ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 20/12/1994

בקשה לחוות דעת ממבקר המדינה על מכריז "דוודים" לתחנת הכח רוטנברג B של חברת החשמל - הצעת יו"ר הוועדה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 314

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי. י"ז בטבת התשנ"ה (20 בדצמבר 1994). שעה 15;11

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די מגן

ר' זאבי

ע' לנדאו

י' לס

י י שפי

די תיכון

מוזמנים; מנכ"ל משרד מבקר המדינה י' הורוביץ

אי רביד - מנהל נת"צ

מי במברגר - עוזר בכיר לנציב תלונות הציבור

שי הירש - מישנה למנכ"ל

אי לוי - ממונה על אגף

אי שצוב - סגן ממונה על אגף

מי טל - סגן ממונה עך אגף

ע' רון - מנכ"ל משרד האנרגיה

שי ברובנדר - מנהל מינהל החשמל

עי אמוראי - יו"ר דריקטוריון חברת החשמל

מ' כץ - מנכ"ל הברת החשמל

מי איצקוביץ- סגן מנהל אגף תכנון תחנות כה

אי נתיב - יועץ משפטי לחברת החשמל

מי גור - יועצת ליו"ר הדירקטוריון

אי דורון - המתלונן

מזכיר/ה הוועדה; בי פרידנר
קצרנית
ת' בהירי

סדר-היום; בקשה לחוות דעת ממבקר המדינה על מכרז "דוודים"

לתחנת הכה רוטנברג Bשל חברת הוחשמל - הצעת יו"ר הוועדה



בקשה לחוות דעת ממבקר המדינה על מכריז "דוודים"

לתחנת הכח רוטנברג Bשל חברת החשמל - הצעת יו"ר הוועדה

היו"ר ד' מגן;

אני פותח את ישיבת הוועדה. בצעד חריג כינסנו את הישיבה, נוכח מכרז תלוי ועומד

בחברת החשמל, מכרז בהיקף גדול, וזאת לאור פניה שהגיעה אלינו ואל נציב תלונות

הציבור, בקשר למכרז הדוודים בתחנת הכח רוטנברג Bשל חברת החשמל. הדברים ידועים

לפחות ליושב ראש החברה, ואני מבקש ממנו להתייחס אליהם.

ע' אמוראי;

ייצור החשמל נעשה על-פי העקרון מימי אדיסון, אם כי כל מה שמסביב התפתח מאר.

היסוד הוא גנרטור החוצה קוים מגנטיים ומייצר חשמל, כמו הדינמו באופניים, טורבינה

המסובבת את הגנרטור בכח מים, קיטור או גרעין, ובמידה ואין מים - משתמשים בבוילר.

התחנות שלנו משתמשות בפחם, במזוט או סולר. הדוד יוצר קיטור המניע את הטורבינה

המפעילה את הגנרטור, וכד נוצר חשמל. הבוילר הוא החלק הגדול והיקר ביותר בתחנות

הקיטור הגדולות שלאורך החוף. הבוילר הוא הדוד.

אנו עומדים להקים עכשיו תחנה נוספת, שאולי תהיה התחנה האחרונה המופעלת

בקיטור. מדובר בשתי יחידות גדולות של 575 מגווט כל אחת (מפעל נהריים היה של 18

מגווט). לצורך זה פירסמנו מכרז סגור בין היצרניות הגדולות והמוכרות בעולם. שלוש
חברות נענו למכרז
בבקו מקנדה וארהייב, קומבקשן מארה"ב ושטיינמילר מגרמניה.

הנסיון שלנו בעבר היה עם טכנולוגיה אמריקאית. כאשר כולן עברו את המכרז הטכני,

התחיל המכרז הכלכלי. בשלב הראשון של המכרז הטכני, נאמר שיכול להיות שחברת החשמל

תיתן הערכה של עד 10 עבור זמינות. מה פירושה של זמינות? אם מאיזו שהיא סיבה של

תקלה או תחזוקה, הדוד יהיה מושבת, נהיה נאלצים להשתמש באמצעים חליפיים - תחנות

המופעלות במזוט, בסולר או בגז. ההוצאות המשתנות בייצור פחם הן בין 6 ל-7 אגורות,

בין 7.5 ל-9.6 במזוט, ולמעלה מ-20 אגורות כאשר משתמשים בסולר, גם לאחר שהבלו עליו

ירד לחצי - מ-30 אגורות ל-16 אגורות.
ע' לנדאו
מה עלות הסולר בלי מס?

