ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 13/06/1995

הסמכת אחים/אחיות עולים לעבודה בארץ (תלונה מס' 6 - עמ' 41 בדוח נת"צ 22)

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום גי. ט"ו בסיון התשנה (13.6.85). שעה 12:30

נכחו: חברי הוועדה;

אי הירשזון - מ"מ היו"ר

י' שפי

מוזמנים;

נציבות תלונות הציבור;

גבי מרים בן-פורת - מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

אביגדור רביד - מנהל הנציבות

מירלה במברגר - עוזר בכיר לנציב

עו"ד נאוה רז - סגן ממונה על מחלקה

עו"ד יוסף קפלן - ממונה על מחלקה
משרד הבריאות
שושנה ריבא - ראש מינהל הסיעוד
מזכיר הוועדה
ברוך פרידנר
קצרנית
חדוה בנקין
סדר-היום
הסמכת אחים/אחיות עולים לעבודה בארץ - תלונה מסי 6,

עמי 41 בדוח נת"צ 22.



הסמכת אחים/אחיות עולים לעבודה בארץ

(תלונה מסי 6 - עמי 41 בדוח נת"צ 22}

היו"ר אי הירשזון;

אני פותח את הישיבה.

זאת הישיבה הראשונה שאני מנהל בנושא דורו נציב תלונות הציבור 22 ואקדים

כמה מלים. אני רואה את הטיפול בתלונות הציבור כאחד הדברים החשובים ביותר

במדינת ישראל. אני חושב שבסך הכל המסגרת הזאת מאפשרת למי שמכונה "האזרח הקטן"

להביא את תלונותיו כנגד השלטונות. בהכירי את מבקרת המדינה ואת אנשי משרדה, אני

יודע שהם טורחים ועושים עבודה קשה ויסודית בנושאים האלה. הטיפול בתלונות

הציבור אינו ענין טכני שיכול להסתיים - כמו שהישיבה הזאת יכולה להסתיים - תוך

חצי שעה, אלא הוא דורש חקירה לעומק והתמקדות בכל נושא ונושא.

אני אומר את הדברים האלה, משום שלאחרונה היינו עדים למתקפה כללית בכלי

התקשורת בנושא הזה, ואני חושב שלא בצדק ומתוך חוסר רגישות, ואני בהחלט רוצה
להביע כאן את עמדת הוועדה
הוועדה מכירה ומוקירה את פעולות המבקרת ואנשי משרדה

בנושא הזה. אני אומר את זה לא רק כיושב ראש, אלא גם כחבר הכנסת שיזם פניות

רבות מאוד בנושאים האלה למשרד מבקר המדינה ונענה ויעצו לו גם בדברים העדינים

ביותר, כדי שאפילו טיפול יתר לא יפגע באדם כאדם. אני מודה לכם על טיפולכם

המסור.
מבקר המדינה מרים בן-פורת
תרשה לי רק לומר דברי תודה, ומאוד אשמח אם תצא גם הודעה לתקשורת ברוח זו.
היו"ר אי הירשזון
גברתי, בדרך כלל אנחנו נוהגים בסוף הישיבה להוציא הודעות לתקשורת,

והתקשורת היא זו שצריכה לפרסם אותן. המזכיר הנמרץ והדינמי של הוועדה יוציא,

כרגיל, הודעות לתקשורת בנושא הזה, ואני מקווה שהתקשורת תפרסם אותן.

נעבור לתלונה מסי 6: הסמכת אחים/אחיות עולים לעבודה בארץ. אני מבין

שמדובר בתלונתה של אחות. היא פנתה לנציב תלונות הציבור על סירוב המרכזת להתיר

לה להשתתף בקורס הסמכה נוסף, לאחר שהיא לא הצליחה בקורס הראשון. אני מבקש

להציג את הנושא.
עו"ד נאוה רז
לפני שאציג את העובדות אגיד כמה מלים כהקדמה. סעיף 37 לחוק מבקר המדינה,

בפרק השביעי שדן בתלונות הציבור, קובע שתלונה יכולה להיות על מעשה שהוא בניגוד

לחוק, בניגוד לסמכות, בניגוד למינהל תקין וכשיש בו נוקשות יתרה או אי צדק

בולט. בתלונה הזאת קבעה נציב תלונות הציבור שהיתה כאן נוקשות יתירה.



