ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/12/1994

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון) (מועצת מינהל מקרקעי ישראל), התשנ"ה-1994ח"כ אברהם הירשזון, יעקב שפי, דוד מגן

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשוה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 316

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום בי, כ"ג בטבת התשנ"ה, 26.12.1994, בשעה 12:00

נפחו;

חברי הוועדה; היו"ר ד. מגן

ש. יהלום

י. שפי

מוזמנים; ב. ענר, סמנכ"ל, משרד מבקר המדינה

ע. וקסלר, מנהל מינהל מקרקעי ישראל

ע. לוי, עוזר למנהל, מינהל מקרקעי ישראל

א. ספיר, עו"ד, יועץ משפטי, מינהל מקרקעי

ישראל

מ. גילאי, עו"ד, טגן היועץ המשפטי, מינהל

מקרקעי ישראל

ר. רימון, עו"ד בלשכה המשפטית, מינהל מקרעי

ישראל

ת. פנחטוביץ, משרד המשפטים

מזכיר הוועדה; ב. פרידנר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקח)

(מועצת מינהל מקרקעי ישראל). התשנ"ה-1994

ח"כ אברהם הירשזון. יעקב שפי, דוד מגן



הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון) (מועצת מינהל מקרקעי ישראל).

התשנ"ה-1994

ח"כ אברהם הירשזון. יעקב שפי, דוד מגן
ש. יהלום
אתם מתנגדים לחוקו

קריאה; הממשלה מתנגדת לחוק.

היו"ר ד. מגן; ברגע שאתם אומרים הממשלה מתנגדת, מיד מאשרים

אותנו לאשר את החוק. תגידו את זה יותר חכם.

ש. יהלום; גם בין קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. כלומר אתם

פה ביו עמדת הממשלה, בהנחה שהיא כזאת, לבין

עמדת הכנסת שאומרת אני רוצה את החוק. בין שני הדברים האלה, זה לא לבוא

ולהגיד הממשלה מתנגדת, לכן אנחנו מתנגדים. אתה גם כפוף לכנסת ישראל,

ולכן הוועדה הזאת דנה. היא רוצה לרדת לפרטים, והיא רוצה להכין את החוק

לקריאה שנייה ושלישית. לבוא ולהגיד באופן עקרוני, אנחנו מתנגדים, זה

בניגוד לרצון הכנסת.
היו"ר ד. מגן
היתה לנו אפשרות היום, אני בטוח במאמץ קל מאוד,

לאשר את הצעת החוק הזו, כפי שמופיעה בכחול

בקריאה שנייה ושלישית, בלי שום בעיות. עשינו זאת בעבר.

יוזמה פרטית צריכה להיות מספיק הוגנת. בשלב האחרון לקראת הקריאה השנייה

לשאול את הנוגע בדבר, היכן הוא חושב שאפשר לשפר ולשפץ, האם אתם חושבים

שיש נושאים שכדאי להרחיב אותם, אימרו אותם. האם יש נושאים שכדאי להעמיק

אותם, אימרו אותם. האם יש נושאים שכדאי למחוק אותם, אימרו אותם. וזכרו

שאנחנו עובדים כאן לא רק במנדט של אישור של הכנסת בשתי קריאות גם, אלא

היוזמה היא למעשה של מבקר המדינה. מבקרת המדינה התייחסה למבנה של מינהל

מקרקעי ישראל כמה וכמה פעמים, ובדו"ח 44 היא גם מאזכרת יוזמה, הצעת חוק

של ח"כ ד. תיכון. מיד לאחר פרסום הדו"ח ההצעה הזאת עלתה, ולהפתעתינו

הרבה היא נפלה בהצבעה. ואז התאגדנו כמה חברי כנסת מסיעות שונות,

והגשנות הצעה קצת יותר רחבה, והגשנו אותה מחדש עם נסיונות שכנוע,

וכנראה הדרך הזו מוכיחה את עצמה.

לכן, מה שעומד עכשיו על סדר היום, יש לכולנו הזדמנות. יש הזדמנות

להרחיב, להעמיק, לתקן ולשפץ הצעת חוק בטרם תונח לקריאה שנייה, ואת

ההזדמנות הזו אני חושב צריך לנצל.

קריאה; לגבי השאלה שנשאלנו, לי אסור כנציג ממשלה להגיד

דבר שהוא בניגוד לעמדת הממשלה. אנחנו נעזור

בשאלות ששאלת כרגע.

היו"ר ד. מגן; אם היינו בבית משפט, וח"כ ש. יהלום היה שואל את

השאלה, הייתי צועק "מתנגד", ובזה נגמר העניין.

ב. ענר; בתקנות בוועדה של שלושה משפטנים שמונתה על ידי

הממשלה, נכנסנו לפירוט יתר למה שכתוב בהצעת

החוק.



אין הרבה דברים שממש הם כדין. יש שניים שלושה סעיפים שאני אגיד לכם

אותם, ותקבלו החלטה שלכם, איך אתם רוצים שהדבר הזה יוסדר. אבל אין

כעקרון ניגודים מהותיים. גם אם יש דברים שמוסדרים אצלנו, ולא מוסדרים

בהצעת החוק, תשקלו אם אתם רוצים להסדיר אותם, או להשאיר אותם בלקולה.

את הצעת החוק הזאת אני רואה עכשיו לראשונה, אני מתייחס לטיוטה הקודמת,

ואני מתאר לעצמי שהיא לא שונה בהרבה. זה הושם פה על השולחן, ולא קיבלנו

את זה למשרד עדיין.

מנהל המינהל הזכיר את מספר חברי המוצעה. זה שוני שיש בו ניגוד, מנוגד

להצעה שאנחנו הגשנו לממשלה לבין ההצעה שכתובה פה.
היו"ר ד. מגן
בועז, פה חשוב לנו לשמוע מהי הצעתה של מבקרת

המדינה בעניין?

נ. ענר; צריך לזכור שהחוק הקיים והאמנה בין הקרן הקיימת

לממשלת ישראל, שבעקבותיה בכלל יש חוק בעניין,

מסדיר את מינוי חברי המועצה ואת היחס בין מספר הקרן הקיימת, לעומת מספר

הממונים על ידי המדינה.

ופה אני מתייחס לשני דברים שהם בעלי משמעות. האחד, למספר. לפי החוק

הממשלה, ביחד עם הקרן הקיימת, קובעים את המספר של חברי המועצה, שהם

שומרים את היחסיות שלממשלה יש 50% פלוס 1. זה נובע גם מהאמנה שנחתמה

בדין בין הממשלה לבין קרן הקיימת, וגם בחוק.

להגדיל את המספר בהצעת החוק הזו, היא הופכת את המספר למספר קשיח ולא

גמיש. כאשר רוצים לקבוע מספר חברי מועצה כזה או אחר, הדבר נעשה בהסכמה

עם הקרן הקיימת. והמספר פה הוא קשיח מאוד, הוא לא גמיש. לגבי המצב

הקיים, זה גורם לכך שחלק ניכר מחברי המועצה שמכהנים היום, לא יוכלו

לכהן בזמן המינוי החדש שיהיה על סמך החוק הזה.

אני לא צריך את כל ההבדלים, אני ממילא שמעתי מתמרה פנחסוביץ, שזה יעבור

עידוד סופי משלה, משר המשפטים.
היו"ר ד. מגן
מרגע זה והלאה אתה יכול לדבר עם היועצת המשפטית

של הוועדה, רק עם אנה.

ב. עכר; הנושא השני, זה הנושא של איגוד עניינים. בדו"ח

מבקרת המדינה מצויין שבשאלה של ניגוד עניינים,

לא דנו בכלל. כלומר, המערכת של מועצת מקרקעי ישראל לא התייחסו אליה, לא

לחיוב ולא לשלילה.

היא הביאה בחשבון שיכול להיות שגוף כמו מינהל מקרקעי ישראל, שהוא עוסק

של מדיניות קרקעית, אסור שיהיו בו גם אנשים שיש להם אינטרסים לא

אישיים, אלא אינטרסים ניגזרים. אבל היא אמרה תדונו בזה. תחליטו, אי, אם

צריך בעלי אינטרסים שישבו במועצה, ואם כן שיהיה איזון בין מספר חברי

המועצה שהם לא מאינטרסים ניגזרים, לבין מספר חברי המועצה שיש להם

אינטרסים ניגזרים.



מאז ומעולם, מיום הקמת המועצה, מיוצגים בה אנשים שיש להם אינטרסים

ניגזרים, וככאלה הם ממונים. אם יושב נציג הקיבוצים במועצה, הוא יושב

בגלל שהוא נציג תק"מ. נציג המושבים במועצה יושב כי הוא נציג המושבים

וכן הלאה.

כאשר דנו בנושא הזה בוועדה שלנו, בדקנו את כל פעולות המועצה, מיום

שנוצרה, הגענו למסקנה שזה לא פסול שבמועצה יהיו בעלי ניגזרים

אינטרסנטיים, ובלבד שמספרם יהיה בטל לעומת מספר רוב חברי המועצה. ההצעה

המקורית שלנו היתה רבע. קראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, הבנתי

שאתה מאוד אהבת את הרבע. במועצה, אחרי דיון בשיקול מה הם המגזרים, והיו

מיגזרים נוספים מאלה שקיימים, הגיעו למסקנה, שהתקרה תהיה שליש. ובין

היתר, מכיוון שאנחנו יכולים להכתיב לממשלה איזה נציגים לשלוח, חברי

הדריקטוריון של הקרן הקיימת, גם הם בנויים מאנשים שבאים ממיגזרים

אינטרסנטים.

ביקשנו אפוא מהקרן הקיימת, שכאשר היא ממנה את נציגיה, שתשים לב לאיזון

הזה. זה היה מאוד קשה. הסעיף הזה, דרך אגב, הוא אחד הסעיפים היחידים

שמשלושת המשפטנים חברי הוועדה, לא התקבל בפה אחד, אלא התקבל ברוב של

שניים נגד אחד, כאשר היועץ המשפטי של נציג קרן הקיימת הסתייג מההגבלה

שהגבלנו את הקרן הקיימת בין שליחת נציגיה.
היו"ר ד, מגן
השאלה היא בין הזכות להשפיע, לבין הזכות

להכריע. לגבי חברות במועצת המינהל, אני מניח

שלא יהיו ויכוחים גם מהמכסה במושגים שדיברת.

אותו חבר מועצת המינהל, אשר באצבעו יכריע החלטה שהיא נכנסת לכותרת של

ניגוד עניינים, אני בטוח שלזה מבקרת המדינה התכוונה, ולזה הוועדה

התכוונה, שזה לא יכול להיות. לא להשתתף בדיון, ולא להשתתף בהצבעה. אם

ההצבעה היא זו שמכריעה.

ע. (קטלי; אין לי בעיה עם כל הגדרה. אני רק רוצה להזהר

בהגדרה בניגוד עניינים.

במועצת מקרקעי ישראל יש גם אלמנט של זהות עניינים, ויצוג עניינים. ברמה

הארצית אין בכלל שאלה. אז כל מגבלה שתותר, אין בכלל שאלה. השאלה

הרוולנטית כרגע היא המיגבלה הסקטוריאלית, ועד איפה הולכים איתה.

דהיינו, מעצם העובדה שיש לו חבר תק"ם, זה מעצמו מונע ממנו לדון בפרטנר,

כי התקיים הוא התבשם בכך.

ש. יהלום; וא"א שהוא ימנע ששליש מאנשי החקלאות, יהנו

מהחלטות עקרוניות לו שנוגעות לכיוון שלו.

ע. וקסלר; חבר מהיוזמה הפרטית, אם זה עו"ד, ואם זה קבלן,

ואם זה אחר, בעצם מנוע מלדון בהרבה מאוד דברים

שנוסחו בהעדפה שניגזרים מסביב וכדומה.

אני בטוח שיש לנו תשובה הולמת בכל המיגזרים כדי לענות. קבענו שלפחות

מחצית מהחברים, מהממשלה, יהיו עובדי מדינה בעלי תפקידים בכירים במשרדי

ממשלה הנוגעים בדבר, ויהיו אנשי אקדמיה, ואנשי ציבור. חברי מועצה של

נציגי מיגזרים, לא יעברו יותר משליש מחברי מועצה באותו זמן.



נדמה לי שבעניין זה עשינו איזושהי פשרה נכונה בין הדברים. ז"א, בנינו

תשובה שהיא יכולה לעמוד. זה לא עוסק ברמה האישית, שאס אדם עוסק וזה

נוגע באופן ישיר, אז על זה בכלל אין ויכוח. נדמה לי שההכנעה בעניין זה,

או הניסיון מסעיף 4 (ז) כפי שהוא, היא בעצם מייתרת את המשמעות של כל

הקק"ל, במועצת מקרקעי ישראל.

אני לא יכול לומר אם הכוונה היא כאן, או לשבור את כל האמנה, או לפתוח

את הכל מחדש. אני בלי ספק כפוף לשר, אני חייב להגן על העמדה. אני לא

יכול לומר שמאז לא יהיה לי יותר קל בחיים. אבל באיזה שהוא מקום זה

מוציא את הדברים מהמציאות שבתוכה מינהל מקרקעי ישראל.

כפי שבוועדה היה ויכוח, גם במועצה היה ויכוח, אנחנו עבדנו על כך,

והלכנו על הכרעה מכובדת. אבל הצורה כפי שהיא מנוסת בסעיף 14(ז)

להערכתי, ליצור מצב או שתהיה לנו הגדרה בחוק, ואח"כ תבאנה טענות שעושים

מחוק פלסטר, ואני מקווה שזה לא רק שמועצה תגרר, כי אני בתור מנהל לא

אוכל לתפקד בזה. או שאנחנו צריכים למצוא את התשובה, שהיא בהחלט עונה

לשאלה של מיגזרים סקטורליים, ובמהות המיגזר הזה בקרקע, אגב גם מיגזרים

עיסקיים, ואין כמעט מיגזר שאין לו עניין בקרקע. אם זה תעשייה אין לו

עניין בקרקע? אם זה קבלן, אין לו עניין בקרקע? חצי הוויכוחים במועצת

מינהל מקרקעי ישראל, זה כל אחד שמדבר על מה שהוא מייצג כאילו זה עובד.

אני בהחלט חושב שהבעייתיות קיימת, לכן אין היגיון בלקבוע מן כלל שהוא

כ"כ גורף שהוא פשוט משתק מראש את יכולת.

אני אמרתי ליו"ר הוועדה, אני חי טוב מאוד עם חוק. אין לי בעיה בעניין.

כי יותר קל לעמוד בלחצים כשיש לעניין חוק. אבל אנחנו בבעייתיות, והיא

העובדה שעם הסעיף הזה, למשל, תהיה בעיה, שאני בספק שידעו לצאת ממנה.
היו"ר ד.מגן
הסעיף הזה ישקל בכובד ראש, ובוודאי דרושה כאן

הצעתה של מבקרת המדינה.

אני רוצה לומר לך נכבדי, מנהל המינהל, בנושא ניגוד העניינים, נראה לי

שהיתה התקדמות גדולה בשנים האחרונות, מבחינת הרגישות. הייתי אומר אפילו

הקפדה על קריטריונים נוקשים יותר מכפי שהיה נהגו בעבר.

אתה מעלה שאלה נכונה, אבל השאלה הזו סותרת את הנורמות שהתרגלנו, או

שאנחנו מבקשים להתרגל אליהן בשנים האחרונות, ואני חלילה לא מאשים אותך

בהעדפת נורמות ירודות. אין ספק שיש בעיה. גם פה נדרש להצעתה של מבקרת

המדינה.

קריאה; לגבי מה שאמרתי קודם, בסעיף 4א(3) שלכם, "יהיו

תשעה נציגים שתמנה הממשלה על פי הצעת הקרן

הקיימת, ובלבד שרובם אינם עובדים לקרן הקיימת, חברי הדירקטריון". זה

מנוגד להסכם שהממשלה חתמה עם הקרן הקיימת, שהיא לא מגבילה את הקרן

הקיימת בקביעת נציגיה. אלא אם כן זה שיקולים כמו של ניגוד אינטרס.

קריאה; יש פה בעיה יותר חריפה. הקרן הקיימת עומדת על

כך שחבריה יהיו חברי דריקטוריון, כי אחרת היא

אינה יכולה לעמוד בלחצים הפנימיים של האיזונים. אז היתרון שלה בנוי

באיזון פוליטי מסויים, והיא עומדת על כך שהחברים שלה יהיו דווקא חברים

בדירקטריון.
היו"ר ד. מגן
כמה חברים יש לה בדריקטריון?

קריאה; 500/0.
היו"ר ד.מגן
ז"א, זה מספיק להל
קריאה
כן.
היו"ר ד.מגן
ז"א, אנחנו יודעים היום שיש לה פחות 17.

א. ספיר; לא כל הנציגים שלה הם חברי הדירקטרלון. רק

ההגבלה, שזה לא יעלה על 50%, זה לא עולה בקנה

אחד עם האמנה שחתמו עליה ממשלת ישראל. זה חצי אחד.

עוד חצי אחד, זה הסעיף 4(ב)לגבי תקופת הכהונה. פה יש שוני בין שתי

ההצעות.

ההצעה שהתגבשה בסופו של דבר בתקנות, היתה שתקופת כהונה תהיה לארבע

שנים, אבל החידושים לא יוגבלו בשלוש תקופות, אלא לפי מה שהממשלה תחליט.

יש לנו אנשים שמיום כהונתם הראשונה הם תורמים את חלקם. זה מהווה שוני

בין שתי ההצעות, שהוא שוני מהותי, שצריכים לקבל עליו החלטה.

ע. וקסלר; בכל מקרה אם אתם אומרים על ההחלטה הזו, צריך

לתת מעבר.
היו"ר ד. מגן
עמדתו של ח"כ ש. יהלום היא אחרת, ובלבד שתהיה

ממשלה אחרת.
ת. פנחסוביץ
חסר כאן סעיף שקובע את הפשירות להתמנות, או מה

שנקרא בתקנות סייגים למינוי. בתקנות נאמר שהוא

איננו אזרח ישראלי, ופה נאמר בסעיף 4(ג), בפיסקה 6, הוא חדל להיות אזרח

ישראל בלבד. ואם הוא גם אזרח ארצות הברית, הוא פסול.

היו"ר ד. מגן; אני הכנסתי את המילה בלבד, ובאמת היתה כוונה

שמי שיש לו אזרחות כפולה, לא יוכל להיות. מותר

להתווכח עם זה.

ת. פנחסוניץ; אישית, אני לא רואה את הפגם הזה. אם אדם יש לו

אזרחות אמריקנית.
היו"ר ד. מגן
לכנסת לא יכול להיבחר מי שיש לו אזרחות ישראל,

ובלבד שיש לו רק אזרחות ישראל.
ת, פנחסוביץ
בבית משפט העליון הוא יכול להתמנות.
היו"ר ד.מגן
אני מסכים איתך שזה לא קיים לגבי מקומות אחרים.

לי יש בעיה, אפילו שחסן מלך מרוקו הכריז עלי

כבנו כחודש וחצי, לא קיבלתי את ההכרזה הזו. יש בעיה, אבל, עוד פעם מותר

ואפשר וצריך להתווכח על זה.



ש. יהלום; אנחנו מדברים פת, שכל גוף הוא אינטרסנט, זח

חיובי. את אומרת בנושא הזה של מינהל מקרקעי

ישראל, כשמדובר על תיאטראות, אני צריך שלאדם הזה יהיה רק אינטרס אחד,

והוא מדינת ישראל. לכן, אותו דבר חל על ח"כ שזה צריך להיות האינטרס

היחיד שלו. שופט צריך בסך הכל לשפוט לפי הצדק, אין לו שום אינטרסים

בעניין. מצידי, אני יכול לבוא להישפט אצל שופט בארצות הברית. הוא יראה

את החוק, הוא יראה את האשמה, ימצא מי שצודק ומי שלא. ז"א, אין כאן בעיה

מבחינת אינטרס, את לא משייכת לשופטים אינטרסים מעבר לצדק. לכן יכול

להיות מצידי גם אזרח של עוד כמה מדינות. אבל כאן, שהאינטרס הוא אינטרס

קרקעי טריטוריאלי בדרך כלל, את אומרת, אני לא רוצה שיהיה לך בראש

אינטרס טריטוריאלי אחר. זו הנקודה.
ת. פנחסוניץ
מה שרציתי לומר, שחסר כאן הסעיף שקודם כל לא

יכול להתמנות, אלא אם תוך שבע שנים שקדמו

למינויו לא הורשע, או אם הוא פסול, אם הוא הורשע בעבירה. כאן פוסלים

אותו. כלומר, אם הוא לפני שנה וחצי עבר עבירה שלדעת היועץ המשפטי יש

עימה קלון, הוא יכול להתמנות, ואז הוא לא עובר עבירה. סיום כהונתו תהיה

אם הוא יעבור שום פעם עבירה שיש עימת קלון. חסר בסעיף הזה, שירות

להתמנות. זה די פורמלי.

היו"ר ד. מגז; זה די מקובל.

ש. יהלום; בחוק המקורי זה לא מופיע?

ת. פנחסוביץ; החוק המקורי לא מסדיר את זה.

א. סביר; תמרה צודקת. צריכים להיות שני חלקים. סייג

למינוי, וגם פגיעה בהחלטה. בהצעה שלנו מופיעים

שניהם בשני החלקים. מהו סייג למינוי, וזהו שוני שאני לא חושב שיש עליו

ויכוח.

היו"ר ד. מגו; הערה נכונה.

ת. פנחסוניץ; את כל ענייני הניסוח, אנחנו נעשה כשתתקבל הסכמה

עקרונית. יש בזה מהות. אבל בוודאי שהוא מוסכם

על כל חברי הוועדה, למשל הנושא הזה שאני רק העלתי אותו. לגבי העניין של

ה"בלבד", לא הבנתי מדוע הכניסו אותו. אז גם את זה צריך להבהיר. צריך

לנסח: שאין לו אזרחות אחרת, אלא אזרחות ישראלית.
היו"ר ד. מגן
היועצת המשפטית שלנו יצאה לוועדת הכספים. אנחנו

לא נרוץ עם זה. בשבוע הבא, אחרי אישור התקציב,

אם הוא יאושר, תהיו יותר פנויים.
ב, עכר
מבקרת המדינה בדוי'ח שלה שאפה להגיעה להסדר כולל

של מועצת מקרקעי ישראל, ותיפקודה. נראה לי

שבשתי ההצעות, גם בתקנות וגם בחוק, יש עדיין כמה תחומים שלא סגורים לפי

ההדגשים שעולים מהדו"ח.

נקודה ראשונה, זה לעניין יצוג אינטרסים. בצדק גמור, כמו שמבקרת המדינה

התלבטה, משום שישנן שתי שיטות. בחברות ממשלתיות, אסור ייצוג אי



האינטרסים בדירקטריון. לעומת זאת, בתאגידים סטטוטורטים ישנם כמה

תאגידים, אני מניח ברשות מקומית, יש ייצוג של אינטרסים. כפי שאמר מר

וקסלר, בקרקע אין כמעט סקטור שאין לו איזו שהיא נגיעה. מה היה הדגש של

מבקר המדינה, איזון של המיגזרים.

בהצעת התקנות מדובר על שליש של ייצוג של מיגזרים שונים, לדעתי עדיין לא

כוסה האלמנט של איזון בתוך המיגזרים. משום שאם השליש הזה יהיה מהסקטור

החקלאי, לא נוצר האיזון. ועדיין יש סקטורים כמו קבלנים או תעשיינים או

איכות הסביבה, שגם הם צריכים לשקול, הממשלה צריכה לשקול האם לא לתת להם

ייצוג באותה מועצה. והדגש הוא שמאותו שליש יווצר איזה שהוא איזון,

כאילו אחד שומר על חבירו. נציגי איכות הסביבה ישמרו על הסקטור החקלאי.

הקבלנים, אולי יש להם לפעמים אינטרס משותף עם החקלאים, אבל יהיה סקטור

אחר שיאזן.
ש. יהלום
ואז מה הבעיה של השלישי כאן הרעיון שאם השליש

הוא חקלאי, אז נקבע שהם יכולים לעשות ולהשתולל

כמה שהם רוצים, אבל להכריע הם לא יכולים. יהיו מקסימום שליש, והשני

שליש צריך לפי שיקול דעתו. אבל אם השליש בעצמו מנוטרל, אז אתה יכול

להגיד אפילו מחצית.

ב. עני; המטרה שלך היא שמועצת מקרקעי ישראל, יבואו לידי

ביטוי עמדות שונות, של מיגזרים שונים. אם אתה

נותן משקל יתר לסקטור החקלאי, נכון שהוא רק שליש.
היו"ר ד. מגן
זה שליש שמגיע לשונות.

נ. ענו; וזה שליש בכל אופן בעל משקל. במדיניות של מועצת

מקרקעי ישראל קובעות גם זויות ראייה נוספות של

לאו דווקא נציגי הממשלה תמיד רואים אותם.

ש. יהלום; בגלל כל מה שקורה במדינת ישראל, והיחס שלה

לחקלאות, לא היום, אבל מקדמת דנא. היום זה קצת

ירד, הסקטור החקלאי הוא כ"כ מגוון, שאצלו לבד אתה גומר את השליש

באיזונים שונים. כולם חקלאים, אבל כולם באיזון כלפי השני. יש כאן

בעיה.

כ. עני; יש פה שאלות אידיאולוגיות.

מבקרת המדינה קבעה שצריך להיות איזון של

המיגזרים השונים.

יש עוד נקודה שלא מצאה ביטוי בחוק ובתקנות, כישורים של הנציגים. האם

כפי שבחברות ממשלתיות ותאגידים אחרים, הם חייבים להיות בעלי כישור

מסויימים? בעלי השכלה מסויימתי ניסיון מקצועי איקס שנים באותו תחום? יש

עניין של מינויים פוליטיים. ואם יש איזה שהוא קשר בין השר ובין מי שהוא

ממליץ עליו, ישנה פורצדורה לגבי חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטורים של

ועדה שבוחנת. הוא צריך להיות בעל כישורי יתר. פה זה לא בא לידי ביטוי.

מבקרת המדינה התייחסה גם לתקופת כהונה, פה אני מבין שהמגמה היא בהצעה

מסויימת לא להגדיל את תקופת הכהונה. יש בזה יתרון, יש בזה גם חסרון,

משום שאין החלפה של נציגים.



היו"ר ד. מגו; בהצעה הזאת אין הגבלה של הטבות! זה טוב שיש

הגבלה.

1. עני; לדעתי, כן.

סעיף 4(א) אומר בסעיף 2 שלו, "תשעה נציגים

שתמנה הממשלה, ובלבד שלפחות שליש מהם יהיו נציגי ציבור, שאינם עובדי

מדינה". בדיונים לעניין התקנות ראיתי שישנו חשש שלפחות שליש, הרוב יהיה

נציגי ציבור. השאלה אם אתה לא צריך היפוך במנהל הפטור.

קריאה; אנחנו פחדנו שבהחלט יקרה כאן סחף של המינויים,

וקבענו שלפחות חצי מנציגי הממשלה, יהיו עובדי

מינהלה.
היו"ר ד. מגן
שר רוצה למנות מישהו מסויים, ממנה אותו כעובד

מדינה, ויום אחרי זה ימנה אותו במינהל.

ב. עכל; סעיף 4(א)(3) בדיוק מנוגד לתקנות של מועצת

מקרקעי ישראל.
היו"ר ד.מגן
את זה הם אמרו.

לא הבינותי הכל. לעניין מספר חברי המועצה צריך לתת שוב את הדעת. סעיף

4(ז) הוא סעיף שדורש דיון עקרוני, וכאשר הצעת החוק תונח לאישור סופי

בוועדה, צריך לזכור ולהזכיר לכל חברי הוועדה שיש כאן שאלה שצריך לתת

עליה את הדעת. יש רעיון לבטל את 4(ה), שאני חושב שצריך לבטל אותו. צריך

לקבוע כישורים למינוי, וסייגים למינוי, להתייחס לשאלת המינויים

הפוליטיים, ועוד.

אני מבקש גם ממשרד הפנים, גם מהיועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל.

בועז, אתה תעביר את זה גם למוטי, ליועץ המשפטי אצלכם, לכל מי שיש. תעשו

את זה בעצה אחת עימם.

הכוונה המקורית היתה היום להקים ועדת משנה של חברי ועדה בסידרה של

שלושה ארבעה דיונים לסכם את העניין ולהביא את זה. לכן, במקום הכוונה

המקורית שהיתה לי, הואיל ושמעתי את ההערות, ואני לא חושב שצריך לקיים

בעניין הזה סידרה של ישיבות ועדה, אנחנו מסמיכים אותך לקבל הן ממשרד

המשפטים, שיבקש את עבודת משרד האוצר, והן מהיועץ המשפטי של מינהל

מקרקעי ישראל, והן מהיועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, לקבל את ההערות,

לעבד אותן לנוסח סופי, ולהביא את זה בסוף השבוע הבא לוועדה, להכנת

קריאה שנייה ושלישית.
קריאה
אפשר לקבל מכתב מרוכז מכל אחדי
היו"ר ד. מגן
אם מישהו מכם התכוון להעביר השבוע, זה יכול

להיות רק בכתב. אם הוא רוצה לומר גם דברים בעל

פה לאנה, הוא יוכל לעשות את זה רק החל מיום ראשון.

הישיבה ננעלה כשעה 25;12

קוד המקור של הנתונים