ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 27/02/1995

תמיכות במוסדות ציבור עמוד קט"ו בדו"ח 44 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 349

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ז באדר א' התשנ"ה (27 בפברואר 1995). שעה 40;12

נכחו;

חברי הוועדה; ד' מגן -היו"ר

ש' יהלום

י' לס

י' שפי

מוזמנים; מי בן-פורת - מבקרת המדינה

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ז' רוזנברג - מנכ"ל המשרד לענייני דתות

מי אליצור - סגן החשב הכללי, האוצר

י' ליפל - יועץ השר לענייני דתות

גבי שי לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה ודוברת

משרד מבקר המדינה

ז' גדיש - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

ב' צרפתי - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

גבי ר' אלימלך - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר המדינה

גבי מי גבל - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר המדינה

גבי לי עוזיאל - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר המדינה

י' קולין - יועץ משפטי, המשרד לענייני דתות

הרב נ י דהן - מנהל אגף מוסדות וארגונים במשרד לענייני דתות

אי אהרונוב - חשב המשרד לענייני דתות

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; חי אלטמן

סדר היום; תמיכות במוסדות ציבור -

עמוד קט"ו בדו"ח 44 של מבקר המדינה.



תמיכות במוסדות ציבור

עמוד קט"ו בדו"ח 44 של מבקר המדינה

היו"ר ד' מגן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר יומנו - תמיכות במוסדות ציבור.

ברצוני להזכיר לחברי הוועדה כי בקשר לעניין הזה קיימנו כבר שני דיונים, באחרון

שבהם השתתף גם שר האוצר, אבל דווקה באותו דיון נבצר ממנכ"ל המשרד לענייני דתות

להשתתף באותה ישיבה כיוון שהוא היה מחוץ לגבולות המדינה.

לקראת הישיבה שאנחנו מקיימים עתה קיבלתי מכתב ממנהל מטה שר האוצר האומר:

המלצת שר האוצר לתת פומבי להחלטות ועדת התמיכות במשרדי הממשלה. בהמשך לדבריו של

שר האוצר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, השר עומד להגיש את המלצותיו לאישור- מליאת

הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות, אני שמח שזה יקרה באחת מישיבותיה הקרובות של

הממשלה. התייחסנו לנושא הזה בדיון שהתקיים במליאת הכנסת בשבוע שעבר, כאשר העלינו

את הסיכומים ואת ההצעות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

בכל מה שקשור לנושא שהונח על שולחנה של הוועדה נשאלו שאלות מיוחדות, מכוונות

למשרד לענייני דתות, וכפי שכבר אמרתי נבצר מהמנכ"ל למסור את תשובותיו כיוון שהוא

היה בחוץ לארץ. במסגרת הישיבה שאנחנו מקיימים עוזה, שהיא, למעשה, ישיבת מילואים,

ננסה להשלים את החסר מאותה ישיבה שקיימנו עם שר האוצר, נשמע את דבריו של מנכ"ל

המשרד לענייני דתות, ובמידת הצורך גם תישמענה התייחסויות של חברי הוועדה ואחרים.

רשות הדיבור למנכ"ל המשרד לענייני דתות.
ז' רוזנברג
אני מבקש להתייחס בראש ובראשונה לנושא שעמד על סדר היום בחלק ניכר של הדיון,

התיאום בין המשרדים. היום אין תיאום מסודר בין יושבי ראש ועדות התמיכות בקשר

לשאלה מה כל משרד נותן ולמי, לפיכך יכול להיות, אולי יש גופים שפונים גם למשרד

לענייני דתות, גם למשרד החינוך והתרבות, גם למשרד העבודה והרווחה ואולי גם למשרד

הביטחון, כדי לקבל הקצבות עבור אותה פעילות.

קראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת שהוועדה הזאת קיימה והבנתי שהיושב הכללי

אמר שהוא חושב שהנושא הזה נמצא בתחום פעילותם ואחריותם של יושבי ראש הוועדות, והם

אלה שצריכים לעשות את התיאום. אני מבקש להעיר על הדברים האלה מספר הערות, ומבקש

שהעניין יהיה מעשי ולא תיאורטי. אני אצביע על המצב דהיום, אפרט מה קרה בשנים

קודמות, ולמה, ואוסיף ואומר שעל ידי העברת האחריות הזאת באופן סתמי הבעיה לא

תיפתר.

עד שנה שעברה באמת לא היה תיאום ולא היתה העברת אינפורמציה בין המשרדים בכל

מה שקשור לשאלה מי תמך במי, ובכמה? העליתי את הנושא הזה על סדר היום כיוון

שהבעיה הזאת התעוררה אצלנו וחשבנו שצריך לפעול למענה, כתבתי עוד בחודש יולי

1994. וב-10 בינואר 1995 גם לחשב הכללי וגם למנכ"לים של משרדי הממשלה, היפניתי

את תשומת ליבם לבעיה שהתעוררה בדוח מבקר המדינה, והוספתי שצריך לנקוט בפעולה כדי

לתת תשובה לנושא,

אני סבור שהעניין הזה לא יכול לבוא כדי פתרון על ידי פעולה של מנכ"לים, אלא

צריכה להיות הנחיה ונוהלים שייקבעו על ידי היושב הכללי ,ויונחתו ויועברו כהוראות

ליושבי ראש הוועדות בכל המשרדים, למה אני מתכוון? המשרד לענייני דתות מטפל

באלפי תמיכות לאלפי גופים. בכל מה שקשור להוראות התשלום וביצוע התשלום מדובר על

עשרות אלפי מהלכים של תשלום, אני מבין שזה הדין לגבי משרד החינוך והתרבות או

משרדים אחרים.



אם לא תהיה מערכת ממוחשבת שתעביר אינפורמציות מכל המשרדים, האחד לשני, שהיא

תתרכז במקום אחד, ושהיה אפשר לדעת שגוף איקס קיבל ממשרד מסויים סכום מסויים,

במציאות הזאת לא יוכל להיות תיאום רציני בין המשרדים. לא המשרד לענייני דתות, לא

משרד החינוך והתרבות, ולא משרדים אחרים מסוגלים לשבת באופן עצמאי ולבנות את מערכת

הנתונים הדרושה לצורך העניין הזה.

דבר שני; צריכים להיות כללים, הנחיות, אולי צריך לקבוע אותם במבחנים, בכל מה
שקשור לשאלה
מה עושים עם האינפורמציה הזאת? כיום נניח שאני יודע, כמנכ"ל המשרד

לענייני דתות, שמשרד החינוך והתרבות נתן לגוף איקס מיליון שקלים, ומנכייל משרד

החינוך והתרבות יודע שהמשרד לענייני דתות נתן מיליון שקלים לאותו גוף, מה עושים

עם זה? אני, כמנכ"ל, יכול לומר שכיוון שהגוף הזה קיבל מיליון שקלים ממשרד החינוך

והתרבות - אני לא אתן לו. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות יכול לומר אותו דבר. הם

קיבלו כבר מיליון שקלים מהמשרד לענייני דתות, אז משרד החינוך והתרבות לא יתן לגוף

הזה עוד מיליון. כך אנחנו נקלעים למבוך כאשר אין לנו הנחיות, לא ירדו לעומק

העניין, ואני חוזר וטוען כי הנושא הזה צריך להיקבע בכללים. צריך לומר לנו או

להחליט מה עושים? נניח כאשר מגלים שגוף מסויים מקבל הקצבה מכמה משרדים, האם

מורידים אחוז מסויים? לא מורידים? לא נותנים בכלל?

להערכתי כל השאלות האלה צריכות למצוא את פתרונן במבחנים קבועים, ולבוא כהנחיה

של החשב הכללי. צריך לתת לחשבים של המשרדים את הסמכות ואת הכלים להחליף

אינפורמציה, לקבל אינפורמציה,ואת החובה, כי נניח שהמשרד שלנו ירצה לפעול בעניין

הזה, משרד החינוך והתרבות לא ישתף פעולה, לנו אין כל אפשרות לכפות עליו את

הטיפול.

ברוח הדברים האלה כתבתי לפני כמה חודשים, אני חושב שזה הכרחי, אי אפשר להשאיר

את הנושא הזה בידי כל משרד ומשרד לחוד, אלא שהטיפול בתמיכות צריך לבוא מהמרכז,

מהחשב הכללי, שיכין גם את המיחשוב, גם את התוכנה, גם את ההוראות וגם את ההנחיות

כדי שהעניין יהיה בר ביצוע.

אני נתתי פתרון לנושא הזה במצב שבו הוא קיים היום, פתרון אמיתי שהוא לא

בסמכותי, שלא יהיה מצב ששני משרדים יתקצבו לאותו עניין ובאותו נושא אותו מוסד.

צריכה להתקבל החלטה שלכל משרד יש הסמכויות שלו, יש האהריות שלו, והוא יתעסק רק

בנושאים שלו. לא יכול להיות ששני משרדים יתעסקו בחינוך, לדוגמא, ושני משרדים

יתעסקו בתרבות תורנית, כמו שלא יתכן ששני משרדים יתעסקו ברפואה.

היו"ר די מגן;

תודה. אני רוצה להזכיר למנכ"ל וגם לסגן החשב הכללי שלפני 6 ימים מליאת הכנסת

קיבלה כבר החלטות, ובמסגרת הזאת אני אקרא באזניכם מלים אחדות: על משרד האוצר

לאשר תמיכות רק למטרות שיכללו במבחנים שי נוסחו באופן מפורט. יש להקים גוף מרכזי

לתיאום, פיקוח, ומעקב אחר התמיכות שמעניקים משרדי הממשלה, תוך קביעת קריטריונים

אחידים, ענייניים, שיוויוניים, כפי שנדרש לפי חוק יסודות התקציב.

הכנסת הטילה על המשרד לענייני דתות, ואני קורא את המשפט הרלוונטי: המשרד

לענייני דתות ינקוט בפעולות הנדרשות להחזרת הכספים שהועברו למוסדות שאינם קיימים

או שאינם רשומים כנדרש, או שאינם עומדים במבחנים.

אני לא יודע אם הספקת להתעדכן אדוני המנכ"ל, אבל לפי החלטת הכנסת עד ה-26

באפריל תצטרכו לדווח על מילוי אחר החלטות הכנסת גם בנושא הזה.

רשות הדיבור להבר הכנסת יהלום.



שי יהלום;

אני מודה ליושב ראש על כך שהוא העלה שוב את הנושא, וגם למנכ"ל, אלא שאני סבור

שאנחנו מתחמקים מהעיקר כאשר דנים על המשרד לענייני דתות. הנושא הזה מוצה, פחות

או יותר, בישיבה שקיימנו עם שר האוצר ועם החשב הכללי, נמסר לנו כי העקרונות

ברורים, צריך רק ליישם אותם, יש כבר מערכת ממוחשבת, נאמר לנו שכל חשב יוכל להקיש

על כפתור ולקבל לגבי כל ארגון את האינפורמציה שקשורה לשאלה מה המשרד האחר

קיבל

ז' רוזנברג;

להיפך; הדוח אומר שהחשב הכללי כמעט לא בעניין.

שי יהלום;

זה מה שהוצג בפנינו בישיבה הקודמת. מכל מקום כאשר דנים במשרד לענייני דתות

קיימת בעיה לגמרי אחרת, ולא צריך להשוות אותו, כרגע, עם מה שמשרדים אחרים נותנים.

הבעיה היא עם מוסדות ציבור שהמשרד לענייני דתות, עצמו, נותן להם תמיכות, ואני לא

אתייחס עכשיו למשרדים האחרים.

אני מבקש להזכיר ליושב ראש שאילו זכינו היינו יושבים כבר עם תשובתו של מנכ"ל

המשרד לענייני דתות לשאלות שנשאלו על ידינו, בישיבה שהתקיימה ב-כ"ב בשבט. קיימנו

ישיבה שבה ביקשנו 4 דברים, אחרי שראינו את הסילופים הנוראים שהמשרד לענייני דתות

נוהג לגביהם, ואינני רוצה לומר בהשראת מי; 1. מה היו הקריטריונים למתן תמיכות

לארגוני נשים ולארגוני נוער בשלוש השנים 1993-4-5; 2. לקריטריונים החדשים לשנת

1995 מתקציב חינוך תורני ומשלים; 3. פירוט התמיכות שאושרו על פי קריטריונים

משנת 1993; 4. תשובה מפורטת, בהסתמך על המכתב שהוקרא בוועדה.

אני רוצה לומר מה הועלה בוועדה, ומה נאמר לגביו. מי שיקרא את דוח מבקרת

המדינה מס' 44 שהונח על שולחנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ואשר מתייחס

למשרד לענייני דתות, יבין שיש בעיות בחלוקת ההקצבות, כאשר יתכן שארגון אחד מקבל

כפול, לא ממשרד אחר, אלא מאותו משרד, המשרד לענייני דתות, על ידי זה שהוא מדווח

על אותם חברים בשני מקומות, ועל אותם סניפים, פעם כסניף נוער, פעם כסניף נשים

ופעם כסניף מבוגרים.

כתובים בדוח דברים על מספר מינימלי של משתתפים, הדברים האלה מתייחסים לשנת

1993, ונדרשו לגביהם תיקונים. מה המשרד לענייני דתות עשה בשנת 1994? לא רק שהוא

לא תיקן, אלא עיוות אלף אלפי עיוותים, וזה מה שעולה מהדו"ח.

העיוות הראשון - נתינת משקל יתר לסניפים על חשבון מספר החברים, דבר שיצר מצב

מלאכותי , הדוגמאות, כפי שהן פורטו בכתבה שעליה המנכ"ל היה צריך לתת לנו תשובות

שעד היום לא ניתנו - -

היו"ר ד' מגן;

סליחה, דבריך אינם מדוייקים.

שי יהלום;

לדוגמה, ארגון אל המעיין קיבל עבור כל חברה שלו בפעילות, על פי הדיווח, 106

שקלים, פי 26, כאשר ארגון של המפד"ל, אמונה, קיבל 4 שקלים עבור חברה, עבור אותה

פעילות, על אותה הקצבה, פי 26. לא יכול להיות דבר כזה.



אחר כך המשרד אמר שהוא הופך את הסדר, במקום מספר החברים הוא יתן לפי מספר

הסניפים, רזה לא רק עיוות את התמונה, כאשר הוא רצה לתת יותר תמיכות לארגונים של

ש"ס בצורה מפורשת, אלא שהוא גם לא יעיל, כיוון- שהוא אמר שלכל ארגון יפצלו את

הסניפים פי כמה, וכל אחד מאיתנו יודע שהסניפים הם גם מקום, גם חדר, גם שולחנות, גם

כיסאות, כך שיוצא שאם לארגון יש סניף ויש בו 40 חברים, לגבי הקריטריונים של המשרד

לענייני דתות כדאי לו לקחת את הסניף, לפצל אותו ל-4 סניפים, להביא 4 מרצים שכל

אחד יתן הרצאה ל-10 חברים, ועל ידי זה הוא יקבל פי כמה הקצבות. זה לא יעיל, זה

ביזבוז כספי המדינה, הדבר נעשה בלי ידיעה מראש, תוך סילוף שאין בו צדק, ועל זה,

בוועדה הזאת, בנוסף על מסקנות מדוח 44, נתבקשו קריטריונים, כדי שנוכל להמשיך את

הדיון. עד לרגע זה, אני לא קיבלתי את החומר המבוקש.

דבר שני, שהוא פי כמה יותר חמור, ובקשר אליו צריך להבין מה המשרד לענייני

דתות עשה. הוא קבע קריטריון שאומר בצורה שאינני מבין את ההגיון שלה, שגוף לא

יכול לקבל יותר מאשר 20% יותר ממה שהיה בשנה שעברה. הקריטריון הזה היה, כנראה,

קריטריון סודי, בכל אופן זאת היתה החלטה פנימית של הוועדה, ואז קם ארגון ש"ס

והארגונים המקורבים לש"ס, והם התחלקו כמו אמבות. מה הם עשו? הם הקימו 2 ארגונים
חדשים. ארגון אחד נקרא
בני חייל, והארגון השני נקרא: אם בישראל. אני אקח,

לדוגמא, את ארגון אם בישראל ואומר לכם מה קרה אתו. הוא נרשם כעמותה כ-/ במרץ

1994. זאת אומרת בחודש מרץ של שנת הכספים 1994. יעדת התמיכות ישבה ב-22 ביוני

1994. 3 חודשים לאחר מכן, ואז דווח שלארגון שרשום 3 חודשים יש 75 סניפים. מאחר

ונתנו את הקריטריונים לפי סניפים, הוא קיבל לפי 75 סניפים. לא רק זה; הכתובת של
הארגון
אם בישראל, היא ברחוב לב הגבעה, בית הדפוס, ירושלים, וזאת בדיוק הכתובת

של אל המעיין. לא רק זה אלא מספר הטלפון 536887 הוא אותו מספר טלפון. לא רק זה;

שניים, מנכ"ל אל המעיין אלי ישי, וסמנכ"ל אל המעיין אשר אוחנה, הם חברי ההנהלה של

ארגון אם בישראל. אף על פי כן הם קיבלו באותה רשימת הקצבה 506 אלף ו-303 שקלים.

איך יכול ארגון, תוך 3 חודשים, להקים 75 סניפים?

יתר על כן; הארגון השני שהזכרתי, ארגון בני חייל, נרשם בסוף 1993. חצי שנה

אחרי כן, ודיווח חצי שנה אחרי זה על 237 סניפים. הוא נרשם ב-20 בדצמבר 1993,

ודיווח לוועדת התמיכות ב-22 ביוני על 237 סניפים. שוב פעם המנכ"ל אלי ישי

והסמנכ"ל אוחנה הם חברי ההנהלה של ארגון בני חייל.

אם בנו קריטריון על פי סניפים, הארגון הזה קיבל לפי 237 סניפים מיליון ו-118

אלף ו-203 שקלים.

המשרד לענייני דתות נתן לסניפים על חשבון קריטריונים של חברים,

וללא כל ספק מדובר על קריטריון מעוות. אם מדובר על איזשהו סניף באיזה מקום בארץ,

ניחא, אבל כאשר מפוצלים בערים הגדולות - כי אז מדובר על קריטריון מעוות של ביזבוז

כספי המדינה. דבר שני; מדובר על שני ארגונים שהוקמו על ידי אותם חברי הנהלה,

ואני רוצה להעיר שמונחים בפני הקריטריונים של השנה, שהוצאו על ידי מנכ"ל המשרד

לענייני דתות בחוזר מנכ"ל. אם הדבר הזה נעשה גם בשנים קודמות כי אז בכלל מדובר על

עבירה פלילית, אבל בשנה הזאת, שאני מצביע עליה לטובה, כתוב מה יהיו המבחנים של

ארגון. - שנתיים פעילות. לגוף יכולת מוכחת של שתי שנות תקציב בארגון וריכוז היקף

הפעולות הנ"ל. זאת אומרת שזה קריטריון עובר לסוחר. כל אחד מבין את זה. ב-3 או

ב-6 חודשים גוף מביא 75 סניפים או 237 סניפים, והכספים זורמים?
ז' רוזנברג
מדובר על נושא מסויים.
נ' דהן
מרכזים עולמיים.



ש' יהלום;

זה חל על סעיף תרבות תורנית
נ י דהן
ארציים. לא נוער ולא נשים.

ש' יהלום;

נוער ונשים הם לא ארצי?