אני עוברת לסיפור המעשה. מדובר באחות עולה חדשה מרוסיה. היא היתה אחות

ברוסיה ועלתה לארץ. כדי שעולים חדשים יוכלו לקבל הסמכה במדינת ישראל, הם צריכם
לעבור קורס ראשון, שנקרא
קורס אוריינטציה מוסדית, וקורס שני, שהוא קורס

הסמכה. קורס האוריינטציה המוסדית הוא קורס של שלושה חודשים והוא תנאי לקורס

העיקרי, ובו מלמדים על שיטות הרפואה ושיטות הסיעוד בישראל, וקורס ההסמכה הוא

קורס שבו מרעננים את היידע הקודם מחוץ לארץ ומתאימים אותו למדינת ישראל.

המתלוננת עשתה את קורס ההסמכה, נכשלה במספר בחינות והופסקו לימודיה.

היו"ר אי הירשזון;

היא עשתה קודם את קורס האוריינטציה.
עו"ד נאוה רז
עוד מעט אדבר גם על זה.

היא פנתה לממונה על הסמכת אחיות חוץ לארץ וביקשה ממנה אחד מהשניים: או

שתוכל לעשות את הבחינות פעם נוספת, או שיתאפשר לה לעשות את הקורס פעם נוספת.

היא נענתה בסירוב על ידי הממונה, וזה השלב שבו היא פנתה לנציב תלונות הציבור

וביקשה את עזרתנו.
כמובן, נפגשנו אתה. היא אמרה
מדובר בעתידי המקצועי בארץ, אני ריצה

להשתלב. אני מבקשת או שיתנו לי לעשות את הבחינות עוד פעם או לעבור קורס נוסף.

כשהסבירה מה קרה, היא אמרה שהיא היתה בראשית קליטתה בארץ, היו לה קשיי שפה,

היא היתה גם בהריון, הרגישה רע והיא חושבת שאלה הסיבות לכשלונה. כמו כן היא

אמרה לנו שידוע לה שיש מקרים אחרים של כאלה שהופסקו לימודיהם בקורס, ובכל זאת

ניתנה להם אפשרות. מדוע לה לא?

התחלנו לברר את התלונה, והבירור העלה את הדברים הבאים: קודם כל הגענו

לתיק האישי שלה, ביקשנו לראות אותו. התברר שהמתלוננת עבדה לפני כן בבית חולים

הדסה עין כרם, במחלקת הדיאליזה. חוות הדעת עליה היו מצו יינות. נאמר שהיא עובדת

טובה ומסורה, שיש לה יידע רב, שיש לה הרבה רצון, היא חרוצה, ומגיעה בזמן. היו

שם רק מלות שבח והלל.

לענין קורס האוריינטציה המוסדית, שכאמור, הוא הקורס שבו מלמדים את שיטות

הרפואה והסיעד, חוות הדעת היו מעולות. קודם כל נאמר שהיא בעלת יידע רב ובעלת

גישה. הציון הממוצע שלה היה 85.5. ההערה היחידה שם היתה שהיא צריכה להשתפר

בשפה העברית.

מה שקרה עובדתית הוא שהמתלוננת התחילה את קורס ההסמכה ונכשלה בשלוש

בחינות. הציונים האחרים שלה היו ציונים לא רעים. כלומר, היה פער מאוד גדול בין

כשלונות לבין ציונים די טובים. נכון שהיא ביקשה אפשרות לעשות את הקורס פעם

נוספת וסירבו לה.

אנחנו נפגשנו עם הממונה על אחיות חוץ-לארץ, והיא הבהירה לנו שהיא חושבת

שהמתלוננת איננה ראויה להיות אחות, הציונים שלה אינם ציונים טובים, חוות הדעת

עליה שליליות, ואכן היו עליה חוות דעת קשות ביותר. נאמר שתפיסתה קשה ושיחסה

לחולים הוא לא טוב, ממש חוות דעת הפוכה לגמרי מזו שהיתה קודם, והממונה אמרה

לנו שהיא לא רואה מקום שהיא תהיה אחות בישראל, וזו הסיבה שהיא לא נותנת לה

אפשרות לעשות קורס נוסף.



כיוון שמדובר בכל זאת בעתיד המקצועי של האטה בארץ, ביקשנו לדעת למה לא

תינתן לה אפשרות לעשות קורס נוסף, ואם היא לא תהיה טובה, הדברים יתבררו, לאחר

שלחצנו, אמרה הממונה שהיא מוכנה שהמתלוננת תעבוד שנתיים בישראל כאדוות מעשית,

ולא סתם בבית הולים, אלא בבית חולים מוכר - שאלנו מה זה "מוכר", והיא אמרה:

"הדסה , "שערי צדק" או בית חולים אחר מסוג זה - ואם יהיו חוות דעת חיוביות,

היא תשקול אם לתת לה בכלל את האפשרות לגשת לקורס פעם נוספת.

ביקשנו ממשרד הבריאות שימציא לנו מקרים קודמים של אנשים שנכשלו בקורס

ושנתנו להם הזדמנות נוספת. קיבלנו רשימה וראינו שהיו תקדימים רבים בעבר, מספר

לא קטן של אנשים שניתנה להם הזדמנות נוספת בגלל קשיי הסתגלות, קשיי שפה, בעיות

אישיות.

בנקודה זאת קבעה נציב תלונות הציבור שהחלטתה של הממונה שלא לאפשר

למתלוננת לגשת לקורס, היתה בה נוקשות יתירה. לאור מה שביררנו ולאור התקדימים

שהיו, אין שום סיבה שלא לתת לאשה הזדמנות נוספת לעשות את הקורס. אני רוצה

להבהיר שלא נאמר בשום צורה שהיא שהאשה מתאימה להיות אחות בישראל, אלא שצריך

לתת לה הזדמנות נוספת, ואם היא לא מתאימה, הדברים יוכחו במהלך הקורס.

בירורנו, נכון לאתמול, העלה כי המתלוננת אכן עברה קורס נוסף בשערי צדק,

ולשמחתנו, היא עברה אותו בהצלחה והיום היא אחות בישראל. השמחה היא של כולנו.

היו"ר אי הירשזון;

בבקשה, נציגת משרד הבריאות.

שושנה ריבא;

קודם כל אני רוצה לציין שהיא אכן עברה את הקורס, לפני כשלושה שבועות

חתמתי על תעודתה והיא אחות מוסמכת. זו השורה התחתונה שהיא הכי חשובה, והיא

באמת עשתה קורס נוסף.

כראש מינהל הסיעוד, אני חושבת שקורס נוסף, הזדמנות נוספת, מגיעים לכל

אחד, ואני מודה לכם על ההערה. יש לנו קושי אמיתי לאפשר לכל מי שנכשל לעשות

קורס נוסף, כי אנחנו מטפלים בממוצע ב-1,200 עולים לשנה, וכל קורס נוסף פירושו

תפיסת מקום של מישהו שמחכה בתור, ואנשים מהכים לקורס כשלוש שנים. ברמה

העקרונית אני חושבת שגם באוניברסיטה יש מועד בי, ולפעמים, במצבים מיוחדים, גם

מועד ג' ואני בהחלט מקבלת את ההערה.

