ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 28/03/1995

ממצאי מעקב - מלכ"רים ומוסדות ציבוריים (עמ' 67 בדוח 44 של מבקר המדינה) ובקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא פיקוח הרשויות המוסמכות על עמידת המלכ"רים בתנאים לפעולתם; רשם העמותות - מעקב מדו"ח 39 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 358

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. כ"ו באדר בי התשנ"ה (28 במרץ 1995) , שעה 10:30
:
הו
חברי הוועדה;

די מגן - היו"ר

ר' זאבי

אי סלמוביץ

י' שפי

די תיכון
מוזמנים
משרד מבקר המדינה: מרים בן-פורת - מבקר המדינה

יאיר הורוביץ - מנכ"ל

יהושע רוט - עוזר למבקר המדינה

בועז ענר - סמנכ"ל

אריה דוידזון - משנה למנכ"ל

משה שקד - ממונה על אגף

אליעזר בראונר - סגן ממונה על אגף

שרה אלון - מנהלת ביקורת ראשית

טלי בר - מנהלת ביקורת ראשית

אריה גול - מנהל ביקורת ראשי
משרד הפנים
בן-ציון גרינברג - רשם העמותות
משרד האוצר
גרי אגרון - סגן נציב מס הכנסה

יהושע דוד - מנהל מהלקת המלכ"רים

יעל שביט - מבקרתאגף מס הכנסה ומס רכוש
מכס ומע"מ
אברהם פרהי - סגן מנהל המכס לביקורת

ישעיהו בן-יהונתן - סגן מנהל המכס ומע"מ
יועץ כלכלי
סמדר אלחנני

יועצת משפטית; אנה שניידר

מזכיר הוועדה; ברוך פרידנר

קצרנית; חדוה בנקין
סדר-היום
א. רשם העמותות - מעקב מדו"ח 39 של מבקר המדינה - עמי 502.

ב. מלכ"רים ומוסדות ציבוריים - עמי 67 בדו"ח 44 של מבקר המדינה -

מעקב ובקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא פיקוה הרשויות המוסמכות

על עמידת המלכ"רים בתנאים לפעולתם,



א. רשם העמותות - מעקב מדו"ח 39 של מבקר המדינה

(עמוד 502)
הי ו"ר ד' מגן
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

חבר-הכנסת תיכון, ביקשת להעיר הערה לסדר. בבקשה.

ד' תיכון;

מחר מתכנסת הממשלה לדון בהסדר שעוסק בקרנות הפנסיה. על פי החומר שדולף, ממשלת

ישראל מתכוננת לחתום על הסדר, שלפיו ישועבד משלם המסים לסכומים אדירים, של

מיליארדי שקלים מדי שנה, לצורך הסדר.

הוועדה הזו, באמצעות הדוחות של מבקרת המדינה, עוקבת מקרוב אחר הנעשה בקרנות

הפנסיה, ואציין, לפי מיטב זכרוני, שני דוחות: דוח 38 ודוח 43 והביקורת על קרנות

הפנסיה נעשתה באמצעות האוצר, שהרי לדוח קרנות הפנסיה אי אפשר היה להגיע. אם

זכרוני אינו מטעני, בדוח 43 נאמר שהגרעון האקטוארי מגיע לסכומים של 25 מיליארד

שקלים, כשהדבר קשור בקרנות של ההסתדרות, ובסך כל הקרנות - לסכומים של כ-28

מיליארד שקלים. אם משערכים את שני הסכומים הללו, מגיעים לגרעון אקטוארי של

כ-41-40 מיליארד שקלים. אלה הם סכומים אדירים, והממשלה לא אומרת לנו מה קרה

בקרנות הפנסיה, איך התגלגל הענין הזה, מי אשם. אנחנו רק מתבקשים, בשם 650 אלף

העמיתים, לחתום על שטר בלנקו, בלי שאנחנו יודעים מה קרה ואיך קרה.

אני מבין שהכנסת אישרה את מה שנקרא: תהליך החלת ביקורת המדינה על מוסדות

ההסתדרות. אני מבקש לקיים דיון דחוף בנושא הזה ולזמן את כל הגורמים. הכשלון

והגרעון כאן לא יישארו יתומים. אנחנו רוצים לדעת מה קרה, מי אשם, וזאת לא פעולה

אוטומטית שמשלם המסים צריך לכסות כל גרעון.

אני רוצה להזכיר שעד לפני כשנה היו מופיעים כאן, בתוך החדר הזה, אנשי

ההסתדרות ובעזות מצח אומרים שאין גרעון ושזה דמיון של כל מיני אנשים ועוד יוכח

שהכל דברי הבל והסדנה פוליטית. משהתחלף השלטון בהסתדרות, מסתבר שהגרעון הרבה יותר

גדול וההתמוטטות מאחורי השער, לפחות לפי דברי יושב ראש ההסתדרות דהיום.

אני חושב שהוועדה לענייני ביקורת המדינה, שמלווה את הנושא הזה מזה שנים רבות,

חייבתם לקיים תוך שבוע ישיבה, כדי שהמבקרת תאמר לנו מה בדעתה לעשות לאור הדוחות

הקשים שפורסמו והסיכום, שעל פיו עומדת הממשלה לשעבד את עתידנו למשך שנים רבות בלי

שאנחנו יודעים בכלל על מה מדובר ובלי שהממשלה יודעת על מה מדובר.

מדובר כאן בשליפה מן המותן של הממשלה, ובשל שיקולים כאלה ואחרים - בוודאי

זרים לענין - העסק מתגלגל במלוא היקפו וישפיע על חיינו במשך שנים רבות.
היו"ר ד' מגן
אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה, כי מזכירות הוועדה מנסה לתאם כמה ישיבות

בתקופת הפגרה. חשבנו לקיים כבר תוך שבועיים, ביום שלישי - אנחנו נמצאים בעיצומו

של תיאום הנושא - דיון בנושאים שהעלה חבר-הכנסת דן תיכון: הראשון, ביקורת המדינה

בהסתדרות; השני, המלצה למבקר המדינה להכין דוח נפרד לפי סעיף 14(ב} לענין קרנות

הפנסיה. כמו כן יידונו הצעות לסדר היום שהעבירה הכנסת בשבוע שעבר לוועדה שלנו,
בנושא
החקירה בהסתדרות, של חברי הכנסת שמאי, גוטמן, טמקין וגפני. אם התיאום

יעלה יפה, אני מקווה שאכן נקיים את הדיון תוך שבועיים.
ד' תיכון
ענין קרנות הפנסיה איננו סובל דיחוי . יכול להיות שתידרש כאן התערבות בזמן

אמת, כי איש אינו יודע מה קוריו, ומסתירים מן הציבור, אבל מחייבים אותו בעת ובעונה

אחת, וגם מי שמציע לחלץ את הקרנות הללו, הוא עצמו אינו יודע במה מדובר.
הי ו "ר ד' מגן
חבר-ההכנסת תיכון, אתה לא מציע לקיים ישיבה בלי שנתאם את המועד עם המוזמנים.

די תיכון;

אני מציע שתחייב לבוא בתאריך מסויים, כי מעצמם הם לא יופיעו.
היו"ר ד' מגן
אנחנו נפעל כמנהגנו, ועד היום מנהגנו עלה יפה, וכשהיינו צריכים לזמן זימון

בתוקף, גם זה נעשה.

באורנה הזדמנות נשמור גם על הפרופורציה מבהי נת חשיבות הנושאים. אני רוצה

להזכיר לחברי הוועדה כי גם בחודש מאי נקיים שתי ישיבות: הראשונה - ב-8 במאי, ובה

נשלים, בעזרת הי, את הדיון בענין ההגנה על הפרטיות, והשניה - ב-10 במאי. דוח

מבקר המדינה 45 יונח על שולחן הכנסת, וכמובן, הוועדה תתכנס באותו יום, 5 ימים

בטרם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת.

אני רוצה לומר לך, חבר-הכנסת תיכון, שהעלית נושא חשוב, ואם אכן נצליח לקיים

את הדיון בעוד כשבועיים - אולי לא ביום שלישי, אלא ביום אחר, בשל ביקור ממלכתי של

מבקר המדינה של שוודיה המבקרת כאן - זה מאוד רצוי.

במסגרת זו של ההקדמה לפתיחת הישיבה, אני רוצה לומר שחברי הועדה שמשתתפים

בדיונים בוודאי שמו לב שאנחנו מנסים לנצל את התקופה שבין הדוחות, לאחר שמיצינו את

הדיון בדוח 44 ולקראת הדיונים שייפתחו בדוח 45 ב-10 במאי 1995. כדי לתקוף נקודות

אשר הופיעו בדוחות קודמים, ואנחנו מנסים להיכנס לשדות שהביקורת הצביעה עליהם

כשדות פרוצים או לתחומים שבהם גוף אחד או אדם אחד מרכז בידיו סמכויות רבות.

הזכרתי כרגע את ענין רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים. אנחנו נמצא גם מועד

להתייחס לאפוטרופוס הכללי. בשבוע הבא, בדיון עם שרת העבודה והרווחה, נמשיך דיון

בעדכניותו של נושא האגודות השיתופיות וסמכויות של רשם האגודות השיתופיות, והיום

ננסה לשלב דיון בשני נושאים קרובים: הנושא הראשון, רשם העמותות, כמובן, כפי שהוא

מופיע בדוח 39, ונקבל עדכון מה קרה בארבע השנים האחרונות, והנושא השני, מלכ"רים

ומוסדות ציבוריים, כמופיע בדוח 40 וממצאי מעקב המוזכרים בדוח 44.

אבקש מנציגי משרד מבקר המדינה להציג את שני הנושאים.
שרה אלון
אנחנו בדקנו את רשם העמותות בשנת 1988, וזה פורסם בדוח בשנת 1989.

חוק העמותות חוקק ב-1980 והוא בא להסדיר את עני י ני מוסדות העמותה, ניהול

הכספים והחשבונות ודרכי פירוקה. מצאנו שבאותה שנה - כאמור, זה היה לפני חמש שנים

- היו כ-780 בקשות לרישום עמותה שלא טופלו על ידי היחידה. בבדיקה של תיקים נמצא

שמשך הטיפול ברישום עמותות ואישורן היה בין 6 ל-21 חודשים, דהיינו, משך טיפול

מאוד ארוך.

נמצאו הרבה מאוד תיקים שהיו בהם דוחות כספיים שלא נבדקו - 835 תיקים שהדוחות

הכספיים שלהם לא נבדקו.



נמצאו ביחידה כ-27 בקשות לזירוז הליכי אישור העמותה, שבאו מלשכת השר או

מלשכות אחרות בתוך המשרד, וזה זירז וקידם את משך הטיפול ברישום העמותה, כמובן, גם

על חשבון עמותות אחרות.

באותה תקופה היינה ביחידה רשימה של 150 עמותות, שהיה חשד שהן פועלות פעילות

עסקית כלשהי, וגם בעניינן לא נעשה דבר. זאת אומרת, הרשם בזמנו לא פעל ולא בדק, לא

את הדוחות ולא את מהות הפעילות שלתן.
דבר נוסף
נותרו באורנה שנה - אולי היום יש מספרים מעודכנים יותר - כ-11 אלף

אגודות עותמניות שהיה להן פרק זמן של שנה להירשם כעמותה והן לא עשו זאת, ולמעשה

הן פועלות מתוקף חוק האגודות העותמניות מ-1909, ואין להן חו,בות שיש לעמותות,

וכמובן, גם רשם העמותות, אין בידו הסמכות, לפקח עליהן ולעקוב אחר פעילותן.

צריך לציין שבאותה תקופה, במשך כשמונה חודשים לא היה בכלל רשם והיתה תחלופה

של רשמים. מכאן אפשר להבין את חוסר הפעילות של היחידה באותה תקופה.

היו"ר ד' מגן;

אמרתי שיש קשר מסויים בין הנושאים ואני מצטט מדוח 44, ממצאי מעקב בענין
מלכ"רים ומוסדות ציבוריים
"עד אוקטובר 1993 לא הפיק האגף" - מדובר על אגף מס

הכנסה ומס רכוש - "מדגם כאמור. באוקטובר 1993 ביקשה המחלקה לתכנון ולכלכלה

שבהנהלת האגף משירות עיבודים מממוכנים שבמינהל הכנסות המדינה להפיק רשימה ממוחשבת

של חברות שבבעלות עמותות, כדי לפחור כאלו שיש מקום לבדוק את ספרי חשבונותיהן".

בכך אני רק מסביר מדוע אני רואה קשר בין שני הנושאים העומדים על סדר היום בישיבה

זו.

חלק ניכר מהמלכ"רים הם בבעלות עמותות, ומעניין ללמוד ולדעת מה התפתח ביחידת

רשם העמותות ובמשרד הפנים מאז דוח 39. שכאמור, התרכז בנושא העדרות הרשם במשך

שמונה חודשים ומשך הזמן הבלתי סביר לרישום עמותה, ואני רוצה להוסיף ולשאול: מה

נעשה ומה יכולתו של הרשם בכל מה שקשור בפיקוח על העמותות, כולל בדוח השנתי שכל

עמותה צריכה להגיש לרשם? האם הוראות החוק מתמלאות כלשונן וכרוחן? האם יש בעיות

טכניות? האם הרשם מרגיש שאכן יש לו הכלים לקיים את ההוראות והנהלים כפי שנקבעו על

ידי הכנסת? בבקשה.
בן-ציון גרינברג
קודם כל מאז הדוח האחרון נכנסה הרשמת דאז לתפקיד, ואני החלפתי אווזה בסוף

1992. כך שאני יכול לדווח מיידע אישי על התקופה של השנתיים וחצי האחרונות.

בראש וראשונה אנחנו יכולים לבשר לוועדה שיש שיפור ניכר מאוד בנושא של זמן

הטיפול ברישום עמותות, כשב-1988 הזמו הממוצע היה כשנה ויותר לטיפול ורישום, והיום.

אנחנו רושמים 70% מהבקשות תוך שלושת עד ארבעה חודשים, וגם אז הסיבה לפער הזה בין

תאריך ההגשה לבין סיום הטיפול תוא בעיקר בשל התכתבויות בי ני נו לבין מייסדי

עמותות, על מנת להבהיר פרטים אלה או אחרים שאנחנו דורשים להבהיר כדי לקדם את

הטיפול, ואנחנו פשוט ממתינים לתשובות; שלהם כדי לסיים את הטיפול.

הטיפול המשרדי שלנו בכל הקשור בתיק, עד לשלב שאנחנו חייבים לפנות למייסדים,

הוא בדרך כלל שבועיים עד שלושה שבועות, כך שבנושא הזה אנחנו בהחלט התקדמנו ויש

שיפור ניכר; וזאת על אף שמספר התיקים המוגשים למשרד שלנו הולך וגדל מדי שנה. היום

אנחנו עומדים על 26 אלף תיקים ויותר במשרד שלנו, כשיש כמעט 21 אלף עמותות רשומות

במדינת ישראל, ומספר התיקים החדשים שנפתחים אצלנו הוא בממוצע 150 עד 170 פר-חודש.
היו"ר ד' מגן
איך אתה מסביר את הפער בין 26 אלף תיקים ל-21 אלף עמותות?
בו-ציון גרינברג
מקצתן, אלה בקשות שמחכות לסיום הטיפול. רוב רובן הן בקשות שהוזנחו על ידי

המייסדים, הבקשות בוטלו, או שאנחנו סירבנו, במקרים בודדים מאוד, לבצע את הרישום

מסיבות חוקיות אלה או אחרות.

לגבי הבעיה של פניות לזירוז שהדוח הצביע עליה, אני גם שמח לדווח שהתופעה הזאת

כמעט שאינה קיימת בכלל, בוודאי שלא מצד גורמים רשמיים. לפעמים אנחנו מקבלים בקשות

לזירוז מהמייסדים עצמם, כי לוח הזמנים שלהם מאוד לוחץ. למשל, אם יש תקציבים או

תרומות שהם עלולים להפסיד אם לא יקבלו את התעודה עד ונאריך מסויים, אם הם מגישים

לנו בכתב בקשה לזירוז כשהיא מנומקת, אנחנו שוקלים את הדבר הזה, ובמקרים בודדים

אישרנו לזרז את הטיפול בבקשה. אם נביא בחשבון שקצב הרישום שלנו היום הוא די טוב,

בזמן אמת, הסיבה להגשת בקשות לזירוז כמעט שנעלמה כליל, כיוון שאנחנו מוציאים מיד

את התיקים לטיפול, ואין סיבות מיוחדות שבגללן יש בכלל צורך לבקש זירוז. אם כן,

התופעה הזאת כמעט שנמחקה כליל.

הבעיות העיקריות שעדיין קיימות אצלנו הן בשני תחומים נוספים שהדוח הקודם
הצביע עליהן
בראש וראשונה, הנושא של דרישות להגשת דוחות כספיים ובדיקה וחקירות

של עמותות שהגישו או שלא הגישו עדיין את הדוחות. היום אנחנו נמצאים עדיין בפיגור

רב בנושא זה. לפי הבדיקה שלנו, לא יותר מ-20% עד 25% בממוצע מכלל העמותות מקיימות

את החוק כלשונו, בכל הקשור להגשת דוחות בזמן. החוק מחייב שכל עמורנה תגיש דוח כספי

שנתי לאסיפה הכללית השנתית הרגילה של כלל החברים ואחר כך להגיש לנו את הדוח הזה

תוך שבועיים לאחר קיום האסיפה הכללית השנתית. לדאבוני, הדבר הזה לא קויים ברוב

רובן של העמותות. אנחנו בודקים את התיקים של העמותות בדיקה מדגמית.
הי ו "ר ד' מגן
מה אחה עושה בענין הזה כדי לקדם את פני הביקורת?

בן-ציון גרינברג;

בראש וראשונה אנחנו המצאנו מין סנקציה פרקטית שמתחילה לעבוד טוב מאוד.

כשעמותה ניגשת אלינו לבקש שירותים כאלה או אחרים, כגון: העתקי מסמכים לצורך הגשה .

למס הכנסה, לעיריות לצורך פטור מארנונה וכן הלאה, אנחנו בודקים מיד את התיק, ואם

התיק לא מסודר ולא קיבלנו את הדוחות במלואם, אנחנו מסרבים לתת את השירות, פשוטו

כמשמעו. אנחנו רואים את זה כחלק מן הסמכויות שלנו, על אף שהחוק לא מתייחס לזה

במפורש, ואנחנו רואים שהסנקציה הזאת היא מאוד אפקטיבית. ברגע שהעמותה צריכה

אותנו, זו ההזדמנות שלנו לפנות אליה ולדרוש שהיא תעדכן את התיק, והדבר הזה עובד,

אבל זה טיפול נקודתי, ויחסית, פאסיבי.

מעבר לכך יש סנקציה יזומה שלנו. המצב של כוח האדם היום אינו טוב בהרבה מהמצב

בהצעה המקורית, בעת חקיקת חוק העמותות. נוסף לרשם העמותות ולסגן רשם רשם העמותות,

יש רק עורכת דין אחת נוספת בתקן. מעבר לכך היינו חייבים לפנות לשר המשפטים לאשר

לנו העסקת קבלנים, ואחנו מעסיקים עורכי דין קבלנים על מנת לבדוק תיקים. הדבר הזה

הוא בוודאי לא תקין, התיקים מוצאים מהמשרד על מנת שהקבלנים יוכלו לטפל בהם, הם

עצמאיים לכל דבר, ולכן אין לנו שליטה מלאה על קצב העבודה שלהם.

אם בעת חקיקת חוק העמותות היה צפוי שיהיו אולי 5,000 עמותות במדינת ישראל -

וכך קראתי במסמכים של אז - והיום אנחנו עומדים על מעבר ל-20,000 עמותות, ברור

שכוח האדם הדרוש על מנת לאפשר אכיפה אפקטיבית על פי חוק העמותות לא קיים אצלנו

ביחידה. לכן המקסימום שאחנו יכולים לעשות היום זה בדיקה מדגמית, ואנחנו עושים את

זה. אם מגלים שבתיק אין דוחות כספיים, אנחנו פונים לעמותה במכתב ודורשים שהיא

תגיש את הדוחות החסרים.



אם העמותה עומדת בסירובה לטפל בדבר, היו כבר מקרים שאנחנו העברנו את התיקים

האלה לפרקליטות בצירוף בקשה שהיא תגיש לבתי המשפט בקשות לפירוק העמותות. לדאבוני,

גם בקטע הזה אין מה לבשר, כיוון שגם בפרקליטות קיימת בעיה של עומס, והתיקים שלנו

לפירוק עמותות הם בתחתית סולם העדיפויות. פרקליטות מחוז חיפה אפילו הודיעה לנו

שהיא לא מוכנה בכלל לטפל בפירוק של עמותות, גם אם הפירוק הוא תוצאה של חקירה

שהצביעה על אי-חוקיות בניהול העמותה. היום אנחנו מחכים לתשובה של היועץ המשפטי

לממשלה על בקשתנו להסמיך את היחידה שלנו לטפל בתיקי פירוק בעצמנו, שלא באמצעות

הפרקליטות, אבל תשובה עדיין אין.
הי ו "ר ד' מגן
החוק לא נותן תשובה לסוגיה הזו?

בן-ציון גרינברג;

החוק מסמיך את רשם העמותות לבקש פירוקים, אבל על פי הנוהל הקיים בכל משרדי

הממשלה, אנחנו יכולים לגשת לבית משפט רק באמצעות הפרקליטות, ואם בפרקליטות יש

עומס ויש סדר עדיפויות אחר, אנחנו נמצאים בתחתית הסולם והתיקים שלנו לא זזים. יש

לנו, למשל, תיקים שהגשנו לפרקליטות מחוז תל אביב שנמצאים שם כבר יותר משנתיים

והבקשה לפירוק עוד לא הוגשה. במשך התקופה של שנתיים וחצי שאני בתפקיד לא הצלחנו

לפרק ולו עמותה אחת, גם כשהבקשה שלנו היתה מבוססת על מסקנות של חוקר ממשלתי שמצא

תוצאות של מרמה, זיוף וכן הלאה בהתרמות הציבור של עמותות מסויימות. המצב הזה לא

תקין, אני מודה בכך, וזו הסיבה שביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה את ההסמכה לנהל את

תיקי הפירוק האלה בעצמנו. הבנתי מעדכון לאחרונה שהבקשה הזאת נמצאת אצל פרקליטות

המדינה, היא בודקת אווזה, ואני מקווה שאנחנו נקבל תשובה חיובית.

מעבר לכך, הפרקליטות גם אמרה, ובצדק, שהסנקציות הקיימות היום בחוק הן

מצומצמות מאוד. פירוק הוא הסנקציה האפקטיבית היחידה שיש. מעבר לכך יש בחוק

העמותות קנס המוטל על עבריינים שעומד עכשיו על 1,000 שקלים ישנים, ואם נצמיד את

הסכום הזה, אנחנו לא מגיעים לסכום גדול, ופה אומרת הפרקליטות, ובצדק, שעם סנקציות

כאלה לא כדאי להשקיע כוח אדם.

כידוע לך, אדוני היושב ראש, יש עכשיו הצעת חוק לשיפור ניכר בכל הקטע הזה בחוק

העמותות, שהיושב ראש הוא גם אחד היוזמים שלה. הצעת החוק הזאת כבר עברה קריאה

טרומית ויש טיפול מזורז בנושא הזה. ועדת השרים לענייני חקיקה גם סמכה את ידיה על

הצעת החוק הזו, כך שאני בטוח שבצורה זו או אחרת החוק הזה יעבור כבר בישיבה הבאה

של הכנסת. החוק החדש יקבע סנקציות די רציניות בהשוואה לחוק הקיים, כולל מאסר שלוש

שנים לעבריינים על סעיפים רבים, לרבות שימוש בכספי העמותה שלא על פי מטרותיה, וזה

היום דבר מאוד חשוב ופריצת דרך מאוד גדולה.

מעבר לכך, אנחנו התחלנו לטפל בנושא של חקירות. כשאני נכנסתי לתפקיד, עוד לא

הופעלה הסמכות הזו בכלל. מינינו חוקרים במקרים בודדים שממש זעקו לטיפול, אבל כפי

שדיווחתי, תוצאות החקירה לא נשאו פרי, מכיוון שפשוט לא יכולנו להזיז את הדברים

קדימה, מעבר לתוצאות של החוקר עצמו.

בנושא של אגודות עותמניות, ערב כניסת החוק לתקפו, ב-1981, היו כ-19 אלף

אגודות עותמניות במדינת ישראל. החוק התכוון שהאיום הכרוך בסמכות שהוא הקנה לרשם

למחוק כל אגודה עותמנית שלא תגיש בקשה לרישום - האיום הזה יעשה את שלו, וכל

האגודות העותמניות יבקשו רישום. מאז הגישו מספר די מצומצם של אגודות בקשות

לרישום. מתוך אותן 19 אלף אגודות, כ-4,600 אגודות עותמניות בסך הכל הגישו בקשות

לרישום, מתוכן נרשמו כ-4,000 אגודות כעמותות. זאת אומרת, היום יש עדיין מלאי של

כ-15 אלף אגודות במדינת ישראל, שכאמור, קיימות על פי חוק האגודות העותמניות

מ-1909, בלי פיקוח של רשם העמותות ובלי פיקוח של כל גורם אפקטיבי, אפילו מחוץ

ליחידת רשם העמותות.
ר' זאבי
מדוע הן לא עוברות מן העולם?
בן-ציון גרינברג
החוק אומר שרשם העמותות יכול למחוק אגודה עותמנית. עד היום לא הופעלה הסמכות

הזאת. מעבר לכך, אגודות עותמניות המשיכו להגיש בקשות גם מעבר לתאריך שקבוע לכך

בהוק. משרד הפנים המציא חוות דעת - גם אני תומך בה - שמצאה שאפשר לפרש את החוק כך

שניתן עדיין לרשום היום אגודות עותמניות, אלא שאם לא הגישו את הבקשה תוך השנה

הקבועה בחוק, כי אז האיום של המחיקה שריר וקיים. אני בעצם ירשתי את המצב הזה

והמשכנו בכך, ולו רק בגלל האינטרס הברור של המחוקק שהאגודות העותמניות ייעלמו מן

העולם, כפי שאמרת, לכן אנחנו רושמים אותן, אבל המצב הזה הוא לא תקין במאה אחוז,

כיוון ששוב, הרישומים היום של האגודות העותמניות מבוססים על פרשנות מסויימת של

החוק, וזה לא ברור על פניו שכך אפשר.

ר' זאבי ;

תרשה לי לשאול. אני עמדתי בראש אגודה עותמנית, והייעוץ המשפטי שקיבלתי הוא

שאני חייב תוך שנה להפוך את האגודה לעמותה, ואם לא אהפוך לעמותה, היא ונתבטל. יכול

להיות שקיבלתי ייעוץ לא נכון, אבל אני הזדרזרתי והעברתי את הבקשה. לא הפכנו

לעמותה, אלא הפכנו לחברה ציבורית, עם כל התהליך הקשה, חברה שיש בה כל היתרונות,

אבל הייעוץ המשפטי שקיבלתי אמר לי מפורשות: תוך שנה, אם אתה לא הופך לחברה או

לעמותה, אתה מתבטל. קיבלתי ייעוץ לא נכון? אולי הייעוץ לא נכון, אבל אני חושב

שהוא צודק.
בן-ציון גרינברג
- במקצת. החוק מסמיך את הרשם למחוק אגודות עותמניות. החוק אומר שהרשם רשאי

למחקן. על אף שאולי אפשר להתווכח גם פה אם "רשאי" פירושו חייב, הגישה המסורתית

של רשמי העמותות היינה שזו סמכות וולונטרית של הרשם. אני חייב לומר שמבצע כזה של

מחיקות עומד על הפרק. נשארת רק בעיה אחת.
ר' זאבי
אני מניח שיש אגודות עותמניות שבהן אנשי האגודות כבר אינם בעולם החיים, כך

שזה רישום הסטורי .
בן-ציון גרינברג
בוודאי. כאשר נטפל בדבר הזה, אני בטוח שנגלה שמתוך אותן 15 האגודות

העותמניות הרשומות עדיין בספרי המחוזות 20% עד 30% קיימות רק על הנייר ותו לא,

ולא תהיה שום בעיה למחוק אותן.

יש לנו היום שתי בעיות משפטיות שאנחנו חייבים לטפל בהן על מנת לצאת למבצע כזה

של מחיקת אגודות עותמניות. ראשית, כיוון שהמשרד שלנו המשיך ברישום אגודות

עותמניות גם מעבר ל-1982, אנחנו חייבים לתת הזדמנות שווה לכל אגודה עותמנית.

כשאנחנו נצא במצבע למחוק את כולן, בוודאי שלפחות מקצתן יבואו אלינו בבקשה להירשם

כעמותה, כיוון שלא ירצו להימחק. כדי לעשות מאסה של רישומים כאלה, אנחנו רוצים

שהחוק יהיה מוסדר ושהמגבלה הפורמלית של שנה תימחק. ואמנם בהצעת חוק שמונחת היום

על שולחן הכנסת כלול גם סעיף שיאפשר רשמית רישום של אגודות עותמניות היום, בלי

המגבלה של שנה כפי שהופיעה בחוק המקורי. ברגע שהדבר הזה יתאפשר, אחנו מתכוונים

לצאת למבצע כזה. אמנם זה מבצע שדורש קצת כוח אדם והשקעה, אבל היום, בעידן המחשב,

אנחנו מקווים שנוכל לעשות זאת בצורה מרוכזת וטובה.
ר' זאבי
אולי אתה מוכן להגיד בקצרה מה ההבדל ביו אגודה לעמותה. כפי שהוסבר לי, ההבדל

הוא רק באספקט של הפיקוה.

בן-ציון גרינברג;

קודם כל זה אספקט רהב מאוד.

ר י זאבי;

אני מחשיב אותו, אבל פרט לנושא הפיקוה, זה בדיוק אותו דבר.
בן-ציון גרינברג
זה לא בדיוק כך. הוק העמותות גם מסדיר את-הנוהל הפנימי של העמותה בצורה הרבה

יותר קפדנית מאשר הוק האגודות העותמניות. יש הרבה סעיפים קוגנטיים בהוק העמותות

שקובעים נהלים ספציפיים לגבי היהסים של ההברים בינם לבין עצמם, היהסים שבין

החברים לביו הברי הוועד וועדת הביקורת. זאת אומרת, גם כל הניהול הפנימי של העמותה

מוסדר באופו שאמור לשמור בצורה הרבה יותר קפדנית על זכויות ההברים וגם על אהריות

העמותה כלפי ההברים וכלפי הציבור כולו.
ר' זאבי
וגם כדי לצאת מהתקופה העותמנית.
בן-ציון גרינברג
נכון. זה אכו הוק שאבד עליו הכלה.
הי ו "ר ד' מגן
תודה רבה.



ב. ממצאי מעקב - מלכ"רים ומוסדות ציבוריים (עמ' 67 בדוח 44 של מבקר המדינה)

ובקשת חוות דעת ממבקר המדינה בנושא פיקוח הרשויות המוסמכות

על עמידת המלכ"רים בתנאים לפעולתם
היו"ר ד' מגן
בבקשה, מר בראו נר.
אליעזר בראו נר
בניגוד לתחום של העמותות, אני שמח לציין שהתחום של מלכ"רים ומוסדות ציבור,

חלה בו התקדמות רבה, התקדמות שנובעת במידה רבה מביקורת המדינה. בדוח 40 נערכה

ביקורת מקיפה בנושא הזה, ושם תואר בהרחבה מצב לא טוב, הן מבחינת מלכ"רים והן

מבחינת מוסדות ציבור. על מלכ"רים מפקח אגף המכס ומע"מ, ועל מוסדות ציבור - נציבות

מס הכנסה באמצעות מחלקה שעוסקת בנושא הזה, והכינוי שלה הוא ממצו"מ: מחלקה למוסדות

ציבור ומלכ"רים.

שני הגופים האלה נהנים מהטבות מס. על מלכ"ר יש מסים אחדים שחלים, אבל בעקרון

ההטבות הכרוכות במעמד הזה הן הטבות של מיסוי. כפי שציינתי, בעקבות הביקורת נערכו

שינויים מפליגים, ואני אסקור אותם תוך התייחסות למלכ"רים ולמוסדות ציבור בנפרד.

לגבי מלכ"רים נמצא שאגף המכס לא הקפיד לבדוק את האופי שלהם לפני רישומם

כמל"כר. בממצאי המעקב נמצא שהאגף גיבש לעצמו מבחנים כיצד לסגוו מלכ"רים,

ובמבחנים האלה הוא גם גיבש לעצמו איזה חלק מותר למלכ"ר להיות מוגדר כחלק עסקי, כי

יש מלכ"רים שיש להם איזה שהוא מימד עסקי, אבל הם עדיין נחשבים למלכ"רים.

מהאספקט של פיקוח נקבע שהאגף לא הנהיג מעקב אחר פעילות של המלכ"רים כדי לבחון

אם חל איזה שהוא שינוי בפעילות שלהם שמחייב שינוי מעמדם, כי מלכ"ר יכול לפתח

פעילות עסקית, וצריך לעקוב אחרי הענין הזה.

נעשתה איזו שהיא פעולה מצומצמת על ידי האגף, ובפעולה המצומצמת הזו הם אכן

מצאו שדי הרבה מלכ"רים פיתחו פעילות עסקית.

עם זה הודיע האגף בזמנו למשרד מבקר המדינה שהוא מעדיף להפנות אמצעים לבדיקת

עוסקים, ולא למלכ"רים.
ר' זאבי
יש פה בעיה. תיאטרון הבימה, למשל, הוא מלכ"ר. הוא עוסק בפעילות עסקית.

מוזיאון ישראל מחזיק חנות. בחנות מוכרים. זו פעילות עסקית.
אליעזר בראו נר
אבל הפעילות העסקית מנוהלת בנפרד.
ר' זאבי
אבל מסגרת הגג שלו, מסגרת האם שלו, היא מלכ"ר, ובתוכו יש יחידת משנה שעוסקת

בעסקי לשם עסקי. בה"בימה" או ב"קמרי" זה יותר מהכל. יש פה בעיה.
אליעזר בראו נר
יש כמה מבחנים להפרדה בין פעילות עסקית לפעילות מלכ"רית.
אריה דוידזון
קבעו קריטריון להיקף הפעילות העסקית שמותרת למלכ"ר והוא עדיין ייחשב כמלכ"ר.

ר' זאבי;

כל הפעילות של "הבימה" היא למכור כרטיסים, מנויים או כרטיסים בודדים. זה עסק

שמפסיד, אבל עסק; עסק מסובסד, אבל עסק. יש פה בעיה.
היו"ר ד' מגן
לעניות דעתי, כל עוד הוא מפסיד, או גם אם הוא מרוויח והרווהים הם לצרכיו שלו,

הוא מלכ"ר.

ר' זאבי;

אני מקבל את ההגדרה שלך. במוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב אני הגעתי ל-40% הכנסה

עצמית, אין עוד תקדים כזה בשום מקום. 40% מהתקציב השוטף שלנו זו הכנסה עצמית, אבל

זה בזכות פעילויות עסקיות. השכרתי את האודיטוריום, פתהתי חנות, תכנית מנויים,

מגרש חניה בכסף וכן הלאה, וזה עסקי, אבל אני מלכ"ר, ויש פה בעיה.
ישעיהו בן-יהונתן
לדעתי, אין כאן בעיה, משום שבדרך כלל המלכ"ר משכיר אותו חלק עסקי לעוסק, ואז

אותו עוסק משלם לנו על אותה פעילות עסקית כעוסק לכל דבר. אם עוסק שכר את המסעדה

ונותן את השירותים, הוא משלם מע"מ - - -
ר' זאבי
בהיותו מלכ"ר הוא לא מקבל החזר מע"מ.
ישעיהו בן-יהונתן
הוא לא מקבל החזר מע"מ, משום שהחלק העסקי שהוא משכיר בטל בששים מתוך כלל

הפעילות שלו.
ר' זאבי
למה? מסרתי לך כאן נתון שזה לא בטל בששים ואני לא מקבל החזר מע"מ. הייתי יכול

להגיע להכנסה עצמית יותר גבוהה אם הייתי מצליח לקבל החזר מע"מ.
ישעיהו בן-יהונתן
בראיה כוללת של מלכ"ר, בסך הכל אנחנו יודעים שמלכ"ר נהנה מהטבות מס על פני

עוסק. לכן צריך להסתכל על כל התמונה. אם אנחנו נותנים לו הטבות בקטע המלכ"רי,

יכול להיות שבקטעים מסויימים, ובדרך כלל הם מאוד מצומצמים, הוא מפסיד. כאשר

המקרים הם מקרים בולטים וחדים, הם מגיעים אלינו, ועל פי חוק מס ערך מוסף יש לנו

היכולת להפריד אותו קטע שאתה מדבר עליו, שהוא עסקי, אבל הכל נעשה במסגרת בדיקה

אד-הוק לאותו ענין, ואם זה אכן משמעותי כפי שאתה מציין ויש הצדקה לרשום אותו קטע

כעסקי, אנחנו עושים את זה.
בן-ציון גרינברג
רציתי רק להבהיר שמבחינת חוק העמותות אנחנו גם ערים לעובדה שהרבה עמותות

עוסקות בפעילות עסקית. אנחנו חייבים להביא בחשבון שבזה אין כל פסול, כיוון שהחוק

מדבר במונחים של חלוקת הרווחים ביו החברים, ולא על הפעילות העסקית כשלעצמה.

למשל, אין כל פסול בכך שבבית תולים שערי צדק, שהוא עמותה, יש חנות מתנות בלובי

שגם מרוויחה. כל עוד הרווחים נכנסים לקופה הכללית של שערי צדק ומקדמים את המטרות

העקריות שבגללן הוקמה העמותה, אין לנו כל בעיה בכך שהעמותה תממן את עצמה בפעילות

שלה ולא תצטרך לפנות תמיד לקופת תמדינה כדי שתתמוך בפעילות שלה.
ישעיהו בן-יהונתן
לא, אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו בפירוש מתנגדים להנחה הזו.

היו"ר ד' מגן;

אבל הוא אומר לך מה המצב החוקי.
ישיחו בן-יהונתן
אני מדבר מבחינת מס ערך מוסף, כל עסק חייב לפעול כעסק, ואנחנו לא רוצים לגרום

תחרות בלתי הוגנת בין עסק למלכייר. אם הפעילות היא בעלת אופי עסקי, שניהם יהיו

באותם תנאים, שניהם ישלמו את המס. לכן גם אם אותה חנות משרתת את המלכ"ר, אין לה

אותו אופי של המלכ"ר, אלא היא חלק מעוסק.
בן-ציון גרינברג
לא התכוונתי לומר שהיא לא תשלם מס. על הפעילות הזאת היא תשלם מס, אבל בכל זאת

יש רווח נקי גם לעם, וזה לא בניגוד לחוק העמותות.
היו"ר ד' מגן
אני רוצה להבין שפעילות עסקית לא כוללת השקעות בבורסה.
אנה שניידר
גם.
ר' זאבי
בפירוש כן.
הי ו "ר ד' מגן
אבל אני מקווה שזה לא קיים.
ר' זאבי
זה קיים, כי זה מאפשר לך לשמור- על הכסף בצורה חכמה.
אליעזר בראונר
אני רק רוצה לחדד פה כמה דברים שנאמרו, אשר לעניו של הפעילות העסקית, גוף כמו

"הבימה" שמפתח פעילות עסקית גלויה יכול להפריד את הפעילות העסקית או שהוא יכול

לעשות שינוי פאזה, לעבור למעמד של עוסק. הבעיה הגדולה יותר - והיא הוזכרה פה

במאמר מוסגר - היא העניו של תחרות לא הוגנת, כשמלכ"ר פרופר מתחיל לפתח, מתחת לפני

השטח, בלי להירשם, פעילות עסקית והוא נהנה מתנאי תחרות לא שוויוניים. צרכניות הו

דוגמה מאוד בולטת. אנחנו הצבענו עליה בדוח הקודם, והנושא הזה תוקו במידה רבה. אני

חושב שבעקבות הביקורת העביר היום אגף המכס כמעט את כל הצרכניות למעמד של עוסק.
היו"ר ד' מגן
התפלאתי לקרוא בדוח את עניו הצרכניות. זאת אומרת, נחשבו עד לאחרונה

כמלכ"רים? צרכניות במושבים, למשל?
ישעיהו בו-יהונתו
כן. הפכנו אותו לעוסקים.
אליעזר בראו נר
בייחוד של גורמים דתיים.
אנה שני ידר
היה פסק דין בנושא של צרכניה של גורם דתי, שמטרונה היתה לספק מוצרי מזון זולים

יותר למגזר מסויים של אוכלוסיה, והנושא הגיע לבית המשפט, ובית המשפט פסק שצרכניה

מסוג זה לא צריכה להתחרות תחרות בלתי הוגנת עם צרכניות שהו בגדר עסק פרטי. לכו

פסק שצרכניה כזאת צריכה להיות עוסק, עם כל מה שמשתמע מכך, זאת אומרת, שתשלם מס

ערך מוסף על המכירות שלה ותוכל לקזז את המס על הקניות שלה.
אליעזר בראו נר
בעניו הזה של הפיקוח על מלכ"רים היתה המלצה של מבקר המדינה להגביל את תוקף

תעודת המלכ"ר, כדי שבזמו ההארכה אפשר יהיה לבחון את אופי הפעילות.אני חושב שלא

מילאו אחר ההמלצה הזאת. לא נראה לי שהמצב שונה.

מאז ינואר 1993 חייבים מוסדות ציבוריים ומלכ"רים בניהול ספרי ריבונות, ונקבעה

חובת הגשת דוח שנתי. בקשר למוסדות ציבור - לזה נגיע בהמשך - הממצו"מ דורש דוחות

שנתיים גם מאותם מלכ"רים שאינם מוסדות ציבוריים ושהיא פתחה להם תיקים לאחר שהם

ביקשו אישור לעניו ניכוי במקור או לעניו חוק העסקאות. אני עוד אסקור במפורט את

החידושים האלה שנובעים מחוק העסקאות.

מס שכר - המס העקרי שחל על מלכ"רים הוא מס שכר. בביקורת הקודמת נמצא שלא היתה

בקרה על כך שכל מלכ"ר יירשם גם במדור הניכויים במשרד השומה. משרד מבקר המדינה

הציע לבנות מירשם ממוחשב שירכז את כל הנושא של המלכ"רים ומוסדות הציבור. ב-1991

נבנה קובץ ממוחשבה כזה, שמתאם ביו הרישומים במע"מ, במדורי הניכויים ובממצו"מ. אף

הופעלה חסימה ממויושבת, שמונעת הנפקת אישורים לפטור מניכוי מס במקור ואישורים על

פי חוק העסקות למלכ"רים שלא שולבו בקובץ המלכ"רים.

אנו מגיעים עכשיו לנושא של מוסדות ציבור שבו אכו נעשתה מהפכה של ממש. בעקבות

הביקורת, מינה נציב מס הכנסה ועדה למיסוי מוסדות ציבור. הוועדה פרסמה דוח, שרובו

תאם והתייחס להמלצות מבקר המדינה. בעקבות הדוח הזה והביקורת נעשרנה שורה של

שינויים, ואני אמנה אותם. רובם קיבלו ביטוי בחקיקה.



במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה הוספו לפקודת מס הכנסה כמה סעיפים: אהד מהם

מסמיך את הנציב להורות על ניהול פנקסי השובונת של מוסד ציבורי או מלכ"ר; סעיף שני

אומר שפקיד שומה רשאי לסרב לקבל השבונות שלא על סמך פנקסי חשבונות שנוהלו על פי

ההוראות, אם הסטיות היו מהותיות; סעיף נוסף אומר שמוסד ציבורי או מלכ"ר שלא רשם,

פעמיים או יותר, בשנים-עשר חודשים רצופים תקבול, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים,

זולת אם שוכנע הנציב כי היתה סיבה מספקת לאי-הרישום.

תוקנה גם פקודת מס הכנסה, ועובדת היותו של גוף "מוסד ציבורי" הותנתה גם

בהגשת דוח שנתי על הנכסים, ההכנסות וההוצאות על פי תקנות שיתקין שר האוצר, אנחנו

נבקש שיעדכנו אותנו אחר כך אם התקנות האלה הותקנו, כי בתקופת ביקורת המעקב הן לא

עודכנו עדיין.

בעקבות הביקורת החלו לערוך ביקורת ניהול חשבונות בצורה הרבה יותר נמרצת.נעשתה

ביקורת ב-122 מוסדות ציבוריים, ואצל רוב המוסדות שבוקרו נמצאו ליקויים בניהול

החשבונות. לגבי 20 מהמוסדות התעורר חשש לקיום הכנסה מעסק. פה יש לנו שוב את

הלאמנט העסקי, כמו שהוא מופיע במלכ"רים.

כאן אני חפץ להעיר - וזה גם מופיע בדוח המעקב - שככל שלנו ידוע, ואני

התייחסתי לזה קודם, הביקורת על מלכ"רים עדיין רופפת. לגבי מוסדות ציבור, הפיקוח

של מס הכנסה במצב הרבה יותר טוב.

בדצמבר 1991 הוסמך מנהל ממצו"מ לשמש פקיד שומה והוקמה בממצו"מ חוליית שומה.

זו בדקה דוחות כספיים של מוסדות ציבוריים ומלכ"רים, במטרה לאתר מוסדות שיש להם

לכאורה הכנסות חייבות במס.

בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התש"ן-1990 נקבע שהחל מאפריל 1991 לא תיתן

המדינה ערבות לחבר בני אדם ולא תעביר להם כספי תמיכה, אלא לאהר שימציאו אישור

המעיד על אי-קיום חוב כספי לפי דיני המסים. במארס 1991 פרסם הנציב את כללי עסקאות

גופים ציבוריים, שלפיהם מוסמך פקיד מורשה להתנות את מתן האישור בקבלת מסמכים,

פרטים ודיווחים. בעקבות זאת החלה ממצו"מ להנפיק אישורים למוסדות העומדים בתנאים

ושהגישו דוחות. האישורים הם בתוקף לשנה אחת בלבד.

גם בהוראות התכ"ם נעשה שינוי ונקבע שכל מוסד צריך לצרף לבקשת התמיכה אישור על

מעמדו במע"מ ואישור ממס הכנסה.

כבר בתקופת המעקב היתה בקשה להגדרת המטרה הציבורית. האלמנט שקובע מה הוא מוסד

ציבורי זו המטרה הציבורית. יש כמה מטרות, שרק אם פועלים לשמן אפשר להיקבע כמוסד

ציבורי. הנציבות פרסמה מבחנים שהיא גיבשה לאיבחון פעילות למטרה ציבורית והביאה

אותם לידיעת הציבור. לדעת ממצו"מ, גוף שפועל לטובת חבריו בלבד אינו פועל למטרה

ציבורית, ועל כן דמי החבר חייבים במס. יש כמה גופים עתירי השפעה שהם גופים של

חברים, והתעורר ויכוח. ששה ארגונים הגישו השגות על עצם הדרישה להגשת דוה. בעקבות

זאת באוקטובר 1993 הטיל הנציב על היועץ המשפטי בנציבות לבחון את חבותם של גופים

מקצועיים דומים במט במדינות חוץ. עד להחלטה הורה הנציב לממצו"מ להקפיא את הליכי

השומה והגביה.

סעיף 46 לפקודה הוא הסעיף שמקנה למוסדות ציבורי ים את האפשרות לזכות במס

תרומות שמקבלים הגופים האלה. ההיתר הזה לגופים האלה היה ללא הגבלת זמן. משרד מבקר

המדינה הציע לנציבות לשקול את הגבלת המשך תקפה של קביעת מוסד לענין הזיכוי ממס

בגין תרומות וביטול הזכאות במקרים של אי דיווח או חריגה מהתנאים. בדצמבר 1989

הודיעה הנציבות למשרד מבקר המדינה שתפעל לשינוי המצב, ואז נערכה שורה של שינויים

גם בתהום הזה. בסוף 1991 נקבע כי תקפם של האישורים שיונפקו להבא יהיה לשנתיים,

והוא יוארך לאהר בדיקה.



במסגרת תיקון חוק ההסדרים, התשנ"ב-1992. נקבע שלאחר שפנקסיו של מוסד נקבעו

סופית כבלתי קבילים, רשאי הנציב לבטל את האישור למוסד לענין זיכוי ממס לתורמים

לו; והמוסד חייב להודיע לציבור על הביטול בדרך ובמועד שיקבע הנציב.

בתיקון מס' 93 לפקודה הוסמך שר האוצר לבטל את הכרתו במוסד ציבורי לענין

תרומות, אם המוסד לא הגיש שני דוחות שנתיים ברציפות או שמן הדוחות שהגיש עולה כי

אינו מנהל פנקסים כדין או שחלק מהותי מפעילותו אינו להשגת המטרה הציבורית.

בביקורת נמצאות 7 מוסדות, שנקבעו גם לענין סעיף 46 לפקודה והפסיקו לדווח,

ונאמר שיש חשש שהם ימשיכו להתרים בהסתמך על האישורים שבידיהם. הנציבות הודיעה

למשרד מבקר המדינה כי החלה בהליכים לקראת ביטול האישורים האלה.

נקבע בביקורת שהנציבות לא הפיקה רשימה של כל המוסדות שנקבעו לענין תרומות,

לאיתור מקרים של הונאה. ב-1993 פרסמה הנציבות רשימה של מוסדות ציבוריים שאושרו

לענין תרומות עד ינואר 1994 יכן פרסמה עדכונים לרשימה הזו.

בדוח שנתי 40 צויין שלא היה תיאום בין שני הגופים שמטפלים בנושא הזה: נציבות

מס הכנסה ואגף המכס והמע"מ. בדצמבר 1992 הודיעה הנציבות למשרד מבקר המדינה כי

הודעות על שינויי סיווג במע"מ מועברות לממצו"מ. כמו כן מעבירה ממצו"מ למע"מ מידע

על גופים, שבביקורת של חוליות השומה נמצא שהיתה להם פעילות עסקית.
היו"ר ד' מגן
ואתם משוכנעים שיש היום תיאום?

אליעזר בראו נר;

המצב משתפתר. אמרתי שבמידה רבה יש תיאום, יש פיקוה, נדרשים אישורים, יש ניהול

חשבונות, חשבונות מבוקרים. בנושא הזה המצב שונה מהמצב כפי שמצאנו אותו בתחילת

הביקורת.
היו"ר ד' מגן
תודה.

לענין מוסדות ציבוריים הפטורים ממס הזמנתי במיוחד את היועצת הכלכלית של ועדת

הכספים של הכנסת, סמדר אלהנני. שמעתי הצעה שלה במסגרת אהד הדיונים בוועדת הכספים.

בבקשה.
סמדר אלח נ נ י
הנושא שאני מעלה הוא כלכלי טהור, והממצאים של מבקר המדינה רק מחזקים את מה

שאני הייתי אומרת בוועדת הכספים, בלי לדעת מה שקורה בפועל.

אני מתייחסת רק לזיכוי לתרומות. בתקציב המדינה של 1995 מופיע אומדן הפסד המס

בגין מתן זיכוי לתרומות למוסדות, בסך 85 מיליון שקלים.
די תיכון
איפה זה מופיע? אני חושב שזה מופיע בדוח של מי נהל הכנסות המדינה.
סמדר אלחנני
הוא מופיע באומדן ההטבות בתחום המסים, מעמודים 208 ואילך. הם חייבים להגיש את

זה עם התקציב. זה אותו דוח.



זו הוצאה תקציבית פרופר שניתנת ללא סדר עדיפויות שנקבע בתקציב, אלא בתהליך

סטיכי. זאת אומרת, כל מי שמקים מוסד שזכאי להגדרה זו של "מוסד ציבורי והוא עומד

בתנאים שקבעו לו, אוטומטית כל מי שתורם לו זכאי לזיכוי ממס בהתאם לכללים. היום

זה בערך 30% מההכנסה החייבת, או עד ל-327 אלף שקלים לשנה. הסכום הוא גדול.
הטענה שלי היא כזאת
אתם הרי שמעתם פה כמה קשה לפקה על הדברים האלה. כל

מוסד כזה צריך לקבל את אישור ועדת הכספים, אבל בתהליך מאוד לא פרטני. מתקבלת

רשימה גדולה של מוסדות, היא מונחת על שולחן חברי הוועדה, ומאשרים אותה. סומכים על

משרד האוצר שהוא עושה את הבדיקות. ככל שמספר המוסדות האלה הולך וגדל, יכולת

הפיקוח עליהם הולכת וקטנה, מפני שאין בכלל כוח אדם לצורך הדברים האלה. גם התועלת

היא קטנה בסופו של דבר, כי נניח שהעלימו מס בסך מיליון שקלים. פקיד מס הכנסה אחד

שיישב בפשמ"ג ישיג 100 מיליון שקל בעבודה של שעה.

לכן אני כל הזמן מבקשת מחברי הוועדה: תבטלו את הזיכוי ממס לתרומות. יישארו

עוד 85 מיליון שקלים בתקציב, תחליט המדינה, דרך ועדת הכספים של הכנסת, לפי סדר

עדיפויות בתקציב, לאילו מטרות היא רוצה להקדיש את הכסף. לפי המסורת היהודית, כל

יהודי צריך לתת מעשר מהכנסותיו לצדקה. אם קודם הוא מעשר וקיבל בחזרה חצי מזה, הוא

יתן עכשיו חלק מזה לצדקה, לפי סדר עדיפויות שלו.

אני מודה שאני היחידה בעמדה זו בוועדת הכספים. אף אחד מחברי הוועדה, לא

בקדנציה זו ולא בשום קדנציה אחרת, לא תמך בעמדתי, כך שאני שמחה שחבר-הכנסת דוד

מגן הזמין אותי להציג את עמדתי פה.
ר' זאבי
יש מושג: "המיעוט הצודק".
ד' תיכון
בצדק, את לא צודקת, גבי אלחנני.
ברוך פרידנר
מה מקובל בעולם הרחב בהקשר הזה?
סמדר אלחנני
לא בדקתי.
די תיכון
לא לחינם לא מתקבלת העמדה של גבי אלחנני. אם אני צריך לבחור בין רע לרע יותר,

מה שמציעה לי גבי אלחנני במשך שנים הוא שאני אתן את שיקול הדעת לגוף פוליטי

שיחליט למי נותנים את הזיכוי ולמי לא נותנים. לכן אני מעדיף לתת פטור או זיכוי

גורף לכל העמותות, בלי להיכנס ולבדוק, כי תמיד אנחנו עוברים על הרשימה ורואים שם

גופים פיקנטיים, ואם ניתן למישהו לקבוע כללים, בסופו של דבר נמצא את עצמנו תומכים

אך ורק בגופים מטעם, בעמותות מטעם, וזה יותר גרוע מאשר לתת פטור גורף.

מה שאומרת גבי אלחננו, בעיקרון זה נכון. אילו היינו מקימים את המדינה מחדש

והמינהל כאן היה תקין מתחילתו ועד סופו, בוודאי צריך היה לנהוג כך, אבל מה לעשות

שנסיון החיים הרבה יותר גרוע, ואפילו כשביטלנו את הכספים הייחודיים, הם חדרו

אלינו בדרכים אחרות, והמצב היום אולי יותר גרוע מכפי שהיה בעבר, כי הפעם הדברים

נעשים גם בחסות ההוק כביכול.



מה שאומרת גבי אלחנני נכון בעיקרון. אילו היינו מקימים את המדינה מחדש

והמינהל כאן היה תקין מתחילתו ועד סופו, בוודאי צריך היה לנהוג כך, אבל מה

לעשות שנסיון ההיים הרבה יותר גרוע, ואפילו כשביטלנו את הכספים הייחודיים, הם

חדרו אלינו בדרכים אחרות, והמצב היום אולי יותר גרוע מכפי שיה בעבר, כי הפעם

הדברים נעשים גם בחסות החוק כביכול.
היו"ר ד' מגן
אני רוצה לעדכן את מבקרת המדינה ואת חברי הוועדה. בעקבות דיון בוועדת

הכספים שבו השתתפתי וראיתי כיצד הפיקוח לא מתבצע והאישורים הם אוטומטיים,

הגשתי הצעת חוק שמבטלת את סעיף 46. להפתעתי הרבה ולאכזבתי, ועדת השרים לענייני

חקיקה שדנה בענין הזה אינה תומכת בהצעת החוק.

די תיכון;

יש לך הצעה יותר טובה לעמותות?
היו"ר די מגן
כדי לשמור על אמות מידה שוויוניות צריך לבחור באחת מהשתיים: או שלכל

מוסדות הציבור יהיה פטור, או שלא יהיה פטור לאף אחד מהם.

די תיכון;

נותנים פטור לכל מי שפונה. גרי אגרון, אתם דחיתם פניה כלשהי בשנים

האחרונות?

גרי אגרון;

התשובה היא; כן, דחינו, אני רק לא יכול לתת לך נתונים מספריים. למעשה

נערך אצלנו דיון לפני שהבקשה מובאת לאישור ועדת הכספים. נערך דיון די ארוך ודי

מקיף לגבי כל עמותה ועמותה, בהשתתפות המחלקה המשפטית שלנו.

היו"ר די מגן;

דיון ארוך וגם יסודי?

גרי אגרון;

אני לא רוצה להעיד על עצמנו, אבל אני חושב שכן.

היו"ר די מגן;

איך אתם עומדים בכמויות כאלה?



רי אגרון;

זה קשה מאוד, זה מצריך ישיבה של מספר שעות על הנושא הזה. זה בהחלט גוזל

זמן. אני לא יכול להגיד שכל ההחלטות שלנו הן החלטות מוצלחות, אבל אנחנו לפחות

מנסים. אנחנו נמצאים הרבה פעמים בדילמה, ואני חושב שהדילמה הזו היא למעשה מה

שאמרה כאן גב' אלחנני. אני לא יכול להגיד בפה מלא שכל החלטה שלנו לצורך העברה

לוועדת הכספים היא החלטה טובה. לעתים אנחנו רואים מצבים שאולי ערכית כולנו

נסכים שאלה אכן בגדר מוסדות ציבוריים המגשימים מטרה ציבורית, אבל כרוך בכך

בזבוז לא מועט. ניקח, למשל, את נושא קליטת עליה. אני יוצא מתוך הנחה שקיים

קונסנסוס רחב שקליטת עליה היא מטרה ציבורית. מצד אחר, כשמגיעות אלינו בקשות של

עשרות גופים כאלה בכל מיני מקומות בארץ, אמנם המטרה היא חיובית, אבל יש איזה

שהוא בזבוז בתקציב המדינה.

יש לנו גם בעיה עם ההגדרות של "מוסד ציבורי" המצויות בסעיף 9(2).

ההגדרות מאוד מאוד רחבות. הן מדברות על תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד

וספורט. "סעד" זה כל דבר. אותה צרכניה, שגבי שניידר דיברה עליה קודם, עשויה

להוות סעד. הנושא של מתן הלוואות מסובסדות עשוי להיתפס כסעד. הנושא של חינוך

הוא פרוץ עוד יותר. האוניברסיטה מבצעת פעילות חינוכית. יש גופים פרטיים

שמבצעים פעילות חינוכית, ויש כאן בעיה של התנגשות בין פעילות עסקית לבין

פעילות שהיינו רוצים להגדיר אותה כמטרה ציבורית.

פניתי לגבי בן-עתו שתרכז ועדה ציבורית כדי לבחון פעם נוספת את הגדרת

"מוסד ציבורי". לצערי, היא אמרה לי שהיא עסוקה, אבל אני מחפש אדם אחר שיקח את

האחריות הציבורית לקביעת ההגדרה המחודשת.

אני יכול להבין למה אמרה סמדר אלחנני את מה שאמרה. אני גם מבין מצויין

את חבר-הכנסת תיכון. אני לא רוצה להביע כרגע דעה ערכית אם צריך או לא צריך

לבטל את סעיף 46, אבל במצב הקיים אנחנו בכל אופן משתדלים עד כמה שניתן לשבת

ולבחון כל בקשה.

די תיכון;

מה האלטרנטיבה? נניח שאנחנו מקבלים את ההצעה של גבי אלחנני.

גרי אגרון;

אחרי שאני אמצא אדם שיהיה מוכן לעמוד בראש הוועדה - ואני מעדיף שזו תהיה

ועדה ציבורית - ולתת לנו אותם כלים כדי לבחון מה הוא מוסד ציבורי, יכול להיות

שנוכל לשבת פעם נוספת ולראות אם צריך תיקון חוק כזה או אחר.

היו"ר די מגן;

בבקשה, גבי אלחנני.

סמדר אלחנני;

אני רק רוצה לנסח ביתר דיוק את ההבדל בין פטור לבין זיכוי. אני מניחה

שהפטור מתייחס לפטור ממס הכנסה, ובזה אני לא נוגעת. הנקודה שאני מעלה מתייחסת

רק לזיכוי ממס שיש לתורמים על התרומות שהם תרמו לגופים. זה לא פטור.
די תיכון
מה זה "זיכוי"? זו הנחה.
סמדר אלחנני
אני רואה כאן פירצה להעלמות מס, וזה מאוד שקוף. אם אני כבר מבינה את זה,

יש להניח שהפירצה הזאת היא מאוד רחבה, כי אנחנו לא עוסקים בחיי המעשה, איך

מגלגלים הכנסות. אתה יכול להקים עמותה ובאופן עקיף תקבל את הזיכוי, ותמורת

הסכום שכן שילמת, שכאילו יצא מהכנסותיך, העמותה הזאת או שתקנה מאיזה גוף שאתה

מעוניין בו או שתעסיק אנשים שאתה מעוניין שיעסיקו אותם, מפני שאחרת לא חיו

מעסיקים אותם. אלה שתי הדרכים שאני מצאתי להעלמת מס. והרי יש כל כך הרבה

מטרות, ובתקציב המדינה אנחנו אומרים כל הזמן שאין כסף לילדים הנכים וכו'.

תחליט המדינה שהיא מקציבה לפי סדר עדיפויות., ויש לה דרכים להקציב למטרות

הראויות בעיניה, הן במשרד העבודה הרווחה והן במשרד החינוך. לא לייחודיים.

הייחודיים הם פרשה בפני עצמה.

היו"ר די מגן;

בבקשה, גרי אגרון.
גרי אגרון
אני חושב שההבחנה בין זיכוי לבין פטור ממס היא לא נכונה. אולי אנחנו

צריכים להסתכל על העודף שנצבר במוסד הציבורי, ולעתים אנחנו אכן מוצאים מוסדות

ציבוריים שהעודפים בהם הם עצומים. אני לא נכנס כרגע לשאלה אם ההשקעה היא

בבורסה או לא בבורסה, כי אנחנו הוצאנו איזו שהיא הנחיה שמוסד ציבורי, על מנת

שייתפס ככזה, אמור להשקיע את כספי הביניים לפחות, עד שהוא ישקיע אותם במטרה

ציבורית, בצורה סולידית. לא יעלה על הדעת שמוסד ציבורי יעשה ספקולציה בכספים

שאמורים לשרת מטרה ציבורית, אבל אני חושב שהזיכוי כמוהו כפטור. זה שעשויים

להיווצר מצבים שאדם תורם למוסד על מנת שיעסיק את קרובו, אני מניח שזה קיים,

אבל צריך לזכור שהאלטרנטיבה היתה אולי להעסיק אותו אצלו, ואז ממילא היה מקבל

את זה כהוצאה מוכרת, בדרך כלל בחסכון מס גבוה מאשר הזיכוי - - -
די תיכון
לא את אשתו.
גרי אגרון
גם את אשתו. כך או כך זה היה חוזר לאותו כיס.
היו"ר די מגן
בבקשה, חבר-הכנסת תיכון.



די תיכון;

אשר לגישה של גב' אלחנני, אילו יכולנו להקים את המדינה מחדש, בוודאי

שהטענה שלה היתה תופסת לגבי עשרות פטורים, זיכויים וניכויים. בארצות רבות

בעולם ענין התרומות הפרטיות מחזיק מוסדות, שלא עוד סמוכים על שולחן הממשלה,

וזה טוב. באה גבי אלחנני ואומרת: בואו נבטל את הענין ונכפיף את כל המוסדות

ההלו אל שולחן התקציב, ואני נגד. זו תהיה מדינה בולשביקית, שבה הכל מכוון
מלמעלה, וכבר אמרתי
כשאני צריך לבחור בין הרע יותר לבין הרע פחות, אני תמיד

בוחר ברע פחות, ואני לא ראוה שיטה שתבטל את הענין.

בוודאי שצריך להקפיד יותר ולתפוס את כל הרמאים והגנבים, ומבחינת מס הכנסה

אני יכול לומר שהם כל כך איטיים שהם עושים את המוות לכל העמותות, ואולי זה

טוב. אולי הם מייאשים חלק מהפונים, אבל בפועל אין להם כמעט יכולת של שיקול דעת

וסלקציה.
בן-ציון גרינברג
רציתי להוסיף שמזווית ראיה שלנו במחלקת העמותות, כיוון שיש כ-20 אלף

עמותות, אמנם יש כאלה שהן עברייניות על החוק ומנצלות את המסגרת של העמותות על

מנת לקדם אינטרסים פרטיים או אישיים של איש זה או אחר, אבל בגדול, אם אנחנו

מסתכלים על חתופעה של עמותות במדינת ישראל - - -
היו"ר די מגן
דרך אגב, בעמותות אין פיקוח על השכר?
בן-ציון גרינברג
במסגרת האיסור של חלוקת רווחים בין החברים, כן. אם מנצלים את המשכורות

הגבוהות על מנת לחלק רווחים במסווה של משכורות, והדבר הזה מגיע לידיעתנו -

ולפעמים כן - גם זה חלק מהעבירות על חוק העמותות.
די תיכון
איך אתה מטפל בזה? נניח שהוא משלם משכורת גבוהה.
בן-ציון גרינברג
אם זה במסגרת של משכורות דומות בכל הסקטורים הדומים במדינה, אין לנו בעיה

עם זה, אבל אם מישהו שמנהל מכולת לוקח 50 אלף שקל לחודש במסווה של משכורת, זה

אומר לנו משהו; זה אומר שיש פה חלוקת רווחים.
די תיכון
אבל איך אתה יכול לטפל בזה?
בן-ציון גרינברג
על ידי הגשת בקשה לפירוק העמותה.
היו"ר די מגן
לפי התיקון החדש.

די תיכון;

כמה עמותות פירקת?
היו"ר די מגן
חבר-הכנסת תיכון, לפני שנכנסת אמר לנו מר גרינברג שיש "פקק תנועה"

בפרקליטות.
בן-ציון גרינברג
בקשר למה שנאמר עכשיו על הזיכוי ממס לתרומות, בגדול אנחנו אומרים שהסקטור

ההתנדבותי נהנה הרבה מהעובדה, שלפחות במקצת המקרים, אילמלא הניכוי במס שהתורם

יכול לזכות בו, הוא לא היה תורם, והדבר הזה מעודד בצורה אינטנסיבית ביותר את

האלטרואיזם בחברה הישראלית. אי אפשר לדמיין איך פני המדינה היו נראות אילמלא

הפעילות של העמותות, בין אם זו האגודה למלחמה בסרטן, בין אם זו לב"י, בין אם

זו האגודה למען החייל, כל העמותות הגדולות, שהפעולות שלהן הן באמת ברוכות.

צריך להביא בחשבון שאילמלא הניכוי הזה, העמותות האלה לא היו מפסידות את ה-30%

שתקציב המדינה מפסיד, אלא היו מפסידות את ה-100%. זאת אומרת, בעקבות הניכויים

האלה זורם לאותן עמותות הרבה הרבה יותר כסף שלא היה זורם אליהן, ודרכן -

לפעילות שלהן בשטח שכל המדינה נהנית ממנה, אם הניכוי הזה לא היה ניתן.
די תיכון
מר אגרון, תסביר לי למה לפני שנה וחצי, בחוק ההסדרים, הגדלתם את התקרה

לתרומות, אם אתם חושבים שזה לא יעיל.
גרי אגרון
קודם כל אתה לא שמעתי ממני שזה לא יעיל. כל מה שאמרתי הוא שצריך לבחון- -
די תיכון
אבל הצדקת את גבי אלחנני.
גרי אגרון
הצדקתי את גבי אלחנני והצדקתי גם אותך. זו בדרך כלל הפשרה הכי טובה. אני

יודע על אילו מוסדות אתה דיברת ואני יודע על אילו מוסדות דיברה גבי אלחנני. מה

שמפריע לי בעיקר זה הנושא של עודפים במוסדות הציבוריים. אני כרגע לא מביע את

דעתי על סוגי המוסדות. אני אומר שהמוסד באופן עקרוני אמור להגשים את מטרתו

הציבורית. מוסד שצובר עודפים כתוצאה מתרומות ענק ולא משתמש בזה למטרה

הציבורית, זה פסול בעיני, כי לא יכול להיות שמוסד יצבור עודפים לאורך זמן ולא

ישתמש בהם למטרה הציבורית.



פה יש לנו כשל אמיתי בפקודה, כי אני רואה מוסדות שמגשימים מטרה ציבורית,

אבל אני חושב שהעודפים שלהם גדולים מדי והם לא מגשימים אותה המטרה שחשבתי

שיגשימו, לפחות כשפנו אלי. כאן אין לי אפילו הכלי המשפטי לטפל בהם. הייתי רוצה

אולי לקבוע מה קורה למוסד שמתחיל לצבור עודפים ולא משתמש בהם למטרה הציבורית

על אף שהוא מבצע פעולות בתחום המטרה הציבורית שלו.
די תיכון
על פי הדוחות שאתה מקבל, האם חלק מהעמותות השקיעו בבורסה לניירות ערך?
בן-ציון גרינברג
כיוון שאין כל אחידות בצורה שבה הדוחות מוגשים לנו, וגם אם עמותה עוסקת

בפעילות כזו, לא בהכרח מופיע הדבר בדוח שהעמותה מגישה, זה גם אחד חדברים שהצעת

החוק החדשה מסדירה בכך שהיא דורשת פירוט ספציפי לגבי פעילויות כאלה ואחרות,

כולל הנושא הזה של השקעות. היום אין לנו כל דרך לדעת.
די תיכון
יכול להיות שחלק מהעמותות בכלל הפסידו את התרומות בספקולציה בניירות ערך?

בן-ציון גרינברג;

עקרונית, הדבר אפשרי.
די תיכון
למשל, האוניברסיטה העברית?
בן-ציון גרינברג
אינני יודע. האוניברסיטה העברית היא אגודה עותמנית ולא עמותה.
היו"ר די מגן
אני חושב שמיצינו את הנושא, ומבקרת המדינה שמעה את הפרובלמטיקה. היא שמעה

גם את גבי אלחנני וגם אותי בדעת מיעוט בענין, ואני מניח שבהמשך היא תיתן דעתה

על הנושא הזה.

נשארו שתי נקודות שאני מבקש להתייחס אליהן בטרם תתכנס ועדת המשנה

בעניינים אחרים בשעה 12:00. לגבי מלכיירים, אני חוזר לאגף המכס ומס ערך מוסף.

מבקרת המדינה מדברת על כך שתעודות מלכייר עדיין מונפקות בלא הגבלת משך תקפן,

והיתה המלצה בדוח 40 להגביל זאת. והענין השני, אני מצטט: יילדעת משרד מבקר

המדינה על הנציבות לשקול את הצורך בייזום חקיקה שתחייב את כל המלכיירים החייבים

בניהול חשבונות להגיש דוחות שנתיים". אני מבקש התייחסות לשתי הנקודות הללו.
ישעיהו בן-יהונתן
אנחנו הגענו למסקנה שלקבוע תעודות מלכ"ר לתקופה מוגבלת זה דבר שלא נוכל

לעמוד בו. כאן כדאי להזכיר שהבעיות העיקריות שלנו הן לא במקרים שעוסק נרשם

כמלכ"ר, אלא כאשר מלכ"ר נרשם כעוסק. כלומר, הדגש הוא על מלכ"רים שמתהזים

כעוסקים, ואני צריך להפש אותו עוסק שהוא בעצם מלכ"ר, ולא את המלכ"ר שהוא בעצם

עוסק. המקרים של מלכ"ר שהוא בעצם עוסק הם מאוד בשוליים. אני יכול להראות

שהרווח מהמצב הזה של מלכ"ר שהוא בעצם עוסק הוא רווח מאוד שולי והוא לא כל כך

כדאי. הבדיקות שלנו הראו שאין כדאיות להגביל את המלכ"רים מבחינה זו ולבדוק

אותם. כלומר, הבעיה היא לא כאן.

שנית, כפי שכבר אמרתי, אנחנו לא נוכל לעמוד בזה. יש כאן עלות תועלת,

ואנחנו יודעים שהבעיות האמיתיות שלנו הן לא כאן. הבדיקות שלנו הראו שאם אמנם

אנחנו תופסים מלכ"רים שעושים אולי איזו שהיא פעילות עסקית, הרווח השולי הוא לא

רציני, ולכן לא כדאי להתעסק עם הדבר הזה. לא נעמוד בזה. היום רשומים כמלכ"רים

כ-10 אלפים עוסקים. האם פירושו של דבר שאנחנו נבדוק 10 אלפים עוסקים כל שנה,

או אפילו כל שנתיים? אני לא רוצה לציין כאן בפני כולם כמה אנחנו מצליהים לבדוק

ולבקר את כלל העוסקים במשק, שהם מעל 300 אלף, ואם אצטרך להקדיש חלק מכוח האדם

לענין הנדון, זה לא שווה מבחינת התועלת והכדאיות.

מעבר לכך, כבר נאמר כאן שבעצם מס הכנסה עושה את הביקורות, ואם הוא מגלה

מלכ"רים שחם בעצם עוסקים - ויש מקרים כאלה - הוא כבר מעביר את זה אלינו.

אנחנו בודקים עוסקים על פי שיטת מדגם וגם פה היינו רוצים להמשיך לעבוד באותה

שיטת מדגם, ולא בצורה גורפת.
הי ו"ר ד' מגן
מה אתם אומרים על זה?

אריה דוידזון;

בתשובה אין כיסוי מלא. לא כל המלכ"רים הם מוסדות ציבור. כל מוסדות הציבור

המטופלים על ידי אגף מס הכנסה הם מלכ"רים, אבל לא להיפך, כך שעדיין יש

אוכלוסיה שאינה מכוסה על ידי אגף מס הכנסה, ומאחר שזה מקנה זכויות לאותם גופים

שמוגדרים כמלכ"רים, אנחנו עדיין חושבים שמן הראוי לבדוק, לפחות אחת לאיזו שהיא

תקופה, אם מושגת המטרה הציבורית שלמענה הוקמו הגופים האלה. אנחנו הצענו

שנתיים. אולי אפשר לקבוע תקופה יותר ארוכה, אבל לפחות שתהיה בדיקה חוזרת האם

אותם גופים אכן ממלאים אחר המטרות שלמענן הוקמו.
היו"ר די מגן
למעשה הגשנו כבר סיכומים והצעות לגבי החלק הזה, אבל, בעזרת ה', לקראת

הסיכומים בדוח הבא, ניתן את דעתנו לענין וגם נגבש את דעתה של הוועדה בנושא.



אשר לענין השני, אני מבין שלא תהיה התנגדות לחברי הכנסת -זאבי, סלמיביץ

ושפי - ונעדכן את חבר-הכנסת דן תיכון, ולי אני כבר אומר אין התנגדות - שגב'

אנה שניידיר תסייע לנו בייזום הצעת חוק מטעם הוועדה, אבל כהצעת הוק פרטית, אשר

תחייב את המלכ"רים המנהלים חשבונות להגיש דוחות שנתיים. זה אתגר שמבקרת המדינה

הטילה על אגף המכס ומס ערך מוסף. אני מבין שיש קשיים בוועדת שרים לענייני

חקיקה, אבל כבר אמרתי שיש סיכום.

תודת רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:50)

קוד המקור של הנתונים