת הביקורת בעירייה; 2. להביא את המלצות הוועדה לדיון בפני מליאת

המועצה; 3. לתקן את הליקויים ולדווח לנו על כך עד 15 באוגוסט 1995, דיווח

מפורט.

ב-18 ביוני קיבלתי מכתב מראש העיר, מר ששון, שבו כתוב כי דוח מבקר המדינה

אמור להיות נדון בוועדת הביקורת של העירייה, וכאשר הוועדה תסיים את כל

הדיונים, שכן היא אמורה לקיים מספר דיונים, ההמלצות תובאנה לדיון בפני מליאת

המועצה. בהתאם להמלצות ולדיווח על תיקון הליקויים הם ידווחו לי על ביצוע.

אני נוהג, מזה שנתיים ימים, לקחת את דוח משרד מבקר המדינה ולנתח אותו

בצורה הזאת. אני שולח מכתבים לכל ראשי הרשויות, ומנהל מעקב לפיו אני מוודא

שאכן כל הליקויים תוקנו.

היו"ר אי הירשזון;

תודה. נודה לך אם תעביר אלינו עותק של הדוח כאשר תקבל אותו.

רשות הדיבור לראש עיריית חולון, מר ששון.



מי ששון;

בראשית דברי אני מבקש להתנצל על האחור שלנו בבואנו לישיבה.

היו"ר אי הירשזון;

התנצלותכם התקבלה.
מי ששון
רוב הדוח מתייחס לתקופה של קודמי בתפקיד שנמצא אתנו כאן - - -
מי רגם
הוא מתייחס לארבעה ראשי ערים.
מי ששון
כאשר קיבלנו את הדוח הינחתי את ועדת הביקורת להתכנס ולהגיש את המלצותיה.

התקיימו שלוש ישיבות של הוועדה שאמורה לסיים, במהלך החודש הקרוב, כך אני

מקווה, את עבודתה.

בחודש הקרוב כנראה שתתקיים ישיבת מועצת העיר כדי לדון בדוח מבקר המדינה,

בעקבות הדוח עשינו מספר שיפורים שאני מוכן להרחיב עליהם את הדיבור- אחד

לאחד, נמצא אתנו גם מבקר העירייה - - -
היוייר אי הירשזון
אם כך נשמע קודם את דבריו של מבקר העירייה.

מי רום;

אני מבקש את רשות הדיבור גם כדי להציג את המבנה לאורך השנים, כיוון

שאינני יודע מה היה הטיפול בהעדרי. אנשי מבקרת המדינה הי נחו אותנו, בצדק, הם

טיפלו בשנים 1992-1993
היו"ר אי הירשזון
אני אתן לך את רשות הדיבור בהמשך הישיבה. קודם כל אני מבקש לאפשר למבקר

העירייה לומר את דברו. בבקשה.
י י אטרקצ'י
כפי שראש העיר אמר, ועדת הביקורת קיימה מספר ישיבות במהלכן היא שמעה את

הפקידות הבכירה של העירייה כולל מהנדס העירייה, גזבר העירייה, ופקידות נרספת

שמטפלת ברוב הנושאים שהועלו בדוח.

הוועדה רצתה למצוא דרכים כדי להפיק מהדוח המלצות אופרטיביות לשיפור המצב,

והיא לא מתעסקת במימצאי הדוח אלא היא מקבלת אותם כפי שהם. היא בחנה דרכים

לתיקון הטעון תיקון, תוך ראיית העתיד.

הוועדה הספיקה לדון כמעט בכל הנושאים, אין, עדיין, סיכום כללי לכן לכל! מה

שאני אומר אפשר להתייחס עם תיקונים לכאן או לשם מכיוון שתוך חודש היא אנגורה

למסור דוח סופי שהוא יידון במועצה, וגם שם יכולים להיות שינויים.



האם יושב ראש הישיבה רוצה שאני אסקור סעיף אחר סעיף את מימצאי הדווח?
היו"ר אי הירשזון
אני מבין שאלה הן המלצות ביניים, לא המלצות סופיות, וכך נתייהס אליהן.
י י אטרקצ'י
יש פרק בדוח שהתייחס לליקויי בטיחות באולמות ספורט במספר רשויות, ביניהם

היתה גם התייחסות לעיריית חולון. התגלו בחולון שני מימצאים עיקריים, באולם

הספורט מרכז הפייס העירוני בקריית-שרת ששם לא היה אישור כיבוי אש. עם קבלת

הדוח - - -

אי וצלר;

תסלח לי על כך שאני קוטעת את דבריך; זה לא בדוח. אמנם זה כתוב בספר,

אבל במטלה אופקית שלנו על מיתקני ספורט. זה לא מופיע בדוח הזה אלה במטלה

אופקית.

אי שילה;

יש מספר מקומות שלא פרסמנו אותם מטעמי צנזורה.

י י אטרקצ'י;
משק הכספים
הנתונים מדוייקים. גם בשנת 1994, שאיננה מוזכרת בדוח,

הנתון של 16,8 מיליון ש"ח גרעון - נכון.

הגרעון המקורי בשנת 1994 היה אמור להיות, על פי הצעת התקציב כפי שהיא

הוצגה למועצת העיר, בהתחלה, 27 מיליון ש"ח, ואחר כך 24 מיליון ש"ח. השנה

הסתיימה עם גרעון של 16.8 מיליון ש"ח.

המקורות למימון הגרעון הן קרנות הרשות. גם בשנת 1995 אנחנו יודעים שהמצב

לא ישתנה בצורה מהותית, זאת אומרת שהגרעון צפוי לגדול ריאלית. הוא לא יגדל,

בעצם, אלא ישאר במונחים ריאליים. אנחנו מדברים על סביבות 19-20 מיליוני שקלים

בנתונים שיש כבר היום, כאשר אנחנו נמצאים כבר במחצית השנה.
מי ששון
התקציב המובנה כפי שקיבלנו אותו על פי אותן הנחות, בלי לגעת בו, היה צריך

להסתיים בשנת 1994 בגרעון חזוי של 27 מיליון ש"ח ובאותן הנחות הוא היה צריך

להגיע ל-35 מיליון ש"ח בשנת 1995.

נקטנו במספר פעולות, בין השאר העמקת הגבייה ואכיפה, והן, בסופו של דבר,

הקטינו את הגרעון החזוי ל-1994 מסדר גודל של 27 מיליון עד כדי 26.8 מיליון.

ב-1995 הגרעון החזוי, ואני מדבר על אותו תקציב מובנה על בסיס של שנת

1993, היה אמור להגיע ל-35 מיליון. בפעולות שביצענו עד עכשיו הגענו לגרעון של

כ-26,5, והוא יובא בפני מועצת העיר.

במהלך השנה נעשו פעולות ותעשינה פעולות כדי לצמצם את הגרעון עוד יותר, כך

שתהיה, בהחלט, עלייה ריאלית בהיקף הפעילות של העירייה, כאשר הגרעון, ריאלית,

לא יגדל אלא יקטן.



י' אטרקצ'י;

כל ההעברות מקרנות הרשות לכיסוי הגרעונות בשנים שמוזכרות בדוח אושרו על

ידי משרד הפנים ומשרד האוצר, כך שלגבי ההערה שהדבר הזה נעשה בניגוד לנוהל

קיימת מחלוקת כיוון שעל פי הנוהל, בהחלט, ניתן אישור של שר הפנים ושר האוצר

להעביר מקרנות הרשות לכיסוי תקציב רגיל, וזה, אכן, מה שנעשה. האישורים

התקבלו.

אי וצלר;

לא ראיתי את האישורים.
י י אטרקצ'י
ניתן להראות לכם אותם.

מי קרני;

אולי מר אטרקצ'י מתכוון לתקציב שמוגש לשר הפנים, שר הפנים מאשר אותו, וזה

נחשב כאישור לגרעון.
מ' רום
אני מבקש להסביר את העניין הזה כיוון שחלק ממנו היה בתקופתי.

אני משבח, בהחלט, את ביקורת המדינה ואת נציגיה על עבודתם. אני סבור

שאנשי מבקרת המדינה יסכימו לכך שעיריית חולון נחשבת אחת העיריות האיתנות ביותר

בישראל מבחינה כלכלית. בכל תקופת כהונתי, כ-5 שנים, היו לה, תמיד, יתרות

זכות של למעלה מ-100 מיליון ש"ח. בממוצע בין 120 ל-130, לפעמים 140 ולפעמים

110. כתוצאה מכך נהגנו, כדי לא לחזר על הפתחים בנקודות מסויימות, והודענו

על כך למשרד הפנים מראש, בהגשת התקציב, שבמקום לרוץ בנושאים האלה בכספים

יעודיים מול משרדי הרווחה או החינוך והתרבות, נשתמש בשיעורים של פחות מ-10%

מיתרות הזכות שנמצאות בעירייה. דהיינו השתמשנו, ואני מדבר על תקופתי, בכ-10

מיליון כל שנה מאותן שנים. בשנתיים הראשונות - כ-3-4 , אחר כך 9 ו-11,

והסכום הכולל למיטב זכרוני, עמד על 25 מיליון שקלים בסך כל תקופת כהונתי מתוך

106-107 מיליון יתרות זכות ביום שסיימתי את תפקידי. מתוכם קרנות הרשות 77,5

מיליון לזכות, וכספים נזילים למעלה מ-30 מיליון.

יותר מאוחר אני אתייחס לדברי הביקורת שהם חשובים, צודקים, יש בהם ממש,

יחד עם זאת יש לזכור שלעיריית חולון יש או היו למעלה מ-100 מיליון שקלים זכות.

כלפי מי שטוען טענות מסויימות, נכון, ערים מסויימות הסתבכו, אבל בחולון מעולם

לא קרה כדבר חזה.

נציג משרד הפנים צודק כיוון שבהתאם להנחיות משרדו, למיטב זכרוני הם הוצאו

בתקופתו של אילון ז"ל, כאשר הוא היה יושב ראש השלטון המקומי, והיה ראש העיר

השני של חולון, מדובר על שנת 1985 כאשר ההנחיה היתה לא לגעת בקרנות הרשות, זאת

הנחיה, לדידי הנחיה דינה כדין חוק לפחות במקום הזה מול משרדי הממשלה שהרי חוק

יסודות התקציב שנולד בשנת 1985 כל תכולתו היא הנחיה כיצד הממשלה תערך. יש שם

סעיפים מסויימים שקושרים את עצמם לרשויות המקומיות, לכן אנשי מבקרת המדינה

צודקים בגישה שלהם ובניתוח שלהם. יחד עם זאת בסך הכל צריך לראות כיצד

עירייה או רשות או ממשלה מכלכלים את צעדיהם. אם עירייה גרעונית - אל לה לגעת

בזה, אבל אם יש לה - היא זכאית ואולי אף רשאית לפנות למשרד הפנים.



בישראל, לידיעתכם, יש ערים נטולות מענק. יש למעלה מ-10 ערים כאלה, והן

נמצאות בקטגוריה של אלה שמצבם הכלכלי חיובי. הואיל וכך הן מנועות מלחזר על

הפתחים כי הן לא תקבלנה כסף, ואז נולד, בשנת 1990-1991 מה שנקרא: לקחת מערים

נטולות מענק ולתת לערים חלשות מבחינה כלכלית. אז נפתח המאבק הידוע שאתם

מכירים. בהקשר הזה של הדברים נשאלת השאלה איך זה מגיע אלינו ולעניין הביקורת?

זה נוגע לנו בנקודה אחת; הואיל ויש לך כסף, אתה יכול לפנות למשרד הפנים ולומר

לו שאתה רוצה להשתמש ב-5 או ב-10 מיליון, בניגוד להנחיות הקבועות, מהכסף שלך.

נכון שזה נוגד את ההנחיה, וצודקים גבי וצלר ודייר פונד, אבל בסך הכל העירייה

נהגה נכון כאשר היא פנתה, מראש, למשרד הפנים עם הגשת התקציב. הגרעון לא פגע

בה.

היו"ר א' הירשזון;

תודה. רשות הדיבור למר אטרקצ'י.

י י אטרקצ'י;

לגבי ניצול הכספים המצטברים בקרנות הרשות, למעשה גם בדוח נאמר שניצול

הכספים לביצוע עבודות שיפור התשתית הם מגמה חיובית, אבל עיקר הביקורת היא על

ניהול לקוי ולא יעיל של פרוייקטים, ויותר מאוחר, כאשר אני אדבר על עבודות

הפיקוח, אני אזכיר את העניין הזה ואומר מה נעשה היום בעירייה לשיפור המצב

ואיך, היום, הפרוייקטים מנוהלים.

לגבי מינהל העובדים שתופס פרק נכבד בדוח ברצוני לומר כי גידול בהוצאות

השכר בעירייה והגידול במישרות כפי שהן הוזכרו, נבעו, בעיקר, מגידול במספר

המישרות בתחום החינוך והרווחה עקב הגידול באוכלוסיה שעליה כבר דובר, קליטת

עולים, ובניית שכונות חדשות. בשנת 1993 היו מספר הסכמים ארציים שהעלו את

השכר בצורה ריאלית, דבר שגם הוא בא לידי ביטוי כאן.

אין להסיק ממה שאמרתי זה עתה שלא היתה קליטה של עובדים בתקופה הזאת בענפי

השירותים, אבל היא היתה, יחסית, שולית לקליטה בתחום הרווחה והחינוך.

בשנה וחצי האחרונות במספר גדול מאד של ענפים נפסקה קליטת עובדים בצורה

מוחלטת, ואתן לכם כדוגמה להמחשת דבריי את תחום התברואה. העירייה הולכת, בצורה

הדרגתית, לקראת הפרטה. יותר אזורים עוברים להפעלה בידי קבלן וזאת כרגע המגמה

שאני מקווה שתתפוס גם לגבי העתיד כך שמספר המישרות של עובדי העירייה יירד.

אין, היום, מגמה לפטר עובדים קבועים, אבל בהחלט יש צמצום טבעי, אנשים

יוצאים לפנסייה, ויש, כאמור, מגמה שאמורה להוביל לקיצוץ במספר המישרות.

לגבי מרכיבי שכר, שעות נוספות גלובליות, יש תוספת מיוחדת שמקורה בהסכם

פנימי שנחתם בשנת 1987 עם העובדים, כמו כן יש איזכור בדוח לגבי שני נהגים

שעובדים במחלקת התברואה ואיזכור לגבי עובדים בכירים.

הנוהג של תשלומים חד פעמיים שניתנו על מילוי מקום בשנים 1992-1993 -

בוטל. היה מדובר על נושאי מישרה שמילאו, באופן זמני, תפקיד של נושא מישרה אחר

שפרש מהעבודה בדרך כלל, והיתה הנחיה של מנכ"ל העירייה לתת להם, באופן זמני,

בונוס או הטבה בעבור מילוי שתי מישרות.

אי שילה;

על איזה מקרה אתה מדבר?
י' אטרקצ'י
אני מדבר על מספר עובדים שקיבלו תשלומים חד פעמיים - - -
מי ששון
מנכ"ל וגיזבר.

י' אטרקצ'י;

גיזבר העירייה, לאורך תקופה של כמעט 3 שנים, כיהן בתפקיד ממלא מקום מנכ"ל

העירייה. הוא נשא בשני תפקידים, אז הטילו יותר סמכויות על שני הסגנים שלו,

שני סגני הגיזבר. מנכ"ל העירייה חשב שהם נושאים בעוד תפקיד מעבר לתפקיד

הרגיל שלהם, לכן הוא נתן להם מענק חד פעמי. על זה מדובר. אני לא אומר עכשיו

אם זה טוב או לא טוב, אלא מציין עובדות.
יי פונד
מה שאתה מוסר לנו אלה המלצות הוועדה?

י י אטרקצ'י;

לא. המלצות הוועדה ישנות והן הופסקו; אינן קיימות יותר. פשוט הסברתי

על מה מדובר.

לגבי העובדים באגף התברואה, מדובר על שני עובדים שלפני מספר שנים בתיקים

האישיים שלהם נמצא תיעוד לכך שיש להם אישור ממזכירי או מנכ"לי העירייה לשעבר

שעקב מצב כלכלי קשה מאפשרים להם לעבוד בשתי מישמרות. הם מסיימים מישמרת בוקר

במקום מסויים, ועובדים מישמרת נוספת. למעשה זה כאילו שהם מקבלים שתי משכורות.

אני מסכים, בהחלט, שהמישמרת השנייה היא מישמרת בעייתית משום שהשעות הנוספות

משולמות לפי 150% ויש תוספות יהודיות, אבל למעשה אם לוקחים שני עובדים שיעבדו

בשתי מישמרות זה עולה יותר זול מאשר להעסיק עובד אהד, ואני מסכים עם התפיסה

הזאת.

שמענו גם מגיזבר העירייה וגם ממנהל כוח האדם שאין כוונה, היום, לשנות את

הסטטוס של שני העובדים האלה, ולהפסיק להם את המישמרת השנייה כיוון שדבר כזה

יהווה פגיעה קשה מאד בהם.

היו"ר אי הירשזון;

אני מבין שהסיכומים או ההמלצות שלך הן המלצות ביניים - - -
י י אטרקצ'י
הן לא שלי אלא של ועדת הביקורת.

היו"ר אי הירשזון;

יכול להיות שיהיו שינויים בהמלצות עד סוף העבודה. למרות הכל כשאתה מדבר

על הסעיפים היינו רוצים לשמוע את המלצות הביניים שלך, ואנחנו רושמים לפנינו

שאלה הן המלצות בלבד.



י' אטרקצ'י;

כפי שכבר אמרתי, המלצות הביניים הן, כרגע, להשאיר את המצב לגבי שני

העובדים האלה כמות שהוא.

אי שילה;

אנחנו מדברים על חמישה עובדים ולא על שניים.

י י אטרקצ'י;

יש רק שני עובדים שעובדים בשתי מישמרות. לגבי שאר העובדים יש תוספות

פנימיות שנהתמו בזמנו עם ועד העובדים, לדוגמה, אני עצמי הוצאתי בשנה שעברה דוח

על נהגים באגף התחבורה, היו לי בו הערות קיצוניות אפילו, אלא שמדובר בסעיף

פנימי שהוחלט עליו לפני מספר שנים.

על פי חוות דעת של היועץ המשפטי של העירייה לא ניתן לבטל הסכמים ותוספות

שניתנו לעובדים לפני 8-10 שנים.

לוועדה אין המלצה לבטל תוספות שניתנו בזמנו לעובדים בגין הסכמים פנימיים

וזה גם חל על אותה תוספת מיוחדת משנת 1987 וגם על השעות הנוספות.

ההמלצה העתידית של הוועדה היא, זאת מדיניות הנהלת העירייה היום, שכל

קליטה של עובדים חדשים ברמות הניהול תעשה באמצעות חוזה העסקה מיוחד והדבר הזה

פותר שתי בעיות; 1. קביעות. אין בעיה להפסיק את עבודתו של העובד; 2. עניין

מרכיבי השכר נפתר מכיוון שזאת מיגזרת של שכר הבכירים ואין את כל ההתחכמויות

שהיו בעבר לגבי כל מיני תוספות שהיו, בחלקן, פיקטיוויות.

נושא אחר שמוזכר בדוח אלה הן שעות גלובליות. בשנת 1994 היה גידול ענק

של

היו"ר אי הירשזון;

אני מבקש את סליחתך על כך שאני אבקש אותך להזדרז במסירת הדיווח שלך זאת

כיוון שבשעה שלוש תתחיל, כאן, ישיבת ועדה אחרת בהשתתפותו של ראש הממשלה, ואני

רוצה לשמוע ולאפשר גם לראש העיר הקודם להתבטא.

י י אטרקצ'י;

לגבי 150 עובדים שנכנסו למעגל של מקבלי שעות נוספות גלובליות, מנהלי

ענפים ומדורים, כי ה-60 הקודמים שמקבלים שעות גלובליות היו סגני מנהלי מחלקות,

מנחלי מחלקות ומנהלי אגפים, אבל ברמת הניהול הזוטרה לגבי מנהלי ענפים ומדורים

היה נהוג איזהו נוהל בעירייה מזה שנים שלאנשים האלה היו שעות נוספות בדיווח,

אבל הדיווח היה פיקטיווי. הם דיווחו, מדי חודש בחודשו, בצורה קבועה, והמנהל

היה חותם על 30-40 שעות נוספות על פי איזושהי מסגרת שהעירייה קבעה וזאת היתה

רוטינה.

יש חוות דעת שנמצאת במשרד העירייה של היועץ המשפטי שאמר שמצד אחד אמנם לא

ניתן להפסיק את הנוהל הזה משום שהעובדים האלה קיבלו את השעות שהיו, כביכול

בדיווח, כל ימות השנה, גם אם הם היו חולים או במילואים או בחוץ לארץ. הוא

טען שביטול דבר כזה מהווה פגיעה, העירייה תפסיד במשפט והציע להסדיר את העניין

הזה בצורה של שעות גלובליות. כאמור, יש חוות דעת, המצב הוסדר, האנשים האלה

קיבלו את השעות שקודם לכן הם קיבלו על פי דיווח, על פי שעות גלובליות. לא

בנוסף. היתה המרה.
תמיכות באגודות ספורט
נכון שלא כל האגודות המתוקצבות על ידי העירייה הן

עמותות, המצב שופר, ומספר אגודות הפכו להיות עמותות. חלקן עדיין לא. ההמלצה

של ועדת הביקורת היא לתקצב רק עמותות, זאת אומרת - - -

היו"ר אי הירשזון;

מה המצב היום, בפועל? האגודות, שהן עדיין לא עמותות, עדיין, מקבלות

מהעירייה תקציבים?
י י אטרקצ'י
יש לפחות שתי אגודות כאלה - - -
היו"ר אי הירשזון
מבלי שהן רשומות?
י י אטרקצ'י
הן רשומות, אבל לא רשומות כעמותות. יש אחת שהיא חברה, ויש עוד איזשהו

גוף שרשום כתאגיד אבל לא כעמותה.

ההמלצה היא, בהחלט, לא להעביר כספים אם הגופים לא יהפכו להיות עמותות.

לגבי תמיכות ישירות ותמיכות עקיפות - נעשו דברים, והיום המצב שונה.
תמיכות ישירות באגודות ספורט
ועדת התמיכות, בשלהי שנת 1994, הקימה

ועדת מומחים, תת ועדה, שקבעה קריטריונים ברורים לחלוקת התמיכות בכל אגודות

הספורט בעיר. העניין הזה עבר, בסוף השנה, את אישור ועדת התמיכות ומועצת

העירייה, וב-1995 כבר פועלים לפי הקריטריונים האלה, קריטריונים ברורים מאד.

כל הנושא הזה מתנהל, כיום, בצורה מסודרת.
תמיכות עקיפות
בעקבות דוח מבקר המדינה גם הנושא הזה הוסדר ונקבעו אמות

מידה לחישוב הדברים האלה. אפשר, לדוגמה, לקחת מיתקן עירוני ולומר שצריך לגבות

דמי שימוש כאלה או אחרים. הוועדה עבדה על פי תעריף מכון וינגייט שנראה לה בר

השוואה והגיזבר הביא נתונים לגבי השליש של הארנונה. נעשה תחשיב, המספרים

מראים משהו כמו 500 אלף ש"ח תמיכות עקיפות, ובשנת 1995 בתקציב תהיה הגדלה

בתמיכות באגודות ספורט, אבל הסכום של התמיכות העקיפות יקוזז מהתמיכה הישירה.

זאת אומרת שלא תהיה, יותר, תמיכה מחוץ לתמיכה שהמועצה אישרה.
עבודות פיתוח
בדוח יש 3 דוגמאות עיקריות לעבודות פיתוח שבוצעו בשנת

1989-1992 בצורה לא יעילה: האיצטדיון, הקמת בית ספר בקריית בן-גוריון,

ופרוייקט ימית אלפיים. בעקבות דוח מבקר המדינה וגם בעקבות המלצות הפקידות

המקצועית, העירייה פועלת היום בשיטה אחרת. בעבר היתה הסתמכות יתר על עובדי

עירייה בתחום של תכנון ופיקוח, והיום כל פרוייקט מלווה על ידי אדם שמלווה אותו

מיום הולדתו עד סיומו, כולל דיווח צמוד. לפני כל יציאה לפרוייקט עושים תחרות,

מתכננים אותו, אחרי שנבחר מתכנן נקבע אומדן ראשוני לביצוע, יש הערכת תקציב

שמובאת למועצת העירייה, יש ליווי של מפקח צמוד, ואנחנו מקווים שהפרוייקטים

הבאים יבוצעו בצורה יותר יעילה.
מי ששון
אגב כך ברצוני להשמיע הערה; אנשי מקצוע טובים לא באים לעבוד בעירייה.

הרמה של אנשי המקצוע שאנחנו צריכים להעסיק, לדוגמה, אנחנו מחפשים מהנדס עיר



כבר למעלה משנה וחצי ואף אחד לא מוכן לעבוד אצלנו. מהנדס בניין או מהנדס

דרכים אינם בנמצא כאשר מדובר על מישרה בעירייה בגלל השכר המוצע להם, לכן אנחנו

מקבלים לעבודה עולים חדשים שלא כל כך מיומנים, דבר שיוצר בעיות.
היו"ר אי הירשזון
רשות הדיבור למהנדס עיריית חולון.
מי גופר
אני מכהן כמהנדס עיריית חולון מזה 8 שנים. קודם לכן הייתי מהנדס עיריית

באר-שבע, ועיריית אילת. למעשה משנת 1975 אני עובד בתפקיד אדריכל ומהנדס עיר

בשירות המוניציפלי.

דוח מבקר המדינה, שבעצם התחיל את עבודתו אצלנו בשנים 1992-1993, תפס

אותנו, מבחינת הוועדה המקומית, במצב שבו הליכי תכנון שהיו מאושרים על פי

תפיסתנו קרוב ל-17 שנה, פתאום מתקבלת לגביהם חוות דעת שהעמידה אותנו בפני

בעיה. לא מדובר על היתר בנייה או קביעות ברמה נקודתית או תוצאה של שנה

שנתיים לפני דוח מבקר המדינה.

הביקורת הקשה ואולי המקיפה מבחינת הוועדה המקומית היא אותה תפיסה של שיטת

החישוב של השטח למגורים. ממה נפשך? - באותו תיקון 3, ואני יורד לפרטים כיוון

שאין ברירה אחרת, נקבע בחודש מאי של שנת 1978 ששטה הדירות ייחשב כשטח ריצפה

ויעמוד על 95 מייר. בדרך כלל שיטת החישוב היא ברוטו שכוללת גם את הקירות.

בתולדות העיר חולון המתכננים דאז חשבו להיות יותר מדוייקים כדי לא להשאיר מקום

לספק, קבעו כנקודת מוצא שטח ריצפות, וזה כתוב. יש לי, כאן, את התקנון. במשך

שנים, מאז 1978, נהגה הוועדה המקומית להוציא היתרי בנייה ואפילו לעשות את

טבלאות האיזון של כל הנכסים, לקחת דירה כבסיס לשווי זכויות 95 מ"ר נטו, כולל

יועצים משפטיים, כולל רא עיר, כולל ועדה מקומית.

כל תכנית, נניח ח-300 בז'רגון המקומי או תכנית בן-גוריון או כל ערכי

הקרקע בחולון מבוססים על הקביעה הזאת.

בשנת 1992-1993 בא מבקר המדינה ופירש את העניין הזה אחרת. באותו רגע,

בעצם, עמדנו בפני בעיה ובפני השאלה מה עושים? - אם מקבלים את התפיסה הזאת

כלשונה כי אז כל משק המקרקעין משתנה, ואם מסתכלים על זה ברוטו, משמע ששטח

הקירות, שהוא בדרך כלל 20%-15% כולל מעלית, גדל על חשבון, ואנחנו מדברים על

דירת מגורים מבחינת הקליינט המצוי בסדר גודל של 70-75 מטר. דבר כזה מביא

אותנו למצב אבסורדי. יותר מזה. אם אני, כמהנדס העיר, אתחיל להנהיג את הקביעה

הזאת אני אזעזע את כל טבלאות שומת המקרקעין, ואני אעמוד אז בפני התחלה חדשה

לגמרי.

תכוונה היא, אולי, סמנטית משפטית, ואנחנו צריכים לתקן, היום, את התכנית

על פי שיטת החישוב של התקנות ולהגיד שאמנם ההערות התקבלו, אבל קחו בחשבון

להוסיף לזה, ואכן מסרתי את הנושא ליועץ המשפטי של הוועדה המקומית, שהוא גם

היועץ המשפטי של משרד הפנים, והוא נתבקש לחוות את דעתו. יותר מזה. אני גם

ביקשתי אותו לומר לי שיגיד לוועדה המקומית מה עושים בתקופת הביניים? הרי לא

מדובר על אדם אחד או שניים אלא על סדר גודל של 11-12 יחידות דיור מאושרות על

פי תכנית מפורטת, פלוס פוטנציאל של 3900 דונם לפיתוח. אני לא מדבר רק על

חולון אלא על כל גוש דן. מה אני אעשה עם ערכי הקרקע, ומה שנקרא: ערך נכנס,

לגבי המקרה הזה? ביקשתי לקבל פתרון לבעיה הזאת.

מדובר על חברות שהשקיעו, הוסיפו הרבה, כשהן יודעות, על פי הוראות הוועדה,

על 95 מ"ר.



הנושא נמצא, היום, בבדיקה, אנחנו אמורים לקבל את חוות הדעת כל רגע, והיא

תיתן גם המלצות. אם נצטרך, נבקש גם את עזרת הוועדה המחוזית, שהיא, בעצם,

הקובעת, ויתכן שנצטרך להגיע לקביעה מיוחדת עם משרד הפנים כיוון שאנחנו מדברים

על ציבור שלם של אנשים בעלי זכויות - - -

א' וצלר;

תסלח לי על כך שאני קוטעת את דבריך, אבל איך אתה מתייחס לחקיקה, ונעזוב,

כרגע, את תכנית המיתאר שלכם. החקיקה אומרת שצריך לקחת את שטח הריצפה כולה

ולא לקחת אותו נטו בלי השטח שתחת הקירות וכו'. גם החקיקה אומרת את אותם

דברים, זאת אומרת שאתה פועל נגדה. אתה פועל לא רק נגד תכנית המיתאר אלא גם

נגד החקיקה.

מ' גופר;

חס וחלילה. את צודקת, ואני אתייחס אל דברייך. אני מדבר, כרגע, על

אותה פרשה של הביקורת לעצם תיקון מסי 3. במקביל, לפני כ-3 חודשים, בוועדה

המקומית לתכנון ובנייה, מה שאנחנו קוראים לזה תיקון מס' 14, הנהגנו על פי

התקנות של שנת 1992 שיטת חישוב אחידה לגבי הדירות שבה נחשב שטח הכללי ושטח

מישני. זה היה על פי החלטת הוועדה המקומית - - -
אי וצלר
אלה שטחי שירות; זה נושא נוסף.

מ' גופר;

במסגרת תיקון תכנית מיתאר אנחנו משנים, היום, את כל הוראות שיטת החישוב

לפי התקנות, ושם כבר נכניס בחשבון, בצורה הכי פורמאלית, גם את שיטת החישוב על

פי התקנות וגם את אותה חוות דעת שנקבל כדי לעשות סדר חדש.
היו"ר אי הירשזון
תודה. רשות הדיבור למר משה רום, ראש עיריית חולון לשעבר.
מי רום
אני מבקש לפתוח את דבריי בכך שמימצאי ביקורת המדינה היו בעיתם, הם

נכונים, הם גם צודקים, והם ברי תיקון.

ברצוני להתייחס לדברים ולעבור עליהם בסקירה קצרה, אני אעשה זאת במיגבלות

הזמן, כדי להבהיר שהביקורת השתרעה על פי תקופה, ויתקן אותי דייר פונד אם אני

טועה, של כ-10 שנים. יש דברים שמתייחסים גם לדברים של לפני 15 שנים, אבל אני

לא אכנס לפרטים. כמיקשה אחת אפשר לראות 10 שנות עבודה של העירייה בדוח

הביקורת הזה.
משק הכספים
דיברתי על המצב הכלכלי האיתן של העירייה שלא שנוי במחלוקת

וגם לא יהיה במחלוקת. אני אגע במה שדרוש תיקון כבר עכשיו כיוון שחלק מהדברים

הועברו לבית המשפט העליון וחלק כדוחות לנציגי מבקרת המדינה. בינואר 1995

ובסוף שנת 1994, העבירו בקשה להקציב תקציבי פיתוח, 700 מיליון שקלים בעיריית

חולון, על ידי מערכת כספית שאין לעירייה כי כבר אמרתי שלעירייה, כאשר עזבתי

אותה, היו 77 מיליון ש"ח, ואילו היום מדובר על 700 מיליון שקל. פנינו,

כאמור, לבית המשפט העליון.



אם רוצים לדרדר את משק הכספים לתהום של עיר מסודרת, זה לא שייך לדוח, -

זה המצב. המשק היה איתן והוא צריך להישאר איתן. אנחנו צריכים לקבל את ההמלצה

של הביקורת שלא להשתמש בקרנות רשות, ללכת עם משרד הפנים בנושא הזה, לצמצם את

ההוצאות ולצמצם גם בפרוייקטים אם צריך, ובלבד שמצבה הכלכלי האיתן של העירייה

ישאר.
מינהל העובדים
גב' איטה וצלר צודקת במה שהיא תארה בפניכם, אבל עלי

להוסיף על דבריה ולומר שב-1985, בתקופתו של פנחס אילון המנוח, נוצרה תוספת

השעות הגלובליות, לאחר מכן תוספת הספיגה, ונתנו 35 שעות נוספות לבכירים ערב

בחירות, בשנת 1988. הבחירות התקיימו ב-28 בפברואר 1989 ואילו התוספות ניתנו

ב-1988, כך כתוב בדוח, ואני מקבל את המימצאים האלה.

אני קיבלתי את כל מערכת הכספים מן המוכן אבל נכון, אילון המנוח היה ראש

העיר השני, אחריו שרון בתקופה שמתייחסים אליה, 1985-6-7-8 עד פברואר, וששון,

שהוא ראש העירייה הנוכחי היה אז ראש מינהל הכספים, ממלא מקום ראש העיר, ראש

מינהל הכספים ויושב ראש ועדת ההשקעות. הוא היה אחראי על הפרוייקטים יחד עם

שרון יבדל לחיים ארוכים, ואילון המנוח.

מה קרה? - יכול להיות שתנאי הפרישה לא היו צודקים, ולו הנתונים היו

מגיעים אלי קודם, - יתכן שהמימצאים בכלל לא היו באים לעולם. מדובר על עובדים

שעבדו, אחד - 26, אחד 28 ואחד למעלה מ-30 שנה, ואנחנו העברנו לשיקולה של מועצת

העיר אנשים במצב כזה, לאחר עשרות שנים, אנשים עם בעיות. מקרה אחד הלך לבית

דין לעבודה.

הקמתי ועדות ואמרתי שמה שלא תהיינה המלצות הוועדות - הן תובאנה למועצת

העיר. יכול להיות שלא היינו צריכים לעשות מה שעשינו, ויכול להיות שאילו

המימצאים היו מגיעים אלי קודם - הייתי אומר שיש מימצאים כאלה וכאלה ושאינני

יכול לאשר סכומים כאלה. מכל מקום העניין הזה היה מיותר לחלוטין, וצריך לטפל

בו מבחינה משפטית.

אני קיבלתי הסכם מוגמר של מזכיר העיר משנת 1985 שהפך להיות מנכ"ל חברה,

שהביא לי את ההסכם מוגמר מתקופת אילון ואשר צבר זכויות מוקנות.

השתוממתי לראות מה קורה בדוח מבקר המדינה שאני מעריך אותו מאד, לגבי מה

שקורה בנושא של מינהל העובדים. עזבתי את העיריה בשנת 1993. בשנים 1991 עד

1993 וזיו אצלי הבכירים ואמרתי להם שאינני יכול להוסיף להם אפילו לא אגורה

שחוקה אחת בגלל חוק יסודות התקציב. כאשר עזבתי את העירייה, כעבור מספר

חודשים, ואת זה קראתי בדוח הביקורת, העלו ל-200 איש את השכר. היו 60 איש

בשנת 1985-6-7, הבכירים, נתנו לעוד 200, כך שההוצאה החודשית של עיריית חולון

מגיעה כדי 200 אלף שקל לחודש. היעלה על הדעת דבר כזה?

מכאן אני עובר לנושא הספורט. לא היתה ועדת תמיכות בעיריית חולון בכלל

עד שלא הגעתי אליה. בדוח ביקורת של מבקר המדינה משנת 1992 העלו את הנושא,

בצדק, של ועדות התמיכות, וכך האירו את עינינו. ישמנו את השיטה. אבל כאשר

פרשתי מהעירייה, - נתנו לאגודות הספורט. כל העבודה שלנו היתה לריק. חשוב

לתת תקציב לספורט, אבל חשוב לתת בדיוק על פי קביעתה של ועדת התמיכות. כך

עשיתי בשנת 1991, בשנת 1992 ובשנת 1993. העניין הזה קרה בשנת 1994.
עבודות פיתוח
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, אפשר להסתכל על הנתונים

מתי זה קרה, ובהקשר הזה של הדברים מן הראוי לציין כי אילו לא הייתי קורא על

הדברים האלה בדוח מבקר המדינה - לעולם לא הייתי יודע עליהם.

כאשר נכנסתי לתפקידי הגישו לנו תכנית בסדר גודל של 9 מיליון שקלים

לפרוייקט ללא אישור האוצר בלי שהיה כסף. אז יצאתי מתוך הנחה שחכל מאושר כדת

וכדין. לא עלה על דעתי לבדוק את קודמיי. לגבי ה-9 מיליון שקלים היו חוזים



חתומים ללא תקציב. מה לא עשיתי כדי לצאת מן הבוץ הזה וכדי לא ליצור פיל לבן

אף שאינני טוען שמגיע לי פרס על זה. אני רוצה לשאול אתכם איזה ראש עיר נכנס

או יוצא יתהיל לבדוק את קודמיו? איך יכולתי לדעת מה קורה? לא רק שאין לראש

עיר זמן, אין לו יכולת ואין לו כלים. כדי להתעסק בדבר כזה ראש עיר צריך

להפסיק, כליל, את עבודתו ולהתרכז רק בעניין כזה.

זאת שערוריה רבתי, אבל לא רק בתהום הזה. אותו דבר היה לגבי האיצטדיון.

אישרו 2 איצטדיונים על פי תכניות של 15 שנה. מי עושה דבר כזה? איזה מן תכנון

הוא זה? היו שם ליקויים אדירים.

קיבלנו את כל הדברים האלה וסתמנו את הפה אף שלא הבנתי איך אפשר לעשות

דברים כאלה ללא אישור מועצת העיר ואיך אפשר לדון בפרוייקטים בכלל בלא לתת

נתונים למועצה? מאיפה הכסף? זה, לצערי, מה שקורה היום.

ברצוני לומר לזכות אנשי משרד מבקר המדינה עוד משהו. קרה דבר חמור, ואני

רוצה להאמין שהוא קרה רק בחולון. דוה מבקר המדינה היה אמור להתפרסם ביום 21

במרץ, לא לפני כן, כך כתוב בחוק וכך מבקר המדינה נוהגת. כולם מקבלים את הדוח

בעת ובעונה אחת. ב-20 בחודש הפיצו את הדוח, ואני נשאלתי שאלות לגבי מה שהיה

כתוב בספר של מבקר המדינה שלא היה מצוי בידי, לא ידעתי על מה שואלים אותי, ורק

ב-23 בחודש, אחרי שלא קיבלתי את הדוח, שלחתי את יושב ראש ועדת הביקורת לקנות

את הספר. אני רואה את העניין הזה בחומרה רבה. צריך להדגיש ולוודא שביום

פרסום הדוח כל חברי מועצת העיר יקבלו את הדוח בעת ובעונה אחת.

אני רוצה לסיים את דברי במשפט הבא; אין ליקוי שאי אפשר להתגבר עליו

ולתקנו וכיוון שהדברים מצויינים בספר, מועדים, חוזים, סכום, - ניתן להתייחס

לכל הדברים האלה ולתקנם.

ביום שנשאלו השאלות הראשונות לגבי כל נושא ונושא אמרתי שלגבי כל השאלות

צריך לתת, מיד, תשובות. לא צריך לחכות לביקורת. דייר פונד מכיר מקרים את

הנושאים שתיקנו במהלך שנת 1991-1992, ולקראת שנת 1993 הם היו כבר מסודרים.

ברור שלא יכולנו לתקן את החוזים ואת ההתחייבויות שנעשו שלא כדין, לא דרך

המועצה. מכל מקום בתקופתי היו כ-50 ישיבות מועצה ואינני מכיר אף ישיבת מועצה

שבה התקבלה החלטה שהביקורת בדקה אותה ואמרה שהיא לא כדין.

אף שלא מגיע לאף אחד פרס בעד מה שהוא עושה, - צריך להפיק לקחים ולצאת

לדרך.

הביקורת צודקת במרבית מימצאיה.
היו"ר אי הירשזון
תודה. לצערי הרב עלינו לסיים את הישיבה הזאת - - -
מי ששון
האם לא יתאפשר לי לומר כמה מילים?
היו"ר אי הירשזון
לא בישיבה הזאת.
מי ששון
נאמרו, כאן, דברים חמורים שאני מבקש להגיב עליהם.



היו"ר אי הירשזון;

אני נאלץ לסיים את הישיבה הזאת. ברור שהנתונים חמורים וקשים - - -
מי ששון
הושמעו האשמות חמורות - - -

היו"ר אי הירשזון;

רבותי, אנחנו מפסיקים, בשלב זה, את הישיבה משום שיש אילוצים, כפי

שהסברתי קודם לכן, לקיים, בחדר הזה, ישיבה נוספת.

הועלו במהלך הדיון האשמות כבדות, המימצאים חמורים, הוועדה תלמד את החומר,

תדון בכל המימצאים ולא תטייח אף נושא. לכל אחד יינתן מספיק זמן כדי לענות על

הדברים, יחד עם זאת אנחנו פונים אליכם בכל לשון של בקשה לתקן את מה שניתן לתקן

בעקבות המלצות דוח מבקר המדינה, עד הישיבה הבאה.

אני מודה לכם. ישיבה זאת נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:50

קוד המקור של הנתונים