אני רק רוצה להבהיר. יש פה אולי אי הבנה של ההליך שהציגה כאן עורכת דין

נאוה רז. קורס אוריינטציה הוא בשום פנים ואופן לא דרישת קדם לקורס ההשלמה.

בקורס אוריינטציה אין ציון, אין בחינות, ואולי אגיד כמה מלים על הנושא הזה.

אגב, החל מינואר השנה כבר אין קורס אוריינטציה.
עו"ד יוסף קפלן
שושנה ריבא;

זה בסדר, אתם לא חייבים לדעת, כי אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר.

קורס ההסמכה מיועד לאנשים, שבמסגרת בדיקת התעודות שלהם אנחנו מוצאים אותם

בקו אמצע בין אח או אחות מעשיים לבין אח או אחות מוסמכים. זאת אומרת, אנחנו

לא רוצים לתת להם תעודה נמוכה יותר של אח או אחות מעשיים, ועם זאת, איננו

יכולים לתת להם תעודה של אח או אחות מוסמכים, ולכן בנינו במסגרת מינהל הסיעוד

קורס שהוא השלמת יידע - בשום פנים ואופן לא רענון - כי בחבר העמים לא לומדים

פסיכיאטריה ולא לומדים בריאות הציבור ולא לומדים רפואה מונעת וכל מיני מקצועות

שאצלנו הם חלק מהקוריקולום לסיעוד. אנחנו עושים קורס, שאני חושבת שאנחנו

ציריכם להיות מאוד גאים בו, כי דרכו אנו מצליחים להעביר הרבה מאוד אחים ואחיות

מחבר העמים לקבוצח של אחים ואחיות מוסמכים.

התפקיד של האוריינטציה הוא אכן להכניס אותם למסגרת המונחים, המושגים

ותרבות הרפואה בארץ, שהיא מאוד שונה, הן ברמה האתית, הן ברמת הטכנולוגיה, השפה

וכו', כך שאין כל כך קשר בין האוריינטציה לבין הקורס. נכון שאדם שמאוד קשה לו

באוריינטציה, סביר להניח שיהיה לו מאוד קשה בקורס, אבל זה לא הולך בהכרח גם

לכיוון השני.
עו"ד נאורה רז
את האינפורמציה הזאת קיבלנו הן בכתב, הן בעל פה. כל הדברים שאמרתי הם כפי

שנמסרו לנו על ידי הממונה, הגב' ארליך, וגם על ידי שאר האנשים שהיינו אתם

בקשר.
עו"ד י וסף קפלן
יש לנו מסמכים. הנה אני קורא ממסמך מה-2 ביולי 1991: "הגב' אולגה צינקר

סיימה קורס אוריינטציה מוסדית מסי 2. בתקופת לימודיה היא גילתה רצון עז להשתלב

בעבודת הסיעוד בארץ. היא השתתפה בצורה פעילה בכל ההרצאות והינה תלמידה חרוצה.

הציון הממוצע של המבחנים ושיעורי הבית שלה הוא 85.5". איך זה שאין מבחנים ויש

לה ציון?
שושנה ריבא
אני אענה. המסמך שממנו אתה קורא הוא מסמך של "הדסה", לא מסמך שלנו, נכון?

אני שואלת, כי אני לא רואה את המסמך.
עו"ד י וסף קפלן
הקורס הראשון נערך ב"הדסה", הקורס השני נערך ב"שערי צדק".
שושנה ריבא
במסגרת האוריינטציה זכותו של כל מוסד להפעיל כל תכנית שהוא מעלה על דעתו

שהיא חשובח במסגרת זו, ויש מוסדות שמנהלים בחינות, וכנראה, יש מוסדות שלא

מנהלים בחינות. זאת לא דרישה שלנו. אני רוצה להבהיר: כדי להכניס מישהו לקורס

הסמכה, אנחנו לא מבקשים ציון בקורס אוריינטציה. אנחנו גם ביטלנו, כאמור - -



עו"ד יוסף קפלן;

אבל את אמרת שאין ציון, לא אמרת שאתם לא מבקשים ציון.

עו"ד נאוה רז;

אני דייקתי.

שושנה ריבא;

יכול להיות שהמוסד הספציפי הזה - - -

עו"ד יוסף קפלן;

סליחה, הקורסים שלכם נערכים באמצעות בתי החולים.

שושנה ריבא;

כן, אבל אני מבהירה שוב; אנחנו לא עורכים את הקורס, אנחנו לא עורכים את

הבחינות, אנחנו לא מבקשים את הציון. אין ספק שאם מגיע אלינו מסמך עם ציון,

אנחנו מתייקים אותו.

היו"ר אי הירשזון;

את רוצה לומר לי, גברתי, שכאשר הלכה המתלוננת לקורס השני שבו היא נכשלה,

לא ביקשו ממנה את הגליון הזה של הציונים?
שושנה ריבא
לא. היא זכאית לקורס בתוקף התעודות שהיא הציגה לנו במשרד. התעודות

שמציגים לנו במשרד הן בדרך כלל של המושגים "פלטשר" או "מציסטרה", שאנחנו

מכירים בהן כתעודות שניתנו לאנשים שהם בין אחים ואחיות מוסמכים לבין אחים

ואחיות מעשיים, והתעודה בלבד מקנה להם את הזכות.

היו"ר אי הירשזון;

לא כך זה משתמע מהדברים.

עו"ד יוסף קפלן;

לא כך זה הוצג לפנינו.

עו"ד נאוה רז;

גם לא כך זה מופיע בכתובים. את רוצה לומר שמי שאיננו עובר אוריינטציה

מוסדית יכול ללכת ישר לקורס הסמכה?



שושנה ריבא;

כן. אנחנו מזמנים אותו.

עו"ד נאוה רז;

היום, אבל לא אז. זה לא רלוונטי.

היו"ר אי הירשזון;

אנחנו מדברים על תקופת זמן שונה. אני מבין מדברייך שהיום אין בכלל קורס

אוריינטציה, אלא אם מוסד רוצה לעשות זאת באופן פרטי.
שושנה ריבא
כן, וזאת זכותו.

אני רוצה לענות על הנושא של שנת 1991. הרי קורס אוריינטציה תלוי הרבה

מאוד בטוב לבו של המוסד. האנשים האלה לא נמצאים שם כעובדים, הם לא מקבלים שכר

ויש כאלה שלא הצליחו להשתלב בקורסי אוריינטציה, ולא מנענו מהם בגלל זה ללכת

לקורס הסמכה. בוודאי שמי שבא אחרי קורס אוריינטציה, גם יותר קל לו בקורס

ההסמכה, אבל הזכאות לגשת לקורס ההסמכה נובעת מהתעודות, ולא מזה ש"הדסה" או

"איכילוב" קיבלו אותם.
היו"ר אי הירשזון
את אומרת שיש תור של שלוש שנים. כאשר אתם צריכים לעשות מיון בין אלה

שעברו קורס אוריינטציה ושבאים עם תעודה כזאת לבין אלה שלא עברו קורס

אוריינטציה, האם יש לכם העדפה לאלה שעברו את הקורס הזה?
שושנה ריבא
לא. יש לנו העדפה למי שמחכה. חלק גדול מהאנשים האלה זקוקים לפרנסה.
י' שפי
מישהו הפנה אותם לקורס הזה. מי הפנה אותם?
שושנה ריבא
הקורסים לאוריינטציה היו מאוד מעודדים.
י' שפי
הם תרמו.
שושנה ריבא
כן, הם תרמו. אנחנו הפסקנו אותם, כי היו בהם גם דברים שפחות תרמו. היה גם

נסיון להעסיק אותם ככוח עבודה - - -
היו"ר אי הירשזון
ככוח עזר.

שושנה ריבא;

אני לא רוצה להתבטא בצורה בוטה, אבל היה נסיון להעסיק אותם לא בדיוק ככוח

עבודה יקר מאוד בתוך המערכת, ויצרנו קורס חליפי שבו אנחנו יוצרים קורס הכנה

לקביעת מעמד, וזה באחריותנו, בתכנית לימודים שלנו, וזה נערך בתוך בתי הספר

לסיעוד, ולא במוסדות. זה קורס שאיננו כרוך בעבודה, אלא רק בלימודים. זאת

אומרת, בהחלט היה פגם בהליך ההוא ואנחנו מנסים לשפר אותו. אני מקווה שהצלחנו.
עו"ד יוסף קפלן
אז נאמר לנו משהו אחר לגמרי. הדברים נאמרו לנו על ידי גבי דרורה ארליך

בדיוק כפי שתוארו בדוח.
עו"ד נאוה רז
וגם בכתובים.

ברוך פרידנר;

יש לי שאלה. בכל זאת הדיונים בוועדה הזאת נערכים במטרה להפיק לקחים,

באופן של הקשה מן הפרט אל הכלל. לסיפור הזה יש הפי אנד, אבל מה יקרה מחר אם

תתרחש סיטואציה דומה? דהיינו, אם מישהי תיכשל בבחינה אחת או בכמה בחינות בקורס

ההסמכה, האם תינתן לה הזדמנות נוספת?
שושנה ריבא
אמרתי שאני רואה כזכותו של כל אחד לעשות קורס נוסף, גם במועד בי וגם

במועד ג'.
ברוך פרידנר
וזה יעוגן בנוהל שלכם?
היו"ר אי הירשזון
גברתי, כדי לחדד את הענין שהעלה מזכיר הוועדה אני רוצה להציג שאלה

בנושא. בכל אופן אנחנו רואים מהמקרה הזה שגורלו של אדם, אולי כל מערכת חייו

במדינת ישראל, אם להישאר כאן או להגר מפה, אם לפרק משפחה אם לאו - תלויים

בהחלטתו של עובד ציבור אחד. יכול להיות שעובד הציבור מצויין ויכול להיות גם

שהוא נוקשה נוקשות יתירה, כפי שאני מתרשם במקרה הזה. האם יש איזו שהיא ועדה

שאותו אדם יוכל לפנות אליה והיא שבודקת את התלונה, או שכלה ונחרצה ופסיקתה של

אותה גברת שאחראית על הנושא הזה היא הפסיקה האחרונה והיא קובעת גורלות?



שושנה ריבא;

קודם כל יש ועדה לקביעת סטטוס שהיא ועדה של יותר מאדם אחד ,ויש בה נציגים

של כל המוסדות ובהחלט אפשר לפנות אליה. ייתכן שלא כולם יודעים שאפשר לפנות

אליה. מעבר לזה, האפשרות לפנות בבקשה לבירור נושא קיימת כל הזמן, ואנשים פונים

כל הזמן. הם לא מקבלים כל כך בקלות גזרי דין. זו בשום פנים ואופן לא צריכה

להיות החלטה של אדם אחד, אני מסכימה אתך. הרבה מאוד דברים מגיעים ישירות אלי ,

ואז מתחיל טיפול מחודש בתיק. אנחנו מאוד מעודדים פניות, אפילו דרך לשכת השר,

דרך לשכת המנכ"ל, ויש לנו הרבה מאוד פניות של אנשים שלא בדיוק מקבלים את

ההחלטה, ואנחנו בודקים מחדש.

אתמול, למשל, בדקתי מקרה בפעם השביעית ובדקתי אותו ביסודיות. במקרה הזה

לא חל שום שינוי בהחלטות, כי יש שם משהו מאוד חריג, אבל אנחנו בודקים שוב

ושוב, והשר מאוד ער לדברים האלה, ואנחנו מחוייבים לתת תשובות. זה בשום פנים

ואופן לא נסגר בדלת אחת.

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

הוועדה יושבת כמעין ועדת ערר על ההחלטה?

שושנה ריבא;

כן.

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

כמו שהיא מהליטה אם לקבל או לא לקבל את הבקשה לעשות עוד פעם את הקורס.

שושנה ריבא;

לא, הוועדה קובעת את הסטטוס במקרים לא טריוויאליים. כשאחות מגיעה עם

תעודה מאוניברסיטת ניו-יורק והיא אחות מוסמכת, לא נזקקים לוועדה, אבל כשהתעודה

היא ממדינה שאנחנו לא כל כך יודעים מה המוסדות שם ולא מכירים כל כך את תכניות

הלימוד, לפני שמחליטים מה סטטוס הביניים שאותו אח או אותה אח יקבלו עד אשר

יעשו השלמות כלשהן, הוועדה מתכנסת ומחליטה איך לפעול. לפעמים אנחנו מבקשים,

דרך הסוכנות, חומר נוסף, עזרה ממוסדות אחרים בהבאת מסמכים, פונים לשגרירויות.

זה התפקיד של הוועדה - - -

מבקר המדינה מרים בן-פורת;

כאן הנושא הוא שונה.

היו"ר אי הירשזון;

לא זאת היתה שאלתי.

שושנה ריבא;

אותה ועדה עוסקת גם בעררים.



מבקר המדינה מרים בן-פורת;

ומודיעים למי שנכשל ורוצה להמשיך, או אפילו למי שנכשל ועוד לא ביקש,

שיש להם אפשרות לערור על ההחלטה?

שושנה ריבא;

לא, אבל אני מקבלת את -זה כהערה להודעה כלפי מעלה.
היו"ר אי הירשזון
זאת אומרת, כאשר תישלח לאדם הודעה בכתב שהוא שהוא נכשל או שאינו יכול

לגשת לקורס, באותו מכתב ייאמר גם שזכותו לפנות לוועדה כזאת וכזאת. זה לא קיים

כיום, אבל גב' ריבא אומרת שהיא אכן מקבלת את התיקון.

שושנה ריבא;

כן.
אביגדור רביד
אם אין מודיעים על הזכות, אי אפשר לממש אותה.
י' שפי
האם עלול להיווצר מצב דומה בעתיד, שאתם לא תתנו צ'אנס נוסף?

שושנה ריבא;

לא, אני אומרת מראש שזכותו של אדם לקבל הזדמנות נוספת.

היו"ר אי הירשזון;

זאת אומרת, יש זכות כזאת, אתם מכירים בה והיא תעוגן בנוהל, ואדם יידע

מתוך מכתביכם שזו זכותו, ולא מתוך מה שקרוי יידע אישי.

שושנה ריבא;

כן.

היו"ר אי הירשזון;

בסיכום הדיון הזה אני רוצה לומר, שלדעתי, התלונה הזאת היא תלונה חשובה

ביותר, והטיפול בה היה חשוב ביותר, משום שזה סימפטומטי מאוד לחלק גדול של

האוכלוסיה, ומדינת ישראל מטבעה היא מדינה שקולטת עליה, ויחסנו לקליטת העליה

הוא חשוב ביותר.



כפי שאמרו חכמינו, להיות איש ציבור זאת לא שררה, זאת עבדות, ויש פקידים -

אולי הם מיעוט - שרואים בזה שררה, ותפקידנו להגן על אותם מקרים שאינם יכולים

להסתדר בצורה אחרת.

לכן אני בההלט מברך את כל אנשי צוות המבקרת, ובוודאי את המבקרת, על

הטיפול בנושא הזה. אני חושב שהמעשה הזה הוא סימפטומטי. שמחתי לשמוע את דברייך,

גבי ריבא, אני רואה שאת בעלת אוזן קשבת לנושאים האלה ואני מקווה שסיכומי

הוועדה אכן ייושמו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים