הכנסת השלוש עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 279
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום ב', י"א בכסלו התשנ"ה,14.11.1994 , בשעה 11:05
נכחו;
חברי הוועדה; היו"ר ד. מגן
ר. זאבי
רענן כהן
ע. לנדאו
ה. מחמיד
י. לס
ד. תיכון י
ש. שטרית
מוזמנים; שר המשטרה, מ. שחל
מפכ"ל המשטרה, א. חפץ
י. הורביץ, מנכ"ל, משרד מבקר המדינה
ש. לביא, עוזרת בבירה למבקר המדינה ודובר
משרד מבקר המדינה
מ. שקד, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה
ח. יזרעאלוביץ, מנהלת ביקורת ראשית, משרד מבקר
המדינה
ג. גורביץ, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר
המדינה
ש. יונה, משרד מבקר המדינה
ח. קלר, תנ"צ, יועמ"ש, משרד המשטרה
א. ילינק, תנ"צ, עוזר ראש אג"ת, משרד המשטרה
ד. לירון, נצ"מ, ראש מת"ן, משרד המשטרה
ה. יוסוב, ראש אגף תכנון, תקצוב ובקרה, משרד
המשטרה
ר. לוי, דובר משרד המשטרה
ר. כספי, מרכזת ביקורת ופיקוח, משרד הכלכלה
והתכנון
מזכיר הוועדה; ב. פרידנר
נרשם ע"י; המתרגמים בע"מ
סדר היום;
מערך התנועה במשטרת ישראל י עמוד 506 בדוח 44 של מבקר המדינה
מערך התנועה במשטרת ישראל - עמוד 506 בדוח 44 של מבקר המדינה
היו"ר ד. מגן ; אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו דנים במערך
התנועה במשטרת ישראל, דוח מבקר המדינה 44, ואני
מבקש להציג את עיקרי המימצאיס.
ח. יזרעאלוביץ; תאונות דרכים גורמות מידי שנה למאות הרוגים,
לאלפי נפגעים, ולנזק כלכלי רב. במספר תאונות
הדרכים יש מידי שנה עלייה מתמדת. בשנת 93' היו כמעט 22,000 תאונות
דרכים עם נפגעים. יותר מ-37,000 נפגעים, וכמעט 500 הרוגים.'
בשנת 92' כ-77% מהתאונות היו בתחום העירוני, .ו-53% מכלל התאונות
הקטלניות היו בתחום הבין-עירוני.
הסיבות העיקריות לתאונות דרכים הם שלושה. הגורם האנושי, כלי הרכב,
והתשתית התחבורתית. משטרת ישראל אחראית לפיקוח על התנועה בכבישים,
להכוונתה, להזרמתה התקינה ולאכיפת דיני התעבורה.
באוגוסט 91' החלה לפעול משטרת תנועה ארצית, אנחנו קוראים לה מתנ"א,
בכבישים הבין-עירוניים במסגרת הצפויה להימשך עד סוף 1994. בפברואר 93/
גם הוחל בהפעלתה הנסיונית של משטרת תנועה עירונית, והיא מתוכננת להמשך
גם הוא ב-1995. הניסויים לוו בתגבור מערך התנועה בכוח אדם, ובאמצעים
נוספים.
הקמת מתנ"א והפעלתה נעשו בליווי צוות היגוי בשיתוף פעולה עם צוות
חוקרים מהטכניון, שעסק במעקב אחרי פעילות היחידות ובהפקת לקחים.
בביקורת הועלה שחרף הצורך להרחיב את היקף האכיפה, כדי לשנות נורמות
התנהגות של משתשמים בדרך, היתה בשנים 86' עד 91' מגמה של ירידה במספר
דוחות התנועה שנרשמו.
בשנת 1992, השנה המלאה הראשונה לפעילות מתנ"א, אומנם עלה מספר דוחות
התנועה לעומת השנה שקדמה לה. בכבישים הבין-עירוניים הוא אף הוכפל, אולם
מספרם היה קטן בכ-15% בהשוואה לשנת 1989, וזאת אף שהיקף כוח אדם בשנת
92' היה גדול בכ-15% מזה שבשנת 89'.
באוגוסט 1993 פורסמו מימצאי מחקר, ליווי והערכה של משטרת התנועה
הארצית, שערך הטכניון. ולפיו, בעקבות הקמת מתנ"א היתה עלייה משמעותית
בהיקף האכיפה. אולם היא לא הגיעה לרמה הנחוצה ליצירת הרתעה כללית
מתמשכת. להערכת צוות הטכניון אפשר שהעלייה בהיקף האכיפה צריכה להיות פי
חמישה מזה שהיא היתה בשלב שנבדק.
עם זאת נמצא שבתקופת ספטמבר 92' עד יוני 93' חלה ירידה של כ-10% במספר
תאונות הדרכים בכבישים שבפיקוח משטרת התנועה הארצית, לעומת כבישים
מקבוצת השוואה או לעומת החזוי אלמלא הוקמה מתנ"א.
המשטרה הודיעה בעקבות הבקורת, שמאז שינוי מדיניות האכיפה ב-92' נרשמים
יותר דוחות תנועה. בשנת 93' נרשמה עלייה של כ-15% במספר הדוחות שנרשמו.
העלייה ברישום הדוחות תימשך גם בשנת 1994.
הגורס לתאונה, כפי שהוא נרשם במאגר הנתונים במשטרה, היא העבירה שבגינה
מוגש כתב אישום נגד הנהג,
אם יש לתאונות גורמים נוספים שלא הוחלט להגיש בגין העבירה כתב האישום,
לא תמיד הם נרשמו במאגר הנתונים של המשטרה. בחירת העבירות המועדפות
לאכיפה, נעשית על סמך רישומים אלה, ולכן יתכן שעבירות שנקבעו כמועדפות
לאכיפה, אינן מהגורמים העיקריים לתאונות הדרכים.
גם במקרה זה, בעקבות הביקורת הודיעה המשטרה כי בוחני משטרת התנועה
הונחו לרשום את כל הגורמים לתאונות הדרכים הידועים להם. מחלקת התנועה
תפעל עם יחידת המחשב, לאפשר הזנת מספר גורמים כסיבות לתאונות.
לא הוכנו לכל אחד מקטעי הדרך שנקבעו לפיקוח תוכניות עבודה המתבססות על
ניתוח ואבחון של דפוס תאונות הדרכים והמפרטות את דרכי עבודתם של כוחות
התנועה והפעלת מכשור האכיפה.
לכל קטע דרך נכלל בתיק דף מידע לסייר, לעיתים חלקי ולא תמיד מעודכן על
תאנות הדרכים, ולא נכלל בו מידע תעבורתי נוסף על דפוס תאונות הדרכים,
העשוי לסייע לתכנון פעולות האכיפה.
בעקבות הביקורת הודיעה המשטרה שבכל יחידות התנועה והתחנות יתקיים עכשיו
ניתוח תקופתי של תאונות דרכים שאירעו, מיקומן, גורמיהן, השעות הקריטיות
וכיוצא באלה. בשיטה זו נקבעים מיקום התאונות, והקטעים הבעייתיים,
מבחינת התאונות ומקרי התעבורה.
שוטרי התנועה מקבלים מסמך המפרט את מוקדי התנועות וסיבותיהן, וכן
הנחיות לתקיפת הבעיות.
היחידות החדשות של משטרת התנועה הארצית מופעלות אך ורק במוקדי התאונות,
על פי תנאי השטח, בהסתמך על ניתוח נתוני התאונות.
בעת הביקורת לא יושמו המלצות בנוגע לנהיגה בהשפעת אלכוהול.
בוחני התנועה לא נדרשו לבדוק את רמת האלכוהול של כל הנהגים המעורבים
בתאונות דרכים, המתרחשות בשעות הלילה או בכל התאונות החמורות, אלא רק
כאשר היה חשד סביר שאחד המעורבים נהג בהשפעת אלכוהול.
שוטרי התנועה לא נדרשו לדווח על שימוש במכשירים אלה. לא נעשה ליישום
המלצות ובכלל זאת לפעול לשינוי חקיקה בנוגע לפעולה שיטתית לאיתור
נוהגים בהשפעת אלכוהול, שאינה מותנית בקיום חשד סביר לנהיגה בשכרות.
בעקבות הביקורת הודיעה המשטרה שהיא פרסמה הנחיות ברורות לבצע בדיקות
שכרות לנהגים בכל תאונה קטלנית או תאונה קשה, או תאונה שנסיבותיח אינן
ברורות. עוד הודיעה המשטרה, שהיא מרחיבה את השימוש במיכשור שנועד לאתר
נהגים החשודים בשכרות, ונערכים מבצעים מיוחדים לאיתור נהגים שיכורים.
מחלקת התנועה פועלת לפישוט החוק ולקבלת מכשירי בדיקת אלכוהול חדשים,
ובימים אלה נרכשים מכשירים ניידים לבדיקה.
מתכונת הדוחות החודשיים של יחידות התנועה למחלקת התנועה המופקדת על
הפיקוח ועל הבקרה של עבודתן, אינה מאפשרת את הביקורת לבדוק ניצולת
ויעילות של יחידות התנועה ושל מכשור האכיפה, ולכן הסקת מסקנות מהדוחות
היא מוגבלת. בדוחות איו נתונים כגון מספר דוחות ממוצע לשוטר, מספר
משמרות הפעלה למכשיר מדידה, ומספר דוחות ממוצע למשמרת הפעלה.
ביחידות התנועה לא נערך ניתוח ולא הוסקו מסקנות באשר ליעדים שלהשגתם
נועדו פעילויות מרוכזות בערים.
בעקבות הביקורת הודיעה המשטרה כי יחידות התנועה חוייבו בדיווח חדש
המאפשר מעקב אחר ניצולת מכשירי האכיפה, בדיקת ממוצע דוחות לשוטר,
ונתונים נוספים הנדרשים לתכנון הפעילות.
שר המשטרה מ. שחל; אני רוצה להתייחס לדוח מבקרת המדינה מס' 44,
נושא של מערך התנועה במשטרה, ולהתייחס אליו על
פי גורמיו שצוטטו כאן.
השאלה הראשונה שהועלתה היתה בסעיף ב' על המתאם בין עבירות לגורמי
התאונות. המדיניות המוצהרת של מערך התנועה, כפי שמופיעה בנוהל המדיניות
והאכיפה, היא לפעול בעיקר בגורמי תאונות הדרכים, ולשאוף למתאם בין
עבירות וגורמי התאונות. בפועל, נרשמים דוחות תנועה רבים כעבירה נלוות
לעבירה העיקרית. למשל, עצירת נהג על אי ציות לתמרור, ובמהלך הבדיקה
מסתבר שרשיונות הנהג הם אינם תקיפים, או אינם ברשותו. אז נרשם לנהג גם
דוח על מסמכיו, וזוהי עבירה טכנית.
דוחות חניה נרשמים רק במקרים חמורים, המהווים חסימת צירים, או סיכון
לתנועה. הכמות בגידול דוחות מסוג זה נובע מהצפיפות בערים העולה מידי
שנה בשנה.
בשנה האחרונה הסתמנה עלייה בפעילות האכיפה באופן כללי, ובעיקר באותן
עבירות חמורות הגורמות לתאונות דרכים. למשל מהירות, אי שמירת רווח,
רמזורים, וכדומה.
הגדלת מערך התנועה העירוני שהוכנס ב-1993, בת"א, בחיפה ובירושלים,
מגביר עוד יותר את הפעילות בעבירות החמורות כבר עתה, כשנה לאחר כינונו
של המערך הזה, ובוודאי בעתיד.
אכיפת החוק במחוז ת"א. ת"א היא אחת הערים הצפופות בארץ, ולפיכך אין
מנוס להכוונת תנועה, הן כשירות לציבור, והן למניעת סתימה מוחלטת של
רחובותיה. זהו תפקיד שעל המשטרה למלא אותו גם על ידי אכיפה. כאן אני
אומר דבר שאנחנו מטיפים לו כל הזמן, ורוצים שהוא יהיה נחלת הכלל
ולידיעת הציבור. המשטרה איננה מעוניינת בכתיבת דוחות, זו לא המטרה
והיעד. היא איננה באה רק להעניש. הנושא של אכיפה בא להוות גורם הרתעה,
לתפוס את העבריין שמסכן חיי אחרים. אבל המשטרה מדגישה כל הזמן שהיא
מעוניינת להיות בתוך הקהילה גורם שבא להזכיר לנהג לשמור על כללי
התנועה.
הקמת משטרת התנועה העירונית בערים הגדולות, כולל ת"א, נותנת מענה
לבעיות האכיפה בעבירות החמורות באותן הערים שבהן היא פועלת, ויש להניח
שכך יהיה גם לגבי ערים נוספות. אנחנו מתכוונים להגדיל את המערך הזה,
לשנות אותו ולהעביר אותו גם לערים נוספות, במיוחד בגוש דן.
סעיף ד' מתייחס להיקף האכיפה. בשנים 90'-91' אומנם הסתמנה ירידה במספר
דוחות התנועה שנרשמו, כפי שצוטט כאן בדוח המבקרת, דבר שנבע ממלחמת
המפרץ והערכות להקמת משטרת התנועה הארצית.
בשנת 92/ עם הפעלת משטרת התנועה הארצית לשינוי מדיניות האכיפה, נרשמה
עלייה במספר דוחות התנועה. מגמה זו נשמרה גם בשנת 93', בה נרשמה עלייה
של כ-15%. גם בשנת 94', שעדיין אין נתונים למסירה, נמשכת מגמת העלייה
במספר דוחות התנועה, ועימה עלייה במספר דוחות בעבירות חמורות.
פעילות משטרת התנועה הארצית והפעילות בסופי השבוע. זה נושא שגם המבקרת
התייחסה אליו.
הערת המבקרת מכונה בשיגרת העבודה של יחידת התנועה הקיימת החלפת משמרות
בשעות הצהריים, דבר שמביא בהכרח לירידה באכיפה' בשעות אלו. אולם זהו
צורך מבצעי וארגוני כאחד, שא"א להימנע ממנו.
על פי נתוני המבקרת, מספר תאונות הממוצע בשבת בשעות 24:00-21:00 הוא
שמונה תאונות דרכים בכל הארץ, עירוני ובין עירוני. לדעת המשטרה אין שום
משמעות סטטיסטית למספר הזה. בכל מקום נערכת פעילות מוגברת בסופי השבוע
בשיתוף עם מתנדבים מהמשמר האזרחי, בעיקר בנושא נהיגה תחת השפעת
אלכוהול, ונהיגת צעירים באיזורי הבילוי.
אסטרטגיית האכיפה. דרכי הטיפול ברמת האסטרטגיה הוצגו ב-21.9.92 על ידי
ראש מחלקת התנועה בישיבת הספק של משטרת ישראל, וקיבלו את אישור המפכ"ל.
על פיהם נקבעו דרכים לביצוע האסטרטגיה התפעולית, וזאת על ידי עריכת
מבצעים מקומיים וארציים. עדכון נוהלי האכיפה והשימוש באמצעים בהתאם
למדיניות. נקבעו עבירות מועדפות שנמצאו כגורמים ראשיים לתאונות הדרכים.
הוגבר המאמץ לרכישת אמצעי אכיפה משוכללים, ועלה השימוש בהם. בשנת 94'
נרכשו כ-30 מכשירים מסוג לייזר, וכן שני מכשירי מטולובה נוספים.
מצבת כוח האדם במערך התנועה גדלה בשנת 93' ב-450 תקני כוח אדם. הופעל
השיפוט בנושא התעבורה בשעות אחר הצהרים, ואני רוצה לציין כאן במיוחד את
שיתוף הפעולה והיוזמה של שר המשפטים ושר התחבורה. אנחנו היום במצב שבו
מזמינים אנשים לדיון בעבירות תנועה, תוך כמחצית השנה. היו זמנים
שהזמינו אנשים לדיון בעבירות שלוש וארבע שנים מהמועד של האירוע, כאשר
הערך האפקטיבי של ההרתעה התבטל לחלוטין.
מערך התנועה עבר ועובר תמורות גדולות עם הקמת משטרת התנועה הארצית,
ומשטרת התנועה העירונית. הקמת יחידות אלו מלווה בצוות היגוי ובשיתוף
פעולה עם הטכניון, העוסק במעקב צמוד אחר פעילות היחידות ובהפקת לקחים
מהפעילות בשטח.
עם סיום עבודת צוות המעקב תגובשנה תורות הפעלה בהתאם. בנושא הזה אנחנו
נמצאים בעיצומם של דיונים לגבי הפקת הלקחים. הספרות בנושא האכיפה, גם
בין המומחים לדבר, כולל את צוות הטכניון העוסק בליווי משטרת התנועה
הארצית ומשטרת התנועה העירונית.
אין קביעה חד משמעית לקימוט החלוקה בין אכיפה סמויה לגלויה, או בין
נוכחות לצורך הרתעה, או נוכחות לצורך גילוי עברייני. כמו כן, אין
העדפה חד משמעית בין פטרונים ניידים, לבין פרטונים נייחים. מיסוד תורת
ההפעלה אינו ערובה למציאת נוסחאות לקימוט האמור.
הנהלים וההנחיות הקיימים היום מפורטים בבירור, והם מפרטים את שיטות
העבודה ומאפשרים למפקדים להפעיל את הכוחות בהתאם לתנאים המשתנים.
ניתוח מוקדי תאונות דרכים. בכל יחידות התנועה ובתחנות מתקיים ניתוח
תקופתי של תאונות דרכים אשר אירעו, מיקומן, גורמיהן, השעות הקריטיות
וכוי. בשיטה זו נקבעים הקטעים הבעייתים מבחינת תאונות ומפגעי התעבורה.
שוטרי התנועה, הן של משטרת התנועה הארצית והן -של משטרת התנועה
העירונית, מקבלים מסמך המפרט את מוקדי התאונות ונסיבותיהן, וכן הנחיות
לגבי התקופה העתידה מבחינת הפעילות. כלומר, יישום דוח המבקרת בתחום הזה
נעשה במלואו.
יחידות משטרת התנועה העירונית החדשות מופעלות אך ורק במוקדי תאונות, על
פי תנאי השטח שהוכנו בהסתמך על ניתוח נתוני התאונות.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בנושא המלחמה בתאונות בהם מעורבים שיכורים
הוצאו הנחיות ברורות וחד משמעיות לביצוע בדיקת שכרות לנהגים בכל תאונה
קטלנית. תאונה קשה, או תאונה שנסיבותיה לא ברורות.
השימוש במכשור שנועד לאתר נהגים חשודים בשכרות הלך והתרחב במשטרה לעומת
המכשור הישן.
כמות התאונות שבהם מעורבים שיכורים עומדת על כאחוז אחד מכלל התאונות.
למרות זאת, אחת המטרות העיקריות במבצע סופי השבוע, ובמבצעים אחרים כגון
סילבסטר, פורים ועוד, אינה תפישת נהגים שיכורים.
תוצאות מכשיר הינשוף, מוכרות היום כראיה בבית המשפט, והוא מופעל באופן
נרחב בכל הארץ. לאחרונה נרכשו כאלפיים ערכות נשיפה חד פעמיות לאיתור
נהגים שיכורים, דבר המאפשר הרחבת הפעילות בנושא זה.
גורמי התאונות ותיעודם במחשב. קביעת גורמי התאונות מסתמכת על מאגר
הנתונים המשטרתי המסתמך על האזנת הפרטים למחשב על ידי הבוחנים. אומנם
במקרים רבים גורמי התאונות אינם יותר מאחד או שניים, ועד כה בגלל בעיות
טכניות של האזנה למחשב, צויינה עבירה אחת או שתיים כגורם התאונה. יחד
עם זאת, אין בפגם שתואר כדי להשפיע על קביעה מוטעית או בלתי נכונה של
העבירות הגורמות לתאונות.
הבוחנים הונחו זה מכבר לרשום את כל הגורמים הידועים להם, ולראיה. סך כל
הסיבות לתאונות עולה על כמות התאונות.
לאחרונה הותקנה התוכנה על ידי משטרת התנועה הארצית, והיום קיימת אפשרות
של הזנת מספר גורמים נוספים לכל תאונה.
דוח חודשי של פעילות יחידת התנועה. יחידות התנועה מחוייבות בדיווח שונה
מהדיווח שחיה נוהג עד פרסום דוח המבקר. הדיווח החדש כולל פירוט כמות
משמרות שוטרים, כמות דוחות שנרשמו, שעות ההפעלה של מחשוב וכמות דוחות
שנרשמה באמצעות המכשור.
הדיווח החדש מאפשר מעקב ניצולת מכשירי האכיפה. מאפשר בדיקת ממוצע דוחות
לשוטר, ועוד נתונים נדרשים המאפשרים בסיס לתכנון הפעילות.
אפרט להלן את התייחסות המשטרה להחלטות ועדות השרים לתיאום ומינהל
שנתקבלו, האחת ב-10.4.94, והשנייה ב-6.4.94.
השנה נעשה מאמץ נרחב להגדלת מספר השוטרים העוברים הכשרה בהפעלת מכשור
אכיפה הנמצא בשירות מערך התנועה. בתהילת השנה בוצעו 4,234 ימי הדרכה
בנושא מכשור והוכשרו בו 43, 58, 39 שוטרים במכשירים השונים.
כמו כן נערכו בתחילת השנה השתלמויות מקצועיות בבסיס ההדרכה הארצי בנושא
התנועה, ובמסגרתן הוכשרו 189 שוטרים.
מחלקת התנועה עורכת השתלמויות מרוכזות בנות יום אחד בשורש, במימון
משטרת המינהל לבטיחות בדרכים, ובהשתתפות סיירי תנועה בוחנים, מפעילי
מכשור. בסך הכל ניתנו מתחילת השנה עשרה ימי השתלמות, ובהם השתתפו 415
שוטרים.
יחידות התנועה בערים. בתחילת השנה, עד אפריל כולל, נרשמו ביחידות משטרת
התנועה העירונית 32,689 דוחות כמפורט כאן. בחיפה, 9,003. בת"א, 15,635.
משטרת התנועה בירושלים 8,051. בסך הכל ארצי נרשמו 34,547 דוחות באותה
תקופה, מינואר עד אפריל 1994.
בהגעת יחידת חקר ביצועים מתבצעת עבודת מטה לבדיקת פעילות יחידת משטרת
התנועה העירונית, כולל התכנסות בגין פעילות זו בהתאם לבקשת האוצר.
בימים אלה מופצת פקודת ארגון לתגבור מערך התנועה בערים נבחרות, במחוזות
המרכז והדרום, ראשון לציון, פתח תקוה, נתניה, כפר סבא ואשקלון.
הצעה מפורטת לביקור ועדת שרים במתנ"א מתוכננת לתקופה הקרובה.
ב-6.11.1994 אושרה על ידי שר המשטרה תוכנית לשינוי המבנה הארגוני של
מערך התנועה שהוגשה על ידי מפכ"ל המשטרה. שינוי זה נעשה בהתייחס לדיווח
צוות הטכניון אשר ליווה את הניסוי של משטרת התנועה הארצית, ועל פי
הצרכים המבצעיים של פעילות משטרת התנועה הארצית, יחידות התנועה בערים
והמערך המקצועי של התנועה.
בהקשר זה אני רוצה לציין גם שיתוף פעולה שהוכנס לפני שנה וחצי עם "קול
ישראל" שאיתו משטרת התנועה למעשה משולבת במשך כל היום, ובימים שבהם יש
עומסי תנועה לשידורים ישירים תוך פריצה למשדרים.
ההסדר היה עם "קול ישראל". אני הייתי אז שר התקשורת ושר המשטרה, והגענו
אליו. ב"גלי צה"ל", ההסדר הזה איפשר לנו להגיע לפריסה רחבה מאוד. אני
מניח שאם הנהגת הרדיו האיזורית יש להניח שבעניין הזה יהיה גם שיתוף
פעולה בין משטרות באיזורים עצמם, לבין תחנות השיפור האיזוריות, זאת
תהיה ההכוונה. היו ויכוחים רבים בקשר למעמד משטרת התנועה הארצית בתוך
המשטרה. היו גישות שונות של מפכ"לים. אני יכול לומר היום שבנושא הזה יש
הבנה והסכמה מתואמת בין מפכ"ל משטרת ישראל לבין מינהל הבטיחות בדרכים
על האופי של התפעול, של משטרת התנועה הארצית, במסגרת משטרת ישראל, דבר
שיכול לתת יותר שיתוף פעולה ממה שהיה.
בנוסף לזה, משטרת התנועה העירונית שהחלה כניסיון לפני שנה וחצי בערך עם
300 שוטרים, עשויה להיות בעלת היקף הרבה יותר רחב. השאיפה היא להגיע
לכ-1,500 שוטרים עירוניים. לפי הדיווח הסטטיסטי כמעט 500/0 מהתאונות הן
תאונות בתוך הערים, ומתוך זה 45% הם הולכי רגל. לכן, שימת הדגש על
משטרת התנועה בתוך הערים, שהיא תביא לאכיפה מסויימת, עשויה לדעתי להביא
גם למודעות של נושא השמירה על התעבורה הבטיחותית, ואני מקווה גם תביא
להקטנה במספר התאונות, נושא כשלעצמו עומד כבעיה גם בשנת 94'.
המימצא המשמעותי שאיתו אני רוצה לסיים הוא שמספר התאונות קטן, הרי מספר
התאונות הקטלניות הביא למספר רב יותר של הרוגים. יכך שאנחנו נמצאים
לצערי במספר של עלייה בנפגעים, עם כל המאמצים שנעשו עד כה.
ר. כה/! אני מברך את משטרת ישראל על מה שהיא עושה, והיא
עושה כמיטב יכולה כדי להתמודד, בשאלות שהן מרכז
חיינו.
נעשו הרבה מחקרים מהם גורמי התאונה, ואני לא מסוגל להתמודד, כמו שהשר
עשה את זה, עם כ"כ הרבה מספרים, כי מימד כזה של קיבולת נפש האדם שלא
עוסקת בזה בצורה תמידית, הוא לא יכול לקלוט.
המגמה שלפי דוח הביקורת אומרת, שהמשטרה קבעה בערך כמניין תאונות דרכים
שהן העיקריות, שהן גורמות לתאונות החמורות ביותר, והן מהוות 56% מכלל
תאונות הדרכים. אבל רק על 360/0 מהן נרשמים דוחות. אני מדבר על נתון 92'.
כשאני לוקח מול זה חניה אסורה, שעל פי שיקולי המשטרה הם מהווים 0.20/0
מהתאונות החמורות, יש שהם 40% מדוחות התאונה. כשאנחנו מסתכלים בגדול,
משהו לא מסתדר לי.
לו כל הנתונים שנאמרו כאן הם מרכזיים, והנתון הזה לא משתנה לא קרה
כלום. ואני באופן מיוחד בחרתי רק את הנתון הזה, והוא הנורה האדומה
שצריכה להיות דלוקה לנו.
מדינת ישראל נזעקת שיש ארבעה הרוגים, ובצדק. כל דם, זועק. צאו וראו
בממוצע כל העשור האחרון, ואני בדקתי את הנתונים, יש ממוצע גס של 500
הרוגים לשנה, ובמדינה לא קורה כלום. המדינה לא נזעקת, לא מזדעזעת, וזה
מחייב לא טיפול שגרתי.
אני אומר לך אדוני המפכ"ל, היות ואני מכיר גם את שר המשטרה בתקיפות
שלו, ביכולת שלו, לא יכול להתמודד עם זה באופן שגרתי, כי זה לא
התמודדות שגרתית, כי פה צריך לעשות משהו לעומק.
יש דגם שעובד, ואני תמיד אומר דגם שמצליח, ואני תמיד לוקח אותו לדוגמה.
דגם צבאי. יש לי ביקורת על הצבא. אני לא מאלה שלא מבטא אותה. אבל בנושא
תאונות הדרכים הדגם הצבאי הוא הדגם הטוב ביותר שאפשר לקחת אותו וליישם
אותו. אין לי פה את הנתונים, אבל הדגם הצבאי הוא לתפארת. ומי נוהג שם?
חבריה צעירים, חיילים, וההרוגים בתאונות הדרכים בצה"ל, לעומת מה שקורה
בחיים האזרחים, הם כמעט עומדים בשוליים. ואם הדגם הצבאי הצליח, למה לכם
טכניון? למה לכם ללכת למחקרים? למה ללמוד מה שקורה בארצות הברית? קחו
את הדגם הזה, ותנסו ליישם אותו בחלקים מסויימים בארץ, אולי נביא בשורה
לעם ישראל, ואם את זה עשינו, הגענו להישג הגדול ביותר במדינת ישראל, כי
כל חסכון בדם, זו התרומה הגדולה ביותר שנוכל להביא למדינה.
ד. תימן; אדוני השר, הדוח הזה הוא דוח חשוב ביותר. אבל
הוא לא זוכה לכותרות, כמו מרבית הדוחות האחרים.
אם אתה שואל אותי יש פה כתב אישום קשה ביותר כנגד משטרת ישראל בכל מה
שקשור במערך התנועה במשטרה.
ואני בכוונה לא אתן לך לקרוא מה בשנה האחרונה, או מה שהיה לפני שנתיים,
או מה שהיה לפני שלוש שנים. זה לא מעניין. אני יכול לומר לך בבירור
שלאורך שנים רבות המשטרה מתייחסת לנושא התחבורה כאל נושא שצריך לטפל
בו. מטפלים בו כנושא מדרג חשיבות נחות.
אתן לך דוגמה, מי שמפקח במשטרה על נושא התחבורה הוא בדרגת ניצב משנה.
אם אתה שואל אותי צריך מיד להפוך את הנושא הזה לנושא חשוב ביותר, מי
שיעמוד בראשו יהיה בדרגת ניצב, כי הנושא הזה קשור לכל אחד מאיתנו. כל
יום אנחנו יוצאים, וכל יום אנחנו מתפללים שנחזור בשלום הביתה.
אני אקרא לך כמה מן הדברים שאומרת מבקרת המדינה לגבי ההתייחסות של
המשטרה לנושא התחבורה. לעיתים אתה שואל את עצמך אם מישהו עוצר במשטרה
ונדלקת נורה אדומה שאומרת, טפלו ביתר רצינות בנושא הזה. ואני יודע שאתה
יכול להביא לי דוגמאות ממה שקורה באיטליה, צרפת וגרמניה.
כשנהרגים שני חיילים אמריקניים בסומלי כל ארצות הברית נעצרת, עוצרת
נשימה. אבל כשנהרגים בסוף שבוע 500 אנשים בתאונות דרכים, בארצות הברית,
זה לא אכפת לאיש. אבל, כבר אמר ח"כ רענן כהן, מה אכפת לנו מה קורה
בארצות הברית, אכפת לנו מה קורה לנו, כל עם, כל דקה, כל רגע במדינת
ישראל.
אומרת מבקרת המדינה, "מחוז ת"א הוא הגדול ביותר בתאונות דרכים, עוסקים
שוטרי התנועה בעיקר בהכוונת התנועה, ובהזרמתה, וברישום דוחות חניה. אך
לא עושים די באכיפת עבירות תנועה הגורמות לתאונות דרכים".
כשהיא אומרת "המשטרה לא גיבשה תורת הפעלה למערך התנועה", כאילו היא
אומרת המשטרה בכלל לא חושבת על העניין הזה. אין לה תורת אכיפה, תורת
הפעלה. יאמר לך ח"כ ר. זאבי, שהוא כמי שעמד בראש המבצעים של צה"ל
בתקופות מסויימות לא מאמין שאין למשטרה תורת הפעלה למערך התנועה.
וממשיך הדוח- "לא נקבעו עקרונות ונהלים, שיטות אכיפה ופטרול בבחירת
אירועים והתנהגויות ואתרים לאכיפה, לשילוב רכב גלוי ורכב סמוי. לא
נקבעו ההיקף הרצוי והיעיל של השימוש במכשור האכיפה, והנסיבות לשימוש
בו. ולא הוגדר היקף הכוחות הנחוצים להשפיע על התנהגות הנהגים".
ועכשיו היא פותחת בשורה של קטעים. "לא הוכנו לכל אחד מקטעי הדרך שנקבעו
לפיקוח תוכניות עבודה המתבססות על ניתוח ואבחון של דפוס תאונות הדרכים,
והמפרטות את דרכי עבודתם של כוחות התנועה. לא יושמו המלצות בנוגע
להשפעת אלכוהול". היא בעצם שואלת אותנו האם אנחנו רציניים כשאנחנו
מדברים בנושא הזה. אני יכול לומר לך בוודאות, אדוני השר, מנקודת ראותי,
משטרת התנועה שהיתה אמורה לתרום רבות בעניין הזה, היתה כלא היתה.
הניסיון שעלה נכשל כשלון חרוץ, לפחות בכל מה שקורה בנוכחות המשטרה
בכבישים.
אם תשאל אזרחים האם מרגישים יותר את משטרת התנועה בכבישי ישהאל מאז
שהופעלה משטרת התנועה למשל בערים הגדולות, התשובה היא לא. ואנחנו
מבקשים ממך היום לדעת האם בכוונתך להתייחס לנושא הזה כאל נושא שגרתי.
אדוני השר, קראת בפנינו שורה של נתונים מאלפים. אבל שים בצד את הדוח של
המבקרת, שים בצד את הדברים שכתבו לך, ונדבר לעניין. כל אזרח במדינת
ישראל שיוצא מביתו, שואל את עצמו אם יחזור שלם ללא תאונה, ללא פגיעת.
אנחנו מבקשים להסתער על הנושא הזה. נמאס לנו מידי שבוע לשמוע על מספר
התאונות, מספר ההרוגים, מספר הנפגעים, מספר הנכים. בתי החולים והמוסדות
למיניהם מלאים באנשים שנפגעים מידי יום ביומו.
מה עושים בעניין הזה? מה עושה משטרת ישראל? מה עושה שר המשטרה לשיפור
התופעה הזו, והמצב בדרכים?
על הנושא הזה נאמר רבות בנושא של המחיר בחיי אדם שאנחנו משלמים. אם
נחשוב על זה שבתוך עשור שנים נהרגים 5,000 בני אדם, בתוך עשור שנים,
5,000 משפחות. לא צריך להוסיף מילים.
מעבר לאדם יש כאן מחיר כלכלי עצום. מדובר לא רק באלפי הרוגים במשך
עשור, מדובר בעשרות אלפים של פצועים, שצריך לטפל בהם. פצועים שצריך
לשקם אותם, מי שיודע מה עומד מאחורי הדבר הזה. נכים לכל החיים, של
אובדן כושר השתכרות. יש פה מערכת אדירה של פגיעה גם בחיי המשפחות, וגם
בכלכלת המדינה וכל מה שבאמצע.
אני לא אצטרף לכל דברי הביקורת שנשמעו בנושא משטרת התנועה, בוודאי תמיד
אפשר לשפר. יש הצעות שהן מעבר לזה, שהייתי מבקש מהמשטרה תגובתה, והייתי
מבקש לשקול אותן. למשל, התאונה שהיתה אתמול, שבעה בני אדם נהרגו על ידי
משאית, שבעה בני אדם הפכו לאיזה עיסה של בשר. האם ישימו במשאיות
טכומטרים? הרי א"א לשים שוטר בתוך משאית. יש טכנולוגיה של ה-121. מדוע
לא להשתמש בחידושי הטכנולוגיה, מהסוג של טכומטר לכל משאית? אולי כבר
המציאו לכל מכונית איזה שהוא מתקן שיעקוב אחריה אם היא עושה פנייה חדה,
אם היא נוסעת במהירות מופרזת. הרי א"א להצמיד שוטר לכל מכונית. אז
בנושא הזה של שימוש בחידושים של הטכנולוגיה יש הרבה אמצעים. בלונים
שעפים, פלירים, לייזרים, למה לא להשתמש בדברים האלה, במקום לשכור עוד
שוטרים, ועוד שוטרים, שברור שתמיד תהיה מגבלה, ולא בטוח שכל המדינה
יכולה להפך למדינת משטרה. אני כל דיון שומע שלוקחים עוד אלף שוטרים.
עוד אלף שוטרים. אבל הנושא של חידושי הטכונלוגיה זה נושא אחר.
הנושא השני קשור לרפואה מונעת. הרבה מאוד מהנפגעים בתאונות זה הולכי
רגל, והרבה מאוד מתוכם זה ילדים, וקשישים. הקשיש המבולבל, יוצא מבית
החולים, הוא פתאום נכנס לאיזה מצב, חוצה את הכביש, לא מסתכל. ונדרס.
וצריך להשתמש במערכות מידע, כדי לברר את המוקדים, ולשים שם י מעברים
עליונים, ומעברים תחתיים, כדי לשים לב לדברים האלה. שהקשישים והילדים
לא יפגעו על הכביש.
וזה נושא נוסף שאם יש מערכות מידע תקינות, שמצביעות על איזורי סיכון,
לפתור אותם לא על יד זה שמעמידים שם שוטר, אלא על ידי זה שמציבים שם
גשר.
נושא אחרון, שאפשר לומר אותו במישור הפיסקלי, או התקציבי, או הכספי.
אפשר לגייס חברות ביטוח ולהביא כסף, במידה וחוסכים, הרי טיפול בשיקום
יכול לעלות 300,000 דולר לשלושים שנה. לגייס כספים מבעלי העניין כדי
לפתור בעיות בשטח במידה ואין תקציב, והנושא של הביטוח הדיפרנציאלי.
שוב, אם יש מערכות מידע אפשר לברר שהאדם הזה מועד לפורענות, והוא מראה
סימני אזהרה שהוא הולך לעשות תאונה, או עשה, ולהעניש אותם גם בתעריפי
הביטוח, כולל בביטוח החובה. וצריך לתקן את החוק, שהיום ביטוח החובה הוא
אחיד לכולם. למה הוא אחיד לכולם! למה נהג שעשה עשרים תאונות לא ישלם גם
בכסף בדברים האלה, אולי זה ירתיע אותו, שאם הוא לא חושב על חיי אדם,
הוא יחשוב על התקציב שלו לפני שהוא מתחיל להאיץ את הדוושה?
אני מציע למשטרה, מעבר לפתרונות הפשוטים של לקחת עוד שוטרים, ללכת
במישור הטכנולוגי, גם במישור החקיקתי, תקציבי, וגם בנושא ההסברה. בכל
המכלול הזה אם המשטרה תרתם לנושאים האלה, ותוביל את זה, בוודאי מספר
התאונות יפחת.
ע, לנדאו; אחד הדברים שיש לבוא בחשבון עם הממשלה, לאו
דווקא עם זאת, ולא כ"כ עם משרד המשטרה, זה מדוע
למשטרת התנועה יש מספר כה קטן של תקנים. כדי שהאכיפה תהיה אכיפה א'יא
להסתפק במספר. והדבר המעניין הוא שדווקא מהמשטרה התנגדו תחילה להכניס
פנימה את התקנים האלה למשטרת תנועה. צריך לחזק את משטרת התנועה, צריך
לראות אותם בכביש, ולא במספרים ספורים כפי שהם היום. גם בעיר, וגם
בכבישים הבין-עירוניים. צריך לראות אותם במקומות רבים, כפי שרואים אותם
בארצות הברית במיוחד, אבל גם במדינות אירופאיות, וכשהציבור רואה שוטר
הוא נזהר.
כאשר כתוב כאן בתחילת דוח מבקר המדינה שהגורם האנושי הוא אחד הסיבות
החשובות, אחד התורמים המכריעים לתאונות הדרכים, אחת הדרכים לטפל בגורם
האנושי זה עם מה שמרתיע, או שמדריך את הגורם האנושי לעבוד על פי החוק.
וכבר עשו חשבונות בעבר שתרומה פר דולר מושקע באכיפה, או בהסרת תאונות
הדרכים, זו ההשקעה של הכסף באכיפה. ובמשטרה, תרומה של הדולר השולי תהיה
הגדולה ביותר.
ולכן, אני מבקש לדעת מן השר אילו מאמצים נעשים, מה התחזית הקיימת לגבי
הגברת כוח האדם שהממשלה והמשטרה יכניסו לתוך משטרת התנועה!
שאלה שנייה בתחום הזה, זה כל שרשרת האכיפה. יש חשיבות רבה למשטרת תנועה
שתגדיל את הסיכוי לתפוש את העבריינים ומבצעי העבירה, זה חשוב, זה
חיוני. אבל כל שרשרת האכיפה מורכבת גם ממהירות הבאת האיש לדין, וממיצוי
העונש שלו עד כמה שאפשר לזמן שבו בוצעה העבירה.
כבוד השר הביא לכאן מספר אופטימי. הנה היום חצי שנה ורוב האנשים מובאים
לדין, זה עדיין מספר מבהיל. עשו טעות שלא הביאו לכאן את אנשי משרד
המשפטים, כדי שיבואו ויאמרו מה התרומה שלהם לגבי קיצור השרשרת. היו פעם
נסיונות לשיפור מהיר. לסידרה שלמה של עבירות שעימהן יביאו את האיש עם
ביצוע העבירה, כפי שהדבר הזה נעשה במקומות אחרים בעולם. אתה נוסע
בארצות הברית, עברת עבירה, השוטר לוקח אותך אל תחנת המשטרה. או יש
מדינות ששם- יש שופט ששופט אותך במקום, ושם שומרים על החוק הרבה יותר
מאשר כאן.
האם יש לכבוד השר תוכניות בתחום הזה? האם כבוד השר מרגיש בנוח גם עם
העונשים הקיימים היום? או האם הוא סבור שיש נושאים שבהם צריך לאכוף
אותם?
ושתי נקודות נוספות שאני מבקש להדגיש. משטרת תנועה תפקידה לא רק לאכוף
חוק, אלא גם לדאוג לכך שהתנועה תוסדר כפי שצריך. לצערי הרב, עקב בעיות
בירוקרטיות או חוסר כשרון מספיק בחלק מן התחומים, לעיתים מגיעים לרמזור
שבשעות מסויימות ביום הוא איננו מתוכנן נכון. אתה יכול להגיע לעיתים,
כפי שקרה בצומת מורשה, ביום שישי שעבר אחר הצהריים. לאורך זרוע אחד של
הכביש שמוביל לכפר הירוק, משתרך תור עצום, בשעה שיתר הזרועות המובילות
לתוך הצומת הן פנויות ונקיות. במקרים כאלה, אילו היתה משטרת תנועה עם
כוח אדם מספיק לרשותה, יכולים להעמיד שוטר שיפתור דברים אלה במקום. רק
הבאתי דוגמה אחת למקרים רבים כאלה שקיימים. את הדברים האלה צריך להסדיר
בכל הארץ.
משטרת תנועה חשובה לא רק לצורך אכיפת חוקי הבטיחות בדרכים, אלא כאשר יש
משטרת תנועה בדרכים, הדבר הזה משפיע על אכיפת החוק לכל האורך והרוחב.
רואים את השוטרים, חלק ניכר מן העבירות הלא תנועתיות מבוצע על הכבישים,
על הדרכים. משטרת תנועה חזקה פירושה גם אכיפת חוק לכל אורכה ורוחבה של
ישראל.
הערה אחרונה, בכל מה שקשור לפעולת מנע מול עבירות או מול תאונות דרכים
אפשריות, שבימים אלו עלולות להתרחש בכבישים. מע"צ מתהדר, שר השיכון
מתהדר בפעילות רחבה מאוד של בנייה בתשתית, בכבישים, בצמתים. התוצאה היא
שבחלק ניכר מאוד מן הכבישים הבין-עירוניים יש היום הפרעות קשות בתנועה.
אתה רואה את כל המתקנים האלה של ניו-ג'רסי, מתקני פלסטיק אדום לבן,
שמכסים את מדינת ישראל לחודשים ארוכים מאוד, אם לא שנים, במשך השנתיים
האחרונות. ההסדרים האלה שנועדו להסדיר את התנועה שלה, נועדו לתת פתרון
בטיחותי לפרקי זמן קצרים. לצערי, אנחנו רואים הפרעות קשות בתנועה לפרקי
זמן ארוכים. והנהג הרבה פעמים צריך להתנהג כמו איש סקי. בלילה הדבר הזה
במיוחד קשה. אתה לפעמים צריך לעבור דרך כל מיני מסלולים מורכבים,
והסכנה לבטיחות בדרכים היא גדולה. אני אומר את זה באחריות מלאה.
ובוודאי נהגי ישראל שנקלעים למצבים מן הסוג הזה, יודעים שיש בעיות
בטיחות קשות. האם המשטרה מתכוונת להאיר את עיני מע"צ, ולתבוע ממנו
בחוזק יד להתקין הסדרי תנועה נאותים באותם מקרים שישנן הפרעות קשות
בתנועה בגלל הפרוייקטים?
י, שפי; אני מברך על הדיון, ואני מקווה שכתוצאה מהדיון
נוכל כולנו, לא רק המשטרה, להלחם בנגע שהוא
הנגע החמור ביותר שקיים היום במדינת ישראל, והוא תאונות הדרכים.
אחת הבעיות היא שכל אזרח מומחה לנושא תעבורה. ונדמה לי שאין עוד נושא
שכולם מומחים בו כמו בנושא הזה.
מי שחושב שהבעיה היא המשטרה, פשוט טועה, וזה שיושב כאן שר המשטרה, אני
חושב זה רק בגלל שהדוח מדבר ספציפית על המשטרה, אבל היו צריכים לשבת
כאן עוד כמה שרים. שר האוצר, כי זה עניין של תקציבים, שר התחבורה, ושר
השיכון, ושר המשטרה כמובן. אלה ארבעת השרים העיקריים שהיו צריכים לשבת
בדיון הזה, ואולי צריך לחשוב בעתיד איך צריך להביא. את ארבעת השרים יחד
כדי לפעול בנגע הזה.
היו"ר ד .מגן; ח"כ י. שפי, כדי שזה לא ישמע כביקורת על יו"ר
הוועדה, אתה מדבר על דיון בתאונות דרכים. אבל
אנחנו דנים בגיזרה הזו של משטרת התנועה.
י. שפי; הבעיה הקיימת מורכבת ממספר נושאים, ונתחיל
מריבוי כלי הרכב. ולא יעזור שום דבר. כל זמן
שמספר כלי הרכב עולה בלי שום פורפורציה למה שקורה מנגד, כלומר, שיפור
במערך הכבישים, אני חושב שלא נוכל לפתור את הנושא לגמרי. וצריך לנסות
לצמצם כמה שיותר, ולהימנע מלהגיע לתוצאות כמו שיש לנו היום.
בעיה נוספת, הם הכבישים והמחלפים. אני חושב שצריך להגביר את הפעילות
שנעשית היום על ידי משרד השיכון והבינוי, ומשרד התחבורה, ולהתמקד
במיוחד בנושא המחלפים. כי כבישים טובים לא תמיד פותרים את הבעיה, כי
אתה נפתרת מצרה אחת, ובצומת הבא נתקעת, ולכן צריכים לתת את הדעת גם
לגבי כמה שיותר מחלפים.
נושא נוסף שנצטרך לתת את הדעת, הוא הולכי הרגל. אני חושב שנצטרך להגביר
את נושא ההסברה בקרב הולכי הרגל.
מהירות הנסיעה. הגבירו במספר כבישים את מהירות הנסיעה ל-100 קמ"ש, ואני
שומע היום שיש כאלה שחושבים שצריך להוריד חזרה ל-90. אני חושב שצריך
להוסיף בכבישים מסויימים ל-110 קמ"ש, ובכבישים אחרים ל-100. לא נראה לי
שבגלל מהירות נסיעה בכבישים טובים נגרמות תאונות.
נושא תאורה, הוא נושא מאוד מאוד חשוב שצריך לתת עליו את הדעת. אנחנו לא
מזמן חתמנו על הצעת חוק שחתומים עליה למעלה ממאה חברי כנסת. כולנו
צריכים להתגייס ולקדם את נושא החוק הזה, יכול להיות שהוא ישפר. אולי לא
בצורה משמעותית, אבל כל שיפור מבורך.
מילה לח"כ רענן כהן שציין את צה"ל. אני לא חושב שאתה צודק. בצהי'ל יש
סיפור אחר לגמרי. מה שעושים בצה"ל א"א לעשות לאזרח, והמשטרה בטח לא
יכולה. בצהי'ל רכב מעורב בתאונה, הרכב מושבת. אתה חושב שאפשר לעשות את
זה? אם אתה חושב, אולי אפשר להציע הצעת חוק. אבל המשטרה לא יכולה
להשבית רכב לנהג עבריין. לכן, אי'א להשוות בין פעולות האכיפה שעורך צה"ל
לבין מה שעושה המשטרה.
נושא הרמזורים. הזכירו כאן שהרמזורים לא פועלים בשעות מסויימות, כפי
שהיינו רוצים שהם יפעלו, אני חושב שבתקציבים נוספים צריכים להגיע למצב
של בקרת רמזורים ראשית. יש, אבל זה לא מספיק. ועד שלא מגיע שוטר ומכוון
ידנית הבעיה לא נפתרת. אני חושב שכדאי שגם בצמתים מרוחקים, על ידי
פיקוח אלקטרוני תהיה בקרה טובה יותר לרמזורים.
מה המשטרה לדעתי צריכה לעשות? א', להוסיף תקנים. מי שחושב שבתקנים
הקיימים נוכל לאכוף את חוקי התנועה פשוט טועה. צריכים וחייבים להוסיף
תקנים. ברור שזה עניין של תקציב, אבל צריכים לעשות את זה.
ב', לנסות במצב הקיים לאכוף את החוקים עד כמה שאפשר.
ג', נוכחות. אני לא כ"כ תומך בנוכחות סמויה. אני בעד נוכחות גלויה. יש
היום נוכחות סמויה של ניידות סמויות, אז אולי טוב שהן תופשות את
העבריין, אבל את כלל ציבור הנהגים זה לא מרתיע. אני חושב שנוכחות עם
ניידת מסומנת, מרתיעה את הנהגים. ונהג חושב פעמיים לפני שהוא עובר
עבירה אם הוא רואה שיש ניידות באיזור.
ואני כמו שהמשטרה עשתה עבודה טובה עד היום, ואני מברך אותה על העבודה
שהיא עושה, אם יעשו עוד כמה פעולות, במיוחד כאשר התקציבים יוגברו, נוכל
להגיע לתוצאות טובות.
ר. מחמיד; הנושא הוא חשוב מאוד. אנחנו ראינו אתמול
ושלשום, כמעט כל יום, אנשים בכבישים מעוכים
בתוך מכוניותיהם. אני היום בא מאום-אל-פחם מהצפון לפה, וכשאני מגיע
לכנסת לפעמים אני מודה לאל שאני עדיין בחיים. אני פוגש כ"כ הרבה אנשים,
עם כ"כ הרבה עבירות תנועה ולפעמים קורה לי כח"כ שאני פונה לשוטר שאני
פוגש לפני, או משמר הגבול, או מי שלא יהיה, מספר אוטו זה וזה עבר
עבירות מסויימות מאוד מסוכנות. אני חושב שצריך לקרוא לאזרחים גם כן
לפעול בנושא הזה אם אין כוח משטרה מספיק.
דבר שני, אני חושב שכל הטכנולוגיות שחבריי פה דיברו עליהן, וכל הדרכים
שדיברו עליהן, לא ימנעו את התאונות האלה, אבל בוודאי יפחיתו. למשל,
הבלון הזה שמדברים עליו בתוך המכונית, אז פעם אני קורא שהבלון הזה מונע
תאונות. ופעם אני שומע שזה כן גורם לתאונה, וזה חונק, וזה עושה דבר
כזה. גם על החגורה אני שומע, שאם פלוני היה חגור בחגורה אז אולי היה
ניצל. אני חושב שכל הטכנולוגיות האלה לא הן שיפתרו את הבעיה, אלא אולי
לדעתי שני דברים. דבר אחד, זה הדרכה, גם בקרב תלמידי בתי הספר, גם
בקהילה בכלל. ודבר שני ענישה. אני חושב שהחוקים הקיימים מבחינת הענישה
אינם מספקים, ובוודאי 300 שוטרי תנועה בארץ אינם מספיקים.
ר. זאבי; הנושא של מלחמה בתאונות דרכים, הוא נושא מורכב,
והגורמים המשפיעים הם רבים. זה מתחיל מרשת
הכבישים ואיכות הכבישים. נמשך במספר כלי רכב, הגידול השנתי שהוא מדהים,
הוא גדול מאוד אצלנו. זה נמשך להכשרת הנהגים, ונגמר גם בנושא השיפוטי
ההרתעתי על ידי משפט. אנחנו לא עוסקים פה בכל הנושא הזה.
אני הבינותי שהנושא שאנחנו דנים בו היום, זה החלק של המשטרה בנושא הזה,
ולכן אם נדון פה היום על הכבישים, ומה עושים לנו מע"צ וכוי, זה לא
הדיון. הדיון שלנו הוא על המרכיב המשטרתי.
את אכיפה של החוק הייתי מתרגם למילה אחרת, טיפול מונע. ואני משוכנע בכל
התחומים שטיפול מונע הוא עדיף על ענישה. כל מה שחוסכים בטיפול מונע,
הוא עדיף על ענישה שבאה אחר כך. לא שר המשטרה, ולא בתי המשפט, כל אלה
לא רוצים לראות גידול בענישה, אלא רוצים לראות הקטנה במספר הנפגעים.
ואני סבור שאת הטיפול המונע או את האכיפה, אנחנו יכולים להשיג בשתי
דרכים בעיקר. האחת, זה משטרת תנועה גדולה ורצינית. ואני יודע שכשאני
עולה על הכביש, אחרי הכל חוץ מזה שאני ח"כ, אני גם נהג אנושי שרוצה גם
כן לפעמים למהר לאיזה שהוא מקום, או צריך למהר לאיזה שהוא מקום, וכשיש
משטרת תנועה זה משפיע עלי. אבל אם יש רק שוטר אחד על כביש מספר 1, ואם
יהיו שם עשרה שוטרים זה סיפור אחר. זה ירתיע אותי. דיברו על זה חברים
אחרים, אני לא ארחיב את הדיבור.
הסעיף השני של ההרתעה, או האכיפה, הוא מה העונש שמקבל מי שמעורב באשמתו
בתאונה. לנו כחברי כנסת יש מה לעשות. אני סבור שנטילת רשיון ממי שמעורב
בתאונה עד למשפט כמו שיש מושג מעצר עד תום ההליכים, יהיה נטילת רשיון
עד תום ההליכים. ומי שמעורב זה הנשק המרתיע הכי גדול שאנחנו יכולים
להעמיד לרשות המשטרה. פרט להגדלתה של משטרת התנועה.
אלה שני הדברים שאני הייתי מתרכז בהם, וזוהי המלצתי לסיכום של הדיון
הזה. 1. הגדלת משטרת התנועה ככל האפשר. תמיכה במשטרה לעומת משרד האוצר.
2. שינויים אם יש צורך בחקיקה שהתאונה היתה בגינה.
י. הורוביץ; תאונות הדרכים כתבנו לאחרונה בצורה אופקית,
ובדוח הזה אנחנו התרכזנו בנושא של המשטרה
באכיפה ובהרתעה. ניסינו לפרוט את הנושא של האכיפה וההרתעה לגורמי המשנה
שבהם קיימת או לא קיימת אכיפה או הרתעה.
חלק מהנושאים שקיבלנו עליהם עכשיו תשובות מכבוד שר המשטרה, הן תשובות
שעונות בצעד אחר צעד על נושאים פרטניים שמהם נבנית חומה אחת, חומה של
הרתעה ואכיפה.
יש נושאים אחרים שנשארו בעייתיים. אני חושב שנושא כוח האדם, לפחות לפי
המצב שבו אנחנו מצאנו אותו, היה על הצד הנמוך ביותר. ב-1993, לפני שנה,
חל שינוי של ממש במערך המשטרה. אני מבין ש-450 תקנים כבר אושרו למשטרה
והם נמצאים בהליך כזה או אחר של העיר. כך הנושא של איוש וכוח אדם עולה
על מסלול סביר ביותר.
ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 14/11/1994
מערך התנועה במשטרת ישראל - עמוד 506 בדוח 44 של מבקר המדינה
פרוטוקול
ר. זאבי
האם תוכל להגיד לנו כמה זה פר קילומטר? ז"א
בתמונה ארצית כמה קילומטר יש לכל שוטר?
י. הורביץ; הנקודות שלפי דעתי נשארו פתוחות הן בראש
ובראשונה למשטרה שתענה באופן שנוכל לעקוב
ולראות אחר ההתפתחות ואחר התשובות הן כאלה. 1. לפי הבנתינו את העניין
הזה, לפחות בתקופה שבה מצאנו את הדברים בתקופת הביקורת בתוך המערך
העירוני, היתה בעיה של חוסר איזון מסויים בהקצאת משאבים, הן בכוח אדם
הן במיכשור, ובגורמים אחרים. מצאנו דברים לפחות בתקופת הביקורת, וכאן
החלוקה של המשאבים או של כוח האדם הנוסף היא משמעותית, ודורשת מצד
המשטרה תשומת לב, מצידנו מעקב. מצאנו מצבים שבכל תחנות של מרחב השרון
למשל, שכוללות את פתח תקוה, נתניה, כפר סבא, עסקו שישה שוטרים במשימות
של תנועה, והוטלו עליהם גם משימות אחרות.
בתחנות של מרחב העמקים, שכוללות את נצרת ואת עפולה, וערים אחרות,
המספרים היו ארבעה שוטרים שהוטלו עליהם תפקידים נוספים, כאשר רוב
תאונות הדרכים מתרחשות בתוך החלק העירוני של הכבישים בארצינו. כך
שמצאנו בצד העירוני מצבים בעייתיים.
אני מבין שהניסוי של המשטרה נמשך ב-95', והוא צריך להצליח ומהר,
ושיוסקו ממנו המסקנות, שרוב התאונות. מתרחשות במישור העירוני, מה
שמצאנו שם בתקופת הביקורת, היה על הצד הלקוי.
בצד של משטרת התנועה הארצית, אם הבנתי את המוסיקה ואת המילים בתשובת
השר, עדיין נשאר פתוח לשים לב לשאלות הבאות. המכשור, מוגברת הרכישה של
המכשור. מה שאנחנו מצאנו בתקופת הביקורת. יכול להיות שהדברים השתנו,
השתפרו לטובה. מצאנו ניצול חלקי או חלקי ביותר של מכשור שנרכש ורק על
חלק מהניידות הורכב המכשור. מצאנו שליש מהמשמרות במהלך היום שניצלו את
המכשור, ו-10% מהמשמרות בתקופת הלילה שניצלו את המכשור. גם אם יש לך
מכשור טוב לעניין הזה, ואה מנצל אותו, ומרכיב אותו בצורה חלקית, אז זה
אחרת. לא מצאתי בדיוק את התשובה המספרית, אני מניח שהדברים עלו על קו
השיפור.
זה מתקשר גם לדרך האכיפה, משום שאם אתה הולך לאכוף נושאים כמו חניה, או
נושאים טכניים אחרים שבתקופת הביקורת מצאנו 40% מהדוחות עליהם, כדי
לאכוף מרחק או נושאים אחרים, אתה נזקק למכשור. אם המכשור מורכב, או
משומש, מנוצל בצורה חלקית. אתה תמצא את עצמך בסוף, על הצד של הנתונים
הכלליים, עם ניצול מספר דוחות, או מספר אכיפה יותר נמוך. אם כי ברור
לגמרי ששוטר שעושה אכיפה יכול בשעה להגיע לעשרה דוחות, ולהיכנס
לסטטיסטיקה עם עשרה, ושוטר שעוסק באי שמירת מרחק באותו פרק זמן יגיע
לדוח אחד. גם זה מובן, ונכון.
הנושא של שכירות, בתקופת הביקורת אנחנו מצאנו מהפך מסויים בשנת 92' מול
91'. 745 עלייה במספר התאונות שניתן לייחס אותו לשכרות. יכול להיות שזה
כתוצאה מהקפדה באכיפה יותר. מצאו יותר, ועלו יותר. אבל, מ-92' ל-91'
עלייה במספר תאונות ב-74%, וטוב שנמצא בתשומת לב ובעיון, תשומת לב אחרת
לשכרות וסמים. גם סמים נכנס בגדר הזאת.
לעניין השבת, כבוד השר, המספרים שהבאנו הם לא באבסולוטי. ראינו שבשבת
מבחינת תאונות הדרכים, יש עלייה בתאונות דרכים, ב-57%, לעומת זאת,
ירידה באכיפה בדוחות בקנה מידה של 110/0. לתשומת ליבכם, מה המשמעות כאן,
גם מבחינת שעות העבודה והפעילות.
לסיכום, אנחנו ראינו במשטרת התנועה, בחודשים שהטכניון מדד את הנושאים,
דרך השוואתית לכבישים רלוונטים אחרים, או למה שהיה צפוי ראינו שבחודשים
יוני 92' - ספטמבר 92' יוני 93' - ספטמבר 93י היתה ירידה של 100/0
בתאונות דרכים בכבישים שמשטרת התנועה הארצית מופקדת עליהם. מאז עברה
שנה וחצי, אינני יודע אם הטכניון שב ועשה את ההשוואה הזאת, הוא גם ציין
שגם עם העלייה או הירידה במספר התאונות של 100/0, עדיין המספרים אינם
מספקים, דרושה פעילות הרתעתית משמעותית נוספת.
מן הראוי לעשות את הבדיקה הזאת בהשוואה נכונה הרלוונטית לסוף 94י
שאנחנו נמצאים בה עכשיו, כדי לראות את הנושא מבחינת הצלחה, או אי הצלחה
במדד כמותי כזה או אחר. ולהגיע לידי מסקנות מהירות גם לגבי משטרת
התנועה הארצית, לגבש את תורת ההפעלה שאני מבין שהיא נמצאת בשלבים של
גיבוש ולראות את המצב בתחום העירוני, שאנחנו ראינו אותו כבעייתי בתקופה
שבה אנחנו היינו בתקופת הביקורת.
היו"ר ד. מגן; אני מבקש משר המשטרה, ממפכ"ל המשטרה, להגיב
להערות חברי הוועדה לנושאים שקשורים לביקורת.
מטבע הדברים, חברי הוועדה הרחיבו את היריעה, בצל החרדה ממספר הנפגעים
בתאונות הדרכים, ובצל התאונה המחרידה שאירעה אתמול באיזור בית-גוברין,
זה עניין שמעסיק את כולנו.
אני רוצה להזכיר שהאחריות לתאונות הדרכים בעניין תאונות הדרכים, היא
קודם כל של שר התחבורה. אני לא מצטער שכחבר הממשלה הקשבת לכל ההערות
הללו, אבל מבחינת התגובה, לקראת סיכום החלק הזה של הישיבה, הייתי מבקש
להתרכז בעיקר בתחום הביקורת.
בסיכום, אם אפשר להרחיב ולספר לנו מהם אמצעי האכיפה האלקטרוניים
המשוכללים שאתם דיווחתם, ועדת שרים, שקצב הרכישות או היקף הרכישות
עלה.
במקביל לזיקה שהתפתחה וקיימת, כך אני מקווה, בין משטרת התנועה לבין
המחוזות הקבועים של משטרת ישראל, משני האנשים הללו אני מבקש שתוסיפו
ותאמרו דבר.
לעניין עבודת הטכניון לקראת גיבוש תורת הפעלה, אני לא חושב שצריך
להטריד אתכם בישיבה מיוחדת בעניין, הייתי מבקש שבראשית ינואר 95',
ותעבירו לנו את עיקרי תורת הפעלה כפי שאתם אמורים לגבש אותה עד סוף
דצמבר, ונתייחס לכתובים כפי שתעבירו לנו.
בכל זאת, אדוני שר המשטרה, מבקרת המדינה מדגישה את החלק של משטרת
התנועה, בסקירה של מחקרים טרמינולוגיים, שמורים כי ההסתברות להתפש,
החשש של הנהג כי הוא עלול להתפש על ידי הגורם האוכף היא הנושא המרכזי
בהרתעה, והיא מרתיעה אותו פחות מחומרת העונש או ממיידיותו. לכן, יש
חשיבות מיוחדת לאכיפה שעליה אתם מופקדים, ולנוכחות שעליה אתם מופקדים,
ועל כך אין ויכוח.
אבל לצד ההצעה, הצעת מבקרת המדינה אומרת, תנסו י לאכוף את החוקים שהפרתם
היא הגורם העיקרי לתאונות דרכים.
מדוע שלא תפנו למחוקק, לשר התחבורה, לכנסת, ולבקש מהם לבטל את החוקים
שאינכם יכולים לאכוף. כי חוק שאינכם יכולים לאכוף, הוא בוודאי חוק
מיותר, וכבר אמרו חכמינו "אין להטיל גזירה על הציבור, שאינו יכול לעמוד
בה". אני מעריך שרבים לא מקפידים על חגורה בחלק האחורי. והמשטרה לא
מנסה אפילו להתמודד, ואולי במידה ובה של צדק, עם העניין.
אנחנו מכירים את ההוראה שהחל מ-1.11 עד 31.3 יש להדליק אורות בכבישים
בין-עירוניים ובריש גלי יש רבים שאינם עושים זאת.
אני נקבתי בכמת דוגמאות. מדוע לא תפנו ותבקשו לבטל את הגזירות הללו,
ולהוריד זאת מסך המטלות שיש עליכם ל
בשבוע שעבר, אדוני השר, אמרנו כאן דברי ביקורת בדיון על עניין מעי'צ,
אני מזכיר את גשר שפירים, אותו גשר שהתמוטט לפני קצת פחות משנה, וגרם
לאסון. כל מי שמתקרב לגשר, אני מתייחס עכשיו רק לנקודת האכיפה, משרד
התחבורה, ומי שאחראי על התמרור, מסתבר שזה משרד התחבורה, לא מע"צ ולא
המשטרה. הציבו שם באיזור הגשר שלושה תמרורים. אתה מתקרב לגשר במהירות
100 קמ"ש, יש לך תמרור לרדת ל-80 קמ"ש, מתחת לגשר אתה צריך לנסוע
במהירות 60 קמ"ש. וכל מי שנוסע לאותו איזור מתקרב ב-100 קמי'ש, כפי
שמותר, רואה תמרור 80 קמ"ש, מנסה לחשוב מדוע התמרור הזה ואז הוא נזכר
שקיימת סכנת התמוטטות בגשר, הוא מגביר את המהירות מעבר ל-100 קמ"ש.
רואה תמרור שמראה לו 60 קמ"ש לשעה, זה בגלל הגשר? מגביר את המהירות עוד
יותר.
אין טעם לתמרורים כאלו, כשאין אכיפה, ואני חושב שבמקרה הזה כדאי לחשוב
אם היה טעם. לא צריכה להיות אכיפה, לא צריך להיות תמרור, וזו צריכה
להיות יוזמה שלכם לפנות לעניינים הללו.
אני רוצה להזכיר את העלייה במספר גניבות הרכב. 24,000 כלי רכב שנגנבים
ככל הנראה ב-1994. 19,000 עד ספטמבר, ו-24,000 כלי רכב כנראה בשנת 94'.
כך אומרים המומחים.
ובשבוע שעבר שר המשטרה נדרש בתשובה לשאילתא שלי, מדוע ניידות משטרה היו
מעורבות ב-1993 בתאונות, יותר מכל רכב אחר. אני חושב שהתשובה שנמסרה
במליאה היא תשובה מעניינת, ומספקת, בצירוף הלקחים שאתם מבקשים ללמוד
מהתופעה הזאת, אבל היה צריך להזכיר זאת במסגרת הישיבה הזו.
א. חפץ; אנחנו מברכים על הביקורת, ועל מה ששמענו פה.
אני חושב שזה חשוב.
הביקורת והלחץ שמופעל על המשטרה כחלק ממערכת שאוכפת את העניין, שמטפלת
בתאונות דרכים, הוא חשוב ביותר.
אנחנו רואים את הלחימה בתאונות הדרכים כמשימה בסדר עדיפות גבוה ביותר
במשטרת ישראל. אני חושב שמשנת 90' ואילך, ניתנה תוספת גדולה מאוד של
כוח אדם שלא ידענו לפני כן ובשנים האחרונות ניתנת עדיפות גדולה
בעניין.
צריך לזכור שמשטרת התנועה זה בייבי חדש במערכת. והקליטה של ההפעלה שלה,
והניסיון שנלמד והתיקונים שאנחנו עושים בעקבות הלקחים השונים, עדיין לא
הגיעו למימושן המלא, ואנחנו בשלבים של הערכות יותר טובה, ותיאום יותר
טוב של מערכת התנועה שהיא עוסקת בנושא המקצועי, ומערכת היחסים שלה עם
המערכת הטריטוריאלית המשטרתית, המחוזית. והיו הרבה אנשים שהתנגדו להקמת
מערכת תנועה ארצית בכלל. ובהחלט ישנן בעיות שצריך להתמודד איתן, וזה
חלק מההצעות שאושרו עלי ידי השר בנושא של הערכות המחודשת. אנחנו בהחלט
לומדים גם מעצמינו, וגם ממקומות אחרים, לכן הוקמה יחידת התנועה הארצית
שללא ספק מגבירה את יכולת האכיפה, ויש לה גם תוצאות לוואי, וציינו את
זה פה.
נושא של הזרמת תנועה. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהזרמת התנועה, כי
מערכת חברתית איננה יכולה להתקיים אם א"א להגיע ממקום למקום. זה קשור
בתשתיות, אבל גם בעבודת משטרה, וללא ספק גם חלק גדול מתשומת הלב שלנו
מופנה לבעיות האלה, שהן רק הולכות וגדלות, וזה מסביר את הצורך שלנו
להתעסק גם בעבירות של חניה, וגם בעבירות שמפריעות לתנועה הזאת. אני בכל
אופן רואה בסדר עדיפות לא הרבה יותר קטן, את ההזרמה מאכיפת התנועה
ומאכיפה כנגד עבירות שגורמות לתאונות.
הניסוי הצבאי הוא מתאים למערכת היררכית, כמו שאמרתי, הוא לא מתאים
למערכת האזרחית.
אני חושב שניתנה פה תשובה לשר על הבעיות שהעלתה הביקורת. אני מאמין שלא
הכל עדייו תוקן, ויש עוד מה לתקן.
ח"כ רענן כהן, אני רוצה להעתיק את המודל הצבאי מהתחלה למודל המשטרתי,
ואנחנו עושים את זה. וזה מתאים למערכת שלי. כי אני כמפקח כללי צריך
לראות שלא יהיו תאונות אצלי, ופה אתה ציינת את התאונות הרבות שיש לנו
בניידות, כתוצאה עם החיכוך הגדול, וגם כתוצאה מזה שיכול להיות שגם
אצלנו אנחנו צריכים לעשות טיפול מונע, וטיפול שורש בבעיות של תאונות
דרכים, במשטרה עצמה. המודל הצבאי מתאים לעניין הזה, ואנחנו מאמצים
אותו.
טכנולוגיות חדשות לא רק בתחום הלחימה בדרכים, אלא גם בנושאים אחרים.
אנחנו שמים על זה דגש רב בשנים האחרונות, ובעתיד.
אני מקווה שבאמת פה קולכם ישמע, ויהיה גידול גם של שוטרים, וגם של
אמצעים, כי אני רואה במערך השיטור, במערך האכיפה, ככוח משטרה לכל דבר
בנוסף למשימה העיקרית שלו. ואני כמפכ"ל, ברגע שיש לי כוח יותר רב, יש
לי גמישות יותר טובה, יש לי יכולת לבצע את המשימות שלי יותר טוב.
שר המשטרה מ. שחל; אני מוצא חובה נעימה לומר ליו"ר, זה אולי בין
הדיונים הרציניים שאני השתתפתי בו בזמן האחרון,
ואני מודה באמת גם על הנימה, וגם על המגמה.
לגבי הוויכוח על דוחות חניה מול עבירות אחרות. בשנת 93' נרשמו על ידי
משטרת ישראל מיליון דוחות תנועה, מתוכם 250,000 דוחות חניה. כך שירדנו
מה-40%, ח"כ רענן כהן, ואני מקווה שזה יתן לנו גם ציון מעבר, אחרת
המשטרה תעמוד בבעיה. זה ה-25% היום, ואיננו אותם 40% שמדובר עליהם.
גם כאן מדובר על דוחות חניה בתנאים מחמירים, שהאווירה היא עצמה, או
שחניה בחניות אוטובוסים, או חניה על מעבר חציה, או חניה בצמתים או
במקומות שבהם יש סתימת תנועה, ואתה חייב להתגבר עליהם. לכן, ת"א תופשת
חלק נכבד מתוך הסטטיסטיקה הזו.
ח"כ י. לס, בקשר לתאונה שהיתה אתמול, במשאית היה טכומטר, והוא נבדק על
ידי המשטרה, ונמצא כי הנהג לא נסע במהירות מופרזת.
לגבי המסקנות של תורת ההפעלה, והמסקנות שמתוך דוח טכניון. אנחנו
מתכוונים לעבוד עליו. אני אשמח מאוד אם הוועדה תזמן דיון בנושא הזה,
יחד עם השרים המתאימים לעניין. בוודאי שנתייחס לזה בצורה נכונה.
היו"ר ד. מגן; בסוף השנה אתם צריכים לגבש את התוכנית.
שר המשטרה מ. שחל; בינואר-פברואר 95', נוכל לתת לכם את המסקנות.
היו"ר ד. מגן; תעבירו לנו את זה כתוב.
שר המשטרה מ, שחל; לשאלה שהועלתה ע"י ח"כ ע. לנדאו, תרומת משרד
המשפטים היתה בהחלט, והיא מאוד מאוד משמעותית,
יש היום שיפוט אחר הצהרים. המסקנה של שיפוט מהיר, היא איננה טובה.
מתקפח הנהג. אין לנו את כל הנתונים. זה בלתי אפשרי לקחת מאגרים עם כל
העניין הזה. אבל המסקנה היא שאם אתה שופט אותו תוך שלושה ארבעה חודשים
מהעבירה זה בהחלט אפקטיבי. אנחנו מגיעים היום בערך ללוח הזמנים הזה.
בקשר לכוח אדם, אני כח"כ ותיק מכיר את הוועדות האלה. הייתי בעצמי
בוועדות. מה זה עולה לי לבוא ולהגיד שאני תומך בגידול הצבא, ובגידול
משטרת התנועה, ובגידול המשטרה וכן הלאה? הבעיה, עם כל הכבוד, שלא כאן
מכריעים וקובעים את התקנים. יש לי ויכוח עם שר האוצר, והוויכוח הוא קשה
מאוד, ואני לא נוהג להביא אותו בפני גורמים חיצוניים. אני חושב ששר
בממשלה צריך להתמודד עם הבעיות שלו בתוך הממשלה.
אבל אני חייב לומר שהגישה מדאיגה אותי. כלומר, העניין הזה שרואים
במשטרה איזה שהוא גורם שהוא יכול לספוג את כל המטלות, הוא עניין שחייב
לקבל מענה דווקא על ידי הכנסת. יש בעיה של אלימות בין בני זוג, המשטרה
צריכה לתת מענה. יש בעיה של פגיעה במשפחה, המשטרה צריכה לתת מענה. יש
בעיה של בטחון, והיא הולכת היום ונעשית בעיה מרכזית מאוד, המשטרה צריכה
לתת מענה. אנחנו זקוקים לכוח אדם, ואנחנו זקוקים גם לגורם ההרתעה
שדיברו עליו חברי כנסת. אתם יכולים לעזור, אני אשמח מאוד. אני רק רוצה
לראות אתכם לא רק בדיבורים, אלא במעט תקנים נוספים.
יש ויכוח, ואני לא רואה איך הוא מסתיים עם שר האוצר. המגמה שלו היא
להיפך, קיצוצים, ולא הרחבה. זאת המציאות, וזאת העובדה.
היו"ר ד. מגן; אני חושב שאנחנו מסכמים דיון פורה, טוב ותורם.
אנחנו נמתין לינואר או לכל היותר לפברואר לקבל
בכתב את תורת ההפעלה, כפי שתוגבש לאחר סיום עבודת הטכניון.
הישיבה ננעלה בשעה 30;12