עק אמוראי;

17-18 אגורות. הבעיה פשוטה: הטוען טוען שלא נתנו לו עדיפות, בגלל הזמינות

היותר גבוהה שלו. ההבדל במחירים היה של כ-50 מליון דולר לכל יחידה. הזוכה היה

זול מהמתלונן בכ-100 מליון דולר. המתלונן טוען כי אילו היו מביאים בחשבון את

הזמינות שהוא טוען לה, ההבדל הזה היה מיטשטש. את השאלה הזו שאלנו בדירקטוריון

ונענינו שזמינות יכולה להיות מותנית בהרבה מאד דברים: במוצר עצמו, במי שמתפעל

אותו ובתנאי הסביבה, והפעם הזמינות מוצהרת על-ידי בעלי הענין עצמם.

חברת החשמל פנתה לחברה אמינה מאד המקובלת עליה, שיש בידיה ציוד של שני
המתחרים
זה שזכה במכרז - עוד לפני שזכה - וזה שמתלונן. חברת החשמל שאלה מה

הביצועים של כל איות משתי החברות, והחברה הדרום-אפריקאית אליה פנינו הביאה לנו את

הנתונים לגבי זמינות הציוד של כל אחת משתי החברות: כמה ימים בשנה עברו ללא תקלות

וללא צורך בהשבתה לצורך תחזוקה, כאשר מדובר בדוד של שטיינמילר וכאשר מדובר בדוד

של בבקו. התברר שההבדל הוא מזערי, ומה שקובע הוא הבדל המחירים של 100 מליון דולר.

לכן נתנה חברת החשמל את ההזמנה למי שהצעתו היוגה הזולה ביותר.

כאשר נאמר לי על-ידי המתלונן כי הטעו אותנו והאינפורמציה שקיבלנו אינה נכונה,
אמרתי לו
בפני כל ספק שלא זכה, פתוחה הדרך לבית המשפט. דירקטוריון חברת החשמל

הוא הפוסק האחרון, אך הוא רק עוקב ומפקח אחר מה שמוחלט בוועדת המכרזים. אנו



צריכים לראות אם המכרז התנהל כסידרו ואם המסקנות סבירות. לא היתה לגו כל סיבה שלא

לחשוב כך, ולכו הורינו לחברת החשמל להשלים את המשא ומתן עם החברה האמריקאית

שמוצרה היה זול ב-100 מליון דולר.

עי לנדאו;

החברה אשר אמרה שהזמינות שלה גבוהה יותר, היתה מוכנה להתחייב על תקופה ארוכה

יותר, מעבר לזמינות שהתחייבה עליה?

ע' אמוראי;

לשנה אחת בלבד. הבוילר צריך לעבוד 30-33 שנים, לפני שמאריכים את חייו. החברה

היתה מוכנה לתת ערבות לשנה.

די תיכון;

אני מבקש לדעת, האם לחברות אלו יש קבלני מישנה בארץ.

ע' אמוראי;

החברה שזכתה התקשרה עם תע"ש. החברה המתחרה התקשרה עם "כור".

אי נתיב;

אני מבקש להתייחס לקובלנה של מר איתמר דורון. הטענות הן שתיים: האחת, שחברת

החשמל לא העניקה עדיפות להצהרת הזמינות של חברת שטיינמילר, ועל-כך ירחיבו את

הדיבור המננ"ל אשר יתייחסו לנושא הטכני והכלכלי. הטענה השניה, במישור שונה

לחלוטין, היא שמנכ"ל חברת החשמל הפעיל לחצים והרתיע את חברת שטיינמילר מלנקוט

בצעדים לאחר שהפסידה את המכרז, וזאת באמצעות שיחת טלפון שהתקיימה בנינו לבין איש

שטיינמילר. זה בא קרוב לוודאי כדי להסביר את העובדה שחברת שטי י נמילר שלחה

באוקטובר 1994 מכתב לחברת החשמל, והודיעה שנודע לה שסוכנה בארץ נוקט בצעדים שונים

שאינם מקובלים עליה, והיא מודיעה שאין היא מתכוננת לערער או לנקוט בצעדים, והיא

תודיע על-כך לסוכן.

המישור השני זכה לתהודה רבה מאד: מכתבים ופקסים לעשרות אשר נשלחו לאנשי

החברה, לעובדים, למנכ"ל וליועץ המשפטי, ובהם האשמות כבדות, וכמובן גם למשרד מבקרת

המדינה וגם לוועדה הנכבדה הזו. בענין זה אני מבקש לציין שניים-שלושה דברים:

ההאשמות כנגד חברת החשמל, אשר מצאו את ביטויין גם בעתונות, הן חסרות שחר. לא היינה

ולא נבראה שיחה כלשהי בין המנכ"ל לבין מישהו מאנשי שטיינמילר. אנחנו פנינו
במישרין לחברת שטיינמילר, במכתב
מפורט, וביקשנו תשובות לשאלות אשי- הצגנו: האם

היתה שיחה, על-ידי מי ומה היה תוכנה. לא קיבלנו בענין זה תשובה כלשהי מן החברה.
ר' זאבי
האם המגעים של הברת החשמל עם הברות המשתתפות במכרז, מתנהלים באופן ישיר עם

החברות במטות שלהן, או באמצעות הסוכנים.
אי נתיב
המגעים מתנהלים באופן ישיר עם החברות. הסוכן נמצא בתמונה, כאשר אנחנו עושים

זאת.
די תיכון
מה זה סוכן?

א' נתיב;

הנציג. בעל חברה ישראלית, שאיננו הספק או היצרן, אשר קיבל כנראה יפוי כוח מן

החברה לייצג אותה כלפי חברת החשמל. אבל המגעים הישירים והבירורים הטכניים

והעניניים, נעשים בין האנשים הטכניים משני הצדדים.

ר' זאבי;

אך כאו לא מדובר בבירור טכני אלא ביחסי עבודה. ניהלתם אותו ישירות עם החברה,

והנציג נשאר מחוץ לתמונה?

א' נתיב;

כן. מצד אחד קיבלנו מכתבים רבים מאד ובהם האשמות והכפשות, בשם חברת

שטיינמילר, כאשר היה בידינו מכתב של חברת שטיינמילר אשר אומר שהסוכן אינו פועל על

דעתם. ביקשנו לדעת האס הצעדים בהם הוא נוקט, נעשים על דעת החברה.

ר' -זאבי;

האם מכתב ההסתייגות של החברה מהסוכן יוצג לפנינו?

אי נתיב;

העברנו אותו לחבר הכנסת מגן. הוא הוצג גם בפני משרד מבקר המדינה. לא קיבלנו

עדיין תשובה ענינית לנושא זה, אם הטענה כולה היתה מתמצית בשיקוליה או בטעות

בשיקוליה של חברת החשמל - אז אין פשוט וקל מלפנות לבית המשפט, לבקש צו מניעה,

ולהביא את כל הטענות בפני בית המשפט, על מנת שבית המשפט יכריע.

הנקודה השניה שאני מבקש להוסיף היא בנושא הראשון; כפי שנאמר כאן, ההפרש שבין

ההצעות הוא כ-100 מליון דולר - 300 מליון שקל. יש שלבים של הצגת מפרטים, בירורים

והחלטות, לגבי ההצעות המוגשות. מדובר כאן בבקשה להצעות של שתי טכנולוגיות חלופיות

לדוודים. דוד של תחנת כח הוא למעשה לב-לבה של תחנת הכה. עלותו על-פי ההצעה של

החברה שנבחרה, היא כ-100 מליון דולר לשני הדוודים ליחידות 3 ו-4 של תחנת רוטנברג

Bהעתידה לקום באשקלון.
מ' כץ
לדוד משקל מכריע בעלות תחנת הכח ובתפקוד התחנה. לחברת החשמל יש ענין לקנות את

הטוב ביותר ובמחיר האופטימלי. יש כאן שתי טכנולוגיות עיקריות, בדוודים ובלחצים

עליהם החלטנו; טכנולוגיה מטיפ ס תוף, וטכנולוגיה הנקראת "מעבר 1". בדרך כלל

האמריקאים מייצרים דוודים מטיפוס תוף, והאירופאים מטיפוס "מעבר 1". החלטנו לבקש

הצעות משתי האלטרנטיבות האלו, כדי לתת אפשרות גם ליצרנים האירופאים וגם ליצרנים

האמריקאים להתי!רות, ועל-ידי כך להשיג את האופטימום. היינו יכולים לקצר את לוח

הזמנים, לו היינו מחליטים על דוודים מסוג תוף, כלומר מהטכנולוגיה האמריקאית, אך

ראינו יתרונות מסוימים, גם טכניים וגם מסיורי ים, במתן אפשרות לספקים אירופאים

להגיש הצעות, מה גם שאנו מעונינים להרחיב את מעגל הספקים שלנו.

מכאן ואילך ידבר משה איציקוביץ', מנהל מחלקת הפרוייקטים של החברה, על תהליך

המכרזים.

מי איציקוביץ';

בנינו שתי חלופות לדוודים, של ספקים אמריקאים ושל ספקים גרמנים, וכפי שצויין

קיבלנו תשובות רק משלושה ספקים. חברת קומבקשן אינג'ינירינג מארה"ב הגישה הצעה עם

חלונה של תוף. חברת בבקו-וילקוקס הגישה הצעה לשתי חלופות; עם תוף ועם מעבר 1,



וחברת שטיינמילר הגישה הצעה לחלופה עם מעבר 1. עם הגשת ההצעות וקבלת המחירים,

נערכנו להשוואות הטכנולוגיות, כדי להחליט קודם כל על הטכנולוגיה המועדפת.

לצורך זה פנינו לשלוש חברות ייעוץ מחו"ל, אחת אמריקאית ושתיים גרמניות.

ביקשנו מהן להציג לנו עבודה השוואתית טכנו-כלכלית. נבדקה השפעת הדוודים על יתר

הציוד של התחנה, בעיות תפעוליות, אמינות והבדלי מחירים. משלוש החברות קיבלנו את

העבודה, והמכנה המשותף היה שאין השפעה על מחיר יתר הציוד של התחנה, בכל הנוגע

לבחירת הדוד. יש יתרונות וחסרונות תפעוליים לשני הכיוונים. שלישית, האמינות של

שני הדוודים שווה מבחינת המפעיל, והכל תלוי בגורם האנושי. לחברת החשמל יש נסיון

עם טיפוס התוף. ההמלצה היתה לבחור בטכנולוגיה בהתאם למחיר. בנוסף לכך, קיבלנו

מכתב מ"אסקום", שהיא ביו החברות המועטות בעולם המפעילות במקביל מספר רב של דוודים

עם שתי הטכנולוגיות האלו. מכתבם אומר שאין הבדל באמינות, והבחירה צריכה להיעשות

על-פי מחיר.

על סמך כל השיקולים האלה הכינה חברת החשמל עבודה מסכמת, המתחשבת במחירים

שקיבלנו, שההבדל ביניהם הוא כ-100 מליון דולר. יש לציין שההצעה של בבקו-ווילקוקס

משתמשת באורנה טכנולוגיה כמו של שטיינמילר, ולמרות זאת היתה זולה ב-85 מליון דולר.

היא היתה יקרה במקצת מההצעה של טיפוס התוף אווזה בחרנו.

אחרי קבלת ההחלטה על הטכנולוגיות, נשארו בהשוואה הסופית שתי החברות קומבקשן

אינג'ינירינג ובבקו-ויילקוקס, עם חלופת התוף. בתהליך ההשוואה לקחה חברת החשמל

בחשבון שאנו יכולים להתחשב בגורמים נוספים מעבר למחיר, כמו נצילות הדוד בערך

מסוים ואמינות בערך מסו ים. נצילות הדוד אינה תלויה רק בטכנולוגיה. כל יצרן על-פי

מיטב יכולתו, יכול לשפר את הנצילות.

עי לנדאו;

מה ההבדל בנצילות בין התוף לבין מעבר 1?

די תיכון;

אדוני היושב ראש, אני לא מבין על מה מדובר כאן. מה מבקשים מאתנו?

מי איציקוביץ';

כאשר ניגשנו לערוך את ההשוואה בין שני הספקים שנשארו, לאחר בחירת הטכנולוגיה

ולאחר שהיה ברור שאין הבדלי אמינות וזמינות דוודים, החלטנו כי הגורמים האלה לא

יובאו בחשבון. היינה סיבה נוספת רושובה: בדוודים אלה הכתבנו מפרט עם דרישה לאיכות

שהיא מעבר למה שדרשנו עד עכשיו, כדי להבטיח חיים ארוכים לתחנה. חישבנו אורך חיים

של 300 אלף שעות, לעומת 200 אלף עד עכשיו. דרשנו שיפור ניכר בכל החומרים ובעוד

מספר אלמנטים. יש לציין כי דוד הוא ציוד סטטי, ומבחינה זו יש לו יתרונות

ואפשרויות תיקון. לא לקחנו בחשבון בהשוואה בין בבקו לבין קומבקשן את גורם

האמינות, וגם לא התחייבנו בפנייה לספקים שנעשה זאת. הצהרנו רק שאנו יכולים להתחשב

בכך.

הבאנו את כל הנתונים, כולל ענין הזמינות של שטיינמילר, לוועדת המכרזים של

המהנדס הראשי, ולאחר מכן, באישור המנכ"ל, העברנו את ההמלצות לאישור מועצת

המנהלים. הנושא הועלה גם במועצת המנהלים, שם נשאלו כל השאלות האלו. הבאנו את

המסמכים ואת ההסברים שהבאתי לכאן, ביתר הרחבה. ההחלטה נפלה על בבקו ווילקוקס,

בגלל כל והשיקולים שמניתי, ללא שיקול הזמי נות. מועצת המנהלים קיבלה את המלצת

המנכ"ל להתקשר עם בבקו ווילקוקס.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה לפנות אל מר דורון: אם אלה פני הדברים, מה לך כי תלין?



אי דורון;

אני רוצה לומר כמה דברים על הדברים שנאמרו כאן: אני מצטער על שהגיעה לכאן

נבחרת כזו של חברת החשמל. לדעתי, ועדה מכובדת כזו אינה ועדת מכרזים וועדת

בוילרים. הנושא הוא לא הבוילר אלא הליכי מכרז לא תקינים, פגמים במכרז, הטעיות

בדירקטוריון ועוד. אני מצהיר שכל מה שאטען מסתמך על מסתמכים, רובם הגדול

פרוטוקולים של הדירקטוריון וההנהלה של הברת החשמל. לא חסרים גם סיפורים בעל-פה

שלא אחשוף כאן.

אנו זוכים לאוזן קשבת בדירקטוריון, ועם מר אמוראי נפגשתי יותר מפעם אחת. הוא

איננו איש טכני, אלא הוא מצטט את מה שהסבירו לו. איני בטוח אם נעשתה פניה להברת

החשמל הדרום אפריקאית כפי שנאמר כאן. בכל מקרה "אסקו", ההברה הדרום אפריקאית,

מדברת על בוילרים דרום אפריקאים. יש לה שני טיפוסים: תוף וחד-דרכי מייצור דרום

אפריקאי, בעוד שאנו מדברים על בוילר גרמני מול בוילר אמריקאי. הנושא של זמינות

קשור באיכות המוצר של הייצרן הגרמני מול איכות המוצר האמריקאי. אין זה רלבנטי, מה

אומרת החברה הדרום אפריקאית על הבוילר הדרום אפריקאי. אני רוצה שתדעו כי למעלה

מ-50 אחוז מהחשמל הדרום אפריקאי שווים לפי שלוש מתצרוכת החשמל של כל מדינת ישראל,

והם מופקים מבוילרים של חברת שטיינמילר. על אף זאת איני גורס שזו הוכרוה למשהו.

לכן, מה שאמרה חברת "אסקו" הוא פשוט לא רלבנטי.

אני רוצה להעיר על דבריו של מר נתיב בנושא המגעים הישירים. אולי פעמיים במשך

שנתיים בהן התנהל המכרז, היו מגעים ישירים בין חברת החשמל לשטיינמילר, לעומת מאות

או אלפי מגעים באמצעות הסוכן. אין מגעים ישירים בפועל, אלא פעמיים-שלוש.

אשר לנושא האישי, נסיון המנכ"ל לסלק אותנו מהמכרז, זה אינו הנושא העיקרי כאן.

אני יכול להסביר לכם מדוע לא התייחסה חברת שטיינמילר לשאלה הספציפית הזו. החברה

הורתה לי במפורש לא לעשות כאן צייד אדם, כי הנושא אינו אישי. זה אינו הנושא

העיקרי. נעשו כאן דברים חמורים, אני לא רוצה לדבר עליהם. אנו חסים על כבודו של

אדם, ולכן איני מעלה את זאת יותר. אם אאלץ, כמובן שאעלה זאת.
ר' זאבי
קוראים לכך בלשון משפטית אינואנדו - הרמזה. אתה לא אומר, אבל אתה אומר.
אי דורון
אם אאלץ, אומר את הדברים
ר' זאבי
לא היית צריך לומר את הדברים האלה שיש בהם הרמזה.
אי דורון
זהו אחד המקרים החמורים בתולדות חברת החשמל, ואולי בתולדות חברות ממשלתיות

בכלל. החברה פירסמה מכרז, היא קבעה את חוקי המכרז, היא קבעה משקוליה-היא רשימה של

מאות פרמטרים החשובים לה, ואחד מהם הוא נושא הזמינותר. אני רוצה לומר לכם שמכל

עשרות ומאות הפרמטרים, מצאה הברת החשמל לנכון לשלוף החוצה את נושא הזמינות,

ולהודיע במסמך מיוחד, שהיא תעניק בונוס של 10 מליון דולר פר אחוז זמינות לבוילר,

או לפרומילים בודדים של זמינות לבוילר. זאת אומרת הנושא היה כל-כך חשוב בעיניה,

שגם לחלקי אחוזים היא היתה מוכנה להעניק את הבונוס. זה יצא במכתב מיוחד, בעוד

שבדרך-כלל תופסת הזמינות בטבלה הכללית של חברת החשמל רק סדר גודל של 4 פרומיל

מההצעה.

זהו נושא חשוב מאין כמוהו ובדין, כי אין כמו הזמינות המשפיעה על הכלכליות

הכוללת של הבוילר, ובכך של תחנת הכח. אגב, גם מנקודת ראותו של הצרכן הבודד,

הירושלמי או התל-אביב, זמינות פירושה כמה הפסקות חשמל יש לו. מנקודת מבט מקצועית,



הכלכליות מושפעת באופן רדיקלי מנושא הזמינות, וקל להראות זאת. זאת אומרת שכאשר

חברת החשמל בחרה לתת בונוס כזה לזמינות, היא עשתה דבר נבון מאד. זה מקובל לעשות

בתחנות כח, וזה עומד בקנה אחד עם הכלכליות. עבור כל אחוז זמינות שהכריזה כי

תיתן עליו בונוס של 10 מליון דולר, חברת החשמל תקבל במונחי מכירת חשמל במשך 30

שנות חייו של הדוד, למעלה מ-100 מליון דולר הכנסות פר אחוז.
שימו לב
הפרש הזמינות שלנו ביחס למתחרים הוא 6-7 אחוז (לא הצלחנו לקבל את

שעורי הזמינות של הקנדים, ואני מבקש זאת כאן באופן רשמי). פירוש הדבר עודף

הכנסות לחברת החשמל בשעור 600-700 מליון דולר לאורך 30 שנה.

עד כאן במישור הכלכלי, אך זה לא המישור העיקרי. לפני שניגשים למישור הכלכלי,
ישנו המישור הפורמלי
החברה הכריזה על מתן בונוס. זהו אחד מחוקי המכרז שהיא קבעה,

אך היא לא העניקה אותו. חשפנו את הנושא הזה. ניסיתי לבוא במגע עם המנכ"ל במשך

חודשים, מחודש מרץ 1994. במשך 3/4 שנה, אך אף פניה שלי לא נענתה. הוא קיבל ממני

כ-20 מכתבים ממרץ ואילך, רובם בשבועות האחרונים. הוא לא ענה אף למכתב אחד. לאחר

שלא קיבלנו ממנו תשובות, פנינו לדירקטוריון. אני חייב לומר שמצאנו שם אוזן קשבת,

בראש וראשונה אצל היושב-ראש. מספר חברים שאלו אותי, מדוע לא באת אלינו קודם.
תשובתי היתה
הלכתי מן הקל אל הכבד. יושב ראש הדירקטוריון העלה את נושא תלונתי

בישיבת הדירקטוריון. הוא קיבל תשובות, ולאחר שנודע לי מהן, פניתי בכתב בבקשה לקבל

את הפרוטוקולים. יותר מאוחר יצאה החלטת הדירקטוריון על הזוכה. אני קובע שבתשובה

לשאלת היושב ראש אשר נבעה מפנייתי אליו, הוטעה הדירקטוריון על-ידי תשובות של אנשי

ההנהלה שהופיעו לפניו. הדברים כתובים שחור על גבי לבן.

היו"ר ד' מגן;

היכן מטעים אותנו כאן היום? האם אתה יכול להתייחס לנמוקים שנמסרו כאן, מעבר

למה שציינת?

אי דורון;

לא הצלחתי להבין בסופו של דבר, אם בונוס הזמינות חולק או לא חולק, כפי

שהתחייבו במסמך של חברת החשמל. מרוב בלבול לא הצלחתי להבין. אולי נשאל באופן ישיר

את המנכ"ל על-כך. אנו מלינים על המנכ"ל שיש לו לא רק אחריות אקזקוטיבית ראשית על

פעולות החברה, אלא גם משום שהיה מעורב אישית בניהול הליכי המכרז. הוא אשר הופיע

מול הדירקטוריון. אנשים שהיטעו את הדירקטוריון ביודעין, עשו זאת כאשר הוא מאזין

להם.
דבר לא פחות חמור
5 חודשים לפני שהנושא עלה לדירקטוריון, במכתב של המנכ"ל

למהנדס הראשי, הוא נתן לו הוראה, לתכנן את התחנה הבאה על דוד תוף, קרי: לסלק את

הגרמנים מהתמונה. זה נעשה במרץ. מכתב המנכ"ל נמצא אצלך בתיק, אדוני היושב ראש.

ההוראה הזו לא להתחשב בגרמנים, גרמה לכך שהם לא עברו את חשבון האוולואציה המלא.

כתוצאה מכך, ועדת הרכישות הודיעה כבר בחודש מרץ ששטיינמילר לא נמצאת בתמונה,

אלא דנים רק בדוודים עם הטכנולוגיה הקנדית והאמריקאית. בשלב זה כל עובדי החברה

כבר נעולים על הפתרון הזה. הגרמנים סולקו ולא עברו אוולואציה. בדירקטוריון בשלב

זה לא ידעו בכלל שיש הצעה גרמנית. כאשר דיברתי עם אנשי הדירקטוריון בחודש יוני,

חלקם שמעו לראשונה שגם הגרמנים בתמונה. סילוק שטיינמילר בחודש מרץ הוא חמור

כשלעצמו. פנינו בתלונה לוועדת הביקורת ולמבקרת המדינה. אני מנפנף בדגלים שחורים

משחור בכל הנוגע להליכי המכרז, אךך המנכ"ל ממשיך להוליך באופן אישי את המשא ומתן

עם החברה הקנדית.

אני לא מבקש מהוועדה שתעניק לנו את החוזה, אני מבקש ממנה שתורה להנהלת החברה

לעצור מעט את המירוץ הזה. אני ממש מודאג מכך שמנכ"ל מוליך באופן חריף כזה לחתימת

החוזה עם הקנדים, כל עוד הוא מנכ"ל החברה. בעוד 10 ימים הוא פורש, ואני מאחל לו

הצלחה, אך אני לא מבין מדוע זה נעשה. אני מבקש מהוועדה, אם אין לה סמכות ביצועית,

אולי בתוקף סמכותה המוסרית, לבקש מנההנהלה לעצור ולבדוק את תלונתנו. אני מבקש

לערוך רה-אוולואציה, על-פי תקנות המכרז.



היו"ר די מגן;

אני רוצח להבהיר לך ולחברים: על סדר היום עומדת השאלה, האם לבקש ממבקר המדינה

חוות דעת. לפני כן חסרה לנו אינפורמציה מסויימת.

ר י זאבי;

לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה לומר למר דורון: בתחילת דבריך היו דברים לא

נעימים אשר נאמרו בהרמזה על המנכ"ל. אם יש לך חשדות כאלה, לא אנו המקום להעלותם.

לך למשטרה ותגיש תלונה. לא יכול להיות שתשב ועדת כנסת מול הנהלת חברת החשמל, תשמע

הרמזה כזו ולא תגיב. כל עוד יש להנהלת חברת החשמל אמון במר כ"ץ, אותו אנו מכירים

ציבורית, אני לא יכול לשמוע הרמזה כזו. אם יש לך חשדות, תאמר אותן בכתובת

הנכונה, וזאת גם כדי שיהיה משקל לדברים האחרים שלך. אני מציע לך באופן חברי,

שתבקש למחוק את הדברים האלה.
אי דורון
אני מיד מורק אותם. אני רוצה שתבינו כי בכך עניתי לעורך-דין נתיב.
א' רביד
במחצית נובמבר התקבלה אצלנו תלונתו של מר איתמר דורון, בשם חברת "דורבל". עוד

באותו יום או למחרת הוא התקשר אלי. מה שבלט בתלונה הוא לוח הזמנים הצפוף ועתירה

חד-משמעית שנעצור את ההליך, נעצור ישיבות ונעצור את המכרז. הודעתי לו מיד שהדבר

אינו בסמכותנו. אנו לא מוציאים צווים, ואם יש כאן ענין של פקטור הזמן, לשם-כך

קיימת הערכאה השיפוטית. כמו כן הסברתי לו שיש הבחנה בין תפקידנו לבין הביקורת.

הענין הועבר לביקורת בסמוך לקבלת התלונה, כי ראינו את חשיבות הנושא.

מר טל שהחל בבירור התלונה, התכתב עם מר דורון באותו נושא, ומה שהתחיל להעסיק

אותנו מיד, הוא מה מעמדו של מר דורון בכל הענין. אם הוא מייצג את החברה הגרמנית

בארץ, קיימים לגביו עקרונות חוק השיפוט. ראינו מכתב של החברה הגרמנית, בו נאמר

שהיא מוכנה להשלים עם תוצאות המכרז, והיא אומרת בצורה מפורשת כי לא תנקוט בשום

הליך משפטי. מר טל פנה למר דורון יותר מפעם אחת, גם בכתב וגם בעל-פה, וביקש ממנו

להמציא לנו מכתב האומר שהוא האיש המייצג את החברה הגרמנית. לא ייתכן שאדם יתלונן

אצלנו, כאשר בעל הדבר מוחל - במרכאות - על כבודו. מר דורון הבטיח גם לי שהמסמך

הזה אכן יגיע. אמרנו שזו אינה קפריזה. מר טל יצא מתוך הנחה שיקבל את המסמך הדרוש,

ומיד היונה פניה בענין זה אל חברת החשמל. אך עד היום הגיע רק מסמך ממר דורון, ובו
שינוי חזית, וגם זאת לא במפורש. המסמך אומר
IN VIEW OF THE EVIDENCE FURNISHED BY DORBAL FROM I.C.C'S RECORDS, WE HEREBY

AUTHORIZE DORBAL TO TAKE ANY NECESSARY LEGAL ACTION TO PROTECT STEINMOLR'S

ANDDORBAL 'S INTERESTS IN RELATION TO THE RUTHENBERG "B" PROJECT OF THE

מכתב זה ענה על השאלה שלנו: החברה, באמצעות מר דורון או "דורבל", מסמיכה אותו

לפנות אלינו לבירור התלונה, בחזקת נפגע במישרין. אנו לא יודעים אם מר דורון הציג

את המסמך שביקשנו כי יציג לחברה, אך לא רצינו לעקוף אותו. לא היתה כל מניעה

משפטית שאנחנו נפנה לחברה, אבל מאחר שהוא אמר כי הוא מייצג אותה, אנו לא יודעים

אלו הוכחות הוא המציא לה. אנו לא רואים שיש כאן נסיגה מוחלטת מן המסמך אשר יצא

למנכ"ל חברת החשמל, לפיו חברת שטיינמילר מקבלת את הדין ואינה רוצה לפתוח בהליך

מכל סוג שהוא.

בכך נעצרנו היום בשעה 10:00. אילמלא הרקע של כל המסמכים האחרים, לא הייתי

מרים את המסך. כאן נאמר כי מר דורון יכול לנקוט בכל הצעדים, ואנחנו בוודאי נכנסים

לאותה קטגוריה. היינו אומרים לו שהתגבר לכאורה על רף הסמכות, אך מאחר ואנו יודעים



את הרקע ,אנו לא לוקחים את הדברים כפשוטם, אלא צריכים לבדוק אם יש לו מעמד אצלנו

(כלומר .)STANDING
דבר נוסף
מר טל כבר יוודיע למר דורון, כי כאן מדובר בשאלות מקצועיות סבוכות.

נציבות תלונות הציבור אינה הופכת לבורר כאשר מדובר בשיקולים מקצועיים, אלא אם

הוכה בפנינו כי היו שיקולים זרים ולא עניניים, או כאשר התוצאה היא בלתי סבירה

וזועקת, וגם אז אם אפשר להצביע על ליקויים במכרז, אפשר להביא רק לביטולו. אין זה

השלב בו אנו נמצאים היום. אנו לא יכולים ולא עוצרים דבר, משום שמר דורון טרם עבר

את המשוכה של פרק 7 לחוק מבקר המדינה.

עי רון;

לחברת הרושמל יש את אחד התפקידים הכלכליים והמקצועיים הקשים ביותר במשק

הישראלי. מרבית המכרזים של החברה הם בסכומים ובהיקפים גדולים ביותר, והצורך לקבל

שם החלטה מחייב זהירות רבה ושיקול דעת רב מאד, משום האמון שהמדינה נותנת בהם

בענין אספקת החשמל. אמש היינה צריכה של 5500 מגווט במדינה. הוצאת יחידה משימוש

כתוצאה מבדיקה לא נכונה של המרכיבים העיקריים שלה, משמעותה שחלקים ממדינת ישראל

יהיו שרויים בחשיכה.

בבדיקה של כל מכרז כזה משתתפות מספר רב של ערכאות במדינה ומחוץ לה, מהדרג

המקצועי, דרך הנהלת חברת החשמל, דרך ועדת הדירקטוריון למכרזים, דרך הדירקטוריון

ויושב הראש שלו, ומעליהם - מי נהל החשמל במשרד האנרגיה, מנכ"ל משרד האנרגיה והשר,

וכולם בודקים מה קורה שם. האנשים אשר עושים את העבודה זוכים להערכה רבה בארץ

ובעולם על עבודתם, והם נהנים לאמון אישי ומקצועי מלא. אנו שלמים עם התהליכים

שנעשו שם, ובכלל זה מכרז הדוודים. אלה תהליכים נכונים אשר נעשו על-פי מיטב שיקול

הדעת, כאשר כל הקריטריונים והפרמטרים נבדקו, נמדדו ונשקלו לטובת החברה ולטובת משק

החשמל בישראל.

לאור זאת, אני סבור שאין מקום להעביר את הנושא לבדיקה.

די תיכון;

את זאת ארזה לא יכול לומר.

היו"ר ד' מגן;

חברי הוועדה יסכימו לדעתי שהסיכום הנכון לישיבה זו הוא להעניק זמן ליושב ראש

הוועדה להתייעץ בענין עם מבקר המדינה. החברים גם הזכירו כי כליה של הוועדה לבדיקת

שאלות מקצועיות הם מוגבלים, אני מבטיח לחברי הוועדה, לעדכן אתכם לגבי תוצאות

ההתייעצות, וזאת מוקדם ככל האפשר.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:10)

קוד המקור של הנתונים