ני דהן;

לא, זה סוג אחר,

שי יהלום;

אם מטפלים בארגון אחד בלי סניפים, צריך שיהיה לו ותק של שנתיים, אבל גוף

שצריך שיהיו לו עשרות סניפים בכל רחבי הארץ - ב-3 חודשים הוא יכול לקבל כספים

ולהתחלק כמו אמבה. אם הקריטריונים הם סניפים כי אז פתאום במקום אל המעיין,

שהיו לו איקס סניפים, יש לו 4 סניפים, וארגונים אחרים שלא יודעים על הקריטריון

המתוכנן בוועדת התמיכות הגאונית של המשרד לבנייני דתות - נשארים עם החברים,

ובגלל כל כך הרבה חברים הם מקבלים 4 שקים, לעומת 106 שקלים, ועוד ארגון שמקבל

106 שקלים, ועוד ארגון שמקבל 106 שקלים.

זאת אומרת שנעשים, כאן, דברים שגובלים בחוסר טוהר מידות, בחוסר מינהל

תקין, בביזבוז כספי מדינה, לדעתי גם בפלילים, ובכלל, נעשים דברים נוראים.

אני מפנה את האצבע המאשימה לא רק כלפי ראש הממשלה אלא גם אליו וגם כלפי שר

האוצר, כיוון שמדובר על דברים שמדינה מתוקנת לא יכולה לחיות אתם. הוועדה

צריכה, מעבר בקשה לקבל חוות דעת מיוחדת, להתריע, לדרוש שיבואו לכאן ראש

הממשלה ושר האוצר, שיעצרו את כל מה שנעשה במשרד לענייני דתות בוועדות הבלתי

הגונות, הבלתי ישרות והבלתי מוסריות האלה, וינסו, לפחות, לתקן את העיוותים

שנעשו אם נעשו כאלה. אין לי ספק שהם ימצאו עיוותים נוראים, ואז הם צריכים

לנסות לעצור את הפעולה שנעשית כלפי אותם גופים שהוקמו לצורך קבלת כספים,

והתחלקו כמו אמבות מהגופים הקיימים. תודה.

היו"ר די מגן;

אני רוצה להזכיר לכם בצער כי גם בדיון שהתקיים במליאת הכנסת נאלצתי, בכאב

לב, להצביע על המשרד לענייני דתות כאחד מנקודות התורפה של הממשלה. משום היותו

כזה הוועדה לענייני ביקורת המדינה נאלצת לחזור ולדון בעניינים הקשורים למשרד

הזה חזור ודון. אני מקווה שהדיונים האלה, בסופו של דבר, יניבו פרי.

הגענו למסקנה שהמשרד לענייני דתות, בחלק מהעניינים, התייחס לדיוני

הוועדה, לפחות נעשו פעולות לקראת מועד הדיון, ואנחנו מברכים על כך, אבל בנושא

התמיכות למוסדות ציבור הזכרתי כבר את החלטת הכנסת שהתקבלה בשבוע שעבר. אנחנו

מבקשים, עד 26 באפריל, לקבל דין וחשבון על המוסדות שעליהם דיברנו.

חבר הכנסת יהלום, אני מבקש לומר לך כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה

עוקבת אחר ביצוע החלטותיה והחלטות הכנסת. אם קבענו בדיון הקודם שמזכיר הוועדה

יפנה למנכ"ל המשרד לענייני דתות, הוא פנה מיד אחרי הישיבה למנכ"ל בדרישות

שהועלו במהלך הדיון, ואתמול הגיע אלינו חומר בליווי בקשות מיוחדות של המנכ"ל



שכדאי שמקבלי החומר ישקלו את צורת הנחתו על שולהנה של הוועדה. מכל מקום

ביקשתי ממזכיר הוועדה להעביר את ההומר למשרד מבקר המדינה, ולהתייעץ בקשר אליו

עם המומחים במשרד מבקר המדינה.

אני מבקש לומר בהזדמנות הזאת למנכ"ל שגם אני וגם אהרים מהיושבים כאן

נחשבים חסידים של פומביות הביקורת. לדעתנו ככל שיותר נתונים יגיעו למבקר

המדינה, לוועדה, לעין הציבור, כך בפומביותם יש ביקורת הרתעתית ונסיון להימנע

משגיאות.

