ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 14/06/1995

נספח - גני תעשייה ופארקים תעשייתיים; גני תעשייה ופארקים תעשייתיים - עמ' 514 בדו"ח 45 של מבקר המדינה; חשיפת המשק הישראלי ליבוא - עמ' 522 בדו"ח 45 של מבקר המדינה; נספח - חשיפת המשק הישראלי ליבוא תקציר מדוח שנתי 45 עמוד 522; נספח - נציגים כלכליים בחו"ל; נציגים כלכליים בחו"ל - עמ' קל"ד בדו"ח 45 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 397

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, ט"ז סיון התשנ"ה (14 ביוני 1995), שעה; 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; די מגן - היו"ר

ר' זאבי

שי יהלום

י י לס

די תיכון

י' שפי

מוזמנים; שר התעשיה והמסחר מ' חריש

מבקרת המדינה מי בן-פורת

י' שניר - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י' הורוביץ - מנכ"ל מבקר המדינה

נ' מונין - יועצת משפטית במינהל הכנסות

המדינה, משרד האוצר

ב' סופר - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

א' קופמן - מנהל המחלקה לקשרים בינלאומיים,

משרד האוצח

א' שרון - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

מי איתן - ממונה ביקררת ופיקות, משרד הכלכלה

והתכנון

מ' דברת - מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשיה

והמסתר

אי אורנשטיין - מנהל מינהל- כימיה ומחצבים, משרד

התעשיה והמסחר

י' בן-טוב - יועץ השר לענייני פיתוח, משרד

התעשיה והמסחר

ג' דויטש - ממונה על התקינה, משרד התעשיה

והמסחר

ג' כהן - כלכלניח ראשית - סחר חוק, משרד

התעשיה ו המסחר

ני לביא - הממונה על הביקורת הפנימית, משרד

התעשיה והמסחר

ר' רועי-רוטלר - סגן הממונה על מינהל סחר חוץ,

משרד התעשיה והמסחר

א' פביאו - משרד התעשיה והמסתר
מוזמנים
ש' לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה ודוברת

המשרד, משרד מבקר המדינה

א' דודזון - משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

מי גוטרייך - סגן ממונה על אגף , משרד מבקר

המדינה

אי בניהו - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר

המדינה

ד' ברדע - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר

המדינה

מ' גבל - מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר

המדינה

ד' דגני-אגמון - מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר

המדינה

שי שמחוביץ - מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר

המדינה

עי אילן - משרד מבקר המדינה

א' פרתי - סגך מנהל המכס לביקורת, מכס ומע"מ

י' בן-יהונתן - סגן היתידה הכלכלית, מכס ומע"מ

ת' זוננפלד - נציבות שירות המדינה

מזכיר הוועדה; בי פרידנר
קצרנית
ת' צנעני

סדר-היום; 1) תשיפת המשק הישראלי ליבוא - עמ' 522 בדו"ח 45 של

מבקר המדינה.

2) גני תעשיה ופארקים תעשייתיים - עמי 514 בדו"ח 45

של מבקר המדינה.

3} נציגים כלכליים בחו"ל - עמי קל"ד בדו"ח 45 של

מבקר המדינה.



חשיפת המשק הישראלי ליבוא - עמ' 522

בדו"ח 45 של מבקר המדינה

היו"ר ד' מגן ;

אני פותח את ישיבת הוועדה. יחד אם מבקרת המדינה אנו מקבלים בברכה

את שר התעשיה והמסחר. הישיבה, שנועדה להתקיים היום בשעה 10:30 עם

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מזכיר הממשלה, דומני, ושר התעשיה והמסחר,

נדחית ליום שני. שר התעשיה והמסחר, לא נדרוש דוקא בעניו הזה, אך אם

תצליח להגיע לישיבה שתיקבע לשבוע הבא, נודה לך מאד. לפנינו שלושה
סעיפים, שהראשון בהם הוא
חשיפת המשק הישראלי ליבוא.
ד י דגני-אגמון
(קוראת מסמך, שכותרתו: חשיפת המשק הישראלי ליבוא - תקציר מדו"ח

שנתי 45 עמי 522. - ראה נספח מסי 1 פרלוטוקול.)
היו"ר ד' מגן
עד שהממשלה קיבלה באפריל 1991 את ההחלטה, למעשה, הורכב צוות שרים

בממשלה הקודמת, ועדת שרים אד-הוק בראשות שר המשפטים, שר האוצר, שר

התעשיה והמסחר ושר הכלכלה והתכנון , והתקיימה סדרת דיונים ממושכים ואף

סוערים, כשמצד אחד שר המשפטים ושר האוצר מבקשים להסיר את חומות המכס

ולתרום לליברליות של המשק, הוזלת המתירים וכל היתרונות הללו, ומשרד

התעשיה נלתם כמעט בתירוף נפש כדי לבטל את הגזירה או לפחות לדתותה.

אני יכול לומר, מעדות אישית, ששר הכלכלה והתכנון , פתות מכת התייעצות

עם אנשי משרדו ויותר מתוך האוירה שקיימת בערי הפיתוח ומפניות של

התאחדות התעשיינים וסכנה להגברת האבטלה, נטה לתמוך בעמדת שר התעשיה

והמסתר. מה שחשוב הוא, שבסופו של דבר, באפריל 1991 התקבלה החלטה,

שהיא החלטת ממשלה, שלמעשה, היתה פרי פשרה בין שתי הגישות הנוגדות.

שר התעשיה והמסתר, הרושם, העולה מהדו"ת, הוא, שהחלטת הממשלה

התקבלה, אך משרד התעשיה והמסתר ממשיך להתזיק בעמדותיו, כאילו לא

התקבלה ההחלטה. הוא ממשיך גם בתקינה, שעליה ארצה לקבל הסברים. גם

במפגש עם שר האוצר, ולא במסגרת התלטת ממשלה, רוצים לדחות את הגזירה

של שבע שנים לשנתיים וגם בכל מיני החלטות ודרכי פעולה שונות, למעשה,

לפי השקפתכם, רוצים לדחות את רוע הגזירה, ויוצא לי החלטח הממשלה

מתמסמסת, ומבחינת הכוונות, כפי שגובשו ע"י הממשלה והגיעו לידי ביטוי

באותה החלטה מפורסמת, והסברתי כרגע עד כמה צירי הלידה היו כואבים

וממושכים, מצאנו את עצמנו כמעט מדשדשים במקום ולא מתקדמים. אינני כל

כך מודאג מכך, שהיבוא מארצות שלישיות לא הגיע, אם כי ההשפעה המתבקשת

מכך היא שאם היבוא לא מגיע, המתירים ממשיכים להיות גבוהים. אם

המתירים ממשיכים להיות גבוהים, לא תרמנו דבר בכל מה שקשור להוזלת

המתירים, להורדת האינדקס ולתרומה הכלכלית, עליה תשבו הממשלות השונות.
שר התעשיה והמסתר מ' תריש
אדוני, יושב-ראש הוועדה, גבירתי, מבקרת המדינה, חברי-הכנסת, אעיר

כמה הערות עקרוניות, ולאתר מכן המנכ"ל ינחה את התשובות היותר

מקצועיות וספציפיות. אתתיל בהערה עקרונית לגבי נושא מדיניות החשיפה.

לא רק שמשרד התעשיה והמסתר פועל על-פי ההחלטה של 1991, משום שהתקבלה

החלטה על מדיניות כזו, אלא, לטעמי, המדיניות הזו היא גם מדיניות

נכונה מבתינה כלכלית למדינת ישראל. ישנם, ודאי, דברים, בהם ישנן

הערות וביקורת וכדו י על ביצוע ועל כל מיני דברים, אך ברצוני שיהיה

ברור, שמבתינת נקודת המוצא שלנו, המדיניות הזו מקובלת עלינו לא רק

משום שהיא החלטת ממשלה, אלא משום שבתפישה, כפי שאני תופש את

האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל, זו מדיניות שמתבססת על צמיתה



שמוכרחה להיות מבוססת על יצוא בגלל מגבלות הגודל של מדינת ישראל, שיש

בה שוק של 5.5 מליוני תושבים, שצריכה לפעול במסגרת שווקים של מאות

מליונים. מדיניות כזו, גם מעבר לסיבות שבגללן ב-1991 התקבלה ההחלטה

על החשיפה, אומרת חשיפה. אינני מכיר כיום - ואני מטיף זאת כל הזמן גם

לחבריי בתעשיה הישראלית - מדינות בעולם, שמוכנות לחשוף את המשק שלהן

ליצוא הישראלי מבלי שתבקשנה תמורה.

ברצוני להעיר, שחלק מויכוחיי בתוך ממשלת ישראל היום, כפי שאדוני

יושב-הראש מכיר אותם, הם לא בנקודה של החשיפה שלנו, אלא בדרישה של

ההדדיות של החשיפה. יש לפעמים, שאני, בפירוש, רואה אפשרות שלנו,

מבחינת מגמה של פתיחה, ואציין דוגמא אחת של הורדת מכסים אפילו מעבר

לתהליך החשיפה כפי שהוא. אני עובד על קבלת תמורה לענין הזה, ליצוא

הישראלי, לחלק מהפתיחה של שווקים בפנינו, כמו שאנו מתתמודדים איתם.

רציתי, תחילה, לקבוע נקודה זו, משום שאני לא חושב, שאנו במחלוקת.

מאוחר יותר אסביר מדוע בנושא הטכסטיל נתנו עוד שנתיים. אולי הנקודה

היחידה שיש לי ויכוח עם הביקורת היא: לא רק שזה לא חשף לחצים נוספים,

אלא ברור היום לכל התעשיות שעמדת משרד התעשיה והמסחר היא שצריך לעמוד

בלוח הזמנים, כפי שקבענו אותו, ושנושא הטכסטיל היה יוצא דופן בתנאים

די יחודיים כפי שהיו קיימים כשקיבלנו את ההחלטה ב-1993, שתיכף

אציינם. כיום, אנו העברנו את המסר לכל התעשיות: "דעו, שלוח הזמנים

הזה הוא לוח הזמנים, שבו תצטרכו לעמוד עם כל מה שמתבקש מבחינת

ההיערכות של התעשיות למצב החדש הזה".

יש דבר אחד, שברצוני לומר לגבי הנתונים של החשיפה והתוצאות של

היבוא מארצות שלישיות. ההחלטה של הממשלה ב-1991, לגבי מדיניות
החשיפה, כללה שני אלמנטים
אלמנט של מכס די גבוה שהחליף את המגבלות

הלא מכסיות, והיטל חד-פעמי למשך שנה אחת, שהיה פרוהיביטיבי. אינני בא

עכשיו לבקר, ואני מדבר כרגע על החלטה כפי שהתקבלה ב-1991, שהיה בה

אלמנט של היטל חד-פעמי, שיצר, למעשה, הרבה מעל המכסים, מגבלה

פרוהיביטיבית, למעשה, ליבוא. לכן , תהליך היבוא לא התחיל ב-1992, בשנה

שלאחר החשיפה, אלא רק ב-1993, מבחינת ההשפעות על היבוא. להערכתי, ב-

1994 התחלנו להרגיש את ההשפעות, וב-1995, עם ההורדה של ספטמבר 1994,

נתחיל היום להגיע לרמות של מכסים, אשר יהיו כבר ממש תחרותיים למשק

הישראלי.

כאן , אנו עלינו על תופעה, שאנו עוד לא יודעים מהם מימדיה. אנו

באים למשא ומתן עם גורמים בארצות השלישיות, ובחלק מהמקומות חתמנו

הסכמי סחר. עם סין ועם הודו כבר חתמנו, ואנו מחכים עכשיו לאישור

הממשלה בענין זה, וכך גם עם רוסיה וכדו'. ישנה תופעה, שחוזרת על

עצמה, שהנתונים שלנו על היבוא מהארצות האלה יותר נמוכים מאשר הנתונים

שלהם על היצוא שלהם אלינו. אנו התחלנו, עם המכס, לעבוד על הענין , כדי

לברר מהו, למעשה, מקור הדבר הזה. אין לנו עדיין תשובה, אך יש לנו

השערות מסויימות. גם אחרי מדיניות החשיפה, הם משלמים מכסים, שאפשר

לעקוף אותם דרך אירופה, דרך האיחוד האירופי, במקומות מסויימים, ע"י

תעשיית ה-labels החלפת התויות, כך שבמקום שייאמר בתוית שהמוצר מיוצר

בארץ שלישית ייאמר שזה מיוצר במקום בו לא משלמים מכסים לישראל.
היו"ר ד' מגן
האם זה במימדי תופעה?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

נחכה למכס ונציג זאת. ביקשנו את המכס להכנס לבדיקת הענין הזה, כי

זה הופיע במימדים, שאפילו סין מציגה כמעט כפל יבוא לישראל מאשר

הנתונים שיש לנו.
י' הורוביץ
מדובר על נתונים שלהם לגבי יצוא שלהם אלינו.



שר תעשיה והמסחר מ' חריש;

אלה נתונים שלהם לגבי יצוא שלהם אלינו, וזה רשום אצלנו כיבוא.

אותו דבר לגבי רוסיה, שם היינו ותיקנו אותי בנתונים שהצגתי בשיחות
הסחר בשבוע שעבר ואמרו
"יש לנו הרבה יותר יצוא אליכם". זהו שיפור

לטובתם. בסך-הכל, יש לנו מאזן חיובי עם רוסיה. אני מציין זאת, כי

יכול להיות, שהיבוא מהארצות האלה הוא יותר גדול ממה שאנו יודעים.
ר י זאבי
האם זה בידיעת הממשלות שם?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
לא בהכרח. בעולם הסחר הבינלאומי היום, יש תהליך של שחרור

מהמורבות הממשלתית, ויש לזה תופעות חיוביות מאד של סך-הכל היקף הסחר

שעולה ופתיחות גדולה יותר, שיוצרים בכלל נפח יותר גדול של יצור ושל

צמיחה בכל המדינות בעולם. אבל, הצד הפרובלמטי של הענין הוא, שהפיקוח

של הממשלות נחלש. לכן , המגמה של הורדת מכסים, שהוסכם עליה בועידה

GATTבמראקש בשנה שעברה היא נכונה, משום שהדרך היחידה להתגבר על זה

היא ע"י צמצום הפערים בין מכסים מארצות אחדות לבין ארצות אחרות.
ר' זאבי
היבואן אצלנו יודע את זה.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
מי שעושה את זה יכול להיות שהוא יודע זאת. שוב, הרי למכס יש גם

את הסמכויות החוקיות להתערב בענין הזה, ולכן ביקשנו את מעורבותו

בענין זה; אם הוא יעלה על התופעה, יש לו את האמצעים החוקיים לטפל

בזה. אנו עלינו על הנתון הסטטיסטי, שהדליק לנו אור אדום. אבל, מבחינת

הטיפול האפקטיבי, המכס היום מודע לענין , ובשיתוף פעולה אנו מנסים

לעלות על התופעה. לדעתי , עוד כמה שבועות יהיה לנו כבר איזה שהוא סימן

לאבי מה שקורה בענין זה. אין ספק, שאם יש שותף ישראלי, הוא עובר

עבירה.

הערה בנושא הטכסטיל - התיקון אכן נעשה ב-1993. היו שני דברים,

בגללם עשינו זאת,ר שאחד מהם הוא שהיתה טענה לענף הטכסטיל על דיון ,

שהתקיים עוד לפני הבחירות הקודמות בוועדת הכספים והיה סיכום לתקן את

ההחלטות של הממשלה מ-1991. אנו בדקנו את הפרוטוקולים של ועדת הכספים

באותה תקופה, והיה ברור שיכלו לצאת עם התרשמות, מהדברים של דוברי

הממשלה שהופיעו בפני ועדת הכספים, כאילו התקבלה בקשתם להאריך זאת

בשנתיים נוספות. אם זה מוצדק או לא מוצדק, הם לא התחילו את תקופת

ההיערכות, שהתעשיות האחרות התחילו אותה. היינו במצב, שבו היתה אבטלה

בריכוזים בהם תעשיית הטכסטיל פעלה בקנה מידה גדול מאד, ואתה מכיר זאת

מקרית גת שם היו פיטורים המוניים וזו עיר החיה על טכסטיל, אך זה לא

היה רק שם אלא גם בענפים מסויימים בגליל. אנו הגענו למסקנה, שאם אנו

רוצים לקבל את הרוח של החלטת הממשלה מ-1991, לגבי התעשיות הרגישות,

הארכה של שנתיים מוצדקת בתנאים שהיו נתונים ב-1993. אני מוכרח לומר,

שהרבה יותר קל לי היום לעמוד בפני מפעל, שעומד לפני איום סגירה בגלל

תחרות או בגלל כל דבר אחר, כאשר האבטלה באזור גוש דן רבתי היא למעשה

לא אבטלה. מדובר על אבטלה של אחוז פסיק משהו, שזו אבטלה חיכוכית.
היו"ר ד' מגו
אם זה לא רבתי, זה מינוס. בתל-אביב עצמה זה מינוס.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
בענפים מסויימים יש מחסור בכח עבודה. אנו מחפשים מהנדסי תוכנה,

טכנאי תוכנה וכדו'. ישנם תחומים, בהם תעשיות ההיי-טק במרכז הארץ



מגייסות עובדים בחוץ-לארץ, בעיקר בארצות-הברית. מדובר על ישראלים

יורדים, שבמשך שנים עובדים בעמק הסיליקון ובבוסטון וחוזרים עם

משפחותיהם באלפיהם. ב-1994 היתה הפעם הראשונה שהחזרה של יורדים היחה

יותר גדולה מיציאה של יורדים. מדובר באלפים רבים, כי הביקוש כאן

לעובדים מקצועיים גבוה מאד, והישראלים האלה, שעובדים במקומות האלה,

הם בעלי המקצוע המתאימים.
היו"ר ד' מגן
יש לזה עוד סיבות, ולא רק כלכליות: הילדים מגיעים לגיל הקריטי .
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אין ספק. זהו שילוב של כמה דברים. כולנו גדלנו בהדבקת התויות

ליורדים האלה. מסתבר, שבהרבה מאד מקומות יש להם מועדונים של ישראלים,

הם דוברי עברית והילדים דוברי עברית, למרות שגדלו והתחנכו שם. אני

מוכרח לומר, שקצת היכיתי על חטא במפגש שהיה לי בכמה מקומות איתם; אץה

רן אה שם, שאיכשהו שמרו את הזיקה ואת השורשים בצורה שהחזרה היא טבעית

עם תרומה תשובה מאד מבחינתנו. מבחינתנו, זה אמר, שבמקומות שבהם היום

אין אבטלה אנו יכולים לאפשר את השינוי המבני של המשק ושל יציאה

מתעשיות שאין להן עתיד, וישנו היום תעשיות שאין להן עתיד, והמעבר

לאותם התחומים בהם יש לנו יתרון יחסי. %67 של היצור הישראלי היום הוא

מקומי או שהוא היי-טק בתוצר הסופי או שהתוצר הוא אומנם קלאסי, ויכול

להיות בטפסטיל, ברהיטים או בתחומים כאלה, אך תהליכי היצור והשיווק

עברו לשיטות היי-טק ולמעשה יוצרים תחרותיות, כאשר המועסקים הם

מועסקים בשכר ישראלי. מבחינת שכר ישראלי, אני לא מדבר כרגע רק על

יהודים, אלא יהודים וערבים אזרחי ישראל מתחת לשכר מסויים לא יעבדו.

צריך לדעת, שמשק, שמעסיק ברמה מתחת כזה, הוא משק שעובד בשיטה של

העסקת עובדי שטחים, עם כל הפרובלמטיקה של הבטחון , או שהוא עובד בשיטה

של העסקת עובדים זרים. לדעתי, בענף הבניה ישנה בעיה בסיסית בענין זה,

ובתקלאות ודאי שישנה בעיה כזו.
י' הורוביץ
האם בתעשיה ישנם עובדים זרים?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
ישנם 7,000-6,000 עובדים, והרבה פעמים הם בתחומים של מומחיות

מסויימת. אין פרובלמטיקה אמיתית. הבעיה היא יותר בירושלים, בקטעים

מסויימים, באופן טבעי, בגלל שיש סגר והוא משאיר בחוץ אנשים שבאופן

טבעי עבדו לפעמים במזרח ירושלים. יש קצת קצת במוסכים וכדו', שוב,

בתעסוקות בהן השכר הוא פרובלמטי מכל מיני סיבות. אבל, התעשיה השתחררה

מזה עוד בתקופת האינתיפאדה, כי היא הגיעה למסקנה שבגלל השביתות, ימי

האיזכור למיניהם וכדו' לא יכלו לעמוד בתחרותיות נמשכת בתנאי תלות

ועבודה, שלמעשה, עובדת חצי מהזמן, ובאינתיפאדה הם עבדו חצי מהזמן . זו

היתה הסיבה לדחיה של הטכסטיל. אנו דבקים בענין הזה. דרך אגב, בטכסטיל

התחיל שינוי מבני חשוב מאד.
היו"ר ד' מגן
מדוע נמנעתם מלאכוף את החלטת הממשלה?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני חושב, שמה שהוסבר לנו הוא, שזו סמכות של שני השרים. כאן , אני

מודה שאין לי תשובה על זה, ואני לא יודע אם זה נבדק. אדוני יושב-

הראש, אם תסתכל על הממשלה, אני מוכרח לומר, שהעמדה הזו ודאי היתה

יותר קלה להעביר מאשר העמידה שלי על החשיפה. הלחצים, שאני עומד

בפניהם, הם, בדרך כלל, בכיוון ההפוך - לכל מיני כיוונים: "פה לא

להמשיך וכאן לא להמשיך". יכול להיות, שישנה בעיה פורמלית.
היו"ר ד' מגן
הסדר הטוב אומר - וגם אני לא בקיא בזה - שאם ההחלטה אומרת כי

הממשלה מסמיכה את שר האוצר ואת שר התעשיה לשנות את לוח הזמנים, אז

זה...
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני מוכן לבדוק אם יש בעיה פורמלית לגבי ההחלטה על הענין הזה.
א' שרון
ההחלטה אמרה זאת בפירוש.
הי ו "ר ד' מגן
האם ההחלטה המקורית הסמיכה את השרים?

א' שרון ;

כו .
הי ו"ר ד' מגו
בסדר. אם כך, תגידו זאת.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
לגבי נושא התקינה, אני מציע לקיים דיון מיוחד, בו נדווח על מה

שאנו עושים, שכן אנו עושים כיום מהפכה בנושא התקינה. אתן רק נתון אחד

- ישנם מעל ל-30 תקנים כרגע, שהם בבדיקה, במגמה של ביטולם על פי

החוק. בענין הזה אימצתי מסקנות של שתי ועדות, שפעלו עוד במינוי של

קודמי בתפקיד, השר משה ניסים, וסיימו את עבודתן בתקופתי. אנו אימצנו

את המלצות הוועדות האלה, שעיקרן לאמץ, במידת האפשר, תקינה בינלאומית

באותם התחומים בהם היא קיימת, תוך התאמה לתנאים של מדינת ישראל.
לדוגמא
אם תקינת המזון בפינלנד או בשבדיה ניתנת לטמפרטורות של 20-

מעלות בהובלת מזון , צריך לקחת בחשבון את הטמפרטורות, וצריך לקחת

בחשבון שהרכב באנגליה הוא בתקן של הגה בצד הנגדי. אבל, מלבד הדברים

האלה היכן שקיימת תקינה בינלאומית, אנו במגמה לאמצה. אין זה נעשה רק

בגלל החשיפה של היבוא, שכן גם לגבי היצוא הישראלי , עבודה על-פי

התקנים הבינלאומיים מקלה את הכניסה לשווקים האחרים. היא לא צריכה

להתאים עצמה לכל תקן בנפרד. הרבה פעמים טענתנו כלפי האיחוד האירופאי

היא, שהם לא פועלים מספיק מהר כדי לאחד תקנים בגלל כל מיני סיבות

שלהם. למשל, יש מפכל, שאם תכנס אליו תראה שיש לו חדר לכל מדינה

באירופה ולכל את יש תקן אחר. הוא מצליח להתמודד עם זה, אך זה בעייתי.

לכן, לנו יש אינטרס להגיע להסכמה רחבה בינלאומית, ואנו, ב- GATT

שותפים למאמץ להגיע לתקינה בינלאומית.

היו"ר ד' מגן;

ישנה התקדמות בנושא. עד לפני כמה שנים, מתוך כמה הרצאות ששמעתי,

הבינותי שהצרפתים, במיוחד, משתמשים בתקינה, בצורה שרירותית בלתי

מוסברת, כדי לחסום יבוא.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אירופה, בענין זה, פרובלמטית מאד, וחלק מהויכוחים שלי עם חלק

מחבריי הם בנושאים אלה. לי אין בעיה עם היבוא מאירופה. יש לי בעיה עם

החסמים נגד היצוא הישראלי. אנימדבר על הפער.
היו"ר ד' מגן
כן. על זה אני מדבר.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
זה קיים, אך נכנסנו איתם להידברות, בין היתר, לגבי התאמת התקינה.

בנציבות עומד ארם, שגם היה השותף העיקרי, מיקי קנטור, להסכמות על

. GATTהייתי במראקש ביום העצמאות לפני שנה וחצי, בועידת GATT,

כשהוסכם על ההסכמים לאחר שבע שנים של אי הסכמה, ויהודי אמריקאי

ויהודי בריטי, בשם האירופאים, הביאו את העולם להסכמה בארץ ערבית

בעניינים הבינלאומיים. - אני מוכרת לומר, שמבחינה זו, זה היה די

מלבב.
י י הורוביץ
דיברו אידיש.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

היו הערות באגף, שרק היהודים יכולים להסביר את הענין הזה. לא

ידעתי אם לקבל זאת כמחמאה או כ"הפרוטוקולים הידועים", אך זה ודאי היה

עירבוב של- שני הדברים. כאמור, הוא האיש שמולנו. אנו די מתקדמים

בעניינים האלה. אנו עושים פעולות, שאינן תלויות דוקא בצד הזה, בגלל

אינטרסים שלנו. לכן , כאן , ישנה פעולה מתקדמת מאד של ישום מסקנות של

שני הדו"חות האלה עם מערכת של הסמכת מעבדות וכדו'. הייתי שמח מאד,

בהזדמנות, להציג את כל המיכלול הזה, את מה שכבר ביצענו והיכן אנו

עומדים. אני עומד בפני הבג"ץ הראשון. ביטלתי את הסיכות המפורסמות

לשקיות התה בדיון במשרד הבריאות, ואני עומד בפני בג"ץ של ויסוצקי.

ותהיה מה שתהיה ההחלטה בענין הזה. אני חושב, שיש לנו מספיק נימוקים

לעמוד על כך, כי זהו אחד המבחנים הראשונים לגבי השאלה האם הבג"ץ מכיר

במהלך של ביטול התקנים הלא מכסיים. אנו נערכים לדיון הזה. - אלה

ההערות המוקדמות שרציתי לומר.
י' שניר
מעבר לכללים, שהשר אמר, אין לי מה להוסיף, אלא רק לחזק את מה

שנאמר ולהביא דוגמא. אנו עומדים היום, במשרד, בתכנית החשיפה, כמו
שאפשר להגיד
ב-4 רגליים ומול לחצים אדירים מצד התעשיה; אתם מבינים,

שהתעשיה ודאי לוחצת עד כמה שאפשר בענפים כאלה ואחרים, למרות שגם הם

מבינים היטב היום, שדוקא התכנית הזו השפיעה לטובה על כלכלת ישראל.

אביא, לדוגמא, את ענף הנעליים במדינה, שחוסל כמעט לחלוטין , מבחינת

עובדים. בעבר, ענף זה העסיק עשרות אלפי עובדים, ובעיקר עקב תכנית

החשיפה וגם עקב המעבר לעבודה זוכה בגדה ובעזה, בגלל נושא התחרות, ענף

זה כמעט חוסל, ועשרות אלפי עובדים עברו למקומות אחרים. כיום, אנו

מעסיקים מעט מאד עובדים בנושא זה. ישנה כאן הצפה של נעליים. זהו הענף

הראשון , בו זה מתבטא, וכאשר תכנית החשיפה תמשיך לאורך השנים עד

לסיומה, אנו נראה ענפים כאלה ואחרים ונגלה את אותה תופעה. אינני

חושב, שזה דבר פסול, כי תעשיות אלה מתאימות עצמן , והעובדים נעים

למקומות אחרים, אם כי יש תמיד לזכור שישנה אוכלוסיה מסוימת של

עובדים, בגילאים מסויימים וברמות מסויימות, שלא יכולים להתאים עצמם

לשום תעשיה אחרת, כאן , אנו, לפעמים, עומדים בפני בעיות כבדות לגבי

השאלה היכן להעסיק את האנשים האלה, אך אנו מתמודדים עם זה. מעבר לזה,

ישנן כאן מספר שאלות נוספות. השאלה היא האם אתם רוצים שנלך לפי הסדר

של מה שנאמר או שנשיב על שאלות שאלות ספציפיות אם ישנן כאלה.

היו"ר ד' מגו ;

התחבטתי האם לשלב את סעיף 1 וסעיף 2, משום שיש קשר כלשהו ביניהם,

כאשר אתה מעניק אישור ל"מפעל מאושר" והקמת המפעל לכאורה לא עולה בקנה

אחד עם מדיניות החשיפה וכיוצא בזה, אני חושב, שזו בדיוק הנקודה בה

אנו נציג את סעיף 2 ונתיחס אחר כך לשני הסעיפים כאחד.



גני תעשייה ופארקים תעשייתיים - עמ' 514

בדו"ח 45 של מבקר המדינה

היו"ר ד' מגן;

אני מבקש, שתוצג הביקורת בענין גני תעשיה ופארקים תעשייתיים.
ד' ברדע
(קורא מסמך, שכותרתו: גני תעשיה ופארקים תעשייתיים - תקציר מדו"ח

שנתי 45 עמ' 533. - ראה נספת מס' 2 פרלוטוקול.)

היו"ר ד' מגן ;

אדוני השר, אדוני המנכ"ל או מנהל מרכז ההשקעות, לכאורה יש מידע

כמעט מוסתר, איך קריטריונים, כשיש קריטריונים הם בלתי שויוניים, ויש

העדפות לכאורה ודברים שנראים חמורים.
י' שניר
אני מבקש להתיחס לזה באופן כללי, ולאחר מכן אבקש ממשה דברת, מנהל

מרכז הההשקעות, ומיחיאל בן-טוב, הממונה על יחידה לאזורי פיתוח, לענות

על הנושאים הספציפיים. באופן כללי, איננו מבדילים היום בין פארקים

תעשייתיים לגנים תעשייתיים. בעקבות הביקורת, יצאה הוראת מנכ"ל

בחתימתי, האומרת מהן בדיוק ההגדרות, מה כולל פארק תעשייה ומה מגיע

לכל אחד. זה מוגדר, והיום זה ברור לחלוטין . אנו לא מתוקצבים, לא השנה

וגם לא בשנה הבאה, ואני מאמין שגם לא בשנים הבאות, בנושאים של גנים

תעשייתיים. אין יותר הבדלים בנושאים האלה, והכל נקרא: פארק תעשייתי.

יש נושא עיקרי, שאנו הוצאנו הוראות מנכ"ל שלא תואמו עם האוצר. יש

אכן ויכוח עם האוצר לגבי סעיף אחד. אנו דרשנו 70 דולר, והאוצר תיקצב

ב-50 דולר. עד היום, לא שילמנו את ה-70 דולר, ואנו משלמים על-פי

קביעת האוצר, למרות שעדיין הויכוח קיים בעינו, כי הוא ויכוח מקצועי

לגיטימי. אנו חושבים, שצריך להקציב יותר לפיתוח, מעבר למבנה וכמה

שהאוצר מקציב. נכון , שעדיין הוראת המנכ"ל בסעיף הזה לא שונתה, אך אנו

משלמים על-פי האוצר ובתיאום מלא עם האוצר, ולא על-פי הדרישות שלנו.
י' בן -טוב
נכון , שעד מחצית 1993 לא להיו קריטריונים ולא היתה הוראת מינהל של

המנכ"ל. בסוף 1993 הוצאו הוראות מנכ"ל ברורות ומתואמות עם אגף

התקציבים, כאשר היו חילוקי דעות על סכום של 20 דולר למטר מרובע. אנו

היינו בעד ה-70 דולר וסיום הענין הזה של גן תעשייתי ופארק תעשייתי.

סוכם עם האוצר לתת 25 דולר נוספים למקומות, שנחשבים כגנים תעשייתיים.

בסוף, הגענו למסקנה, שבפארק תעשייתי כלול הכל, וגם התירגום של המלה
park הוא
גן. חילוקי הדעות הם על ה-20 דולר. בהוראות מנכ"ל כתוב 70

דולר, וכפי שאמר המנכ"ל מאשרים רק 50 דולר עד שנגיע לסיכום עם אגף

התקציבים. למעשה, הבעיה היתה, שלא היו קריטריונים. עכשיו ישנם

קריטריונים קבועים וישנו הוראות מנכ"ל.
היו"ר ד' מגן
בתגובת שר הכלכלה והתכנון נאמר: "קריטריונים, בנושא מדיניות

החשיפה במתן מעמד של "מפעל מאושר", נקבעו ביום 3.3.1993". האם זהו

התאריך של אותו חוזר?
י' בן - טוב
זוהי החשיפה. חוזר המנכ"ל פורסם ב-23 באוגוסט 1993. כל מה ששולם,

ואנו גם אמרנו זאת כתגובה לביקורת, היה בשנים קודממות, כשגם לא היו

קריטריונים ושילמו. הבנק שילם.
י י שניר
משה דברת ידבר בנושא השפעת תכנית החשיפה על "מפעל מאושר".

מ' דברת;
לפארקים לתעשיה אנו קוראים
קריות תעשיה, שכן זהו השם העברי. אני

חושב, שבמהלך 1993 עשינו סדר מלא בנושא זה. לדעתי או להערכתי , למעשה,

כל הערות הביקורת, שהיו אחר כך, תוקנו במהלך השנה הזו וגם יותר מזה.

כפי שנאמר קודם, אנו מאשרים, על-פי קריטריון ועל-פי חוזר מנכ"ל. אנו

לא נתנו את ה-70 דולר מעולם מסוף שנת 1992 ונשארנו בפיתוח של 50

דולר. אנו דורשים ערבויות בנקאיות בגין קריות התעשיה, כיון שעדיין

אין להם שוכרים. אנו רוצים להבטיח, שאותן הצרות, שהיו לגבי גן תעשיה

אי, כפי שהגדירה זאת המבקרת, ולא אפרט שמות, לא יהיו ולא יקרה מצב

שלא יהיה איחסון ולא יהיו ערובות לכך. אנו מקיימים נוהל עם היחידה

לאזורי פיתוח לא לתת מבנה תעשיה או קרית תעשיה, בלי שישנה הקצאת

קרקע, כדי למנוע מצבים שהיו קודם, שניתנו אישורים, אף שאין תקציב,

כשבפועל לא היתה בניה כי לא היתה קרקע או מכל סיבה אחרת.

הפירוט בכתבי האישור תוקן , כפי שחעיר על כך דו"ח המבקר. יש פירוט

מדוייק, והסכום הוא אחיד בכל רחבי מדינת ישראל - 300 דולר למטר

מרובע. אין היום 600, 700 או ככ מיני מחירים. יש מחיר אחיד, כמעט

בירושלים. בירושלים, בגלל הצורך בבניית אבן ובחלק מהמקומות גם חניה

תת-קרקעית, אנו נותנים סכומים גבוהים, וגם הם סכומים קבועים לכל יזם.

ביטלנו את הצורך בסקר כלכלי. אין בו צורך לגבי מבני תעשיה. ממילא

הנושא של שכירות המבנה כלול בסקר של המפעל, ולכן זה לחלוטין מיותר.

כדי לחסוך תקציב או לפחות למנוע את הוצאתו בשלב מוקדם מדי, אנו,

כרגע, מאשרים אך ורק את מעטפת המבנה, ולא מאשרים את ההתקנות והמחיצות

הפנימיות, שהן דברים שכפופים לשוכרים שיבואו במועד מאוחר יותר. את זה

מאשרים, רק כאשר יש שוכרים בפועל.

אנו מבטלים כתבי אישור, שלא מבוצעים, בתחום המבנים כמו גם

בתחומים אחרים. אנו לא נותנים הצמדה לסכומים על מבנים שנבנו באיחור.

יזמים נהגו לבנות לאחר 3-2 שנים ולבקש מאיתנו הצמדה לכל התקופה בה לא

בנו. כיום, אנו לא נותנים הצמדה.

הוספנו, בכתבי האישור, נושא שלא היה מוסדר בעבר, על-פי חוק חובת

מכרזים, שכל המבנה צריך להיות מיועד לתעשיה ומלאכה ולא למטרות אחרות.

אנו נותנים הדרכות שוטפות - וגם על זה העיר דו"ח המבקר - למהנדסי

הבנקים, כדי לבדוק או לתקן את הבעיות שחיו בעבר, בכך ששילמו סכומים

גבוהים יותר גם בגלל שהאישורים לא היו תקינים וגם כיון שהמהנדסים

אולי לא היו מתודרכים.

אנו הפעלנו לאחרונה שמאי מהנדס מיוחד לא למפעלי תעשיה אלא בתחום

המבנים. אנו עושים הרבה בדיקות, ולפעמים גם מגלים דברים מעניינים.

אני יכול לומר, שלדעתי, כל הליקויים תוקנו, ואפילו דברים נוספים

שאליהם לא התיחס הדו"ח.

החשיפה - התחלתי את התפקיד בסוף 1992, ואכן מצאתי שכמעט שנתיים

לא היו קריטריונים. אני חושב, שלאחר חודש התחלנו בדיונים, וספי שפורט



בדו"ח, ב-3/3/95 ישבה המנהלה, החליטה וקבעה קריטריונים. מאז, כל

השקעה נבחנת לאור הקריטריונים האלה. אם ישנה חריגה, זו הריאה מנומקת,

וגם זה קורה לעיתים נדירות מאד.

הבטחתי, בתשובה למבקר, שבמחצית 1995 נעשה עידכון . נדמה לי, שלפני

חודש ישבה המנהלה וקבענו עידכון , שמתיחס ל-3-2 השנים הבאות, כיון

שחלפו כבר שנתיים.

היו"ר ד' מגן ;

בקרב מי הופצו הקריטריונים החדשים?
מי דברת
הקריטריונים מופצים, ראשית, בקרב הבנק בתוך התעשיה, כי הוא צריך

לבחון את הסקר שלו על-פי הקריטריונים. כמובן , שהמנהלים המקצועיים

במשרד, שיחד איתם גיבשנו את הקריטריונים, מתיחסים לזה בכל חות דעת

שלהם. מעבר זה, זה ניתן בכל הזדמנות של מסירת מידע לציבור, הרצאות

וכו' .

היו"ר ד' מגן ;

אני מבקש, שתעבירו זאת לוועדה ולמשרד מבקר המדינה.

מ' דברת;

אעביר גם את הקריטריונים הקודמים וגם את החדשים.
היו"ר ד' מגו
את הקודמים לא צריך להעביר. אני מדבר על אלה שהם מלפני חודש.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אנו קבענו עם משרד האוצר, בהסכמה, קריטריונים יותר מחמירים בכלל

לגבי הנושא של אישור השקעות, בגלל סיבה שהיא כלכלית מובהקת. הביקושים

הגדולים, שהופיעו במשק, להשקעות יצרו לחץ בכלל בנושא של פיתוח תשתיות

באזורי תעשיה. למרות שאנו הגדלנו זאת בשנתיים האחרונות ופיתחנו שטחי

תעשיה, הביקושים הופיעו, ולא עומדים בקצב. העלינו את סף הקריטריונים.

הקשינו בקריטריונים, כדי לעמוד במיון כלשהו יותר איכותי של אלו

השקעות המדינה מממנת מבחינה זו. עבדנו על זה די הרבה זמן עם האוצר,

כדי להגיע להבנה כלשהי, גם כדי למנוע לחצים על התקציב שהם בלתי

ניתנים לשליטה, שכן החוק הוא די אוטומטי בענין זה ורצינו להגיע

לשליטה כלשהי. היה לי ויכוח איתם על השינויים בעיקרו של חוק עידוד

השקעות הון , ולכן הצעתי מהלך אלטרנטיבי שהוא בקריטריונים האלה

שקבענו. אני מציע, שנעביר גם את זה למבקרת המדינה וליושב-ראש הוועדה,

כדי שיראו את הדברים האלה. זו עבודה, שסיימנו לפני כחודש. הענין נמצא

בהתחלת הישום שלו, והוא נסיון לתת תיאום כלשהו בין האלמנט של חוק

עידוד השקעות הון , הפיתוח של תשתיות לאזורי תעשיה על-פי הביקושים,

הצרכים של המשק הישראלי והשליטה התקציבית מבחינת גודל התקציב.
היו"ר ד' מגן
מר דברת, ברצוני לקשר את הנושא גם לענין החשיפה. האם ישנם

משקיעים בתחום הטכסטיל ובתחום הלבידים, שגם לאור מדיניות החשיפה

החדשה, כפי שאושרה בידי הממשלה, וכפי שהוחלטה ע"י שר האוצר ושר

התעשיה, ממשיכים להשקיע? האם אתה רואה שינויים כלשהם במגמות בענפים

השונים?
מי דברת
בתחום הטכסטיל אנו רואים שישנן השקעות, אם כי, כפי שאמר השר

קודם, יש, בהחלט, שינוי היום. אנו רואים, שתחום התפירה, למשל, אולי



בורח מתחומי מדינת ישראל ואנו נשארים עם העבודות המתוחכמות יותר:

הגזירה וכו'. אני חושב, שירד קצת הענין ממשקיעים בעיקר מהמזרח הרחוק,

מסיו , מארצות-הברית וכו'. לפני 3-2 שנים כן התעניינו וחלק מהם גם

הקימו מפעלים. ההתעניינות ירדה לאור העלייה בשכר המינימום, שהגיע;

בערך כ-900 דולר בעלות שכר כוללת, ואולי גם מסיבות נוספות. אני חושב,

שאנו צריכים להשאר בעיקר עם המשקיעים הישראלים שלנו הקיימים, שלרובם

או לפחות לגדולים שבהם, יש בהחלט מוצרים שהם ברמה או בגומחה שיווקית

טובה ובעלת יכולת תחרות, ולא נציין כאן שמות מפעלים.

הי ו "ר ד' מגן ;

מדוע לא? תציין שמות. אנו רוצים להחכים.
מי דברת
מפעלים כמו "פולגת" הצליחו בארצות-הברית. זו השקעה קשה, שהיא

לוקחת הרבה זמן , אך בסך-הכל היא מוכיחה את עצמה. דוגמאות אחרות הן

"דלתא" או "גוטקס", שאלה דברים ידועים או כאלה ההולכים על איכות בד,

תפירה מאד גבוהה, רמה גבוהה מאד ועיצוב מיוחד. אני חושב, שלענף

הטכסטיל, בכיוון הזה, יש מקום במדינת ישראל. מוצרים של 5 דולרים -

חבל שנעסוק בהם. אנו, במדיניות שלנו, במרכז ההשקעות, בהחלט, מתיחסים

לנושא זה.

השאלה השניה התיחסה לענף הלבידים. בדרך-כלל, אנו לא מאשרים

השקעות בענף הלבידים, כי זהו נושא לשוק המקומי, ולכן אינני כל כך

יודע מה קורה בתחום הזה. יש נושא של ,MDFשאלה לוחות עץ, וזו תכנית

שאושרה בשנת 1992 ואמורה להחליף את היבוא שיש בתחום הזה. ההשקעה

עומדת לקראת סיום באזור צומת גולני.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
ענף הטכסטיל הוא ענף, שעובר את השינוי המבני מרחיק הלכת ביותר.

הוא אכן הולך, כפי שמשה דברת אמר, לאותם התחומים, בהם המחירים

גבוהים, למשל לאזורים של קניות יוקרה. למשל ב"כיתן דימונה" פיתחו

מוצר ישראלי תחת השם "רויאל סאטן ", בתחום כלי מיטה ברמה גבוהה מאד,

שהולך לצרכנים הכי יקרים בארצות הברית היום. הוא חודר ומצליח מאד

כמותג. כמובן, שאז הוא ריווחי, וכאן יש את השילוב של עיצוב

וטכנולוגיות יחסית חדשות שגם מאפשרות שכר שבו אפשר למצוא פועלים

בישראל מבחינה זו. - זוהי ההתפתחות. אנו רואים יציאה מהפעילות, שבה

השכר הוא נמוך. בחלק מהמקרים, ישנן שותפויות במצרים והכנה של שותפות

עם הירדנים. זה נמצא לקראת הסכם הסחר. זה יהיה עם הפלשתינאים, אם

יירגע המצב הבטחוני בעזה, למרות שעזה היא יותר יקרה, מבחינת שכר

עבודה, מאשר מצרים וירדן . זו אחת הבעיות, שמופיעות בשיתוף הפעולה.

מצרים, מבחינה זו, נפתחה, והיא יותר אטרקטיבית. לא תמיד מזכירים זאת,

אך חלק מהשמות הידועים בטכסטיל הישראלי כבר יצרו שותפויות כאלה. זוהי

התפתחות, שלדעתי, היא הנכונה, כאשר היבוא הזול הוא שמספק את הצרכן

הישראלי. בתחום של T-shirtsודברים כאלה אי אפשר כהתחרות, לא צריך

להתחרות ואין שום טעם לקיים בענין הזה מאמץ כלשהו .

בתחום הלבידים ישנה התפתחות, אפרופו תכנית החשיפה. אנו נכנסנו

לשם ב-1992 מצלב שבו באמת היו צעקות גדולות מאד: "הנה, הענף עומד

להתמוטט" וכדו', והמסקנה היא שיש עודף כושר יצור. לא רק שלא מאשרים

מפעלים חדשים, צריך לאפשר - ודיברנו כאן על הממונה כל ההגבלים

העיסקיים - שלענף, לאור החשיפה, תהיה תחרות חיצונית, כדי שיוכל לצמצם

את עצמו ולהשקיע למימדים שהוא מסוגל לספק. קרתה התפתחות אחת בלתי

צפויה מסין . הביקושים של סין , בגלל ההשקעות האדירות בסין , לעץ מאזור

המזרח הרחוק, העלה את המחירים במקום להורידם. התחרות, שהיתה צריכה

להגיע מאסיה ולהוריד כאן את המחירים, לא רק שלא באה, אלא שלענף

הלבידים יש שנים ריווחיות ביותר היום. למרות זאת, זה לא מובטח לו

לאורך זמן . לכן , הנושא בדיונים של היערכות. אנו בדיבור איתם, היה עכ



זה דיון גם בוועדת הכלכלה של הכנסת,וכבר עמדתי בפני ועדי עובדים.

לחלק מהמפעלים והחברות הגדולות בישראל יש חלוקה מעניינת מאד ביחסים

איתי - לגבי דברים של יצוא, היכן שנפתחים שווקים, בא המנכ"ל, ולגבי

דברים של יבוא, שוכחים את ועדי העובדים.

אבל, שוב, התהליכים כאן יופיעו בשלב כלשהו , אך לפעמים השוק

הבינליאומי בלתי ניתן לצפייה. לפעמים, ישנן התפתחויות גם לטובה של
מוצרים ישראלים. לדוגמא
היה עלי לחץ כבד מאד של "כרמל אולפינים"

להטיל מכס על יברא, בעיקר מהונגריה באותה תקופה. היה שם מצב, שבו

"כרמל אולפינים" נכנס ליצור של פוליפרופילין עם השקעות גדולות מאד אם

של המדינה. עד אז, היה מכס אפס בשביל תעשיית הפלסטיקה הישראלית. לא

היה מכס, כי לא היה יצורי ישריאלי ולא היתה צריכה להיות הגנה. הם לחצו

לחץ קשה מאד בענין הזה. הלכתי למשה דברת וביקשתי לראות את כל

הדיונים, שהיו במרכז ההשקעות לקראת הקמת המפעל הזה ושאלתי האם במקום

כלשהו הם התריעו על כך, שברגע שהם יוצאים לדרך הם ידרשו את ההגנה

הזו . זהו חומר גלם, שאני הולך ליקרו . החלטתי לא לתת להם את ההגנה
הזו. הם אמרו
"אנו נתמוטט", ווערי עובדים היו מופעלים כמובן בענין

הזה. יש להם שנה בלתי רגילה של" ריו ורזים. מחירי הפרליפרופילן עלו בכל

העולם, וכתוצאה מזה הצטמצם היבוא. התחזית היתה בדיוק הפוך ממה שהם

חשבו, וזאת בלי הגנה ועם אפס מכס. לכן, מבחינה זו, נדמה לי, שבהרבה

פעמים צריך להיות עם היד על האופק לגבי התפתחויות בערכם, מבחינת

מחירים, שהן מחזוריות ולא רק מקרים, ויש להתאים את המדיניות , לפחות

מבחינת הרגישות שלנו באותם הדברים, לקצב שמתפתח.

המשרד עוזר, בקרן מיוחדת, למפעלים שצריכים להתאים עצמם, עקב

מדיניות החשיפה, ליצור המקומי . אם מפעל רוצה להחליף מכונה, כדי

להתיעל ולהתחרות במוצר שיובא מחו''ל, אנו תומכים בו . עד היום, השימוש

הוא קטן , אך ככל שתהליך החשיפה ילך ויגבר והמכסים יירדו , נראה יותר

ויותר מפעלים שפונים אלינו על מנת לקבל תמיכה זו. זוהי קרן , שאנו

ממליצים עליה גם היום לכל מפעל, שבא אלינו בטענות. אנו אומרים לו :

"יבוא ותתייעל. אנו נעזור לך להתייעל".
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
דרן אגב , זוהי קרן , שהוקמה באותה החלטת ממשלה.
היו"ר ד' מגן
לדעתי , כדאי להשתדל להעביר את המידע על הקרן הזו לאותם מפעלים

הם יודעים על זה הבעיה היא כאשר ברור למשרד וברור לנו שאין עתיד

לענף הזה, שכן אז קרן חשיפה לא עוזרת. היא עוזרת , באותה מידה שבאמת

יש מעבר מסוג מסויים של פעילות לסוג אחר שיש לר עתיד ריוחי . ישנם

מפעלים, למשל טונה וסרדינים, שימיהם ספורים בארץ. הוצאתי להם מכתב

התראה לפני שנה, כדי שלא יבואו בטענות ובלחצים כאן ולחצים שם וטענות

להדדיות. לאורך זמן , המפעלים האלה לא יחזיקו מעמד.
קריאה
אצלם זו כבר לא חשיפה. אצלם זה כבר אפס מכס מארצות-הברית.
שרי התעשיה והמסחר מ' חריש
מארצות הברית זה כבר אפס מכס. כאן מצויה הבעיה האמיתית. הבעיה

היא, שצריך שלא תהיה אבטלה במדינת ישראל ושיהיה מעבר פשוט מעבר פשוט למקצועות

אחרים או למפעלים אחרים.



היו"ר ד' מגן ;

מר דברת, נדמה כי, שאני מכיר את עבודת המטה שלכם. ברצוני לדעת

במה השתפרה עבודת הפיקוח והבקרה שלכם, לאחר מתן האישור. אמרתם כי,

ששכרתם שמאי.
מ י דברת
אנו עושים צעדים רבים.
היו"ר ד' מגן
הבה נאמר כך: היתה תופעה של אנשים, שקיבלו "מפעל מאושר", ולאחר

מכן , בדיעבד, הסתבר, שמפעל האם נמצא במקום אחר והשלוחה היתה במקום

אחר, ועל בסיס השלורזה הם קיבלו את הנושא. אפשרות אחרת היא, שמקבלים

את האישור בתנאים מסוימים, ולאחר מכן איך שום דמיון בין התנאים כבין

מה שקורה בשטח. כיצד אתם מפעילים את הבקרה והפיקוח, נוכח הלקחים

שלמדתם?
מ' דברת
אין ספק, שכל הנושא הוא אכן נושא של בקרה. צריך להפעיל כלי בקרה

ולתת תקציב לבקרה, ואז ישנן תוצאות. כיום, אנו מנצלים תקציב של בערך

כ-2.3 מליון ש"ח, כאשר לפני שלוש שנים ניצלנו תקציב של 150-200 אלף

ש"ח לנושא הבקרה. כרגע, הגענו לרמת מיצוי מלאה של התקציב הזה, ואני

חושב שהתקציב הזה הוא אולי התקציב בעל ההחזר הכי גבוה בתקציב המדינה,

כיון שחלק מהבדיקות, וכמובן שלא כולן , מכסות את עצמן פי כמה וכמה

והתוצאות והחסכון לקופת המדינה הם בהחלט משמעותיים. אנו גם מפעילים

כלים. היו לנו שלושה רואי-חשבון . יצאנו במכרז ואנו מפעילים כרגע

שלושה-עשר רואי-חשבון . אנו מפעילים עוד רואה חשבון, שהוא יותר בתחום

החקירתי. הוא רואה-חשבון , אך הוא גם איש משטרה לשעבר, והוא, בהחלט,

מסייע, מתוך כך שהוא רואה את הדברים בשתי העיניים. אנו מפעילים, דרך

אותו רואה-חשבון , גם משרד בדיקה בחוץ-לארץ, שמאפשר לנו להגיע עד

בדיקת הספק של הציוד, כאשר מתעורר כמובן חשד כלשהו. אלה לא דברים,

שנעשים באופן רוטיני. לפעמים, מתברר שהספק בחו"ל הוא לא בדיוק החברה

היצרנית שהציוד אמור היה להיות מיוצר אצלה אלא זה עובר עוד יד כלשהי.

- גם בדיקות כאלה אנו עושים.

היה לנו שמאי אחד, וכרגע אנו מפעילים שלושה שמאים: שניים הם יותר

בתחום הציוד ואחד בתחום המבנים, כפי שאמרתי קודם. אנו שולחים, וכבר

4-3 פעמים שלחנו שמאי לחוץ-לארץ לבדוק ציוד שם, כאשר מתעורר הצורך.

גם זה, בהחלט, מוכיח את עצמו.

הקמנו, בסוף 1994, יחידת ליווי למפעלים מאושרים. יצאנו במכרז,

ובחרנו מתאם או גורם שעושה את העבודה עבורנו. אנו לא מסוגלים לעשותה

לבד. התחלנו להפעיל אותה עיקר באזור הדרום, בערי הפיתוח בדרום, כשלב

ראשון של לימוד וגם מתוך רצון לגרום לכך שיותר השקעות תבוצענה באזור

הזה, מה שקרה פחות בעבר. תפקיד היחידה הזו הוא פחות בקרה ופחות

ביקורת ויותר ליווי וסיוע למפעל וכן להיות גורם קשר בינו לבין מרכז

ההשקעות וגורמי מימשל או חברת חשמל, חברת "בזק" וכו', כאשר מתעוררות

בעיות בביצוע. דהיינו, המטרה היא, למעשה, לבדוק ולסייע לו בביצוע

השקעה, ולא לגרום לכך שייצא כתב אישור ולא יהיה ביצוע אחר כך.

בנוסף, אנו התחלנו בפעולה די מסיבית של ביטול כתבי אישור שלא

מרנבצעים. לפי הכללים שלנו, יש ליזם שנה אחת כדי להתחיל בביצוע ההשקעה

ולבצע סדר-גודל של 25%. למעשה, ביצוע בהיקף כזה או פחות או יותר כזה

הוא זה שנותן לו את האישור להמשך הביצוע. אנו היום בפעילות די רחבה,

ואינני חושב, שהגענו למיצוי כל האפשרויות. אנו, בהחלט, מרחיבים את
הפעילות בנושא הזה
להוציא בדיקות מיד לאחר השנה ולראות אם יש המשך,

וכנ"ל גם בהמשך הפרוייקט, ולבטל כתבי אישור שלא מבוצעים. אני חושב,



שהיו ישיבות, בהן ביטלנו יותר מאשר אישרנו, מבחינת היקף כספי.

בנוסף, בשיתוף עם החשב הכללי באוצר, הקמנו כלי בקרה נוספים לנושא

של ערבות המדינה. זה לא סוד, ששם היו די הרבה נפילות.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
לגבי ערבות מדינה, היה מסלול שבו היתה מין הנחה, שזה לא כסף.

היו"ר ד' מגן ;

אם מותר לי להעיר, לא היתה הנחה כזו. היתה הנחה, שהבנק כל כך חרד

לכספו, שאם הבנק הוא זה שיבדוק את כל הדברים אז...

י י בו -טוב;

מה אכפת לבנק?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני שם שיניתי זאת לחלוטין , והקריטריונים כמעט זהים למענקים.

בעיניי, אין הבדל בין מענק לערבית מדינה, מבחינת האחריות הכספית של

המדינה.
הי ו "ר ד' מגן
מר דברת, מה הן הנפילות הבולטות?
מ' דברת
צריך להזהר בענין . היה, למשל, מפעל ליהלומים בירושלים - NDC.

גילינו שתחום היהלומים הוא בעייתי, בגלל ההון החוזר הגבוה וסיבות

נוספות, ושמנו יד חזקה מאד בתחום הזה. נדמה לי, שגם "דקל" היה בערבות

המדינה. - זו היתה דוגמא.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
הרוב היו בענף התכשיטים.
הי ו "ר ד' מגו
מדובר על 200 מליון ש"ח בשלוש שנים.
מ' דברת
עוד לא הגענו לסכום של 200 מליון וגם הפרעון הוא פרעון איטי.

כלומר, אנו מצליחים למצוא קונים לחלק מהמפעלים. למשל, היה מפעל בקרית

שמונה, שמצאנו לו עתה קונה, ונקווה שהוא ימשיך להתקיים. על-ידי כך

מצילים, למעשה, חלק מהסכום ולא את כולו. בכל אופן , אנו מפעילים היום

כלי בקרה הרבה יותר חזקים בנושא זה. שינינו את החוק, כי הכנסנו את

הבנקים לסיכון , מתוך אותה הנחה שאתה אמרת קודם. בנוסף, בחרנו שתי

חברות, חברת "מיכלול" וחברת "גיזה", שעושות עבורנו בדיקות פיננסיות

של החברות לפני נפילה ולפני שישנן בעיות. אנו מבקשים שם דו"ח חצי

שנתי, ולא דו"ח שנתי כמו במסלול המענקים. רוב הדו"חות החצי שנתיים

עוברים בדיקה של רואה-חשבון , כדי לבדוק אם אין תנועות כספיות, למשל:

משיכות בעלים, אשראי לחברות-בת, חברות-בת בחוץ-לארץ וכו', שאלה

תופעות שלפעמים קיימות בגלל העובדה שיש הון חוזר ויש כאן כסף שהוא

כסף חופשי שלא כולו מיועד לציוד.
היו"ר ד' מגו
קורים, בישיבה זו, כמה דברים מוזרים, ואני אומר זאת בגלל החברות

בין שר התעשיה והמסחר וביני. ראשית, משרד התעשיה והמסחר מקבל את

הביקורת כפי שהיא, דבר שלא היה בדו"ח 44 או בדו"ח 43. שנית, וגם זה



מוזר, אנו עומדים בדיוק בלוח הזמנים. שלישית, נדמה לי, שזו פעם

ראשונה, שנציג של הממשלה המכהנת היום אומר, שהחלטת הממשלה הקודמת

היתה טובה ומוכיחה את עצמה בתחום החשיפה. הואיל ואנו עומדים בדיוק

בכוח הזמנים, נעבור לסעיף 3 על סדר-היום.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
לפני שאתה עובר לסעיף הבא, אני חושב, שאני צריך לדווח כאן בנקודה

אחת שלא מופיעה בדו"ח. אנו עלינו על תופעה כלשהי , שלא בדיוק קשורה

למרכז ההשקעות, אך כן קשורה בנושא של פיתוח תשתיות לאזורי תעשיה.

התשתיות האלה מפותחות למען התעשיה. עלינו על זה, שבמקומות מסויימים

יש חדירה של מסחר או של אולמות שמחה וכדו' לשם, ולמעשה זהו שימוש

בכספי המדינה באזורי תעשיה לא לצורך לו הוא ניתן . מיניתי ועדת בדיקה

של היועץ המשפטי שלי ושל משרד המשפטים, כי יש כאן , לדעתי גם אלמנט

חוקי וזה בעייתי, לבדוק את ענין זה. ודאי נרצה להעביר את המימצאים

הראשונים גם לביקורת המדינה וגם לוועדה. זה יכול לפגוע בעצם היסוד של
המדיניות שאומרת
"אנו עוזרים לתעשיה בגלל שיש לה בעיות מיוחדות. אנו

עוזרים לפיחות תשתיות בעיקר באזורים המרוחקים יותר". משקיעים כסף

ממשלתי וציבורי, כדי לפצות על מרחק ועל תנאים שהולכים ומשתפרים. אני

חושב שבאר שבע, למשל, תוך שנתיים תצא מהצורך המיוחד הזה, ויש בה כבר

תופעות כמו במרכז הארץ, מבחינת הביקוש לקרקע וכדו'. אבל, כשעשינו

זאת, זה נועד לתת שם דחיפה לעניך הזה. התופעה הזו הופיעה בכמה

מקומות, ונתקלנו בזה בסיורים. לפתע, אתה רואה אולם שמחות במרכז

תעשייתי. את המממצאים האלה ודאי נקבל תוך זמן קצר, כי הוועדה עובדת

כבר חודש וחצי . באותה הזדמנות, כיון שעלו כאן שאלות שהן חופפות לענין

הזה, מצאתי לנכון לומר דבר זה.
היו"ר ד' מגן
גם לענין הרפורמה בתקינה אני לא בטוח שנצליח להתפנות ולהפגש.

אבל, אולי תוכל להעביר לנו את הנושא בכתב.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
זהר חומר גדול. אנו עוברים שם מהפכה במדינת ישראל. לדעתי, נושא

התקינה הוא בסדר גודל שיש לו השפעה על המשק הישראלי.
י' בן -טוב
הוועדה עדיין לא גמרה את עבודתה, ולכן עדיין אין תוצאות ונתונים

סופיים של החומר. אנו עובדים על זה. שמעתי מה שאמר משה, שעד לפני 3-2

שנים היו, במפורש, יכולים להכניס 49% מסחר לתוך המבנים שקיבלו

תמריצים מתעשיה.
היו"ר ד' מגן
יש קריטריונים מלפני חודש שהם קריטריונים קשוחים מאד. - האם את

זה ביקשת להבהיר?
קריאה
כן .
ש' יהלום
האם ישנם כאן נציגים מכל שלושת המשרדים?
היו"ר ד' מגן
לא. יש נציגים, אך שר האוצר יהיה בשבוע הבא, ואחר כך יהיה שר

החוץ. האחריות המקצועית היא על שר התעשיה והמסחר.



נציגים כלכליים בחו"ל - עמ' קל"ד בדו"ח

45 של מבקר המדינה
הי ו "ר ד' מגן
הסעיף הבא הוא: נציגים כלכליים בחו"ל.

מי גבל;
(קוראת מסמך, שכותרתו
נציגים כלכליים בחו"ל. - ראה נספח מס' 3

לפרוטוקול.)
היו"ר ד' מגן
גבירתי מבקרת המדינה, לעיתים, אני מצטער שאת נוקטת בלשון עברית

יפה וברורה בדו"ח, ולא נזקקת, לעיתים, לסלנג, משום שאם הכותרת היתה

"ציופרים בחוץ-לארץ", אני תושב שהיינו מבינים יותר במדוייק את

המציאות. דו"חות מבקרת המדינה, גם בשנים הקודמות, התיחסו לסוגיה הזו.

לצערי הרב, אנו לא רואים שינויים בשטח. גם בדרישה לייצור יתר תיאום

בין הנספתים הכלכליים השונים בחוץ-לארץ, יש מידה מסויימת של נאיביות.

לכן , גם לא חשבנו לערוך כאן דיון עם שלושת השרים ביתד, ראשית, משום

שהם עסוקים בעוד דברים אחרים, ושנית, משום שהגענו איתם לסידור שבתוך

שלושה שבועות גם שר האוצר וגם שר החוץ יגיעו לכאן ואנו נברר את

הנקודה הזו עם כל אחד מהם.

הקדמתי ואמרתי, שהאחריות המקצועית היא, קודם כל, על שר התעשיה

והמסחר. ברור כי, ממימצאי הדו"ח, כי איך מדובר בשליחות פונקציונלית

בעלת ערך מוסף כלכלי למשק המדינה, אלא - ואני מביע בשלב זה את דעתי

האישית - בהחלט, בכזו המהווה מיכסה של ציופרים למשרדים השונים והשרים

השונים. אינני מכיר אף אחד אישית, ואני מקווה שאינני פוגע באף אחד,

אך אולי תלק מזה הוא תלק מתנאי עבודה; הוא מבצע את עבודתו לעובד

מדינה תלק מהתקופה בארץ, לאחר מכן יוצאים להתאוורר והוא עושה עם עצמו

אתר כך את השיקולים והתשבונות הכלכליים כיצד התפקיד ישתלם לו לאורך

זמן לרבות התקופה בה הוא נמצא בחוץ לארץ. מבקרת המדינה מצביעה כאן ,

כפי שהצביעה בדו"ח 44, בביקורת על משרד החוץ, על דוגמאות שבין הוראות

התקשי"ר לבין חובת הצינון כמעט ואין קשר, ובנושאים האלה אנו נטפל

בחומרה רבה.

על כל פנים, אדוני השר, ואומר זאת גם לחברינו האחרים, שר האוצר

ושר החוץ, בכוונת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעת גיבוש הסיכומים

וההצעות לדו"ח הזה, לדו"ח 45, להביא לרפורמה מוחלטת בנושא הזה, מכח

החלטה של כנסת. אני מעריך, שיהיה לנו קשה לשכנע את עמיתינו השונים,

אך אנו נתמודד עם האתגד הזה.

ברשותכם, ברצוני לשנות מעט את הסדר. תחילה, ניתן אפשרות לחברי-

הכנסת לשאול שאלות ולהעיר הערות ולאתר מכן נשמע את דברי התשובה.
מבקרת המדינה מ' בן-פורת
רק כדי שלא יהיה מקום לאי הבנה - הסגנון שלי הוא לא כל כך בוטה.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני מבין , שעל כך הוא התלונן .
היו"ר ד' מגן
מדוע אינך משתמשת במלה כמו "צ'ופר", שהיא מלה קולעת?



מבקרת המדינה מי בו -פורת;

רציתי רק להראות, שלפעמים, ישנם רמזים מעבר לנאיביות.

די תיכוו ;

גבירתי, מבקרת המדינה, נדמה לי, שאני ביקשתי לבדוק את הרעיון

הזה, אך אומר לך במה אתם טועים. אתם שכחתם את משרד התיירות, שיש לו

משרד חוץ משלו. אתם שכחתם את משרד העבודה, שיש לו שירות חוץ משלו.

אתם שכחתם את הנספחים של ההסתדרות על חשבון המדינה, ששוהים בחוץ-

לארץ.
היו"ר ד' מגן
נספחי ההסתדרות - שר החוץ צריך לדווח אם הוא החזיר אותם או לא.
די תיכוו
לא החזיר אף אחד. מסבים את תשומת לבי לכך, שיש משרד אחד, ששלחתי

לציינו - משרד החקלאות - שגם לו יש נספחים בכל מקום ומקום.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

מה עם משרד הבטחון ?
ד י תיכוו
אני מדבר על מי שמטפל בתחום הכלכלי. שערי בנפשך, שאני נכנס

לשגרירות כלשהי וברצוני לקבל מידע. אל מי אני הולך? כשתמצאי את

התשובה למי האדם הולך, תביני את הבלבול.
שי יהלום
כמה אתה נכנס? האם אתה רוצה להקים חברה פרטית או שאתם יזם?

די תיכוו ;

נניח, שאני יזם וברצוני לעשות עסקים עם מדינת ישראל. אין עיני

צרה בשירות החוץ של משרד התעשיה והמסחר. זהו המשרד, שצריך לטפל

בנושאי מסחר ותעשיה, ומטבע הדברים יש לו מטה לסחר חוץ, אגף גדול,

שמטפל בנושא הזה במשך שנים. אבל, אינני מבין מה למשרדים האחרים

ולנושאים הכלכליים. עם כל הכבוד למשרד האוצר, אינני מבין מדוע יש לו

נספחים מסחריים בארצות מסויימות, ובכוונה אני בורר את מילותי כי אני

מכיר פחות או יותר את מרביתם. אינני מבין מדוע למשרד החוץ יש נספחים

כלכליים. אי אפשר להסביר לי מה עושה נספח כלכלי במשרד החוץ. מה שהוא

עושה זה שהוא שואל את זה שמצוי בקומה מתחתיו: "תכתוב מכתב למשרד

התעשיה והמסחר ותגיד לנו היכן אפשר להשקיע, כיצד עושים עסקים במדינת

ישראל ומהם הכללים שעל פיהם עובדים".
שי יהלום
כתוב מה הוא עשה - הוא הקים חברה פרטית.
די תיכוו
חבר-הכנסת שאול יהלום, עזוב את ענין החברה הפרטית. תמיד ישנם

כאלה שסורחים, וצריך להענישם. אבל, מזה ללמוד כלל על כולם - אתה

מרחיק לכת.

היו"ר ד' מגן ;

יש כלל, שאין עונשין פעמיים, אך יש להביע פליאה על הענשה כזו של

נזיפה בלבד.



ד' תיכון;

בשביל זה יש את נציבות שירות המדינה, שמטפלת בזה. נציגה יושב

כאן , והוא ודאי יתיחס לנושא זה. אני מניח, שבאת לענין הזה פחות או

יותר.

מכל מקום, צריך לעשות סוף לענין הזה. לא יכול להיות שב-50%

מהמשרדים יש שירות חוץ כלכלי, וכל אחד יטפל בנושא שלו בצורה עקומה.

מה הפלא, שהמשקיע מגיע לישראל והוא מבולבל? אדוני השר, עכשיו, אני

שומע גם, שפעם היו רשות ההשקעות ומרכז ההשקעות, ועכשיו יש רשות

ההשקעות ומרכז לקידום עסקים?
קריאה
מטה.
ד' תיכון
אם אנו צריכים, וכבר המלצנו מספר פעמים, אנו צריכים להמלי לעשות

סדר בענין הזה. אם את רוצה לראות עד כמה הבלבול הזה מוליד תוצאות

שליליות, אז שכחתי גם את משרד המדע, שגם לו נציגים בחוץ-לארץ שמטפלים

בענייני מדע.
היו"ר ד' מגו
מה עם משגיחי הכשרות?
ד' תיכון
לפחות נציג משרד התעשיה והמסחר לא מופיע על תקן של משגיח כשרות,

וכך גם נציג משרד החוץ.שיא הבלבול הוא החלטת הממשלה כאשר את ההסכם

עם הקהילה האירופית. שר התעשיה והמסחר מטפל בעניינים הללו, ושר

החקלאות מטפל בעניינים הללו. לפתע בא שר החוץ ומחליט שהוא יודע יותר

טוב מהם מה צריך לעשות בתחום המסחר, התעשיה, התיירות, החקלאות והמדע,

וכך נוצר הבלבול העצום הזה, שמדינת ישראל לא יודעת בין ראשה לרגליה

ומדברת בכמה קולות. אנשים, שלא מבינים, שרים, שלא מתמצאים בענין הזה,
באים לממשלה ואומרים
"בגלל שני טונות תירס, אתה מעכב את ההסכם עם

הקהילה האירופית". זה מגוחך, כשאתה שומע את שר החוץ ועל מה הוא מלין

כנגד שר התעשיה והמסחר, ולא מבין , למשל, שהתקשרות עם מדינות וממשלות

לפירסום מכרזים, שבהם תשתתף ישראל, היא, למעשה, עתיד המחקר והפיתוח.

אבל, זה כך, כאשר לכל אחד יש משרד חוץ, וכשהשגריר במדינה גדולה בערלם

אומר: מה הם מבלבלים את המוח? הוא מתווכח איתנו על כמה סוגי פרחים

ועל קצת חיטה, ובגלל זה אנו מפסידים שנה ומאבדים את עולמנו. אני,

דוקא, מצדיק את שר התעשיה והמסחר ואת שר החקלאות, שנאבקו, ואינני

יודע מדוע הם ויתרו בסוף, לנוכח החלטת הממשלה מיום רביעי שעבר.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
הצבעתי נגד.
ד' תיכון
הצבעת נגד, אך האינטרסים של ישראל נפגעו. זה נולד מזה, שהאיש של

שר החוץ בבריסל מספר לו סיפורים לא כענין , אך הוא מתעסק בעניך הזה לי

שלחו אותו לציר כלכלי ליד הקהילה האירופית.

אם עלי לסכם, אני חושב, שהתוהו והבוהו הוא בלתי אפשרי. דרך אגב,

לכמה משרדים ישנם גם קורסים לצוערים שמטפלים באותו נושא. צריך לעשות

סדר בענין זה. זהו אחד הנושאים הפחות חשובים, אך יותר חשובים בתחום



המינהלי, שהוועדה תיבחן לגביהם אם היא יכולה לישם את מסקנותיה.
מבקרת המדינה מ' בן-פורת
ההצעה נראית לך.

די תיכוו ;

בהחלט. אבל, הרחבתי קצת. היית יכוסה לקחת עוד כמה משרדים לענין

הזה.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

היתה תכנית עבודה יותר רחבה, ומטעמים שלנו אנו צימצמנו אותה.

אבל, בהתחלה, אנו חשבנו גם על תכנית יותר רחבה.
ד י תיכוו
אני יודע. כשהצגתי את הנושא, כללתי עוד משרדים.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אנו הלכנו רק על אלה, שיש להם נציגים כלכליים במובן המלא של

המלה.

ש' יהלום;

כדי לתת תוקף לחומרת הענין , אגיד רק משפט אחד: אני מזדהה עם כל

מלה שאומר חבר-הכנסת דן תיכון .
היו"ר ד' מגן
כדי למקד את הדיון , ברצוני לחזור לדברי הסיכום של הפרק הזה.

מבקרת המדינה מציינת ומזכירה את העבודה הבינמשרדית של הוועדה ואומרת,

בעמוד ק"מ בדו"ח 45: "עוד ב-1990 המליץ צוות של אגף התקציבים לחזק את

שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים ולפעול בהדרגה להקמת רשות לקשרי חוץ

כלכליים, שתרכז את פעילותם של כל הגורמים הנוגעים בדבר. על אף המלצות

אלו וממצאי הביקרות בנושא זה שהובאו בדו"חות שנתיים קודמים של מבקר

המדינה, לא חל בשנים האחרונות שינוי מהותי במהערך הפעילות של הנציגים

הכלכליים בחו"ל. ועדה בין-משרדית שהוקמה ב-1994 הגישה המלצות מפורטות

בדבו פריסת הנציגויות הכלכליות בדבר מעמדם ותפקידיהם של השגריר

והנציג הכלכלי בתחום הפעילות הכלכלית ובדבר הנהלים להבטחת תיאום

ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים העוסקים בפעילות זו. מן הראוי, כי

שלושת המשרדים יפעלו בהקדם ליישומן של המלצות אלה, כדי לשפר ולייעל

את תפקודן של הנציגויות הכלכליות בחו"ל ולתררם לקידם האינטרסים

הכלכליים של ישראל".

שר התעשיה והמסחר, האחריות, כפי שברוב הגינותה מבקרת המדינה

מצביעה על כך, מתחלקת בין שלושה שרים, ובכל זאת אין ויכוח בינינו כי

האחריות המקצועית היא עליך. אני בטוח, וכך אני רוצה להאמין , שכאיש

ציבור, גם אתה תרד לכספי הציבור ואתה חושב שאין טעם שהנושא הזה יחזור

מדי שנה בדו"חות מבקרת המדינה. אתה צריך לעשות כאן רפורמה יסודית.

אשמח מאד, אם אתה תהיה זה שיעמוד באתגר ויוביל את הענין .
ד י תיכוו
קודם כל, אתה מקבל את הדו"ח.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
ברצוני לומר דבר לגבי התינוק באמבטיה, שלא נשפוך אותו יחד עם

המים. חשיבות הנציגים הכלכליים בחוץ-ארץ, במשק שמפתח לעצמו את הקשרים

הכלכליים בקנה מידה רחב מאד ופורץ לשווקים חדשים, גם כדי לעודד יצוא

ואם כדי לעודד השקעות זרות בארץ, היא שזה כלי חיוני. זהו כלי חיוני,

ובגדול הוא היום משרת, במידה גדולה מאד, את המשק הישראלי בהרבה מאד

הצלחה בהרבה מאד מקומות. אגיד היכן הבעייתיות מתחילה להופיע, וכן

ברצוני לומר היכן הדברים שבכל זאת הצלחנו לעשות ב-3-2 השנים

האחרונות. המוקד הכי חריף של בעייתיות, מבחינת התיאור של העובדות

כאן , היה ב Empire state Buiiding-בניו-יורק. באותה קומה ישבו במשך

שנים נציג האוצר ונציג משרד התעשיה והמסחר, לא דיברו ביניהם וניהלו

מלחמה גלויה בנוכחות הלקוחות. פיזית, זה היה איזה שהוא דבר עם חומר

נפק. כשעליתי על הבעיה הזו ב-1992, באתי לשר האוצר והצעתי לו שנאחר

את הנציגות הזו. היה קל לנדב אותו, שהוא יציע את שלו. אני הצעתי,

שאוציא את הנציג שלי ואראה בנציג האוצר כנציג משותף של שני המשרדים,

בהנחה שאנו נגיע לתיאום לגבי המינוי והניהול של המשרד הזה. זה אומנם

נעשה. כיום, יש נציג אחד בניו-יורק.
ד י תיכון
אבל, זה נכשל.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
העקרון לא נכשל.
ד י תיכון
העקרוו צודק, אך הניסוי נכשל.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

היתה בעיה אישית שיכולה להיות בכל שיטה שהיא. ברצוני להבדיל בין

המבנה העקרוני לבין זה שהיו בשנה של ניסוי, ואני מאמין שזה ילך בסדר.

בגדול, נפסקו הויכוחים, והיה נציג אחד. אם היו חילוקי דעות פנימיים

לגבי סדר העדיפויות, אם זה בזירת ניו-יורק ומעבר לניו-יורק, זו שאלה

אוזרת. זהו פיקוד של יחידה. הפסקנו את הבעיה, שיש פיצול אישיות בניו-

יורק. יש אדם אחד, שהוא ראש הנציגות של כל צפון אמריקה ונושא

בתפקידים המשולבים גם של משרד התעשיה והמסחר וגם של משרד האוצר.

מבחינה זו, סגרנו וכיסינו את הענין הזה. דרך אגב, זה איפשר לנו לפתוח

נציגות, על דעת שני המשרדים, באטלנטה, שזהו מקום שהופך למוקד פעילות

כלכלית גדולה מאד בארצות-הברית היום, ועל-ידי כך, למעשה, הגברנו את

פעילותנו בארצות-הברית. למעשה, אנו, עם האוצר, היום, הגענו לשיתוף

פעולה מרחיק לכת בנושא הבינלאומי, שבא לידי ביטוי גם בעבודה השוטפת,

גם בראיה העקרונית וגם בשאלת הפריסה. ישנם דברים, שהם בידי האוצר,

למשל נושאים מסוימים שקשורים בנושאים הבנקאיים או בביטוחי סחר חוץ

וכדו', שבאופן טבעי משולבים בשני המשרדים. לכן, שיתוף הפעולה נדרש

כאן , אורגנית, בין שני המשרדים.
ד י תיכון
מה שאתה אומר זה נכון לגבי החשב.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
גם באגף הבינלאומי יש לנו שיתוף פעולה מלא; אתן דוגמא פשוטה אחת:

הייתי בראש משלחת אנשי עסקים בסין עם כשלושים מראשי המשק הישראלי,

לפני כשנה וחצי, במרץ 1994, בשותפות עם המופת"כ, שזה המשרד לשיתוף



פעולה כלכלי של סין , שבראשו עומדת גברת שהיא אחת מהחזקות בפוליטיקה

הסינית. באו לסמינרים שם, ויצרנו תשחית לשיתוף פעולה, שנותן היום

פירות בהקמת מיזמים משותפים ושיתן השקעות ופעילות של מאות מליוני

דולרים בשנים הקרובות בסין . אבל, היתה בעיה של סגירת ההסכמים של

הבטחת השקעות. כל התחומים האלה הם בידי משרד האוצר. בלי הסגירה הזו,

הפעילות איננה יכולה למצות את הפוטנציאל שלה. למעשה, רק לאחר הביקור

של שר האוצר, שאורגן ע"י המחלקה הבינלאומית, עלינו על דרך המלך בענין

הזה, ולטעמי , באיחור של שנה. אבל, עכשיו, זה עלה על דרך המלך. מבחינת

שיתוף הפעולה, סגרנו, אכן, מתכונת, שבסך-הכל עובדת. היא עוד לא

הושלמה. יש בביקורת כאן כמה נקודות, שהן עדיין פתוחות, מבחינת הביצוע
של הענין , למשל
לונדון . אבל, ישנה גם שם הסכמה עקרונית, שעם סיום

התפקיד הפורמלי של נציג האוצר, למעשה, מאחדים גם שם את הנציגות.
הי ו "ר ד' מגו
כונדון מוזכרת כאן . האם אתה מדבר על לונדון מעבר למה שהוזכר?

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

לא. אני מדבר על על מה שמוזכר. יש איזה שהוא מסלול, שבו לפחות

שני המשרדים האלה הפיקו לקחים. יכול להיות, שברמה העקרונית, צריך

לבדוק את זה אולי במתכונת של הגדרות יותר פורמליות. הנכון הוא, שמה

שעשינו הוא שלקחנו את המציאות כפי שהיא היתה ובתוך המציאות הזו יצרנו

את תכלים המכסימליים שאפשר היה לתאם איתם.

די תיכון ;

מה שאתה אומר מסוכן , מפני שאתם חילקתם את העולם בין משרד התעשיה

והמסחר ובין משרד האוצר.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
לא חילקנו.

ד י תיכון ;

למשל, אתן לך דוגמא, בלי לפגוע באנשים: בלוס אנג'לס יישב איש

האוצר, שלא מבין כלום בתעשיה ומסחר, אבל הוא איש חשבות מעולה.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
אתה אומר עכשיו, בדיוק, את מה שאני אמרתי. אמרתי, שברגע הזה,

לקחנו את המציאות הקיימת, ובתוכה צילמנו את המציאות הזו. יצרנו את

התיאום המכסימלי שאפשר היה לעשות. מה שאתה אומר זה אותו דבר. זה

נכון , שיכול להיות, שבלוס אנג'לס צריך לשבת איש משרד התעשיה והמסחר,

אך היום אנו מתפעלים אותו, מדריכים אותו, מקצועית, והוא יושב איתנו

בכנסי הנספתים, כשמדריכים אותו על תכנית העבודה השנתית, על הנושאים

של משרד התעשיה והמסחר. יכול להיות, שמבחינה עקרונית, צריך להיות

מבנה שונה, ולכן אני מקבל את ההמלצה. ציינתי את השיפורים, שנעשו

במבנה הקיים, שירשנו אותו. צילמנו אותו ופעלנו בתוכו. אני מקבל את

ההצעה ללמוד זאת עקרונית.
ש' יהלום
האם, כרגע, אין הסכמה של האוצר למבנה תדש ואחיד?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
יש הידברות בענין הזה. אני בעד לעשות גם את הבחינה העקרונית לגבי



מה שצריך להיות. לדעתי, הבעייתיות האמיתית היא במשרד החוץ, ואני גלוי

מאד בענין הזה. אני חושב, שלמשרד החוץ, בכל העולם, יש תפקיד בנושא

הכלכלי. אני מגדיר את התפקיד הזה בתור פותח הדלתות. אנו, בלא מעט

מקומות, משתפים פעולה, בצורה הדוקה מאד, עם שגרירים. אתה יכול לקחת,

לדוגמא, את טוקיו, בייג'ין , קוריאה וסדרת מקומות, בהם השגריר הוא

פותח דלתות; ברמה מסויימת של חברות ומשרדים מעמד השגריר דרוש כדי

לפתוח את הדלתות. הנספח, בדרג הדיפלומטי , הוא יותר נמוך, וכדי להגיע

לאותו מפגש הוא צריך את השגריר. אבל, כאן מתחיל, למעשה, נושא הגדרת

התפקידים הזו. משם והלאה הטיפול מוכרח להיות טיפול מקצועי כלכלי,

כשבזה כל הריכוז של הידע המקצועי צריך להיות ונמצא במשרדים הכלכליים.

למשרד החוץ אין את הכלים האלה, לא יכולים להיות, ואם יהיו לו, זו

תהיה פעילות בזבזנית שאיך לה הגיון . אבל, כאן קורות הטעויות, משום

שמשרד החוץ, כיום, נכנס לדברים שבהם אחר כך אנו עובדים קשה כדי לתקן ,

ואני מנסה לדבר בעדינות.
ד י תיכון
לא. אנו מעוני ינים לשמוע לגבי מה שקרה עם הקהילה האירופית, שזה

הנושא החשוב.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני מוכן , אם תהיה בדיקה יותר לעומק. משרר החוץ לא יכול למכור

מחשבים של משרד החינוך לצרפת. הוא מכר. מדובר על כל רשת המיחשוב. לא

יצא מזה שום דבר. גם האוצר וגם אנו היינו צריכים אחר סך לעבוד קשה,

כדי להסביר זאת.

ד י תיכון ;

האם ז'ופה ביקש?
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
אני מדבר עוד על תקופת מיטראן . אני מדבר על סוף 1992 ותחילת 1993

- ביקור מיטראן בארץ רשם. היתה מכירה לתברת bullהצרפתית, שאני אחר

כך, וזו היתה עבודה די קשה ודוקא דיפלומטית, עשיתי את העבודה של משרד

החוץ, כדי שלא נגיע לפיצוץ ברמה של מדיניות. שכחו, שיש כאן חוק חובת

מכרזים ושזה לא היה מתוקצב במשרד החינוך. מכרו רשת מחשבים שלמה למשרד

החינוך הישראלי ואת הרכבת לאילת. גם באיחוד האירופי, במשא ומתן הזה,

יש לי על זה ויכוח קשה מאד. האמת היא, שהמאבק הוא לא על אלף טונות.

אבל, המנכ"ל החדש של ראש הממשלה נפגש עם אלן ז'ופה, שהיה שר החוץ

ועכשיו הוא ראש ממשלה ועשה איתנו הסכמה מסויימת בענין תירס מתוק. אלן

ז'ופה ביקש אותו אולי הוא יכול לוותר, כי באזור הבחירה של אלן ז'ופה

נמצא התירס המתוק. האם אתם רוצים הסכם?
ד' תיכון
די : אמרת מספיק. לא כדאי לך להמשיך.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
דוגמא אחרת היא בספרד.
ד' תיכון
הוא אומר את האמת. האם אתה מבין כיצד נדפקה ישראל? זה בגלל תירס

של נחל עוז.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
אני אומר לכם דבר אחד, ועל זה אני מנהל ויכוח בתוך הממשלה. אני

לא מקבל את התזה, שהדברים של כמה מליונים דולרים אינם חשובים. אינני



מכיר יצוא ישראלי , שמביא במכה אחת שני מיליארדי דולר. אני מכיר

אפשרות ליצא ב-10 מליון , ב-100 מליון , ב-50 מליון , ב-200 אלף דולר

וכדו', שמצטברים יחד לשני מיליארדים. אנו המדינה היחידה שנמצאת בעודף

עם יפן , כי אנו עובדים בשיטה שבה לוקחים כל מפעל וחברה, מחברים עם

היפנים, יוצרים להם את הקשרים ומפתחים יצוא. את זה, פר הגדרה, משרד

התעשיה והמסחר אמור לעשות, ומשרד החוץ לא מסוגל לעשות. הצרה היא,

שהוא מנסה לעשות. לדעתי, מוכרחים לעשות סדר בעניו זה. אני חושב,

שבאיחוד האירופי יכולנו להשיג הרבה יותר. דרך אגב, יכול להיות,

שההסכם, שנשיג בסוף, משופר לעומת 1975, אם נשיג, בעיקר במו"פ

התעשייתי, את ההשתתפות בוועדות במעמד של שויון . כאן , משרד החוץ,

בסוף, קיבל את דעתנו, אך בנובמבר שנה שעברה משרד החוץ רצה שנחתום בלי

זה. לחתום בלי זה, אדוני יושב-הראש וגבירתי מבקרת המדינה, זה אומר 30

מליון דולר הוצאה של מדינת ישראל מדי שנה, כשהיה ברור שאם איננו

משתתפים בוועדות המחקר, היכן שחושבים יחד, אי אפשר למצות את הענין

הזה. מדינות אפת"א, שהיו במעמד דומה למה שרצו לתת לנו לפני שהצטרפו,

אוסטריה, שבדיה וכדו', הזהירו אותנו, שעם האירופאים אם לא נשב בתוך

הוועדות לא נגיע לשום דבר ונוציא מדי שנה 30 מליון דולר. ב-30 מליון

דולר, שהם 90 מליון ש"ח בשנה, אני יכול לעשות הרבה מאד מחקר ופיתוח

במדינת ישראל, כולל בשיתוף פעולה דו-צדדי עם אירופה: עם הצרפתים, עם

הספרדים, עם הגרמנים, עם האנגלים ועם ההולנדים, שאנו חתומים איתם על

הסכמי שיתוף פעולה במחקר ופיתוח בילטרלי. אם נשיג זאת, זה יהיה דבר

כדאי. זה מעלה אותנו מדרגה בשיתוף פעולה, וזו גם מכה לחרם הערבי

בתחום התעשייתי.

אני מוכרח לנהל את הויכוח הזה בכל החריפות, עם כל אי הנעימות

שבענין , משום שאני חושב שהמדינה היום בגרעון של 7.5 מיליארדי דולר

במאזן המסחרי עם אירופה, וזה כל הגרעון שלנו. עם כל יתר העולם, אנו

בעודף.
ד י תיכון
אדוני השר, אני מאשים אותך, שהזנחת את ענייני ישראל בנושא

ההתקשרות עם הקהילה. היה לך caseנכון וצודק, אך בחרתם לבקר זה את זה

בחדרי חדרים.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
יש לי מחלוקת איתך, אך נעבור על זה לסדר-היום.

היו"ר ד' מגן ;

זה לא הנושא.
די תיכון
זה הנושא. דבר כזה הוליד את כל העסק, כי אומרים לשר החוץ: "מה

הוא מבלבל את המוח עם שני טונות תירס לנחל עוז?".

היו"ר ד' מגר ;

הנושא הזה הועלה במליאת הכנסת כהצעה דחופה שלי לסדר-היום.

קיבלתי, בהכנת החומר, תמיכה ועזרה ממשרד התעשיה והמסחר וממשרד

החקלאות לנגד עמדת משרד החוץ.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

אני מציג זאת בכל ועדה. בממשלה נלחמתי על הענין הזה, אך אינני

רוצה להתוכח.

הי ו "ר ד' מגו ;

אבל, כנראה, שלשר החוץ יש עמדה מיוחדת.



שר התעשיה והמסחר מי חריש;

יש זכריות גם לאופוזיציה. אני מקבל באהבה את ההערה.

במשרד התעשיה והמסחר יש מינוי נציבים בחוץ-לארץ, כתוצאה מהוראת

בג"ץ. ב-1990, נדמה לי, היה בג"ץ של העובדים נגד השר. היה סכסוך על

מינויים פוליטיים בתוך משרד התעשיה והמסחר, והעובדים פנו לבג"ץ. בג"ץ

הוציא הוראה, שבמשרד התעשיה והמסחר מינויי נספחים בחוץ-לארץ ייעשו רק

על-פי מכרז של נציבות שירות המדינה: מכרז פנימי על-פי הכללים בנציבות

שירות המדינה או מכרז חיצוני. העתודה לנספרזויות, מאחר ומתרחב המרחב

הבינלאומי, באה דרך קורסים לנספחים, שוב, דרך מכרזים. מדובר על קורס

שעוברים הנספחים ומצטרפים למשרד. אני מוכרח לומר, שאני מאושר עם

הסידור הזה. אני מאושר, עניינית, לגבי רמת האנשים שמקבלים בדרך הזו,

כלומרת רמת האנשים שמתמנים. אני מוכרח לומר, שאני מאושר גם מבחינ

פוליטית, כי זה מונע ממני כאבי ראש אדירים. אני מאד ממליץ על השיטה

הזו גם למשרדים האחרים. אני חושב, שבדרך זו אתה מקבל רמה אחרת של

זרימה פנימה של אנשים מוכשרים מאד. לכן , אני מאד גאה בנספחים שלי.

אני מוכרח לומר, שההדים שאנו מקבלים מהלקוחות שמסתייעים בהם, אנשי

משק ותעשיה, אנשי מסתר וכדו', הם מצויינים, וגם התוצאות, לדעתי, באות

בהתאם. לא מעט מהתוצאות מושגות באמצעות הרמה הזו של העבודה שלהם.
לגבי המבנה החדש הזה
איך ממיינים ואיך ממנים נספחים עובדי מדינה,

אני ממליץ מאד על השיטה.
היו"ר ד' מגן
כפי שאמרתי, ביום שני אנו נעלה את הענין גם בנוכחות שר האוצר

ו נבקש את התיחסותו.
א' קופמן
תחילה, ברצוני להתיחס לדו"ח. אני חושב, שהדו"ח, די במפורש, מותח

ביקורת על משרד האוצר ועל משרד התמ"ס, שהם לא מערבים את משרד החוץ
לפחות בזירה האמריקאית. כתוב שם
"שום דיווח לא ניתן למשרד החוץ".

ברצוני להוסיף משהו על מה שהביא את שר התמ"ס ושר האוצר למנות את

הוועדה, "ועדת 4 9", שאני עומד בראשה.
היו"ר ד' מגו
האם יש לך את החומר, את ההמלצות?
א י קופמן
לא. ההמלצות מוזכרות בוועדה. אומרים, שזו, למעשה, תזרה על ועדה

שאגף תקציבים עשה.
היו"ר ד' מגו
היכך ההמלצות?
א' קופמן
איו לי אותן כאן .
היו"ר ד' מגו
אני מבקש לראותן לפני יום שני.
א י סופמו
הן נמצאות בתומר של הדו"ח.
שי יהלום
העובדה, שאומרים שזו חזרה, היא ביקורח, כלומר מ-1990 עד 1994



מתברר שהבעיות הן אותן בעיות והן לא נפתרו.
א' קופמן
הדו"ח, בפירוש, אומר, שנציגי משרד החוץ לא היו מדווחים, ואני

מביו זאת כמלת ביקורת. שר התמ"ס ושר האוצר הגיעו למסקנה, שלמעשה, אי

אפשר לעצור את משרד החוץ גם לאור ההתפתחויות הגיאופוליטיות וגם לאור

העובדה ששגרירים הם, אחרי הכל, האנשים הבכירים ביותר בשגרירויות.

הוועדה, שאני עמדתי בראשה, הוקמה על מנת להבטיח את שיתוף הפעולה של

משרד חוץ כדי שלפחות בעניינים המקצועיים תהיה למשרדים הכלכלים את

ההשפעה המכרעת על תכנית העבודה. כלומר, משרד החוץ, אם יהיה פעיל,

יהיה פעיל בהקשר של תכנית עבודה שמאושרת ע"י שלושת המשרדים, וברור

שמשרד האוצר ומשרד התמ"ס הם הנציגים של המשרדים הכלכליים.

משרד האוצר הצליח להרשים את כל המשרדים האחרים, שאין לו אמביציה

לפזר את נציגיו בעולם. הנכונות שלנו למשוך את הנציג מלונדון נובעת

מדבר לגמרי ענייני - איננו חושבים, שיש לנו היום עניין, שמצדיק את

ההוצאה התקציבית לנציג בלונדון . בכל מה שקשור לאפשרות שאולי יהיה

נציג במזרח הרחוק, עם עליית החשיבות של השווקים האלה בצד הפיננסי,

אנו עדיין מהססים ואיננו יודעים היכן למקמו. אנו, בהחלט, לא ששים

למקם נציגים, כיון שאנו רוצים להבטיח שאנו נמקם אותם, רק כאשר אכן

יהיה לנציג סדר-יום שמצדיק את ההוצאה הזו.

שר התמ"ס אמר נכון - התיאום בינינו, לפחות מבחינת הפרוצדורה, הוא

במאה אחוז, והאחריות לתכניות העבודה היא שלהם. לכן , גם נציגים שלנו,

בהקשר של תכניות עבודה, מדווחים למטה, למינהל סחר חוץ במשרד התמ"ס,

וזה מקובל עלינו. זה לא הפריע לנו כלל.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
לדעתי, עם כל הכבוד, הוצגו הדברים לא כל כך במדוייק. אני מפנה

לעמוד קלז, בדו"ח, שם אנו מביאים את טענות הצדדים ומראים שאין תיאום,

אך איננו אומרים, ואפילו לא במשתמע, שצריך היה לדווח למשרד החוץ

משרד החוץ טען , כאילו צריך לדווח. כלומר, אנו לא אמרנו זאת. להיפך.
א' קופמן
אם כך, לא הבנתי טוב אח הדברים. אני מקבל זאת.
שר התעשיה והמסחר מ' חריש
לגבי הנקודה הזו, ברצוני לומר דבר אינפורמטיבי. אין משא ומתן

אחד, שאנו מנהלים בענייני סחר עם מדינה אחרת, בארץ או בחוץ לארץ, שבו

נציגי משרד החוץ לא יושבים איתנו במשא ומחן . אין מקרה כזה. אני חושב,

שיש כנראה בעיה של דיווח פנימי בתוך משרד החוץ, שכן , ככלל, אין

נסיעה, שבה -אני נוסע לחוץ לארץ עם משלחת, שאיש משרד החוץ לא מתלווה

אלי ואיש משרד האוצר לא מתלווה אלי.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;

זהו דבר אחר.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אני מבקש מהם לתת את הנציג שהם קובעים אותו. אני מקפיד על זה. הם

התלוננו, כאילו הם לא בתמונה. אבל, אין מקרה כזה, שאנו פועלים, בלי

שהנציג שלהם יהיה בתוך הענין .

י' שניר;

אדוני השר, בדיוק ההיפך הוא הנכון . כיום, ישנם מגעים, שמשרד החוץ



מנהל בנושאים כלכליים, שאנו חא יודעים מהם, אנו לא מעורים בהם והם לא

משתפים אותנו.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;
בעמוד קלז, בדו"ח, כתוב
"בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין משרד

התמ"ס, כי איך מקום שנציגויות משרד התמ"ס ידווחו גם למשרד החוץ.

הממונה על האגף הבין-לאומי שבמשרד האוצר הסביר למשרד מבקר המדינה, כי

כאשר הפעילות של הנציגויות הכלכליות היא בקרב המגזר הפרטי בלבד, איך

צורך מעשי בשיתוף משרד החוץ בתיאומים ובדיווחים; ואילו כאשר הפעילות

היא עם ממשלות, משרד החוץ מעורב הן בתיאום והן בדיווח". - לזה אדוני

השר התכוון .
שר התעשיה והמסחר מי חריש
כן .
מבקרת המדינה מי בו-פורת
אז, יש כאן בלבול, ואילו היו משנים את המבנה, כפי שמוצע כאן או

בדרך אחרת שתהיה בסדר, נדמה לי שהמצב יהיה יותר טוב.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
דרך אגב, רוב השגרירים, שמעוניינים, גם מקבלים את האינפורמציה

במקרה עיסקי , כי הרבה פעמים אנו מבקשים מהשגריר להיות זה שיעשה את

פתיחת הדלתות שדיברתי עליה; ברמה מסויימת של חברות הוא אכן נדרש

לעשות את הענין. באותם המקומות, בהם השגרירים עובדים איתנו בעניינים

האלה, גם ההצלחה היא גדולה מאד. ישנם מעט מקומות, בהם השגריר מסרב

לשתף פעולה בדברים האלה.
ש' יהלום
הייתי מבקש, שתקדיש כמה דקות לנושא של אותו נציג משרד החוץ,

שקיבל נזיפה בלבד.
היו"ר ד' מגו
אמרתי, שביום שני יהיה שר האוצר.
שי יהלום
אולי כבר היום ישנן תשובות ראשונות, שנוכל לשמוע אותן ממנהל של

האגף ואולי מנציבות שירות המדינה, כדי להתכונן לדברי השר.

כפי שאני מבין מהשר, יש תיאום בין שני השרים, וישנה בעיה עם משרד
החוץ. אבל, השר אומר
"אין שום תקוה למהפכה ולתיקון הענין מיסודו" -

האם אני צודק? הדו"ח בא ואומר, שצריך להיות נציג אחד רציני, שהוא

יחלוש על כל התחומים וירכז את כל התחומים וכל אחד יבוא אליו ויהיו

זרימת אינפורמציה והוראות לכל כיוון . בזה השר לא נתן לנו את הפתרון,

כלומר אין פתרון . השר אומר: "אני מתואם עם שר האוצר, שלא יריבו

ביניהם נציגים; אחד יוותר לשני במקום מסויים על חשבון מקום אחר בו

השני יוותר לראשון". אני שואל לגבי הפתרון המהפכני, שכאן לבר משנת

1990, ואני מבין שכבר הצביעו עליו: האם יש סיכוי בממשלה הזו שהוא

י י ושם?
שר התעשיה והמסחר מי חריש
מה שאמרתי הוא שבמסגרת הנתונים, כפי שקיבלנו אותם הסטורית.



שיפרנו את התיאום, שהוא חשוב מאד, בין משרד האוצר למשרד התעשיה

והמסחר, וכרגע;, זה עובד בסדר. חבר-הכנסת שאול יהלום שאל דבר קונקרטי

לגבי הסיכוי שתתקבל החלטה מחייבת. ברצוני להיות זהיר מאד בענין הזה,

כי אינני בטוח, שבתנאים הקיימים ההסטוריים הבין-משרדיים זהו דבר

שניתן להשגה בטווח קצר. אני מאד בעד זה, אך אינני רוצה לקחת על

עצמי...

ש' יהלום;

עם כל הכבוד, יושב-הראש, מי שצריך לשבת כאן הוא ראש הממשלה. ישנם

כאן שלושה משרדים, שלא מצליתים לגמור דבר אחד. צריך לבוא ראש הממשלה,

שהוא הרי טוען שהוא מתאם ועושה, אנו צריכים להציג זאת לפניו, והוא

צריך להעביר התלטת ממשלה מחייבת לתיאום הענין הזה. אין לי התנגדות

להזמין את שר החוץ, אך שר החוץ יישב כאן בלי התשובות ולא נעשה עימות

בין המשרדים. אני מבטיח לך, ששר החוץ או סגנו יתנו לנו רשימה לגבי

כמה דברים הם עשו בעולם וכמה הם קידמו דברים מענין התירס ועד הגדלת

הקישואים או משהו כזה.
היו"ר ד' מגו
אתיתס לזה בדברי הסיכום.

י י שניר;

משרד החוץ מקיים היום קורס לצוערים כלכליים. אין כוונה לקיים

קורס מיוחד מהבוקר עד הערב בנושאי כלכלה, כשהנציג יצא לחוץ ולא יעסוק

בכלכלה. ברור, שהנציגים האלה כן יעסקו בכלכלה. אנו רואים כאן

בעייתיות, בגלל המצב. כיום, אנו רוצים לשלוח נספתים כלכליים

לשגרירויות ערב, לדוגמא, או לפתוח נציגויות בפיליפינים ובכל מיני

מקומות בעולם, היכן שאכן נחוץ לשים דגש, ומונעים מאיתנו תקציבים

ותקנים. אבל, התקנים והתקציבים כן ניתנים למקומות אתרים, ועל זה אני

מלין . ישנה כאן הסטה של תקציבים למקומות, שאנו היינו יכולים אולי

להשתמש בהם בצורה הרבה יותר מושכלת.
היו"ר ד י מגו
ברצוני להזכיר ולעדכן את חברי הוועדה, שלא קל היה לתאם מועד עם

שר החוק. עמדחי על כך, ששר החוץ יגיע לוועדה, כדי להשיב על טענוח שיש

לנו בדו"ח 44 והחלטות כנסת שהתקבלו בעקבות הסיכומים. הסיכומים, בין

היתר, נוגעים למידת סלתנות מיוחדת, ששר החוץ ואולי נציבות שירות

המדינה נוקטים בה כלפי עובדים שסרחו. ראינו כבר בדו"ח 44 דוגמא בולטת

למצב של "רחוק מן העין רתוק מן החוק", ואנו רואים גם כאן , במשרד

האוצר, מצב של "רחוק מן העין רחוק מן החוק". אומנם כאן מיצו אח הדין ,

אך, מותר לי לבקר את הזרוע השופטת בנציבות שירות המדינה, אשאל האם

על עבירה כזו בוטה ורמיסת חוק כזר בוטה יוצאים בנזיפה בלבד? אנו נשאל

את השאלה הזו ביום שני, ונקדיש לכך כמה דקות. אנו נשאל גם את שר

האוצר וגם את נציבות שירות המדינה. אני מבקש ממר קופמן לעדכן את שר

האוצר לבל יופתע במהלך הישיבה בענין הזה. מידת אכיפת חתוק, חוק שירות

המדינה, על עובדי מדינה בהיותם בחוץ-לארץ, נראית, ממח שמבקרת המדינה

תושפת מדי פעם, לצערנו, לכמעט תופעה שאיש לא מנסה להתמודד אתה. אנו,

לוועדה לענייני ביקורת המדינה, לא נוכל לעבור, בענין הזה, לסדר-היום.

נושא הנספחים הוא אכן בעייתי מאד ומורכב מאד. התאכזבתי מאד

לראות, אלא אם כן מזכיר הוועדה יתקן אותי, שוועדת השרים לענייני

תיאום ומינהל לא ניסתה להתמודד עם הבעיה. לא ראיתי חתיתסות, בהערות

שר הכלכלה והתכנון, דוקא בנושא שיש בו תיאום בינמשרדי בין שלושה

גורמים עיקריים. אנו נעביר פניה, לאור הדברים שנאמרו בישיבה הזו, אם

אכן לא היתה התיחסות של שר הכלכלה.
ר י רועי -רוטלר
היתה התיחסות. היינו בישיבה, והייתי נציגת משרד התמ"ס בישיבה.

אנו מקיימים ישיבת תיאום שמשרד הכלכלה מקיים אותה בשבוע הבאה.
היו"ר ד' מגן
אבל, זה לא במסגרת ועדת השרים לתיאום המינהל. זה לא הופיע בהערות

שר הכלכלה והתכנון .

נ' לביא;

זה היה במסגרת ועדת שרים.

היו"ר ד' מגו ;

אני חושב, שזהו נושא קלאסי של דיון בין-משרדי, ואנו נעביר את

הפניה הזו, מתוך מגמה שיהיה לפחות נסיון להתמודד, באחת מזרועות

הממשלה, במסגרת אותה ועדת שרים, עם הסוגיה המורכבת הזו.

הקדמתי ואמרתי את דעתי האישית. צריכה להיות כאן רפורמה מרחיקת

לכת. מבקרת המדינה מציעה או ממליצה, כי יהיה יתר תיאום בין המשרדים.

אני, כאיש פוליטי , רוצה לתרום קצת מנסיוני ולומר, שאני סקפטי לגבי

מידת אפשרות ההצלחה של תיאום, בצורה סבירה, בין שלושת המשרדים בנושא.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אמרנו, שאם יהיה תיאום זה טוב יותר מאשר חוסר תיאום, אך הוא קשה

מאד להשגה, וכמה שהוא לא יושג הוא יהיה חלקי בלבד, אם לא יהיה גוף

אחד או יותר נכוך נציג כלכלי אחד בכל מדינה, כפי שאנו מציעים. אולי

ימצאו פתרון אקוויולנטי אחר, שמשחרר קצת או משנה קצת.

ד י תיכון ;

אני כבר רואה שאנו הולכים לעשות טעות קלאסית - יחלקו את העולם

ביו המשרדים.
היו"ר ד' מגו
מי אמר זאת?
ד י תיכון
אני כבר רואה, שיחלקו את העולם לממלכות, וזהו הדבר הגרוע מכל,

שהרי אני חוזר ואומר, שבענייני מסחר ותעשיה צריך לטפל אדם שמביך

בעניינים האלה ולא מתווך כלשהו שמתחיל ללמוד מה הוא צריך להשיב

למישהו שנכנס אליו. - זו הבעיה. בענייני חשבות ומילוות יטפל האוצר,

ולא איש משרד התעשיה והמסחר.
הי ו "ר ד' מגן
אני מציע, שאנו לא נקדים את המאוחד. נעניק זמן סביר לממשלה

להתיחס לביקורת הזו בכל זרועותיה.

ידידי, חבר-הכנסת שאול יהלום, ראש הממשלה הגיע לכאן לעניינים

אחרים. ראשית, אינני אשם שהוא ראש ממשלה. שנית, הוא גם ראש ממשלה, גם

שר בטחון וגם נושא בתפקידים אחרים. הוא מגיע בתדירות יותר גדולה

מראשי ממשלות אחרים לוועדה לענייני ביקורת המדינה. הוא צריך להגיע

לכאו בעוד 3-2 שבועות. אאפשר לך להעלות את הנושא, גם אם הוא לא נמצא



בסדר-הירם, כדי שגם ייקבע; גם במותר.

אדוני שר התעשיה והמסחר, בכוונת הוועדה לתרום לרפורמה מרחיקת לכת

בנושא הזה. אנו נשתדל להביא זאת לידי ביטוי בסיכומים ובהצעות, אשר

יקבלו תוקף של החלטת כנסת בראשית תשנ"ו בע"ה. אני בטוח, שנזכה לשיתוף

הפעולה עמכם בענין זה.

מר קופמן , לגבי התכנית של 1994 וההמלצות שהעברתם למשרד מבקר

המדינה, אנו זרוע נפרדת ואני מבקש שתעבירו זאת אם לנו. אני רוצה

ללמוד זאת לפני יום שני.

חברי הוועדה, מבקרת המדינה, אנו עוד נחזור לנושא הזה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.



חשיפת המשק הישראלי ליבוא

תקציר מדוח שנתי 45 עמוד 522

באפריל 1991 קיבלה הממשלה החלטת על חשיפת המשק הישראלי ליבוא ממדינות

שאין לישראל הסכמי סחר עמן (מדינות שלישיות). בהחלטת הממשלה נקבע

שיישום החשיפה יחל בספטמבר אותה שנה, ואז יומרו ההגבלות המינהליות

במכסים שילכו ויפחתו עד לחשיפת המוצרים ליבוא מתחרה מאותן מדינות. לוח

הזמנים שנקבע לחשיפה היה חמש שנים ולמוצרים רגישים (מוצרים אשר חשיפתם

ליבוא עלולה לגרום לפיטורי עובדים) - שבע שנים. כמו כן נקבע ששיעורי

היעד של המכס יהיו 8% על חומרי גלם ו-12% על מוצרים סופיים. לחשיפה של

המשק ליבוא ממדינות שלישיות השפעה ממתנת על מחירי המוצרים בארץ, הגדלת

מגוון המוצרים בשוקים והתייעלות בייצור ובהכוונת השקעות.

לצורך קביעת שיעור המכס קבע המינהל לסחר חוץ שבמשרד קריטריון מנחה

בסיסי על פיו היו אמורים המי נהלים המקצועיים במשרד לחשב את המכס

הנדרש על המוצרים הנחשפים. בדיקה מדגמית שעשה משרד מבקר המדינה העלתה

כי המשרד חרג משיעור המכס המתבקש על פי הקריטריון שקבע המינהל. שיעורי

המכס האפקטיביים שנקבעו העניקו הגנת יתר לייצור המקומי של המוצרים
הבאים
זכוכית, לבידים, מוטות ברזל מצולע ומספר מוצרי טקסטיל. הגנת

יתר זו הגיעה עד לכ- 185% לעומת שיעור המכס שהיה מתקבל אילו נעשה

החישוב על פי הקריטריון המנחה. עקב כך פחת היבוא של המוצרים שנחשפו

ממדינות שלישיות בשנתיים הראשונות לחשיפה. בנוסף, המינהל לא הנחה את

המינהלים הענפיים כיצד לנהוג בהגנה על תעשיות הנשלטות בידי מונופול.

לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המינהל להבחין בין מוצרים המיוצרים

בענפים שבהם שוררת תחרות לבין מוצרים המיוצרים בענפים הנשלטים בידי

מונופול. על מוצרים מענפים הנשלטים בידי מונופול-; מן הראוי היה לקבוע

שיעורי מכס נמוכים מאלה המתבקשים על פי הקריטריון המנחה.

בתיקי המשרד לא נמצאו הסברים לקביעת לוח זמנים של שבע שנים במקום חמש
שנים לחשיפה של המוצרים האלה
כלי מטבח, קרמיקה, זכוכית, מנועים

וגנרטורים חשמליים, כבלים, טפטים ודשנים. אף לא נמצאו נתונים על פיהם

ניתן לבחון אם מוצרים אלו אכן רגישים, או שהארכת תקופת חשיפתם נבעה

מלחצים של יצרני המוצרים.

עם תחילת החשיפה נקבעו למוצרי ההלבשה שיעורי מכס גבוהים שהגיעו עד לפי

3.75 ממחיר המוצר ותקופת חשיפתם הועמדה על שבע שנים. ואכן מהנתונים על



היבוא של מוצרי טקסטיל בתקופה ספטמבר 1991-יולי 1993 עולת, שהיבוא

ממדינות שלישיות לא גדל באותה תקופה. סביר להניח שהסיבת לכך היא"

שיעורי המכס הגבוהים שהעניקו הגנת יתר לתוצרת המקומית. במהלך התקופה

שמאז אפריל 1991 פנו ראשי המפעלים בענף הטקסטיל אל המשרד ואל משרד

האוצר בבקשה לשנות את לוח הזמנים לחשיפה ואת שיעור המכסים שנקבעו כיעד

סופי. הדרגים המקצועיים שבמשרד האוצר סברו כי נוכח העובדה שלא חל כל.

גידול ביבוא של מוצרי טקסטיל ממדינות שלישיות אין מקום לעשות שינויים

בתהליך החשיפה . באפריל 1993 הגיעו שר התעשייה והמסחר ושר האוצר לסיכום

שהחשיפה של מוצרי טקסטיל תימשך תשע שנים במקום שבע, והמכס על מוצרים

אלה יגיע לשיעורי היעד - שבהם לא יחול שינוי - בשנת 2000. ההחלטה על .

הארכת תקופת החשיפה לא התבססה על בדיקה המלמדת ששינוי בלוח הזמנים אכן

יתרום להיערכות טובה יותר של הענף. יתרה מכך, החלטה זאת עלולה-לעודד

דרישות דומות מצד יצרנים בענפים אחרים.

על פי התכנית בתום הליך החשיפה יהיו תקפים שני שיעורי מכס בלבד. עקב

כך צפוי שיהיו הבדלים גדולים בשיעורי ההגנה על דולר ערך נחסך. לדעת

מבקר המדינה רצוי שהמשרד ישקול חלוקה של המוצרים הנחשפים למספר קבוצות

גדול יותר, על פי הערך הנחסך שלהם, ויקבע כיעד סופי שיעור מכס שונה

לכל קבוצה, בהתאם לערך הנחסך שבייצור המוצרים הנמנים עם אותה קבוצה.

בדרך זו יקטן האי- שיוויון בשיעור ההגנה שנותנת המדינה לדולר ערך נחסך

מייצור מקומי.

בהחלטת הממשלה נאמר, כי הגבלות סחר לא-מכסיות ייבחנו מתוך מגמה להביא

לצמצומן המרבי. משרד מבקר המדינה העלה כי, עד מועד סיום הבקורת,

השימוש בהגבלות אלו עדיין קיים וכי המשרד לא עשת די לצמצומן;

(א) תקינה: בבדיקה מסורגת של 14 תקנים רשמיים העלתה הביקורת שלפחות 7

מהם נועדו להגן על תוצרת הארץ;

(ב) הוראות סימון: חוקים שונים מחייבים לסמן בשפה העברית מוצרים

מיובאים עוד בטרם הגעתם ארצה. הוראות אלו יש בהן, לדעת מבקר המדינה,

כדי להקשות מינהלית על היבוא. באכיפת הוראות סימון בעברית אין הבדל

בין מוצרים המיוצרים בארץ לבין מוצרים מיובאים.

בבחינת השקעות במינהלת מרכז ההשקעות לא ניתנה הדעת על ההשפעות שיהיו

לחשיפה על ירידת מחירי המוצרים, ועקב כך אושרו תכניות שעלולות להיות

לא כדאיות למשק בטווח הארוך.



8 ביוני 1995

גני תעשייה ופארקים תעשייתיים

תקציר מדוח שנתי 45 עמ' 533

השקעה בהקמת מבנה תעשייה, המיועד להשכרה למפעל תעשייתי המוכר כמפעל

מאושר, מזכה בהטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, התשי"ט-1959

(להלן-החוק). בשנים 1992-1990 אישרה מינהלת מרכז ההשקעות

(להלן-המינהלה} תכניות השקעה במבני תעשייה להשכרה, בארבעה גני תעשייה.

עד ספטמבר 1992 אישרה המינהלה להקים שלושה גני תעשייה. קודם למתן

האישורים לא הגדיר המשרד מהו גן תעשייה, ומה הן ההשקעות שיוכרו לצורך

הקמתו, ואיזה סיוע זכאי לקבל היזם המקים אותו.

המשרד לא הוציא הוראות בעניין התמיכה הממשלתית בהקמת גנים תעשייתיים.

גם בדברי ההסבר להצעת התקציב לא פורטו התנאים המזכים משקיע בגנים

תעשייתיים בסיוע ממשלתי. המשרד גם לא הוציא דף הסבר למשקיע בעניין זה.

המשרד לא הבטיח שהמידע בדבר הסיוע לגני תעשייה ייבא לידיעת כלל

המשקיעים בכוח.

אחד מסעיפי ההשקעה המוכרת הוא פיתוח השטח שמחוץ למבנה - פיתוח צמוד.

הביקורת העלתה שהמינהלה, בהמלצת היחידה לאזורי פיתוח, אישרה לגנים

שנבנו מאז 1990 ואילך סכומים גבוהים מאלה שהמשרד קבע לפיתוח צמוד.

היחידה המליצה והמינהלה אישרה השקעות גם כאשר בדיקות שעשה הבנק לפיתוח

. התעשייה הראו שהן אינן כדאיות למשק.

האישור שהוציא מרכז ההשקעות ליזמים שהקימו גני תעשייה לא היה מפורט די

הצורך, כתוצאה מזה שילם הבנק לפיתוח התעשייה מענקים להוצאות פיתוח

צמוד בסכומים גדולים מאלה שהמינהלה אישרה.

המשרד קבע אמות מידה לבניית פארקים תעשייתיים והסיוע שהפארקים זכאים

.. לקבל ופרסם קביעות אלו בהוראת מנכ"ל. הפרסום נעשה בלא תיאום עם משרד

האוצר, ובגלל התנגדות האוצר אין המשרד פועל על פי ההוראה. מצב זה גורם

בלבול בקרב היזמים ועלול לפגוע באמינות המשרד.



המשרד דרש לגבות מהיזם דמי השתתפות בהוצאות פיתוח הקרקע עוד לפני

שוועדת האיתורים החליטה לאתר לו קרקע. קבלת דמי ההשתתפות מהיזם יצרה

מחויבות כלפיו והפכה את הדיון בוועדה והמלצתה למיותרים.

ממצאי הביקורת מראים, שהמשרד לא גיבש עמדה ברורה באשר לסיוע שייתן

לגני תעשייה לפני הקמתם; כתוצאה מכך, הסיוע שקיבלו הגנים ליחידת שטח

לא היה אחיד.

מן הראוי שהמשרד יבחן כיאות את בקשות היזמים להשקעות וימליץ לפני מרכז

ההשקעות לאשר הטבות שאינן חורגות מאלה שהוא עצמו קבע. עוד על המשרד

לבדוק בקפידה, לאחר גמר ההשקעה, אם היזמים ממלאים את התנאים שנקבעו

בכתבי האישור.





נציגים כלכליים בחו"ל

ו. בעקבות התפתחויות מדיניות שחלו בעולם בשנים האחרונות גדלו

האפשרויות להרחבת הקשרים הכלכליים והמסחריים הבין-לאומיים של

ישראל, וגרלה החשיבות של פעילות הנציגים הכלכליים בחו"ל. פעילות

זו נעשית בחלקה הגרול באמצעות נציגים כלכליים ומסחריים, שממנים

משרדי התעשייה והמסחר (תמ"ס), האוצר והחוץ. למרות חשיבותה של

פעילות זו, לא היתה הגדרה ברורה מוסכמת של הסמכויות רהתפקידים של

כל אחד מהגורמים המעורבים בפעילות הכלכלית בחו"ל ושל אופו שיתוף

הפעולה ביניהם. מסמכי משרד האוצר ומשרר התמ"ס מעידים שהיד מקרים

שבהם לא היה תיאום בעבודתם של נציגים כלכליים בחו"ל, דלא היה

שיתוף פעולה בינם לבין משרד החוץ ונציגיו.

2. בשנים 1993 ו-1994 דנו ההנהלות של משרדי האוצר והתח"ס בעניין

הנציגויות הכלכליות בצפון אמריקה, והחליטו להגדיר את הגורמים

שיהיו אחראיים לקביעת תכנית עכורה ולקבלת הדיווחים השוטפים;

בסיכומים אלה לא נקבע בבירור מקומו של משרד החוץ בתכניות העבודה

ובמערך הדיווחים והתיאומים. בתשובתו של משרד החוץ למשרד מבקר

המרינה צוין, כי "איו תיאום בין שלושת המשרדים בכל הקשור לפעילות

הנציגויות, ואין העברה מסודרת של דיווחים מנציגויות התמ"ס למשרד

החוץ". עוד צוין, כי אין תיאום בין הצירים הכלכליים בוושינגטון

ובניו-יורק לבין ראשי הנציגויות של משרר החוץ בקונסוליות, וכי :

"משרד התמ"ס מנחה את נציגיו שלא לקבל הוראות מראש הנציגות

ובמקרים מסוימים מורה לנציגיו שלא לשתף את ראש הנציגות בהכנת

תכנית העבודה".

3. בכמה מדינות מכהנים שני נציגים כלכליים, מטעם משרדים שונים, והם

מבצעים פעילות דומה, בלא תיאום מספיק ביניהם. מאחר שאין הבדל

מהותי בין תפקידיו של נציג כלכלי שנשלח מטעם משרד האוצר או משרד

החוץ לבין תפקידיו של נציג כלכלי שנשלח מטעם משרד התמ"ס, ספק אם

יש הצרקה למינוי של יותר מנציג כלכלי אחד בכל אתת מהמדינות. אם

עומס העבודה מצדיק זאת, אפשר לתגבר את כוח והאדם העומד לרשות



הנציג הכלכלי בעובדים נוספים שיהיו כפופים לו. בדרך זו יימנעו

בעיות הנובעות מחלוקה של אחריות. תפקידים וסמכויות בין נציגים

משני משרדים שונים.

4. לא יושמו ההמלצות של צוות הטעם אגף התקציבים משנת 1990, לפיהז יש

לגבש נוהלי עבודה לפעילותם של הנציגים הכלכליים בחו"ל ולהביא

לידי תיאום בין הגופים השונים העוסקים בתחום זה.

5. ועדה בין משדדית שמונתה לבחון את נושא הנציגויות הכלכליות בחו"ל

הגישה ביולי 1994 המלצות בנושא זה. כמה המלצות מרכזיות של

הוועדה תואמות במידה רבה את המלצות הצוות של אגף התקציבים

מ-1990; משתמע מכך, שהבעיות שעמדו לנגד עיני הצוות ארבע שנים

קודם לבז טרם מצאו את פתרונו.

6. ממצאי הביקורת עולה, כי אין פיקוח של ממש על פעולותיהם של

הנציגים הכלכליים של האוצר בחו"ל. האגף הבין-לאומי במשרד האוצר

ו

אינו דורש, ואינו מקבל, דיווחים שוטפים מנציגים אלה. הדיווח

שמעבירים הנציגים של משרד האוצר למשרד התמ"ס הוא כה מזערי עד

שניתן ליחד שהוא שואף לאפס.

7. נציג כלכלי של משרד האוצר בארה"ב. עסק, לקראת תום כהונתו שם

ובידיעת הממונה עליו, בהקמתה של חברה פרטית באזור כהונתו ובהפצת

תשקיף של חברה זו, שבו הוזכרו מעמדו הרשמי וקשריו. להנהלת המשרד

נודע הדבר רק כמה חודשים לאחד הפצת התשקיף, וכיוון שהנציג כבד

עמד לפדוש משירות המדינה, הסתפקה ההנהלה בנזיפה בלבד.

קוד המקור של הנתונים