הכנסת השלוש עשרה

מושב רביעי



מסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 261

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ד', ז' בחשון תשנ"ה, 12.10.1994, בשעה 09:15

נכחו;

חברי הוועדה; הלו"ר ד. מגן

ר. זאבי

ש. יהלום

רענן כהן

מוזמנים; י. הורביץ, מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש. לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה ודובר המשרד

א. דוידסון, סמנכ"ל משרד מבקר המדינה

א. בן יהודה, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

א. בראונר, סגן ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

ש. הר-גיל, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

ש. רצון, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

י. וייס, משרד מבקר המדינה

ע. גולדסר, משרד מבקר המדינה

א. זייף, מנהל המכס ומע"מ

ד. שמעוני, משנה למנהל המכס ומע"מ

מ. איתן, ממונה ביקורת ופיקוח, משרד הכלכלה והתכנון

. מזכיר הוועדה; ב. פרידנר

יועץ משפטי; א. שניידר

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. בלו על דלק - עמי 37 בדוח 44 של מבקר המדינה

2. פיקוח על אכסון ומכירה של טובין - עמי 41 בדוח 44 של מבקר המדינה

3. הפיקוח על סוכני מכס - עמ' 47 בדוח 44 של מבקר המדינה

4. ממצאי מעקב - מס יבוא על רכב נוסעים - עמ' 63 בדוח 44 של מבקר

המדינה

5. ממצאי מעקב - פיקוח רשויות המכס על כניסות משניות ארצה -עמ' 65

בדוח 44 של מבקר המדינה

6. ממצאי מעקב - מלכ"רים ומוסדות ציבוריים ? עמי 67 בדוח 44 של מבקר

המדינה



1. בלו על דלק - עמ' 37 בדוח 44 של מבקר המדינה

אנחנו דנים היום בפרטים בדוח 44. יש לנו

נושאים רבים ומגוונים. אני מבקש שנתחיל

בסעיף 1, הבלו על דלק.

א. בראונר; ב-92 ' גבה אגף המכס בלו בסכום של 2.5

מיליון ש"ח, מתוך כ-25 מיליארד שי'ח שגבה

באותה שנה. התברר שלעובדים המופקדים על גביית הבלו היה מידע מצומצם

בלבד על הדרך שבה פועל מערך היצור והשיווק של תזקיקי הדלק ועל הגורמים

השונים המפעילים אותו. עקב כך לא בא לכלל החלה פיקוח יעיל, במטרה

להבטיח את תשלום הבלו כמתחייב. יצויין במיוחד המידע הדל על המתקנים של

חברות הדלק בחיפה, שמהן הן משווקות דלק ישירות לתחנות הדלק ולצרכנים .

גדולים. זאת בשונה משיווק הדלק באזורי מרכז הארץ, שנעשה באמצעות

פי-גלילות המקיימת מערך רישום, על תנועת המלאי. במקביל לביקורת החלו

עובדי בית המכס חיפה להיערך לשיפור המצב ולתשתית פיקוח.

מדוע חשוב שהם ידעו את תהליך היצור?

להשקיע בהם סמינר, את התזקיקים ואת כל

המוצרים של הדלק זה זמן, זה כסף.

א, בראתי; אתה מופקד על פיקוח, על מערכת מסוימת

שנגבה ממנה מס רב, אתה מופקד על הפיקוח

ואתה צריך לדעת על מה אתה מפקח. אתה צריך ללמוד את המערכת. יש להניח

שאת מה שאנחנו יכולנו לעשות לתקופה קצרה, גם המכס יכול לעשות במשך

השנים שהוא מפקח על הנושא. הדיווחים החודשיים של החברות על תנועת המלאי

שהונפק ישירות מבתי הזיקוק לא נבדקו כלל, נבדקו רק דוחות בדרך של

השוואה לדיווח של פי-גלילות על תנועת המלאי של כל אחת מהחברות, אולם

לבדיקה זאת אין למעשה משמעות, מאחר שדיווחי החברות גם הם מתבססים על

נתוני פי-גלילות. הועלה כי חברות דיווחו לאגף על הפרשים במלאי בכמויות

של מאות אלפי ליטר. האגף לא דרש הסברים. לא ברור אם היה מקום לחיוב

בתשלום, ממילא לא דרש תשלום.

משרד מבקר המדינה עשה בדיקה צולבת בין דוח שהנפיקו, לבקשתו, בתי הזיקוק

על הזרמת תזקיקים לחברות ב-92' לבין נתוני הדיווח של שבע חברות על

הזרמה של שלושה תזקיקים עיקריים. בחמישה מבין 21 הנתונים שהושוו נמצאו

אי-תתאמות בשיעורים שעלו על הסטייה המקובלת.

האגף לא דרש שבדיווח על העברות מחברה לחברה יכללו כל הפרטים. עקב כך לא

היתת לו אפשרות לקיים בקרה. הועלו מקרים שבהם דיווחו חברות על העברת

תזקיקים לחברות אחרות, ואילו האחרונות לא דיווחו על קבלתם באותו חודש

או להיפך. באחד המקרים היתה הכמות שעברה למעלה מ-10 מיליון ליטר. האגף

לא עמד על אי ההתאמות. בדיווחי החברות מוצגות תכופות העברות של כמויות

תזקיקים מסוג לסוג, בעיקר שינוי סיווג של קרוסין לדלק סילוני, שרוב

דרכי השימוש בו מקנים פטור מבלו. האגף לא בדק תנועות אלה, לא דרש

הסברים, אף כשהיה מדובר בכמויות ניכרות מאוד. האגף לא דרש פרטים על

שיווק דלק בפטור, כך שלא יכול היה לפקח.



בבקשה נכבדי, מנהל אגף המכס והבלו.

א. זייף; מבקר המדינה התחיל לבדוק את נושא הדלק.

אני רואה את המערכת הזאת במסגרת מערכות

שמשנות את דרכי הפיקוח, שמשך שנים היו שיטות פיקוח. לאור הדוח של מבקר

המדינה הוקמו שני צוותים באגף, צוות אחד של בקיעים בשיטה. כפי שנכתב

בדוח מבקר המדינה, היו הפסדים קשים למדינה והיה מצב שבשיטת הפיקוח

הקודמת, שנוהלה משך שנים, לא היו הפסדים כספיים למדינה, ובאגף המכס

והמע"מ היו כל הזמן רווחים למדינה. רק רווחים. אם אנחנו נחלק את 30

המיליון שאנחנו גובים באלפיים עובדים, אתה תראה שזה עסק טוב כל עובד

באגף המכס והמע"מ.

לאור דוח ביקורת המדינה נאמו- שבחלק גדול מהדברים אנחנו היינו תמימי

דעים עם מה שנאמר בדוח לגבי שיטת הפיקוח והבקרה. הוקם צוות שני לשינוי.

שיטת הפיקוח והבקרה, והדוח בדרך. עוד מעט אציג בפני הוועדה את הדוח

שהוגש למבקר המדינה על דרכי הבקרה החדשים לאור הערות. ב-1 בינואר 95'

ייושמו המלצות הדוח בעקבות מימצאי דוח הביקורת לדרך הבקרה המחודשת על

מערך הדלק.

חייבים להבין שבדלק, בניגוד אולי לאלפי נישומים אחרים, אנחנו בכל זאת

עובדים מול חברות גדולות, מסודרות. זה לא אלפי עסקים קטנים שצריך

לבדוק, שיש בהם בעייתיות או מישהו מנסה להעלים מס או לרמות במע"מ וכד'.

אנחנו עוסקים מול מערכות גדולות, בתי הזיקוק, פי-גלילות, חברות הדלק

שהן חברות גדולות. בעיקרון הן מסודרות. כאשר אתה צריך לשקול מערך

ביקורת בכוח האדם הלא-גדול שיש באגף, אם הולכים לעשות ביקורת בחברות

מהסוג הזה, ביקורת מקצועית, רצינית, לא לעבור על נייר, זה כוח אדם רב

מאוד ומאמץ רב. לכן כשמתכננים תוכנית עבודה למלחמה בהעלמות מיסים ובהון

השחור, שהוא עכשיו בכותרות, אתה בסדרי עדיפויות, אתה גם מחליף, בכל זאת

אנחנו עובדים בדלק מול מערכות שצריך לבקר אותן, צריך לפקח. השיטה החדשה

שאנחנו נפעיל מה-1 בינואר תאפשר לנו לעשות זאת.

היו"ר ד. מגן; האם לא נגרמו נזקים כספיים? הרי מימצאי

הביקורת מצביעים על כך שאגף מכס ומע"מ

כמעט שלא הפעיל פיקוח על תשלום הבלו על תזקיקים, על אף הסכומים הגדולים

הכרוכים בכך.

א. זייף; זאת אומרת שחברות הדלק שילמו.

הפעלתם פיקוח בדיעבד והסתבר שהדוח מדבר על

העבר.

א. זייף; רצינו לראות לאור דוח מבקר המדינה. הפיקוח

שלנו היה על קטע חשוב מאוד שמדברים על

מערך מיסים. צריך להפעיל את המערכת לפי סדרי עדיפויות ובמקום שאתה חושב

ששם יש סבירות, אני אומר חקירות ובקרה שאולי ירמו את המדינה.

אנחנו הנחנו שבמערך הדלק, שזה מערך מסודר, אין אלפי ספקים ויצרני דלק,

במערך הדלק הדיווח והמערכת היא מערכת שעובדת מסודר. אין זה אומר שלא

צריך להיות פיקוח, אבל יש הבדל בין ביקורת כל חצי שנה, שצריך להוציא

חוליה ואנשים. בביקורת הערכנו שהדיווחים של חברות הדלק ובתי הזיקוק הם



בסדר ובדקנו את פי-גלילות ששם הכל מתנקז. המבקר העיר את תשומת לבנו

שהפיקוח שלנו אינו מספיק, בדקנו, הגענו למסקנה שזה נכון. הוועדה הביאה

המלצות, ומר שמעוני יגע בעיקריהן איך אנחנו עושים את הפיקוח. יחד עם

זאת, עם ההנחה הבסיסית שלנו שרמת הפיקוח לא היתה מספקת, ומקובל עלי שלא

היתה מספקת, האם באמת, לאור מה שמבקר המדינה העלה, חברות הדלק או המערך

הזה רימו אותנו. מסתבר שלא, נזק כספי לא היה. היו בדיווח אי דיוקים

שתוקנו, אבל ישב צוות מקצועי ובדק והסתבר שלא היה נזק כספי, וכל זה

כמובן לא אומר שאנחנו צריכים לשנות את שיסת הפיקוח ולהמשיך בשיטה הישנה

ואנחנו נעבור לשיטת הפיקוח החדשה על פי הדוח.

אתה אומר שפי-גלילות זה המרכז שדרכו אתה

יכול למקד את כל המערכת. לגבי יהודה

ושומרון, הדלק שמגיע ונמכר האם זה על פי פי-גלילות?

א. זייף; הכל על פי פי-גלילות. ביהודה ושומרון לפני

האוטונומיה היה גוף שנקרא פדסקו, שהוא

סיפק לתחנות ביהודה ושומרון את הדלק על-פי סידור מיוחד. עכשיו זה סידור

אחר. הרשות הפלשתינית על פי הסכם פריז רשאית לספק.

יש לכם כאן דוח שמראה שלא נגרם נזק, משום

שלכאורה קשה לעשות את ההשוואה בין מה

שהייתם יכולים לגבות אילו הייתם פועלים כבר בשיטה החדשה. אני מבין שיש

דגש בשיטה החדשה על ביקורת בשער בז"ם. יש לכם אפשרות לבדוק מה היו

ההכנסות שלכם בהשוואה למצב שהיתה לכם המערכת החדשה ואתם בודקים בשער

בז"ם? הדוח שנמצא ברשותנו מצביע על כך שאתם ערים לכך שהפיקוח היה חלקי

ועל מערכת שהיא 10% מהכנסות האגף הגדולות שאתה ציינת אותה קודם. איך

אתה יכול לעשות השוואה בין מערכת פיקוח, שכולם תמימי דעים שהיתה בלתי

מספקת ולא שלמה וחלקית, לבין פיקוח בשיטה חדשה, כאשר אתה צריך נתונים

על שער בז"ם ודברים אחרים ומשחקים אפשריים וכמויות בנושאים כאלה?

א. זייף; לקחנו את כל החומר שנאסף ע"י המבקר,

שמופיע בחלקו גם בדוח אי התאמות, והצוות

ביצע הצלבות בין מה שדווח מבתי הזיקוק ומה שיצא מבז"ם. בדלק יש ניירת

רבה, אין אלה דברים שנעשים "מתחת לשולחן". נעשו הצלבות בין הכמויות

שהגיעו, הכמויות שיצאו, סוגי הדלק, והגענו למסקנה שאם הביקורת היתה

נעשית כפי שהיתה צריכה להיעשות היינו מגיעים לאותה תוצאה. אם הפיקוח

בשער בז"ם יראה שמשאיות בורחות עם דלק שלא נרשם. הסבירות איננה גבוהה,

אבל צריך לעשות את זה. אנחנו מדברים על מערכת מסודרת, אין אלה מערכות

לא מסודרות, לכן הפיקוח מתוך הנחה זו לא היה, התייחסנו אל זה, קבלנו

בסבירות גבוהה ובאמינות את הדיווחים. היום, לאור המלצות הוועדה, יעשו

דברים שאנחנו נפקח יותר. למרות שעשינו עבודת ניירת והסתבר שלא היה

כלום.

מהי שיטת הפיקוח החדשה שגיבשתם?

ד. שמעוני; בדוח הוועדה יש שלוש המלצות עיקריות,

ואתחיל עם הראשונה שבהן שמתייחסת לנושא של

הדוחות,



מדובר ב-10% מההכנסות, אבל מצד שני מדובר בעסק מאוד מורכב. כל נושא

הדלק הוא מאוד מורכב, ולכן השיטה הקודמת היתה שעיקר עבודת הביקורת

נעשתה ע"י ההנהלה, היה בהנהלה אדם שהיה עושה ביקורות, מתאם דוחות וכוי.

אחת המטרות של דוח הוועדה היא להוריד את הביקורת לרמת השטח, ואז מטבע

הדברים יעשו יותר ביקורות ויותר סמוך להיווצרן, כי השטח קרוב יותר. זו

המלצה מספר אחת. .

המלצה שנייה, מבין כל הדוחות, שמר זייף ציין קודם שעשו בדיעבד, את

הדוחות העיקריים נמחשב בבסיס נתונים אחד, ובבסיס נתונים זה תיעשה

ביקורות בין בתי הזיקוק למשווקים ברמות השונות. ככל שתיעשנה יותר

הצלבות תעודיות מתוך הנחה שנושא הדלק אינו מתבסס "מתחת לשולחן", ומתוך

הנחה שמפעם לפעם גם תיעשנה ביקורות פיזיות על מכליות וכו', דבר זה יהיה

סגור יפה.

ההמלצה השלישית, שהיא מחשבה שהוועדה מעמידה בפנינו, היא לבוא בתביעה

לדלק מרמת פי-גלילות לרמת בתי הזיקוק .זה מחייב מחשבה רבה ברמת המקרו

וברמת המדיניות, כי כאן יכולה להיות התייקרות בגלל המימון של המס,

יכולה להיות התייקרות בגלל מלאי החירום המוחזק במדינה. לכן אנחנו

חייבים לראות לגבי ההמלצה השלישית, שהיא יותר מחשבה מהמלצה, שלא יקרה

שאולי קצת נשפר את הבקרה אבל נגרום נזק כלכלי, ולכן נושא זה נמצא אצלנו

בדיון.

אלה שלוש ההמלצות העיקריות.

היו"ר ד. מגן; אנחנו נסכם סעיף זה בשאלות נוספות אם

ישנן.

לפני מספר שנים לא רבות עשיתי סיור בבז"ם

בחיפה, ושם נאמר לי בין היתר שחלק מהגז

יוצא לצרכן בכמויות גדולות ישר מבתי הזיקוק. אתה טוען שהכל עובר דרך

מוקד אחד, פי-גלילות. האם מחוץ לפי-גלילות אין מוקד אחר ליציאה! האם

אין שום דרך אחרת?

א. זייף; יש, אבל דרך זו אינה בדיוק מתמקדת, למשל

אספקה לאוניות, דלק לאוניות לא יוצא מפי-

גלילות, והיה סיפור לפני ארבעה-חמישה חודשים שאגף המכס גילה שהיו חשדות

לכאורה לגניבות דלק עי'י שילוב של הנהגים של מיכליות שהגיעו לנמל ומלאו,

עלינו על הנושא לאחר חקירה ארוכה מאוד וסמויה והיו עצורים בפרשה

והתיקים נמצאים עכשיו בבדיקה והעמדה לדין. דווקא במקומות האלה אנחנו

יושבים, פי-גלילות שהוא מקום מרוכז, מקומות לא גדולים, אבל מכל מקרה

אפשר לעשות כסף רב, במערכות החקירות שלנו והיחידות המיוחדות יושבים כל

הזמן.

עניין הפטור מבלן, מי מקבל פטור, מה

הקריטריונים להענק פטור, לאילו מטרות?

א. זייף; פטור מבלו על הדלק? בדרך כלל מרבית הפטור

היא ליצוא ולאספקה לאוניות. הפטור. יש

מפעלים של יצור. אספקה לאוניות שעוברות את המים הטריטוריאלים של ישראל

מקבלות פטור מהבלו. אם סירות הדיג אינן עוברות את השטח הטריטוריאלי של



המים של ישראל הן אינן מקבלות פטור, ועל זה אחד הוויכוחים. אוניות

שעוזבות זה יצוא של דלק. מרגע עוזבן אינני חושב שיש להם פטור, או לא

משולם או מכוסה מקרנות מיוחדות.

א. שניידר; יש פה רשימה שלמה של שימושים בדלק שבהם יש

פטור, למשל מטוסים.

יש צו פטור על בלו משנת 71', שנותן פטורים מיוחדים במספר מקרים, וכתוב

כאן בנזין, נפט וסולר יהיו פטורים מבלו אם נמכרו לאחד מאלה:

נציגות מדינת חוץ או נציג מדינת חוץ אם נתמלאו תנאים מסוימים.

ארגון בינלאומי שמדינת ישראל חברה בו.

יש פטורים - בנזין, פטור אם נמכר לנהנה מפטור המוענק על פי התחייבות

הנובעת מהסכמים בינלאומיים מסוימים שמפורטים.

יש פטור למטרות מסוימות, כגון, דלק המיוצר בישראל יהיה פטור אם הוא

מיועד להגדרות האלה - גז, נפט מעובה המשמש ליצור גז אמוניה, יש רשימה

די ארוכה של פטורים לשימוש תעשייתי, לשימוש סוכנויות הסעד והתעסוקה

לפליטים ודברים די טכניים.

א, זייף; אני יכול להגדיר את הפטורים בשלוש

קטגוריות. אחד, לדיפלומטים, הסכמים

בינלאומיים, דבר שמקובל בכל העולם ואנחנו חלק מזה. הקטגוריה השנייה היא

דלק שנמצא בשלב ביניים לעיבוד נוסף, ודלק לאוניות או למטוסים. אלה

הקטגוריות באופן כללי. בתוכן יש מה שאנחנו יודעים.

היו"ר ד. מגן; יש כאן עבודה שצוות הכין, ואנחנו נפרט את

זה מחוץ לדיון. יכול להיות שנציע לשכלל

ולהרחיב את התקנות. אולי גם עניין לפטור לצרכים חברתיים, כמו בתי אבות,

קשישים, בתי ספר, במיוחד במקומות קרים, אבל אינני מעלה זאת לדיון, אני

מעלה הרהורים בשלב ראשוני.

עם המלצה לא להפוך לשער בז"ם. לפי הדוח

שלכם, מר שמעוני, הבנתי שזו ממש המלצה לא

רק ועדה. מבחינת הוועדה זו המלצה.

ד. שמעוני; הוועדה ממשיכה לפי ההנחיות, אם לא תתקבל

ההחלטה יש לפעול כך וכך.

י. הורביץ; כל זמן שזה נשאר כמחשבה או כהמלצה במגרה

או על השולחן, ראינו מצבים שבהם דרושה

בקיאות גדולה יותר בהצלבה של נתונים, כי הכמויות שבהן מדובר וההעברות

בין החברות והתזקיקים וההפרשים יוצרים כאן סכומים גדולים ביותר של

חובות במס. הדוח מלא ומפרט נתונים המדברים על רמה של בקיאות שדורשת

הסברים, האם הפרש של 0.250/0 הוא סביר או בלתי סביר. האם צריך לדרוש את

ההסבר או לא צריך לדרוש את ההסבר. הסכומים אינם דרמטיים, פה 60 אלף שקל

וכאן 50 אלף שקל, או כאן 10 מיליון ליטר, אבל זה דורש את הבקיאות

במערכת. יש יתרון, ברור שזה דורש בדיקה של ההשלכות המלאות שאתת יושב על



השיבר בשער בז"ם כפי שמפורט, אבל כל עוד זה אינו קיים, כל עוד זו רק

מחשבה שדורשת ראייה יותר משוכללת, אתם נמצאים במצב שאתם צריכים להיות

מומחים לדלק בנושא זה. כשבדקנו נושאים של דלק בבתי הזיקוק בחברות הדלק

במקומות אחרים ראינו איך 0.250/0 כאן ו-10 מיליון ליטר כאן יוצרים הבדלים

של ממש.

א, זייף; כשבאתי למכס לקחו אותי למספר סיורים והראו

לי שבשער מפעלי הסיגריות ישב בזמנו איש

מכס, ובשער של כרמל מזרחי על היין ישב איש מכס, ועל כל בקבוק שיוצא,

התקדמנו. הפעולה העיקרית שאני רואה בה חשיבות היא שזה עובר מרמת הנהלה

לשטח. זאת אומרת בית המכס חיפה מטפל במערכת שלו, ובתי המכס מייצרים

צוות של מבקרי חשבונות. זה לא יעבוד ברמה של מי שמקבל תעודות, והצוות

הזה יתמחה בזה עד רמה מסוימת של התמחות, הוא אינו יכול להיות מאוד

מומחה, הוא יעבוד בשטח, זאת אומרת הנגישות שלו למערכת תהיה יותר קרובה,

הן לבתי הזיקוק ולפעילויות, ואותו צוות של מבקרי חשבונות, שלא היה קיים

היום, שיבקר. אם נצטרך בשלב מסוים ללכת לשער, נלך. האופציה קיימת.

אינני יודע אם נעשה זאת קבוע ונשים שם אדם. היום יש מחשבים ומערכות

ואתה יכול להשוות. אבל הרמה של הביקורת על הדלק עוברת פאזה גדולה

קדימה, ממצב שהכל היה מגיע להנהלה ומישהו היה מטפל בזה ומצב של בשטח

יעסקו יחידת ביקורת, מבקרים, יטפלו בעסק הזה בצורה מקצועית.

בינתיים הממשלה החליטה לקצץ 3%, אבל נעשה זאת במסגרת הקיימת. אני מקווה

שנוכל לקבל תוספת כוח.



2. פיקוח על אכסון ומכירה של טובין - עמ' 41 בדוח של מבקר המדינה

היו"ר ד. מגן; אנחנו עוברים לסעיף 2, פיקוח על אחסון

ומכירה של טובין. מדוע ממ"ן מקבלת 15%

מהפדיון?

א. בראונר; באוקטובר 75' חתמה ממ"ן על כתב התחייבות

כלפי מדינת ישראל, בכתב ההתחייבות נקבעו

חובות החברה ואופן תפעול מסוף המטענים בנתב"ג. לגבי מיסים שלא שולמו

בעקבות אובדן העלמות או חוסר נקבע כי ממ"ן תהיה אחראית לתשלומם. הועלה

כי בשל מחלוקת הנמשכת זה שנים אין ממ"ן משלמת לאגף מיסי יבוא במקרי

חוסר. המחלוקת הינה אם הבסיס לחישוב המס המתחייב צריך להיות בגובה הנזק

שנגרם לאגף או לפי מחיר השוק. האגף לא עמד על כך שממ"ן תשלם לו לפחות

את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. האגף מעביר לממ"ן למכירה טובין שלא

נתבעו. התמורה ממכירתם בניקוי הוצאות מהווה הכנסה לאגף. לא נעשה הסדר

בין האגף לבין ממ"ן בשאלת האחריות והפיצוי, במקרה בו מתגלה חוסר של

סב"נים במחסני ממ"ן. האגף אינו מקבל פיצוי במקרים מסוג זה. בבית המכס

נתב"ג בודקים מול רישומי האכסון במחסני ממ"ן, קיים תעוד המעיד על שחרור

הטובין. מאחר שהבדיקה אינה ממוחשבת היקף הפיקוח היה מצומצם. עם זאת, גם

בבדיקות מפעם לפעם מתברר שחסרים טובין, ביניהם מוצרי צריכה יקרים

ומבוקשים. האגף לא קיבל מממ"ן הסבר לפשר החוסר ולא דרש מממ"ן לשלם את

המתחייב. האגף הודיע לאגף מבקר המדינה כי בעקבות הפרטת ממיץ יפעל לכך

שבכתב ההתחייבות יכללו כל השינויים והנהלים המתחייבים מהניסיון שהצטבר

ומהערות משרד מבקר המדינה, וכי ימנה ועדה שמתפקדיה לגבש הסדר לפיו

יקבעו הנחיות באילו מקרים ניתן יהיה לדרוש תשלום מיסים בגין חוסר אובדן

ונזק. עוד הודיע האגף, כי הוא החל בהפעלת מערכת ממוחשבת שתאפשר לאתר

סב"נים ולעקוב אחר הטיפול בהם. היא תופעל מתחילת 95'. לדעת מבקר המדינה

על האגף לעמוד על כך שממ"ן תערך בהקדם לעריכת דוחות ממוחשבים בפירוט

שיאפשר פיקוח יעיל על תהליך הטיפול במטענים. כמו כן על האגף ליישב את

המחלוקת עם ממ"ן.

מכירת סב"נים. קיימות הגבלות חוקיות ליבואן של סוגי טובין ולשחרורן

מרשות המכס. דרוש אישור של רשות מוסמכת. לגבי רוב הסב"נים אין אישורי

רשויות מוסמכות, שכן מקורן בהברחות או טובין שננטשו. בבתי המכס לא

הקפידו לציין בהרשאות המכירה את החובה לקבל את אישורה של הרשות

המוסמכת. מבקר המדינה העיר על כך עוד בדוח מ-83'. לאגף ידוע שלא חל

שינוי בדרך הפעולה של ממ"ן בעניין זה, ועל אף זאת לא נקט פעולה.

בנסיבות אלה קיימת פירצה המאפשרת שחרור טובין גם בכמויות מסחריות ללא

אישור מוסמך תוך סיכון בריאותם של צרכנים שירכשו מוצרים שאינם עומדים

בדרישות רישוי ותקינה. כן נפגעים יבואנים של אותם טובין העומדים

בדרישות אלו על העלויות הכרוכות בכך.

סב"נים נמכרים לכל המרבה במחיר, ובלבד שלא יפחת במכרז ראשון מ-85%

מההערכה, במכרז חוזר שני מ-65%, ובמכרז שלישי ואילך אין הגבלה לגבי

המחיר. זוכה במכרז שאינו משחרר את הטובין תוך עשרה ימים פוקעת זכותו

ומופקעת ערבותו. נבדקו תוצאות של 14 מכרזים שבמסגרתם נמכרו כמויות

גדולות של טובין, רובם עתירי ביקוש, נעלי ספורט, מכשירי טלויזיה,

מכשירי רדיו-טייפ לרכב, משקאות משכרים. נמצא כי הרוכשים היו ברובם

סוחרים המשתתפים בקביעות במכרזים ומכירים את דרכי העבודה וקבלת ההחלטות

של ממ"ן לגבי תהליך הפחתת מחיר הרכישה המבוקש עד למכירה בכל מחיר. דרך



פעולתם היתח להגיש הצעת לרכישת יחידות מועטות, כשניתן לשער כי הדבר

נעשה כדי לעמוד על המהיר המוערך. משנקבעו כזוכים לא תמיד מימשו את

זכייתם, ואפילו במחיר אובדן הערבות. במכרזים הבאים הם הציעו מחירים

נמוכים מהצעתם המקורית ולבסוף נמכרו להם הטובין במחיר נמוך מאוד. דוגמה

בולטת היא מכירת 6 יחידות של מכשירי טלוויזיה במחיר ליהידה קרוב לזה

שהתקבל בעבור מכשיר אהד במכרזים הקודמים. עובדי האגף לא היו מעורבים

כלל בהליכי מכירת הטובין. האגף אינו יכול למנוע את מכירת הטובין

במחירים הנמוכים במצב זה.

דעת מבקר המדינה - האגף ישקול את הצורך בשני הנחלים הקיימים, ובין היתר

לקבוע שיעורי סטייה מרביים מהמחירים שנקבעו בהערכה. אלה יכולים להיות

גדולים יותר לגבי סחורות משומשות בכמויות קמעוניות וקטנים יותר לגבי

סחורות חדשות בכמויות מסחריות.

האגף הודיע למשרד מבקר המדינה כי יקבע הנחיות לגבי מחירי מינימום

במכרזים. טובין אשר לגביהם יקבע מחיר בלתי סביר. יושמדו.

דעת משרד מבקר המדינה, במקרים שבהם לא יושג המחיר המבוקש ניתן לשקול

דרכים אחרות בנוסף על השמדת הטובין, כגון מכירתם, כשאין בהם כדי לסכן

בריאות או בטיחות הציבור למוסדות רווחה.

בדוחות ממ"ן לאגף לא כלול מידע מהותי שמן הראוי שימצא בידי האגף. האגף

אינו יודע את הערכת השמאי - מי הזוכים, כמה פעמים הוצעו הטובין למכירה,

כמויות שנמכרו. כך לא ניתן לאתר מצב אפשרי שבו נוטשים יבואנים טובין

בני פיקוח ואח"כ חוזרים ורוכשים את אותם טובין, בין בעצמם או באמצעות

שליחים במכרז ובמחירים נמוכים מסכום מיסי היבוא החלים על הטובין.

לדעת משרד מבקר המדינה על האגף לדרוש קבלת כל המידע הרלוונטי על מכירות

סבי'נים, כדי שיוכל לפקח על המכירות. האגף הודיע כי יפעל לכך.

לפי תקנות המכס ינוקו מדמי המכר של טובין שהאגף מוכר כסב"נים המסים

ההיטלים והאגרות החלים עליהם, וכן הוצאות המכירה והטיפול בהם עד

המכירה. מאז התקשרות האגף עם ממ"ן למכירת סבי'נים לא נוקו מדמי המכס

מיסי יבוא. האגף הודיע כי יבדוק את הנושא, ואם יתברר כי אין זה מעשי

לחייב סבי'נים במיסי יבוא יציע שינוי חקיקה ויתאימה למצב בפועל.

א. זייף; אני רואה בחלק מהדוח הזה דוח ביקורת על

ממ"ן, כי הוא מנהל על פי חוזה את

המכירות.

אבל הביקורת היא עליכם, מדוע הפקדתם הכל

בידי ממ"ן והפכתם לפסיביים לחלוטין?

נחתם חוזה בזמנו, ממ"ן היא חברת שמשותפת

לבעלי מניות עם הסכם מיוחד עם המדינה,

שהיא היחידה שעושה את השינויים בנמל ובשדה התעופה, ובלעדיות עד שנת

2000 ויותר. יש לממ"ן פריבילגיות מיוחדות בגין חוזח שלה שנחתם עם

המדינה עם מכירת המניות שלה. בזמנו נחתם חוזה בין המכס לבין ממ"ן,

בהסכם זה ממ"ן מבצע בעבור המכס את המכירות של הסב"נים.



אם הייתי מנהל את זה לבד אולי הייתי עושה את הפעולה של מכירת הטובין

אחרת, אבל אנחנו מנהלים מו"מ עם חברה שהיא מבצעת את זה, ואין לנו כמעט

אופציה אחרת. זה מו"מ של חוזה.

היו"ר ד. מגן; מה רע באופציה שאתם תנהלו את זה?

א. זייף; אני מוכן לבדוק את זה. כמו שאמרתי קודם

בעניין הסיגריות, יש שלב, מה שאני מדבר זה

היסטורי, לא הייתי שותף לחתימת החוזה שממיין קיבל את זה. זה נעשה שנים

רבות לפני בואי למכס, אולי שמעוני זוכר את הסיבות, הוא היה אז באגף,

אבל לגופם של הדברים של הדוח, חלק מהדברים הם במו"מ וחלק תוקנו מיידית

וממיץ הסכים להם.

מ-1.6.94 נקבעו מחירי מינימום לטובין העומדים למכירה, וזה עובד.

בהסכם עם ממיץ שסוכם עכשיו לא ימכרו טובין שאינם נתמכים באישורי

הרשויות המוסמכות, כל הנושאים הקשורים לתקינה, בריאות וכדי, זה עובד

מ-1.6.94. מבוצע. מי שמייצג את מדינת ישראל בהתחייבות זה מנהל האגף.

העניין של הסב"נים והמו"מ בהסכם, נכון שאנחנו חותמים איתם את החוזה.

גם בתשובה שלכם נאמר שכשתחתמו איתם את

החוזה תעמדו על זה שאת כל הלקחים שהצטברו

במהלך השנים תיישמו בצורה של מוי'מ החוזי איתם. אתם נציג המדינה.

א. זייף; זה בדיוק מה שאני אומר, חלק אחד מחיר

מינימום מסוכם, גם מבוצע. אישורים, תקנים

וכו' מבוצע. בהמלצות של הצוות שלנו, שנעשו בעקבות הדוח למכס, לא היה עד

היום נציג בוועדה של ממיץ שמחליטה על סגירות של פריטים פתוחים וכל

הנושאים למכס. עכשיו זה עדיין לא סוכם עם ממיין, אבל אני מקווה שזה

יסוכם ולמכס יהיה נציג. סוכם שאנחנו מנסים לחייב את ממיץ וההסכם עדיין

במו"מ, עדיין לא סגרנן איתם את החוזה החדש שבחלקו אנחנו מנסים ליישם את

המלצות הדוח שאנחנו נחייב את ממיין בכסף על חוסר של פריטים שאין לו סיבה

מוצדקת. אנחנו יכולים לחייב, השאלה האס ממיין ישלם. זה חלק שאנחנו מנסים

להכניס בהסכם, שממיין ישלם לנו על כל מוצר שיש בו חוסר ואין לזה סיבה

מוצדקת. אנחנו מנהלים מו"מ עם חברה שהאופציות שלנו די מוגבלות, הן אינן

גדולות באופן חד וברור. יש לנו בעיה עקרונים, אם אנחנו מכניסים בחיובים

שאנחנו מחייבים את ממיין את מיסי היבוא. מאחר שמוכרים מוצרים במכרז ויש

מחיר מינימום, באים וקונים שם וזה מחיר כולל, לפעמים גם נמוך מאוד.

לטענת ממיץ אם אתה מוכר טלויזיה 93' בשנת 94' או 95' כשיש מודלים

חדשים, ואתה מוכר אותם במכרז, המחיר הוא מחיר במכרז ונעשה חישוב של

הכסף ושל העמלות של ממיין בתוך המחיר שנעשה ללא פרוט. לדעתי זה כמעט

בלתי אפשרי לפרט את זה למיסי ארגון. אנחנו מקבלים את הכסף ומכניסים את

כל זה כהכנסה כשאתה מוכר במכרז. קשה מאוד להכנס לשיעור ולקבוע את

העלויות של דברים של מיסי יבוא.

אני יכול לסכם ולומר, שנקודה אחת שהוזכרה בדוח ואיננה בשליטתנו היא

השיטה שנעשות בה המכירות והמכרזים.



היו"ר ד. מגן; אתם בעלי העניין העיקרי.

א. זייף; ישנן קבוצות שמתמחות בנושא, את המכרז מנהל

ממיין, זו הסמכות שלהם, הם מנהלים אותו על

פי החוזה. אינני יודע אם יש לנו הסמכות להכנס לזה. אני יכול לבוא

ולהגיד על סמך שמועות לממ"ן, ראה זה אינו בסדר. אז ממיץ לא ימכור. אם

יש התארגנויות של קבוצות אינני יודע אם זה בסמכות של המכס לעסוק בנושא

של איד קונים, אולי המשטרה עוסקת בזה.

היו"ר ד. מגן; מר זייף, אתה מדבר כאילו שכפו עליך את

ממיין כגזירה מהשמים, אינך יכול לנהל מוי'מ

עם שום גוף אחר. לא לחינם שאלתי בתחילה אם היא הופרטה או לא, אם היא

הופרטה יש לזה משמעויות, ואם יש חוזים ארוכי טווח עוד טרם ההפרטה אנחנו

צריכים לדעת מתי החוזים הללו מסתיימים. מבקר המדינה בסיכום כותבת: לדעת

מבקר המדינה יש מקום לשקול שינוי גישה לנושא. אני רואה במושג שינוי

גישה לרבות דבר שלא שללת אותו שאמרת שאתה מוכן לשקול, לא צריך את ממיין

והמכס עצמו ינהל את העניין הזה. מדובר כאן בהיקפים אדירים, בתעשייה

שהתפתחה ע"י ממ"ן של קבוצת סוחרים שאינה עונה במכרזים הראשון והשני,

ובמכרז השלישי היא מקבלת את הדברים כמעט בחינם, כך אנחנו שומעים. אם

הגישה והתפיסה שלד היא, יש לי את ממ"ן ואני כבול בחוזים ארוכי טווח,

יכול להיות שיש כאן בעיה משפטית וגורמים משפטיים יצטרכו לבדוק איד

מתירים את הסבד הזה, אבל אם אין לד חוזים ארוכי טווח תכנסו לזה, או

שאתם עצמכם תוציאו מכרז וחברות נוספות שיטפלו בעניין החשוב הזה. אגב,

אינני יודע מה הערד הכספי של הסב"נים בשנה האחרונה, ב-93י.

י. הורביץ; ניסינו להקל עליכם, מר זייף, יצאנו מעולם

של שמועות ושל כתבות בעיתונות, לרמה של

מימצאים ושל דוח מבקר מדינה, שיתן לכם את הכלי המתאים למו"מ. באחת

הכתבות שאני מחזיק לנגד עיני מהשנה האחרונה העיתונאי אומר שהוא ראה

שסחורה מוצעת למכירה במכרז שני ושלישי, זו הבעיה של מחיר המינימום,

בשבוע שעבר נמכרו יחד טלויזיה צבעונית פיילוט, מיקרו-גל אמנה

ורדיו-טייפ דבל-קסט גינרל אלקטריק ב-619 ש"ח בס"ה, נקרא לזה שווי של

סב"נים של 619 ש"ח, או השיטה של חתול בשק, זה נמכר והשאלה מי יודע.

אולי מישהו יודע שבשק הזה יש חתול פרסי ובשק האחר יש חתול אחר.

א. זייף; אני מעריד שזה בסדר בין 20-15 מיליון דולר

שזה נמכר. אם עושים מערכת של מכירה, אם

עובדים בשביל מכירת דברים בשיטה זו של סב"נים שאתה מוכר אותם במכרז בלי

שרואים ובודקים, בלי שיודעים אם זה עובד או לא, זה העקרון של השיטה.

אתה שם משהו וקונים, הקונה קונה וזהו, אין אחריות.

י. הורביץ; אולי בידיד בצורה של הסכם ומו"מ להגיד,

לגבי מוצרים א' ב' ג' די זאת תמשיד להיות

השיטה, לגבי מוצרים וי זי חי טי נשנה את השיטה כי ההכנסות הן הכנסות

שלנו, של המדינה, אז אולי שיטה זו אינה מתאימה לגבי חלק מהמוצרים.

ליצור מצב שבו בעל הידע יציע או יתמודד אחרת.

יש פה בעיה מאוד מורכבת, והיא גם מתייחסת

לנושא שהעלה יו"ר הוועדה. דמי האחסנה, של

מוצרים בממ"ן מאוד גבוהים, בגלל שאין תחרות, אבל זה אינו הנושא שנמצא



על סדר היום. זו מערכת מונופול, דמי האחסנה מאוד גבוהים. כלומר מוצר

שאנחנו שמים אותו כסב"ן והוא מוחזק במחסנים בשדה התעופה בממ"ן ומוכרים

אותו אחרי שנה, כמעט כל הכסף שנגבה הולך לכיסוי דמי האחסנה, כי דמי

האחסנה מאוד גבוהים. דמי אחסנה בהסכם מיוחד לגבינו הם זולים מהרגיל.

בהסכם שלנו עם ממ"ן, אם אנחנו ניקח את זה עלינו צריך לאחסן את הדברים

ואולי נשכור מחסנים, הנושא חייב בדיקה גם כלכלית, אם זה שווה כלכלית

לקחת על עצמנו את כל הפרויקט לבסוף המדינה תוציא כסף, כי זה אומר שאני

צריך להקים מחסנים, כי אם אשים את זה בממ"ן וממ"ן תחייב אותי במחיר

הרגיל שלה זה יכול לעלות יותר כסף. אם אנחנו נשכור מחסנים, העלויות של

מחסנים ואח"כ מערכת המכרזים, צריך לדעת אם נצא ברווח. כאן הנושא לא

הועלה, אולי זה יביא למדינה כסף. נושא זה מחייב בדיקה, כי הנושא של דמי

אחסנה והטיפול של ממ"ן הוא טיפול יקר. טובין מיובאים או טובין שעוקלו.

ממ"ן זה רק מה שמעקלים ביבוא. לכן נושא זה מחייב בדיקה, ואני מוכן

לבדוק את זה. בעקבות הדוח עשו מספר דברים מיידית, כפי שהאגף בדרך כלל

נוהג. מה-1.4. נקבעו מחירי מינימום, צריכים אישורים, נציג שלנו יכנס.

מערך החקירות שלנו, כולל היחידות המיוחדות, הימ"מ שלנו בשדה התעופה,

יעשה עבודת רקע, תשתית ויכנס לבדיקת כל הנושא הזה בגיבוי משפטי אם זה

בסמכותנו, הקבוצות שעושות את המכרזים אינן עושות עבירות מיסים, אינני

בטוח שזה בסמכותנו לטפל בזה, אבל נעשה לפחות בדיקה והכנת תשתית ונראה

אם אנחנו מסוגלים להכנס לזה כדי לטפל בבעיה.

מר זייף, אתה שותף בעניין כבר עשרים שנה,

מאוקטובר 75' בערך, נדמה לי שזו תקופה של

מחצית קיומה של מדינת ישראל בערך. זו תקופה שהיה מספיק שיקול דעת לחשוב

מה האלטרנטיבות שעמדו בפנינו, הרי אינני מכיר את הנושא ואינני מתיימר

לומר שאני מכיר את הנושא. בנוסף, כל מה שעשה ממ"ן אתה שותף לו, לך יש

חלק מהנכסים של המכירות, לך מגיע חלק ממה שנעשה שם.

א. זייף; במידה והמכירה היא יותר מדמי האחסנה,

לפעמים היא כמו דמי האחסנה ואז לא מקבלים

כלום.

אני מדבר על הצד העקרוני, יש לך בעלות על

חלק מהעסק הזה כי אתה כנציג מדינת ישראל

מקבל את המיסים מאותו חלק. אינני יודע כרגע בכמה נמכר, בעקרון ברגע

שחלק זה מגיע לממ"ן אתה שותף. פה נוצר מצב שיש גוף אחד שפועל כחברה

פרטית, וגוף פרטי של ממשלה שכמעט ולא נמצא בכל התהליך של המכירה, בכל

התהליך של השגת הכסף בעבור אותו כלי. יש שותפה שבמקרה הטוב היא תקבל

מעט כסף. יפה שדוח הביקורת עורר את המכס לגלות אפשרות להתחיל ולהתמודד,

אבל זה לא בתקופתך כל העסק הזה, אנחנו מדברים על תופעת היסטורית ועכשיו

אתם הולכים לבדוק את האפשרויות. כשאני קורא את החומר, אני מעריך שממשלת

ישראל הפסידה כסף רב מאוד, שאינני יודע להעריך ואינני יודע אם אתה יודע

להעריך היום כמה כסף ממשלת ישראל הפסידה מהעניין. אינני בטוח שהמבקר

הגיע להערכות מהו הסכום.

י, הורביץ; ניתן להמחיש את האפשרויות כשהסחורה טובה

ויש לה ביקוש איך שיטת המכירה עלולה

להפחית במאוד את המחיר.

אדוני המנכ"ל, לפעמים אתם עושים הערכות על

פי כל מיני שקלולים ותרי זח מתבקש כי ברגע

שאנחנו יכולים להבין מה הנזק שנגרם לממשלת ישראל נוכל גם להבין על מה

דובר. חבל שהביקורת לא עסקה בשקלול הכללי להערכה של אותן שנים על פי

מודל של מספר שנים, לראות כמה מדינת ישראל הפסידה מהתהליך הזה, ואז

יתכן מאוד שתופעה זו היתה יכולה ליצור תהליך של הרבה יותר דרישה מהמצב

הזה שקיים. די שאני רואה את המסמך הזה, התקציר שהוגש. נדמה לי שפה ישנה

מציאות שממ"ן לקח את זה, ממ"ן ניהל, מה שנקבל נקבל, מה שיקרה יקרה, זאת

הרגשתי, לכן מצב זה לא יכול להיות, מצב זה הוא חמור מאוד, ואני חושב

שמדינת ישראל מפסידה מיליוני שקלים בגללנו, בגלל שאיננו שומרים על אותם

כספים.

מצד שני, כאשר מוצאים מסכן אז מאמללים אותו יותר. נמכור לו גם את המיטה

כדי להשיג את הלירה, ואת המיליונים אנחנו מפספסים במו ידינו ואפילו

לפעמים מעלימים עין.

היו"ר ד. מגן; לפני שנסכם סעיף זה, מדוע מרשות הנמלים

והרכבות, אם כי הרכבות לא רלוונטי לעניין

זה, עכשיו אתם מסתפקים בקבלת 5% מערך המכירה בלבדז

א. זייף; . זה ההסכם איתם. רשות הנמלים והרכבות, אם

אינני טועה בחוק שלנו זה נמצא בנמל, וזו

רשות סטטוטורית, היא אינה חברה פרטית, זה נמצא בנמל והם מוכרים את

הדברים בתוך הנמל. לדעתי בנושא של הנמלים אין אפשרות אחרת, איננו

יכולים לעשות זאת אחרת אלא רק בנמלים, ואנחנו נצטרך להמשיך. אלה עלויות

שלהם, עלויות אחסנה, טיפול ושינוע, שם יש עלויות בהיקף גדול. אין לנו

מטרה להשאר עם הסחורות שלבסוף הסחורות יעלו לנו יותר, אין לנו כוונה

כזאת. אנחנו מעקלים אותם, זאת אומרת לא משחררים סחורות של מי שניסח

לבצע עבירות מס. עצם זה שלקחנו את הסחורה זה חלק מהענישה. זה צריך

להיות ברור, הענישה בשלבים. בסופו של דבר יהיה משפט פלילי, אבל זה חלק

ממסלול הענישה שלפעמים היא כבדה מאוד. אם לוקחים למישהו סחורה

ב-300-200 אלף דולר, יש לזה משקל רב מאוד, זה חלק מאותו תהליך.

י. הורביץ; מתי ההזדמנות הקרובה שלנו לעשות שינויים

בחוזה עם ממיץ?

א, זייף; . אינני חושב שזה המקום להרחיב על כל המבנה

המיוחד שמדינת ישראל עשתה באותו חוזה

מפורסם עם ממ"ן לקראת ההפרטה כראיה. יש לנו קושי רב למשל בנמלים

הימיים, יש לנו מחסנים עורפיים או כל מיני מערכות שכרגע בממ"ן אי אפשר,

אם בא מישהן ורוצה לעשות מחסן עורפי לאחסון סחורות שיצאו מהשדה לאותו

מחסן אי אפשר. כי החוזה של ממ"ן עם רשות שדות התעופה עם מדינת ישראל

הוא חוזה עד שנה מסוימת.

מה החוזה אומר?

א. זייף; היא הגוף היחידי שיכול לפרוק סחורות

ממטוסים במדינת ישראל. זה חוזה מסוים

שנחתם בזמנו.



היו"ר ד. מגן; אני רוצח לסכם את הסעיף הזה. בעניין

ההמלצה לשינוי גישה או לשינוי מערכתי,

אנחנו מבקשים שתשקלו את העניין ובזמן סביר, עד סוף 94', תביאו לנו בכתב

את המסקנות, ותגישו לנו בכתב את העמדות החדשות שלכם בעניין, ואם המכתב

יספק והכל יהיה בסדר, אם לא יהיה צורך לחזור לדיון, נחזור לדיון בעניין

זה.

העניין השני, הכנסת אמורה לחוקק ממש בקרוב את חוק התקציב 95/ ואני

מנצל את העובדה שעוי'ד אנה שניידר, היועצת המשפטית של הוועדה, היא גם

היועצת המשפטית של ועדת הכספים, ולא מחכה למועד של הכנת הסיכום

וההמלצות של הוועדה לגבי רשות הנמלים. זולת רשות הנמלים והרכבות אין

לאיש מושג כמה כסף היא מקבלת ממכירת הסב"נים. אפילו לא למשרד האוצר.

ואני חושב שהגיעה העת לחייב את רשות הנמלים והרכבות לציין בסעיף מיוחד

את ההיקף הכספי שהיא מקבלת ממכירת סב"נים, ויש על כך המלצה מפורשת של

מבקר המדינה. אני מניח שהאוצר עושה חישוב גלובאלי וצנוע לעלויות השמירה

והאבטחה, ומותר לנחש שלרשות הנמלים והרכבות בנושא זה נשאר כסף רב מאוד

ועודף. את הדברים נדע אני מניח גם כן במהלך דצמבר, בשלב הדיונים על

התקציב.

רענן כהן; לפי הדברים שלך שנאמרו כאן, שיש חוזה שכל

המטענים חייבים להיות מבוצעים ע"י ממ"ן,

אני מבקש אם אפשר לקבל את החוזה של ממ"ן, כי יתכן מאוד שכאן צריך חקיקה

כדי לשנות את המצב הקיים.



3. הפיקוח על סוכני מכס - עמ' 47 בדוח 44 של מבקר המדינה

אנחנו עוברים לסעיף 3, הפיקוח על סוכני

מכס. אני מבקש לחציג את זרג בקצרת.

האגף מרכז נתונים על ליקויים ברשימונים

שמגיש סוכן בקובץ ממוחשב, שקרוי פרופיל

סוכני המכס. הקובץ מבוסס על ניקוד שנקבע לפי קוד השנים של הסוכנים. יש

סף ניקוד. הסנקציה היא שסוכן שעובר תוך חודש אינו זכאי לשחרור טובין

בתהליך שחרור מהיר למשך חודשיים. הפעלת השיטה היתה נפוצה, אבל משרד

מבקר המדינה מצא שם שני פגמים. מובאים בחשבון גם ליקויים שלא היו

בשליטת סוכן המכס, במקרה שמתקבל ערעור של סוכן אין מבטלים במקביל את

הניקוד שנקבע לו. יתר על כן נקבע לו ליקוי נוסף.

על פי הסדר, כאשר היקף הגרועות ששווי סכומיהם בין 3,000-301 דולר עלה

על 0.1% מכלל הרשימונים שהסוכן מגיש בשלושה חודשים, עליו לשלם כופר

בשיעור של 10%.

בדוח 41 צויין כי יש צורך לכלול גם את הגרעונות של עד 300 דולר בהסדר.

האגף הקים צוות לעניין זה.

החלטות על צעדים שינקטו כלפי סוכני מכס שברשימונים שהגישו נמצאו

גרעונות מעל סכום של 3,000 דולר או גרעונות שהוכח כי נגרמו בזדון

מתקבלות ע"י ועדות.

מבקר המדינה הציע לאגף שהוועדות יעזרו גם הן במרשם הממוחשב על סוכני

המכס. האגף הודיע שהוועדות יונחו להשתמש במידע.

ענישה. בפקודת הנכס נקבעו עונשי מאסר וקנס על עבירות שונות, נוסף

לחילות ואפשרות לכופר. בחוק נקבע שהמנהל רשאי למחוק רישום של סוכן מכס

אם היה לו יסוד להניח שאינו ראוי לשמש סוכן מכס. לרוב הסוכנים מאפשר

האגף לשחרר מטענים בתהליך מהיר ללא בדיקה, והוא מתכנן להפעיל תהליך

שחרור מהיר יותר.

לקראת סיום הביקורת הפעיל האגף מערכת ממוחשבת שבאמצעותה מבצעים הסוכנים

את תהליכי השחרור מהמשרדים תוך יתר חופש פעולה. נוכח חופש הפעולה צריך

לשקול נקיטת אמצעי ענישה אפקטיביים ומרתיעים.

משרד מבקר המדינה העלה, כי בדרך כלל התבטאה הענישה בהטלת כופר בשיעורים

שגרתיים בקנסות ובחילות, ובמקרים חמורים נמנע. האגף בשימוש בסנקציות

נוספות, במקרים רבים תשלומי כופר של כל סוכני המכס כוסו מדמי ביטוח שיש

לסוכני המכס, ולעתים, ככל הידוע לאגף, ע"י היבואנים. אמנם הרישום במהשב

הביא להפסקת זכאותו של הסוכן לפעול במסגרת תהליך השחרור המהיר ומהווה

לכאורה סנקציה אפקטיבית, אך בכך לא סגי שכן חרף זאת מתאפשרת המשך פעולת

הסוכן תוך קשיים ביורוקרטיים, ועקב זאת נגרמת גם הכבדה על הפעילות

השוטפת של בתי המכס. סיכומו של דבר, לגבי גרעונות בסכומים קטנים קיימת

כמתואר סנקציה אוטומטית, אולם בנוגע לגרעונות גדולים יותר, בפרט לכאלה

שיש חשש כי נגרמו במזיד, לא מוצו דרכי הענישה שנקבעו בפקודה.



א. זייף; הנושא לדעתי עומד לבוא על פתרונו המלא

בגלל שני גורמים מרכזיים. בנושא של עגישה,

הדברים מוגדרים אבל יש הרבה מאוד תחום של שיקול דעת. בסך הכל כשאתה

פוסל את רישיונו של סוכן מכס ומוציא אותו מהמשחק חיסלת את פרנסתו, מצד

שני סוכני המכס הם נאמנים שלנו. העבודה היא די מורכבת, פעמים רגות

גרועונות נוצרים, יש ויכוחים בסיווג לא נכון וכדו'. קשה מאוד להוכיח

שהיתה כוונת זדון מראש. כאשר מישהו מראש תכנן לרמות אותנו ויש לנו

הוכחות מעבר לסבירות אז אנחנו נוקטים צעדים קיצוניים מאוד. בסך הכל זו

עבודה יום-יומית עם פריטים רבים מאוד, סיווג והערכה, ומי שמכיר את ספרי

המכס הגדולים שלנו אישית לא אוהב אותם, הגיע הזמן שהם יהפכו להיות

ספרים דקים יותר ולא כל כך גדולים. בעולם הצליחו לצמצם את הספרים ואני

מקווה שגם אנחנו נגיע לזה בתקופה הקרובה. אנחנו עובדים בשיטות כופר,

בשיטות אחרות לענישה. יחד עם זאת נעשות שתי פעולות עיקריות, ובגללן

בשנתיים האחרונות . היינו קצת יותר קלים בענישה. הפעלנו בתחילת השנה

מערכת ממוחשבת חדשה, המודרנית ביותר היום בשחרור מטענים שקיימת לדעתי

בעולם, ללא נייר. סוכן המכס ממשרדו אינו צריך לבוא עוד לבית המכס, לא

צריך עוד לעמוד בתור לבנק, הוא מבצע את פעולת שחרור הסחורה, חשבון הבנק

שלו מחויב אוטומטית, אנחנו בצד שלנו במחשב מקבלים את התוצאות. מערפת

רגילה לוקחת היום בערך שבע דקות לשחרר סחורה. זו מערכת משוכללת מאוד

שהופעלה בינואר, היתה בהרצה, ובמרץ תופעלה מלא ועובדת. זה חייב אותנו

לעבודה, חייב את סוכני המכס לעבור שלב במחשוב למסופים אצלם, להשקעות

כספיות לכל המערכות האלה. מערכת זו נותנת לנו היום מעקב מלא על כולם

במחשב. אנחנו יכולים לראות מה עושה כל סוכן מכס, מה הבעיות ולטפל בחן.

לכן עבדנו השנה בשיתוף פעולה איתם, כי היו פה השקעות כספיות רבות

ומחויבות להכנס לנושא זה. המערכת הזאת עוזרת לנו מאוד להכנס למעקב.

פתחנו מודל למעקב שיכנס לתוקפו ב-1.1.95, יש לנו כמעט פרופיל של נבל

סוכן מכס ונוכל לטפל בהם.

הדבר השני, שאני רואה בו חשיבות גדולה יותר, בכנסת מונח חוק סוכני

המכס, הגענו למסקנה שמאחר ורבים מאוד הם בעצם הנאמנים של המדינה בכסף,

כי אם הם מעריכים שכוס זו בשחרור המיסוי יעלה 10% זה מה שמשלמים, לכן

לסוכני המכס יש חשיבות רבה, ועברנו כבר קריאה ראשונה נדמה לי. חוק

סוכני המכס מגדיר את סוכני המכס בחוק, בדיוק מי רשאי להיות וכמה שנים

ומה הניסיון, כי בסך הכל הם נאמנים בכסף רב מאוד. סוכן מכס שיקבל את

ההרשאה צריך לעבור הכשרה וקורסים ולימודים, כל ההגדרות מופיעות בחוק

וחוק זה שוב יקל, בחוק מוגדרות גם סמכויות של ענישה. כשיעבור החוק הזה,

ואני מקווה שיעבור בחודשים הקרובים, הוא יעגן את התפקיד של סוכן מכס

שאני רואה בו חשיבות עצומה, כי מיליארדים רבים של שקלים נגבים ע"י

עבודתם של סוכני המכס, לכן חשוב שהחוק יעבור והוא יעזור לנו לפתור

בצורה טובה יותר את הבעיה, מי רשאי לחתום וכל מה שקשור.

ר. זאבי; בכל זאת אני מבין שאין לכם שיניים כנגד

סוכני המכס, הקנסות משולמים ע"י היבואן או

ע"י הביטוח מה אכפת לסוכן המכס? אנחנו מנטרלים את זה כך שתישאר ההרתעה

שלכם לגבי הסוכנים. לפחות שני כיווני פעולה, אחד להגדיל מאוד את גובה

הקנס שזה לא יהיה כדאי לביטוח ולא יהיה כדאי ליבואן ו/או אמצעי אחר שבו

סוכן מכס ששלוש פעמים שילם קנס לדוגמה, מאבד את רישיונו אולי לא לתמיד

אולי לשנה.

מה הם המימדים של החריגות שאתה מכניס

לקטגוריה של מעילה באמון! אולי לפי זה נדע

אם הענישה הקיימת היום בפועל היא מרתיעה דיה או שמנצלים את המותר.

אי זייף; חייב להיות ברור לחברי הוועדה שהיום יש

שוק חופשי, יש סוכני מכס רבים, הפרנסה של

סוכן המכס נקבעת בשירות שהוא נותן ליבואן ובעלויות שהוא מחייב את

היבואן וכדי. זאת אומרת שאם היבואן משלם אצל סוכן המכס הזה שעושה לו

טעויות יותר מפעם או פעמיים, הוא יעבור למישהו אחר. זה שוק חופשי.

השנה השענו מספר סוכני מכס, ויש לנו אפילו בג"ץ של מישהו נגדו, שניים

או שלושה. בסך הכל המערכת הזו היא מערכת מקצועית. מה שנאמר על סוכן מכס

היום במערכת המכס, יהיה ממוחשב ולפי זה יהיה אפשר להשעות סוכן מכס

לחלוטין, לשלול את רישיונו, ועשינו זאת. היה לנו מקרה שהסתבר שהסוכן

היה שותף לכנופייה שהבריחה. כמובן שהוא הושעה, מעבר לזה שיש תהליך

פלילי וההליך המשפטי. עמיל מכס שיבוא ליבואן שלו יותר מפעם או פעמיים,

וישיתו עליו כופר והיבואן יצטרך לשלם את זה, זה מייקר את עלויות היבוא

וזה מייקר את הכל ומעכב את השחרור.

דבר שלישי, יש דרכי ענישה ביניים שבעצם קובעות את גורלו של סוכן המכס,

כי סוכן המכס מתמודד בשוק חופשי. היום בתהליכי השחרור יש לנו תהליך די,

שהוא שבע דקות שחרור, ותהליך אחר שהוא עשרים דקות, ותהליך אחר שלוקח

יומיים. יש לנו תביעה משפטית, סוכן מכס מסוים שהיו לו גרעונות מספר

פעמים הוצאנו אותו מתהליך די והעברנו אותו לתהליך גי ובי, כל היבוא

שלו, כל השירות שהוא נותן, מתעכב מול אחרים, והיבואנים בורחים ממנו.

לכן הוא תבע אותנו לדין, למה הוצאנו אותו. הם מתמודדים בשוק חופשי

ונקבעים לפי מתן השירות ולפי העלויות הכספיות שהם מחייבים. כאשר אנחנו

משיתים עליהם כופר, הם אינם יכולים לבוא כל יום ליבואן ולהגיד יש כופר

שלם פה 20, פה 50 אלף, הוא יגיד לו תודה רבה וילך למישהו אחר. לכן אלה

הליכי ענישה. כמובן שישנו ההליך הדרסטי של השעיה וביטול לצמיתות, מאחר

שברור לנו שאם לא נהיה 100% זה יופיע בבגי'ץ, וזה תהליך מסובך וקשה כמו

להשעות אולי עורכי דין. זה קורה לבודדים במערכות, וגם זה אחרי הליך

מאוד מורכב.

המערכת שלנו מורכבת מסיווגים, ובמקביל הטיפול מערכת בקרה מלאה, שתתחיל

ב-1.1.95 ותעבוד על הפרופיל של כל יבואן מול חוק של סוכני המכס, יקדם

נושא זה בצורה רצינית.



4. ממצאי מעקב - מיסים יבוא על רכב נוסעים -

עמ' 63 בדוח 44 של דוח מבקר המדינה

מס חקנייח על טובין מיובאים מחושב על בסיס

המחיר הסיטונאי. בשעת שחרור הרכב, רשות

המכס מחשבת על פי המחיר הקמעוני, זה הביא לכך שיבואנים חייבו להודיע על

כל שינוי במחיר והמכס מצידו נדרש לפיקוח מאוד נרחב שהוא לא עמד בו.

בעקבות הביקורת שונתה מהיסוד שיטת חישוב מס הקנייה על הרכב. האגף אימץ

את המלצות מבקר המדינה והשתית את חישוב המס על בסיס המחיר הסיטוני.

אין האגף צריך עוד לנהל ויכוחים עם יבואנים שמשלמים את המחיר, וזה

מאפשר תחרות חופשית והצרכן נהנה מהורדת המחירים. המלחמה בתאונות מחייבת

לעודד את השימוש באביזרים המגבירים את הבטיחות. אביזרים המוגדרים

כבטיחותיים מחויבים במס קנייה קטן לעומת אביזרים אחרים בשיעור ניכר.

המינוח הטכנולוגי של חלפים בתהליכי המכס איננו ברור. יבואנים ניצלו מצב

זח וסיווגו לצורך השחרור חלפים שאינם בטיחותיים כבטיחותיים. נוכח

האפשרות להונות את שלטונות המכס הורתה הנהלת האגף כי יש לקבוע מיסי

יבוא נמוכים ואחידים.

במרץ 91' דנה ועדת השרים לענייני תאום ומינהל במימצאי הביקורת הקודמת

והחליטה כי יש להגדיר בבירור אביזר בטיחות לרכב על מנת לאפשר הפחתת

מחירו. הוחלט כי המנכ"לים של משרד הכלכלה והתכנון ושל משרד התחבורה

ומנהל האגף יפעלו כדי למנוע ניצול לרעה של פרצות. בעקבות זאת בוטל מס

הקנייה על צמיגים, הופחת מס על מערכת למניעת נעילת גלגלים וכריות בלימה

מתנפחות, אולם לא נעשתה בחינה כוללת של אביזרי בטיחות לרכב שיש להפחית

את מחירם מעבר לשלוש מערכות אלה. למעשה החלטת הממשלה לא יושמה במלואה.

לגבי החלק הראשון שנאמר פה, זו היתה

רפורמה בשיטת המיסוי על הרכב, בעלת משמעות

גדולה מאוד, שינתה בצורה משמעותית את מבנה המיסוי על רכב שעבדה כ-15

שנח, עד הרפורמה שבוצעה לפני שנה. בשיטה הקודמת היתה חגיגה די גדולה,

היום השוק מתנהל לפי תפיסת עולם של שוק חופשי, משחררים מהנמל ולאחר מכן

קובעים את כל המחירים. היה בתוך זה רווח ולקחנו מיסוי על הרווח, וכשהיו

הנחות היינו שותפים למבצעי מכירות, שיטה מסובכת מאוד שהיום היא אינה

קיימת. גם עכשיו היבואנים רצו שאנחנו נשתתף בהוזלה של 5%, מה שהיה נהוג

קודם, בשינוי מודל, לא הסכמנו והיה ויכוח חריף ולא קיבלנו את עמדתם. יש

שוק חופשי, וכפי שנאמר הרפורמה במיסוי הצליחה ועובדת טוב. זה הצל"ש

בעצם.

הקטע השני של אביזרי בטיחות הוא נושא מאוד מורכב ורגיש. אנחנו עוסקים

בו כל הזמן ומיישמים אותו כל הזמן. לראיה, לפני שנתיים הוכנסו כל מיני

אביזרים כמו כריות אוויר, כשבאים כל הזמן אביזרי בטיחות נוספים הם

נכנסים לתוך הקטגוריה, המיסים מופחתים, יש ועדה ברשותו של הממונה על

הכנסות המדינה ולכן קטע זה לא מוצה במלואו, כי יורם גבאי עומד בראש

ועדת הבודקת את הנושא. בוועדה נמצא בני יהונתן, סגן מנהל המכס. גם משרד

התחבורה מעונין שוועדה זו תציג את המימצאים שלה, והיא ועדת מאוד

מקצועית, לא של מנכ"לים אלא של אנשי מקצוע. נביא את זח לוועדה זו עם

המימצאים. יש ועדה ברשותו של הממונה על הכנסות המדינה, שעושה את עבודות

הבדיקה של הנושא.



5. ממצאי מעקב- פיקוח רשויות המכס על כניסות משניות ארצה

עמ' 65 בדוח 44 של מבקר המדינה

היו"ר ד. מגן; סעיף 5 פיקוח הרשויות על כניסות מישניות

ב"עקבות הביקורת שערך משרד מבקר המדינה חל שינוי מהותי בפיקוח של אגף

המכס על כניסות מישניות ארצה תוך ישוס המלצות הביקורת. הורחבה פעילות

של חוליות המכס המיוחדות, כך שהיא כוללת גם את הכניסות המישניות. סוכם

בין האגף לבין משטרת ישראל על נוהל לשיתוף פעולה לפיקוח על יכטות,

במיוחד יש לציין את הפעולות שננקטו בעיר אילת בה הוקמה יחידה מיוחדת של

המכס.

שונו באופן יסודי שיטת העבודה של עובדי בית המכס, בכלל זה במעבר הגבול

בטאבה וביציאה מאילת". אין כאן שום הסתייגות.

י. הורביץ; גם ועדת השרים לענייני כלכלה אמרה שמפאת

חשיבותו של הנושא מטילה ועדת השרים על אגף

הפיקוח הכללי, אבל זה נושא שמעניין את מנהל האגף, לקיים ביקורת מעקב

מיוחדת במהלך שנת עבודה -94', כדי לוודא ביצועם של הנהלים והכללים

המחייבים לפקח על הנהלים.

יש המלצות במישור של נהלים, ושם חולקו צל"שים מיידיים, אבל יש גם הנושא

המפרך של היום יום.

א. זייף; אני מציע לחכות קצת עם הערכות, כי בנושא

של מעברים מישניים ההגדרה כבר אינה נכונה.

לאור מה שקורה היום, ההתפתחויות, המעברים כבר אינם מישניים. אם אנחנו

פותחים היום מעברי גבול יבשתיים, באילת עוד אחד, ובצפון, היום זה אצלנו

פרויקט עם צוות שלם שעובד, כי המעברים היבשתיים הופכים להיות בעצם

למעברים ואולי סחורות ומטענים, מה שלא היה פעם, וזה כבר אינו משני וזה

פרויקט של צוות מורחב מיוחד שעובד אצלנו על כל הנושא של שינוי, אין רק

ים ואוויר, אלא מתחילה להיות גם יבשה.

אם היום מאשרים לך לקחת עובדים בשכר יותר

הוגן, אנחנו מדברים על אוכלוסיה שצריכה

להיות מקצוענית, מה אתה חושב שיהיה הגורם מבחינת הפעולה והכנסות

המדינה?

א. זייף; היום יש תהליך של חילופי דורות באגף המכס.

יש דור שהיה והגיע לגימלאות ויוצא, אם

היום היו מאפשרים לקחת אנשים נוספים, ויש בחוץ אנשים מוכשרים מאוד,

מבקרי חשבונות, יוצאי יחידות פיקוח, אני מעריך שהיינו מביאים עוד לא

מעט כסף. אנחנו השנה נגבה 30 מיליארד שקל עם 2,000-1,800 עובדים.

רענן כהן; כלומר ההוצאה מיזערית, כמעט אפס מול

ההכנסה. יכולנו להגיע להכנסה יותר גדולה

למדינת ישראל. לכן הייתי מבקש מהיו"ר להוסיף את זה לצל"ש. כמה זה

באחוזים לעומת אשתקד.



א. זייף; השנה אנחנו נגבח ריאלית בין 9%-11%

מהעלות.

כשסך כל הכנסות המדינה זה 14%.

א. זייף; מהכנסות המדינה אנהנו מהווים 45%.

היו"ר ד. מגן; בכמה עלה החלק שלכם בהכנסות המדינה?

א. זייף; אם תיקח בחשבון כמה מיסים הורדנו השנה,

מיסי קנייה וכל המיסים סביב, אנחנו נהיה

10% ריאלית. שנה טובה.

אני מבקש בהמלצות שלנו או בהערה לציין

שחשוב מאוד לחזק את כוח האדם ולתת שכר

יותר מקצועי, אולי להעמיד להם מקצה מיוחד, כי בסופו של דבר התוצאה תהיה

לטובת מדינת ישראל.



6. ממצאי מעקב - מלכ"רים ומוסדות ציבוריים -

עמ' 67 בדוח 44 של מבקר המדינה

אנחנו עוברים לסעיף 6, מלכ"רים ומוסדות

ציבוריים. מי המוסדות המשוחררים ממע"מ?

במהלך דיון עם שר האוצר במליאה הראשונה התברר שהדסה משוחררת. אני מבקש

הצעת חוק שבתי אבות ישחררו את הזקנים המסכנים שחוסכים פרוטה לפרוטה,

אבל זו הצעה לסדר היום של הכנסת, ותתכונן גם לשאלה זו.

א. בראונר; אגף המכס מופקד על רישום מלכ"רים. במשרדי

השומה עוסקים בניהול החשבונות של מס השכר

וניכויים, מס מעסיקים, הוצאות שוטפות. מחלקה למוסדות ציבור ומלכ"רים

מופקדת על הפיקוח. בעקבות הביקורת, בהסתמך על פסקי דין, ניסח האגף

קריטריונים כהנחיה לסיווגו של חייב במע"מ כמלכ"ר. יש פרוט. בביקורת

נמצא כי האגף לא הנהיג מעקב אחרי פעילות המלכי'רים כדי לבחון שמא חל

שינוי באופי הפעילות. נערכה ביקורת בהיקף מצומצם, והומלץ לשנות את

סיווגם של עשרה מהמלכ"רים. האגף הודיע כי יפיק מדגם נרחב יותר של

מלכ"רים.

תעודות מלכ"ר מונפקות ללא הגבלת תוקף. בהודעת משרד מבקר המדינה ניתן

להגדיר את התוקף. לא היתה בקרה על כך שכל גוף שנרשם במע"מ כמלכ"ר ירשם

גם במדור הניכויים, ומשרד מבקר המדינה הציע לבנות מרשם ממוחשב. קובץ

ממוחש. לא הובטח שכל המלכ"רים שנרשמו לפני יוני 66י ועדיין פעילים

כלולים בקובץ.

הנציב מינה ועדה למיסוי מוסדות ציבור. בדוח שהגיש לנו הנציב סקרה

הוועדה את הבעיות שהתעוררו באשר לנציגות ציבורים ולמלכ"רים, תוך

ציטוטים מפורטים מדוח מבקר המדינה. המלצותיה הן ברובן המלצות מבקר

המדינה. תוך זמן קצר תוקנו חלק גדול מהליקויים.

הפטור ממס הכנסה לא היה מותנה באישור וברישום מוקדם כמוסד ציבורי, ולא

היה לממצו"ם מידע אם המוסד ממשיך לעמוד בתנאים. במסגרת חוק ההסדרים

נוספו סעיפים שאומרים שמסמיכים את הנציב להורות על ניהול פנקסי

חשבונות.

בנובמבר 92' סיכמה הנציבות כי בעקבות החלת חובת ניהול חשבונות ניתוספו

לקבוצת ניהול חשבונות כ-10,000 מוסדות, אשר שולבו בתוכנית הביקרות.

בדצמבר 91' הוסמך מנהל ממצו"ם לשמש גם פקיד שומה והוקמה חוליית שומה.

נקבע נוהל לעיין בדוחות. מערכת ביקורת ניהול חשבונות ב-122 מוסדות

ציבוריים. אצל רוב המוסדות שבוקרו נמצאו ליקויים. לגבי 20 מהמוסדות יש

הכנסה מעסק. נוכח הפיקוח הרופף, ביחוד על אלה שאינם מצהירים על הכנסות

שחייבות במס וגם אינם מבקשים אישורים, חשיבות רבה לעריכת ביקורות חוץ

על ניהול ספרי חשבונות. בחוק עיסקאות גופים ציבוריים נקבע שהמדינה לא

תיתן ערבות לחבר בני אדם ולא תעביר להם כספי מענק ותמיכה מאחר שהם

צריכים אישור המעיד על קיום חוב. בעקבות זאת ממצו"ם תנפיק אישורים כאלה

למוסדות העומדים בתנאים שנקבעו בחוק כשיגישו דוחות. אישורים בני תוקף

לשנה. גם בהוראות תקיים בעניין תמיכות צריכים לקבוע שהמוסד יצרף לבקשת

התמיכה אישור על מעמדו במע"מ ואישור ממס הכנסה.



הגדרת מעמדם של גופים כמוסד ציבורי והגדרתה של הכנסה עיסקית כמטרה

ציבורית כרוכות בקשיים, ההנחיות לא היו ברורות. בדצמבר 91' פרסמה

הנציבות מבחנים שגיבשה לאבחון פעילות למטרה ציבורית. בסוף 92' החליטה

הנציבות כי פעילות ארגוני חברים וארגונים מקצועיים אינה עולה בקנה אחד

עם המבחנים של מטרה ציבורית. מספר ארגונים הגישו השגות, ובתחילת

אוקטובר 93' החליט הנציב על עריכת סקירה השוואתית לבחינת החברות. עד

להחלטה הורה הנציב לממצו"ם להקפיא את כל הליכי השומה והגבייה שננקטו

כלפי ארגונים. בהעדר בקרה על המוסדות הציבוריים לא ידעה הנציבות אם

מוסדות המתרימים כנגד קבלוונ, שבהן מצויין בפירוש זכאות ממס של התורם,

עדיין עומדים בתנאים. האישור של שר האוצר שאותו מציג המוסד בפני תורמיו

עשוי להראות בעיניהם גם כאישור על כך שהמוסד פועל למימוש המטרה

הציבורית. משרד מבקר המדינה הציע לנציבות לשקול את הגבלת משך התוקף של

קביעת מוסד כזכאי ממס בגין תרומות וביטול הזכאות במקרים של אי דיווח או

חריגה. נמצאו 7 מוסדות שהוקמו, וגם בעניין סעיף 46 הפסיקו לדווח.

לממצו"ם אין מידע על פעילותם. אמנם הם מנועים מלקבל אישורים, אבל יש

חשש שהם ימשיכו להתרים בהסתמך על האישורים שבידיהם. הנציבות הודיעה

שהחלה בהליכים לקראת ביטול האישורים. נמצאו 3 מוסדות שבידיהם נשארו

תרומות שמשך תוקפם לא הוגבל ופעילותם היתה מצומצמת והם צברו עודפים

ניכרים. הנציבות הודיעה כי דרשה הסברים מהמוסדות. לפי המלצת משרד מבקר

המדינה פרסמה הנציבות רשימה של מוסדות שאושרו לעניין תרומות.

א. שניידר; לפי חוק מע"מ, מנהל המכס הוא זה שמסווג

גוף מסויים האם הוא מלכי'ר או עוסק,

והטיפול בנושא של מלכ"רים לעניין מס החל לפי חוק מע"מ הועבר לנציב מס

הכנסה, כך שבעצם באותו רגע שאגף המכס במע"מ סיווג גוף מסוים כמלכ"ר

הטיפול השוטף בו עובר לנציבות מס הכנסה. גם לגבי מס הכנסה יש להדגיש

שיש הבדל בין ההגדרה של מלכ"ר לבין מוסד ציבור לפי פקודת מס הכנסה.

נכון שבמקרים רבים מוסד ציבור לפי פקודת מס הכנסה הוא מלכ"ר לפי חוק

מע"מ, אבל בכל זאת הסיווג יכול להיות שונה לעתים. נושא התרומות בסעיף

46 לפקודה בוודאי אינו שייך לאגף המכס במע"מ.

א. זייף; הנושא של מלכ"רים, זה נושא שהאגף משקיע בו

מאמץ רב. הוא נמצא אצלנו בעדיפות גדולה

מאוד, וכמות הבג"צים תעיד שאנחנו מתמודדים עם הנושא בבתי המשפט. הבג"ץ

הופך להיות אורים ותומים בשעריך ירושלים. אנחנו נמצאים בעיצומו של בג"ץ

של החברות נגד מת"ב, ויש לנו הסתבכויות גדולות מאוד עם מגן דוד אדום

בבתי משפט. אנחנו העלנו על סדר היום את נושא כל החברות והיישובים

הקהילתיים שבנו את עצמם בצורת עמותות והקימו חברה בע"מ והזדכו בהחזרים

של מע"מ בסכומים של מיליונים שלא היו מגיעים להם, ובעצם כן היו צריכים

להיות מלכ"ר. יש הגדרות רבות בסיווג, ההבדל הגדול שבמלכ"ר אינך מקבל

החזר תשומות, זו בעצם הפרקטיקה היום-יומית. אם אתה עסק אתה צריך להיות

עסק, בזמן שאתה משקיע אתה מקבל החזר תשומות ולבסוף אותו עסק שהשקעת בו

צריך להפיק תועלת והמדינה צריכת לקבל את ההחזרים. אני מדבר בהגדרות

הכלליות. כי אגודת ספורט, למשל, היא אינה עסק. היא תהיה עסק ויונח

להנחת דעתנו ודעת המנהל שזה עסק, היא תהפוך ממלכ"ר לעסק, אבל אם יבואו

ויבנו רק את המגרשים ויקבלו החזרים של מיליונים ולא יהיו כל הכנסות, כל

הזמן יהיו בהחזרים, אנחנו בודקים את זה ורואים את מטרת הגוף ואיננו

מכירים בו והוא נשאר מלכ"ר. נושא זה נמצא אצלנו על סדר היום כמעט כל

יום, ואנחנו עוסקים בנושא המלכ"רים כל יום, אנחנו מגישים תביעות, מערך

הביקורת חושף גופים העוסקים ובעצם צריכים להיות מלכ"רים, אז אנחנו



פותחים תיקים, עושים שומות, הולכים לבתי משפט או מול התמודדות עם

המערכת המשפטית והציבור. לנושא זה יש משקל גדול בעבודה היום-יומית של

האגף, יש פה תיקון גדול. לא 1000/0, כי אי אפשר לכסות את הכל. יש עבודות

מודיעין רבות ועבודת ביקורת בשטח וכדי, והוא גם ימשיך להעסיק אותנו. יש

קריטריונים וכללים, אבל כמובן שיש גם שיקול דעת. ובפירוש ניתן למנהל

המכס שיקול בנושא זה. לפעמים זה טוב ולפעמים לא.

הנושא שעלה אגב אורחא הוא נושא של תיאום,

זאת אומרת שבתקציר המתוקצר בינתיים לא

קראנו, אבל גם הוא נושא קצר שבדוח שנתי מצויין כי לא תמיד העבירו מאגף

והנציבות זה לזה מידע בדבר ספיקות לגבי מעמדם או פעילותם של מלכ"רים או

מוסדות ציבוריים, מההיבט של המס האחר. בדצמבר 92' הודיעה הנציבות למשרד

מבקר המדינה כי הודעות על שינוי הסיווג מועברות לממצוי'ם, שגם הוא גוף

של הנציבות. כמו כן מעבירה ממצו"ם למעי'מ מידע על גופים שבביקורת של

חוליות השומה נמצא כי היתה להם פעילות עיסקית. זה היה הנושא המגשר בין

שני האגפים, שתי היחידות, אבל זה נושא שכמו שהבהרנו אותו כבר בתחילה

היחידות, הפעילות באותו נושא ובמעקב הם נושאים הנוגעים לנציבות מס

הכנסה.

היו"ר ד, מגן; נושא מס הכנסה על מוסדות נמצא

ממילא בסדר היום של הכנסת כהצעה לסדר,

ובוודאי נחזור לדון בנושא, אם לא במסגרת ועדה זו אז אולי במסגרת ועדה

אחרת של הכנסת, ואז אבקש להרחיב את הנתונים.

הישיבה ננעלה נשעה 40;10