הכוונה שלנו היא, בהחלט, לפרסם את הנתונים לאחר שנלמד אותם, לאחר שנעבד

אותם, לאחר שתשלימו את החסר, ולאחר שנבין את מה שעדיין סתום. ברצוני לומר

לחבר הכנסת יהלום כי לדעתי האחריות מחייבת אותנו לעשות זאת לאחר התייעצות

ובדיקה עם המומחים, ואני מבטיה לכם כי בעוד חודשיים וחצי עד שלושה חודשים

נחזור לדון בעניין הזה לאחר שנקבל ממבקרת המדינה את הקטעים שראויים ואשר צריך

להניחם על שולחן הוועדה ולעיון הציבור.

רשות הדיבור למר רוזנברג.
ז' רוזנברג
ברצוני להשמיע מספר הערות כדי שהדברים שהושמעו על ידי חבר הכנסת יהלום לא

ישארו ללא תגובה. א. דבריו המורים מאד; ב, הם מוגזמים מאד. לא שלא נעשות

טעויות במשרד לענייני דתות, נעשות שם טעויות כמו שהן נעשות בכל מקום שבו נעשית

עבודה, אבל אנחנו לומדים מטעויות וגם משפרים את עצמנו כל הזמן.

הנוהל של טיפול במענקים ובתמיכות הוא נוהל חדש לגמרי שנולד לפני שנתיים.

לפני כן, אני לא צריך לספר לכם, היה מצב הרבה יותר גרוע. היום, עם כל הבעיות,

המצב הרבה יותר טוב מזה שהיה קודם לכן, והבר הכנסת יהלום היה בין אלה שיזמנו

את השינוי במצב.

יש הבדל גדול בין שנת 1993 לשנת 1994 אצלנו. למדנו משנת 1993. בשנת

1994 עשינו מהפכה בכל הטיפול שלנו במיחשוב, שכן הכנסנו את כל המערכת למיחשוב,

כמו כן בכל מה שקשור להקמת יחידה לקבלת בקשות. אין יותר מצב כזה כמו שהיה

נהוג בשנת 1993, כאשר מסמכים נעלמו. יש עכשיו גם ועדה מיוחדת, פנימית, שדנה

בבקשות. קודם לכן היה דן יחיד בבקשות, ועכשיו יש ועדה מיוחדת לעניין הזה.

הכנסנו לחוזר מנכ"ל את כל הכללים כדי שכל אחד ידע אותם, העניין לא יהא

חשאי, וכל מי שמבקש להגיש בקשה - מקבל את הכללים ויודע איך מהלקים כסף.

כל מה שעשינו - עשינו לפי המבחנים. יכול להיות שיש טעויות, מכל מקום

פעלנו לפי המבחנים ולא יכול להיות, במסגרת המיהשוב, שעבור אותה פעולה מוסדות

יקבלו פעמיים. זה לא יתכן יותר במערכת שהפעלנו.

אנהנו מטפלים באלף גופים, למרות שהוגשו לנו כמעט אלפיים בקשות, ורק אחרי

מיון הן ירדו לאלף. מדובר על מאות אלפי פעולות שנעשות בקשר לנושא הזה, לכן

אני מבקש לומר שאם בתוך הים הגדול הזה קיימים דברים שהם לא בסדר, צריך לבדוק

אותם, צריך לבקש את הכסף בחזרה, אבל לא צריך להטיל על כל המערכת אשמה. המצב

הוא לא כל כך גרוע, זה לא נכון לומר כך, כיוון שהמצב הולך ונעשה יותר טוב,

ובשנת 1995 הוא יותר טוב מאשר הוא היה בשנת 1994.

למדנו מהערותיה של מבקר המדינה, למדנו מהנסיון שלנו, והדברים נעשים בצורה

יותר טובה.
היו"ר ד' מגן
כאמור, אנחנו נחזור ונדון בנושא הזה, בעזרת השם, בראשית כנס הקיץ של

הכנסת.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים