ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 21/06/1995

עיכוב החלטות המנכ"לים בעניין סיווג ערי פיתוח לפי חוק לעידוד השקעות הון -בקשה לחוות דעת

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 407

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המרינה

יום רביעי. כג' בסיון תשנ"ה, 21.06.95 .שעה 10:50
נכחו; חברי הוועדה
ד' מגן - היו"ר

י' שפי

מוזמנים; מבקר המרינה ונציב תלונות הציבור מ' בן-פורת

ראש עיריית קרית גת ז' בוים

י' הורוביץ - מנכ"ל - משת- מבקר המרינה

שי לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר -

משרד מבקר המדינה

אי דודזון - משנה למנכ"ל - משרד מבקר המדינה

ר' טאטי - ממונה על אגף - משרד מבקר המדינה

מ' גוטרייך - סגן ממונה על אגף - משרד מבקר המדינה

בי אליהו - מנהל ביקורת ראשי - משרר מבקר המרינה

י' שניר - מנכ"ל משרד המסחר והתעשיה

ני לביא - המבקרת הפנימית - משרד המסחר והתעשיה

י' זלצר - סגן מנהל האגף לענייני ביקורת המדינה -

משת- הכלכלה והתכנון

מזכיר הוועדה; בי פרידנר
קצרנית
הי לוי
סרר-היום
עיכוב החלטות המנכ"לים בעניין סיווג ערי פיתוח לפי חוק לעידוד

השקעות הון - בקשה לחוות דעת.



עיכוב החלטות המנכ"לים בעניין סיווג ערי פיתוח לפי חוק לעידוד השקעות הון -

בקשה לחוות דעת.

היו"ר די מגו;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בסדר היום המקורי נאמר: "עיכוב החלטות

המנכ"לים בעניין סיווג ערי פיתוח לפי חוק לעידוד השקעות הון - בקשה לחוות

דעת". אמורים היו להשתתף בישיבה עוד ביום ד' שעבר, שר התעשיה והמסחר שהיה כאן,

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ומזכיר הממשלה. אני חייב

לשאולבכנות, כאשר אני מעלה את הנושא כיושב ראש הוועדה, האם אין כאן ניגוד

עניינים; אני תושב קרית גת וכיהנתי בעבר כעשר שנים כראש עיריית קרית גת. ראש

עיריית קרית גת נמצא כאן היום.

קרה כאן משהו שקשה להשלים איתו וקשה לעבור עליו לסדר היום. הממשלה

קיבלה לפני כשלוש שנים החלטה על מיפוי אזורי עדיפות לאומיים. העיר היחידה

בנגב, לפי חוק הרשות לפיתוח הנגב, שלא כלולה באזור ר1עדיפות היא קרית גת. בהמשך

אתן לראש העיריה לסקור בפנינו את התפתחותה של העיר מבחינת קליטת עליה. עיריית

קרית גת נאלצה לפנות לבג"צ. בעקבות פניה זו התכנסה ועדת מנכ"לים בראשותו של

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעידוד וביוזמה של שר התעשיה והמסחר בעקבות ביקור

בקרית גת והחליטה לערוך עבודת מטה.

עבודת המטה הזו נמשכה כשנה. בעקבותיה הגיש ראש הממשלה הצעת החלטה

לממשלה להעניק לקרית גת מעמד של אזור פיתוח אי. הוצעה הזו מונחת על שולחן

הממשלה זמן רב, מעבר לכל זמן סביר, ולא מגיעה לכדי דיון. כחבר כנסת הגשתי לראש

הממשלה שאילתא בעניין וטרם קיבלתי תשובה.

אני מודיע ששר התעשיה לא הגיע בתיאום, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר

הממשלה גם הם לא הגיעו בתיאום, מכיוון שבינתיים התייצב אצלי ביום שני המנכ"ל

החדש של משרד ראש הממשלה ומסר לי שהבעיה נפתרה והנושא ידון, יוחלט ואפילו

יאושר תוך פחות מחודש ימים.

ראש עיריית קרית גת, בבקשה.
זי בוים
ארוני היושב ראש; אני רוצה לספר מעט על הרקע כדי להבין את חשיבות

הדבר. בחמש השנים האחרונות גדלה קרית גת גידול מואץ ביותר. מ- 27,400 תושבים

בחודש ינואר 1990, היא עומדת היום על קרוב ל- 47,000 תושבים. זהו גידול שאין

לו אח ורע גם בתולדותיה וגם בישובים ארורים, למרות שגם הם גדלו באותה תקופה

כתוצאה מהעליה ההמונית. קרית גת קלטה למעלה מ- 12,000 עולים חדשים ממדינות חבר

העמים, ומזה 11 שנים היא קולטת עולים מאתיופיה. זוהי קליטה מאד מיוחדת ולא

פשוטה. יש בקרית גת כ- 3,000 עולים מאתיופיה. אלה הנתונים הרמוגרפיים.

בפרק זמן זה היא גם גדלה פיזית וניצלה את כל רזרבות הקרקע שעוד נותרו

בידה עם בניה של למעלה מ- 6,000 יחידות דיור. צריך להדגיש שהאוכלוסיה שהגיעה,

כ-20,000 אלף תושבים חדשים, יצרה נסיגה במצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה בגלל

אופי הגידול הדמוגרפי. אנשים שהגיעו לקרית גת, מצבם הכלכלי הביא אותם לקרית גת

ולא לליבה הכלכלי של המדינה.

פרופיל התעשיה של קרית גת הוא כזה שרמת ההכנסה לשכירים נמוכה. ואצלנו

כחמישים אחוזים מן האוכלוסיה מתקיימים מתעשיה. חילק גדול מהתעשיה היא תעשיית

הטכסטיל, לא רק תשלובת "פולגת" המפורסמת אלא גם עשרות מפעלים קטנים יותר בתחום

הקונפקציה והסריגים, ואם נוסיף תעשיות מזון וכו' אלו הן תעשיות בהן רמת השכר

נמוכה.



בינואר 1993 קיבלה הממשלה החלטה מאד תמוהה. אחרי שקרית גת סומנה כעיר

שתקלוט עליה, ואנחנו נעננו לאתגר הזה, הוציאה הממשלה את קרית גת ממפת איזורי

העדיפות הלאומית. תמוה מאד איך הדברים מתיישבים זה בצד זה.

היו"ר די מגן;

אני מבקש ממך לומר מה הוא אחוז רועוליס מכלל האוכלוסיה בקרית גת, ומה

הוא אחוז האבטלה.
זי בוים
אחוז העולים בקרית גת הוא 25% מכלל התושבים, זה לא הגבוה בארץ. לפניה

נמצאות נצרת עילית וכרמיאל. קרית גת היא עיר הפיתוח הגדולה בארץ. אחוז האבטלה

הוא לדאבוני הגבוה ביותר בארץ. הוא עומד היום על 11.3%.הממשלה משתבחת בצמצום

מימדי האבטלה בתקופה האחרונה. הנתון הזה גבוה גם בהשוואה לישובים אחרים בנגב,

או בהשוואה לערי פיתוח אחרות באיזורי עדיפות לאומית - קרית גת מככבת לדאבוני

במקום הראשון.הסיבות לכך הן הפער בין כניסת אוכלוסיה כל כך רבה ובין חוסר

יכולת ליצור מספיק מקומות עבודה. זהו פועל יוצא של מדיניות ממשלה, מכיוון

שהממשלה מתערבת ע"י חוק עידוד השקעות הון.

א הממשלה עוד בשנת 1988 העניקה אותם תנאים לאשקלון, והעניקה תמריצים

לשטח כנות-חצור, מדוע שיזמים יבואו לקרית גת?

יי שניר;

קרית גת גדלה ב- 71%בשנים האחרונות, היא קלטה עליה בצורה מסיבית מאד

ועם כל זאת רמת האבטלה נשארה כמעט סטטית לחלוטין. בוועדת מנכ"לים שהתכנסה

הוחלט שעל פי כל השיקולים ימליצו לתת לקרית גת אזור עדיפות אי לצורך החוק

לעידוד השקעות הון, לתקופה של שנתיים. השיקול שזה יפגע בערים ובעיירות אחרות:

שדרות, נתיבות או קרית מלאכי, הוא פחות רלוונטי כי יש היום צמיחה בכל רמשק

הישראלי ואני מקווה שמתן אזור העדיפות שתחליט עליו הממשלה, באמת ייתן תנופה

מחודשת לקרית גת, ותהיה שם תעסוקה מלאה.

היו"ר די מגו;

מנכ"ל משרד ראש הממשלה מסר לי ביום שני את הודעתו של ראש הממשלה בה

נאמר - "הממשלה אמורה לדון ולאשר את המלצת ועדת המנכ"לים בתוך פחות מחודש

ימים".

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים