ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 29/03/1995

דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי - הצגת הדו"ח וסקירה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 359

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי כ"ז באדר בי התשנ"ה (29 במרץ 1995). שעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה;

די מגן - היו"ר

אי הירשזון

ר' זאבי
מוזמנים
מבקרת המדינה מי בן פורת

שי לביא - דוברת משרד מבקר המדינה

אי שילה - משנה למנכ"ל

טי סיוון - ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

ד' קריינר - "

ר' לסטרל - "

י' פונד - סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

ר' גולדמן - ביקורת הרשויות המקומיות

א' עלה - מנהלת ביקורת ראשית

עי קלעג'י - מנכ"ל משרד הפנים

שי אמרני - מנהל האגף לביקורת ברשויות המקומיות, משרד הפנים

גי רוזנטל - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עו"ד ש' זיסו - ראש עירית קרית ים, יו"ר ועדת החוקה של המרכז

ני סולברג - עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
מזכיר הוועדה
בי פרידנר
קצרנית
אי ראובני
סדר-היום
דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי - הצגת הדו"ח וסקירה.



דו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי - הצגת הדו"ח וסקירה.

היו"ר ד' מגן;
היו"ר ד' מגן
1

בתקופה הקצרה בה נעדרתי מהארץ, מבקרת המדינה הניחה על שולחן הוועדה שלושה

דוחות. העיקרי והחשוב הוא הדו"ח על ביקורת בשלטון המקומי. גם מנהל האגף

לביקורת ברשויות המקומיות, מר אמרני, השלים דו"ח פנימי, והשילוב יצר רושם

בציבור, כאילו מדובר על אותו דו"ח, יש צורך להפריד ולהדגיש, כי אנחנו דנים

בדו"ח מבקר המדינה. אני מבקש להזכיר, כי דו"ח בהיקף דומה, שעסק בנושאים שונים,

הונח ב-92, וביקשתי מיו"ר ועדת המשנה לדיון בדו"ח מבקר המדינה בנושא השלטון

המקומי, לשלב את הדיונים, כך שהפעם, באופן יוצא מהכלל, לקראת סוף 1995,

מתכוונים להגיש לכנסת סיכומים והצעות, בעניין הדו"ח הזה של 1992, משום שיש

נושאים המשיכים להיות רלוונטיים גם לאחר שוועדת המשנה תעשה את מלאכתה, וחזקה

עליה שתעשה אותה ביסודיות. נגיש סיכומים והצעות כדי שהכנסת, כך אנו מקווים,

תקבל החלטות מחייבות, בעיקר ממשרד הפנים, בוודאי הרשויות המקומיות, וגורמים

אחרים, החלטות חכמות אשר יצמצמו את הביקורת בעתיד.

יש לנו שתי ישיבות, בישיבה הראשונה נבקש לדון בדו"ח בכללותו, ובישיבה

הבאה, של ועדת המשנה, נדון בנושא הראשון, ואני בטוח ומאמין שהדברים יעשו

ביסודיות. הערה נוספת להקדמה, מנכ"ל משרד הפנים, אני מודה לך שהגעת, ואי מבקש

שכל ענייני הפרוצדורה שהיו, ימחקו ממזכירות הוועדה, וימחקו מהפרוטוקול, ואני

בטוח שבעתיד לא תהיינה אי הבנות בכל מה שקשור לתיאום ישיבות.

אני רק מזכיר שהיתה לנו ישיבה לפני כחודשיים בנושא שכר הפקידים הבכירים

ברשויות המקומיות. דנו בזה, וקבענו שבענייני הרשויות המקומיות, נקיים ישיבה

בניפרד. הואיל ודו"ח הביקורת מתייחס גם לשכר של הרשויות המקומיות, אני מבקש

מיו"ר ועדת המישנה, שאולי תגיעו לישיבה שתיוחד לנושא הזה, ולישיבה זו יש לזמן

כמובן את הממונה על השכר במשרד האוצר, והוא הבטיח לנו שלקראת סוף 1995, הוא

יגיש לכנסת, או לוועדת הכספים, או לוועדה לענייני ביקורת המדינה, דו"ח מפורט

על חריגות בשכר הבכירים, לרבות ברשויות המקומיות.
מבקרת המדינה מי בן פורת
תודה ליו"ר, חברי כנסת, אורחים נכבדים, אני חושבת להעביר את השרביט למר

שילה, המישנה למנכ"ל, שעשה עבודה מצויינת. לא שלא עקבתי, ראיתי, או השתתפתי,

אבל העבודה העיקרית היתה שלו, ועל כל יבורך הוא וכל אלה שעסקו במלאכה. זה דו"ח

קשה, על כמה היבטים שלו אף דיברתי בהרצאות בנוכחות ציבור שהיה ניראה לי כדאי

להביא את הדברים לידיעתם, שזה יבוא לתודעת הציבור. כאשר לא משתמשים בסנקציה

הכתובה בחוק, כאשר צריך להשתמש בה, אנשים חושבים, אין לנו מה לפחד, אנחנו

יכולים לבזבז את כספי הציבור על ימין ועל שמאל, לכל היותר, אם יתפסו אותנו,

נחזיר את הכסף.

ניראה לי,לפי המיסמכים שיש בידינו, שאנשים טובים מאד בצמרת, לקחו חלק כדי

לעקור עניין זה מהשורש, ואני מדברת בעיקר בקשר לנושא של שנת בחירות ברשויות

המקומיות, ואשר ראשי הרשות, או הסיעה או שניהם, הולכים להתמודד בבחירות,

ומשתמשים בכספי ציבור לתעמולה אסורה. הדברים הם חמורים משנת 78, כאשר התחילו

לתת לכך מימון מיוחד, כלומר גם כסיעות בכנסת, זה לא הספיק להם, והם לקחו כסף

מקופת הציבור. התחילו כביכול בקטן, חוברות המפארות את עבודת ראש הרשות, מה הוא

עשה בשביל העיר, הכל מלווה בתמונות, והכל על חשבון הציבור.

קודמי, דר' לבנסל, אני מזכירה את קודמי, כי לעיתים עושים להם עוול,

ושוכחים כמה הם תרמו לטוהר המידות ולמינהל תקין, בהתחלה פנה דרי לבנסל אל

היועץ המשפטי דאז, שהיה נשיא בית המשפט העליון היום, ואמר לו, יש תופעה שצריך



לעקור אותה מהשורש. חלפו ימים, ואח"כ ב-83, אני מדלגת על 78, כבר הגישו תביעה

ראשונה, היה כתב אישום, זה היה בקשר לחיפה, וזו היתה גם הסיסמה שלהם. אבל אז

התעוררו רחמיו של היועץ המשפטי אז, מר זמיר, והוא אמר שזו פעם ראשונה ולא

הוגשו כתבי אישום עד אז, הוא לא רצה להיות הראשון לאחר כל השנים, אבל להבא

יגישו אותם, היום נסתפק בזה שהם יחזירו את הכסף. הכסף אמנם הוחזר, אבל כתב

אישום לא הוגש. איזה אדם שהורשע בדין ולא החזיר את הכסף בלבד שלא יהיה משפט?

אחרי זה, לצערי, מספר כתבי האישום היה 0. כתוצאה מזה המעשים נעשו עוד

יותר בוטים, לא די כבר בחוברות, יש פרסומים בעיתונות, רדיו, יש גם כבלים

פיראטים, ומדוע לא אם הם רואים שלא קורה כלום? התופעה הזו היא אחת המדאיגות,

והבאתי אותה כאחת הדוגמאות הממחישות שאסור לסלוח ואסור לעבור לסדר היום. אח"כ

הנשיא, כיו"ר ועדת הבחירות, השתתף בכך, והביע את דעתו, וקבע מה המותר ומה

אסור, והוציא כללים כדי שחלילה לא יטעו וידעו מה אסור.

עם הפתיחה הכללית הזו הייתי ברשותך אדוני היו"ר מבקשת ממי שבדק את כל

הספר הזה, להביא את דבריו.
היו"ר די מגן
שוחחתי אתמול עם מר אמרני, כדי להבהיר כמה דברים, שלא יהיה חלילה חשש

לעירוב תחומים, אולי בכל זאת נישמע אותו קודם, ואח"כ ניגש לדו"ח העיקרי.
שי אמרני
תודה. דבר שרציתי להדגיש, שהדו"ח השנתי של האגף לביקורת ברשויות המקומיות

שפורסם, למעשה ניכתב על ידי, כדו"ח פנימי להנהלת המשרד, ויש בו שני מסרים

עיקריים, בגלל זה הוא בנוי בצורה שהוא בנוי. האחד הוא כדיווח על ביצוע פעילות

האגף לביקורת, שקם לפני כשנה וחצי ע"פ החלטת מנכ"ל המשרד, ולמעשה נועד ליישם

את חלק מאותם הנחיות שניתנו ע"י משרד מבקר המדינה. בהקשר הזה, ניתן לומר,

שהקמת האגף היא מענה מסויים לאותם דברים שניכתבו בדו"ח של מבקר המדינה הקודם,

התשנ"א 1992, שבו המשרד שלנו נידרש ליתר פיקוח וביקורת על הרשויות המקומיות,

וזה בעצם יישום ההנחיה הזו, ע"י הנהלת המשרד.

המסר השני שיש בדו"ח הזה, אלה אותם מימצאים שהתגלו ב-25 ביקורות ברשויות

המקומיות ובשני איגודי ערים, שערכנו במהלך שנת 94, שמצאתי לנכון כחובה להגיש

את הדו"ח הזה להנהלת המשרד, מאחר, שכפי שניתן לראות בדו"ח התגלו גם אצלנו,

באותם ביקורות שערכנו בשנת 94ממצאים לקויים בתיפקודם של הרשויות, שאחד

האיפיונים לכך, שאותם ממצאים חוזרים על עצמם גם ברשויות וגם בדוחות ביקורת

שנערכו בעבר הרחוק. מצאתי לנכון להדגיש שבצד הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות

לפי הבנתי, ממה שאני בדקתי בביקורת, על סמך עשרות פגישות עם יושבי ראש ועדות

ביקורת, מבקרי עיריות, ועל סמך שאלונים שערכתי לגבי 170 רשויות מקומיות שמהם

קיבלתי שאלונים מיושבי ראש ועדות הביקורת, הייתי אומר אפילו במילה קשה,

הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות, היא פשוט אשליה, היא לא קיימת, יושבי ראש

ועדות הביקורת לא מתפקדים, כולל המבקרים, שבחלקם הקטן עושים את עבודתם כפי

שנידרש.

על בסיס זה מצאתי לציין, כדי להמחיש את המימצאים האלה, שביקורת פנימית

ברשות המקומית, שלמעשה בחלקה הגדול לא קיימת, או שהיא חלשה ולא נותנת שום מענה

בהתיחס לחובה, כפי שהמחוקק התכוון שהרשות המקומית יהיו לה מנגנוני ביקורת

פנימיים, כגוף ציבורי, וכל מה שמשתמע מכך, מצאתי לנכון לציין שישנה גם ביקורת

חיצונית מועטה על הרשויות המקומיות, ע"י כל הגופים שמבצעים את הביקורת הזו.

אני רוצה לסיים ולהגיד, שהדו"ח שפורסם ע"פ החלטת השר, לדעתי בצדק, בגלל

שהוא קבע כמדיניות לחזק את מערכת הפיקוח והביקורת ברשויות המקומיות, ולא ניתן



היה להתעלם מהדו"ח הזה שהונח על שולחנו עם כניסתו לתפקיד. אני חושב שהוא מבטא

את ההתייחסות ומדיניות משרד הפנים כיום, בעיקבות ההערות שהופנו באותו דו"ח של

משרד מבקר המדינה, כחלק מהרצון לחזק את מערכת הפיקוח והביקורת שאנחנו מקיימים

ברשויות המקומיות.
אי הירשזון
האם בכל העיריות קיים מבקר עיריה?
שי אמרני
לא. בעשר עיריות עדיין לא קיים מבקר עיריה. ישנם 255 רשויות מקומיות, לפי

החוק, רק 53 העיריות נידרשות. ב-10 עיריות עדיין אין מבקרים, שלחתי מבקרים

לכל העיריות, עוד לפני שנה בנושא הזה, ולשמחתינו, בשנת 94מונו 12 מבקרי

עיריות, בחלקן בגלל אותן פניות חוזרות ונישנות שלנו בנושא.
ר' זאבי
הוא אומר לך שגם איפה שהם ממונים הם לא כ"כ מתפקדים.

אי הירשזון;

אבל איפה שלא ממונים, בוודאי לא מתפקדים.

ר' זאבי;

עדיף אולי שלא יהיה, מאשר יהיה ולא יהיה טוב.

אי הירשזון;

עדיף שיהיה, ונתקן את אלה שקיימים.

היו"ר די מגן;

ישנה נקודה אולי לא עיקרית, ונצטרך לברר אותה באמצעות מזכיר הוועדה,

פירסום הדו"ח של משרד הפנים, ביום פרסום דו"ח מבקר המדינה קצת תמוה, אני לא

רוצה לומר שאני חושב שיועץ התקשורת של שר הפנים, אבל בכל זאת מבקרת המדינה

הגישה את הדו"ח לשר כמה ימים לפני פרסום הדו"ח וחזקה עליו שידון מתי יפורסם

דו"ח מבקר המדינה ושילוב יעדי פרסום הדוחות נראה קצת תמוה, ולא שזה דבר חשוב,

אבל צריך לברר את זה.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

רציתי להגיב על דברי מר אמרני. אם אתם חושבים לערוך השוואה כלשהי, ולו גם

למראית עין, בין העבודה שעושה היחידה במשרד הפנים של שמבקרת את הרשויות

המקומיות, לבין העבודה הנעשית על ידינו, אז זו טעות גדולה. אלה שני דברים

לגמרי שונים, אנחנו לא חושבים להחליף אתכם בפיקוח על הרשויות המקומיות זה

התפקיד שלכם ולא שלנו. כשאנחנו נבוא ונמצא שהכל בסדר, נהלל לא רק את הרשויות

המקומיות, נהלל גם אתכם על הפיקוה הטוב שעשיתם שם.

יחד עם זאת גם הסטטיסטיקה לא ניראית לי, אני חושבת שלזה כבר יתייחס מר

שילה בדבריו, כי רק הספר הזה נוגע לכ-50 רשויות. אנחנו צריכים לבוא רק מפעם

לפעם, לפי מידגם שאנחנו קובעים, ולפי עיתוי שאנו קובעים כדי לראות אם הדברים

מתנהלים בסדר. איננו יכולים להרשות לעצמנו במפית בה אנו מנסים לכסות כ"כ הרבה



נושאים במדינה, לבוא במקום וזפיקוח של משרד הפנים, או להשתוות איתו, או להיות

במירוץ איתו, אם הוא יבקר 20 רשויות, אנו נבקר 25.
עי קלעג'י
קיבלנו את הדו"ח והקמנו את היחידה לביקורת אצלינו במשרד הפנים, כתוצאה

מדו"ח של מבקר המדינה. זה חלק מהצעדים שעשינו במסגרת השנה. זה דו"ח ראשון

שיצא, כל דבר ראשוני יש בו דברים הטעונים תיקון, והוא לא כליל השלמות. כל

התקריות שהיו בגלל מועד הפרסום, והשוואה בין מבקר משרד הפנים למבקר המדינה,

עשיית סטטיסטיקה של השוואה כזו או אחרת, כל זה טעות ביסודו, אנו נתקן את זה

בעתיד. אין לנו שום כוונה להתחרות בגוף של מבקר המדינה. אז בנוכחות כולם כאן

אני רוצה להגיד בשם המשרד ובשמי, אני מבקש סליהה על התקלות שחלו, אלה תקלות

ראשוניות ואני בטוח שיתקנו אותם בעתיד. היתה מערכת של הסוואות שלא היו צריכות

להיות. אני פשוט אומר את הדברים האלה בצורה הכי ברורה ופשוטה ומקווה שנעבור על

סדר היום, כי המוסד לביקורת של מבקר המדינה, לא צריך לקבל לא לגיטימציה ממנו

ולא לתת לאחרים לעשות לי בדיקות.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

זה לא עניין של לגיטימציה, זה עניין של תפיסה לא נכונה. אנחנו לא אלה

שחובה עלינו לפקח דרך קבע על הרשויות המקומיות שיפעלו בסדר. זה התפקיד של משרד

הפנים.
עי קלעג'י
זה מה שהגשתי.

אי שילה;

לאור דבריו של מנכ"ל משרד הפנים והשוואות הנתונים, אני לא אכנס בפורום

הזה לויכוח על הנתונים. ערכנו תקציר של הדו"ח האחרון שהוגש, זה הדו"ח השלישי

שמבקר המדינה מגישה במתכונת זו. הדו"ח כולל שלושה פרקים עיקריים;

א. ממצאי ביקורת שהועלו בבדיקת נושאים משותפים לכלל הרשויות המקומיות. במסגרת
זו נ יבדקו הנושאים הבאים
- שימוש בכספי רשויות: מקומיות בקשר עם תעמולת בחירות. הבדיקה נערכה ב-28

רשויות מקומיות ( 16 עיריות ו-12 מועצות מקומיות).

בנובמבר 1993 התקיימו הבחירות למועצות הרשויות המקומיות ולראשיהן. נמצא שחרף

האיסור שבחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט - 1959, להשתמש בכספים, במקרקעין

או במטלטלין של רשות מקומית בקשר עם תעמולת בחירות, מימנו חלק מהרשויות

המקומיות הפקה והפצה של פרסומים בעלי אופי תעמולתי לטובת ראשי הרשויות

המקומיות וסיעותיהם או רשימותיהם. השימוש בכספים כאמור, נעשה בכמה דרכים

ובינהם; פרסום בעיתונים מקומיים (בשפה העברית ובשפה הרוסית), סרטי וידאו, מפות

ספרים וחוברות, וכן הענקת מתנות לתושבים. עוד נמצא שדובריהם של חמש רשויות

מקומיות היו מעורבים בהפקת פרסומים בעלי אופי תעמולתי ובכך גם עברו על הוראות

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה - 1965, האוסרות על עובד רשות מקומית

במעמדו של דובר, לקחת חלק בתעמולת בחירות בתחום הרשות המקומית. בשנת 1993,

שבנובמבר אותה שנה - כאמור - התקיימו הבחירות, חל גידול ניכר (בעשרות אחוזים

ובאחדות מהרשויות המקומיות במאות אחוזים ) בהוצאה שהרשויות המקומיות הוציאו

לפרסום והסברה.



- טיפול העיריות במיבנים מסוכנים שבתחומן. הבדיקה נערכה בשלוש העיריות הגדולות

- ירושלים, ת"א יפו וחיפה וכן בעיריות בני ברק ורמלה. כמו כן ניבדק טיפול חברת

עמידר במיבנים המסוכנים שבניהולה.

בתחומי העיריות מצויים מיבנים מסוכנים רבים. הטיפול במיבנים אלה הוסדר

בפקודת העיריות ובחוקי העזר שהותקנו מכוחה. הביקורת בתחום זה התייחסה למספר
היבטים
הערכות העיריות בנושא מיבנים מסוכנים: איתור מיבנים מסוכנים ואיתור

הבעלים של המיבנים, לרבות רישום מיפוי ותיעוד מצב המיבנים והטיפול בהסרת

הסכנה, טיפול העיריות במיבנים מסוכנים ובכלל זה קביעת דרגת הסכנה והסרת הסכנה.

בכל התחומים שניבדקו נמצאו ליקויים. המימצאים שהועלו מצביעים על כך, שהעיריות

לא היו ערוכות דיין לטיפול בנושא ולא תמיד עשו את הדרוש להסרת הסכנה.

במטרה להביא לתיקון הליקויים האמורים בטיפול העיריות במיבנים המסוכנים מן
הראוי שמשרד הפנים והעיריות ינקטו את הצעדים הבאים
(א) יבחנו את חוקי העזר הקיימים בנושא מיבנים מסוכנים ואת הצרכים של

העיריות בנושא זה, ויעשו למען אחידות חוקי העזר ועדכונם.

(ב) יעשו להכנת הנחיות ונהלים בנושאים הבאים:איתור מיבנים מסוכנים, לרבות

הכנת סקרים, קביעת גורמי סיכון פוטנציאלים והגדרת דרגת הסכנה, קביעת דרך

הטיפול הרצויה ומעקב אחרי הביצוע. מן הדרוש שהעיריות יפעלו ע"פ הנחיות

ונהלים כאמור, יתכננו את פעולותיהן ע"פ סקרים, ויקצו את המשאבים הדרושים

בכוח אדם ובתקציבים לטיפול במיבנים מסוכנים.

(ג) על חברת עמידר לשתף פעולה עם העיריות במעקב אחר מיבנים מסוכנים,

ולעשות להסרת הסכנה הטמונה במצבם ע"פ הנחיות העיריות.

- קיום תנאי בטיחות ובטחון במיתקני ספורט. הבדיקה נערכה ב-15 רשויות מקומיות

(לגבי 56 מתקני ספורט שבתחומן)

הבדיקה בנושא זה התייחסה לשני היבטים: האחד - רישוי המתקנים, שהוא תנא מוקדם

להפעלתם, האחר - קיום בדיקות תקופתיות שנתיות ע"י המשטרה וע"י רשות הכבאות.

ממצאי הביקורת עולה, כי מתקני ספורט רבים פעלו ללא רשיון עסק, אם משום שלא

ביקשו רשיון, ואם משום שבעלי המתקנים או מפעיליהם, - ובכלל זה הרשויות

המקומיות עצמן, שהן הבעלים של רובן המכריע של המתקנים - לא תיקנו ליקויים

קיימים. כמו כן העלתה הביקורת, כי הבדיקות השנתיות של המשטרה ורשויות הכבאות

לא הקיפו את כל המתקנים.

זה היה החלק הראשון שהדו"ח מתייחס מבחינת מה שבדקנו במספר רשויות

מקומיות.

ב. ממצאי ביקורת שהועלו בבדיקת נושאים מיוחדים. מדובר בשלושה נושאים:
ר' זאבי
אני מבין שהפרק הראשון כולל שלושה נושאים המשותפים לכל הרשויות המקומיות.

כשאנו דנים על שלושתם ביחד, זה כבר לא אותו דבר.
היו"ר ד' מגן
אנחנו בשלב הצגת הדו"ח.
ר' זאבי
אני מכיר את העקרון מהכלל אל הפרט ובחזרה, אם יהיה לנו בחזרה, זה בסדר.

משום שכל שלושת הסעיפים הראשונים הם חשובים,ופתאום יש דברים נוספים.



אי שילה;

אני מציע שקודם נציג את הדו"ח בכללותו, ואח"כ נדון בכל נושא ונושא,

- התקשרויות לביצוע פרוייקטים בעירית חדרה.

הביקורת בנושא זה התרכזה בפעולותיה של עירית חדרה, ובתפקודה כוועדה מקומית
לתכנון ולבניה במספר תחומים
הכנת תכניות מיתאר ותכניות מפורטות. הקמת מיבנה

לתעשיה, גביית היטל השבחה, הקמת קניון "לב חדרה" והקמת השוק העירוני. במרבית

התחומים שניבדקו נמצאו ליקויים מהם חמורים פחות ומהם המורים יותר.

(א) עירית חדרה איפשרה למתכננים המבצעים עבורה עבודות תכנון ומטפלים למעשה בכל

הנוגע להכנת תכניות מיתאר ותכניות מתוארות מטעמה, להימצא במצב של אפשרות ממשית

לניגוד עניינים. העיריה נהגה כך, חרף עמדתם המפורשת של יועצה המשפטי שנידרש

לחוות דעתו על שאלה ספציפית זו, ושל היועץ המשפטי למשרד הפנים, שאף הוא התבקש

להתייחס לנושא.

(ב) טיפולה של העיריה ברישוי הבנייה והפיקוח עליה בקשר להקמת מיבנה לתעשייה

היה רצוף מחדלים וכתוצאה מהם ניגרמו לה הפסדים כספיים ניכרים. נמצאו גם

מחדךלים בשמירה על האינטרסים של העיריה לקבל תמורה נאותה עבור המקרקעין שלה

וכן בטיפולה בנושא של רישוי הבנייה והפיקוח עליה.

(ג) העיריה לא נקטה צעדים נאותים כדי להבטיח שכל הכספים המגיעים לה בתור היטל

השבחה אכן יגיעו לקופתה במועדים שהיטל זה ניתן היה לגבייה.

(ד) ליקוים חמורים הועלו בטיפולה של העיריה בבקשתם של יזמים להקמת קניון "לב

חדרה".

העיריה איפשרה לי יזמים להקים ולהפעיל חניון תת קרקעי מתחת לשטח ציבורי פתוח

ומתחת לרחוב ללא הגבלת זמן, ללא תמורה כספית, ללא אישור מועצת העיריה ומבלי

שפנתה לשר הפנים לשם קבלת אישור, כדרוש. העיריה העניקה ליזמים הנחות בתשלום

היטל השבחה בגין חלקות אי ו-ב' שהסתכמו ב-$630,530, מבלי שהיתה לה או לוועדה

המקומית סמכות להעניק הנחות אלה. בטיפולה של העיריה למציאת פתרון הלופי למיתם

השוק הישן הועלו ליקויים רבים. מהלכיה של העיריה בנושא זה היו רצופים מחדלים,

התעלמות מהוראות החוק ומתן הקלות והנחות מפליגות לייזמים על חשבון קופת

הציבור, ולא ניתן הסבר מניח את הדעת להתנהגות כמקובל.

מכלול הממצאים שנתגלו בטיפולה של העיריה בתחומים שניבדקו מעורר חשש מוחשי,

ששיקולים זרים עמדו מאחורי מעשיה ומחדליה, שנותרו כאמור ללא הסבר. המצאים

שהועלו במהלך הביקורת הועברו לידיעת ראש העיריה, אך הוא בחר לא להגיב. ראש

העיריה נמנע מלענות לפניות בכתב של משרד מבקר המדינה ולא המציא מסמכים והסברים

לגבי ממצאי הביקורת, שחלקם קשים ואף חמורים. רק בסוף יוני 1993, לאחר פניות

חוזרות ונישנות, השיב ראש העיריה תשובות כלליות וסתמיות על חלק מן הנושאים. יש

להתיהס בחומרה רבה לעצם ההתעלמות ביודעין מהצורך להשיב על פניותיו של משרד

מבקר המדינה, התנהגות שאינה מתישבת עם סידרי מינהל תקינים ועם חובתו של משרת

הציבור.
- ניהול משק הכספים בעירית ת"א יפו
בסוף שנת הכספים 1993 היתה עירית ת"א יפו נתונה במצב כספי קשה, שהשתקף - בין

היתר - בעומס המילוות של כ-913 מליון ש"ה שעל העיריה לפרוע במהלך השנים הבאות

(חלק מהמלוות הן לטווח קצר). הבדיקה שנערכה התרכזה בעיקר בפעולות העיריה

בניהול משק הכספים שלה בשנות הכספים 1993 - 1989, שהביאו אותה למצב הכספי הקשה

שהיא ניקלעה אליו. הבדיקה העלתה כי המצב הכספי הקשה שהעיריה ניקלעה אליו נובע



מניהול משק כספי לא מאוזן ומחריגות מהתקציב. הוצאות העירית בתקופה הניסקרת עלו

במונחים ריאלים על הכנסותיה וזאת בעיקר כתוצאה: מתשלום שכר ותשלומים נילוים

לשכר בניגוד למתחייב על פי חוק יסודות התקציב והעסקת עובדים בחריגה משמעותית

(48%) משיא כוח האדם שאושר לה. גידול חל גם בהקצבות העיריה לתמיכות במוסדות.

ליקויים מהותיים הועלו גם בתכנון, בתיקצוב ובביצוע של התקציב הבלתי רגיל

(תקציב הפיתוח). בשנים 1993 - 1990 העבירה העיריה שלא כדין כ-50 מליון ש"ח

מהתקציב הבלתי רגיל לתקציב הרגיל, כדי להקטין באופן מלאכותי את הגרעון בתקיב

הרגיל.

- היטל סלילת כבישים בעירית ירושלים.

הבדיקה בנושא זה התרכזה בפעולות עירית ירושלים בתחום חיוב בעלי הנכסים

בהשתתפות בסלילת כבישים ומידרכות ובעבודות תיעול. הממצאים מצביעים ליקויים

בשיטה לקביעת החיוב במיוחד לגבי נכסים שלא למגורים ועל מתן הנחות לחייבים.

העיריה לא נקטה צעדים יעילים לגביית החובות בתחום זה ויתרות החוב בגין היטל

סלילת כבישים ומדרכות ואגרת תיעול לתקופה 1994 - 1984, הסתכמו ביולי 1994 בכ-

40 מליון ש"ח.

ג. דוחות על ביקרת כולת שנערכה במספר רשויות מקומיות וגופים אחרים. פרק זה
כולל דוחות על הביקורת שנערכה
- בעירית חולון

- בחברה לבידור ולבילוי (חולון) בע"מ

- בעירית ראשון לציון

- במועצה מקומית יהוד

- במועצה מקומית להבים

- במועצה מקומית נתיבות

- במועצה מקומית פרדס חנה כרכור.
להלן פירוט חלק מהממצאים שהועלו מהדוחות
עירית חולון - הדין וחשבון על הביקורת בעיריה מתייחס לפעולותיה במספר תחומים:

ניהול משק הכספים, ניהול כוח אדם, שכר ותשלומים נילווים, תנאי פרישה, מתן

תמיכות, ביצוע עבודות פיתוח ורישוי בנייה והפיקוח עליה. בתחומים רבים נמצאו
ליקויים
(א) למן שנת הכספים 1990 עלו הוצאות העיריה על הכנסותיה, ולכיסוי הגרעונות

שנוצרו, היא השתמשה בין היתר, בכספי הקרן לעבודות פיתוח בניגוד לייעודה ע"פ

הנחיות משרד הפנים. חלק ניכר מהגרעונות נוצר כתוצאה מהגדלת הוצאות העיריה

לתשלום שכר ותשלומים נילווים לשכר וכן תנאי פרישה, בעיקר לעובדים הבכירים,

בניגוד לחוק יסודות התקציב.

(ב) העיריה העניקה תמיכות כספית גדולוץ עבור לאגודותספורט הפועלות בתחומה

בניגוד לנוהל מתן תמיכות.

(ג) ליקויים הועלו גם בתחום רישוי הבנייה והפיקוח עליה.

עירית ראשון לציון - הדין וחשבון ע הביקורת בעיריית ראשון לציון מתייחס
לפעולות העירייה בתחומים הבאים
מינהל כספים, גביית המיסים, התחשבנות בגין

תשלום מע"מ בעיסקות פיתוח, ניהול כוח אדם, שכר ותשלומים נילווים לשכר וכן תנאי

פרישה, רישוי בנייה והפיקוה עליה. בכל התחומים שניבדקו נמצאו ליקויים:

(א) בניהול משק הכספים התעלמה העיריה מחובתה לפעול במיסגרת תקציביה המאושרים

מידי שנה בשנה ע"י משרד הפנים.

(ב) נוצרו גרעונות ניכרים, והגרעון הניצבר גדל ועמד ב-1.1.94 על כ-36 מליון

ש"ח.

(ג) ניתנו הטבות שכר בניגוד לחוק העובדים הבכירים, בולטים בעניין זה תנאי השכר

שראש העיריה אישר והגיזבר נטל על עצמו.

זהו מקרה חמור של הטבות שכר גם ראש העיריה, וגם הגיזבר לקחו הטבות.



מועצה מקומית יהוד - הביקורת מתייחסת לפעולותיה של המועצה המקומית יהוד בשנות

הכספים 1993 - 1989. במשך למעלהממחצית התקופה האמורה לא תיפקדה מליאת המועצה

באורח תקין. ממרץ עד ספטמבר 1989 לא עלה בידי אש המועצה שניבהר אישית לגבש

קואליציה והחל מנובמבר 1990 משך 19 חודשים רצופים לא היה לראש המועצה רוב

במועצה ("מועצה לעומתית"}. כתוצאה מכך לא אושרו תקציבים על כל הנובע מכך.

מנכ"ל משרדה פנים החליט לקיים בחירות במקום, אך מועד הבחירות נידחה מפעם לפעם.

ביולי 1992 עלה בידי ראש המועצה לגבש קואליציה. בנובמבר 1993 ניבחר ראש מועצה

אחר. בכל התחומים שניבדקו נמצאו ליקויים. חמורים במיוחד הם הליקויים שהועלו

בתחום התכנון והבניה, שבו גם נמצא שהמועצה לקולא כלפי שניים מחבריה שהפרו את

חוקי הבניה. ליקויים חמורים הועלו גם בתחום רישוי העסקים.

מועצה מקומית נתיבות - הדין וחשבון על הביורת במועצה המקומית נתיבות מתייחס
לפעולות הועצח במיספר תחומים
ניהול משק הכספים, מיסים וגבייתם, יחסי הגומלין

בין המועצה לבין עמותת "קרן להצחת בבא סאלי זצ"ל", קבלת שירותי יעוץ משט,

מינהל העובדים, עבודות פיתוח ורישוי עסקים. במרבית התחומים שניבדקו נמצאו

ליקויים.

הדוח כאמור חושף ליקויים ומחדלים קשים בפעולותיהן של הרשויות המקומיות הפוגעים

בציבור הרחב ובזכותו לקבל את השירותים המקובלים. במבוא לדוח מביאה מבקר המדינה

כמה דוגמאות בולטות לליקויים ולמחדלים אלה, כמצוטט להלן:

"1. ראשי רשויות מקומיות, שתמודדו מחדש במערכת הבחירות, בנובמבר 1993, שהיא

חלק מהתקופה הניסקרת בדוח זה, עשו שימוש בכספי הרשות המקומית שבראשה עמדו -

למימון תעמולת הבחירות שלהם, או של סיעתם. בכך ניצלו שלא כחוק את הקופה

הציבורית למימוש מטרותיהם, מעבר למימון הממלכתי, שהסיעה שהם נימנים עם חבריה

קיבלה על פי דין למטרה זו נוכח העובדה שמדובר בתופעה חוזרת ונישנית, ואף הולכת

ומחמירה, שעליה התריאו דוחות מבקר המדינה פעמים מספר בעבר - יש לנקוט ללא

דיחוי צעדים נמרצים לעקירתה מן השורש של תופעה פסולה זו המהווה פגיעה קשה

בטוהר המידות.

כאמור, הגישה של סלחנות אך מעודת חזרה על אום מעשים, תוך תחושה שאין לעוברים

על החוק ממה לחשוש, וחרבה מה לנצל לתועלתם אם ימשיכו לחטוא: חשימוש בכספי

הציבור למטרותיהם מאפשר להם להגדיל את הסיכוי להיבחר ולאגור כוח שלטוני, ואם

יתפסו בכך צפוי שהם לכל היותר ידרשו להחזיר את הכספים שנטלו ממילא ללא סמכות

ושלא כדין. זו דוגמא הממחישה תופעות דומות לה במינהל הציבורי, שקיומן מתאפשר

ואף מכה שורשים מאותו טעם עצמו - היעדר חשש של ממש שמא יאלצו לתת את הדין על

מעשיהם, חרף חומרתם, וחרף קיומן של הוראות בחוק שניתן ומתבקש להעילן נגדם. עצם

קיומן של חוקים כאמור אין בו תועלת, אם לא עושים בהם שימוש. החוק נועד להפעלה

לא רק נגד האזרח ברחוב. אלא קודם כל נגד בעלי השררה הצריכים לשמש דוגמא ומופת

לציבור כנאמני ו.

2. בחוזי ההתקשרות של אחת העיריות הגדולות עם קבלנים, לביצוע עבודות פיתוח

נקבעו הסדרים פסולים, כדי שהעיריה תוכל לעקוף את חובתה לשלם מע"מ על אותן

עיסקאות. משהופנתה תשומת ליבם של שלטונות המס לתופעה זו, נתקבלה במשרד מבר

המדינה הודעה מאת אגף המכס והמע"מ, אשר לפי הנאמר בה, מדובר בתופעה רחבת היקף

הקיימת במרבית הרשויות המקומיות ואשר גרמה לקופת האוצר הפסדים של עשרות מליוני

שקלים. צויין בהודעה שהאגף ינקוט פעולות במישנה מרץ לחיסול התופעה אין להשלים

עם תופעה שמי שמופקד על קיום החוק וישומו, הוא שיעקוף אותו לתועלתו.

3. רשויות מקומיות העניקו הטבות כספיות חריגות, ולעיתים מפליגות, לעובדים

בכירים - בשכר ובתנאי פרישה - מעל ומעבר למקובל בשירות המדנה ותוך הפרת

הוראותיו של חוק יסודות התקציב. גם כאן חוזרת על עצמה התופעה של שימוש ללא



סמכות ובניגוד לרווק בכספי ציבור. אפילו מיועדים הפעם הכספים לא לתועלתו האישית

של ראש הרשות המקומית, יש לראות זאת בחומרה.

זה ועוד, החריגות בתשלומי השכר ובמספר העובדים הגדילו במידה משמעותית את

הוצאות הרשויות המקומיות וגרמו לחריגות מהקציב המאושר.

גם בניהול משק הכספים בתור שכזה התעלמו הרשויות מחובתן שלא לחרוג מסגרת התקציב

שאושר.

4. נמצא, שאין הקפדה על קיום הוראות החוק בנושא תיכנון ובניה ועל מילוי חובת

הפיקוח על הבנייה. במיקרים לא מעטים עלה ההשש של השלמה או הסכמה שבשתיקה עם

חריגות של קבלנים, או של יזמים, מהוראות בחוק התכנון והבניה. חמור במיוחד

שבחלק מהמיקרים מדובר ביזמים שהם עצמם חבתי מועצה של אותה רשות מקומית.

5. ליקויים נמצאו גם בתחומים נוספים כגון בטיפול במיבנים מסוכנים, בשמירה על

זכויותיהן של רשויות המקומיות על מקרקעין שבבעלותן, בגבית היטל השבחה ובסדרי

בטחון ובטיחות. במתקני ספורט."

במסגרת הדיון בוועדה בכל אחד מהנושאים נתייחס ביתר פירוט למצאים. אני מבין

לגבי הנושא הראשון - שמוש בכספי רשויות מקומיות בקשר עם תעמולת בהירות -

יתקיים דיון כבר היום, ובמסגרת אותו דיון נביא תקציר מורחב על הממצאים שהועלו

בתחום זה.
היו"ר די מגן
נישמע את מנכ"ל משרד הפנים, אח"כ את נציג השלטון המקומי, עו"ד סיסו,

ואח"כ חברי הנסת.

עי קלעג'י;

בשעה מוצלחת ניבחר שר למשרד הפנים, כשקיבלנו את דו"ח הסיכום שהיה, העמדנו

צוות שיסרוק את הדו"ח הזה לאורך ולרוחב. אנו מקווים שהמשרד ייתן מענה על

נושאים שמועלים בדו"ח, זה הטיפול של משרד הפנים בקטע הזה של הדו"ח. לגבי משרד

הפנים, מספר הפעולות שנעשו בשנתים האחרונות: 1. המשרד הקים את יחידת הביקורת.

2. המשרד התקשר ל-300 משרדי רואי חשבון, עד עכשיו לא היה המושג הזה של ביקורת

חשבונאית בדו"ח, אחרי שהוגש דו"ח שנתי. הצמדנו עכשיו לכל רשות משרד רואה חשבון

הנותן ביקורת סוף שנתית ואמצע שנתית. זה חלק מהביקורות שהיו שם, הנהגנו את זה

והשנה זה כבר פועל. 3. מענק משרד הפנים בשנה זו, כפי שהנהגנו משנה שעברה ואני

מקווה שנצליח לממש אותו. קיבלנו אמות מידה לחלוקת המענק, והיה קשה להנהיג את

זה ב-95, ואנו מקווים להצליח בו גם ב-4 .95. על שולחן הכנסת יעמוד עוד מעט

הנושא של חוק האכיפה של ראשי הרשויות. במידה והיתה יציאה משדה ההתנהגות, שיהיה

מנגנון כמעט אוטומטי, שהשיקול דעת של המחליטים יצומצם, גם של השר ושל המנכ"ל.

אלה הפעולות שהצלחנו לממש אותם, בפועל.

היו"ר די מגן;

לא הבנתי את עניין האכיפה.
עי קלעג'י
כלומר הגרעין בתוך החוק, הוא כזה שאנחנו קובעים מסלול שאם הרשות ניכנסה

לגרעון, ולא עשתה פעולה מסויימת המוכרת בחוק, אז הפעולה הופכת להיות כמעט

אוטומטית ע"י השר, לא יעשה שיקול דעת איך לנהוג. אלה הפעולות שנעשו בשנים

האחרונות.



יש דברים שהם לגופם של רשויות עצמן, אנחנו עובדים על תפר מסויים, שאני

עוד לא הצלחתי להגדיר אותו עד תום. ראש רשות מקומית ניבחר לשרת את האוכלוסיה

שלו. חברי רשות ניבחרים גם ע"י כלל האוכלוסיה, נוצר גוף עצמאי בניהול התפקיד

שלו, משרד הפנים לא צריך להיכנס לנעלים של ניהול העיר עצמה. הפעולה של משרד

הפנים צריכה להיות פעולת מטה, שהיא תיקבע כללים, שלפי הכללים האלה הרשות צריכה

להתנהג, אם סטו מהכללים, אז אני בא עם החוק האכיפה, או חוקים אחרים ולדעת מה

צריך לעשות. אבל להיכנס לנעליה של הרשות, זה אני לא מציע למשרד הפנים ולא

לעצמי לעשות. יש מספר פעולות שנעשו, ומצויינות בדו"ח, שבחלק הזה, הביקורת היא

ישירה לרשות עצמה. מה שמשרד הפנים צריך להסיק מסקנות, זה לקבוע נהלים יותר

ברורים, יותר מוגדרים, ובמידה וישנה סטיה אז לבוא לקרוא לאיש ולנסות לתקן את

הסטיות האלה. תיקונים יכולים להעשות בצורה כוללת כמו שעשינו עם רואי החשבון,

עם הנושא של ביקורת וחלוקת המענק. אלו נושאים כלליים שמיועדים לכל הרשויות.

בנושאים נקודתיים, הצוות שהקים משרד הפנים, נסרוק את הנושאים, וכל מה

שבסמכות משרד הפנים לעשות, יבדק ויתוקן.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

לפי זכרוני, דווחנו בשלב מסויים על 12 רשויות מקומיות שלקחו כסף מקופת

המדינה לצרכים אסורים של תעמולה, רק 3 מהם החזירו את הכסף. מתוך 23 רשויות, ב-

18 מצאנו את הממצאים האלה.

יי פונד;

כפי שגברתי, אמרה רק 3 החזירו את הכסף.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

רציתי רק לדעת האם זה עניינו של משרד הפנים להוציא הוראה אם משהו הוציא

כספים מקופת המדינה לתעמולה אסורה שהכסף יוחזר. זה המינימום, אני לא חושבת

שצריך להסתפק בזה.

ר' זאבי;

אפילו כפול

עי קלעג'י;

מהדו"ח הזה יצאו כללים ע"י היועץ המשפטי לממשלה. הפצנו הוראות מרחיקות

לכת. הוצאנו חודשיים לפני הבחירות חוזר איך צריכה להיות התנהגות בימי בחירות

ב-93, מבחינת טכניקות וסדר. מבחינת השאלה ששאלתי, בטח שפנינו לרשויות, קיבלנו

מרשויות שרוב הדברים שנאמרו, ימומשו.

עו"ד סיסו;

להמשיך את דברי מנכ"ל משרד הפנים, קודם כל אין לנו את ממצאי הביקורת

החדשה. הביקורת שלנו כיום נועדה למנוע את ה"עליהום" על כל ראשי הערים.

היו"ר די מגן;

זה מבחינת מיצוי הדין.
עו"ד סיסו
אלה שחטאו, אין בעיה למצות איתם את הדין, אבל יש המון פעולות ואלף ואהוד

גורמים.
גי רוזנטל
את דוח הביקורת, הכרתי כמנכ"ל חברה כללית. השאלה היא באיזה פרספקטיבה

רואים אותו. האם חל שינוי, וכמו שקראתי בדוחות קודמים, במעמד הניהול, חל שיפור

הנובע משיפור המשמעת, גם מבחינת הביקורות שנעשות. אני חושב, שהשערות נופלות

בחומרתן ממה שהכרתי בשנים הקודמות מול ההיקף הכולל. פעולות כספיות נעשות,

ברשויות המקומיות והם אלה שקובעות את רמת חייו, ואיכות החיים שלו. בקונטקסט

הכולל הזה מקבלים פופורציות נכונות, וכל אחד שומע אותם היום בין עבירות של גוף

אחד וגוף אחר, קשר של בחירות ומי מביא מקורות, ואיזה אנשים שיודעים את זח,

ומקבלים פורפורצות גם את המניעה. כי השאלה היא גם בחומרה, וגם והאם לא חטאנו

בהכללת נורמה שהיא בעצם, אין נורמה, אלא פעולות. אבל כהתחמקות או עבירה על

החוק, אנו משתדלים הרבה מאד כדי להקטין את הנושאים ולהקטין את אותם חריגות.

נילחם תמורת זה ו נתרום גם בעתיד.

ר' זאבי;

היום זח קיים ברמה אחרת אז אתה רוצה שנגלה אורך רוח וסבלנות? מישהו עשה

פה שחיתות.

גי רוזנטל;

זה ערך בקונטקסט הכללי של קשה ולא קשה.

ר' זאבי;

זה לא מצדיק.

גי רוזנטל;

לא הוגשו תביעות.

ר' זאבי;

זה עדיין לא מצדיק את זה. צריך להקל עלינו, להקל זה לא קיבלנו לראות את

הצדק ולתת עליו את הדעת. ממול מחפשים את הדברים הלא טובים, החלק המשפטי לא

ניקלט.

מבקרת המדינה מי בן פורת;

18 רשויות מקומיות, שמהם רק שליש החזירו את הכספים, פעולה, שלפיה מותר

לשר או לממונה על המחוז לפעול, בשנת 89 כבר היתה הוראה שהממונה יעשה שירות על

חיוב הפעלה אוטומטית של הסמכות הזו, כשהמבקר אומר כבר יותר משנה שלא החזירו.

אינני יודעת אם זה חיבור, אבל מ-72 מתריאים על התופעה, חוזרים ומתריאים, וזה

כל פעם יותר גרוע. אנו לא מתריאים על דברים שהם בסדר.

יו"ר די מגן;



במהלך הדיון, הציע שר המשטרה שאסתפק בדברי התשובה שלו, וערכנו דיון

בהשתתפות מנהל אגף החקירות, ובהשתתפות היועצת המשפטית של משרד המשטרה, והזכרתי

להם יוזמה שלי כחבר הוועדה לפני למעלה מ-10 שנים, כאשר ביקשתי מהיועץ המשפטי

לממשלה, שהשתתף כאן בישיבה, שיקבעו כללים לחקירה בזמן סביר, כדי שראש הרשות

יוכל לתפקד 4.5 שנים, לא כשהציבור רואה בו כל הזמן, אדם בחזקת נאשם במקרה האוב

או הרע, וחשוד במקרה הרגיל, ואכן היועץ המשפטי אז, פרופ' זמיר, היום שופט בית

המשפט העליון, הבטיח שתוך תקופה קצרה הוא יציע נהלים למוסד.

העניין לא נעשה, מזכיר הוועדה ואני, יחד עם היועץ המשפטי של משרד המשטרה,

מנסים לראות מה המשטרה יכולה לתרום בנושא הזה. בעקבות אותו דיון במליאה הכנסת,

הוזמנתי ע"י כמה ראשי רשויות מקומיות לפגישה בעירית רמת גן, והם שטחו בפני את

הבעיה והציגו דוגמאות של ראשי רשויות מקומיות אשר סבלו מעינויי דין, ובסופו של

דבר יצאו זכאים בבית המשפט, ואיך רמת התפקוד שלהם ניפגעה לאורך שנים רבות.

העניין מסובך מורכב וקשה לתיקון, אבל אנחנו מנסים בדרך מסויימת, יהד עם משרד

המשטרה לפתור ולפשט את הליכי החקירה כך שהיא תמוצה בזמן סביר.

הקדמתי את הנושא הזה כדי לענות לנציגי מרכז השלטון המקומי על החשש שלהם

בעניין ה"עליהום", הנה גם בכנסת, אני יכול להעיד גם על מבקרת המדינה שרוכשת

כבוד לשלטון המקומי, ואני לא מתווכח ולא חולק על כך שהשלטון המקומי, מבחינת

רמת הדיון נמצא במגמת עליה. אבל אני חייב לומר, כח"כ, שבא מהשלטון המקומי,

שאני מאד מאוכזב נוכח הדו"ח הקשה והחמור הזה. הדברים שמבקרת המדינה בדקה,

הממצאים הללו היו יכולים להיות מתאימים לפני עשרות שנים. לא זו הרמה, ולא אלו

המימצאים שחשבתי שאליהם תגיע מבקרת המדינה.

הצעד המתבקש הוא, אני רוצה להזכיר שהיועץ המשפטי לממשלה נמצא עכשיו

בישיבת הקבינט, וכידוע השנה הוועדה מעורבת יותר במעקב אחר הטיפול בפניות מבקר

המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, ע"פ סעיף 14ג'. אבל, כשאנחנו סוקרים את דו"ח 43,

דו"ח 44, הדו"ח על השלטון המקומי, ואתה מונה כ-25 פניות של מבקרת המדינה ליועץ

המשפטי לממשלה ברוח סעיף 14ג' , זוהי מנה גדושה מאד, וחבל שחלק מהפניות קשורת

לשלטון המקומי. בנושאים הללו, המערכת, הפרקליטות, והמשטרה, במידה והיועץ

המשפטי לממשלה מעביר את העניינים הלאה, גם כאן הייתי תובע ומבקש למצות את

הדין, ולעשות זאת בזמן קצר ככל האפשר, מבלי לפגוע ביסודיות החקירה וכמובן

בתפקוד הנאות והמתאים של המערכת המשפטית.

אני מבטיח לך, גברתי מבקרת המדינה, כפי ששמעת גם אתמול במליאת הכנסת,

וכפי שחברי הוועדה יודעים, אנחנו בעיקר באמצעות ועדת המישנה, ברשות חה"כ

הירשזון, נהפוך כאן כל אות. כפי שלא גמרנו את הפיקוח על 43. אנו תובעים את

החזרי הכספים מחברת העובדים לקרנות הפנסיה. כפי שאתמול הכנסת קיבלה החלטה,

שעירית ירושלים תחזיר את הכסף שגבתה בגין אגרת ביוב, היא תחזיר זאת לתושבים,

כך אנו מתכוונים לעשות. הכוונה היא להגיע למליאת הכנסת, ולעגן את מימצאי הדו"ח

בנוסח הסיכומים וההצעות של הוועדה, כהחלטות כנסת. לבקש ולדרוש ולעקוב אחר

העניין של הסיכומים וההצעות שתקבלנה מעמד של החלטות כנסת, שכל מי ששלח את ידו

לקופה הציבורית, לצרכיו הפוליטיים או לצרכיו הפרטיים, יחזיר את הכסף. בכל זאת

מסלול שונה וניפרד, המסלול של היועץ המשפטי לממשלה צריך לנקוט בו, ואני מניח

שהוא נוקט בו.

אם נתרום את תרומתנו כוועדה, להבין את הדו"ח, לארגן את מה שמתבקש כסיכום

וכהצעה בההלטת הכנסת. נעקוב אחר החלטות הכנסת, נסייע ליועץ המשפטי לממשלה,

ולפרקליטות המדינה למשטרה, לעשות את אשר צריך לעשות, אני בטוח שהדו"ח הזה

יתרום תרומה נוספת בהעלאת רמת השלטון המקומי, וניקוי האורוות במקום שצריך

לנקות אותם, ואפילו בהרתעת בכירי השלטון המקומי בעתיד, מעשיית חטאים כפי שאנו

קוראים בדו"ח זה. הישיבה נעולה, תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים