ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 29/05/1995

פטור מארנונה למוסד חינוך פנימייתי תלונה מס' 15 - עמוד 63 בדו"ח נציב תלונות הציבור 22

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 379

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ט באייר התשנ"ה (29 במאי 1995). שעה 13:30

נכחו;

חברי הוועדה; ד' מגן - היו"ר

מוזמנים; מבקרת המדינה ונציב תלונות הציבור גבי מ' בן-פורת

אי רביד - מנהל נציבות תלונות הציבור

אי שדה - ראש המועצה האזורית מנשה

גבי מי במברגר - עוזרת בכירה לנציב תלונות הציבור

גבי הי ורדי - עוזרת ראשית למנהל נציבות תלונות הציבור

גבי די סמט - עוזרת ראשית למנהל נציבות תלונות הציבור

גב' ח' רייך - ממונה על מחלקה בנציבות תלונות הציבור

י י שגיא - ממונה על מחלקה בנציבות תלונות הציבור

י י אמיתי - מנהל האגף לביקורת ברשויות המקומיות,

משרד הפנים

יועצת משפטית; א' שניידר

מזכיר הוועדה; ב' פרידנר

קצרנית; ח' אלטמן

סדר-היום; פטור מארנונה למוסד חינוך פנימייתי -

תלונה מס' 15 - עמוד 63 בדוח נציב תלונות הציבור 22.



פטור מארנונה למוסד חינוך פנימייתי

תלונה מס' 15 - עמוד 63 בדו"ח נציב תלונות הציבור 22

היו"ר ד' מגן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו פטור מארנונה למוסד חינוך

פנימייתי, תלונה מס' 15. עמוד 63 בדו"ח נציב תלונות הציבור 22. אני מתנצל

בפניכם על האחור בפתירת הישיבה, שנבע בגלל הימשכותן של הישיבות הקודמות. אני

מתנצל גם בפני ראש המועצה האזורית מנשה שאני יודע שיזוא נאלץ לשנות היום תכניות

כדי להגיע לדיון. זה מנת חלקן של התלונות הראשונות המובאות לדיון בוועדה.

רשות הדיבור לגב' דינה סמט שתציג בפנינו, בקצרה, את תלונה מס' 15.

ד' סמט;

המתלונן הוא מנהל אדמיניסטרטיבי במוסד חינוך פנימייתי, בתחום המועצה האזורית

מנשה, אשר פנה למשרדנו בחודש ינואר 1994, כשתלונתו נסבה על החלטת המועצה לא לפטור

מארנונה את כל המבנים של המוסד החינוכי שאותו הוא מנהל, זאת בניגוד לקבוע בפקודת

מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.

המועצה האזורית מנשה פטרה מארנונה אך ורק את המבנים שמשמשים את המוסד כבית

ספר, אולם היא חייבה בארנונה את המבנים המשמשים למגורי התלמידים הגרים במקום, זאת

לפנים משורת הדין, וזאת בתעריף מוזל של 50% משיעור הארנונה שהוטל על מבני מגורים,

וכן חייבה בארנונה את המבנים המשמשים למגורי צוות המוסד הגר במקום.

המתלונן פנה אל המועצה בכתב בסוף שנת 1991 וביקש פטור, אך נתקל בסירוב. לגבי

החיוב בארנונה לשנת 1992 הוא הגיש השגה בפני מנהל הארנונה בהתאם לקבוע בחוק

הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976.

המועצה, לאחר שפנינו אליה, טענה כי מאחר והמתלונן פנה בהשגה, ומאחר והוא לא

המשיך את ההליכים ולא ניתנה החלטה בערר, מחייבת ההחלטה בערר את המועצה שכן לא

הוגש בעניין זה ערעור לבית המשפט המחוזי, לכן הטענה היינה כי משרדנו מנוע מלהיכנס

לבירור העניין.

עוד טענה המועצה כי הפקודה מתנה את הפטור למוסדות חינוך בשימוש בפועל של

הבניין כבית ספר, ואין הפקודה פוטרת מחובת תשלום לגבי מגורים של תלמידים והצוות

שגר במקום.

המתלונן המציא למשרדנו מסמכים רבים שבהם הוכח שמדובר במוסד חינוך פנימייתי

ארצי שנמצא בפיקוח משרד החינוך והתרבות. מגורי התלמידים מהווים חלק אינטגרלי

מתיפקוד בית הספר. יש במקום דירות, בתחום המוסד, שמשמשות למגורי צוות מצומצם של

המוסד שגר במקום כאשר לעתים המוסד משתמש באותן דירות גם למגורי תלמידות, כאשר יש

בעיה של חוסר מקום או לכל מיני גופים אחרים של המוסד.

מבני המגורים הן של התלמידים והן של הצוות נמצאים בתחום המוסד, והם בבעלות

המוסד ובאחזקתו.

בעניין הגשת הערר הבירור שלנו העלה כי עוד לפני פנייתו למשרדנו, מאיור ובמשך

שנתיים לאחר שהוא הגיש את הערר לא נדונה ולא ניתנה החלטה בערר שהוגש על ידו, הוא

ביטל את פנייתו לוועדת הערר ומיד לאחר מכן התכנסה ועדת הערר והחליטה לדחות את

הערר בנימוק כי אין הפטור בפקודה חל על מבנים המשמשים למגוריהם של התלמידים ושל

הצוות הגרים במוסד, שכן לא מדובר במבני בית הספר.



נציב תלונות הציבור קבעה כי התלונה מוצדקת ראשית מהבחינה של ההיבט המשפטי,

ולאור הפסיקה שניתנה בנושא טענה של פטור כמו במקרה דנן איננה נכנסת למסגרת

ההליכים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות הקובעים ב-3 סעיפים מה הן הטענות שאותן

ניתן לטעון, כאשר הפסיקה מדגישה שהטענות האלה, שמהוות השגה, אינן יותר טענות

עובדתיות כשמטרתן ליצור הליך טכני קצר וברור. אבל לא ניראית כוונה שתינתן סמכות

למנהל הארנונה לדון בטענות משפטיות ובטענות של פירוש ההוק כמו במקרה דנן.

יתרה מזה; ב-1 בפברואר 1993 הוסף סעיף 3ב לחוק הרשויות המקומיות (ארנונה),

שקבע: "אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון

או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה

היה נגוע באי חוקיות שלא כאמור בפיסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).". אם לפני

כן ניתן לראות בפסיקה הבדלים בין פירוש מצמצם לבין פירוש מרהיב לגבי כל הטענות,

הרי שהסעיף הזה בעצם חיזק את הדעה המצמצמת שטענות של אי חוקיות וגבייה ובעיות

משפטיות הן לא מסמכותו של מנהל הארנונה.

לעצם העניין הנציב קבע כי בבעלות המוסד ובהחזקתו מבנים המשמשים למגורי

התלמידים הלומדים במוסד, כאשר מבני הפנימייה מהווים חלק מבית הספר, שכן לא ניתן

לקיים מוסד פנימייתי בלי פנימייה, ולכן יש לראות במבנים חלק ממבני בית הספר

ולהעניק את הפטור הן בגין מבני המגורים של התלמידים והן בגין מגורי הצוות.

מאחר ולמשרדנו הומצאו מסמכים שלפיהם, בכתב, המתלונן פנה בהשגה ב-1992, נציב

תלונות הציבור הורתה להחזיר למוסד את המסים ששולמו ביתר משנת 1992 ואילך.

המועצה הודיעה לנו כי היא תפעל כמוצבע.

היו"ר ד' מגן;

אנחנו, כמובן, רוצים להפיק לקחים, וכפי שכבר אמרתי בישיבה הקודמת, ההקש צריך

להיות מן הפרט, מן התלונה, אל הכלל, כדי לבדוק איך נוכל לתרום את תרומתנו בעתיד

כדי למנוע מקרים כאלה, וכמובן תלונות שעלולות לעלות ממקרים כאלה.

רשות הדיבור לראש המועצה האזורית, מר אילן שדה. כסה זמן אתה מכהן בתפקיד? מה

הגבולות של המועצה? אני מתבלבל בינך לבין מגידו.

א' שדה;

עד מגידו. ולשאלתך הראשונה - משנת 1992.
היו"ר ד' מגן
תזכיר לי מה הם גבולות המועצה?

א' שדה;

כבוד היושב ראש, כבוד מבקרת המדינה, חברים נכבדים, גבולות המועצה האזורית

מנשה הם מעמק חפר, מאזור המעפיל, גבעת חיים, עד אזור אום אל פארם, מי עמי,

הקיצוני שלנו, 20 ישובים, 7 מושבים, 10 קיבוצים וגם 3 כפרים ערביים, אהד מהם הדש,

מהכפרים הלא מוכרים, הראשון שהוקם נמצא אצלנו, ולמעשה הוא כבר קיים כחוק. מה

שנקרא; אגודת 40 הכפרים. כ-12 אלף תושבים, עד הקו הירוק, לאורך קו התפר. הצי

מהישובים שלנו הם ישובי קו התפר.

בתוכנו גם מוסדות שאינם ישובים, כמו אולפנה כפר פינס, נושא הדיון, מוסד אלוני

יצחק, מוסד פנימייתי של עליית הנוער, אזור כפר גליקסון, גבעת עדה, גבעת חביבה,

סמינריון של הקיבוץ הארצי, ובית החולים הגדול בארץ לבריאות הנפש, שער מנשה, שיש

בו גם מוסדות של משרד העבודה והרווחה. כל אלה, כאמור, בתוכנו.



היו"ר ד' מגן;

בעקבות דוח נציב תלונות הציבור לא ביקשת תוספת תקציב?

אי שדה;

בהחלט לא. כל הישובים שדיברתי עליהם, שכוללים כמה אלפי תושבים, לא

נכללים בכל מה שקשור למענק ואיזון במשרד הפנים, כתושבי המועצה, למרות שהם חיים

אצלנו אבל הם לא תושבים שלנו, הם לא בוחרים ולא יכולים להיבחר למרות שהם

מקבלים את כל השירותים של המועצות. אני מתאר לעצמי שמצב דומה קיים גם

במקומות אחרים אבל אני רק מציין אצלנו זאת בעיה. היסטורית אין אצלנו אגרות

ולא היו אצלנו אגרות כמו אגרות אשפה, ביוב, וכל הדברים האלה, וכדי לגבות

מהתושבים האלה ומן המוסדות שכן למועצה יש הרבה הוצאות בגין המוסדות, הגיעו

להסכמה עם המוסדות שגובים מהם בגין מבני המגורים 50% ארנונה. זאת, כאמור, כדי

לכסות את ההוצאות. הסידור ההיסטורי הזה עבד הרבה הרבה שנים, כמובן שהרבה לפני

שאני נכנסתי לתפקידי במועצה, עד שפרץ ריב בין הגיזבר לבין מנהל האולפנה, בבית

הכנסת.

היו"ר ד' מגן;

באיזה ישוב נמצא אותו בית כנסת?

א' שדה;

בכפר פינס.

צר לי לציין בהקשר הזה של הדברים כי המתלונן היה חולה במשך 4 שנים במחלה

קשה, ונפטר, לצערנו, לפני שבוע.

העניין שאנחנו מדברים עליו קרה בשנת 1991. בשיחות עם נציבות תלונות

הציבור, עם עורכת דין סמט, נטינו לקבל את התפיסה שעל התלמידים ועל מגורי

התלמידים לא צריך לשלם, צריך לקבל פטור, אבל לא מובן לי מדוע צריך לפטור את

המשפחות שגרות במקום מארנונה מלאה? הן רשאיות לבחור ולהיבחר גם למועצה וגם

לוועד המקומי, אפילו בהסכם, הילדים שלהן מקבלים את כל השירותים של המועצה

האזורית, הן שותפות לפעילויות פורמליות ובלתי פורמליות כתושבי כפר פינס, הן

משלמות מסים לוועד המקומי כפר פינס, כאשר הוועד המקומי, בתחומו, נחשב כמו

המועצה המקומית.

היו"ר ד' מגן;

יש הבדל בין מסי ועד לבין מסי ארנונה.

א' שדה;

מדובר על אותו השטח. גובים את מסי הוועד באישור המועצה. אנחנו מאשרים

את התקציב של הוועד, שכולל את המסים של הוועד במועצה.

היו"ר ד' מגן;

הנכס במועצה לא מוגדר לא כמגורים ולא



א' שדה;

עורך דין נתן מאיר, בחוות הדעת שלו כתב: לשם מילוי תפקידו רשאי הוועד

המקומי להטיל בתחום הנהלתו כל מס או ארנונה כללית שהמועצה האזורית רשאית

להגדילם בכפוף לאישור המועצה ולהגבלות בחוקי המס, ויחולו דיני גבייתם של מסי

המועצה.

המשפחות שגרות באולפנה משלמות לוועד המקומי בהסכם חתום, ובהסכם הן גם

דורשות שהן תוכלנה להיבחר כחברי ועד, והן, אכן, יכולות להיבחר. במקרה הזה הן

לא נבחרו לוועד, אבל, כאמור, הן יכולות להיבחר.

אי שניידר;

לא זאת השאלה.

אי שדה;

לא מובן לי למה שכן שגר במרחק של 20 מטר, תושב כפר פינס, במצב כלכלי קשה,

צריך לשלם לנו, הוא אמנם מקבל את ההנחות על פי החוק, ולעומת זאת תושב שגר

במרחק של 20 מטר משם, מקבל את אותם שירותים, במצב כלכלי טוב יותר - לא צריך

לשלם, למרות שזה מקום מגוריו. בגלל שהוא מורה? נדמה לי שהוועדה לענייני

ביקורת המדינה צריכה לתת את דעתה על כך שכן יש, כאן, איזשהו דבר שעל פניו לא

אומר שהוא לא חוקי, אבל הוא לא נראה לי סביר. מורים במדינת ישראל לא קיבלו

פטור מארנונה מעצם היותם מורים.

היו"ר ד' מגן;

רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה.

אי שניידר;

אני מבקשת להתייחס לשני אספקטים שקשורים לענייננו. כפי שהבנתי היתה

טעות, אני מניחה שהטעות הזאת נעשתה בתום לב, של מנהל הארנונה שסבר שיש לו

סמכות לדון בהשגה ולאחר מכן בערר ובכל ההליכים, כאשר החוק נותן מספר עילות

שכאשר הן מתקיימות אפשר לפנות בהשגה, ואחת מהן נעשתה בהודעת התשלום שמשיגים

עליה. כאמור, נעשתה טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו. כנראה שמנהל

הארנונה סבר שמדובר בסוג נכס, לפי תקנות הארנונה נניח מבנה למגורים, ויש רשימה

שלמה של סוגי נכסים, בנקים, מבנים חקלאיים, וכו', בעוד שלמעשה לא מדובר במקרה

שלפנינו על סוג נכס כזה אלא נשאלת שאלה משפטית האם מדובר על נכס שפטור לפי

פקודת מסי העירייה או נכס חייב? מלכתחילה הוא לא היה צריך לדון בעניין הזה,

ולכן נכון נהגה המועצה כאשר היא הסכימה לעמדה של נציב תלונות הציבור שיש לבטל

את כל ההליך, ולהעניק פטור למוסד.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להתייחס לפקודת מסי העירייה ולומר כי הפטור ניתן

למבנה ששייך למוסד. כתוב כי ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפוסה

אשר הבעלות והחזקה עליהם בידי כל מוסד חינוך, בתנאי שהשימוש הוא כבית ספר

וכוי, והשאלה שנשאלה היתה האם יש מבנה בבעלותו של המוסד הספציפי, האם המבנה

הוא בית ספר, ואם התשובה על שתי השאלות האלה חיובית, כי אז יש פטור, ויש פטור

גם אם גרים שם אנשי צוות של אותו בית ספר. אין כאן שאלה אם האנשים שעובדים

באותו בית ספר פטורים מארנונה, ואז נשאלת השאלה האם יש מקום לפטור בכלל, אבל

השאלה הזאת שייכת למסגרת אחרת, למסגרת של דיון על פקודת מסי העירייה.



אני מבקשת להסב את תשומת ליבה של הוועדה לכך שוועדת הכספים דנה בפקודה

הזאת וכבר בחוק ההסדרים של שנת 1995 יש ביטול פטור חלקי למשרדי ממשלה, למשרד

הביטחון, כאשר המגמה היא, במשך השנים, להגיע למצב כזה שלא יהיה בכלל פטור.

יכול להיות שיש מקום לדון גם על הסעיף הזה בצורה של ביטול הפטור או הרחבתו.

כרגע זה המצב המשפטי.

היו"ר ד' מגן;

תודה. רשות הדיבור לגבי דינה סמט.
ד' סמט
בין השיטין שמענו מראש המועצה האזורית מנשה על כך שהיה הסכם בין המועצה

האזורית לבין המתלונן שהם ישלמו 50% על מבני התלמידים, ודווקה הדבר הזה,

לדעתי, צריך להעלות איזשהו סימן שאלה האם דברים כאלה צריכים להתקיים על סמך

הסכמים בין מועצה אזורית למוסד?

עשינו בדיקת רוחב של המקרה הזה והתמונה שהתגלתה לנו היתה תמונה עגומה

למדי לגבי כל מה שקורה במוסדות האחרים. כאשר ביררתי את הנושא במקומות אחרים

התברר לי שקיימת בעיה, ולכן הוועדה לענייני ביקורת המדינה צריכה להחליט שאם יש

חוק ואם יש פקודה - צריך לקיים אותה, אם החוק לא בסדר, צריך לשנות אותו, אבל

כל עוד יש חוק לא יתכן שמוסד אחד כן ישלם, ומוסד אחר לא ישלם.
א' שניידר
ועוד יתחיל לשלם אחרי מריבה.

א' שדה;

גם אנחנו בדקנו את העניין הזה ומצאנו כי במוסדות נוספים, שלא אפרטם,

הצוות שגר בחלק גדול של המועצות האזוריות, משלם ארנונה.

נציב תלונות הציבור מי בן-פורת;

טוב עשיתם שקיבלתם את עמדתנו כל עוד החוק הוא כזה. זה לא מונע בעדכם

לנסות ליזום או להניע את מי שיכולים - לשנות אותו.

היו"ר ד' מגן;

תודה. נחזור לנושא הזה לקראת הסיכומים, וכמובן נעבד לקחים.

אי שדה;

תודה לכם.

היו"ר די מגן;

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 40;13

קוד המקור של הנתונים