ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 05/10/1994

מס הכנסה ממפיצי פיס וספורטוטו; קנסות מינהליים על עבירות מס הכנסה; תשלומי מס הכנסה בשוברי תשלום משובשים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 255

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה שהתקיימה

ביום רביעי, לי בתשרי התשנ"ה - 94 .10 .5. בשעה 00;09

נכחו: חברי הוועדה;

די מגן - י ושב ראש

אי גולדפרב

ר' זאבי

די תיכון

מוזמנים;

י י הורביץ - מנכ"ל

שי לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד

אי דוידזון - משנה למנכ"ל

שי הר- גיל - ממונה על אגף

שי רצון - מנהל ביקורת ראשי

עי גולדווסר - מנהל ביקורת ראשי

גבי ני כהן - מנהלת ביקורת ראשית

אי בן- יהודה - מנהל ביקורת ראשי

די לוי - נציב מס הכנסה

חי דוקלר - משנה לנציב מס הכנסה

גבי י' שביט - מבקרת אגף הגבייה - מס הכנסה

אי יוגב - מנהל מחלקת מודיעין, מס הכנסה

מי איתן - ממונה ביקורת ופיקוח, משרד הכלכלה והתכנון

מזכיר הוועדה;

ב' פרידנר

קצרנית;

שי אלתרמן

סדר-היום;

1. קנסות מינהליים על עבירות מס הכנסה י עמי 22 בדוח 44 של מבקר המדינה;

2. מס הכנסה ממפיצי פיס וספורטוטו - עמי 28 בדוח 44 של מבקר המדינה;

3. תשלומי מס הכנסה בשוברי תשלום משובשים - עמי 32 בדוח 44 של מבקר המדינה;



קנסות מינהליים על עבירות מס הכנסה

מס הכנסה ממפיצי פיס וספורטוטו

תשלומי מס הכנסה בשוברי תשלום משובשים
היו"ר די מגן
אני פותח את הישיבה. אנחנו נערוך דיון משולב בפרקים הדנים בקנסות

מינהליים על עבירות מס הכנסה; מס הכנסה ממפיצי פיס וספורטוטו; תשלומי מס הכנסה

בשוברי תשלום משובשים. אני מקווה שבתוך 70 דקות נצליח למצות את הנושא לפני

שנעבור לענין אחר. בבקשה. אני מבקש מאד בקיצור, משום שהביקורת מאד ברורה.

ע. גולדווסר;

קנסות מי נהליים על עבירות מס הכנסה: ענינו העיקרי של חוק העבירות

המינהליות הוא להסב הליכים פליליים להליכים מינהליים, ובכך לשפר בדרך פשוטה

וזולה את האכיפה ולהקל על העומס המוטל על משטרת ישראל, על התביעה ועל בתי

המשפט. כך מתאפשר למי שעבר עבירה מינהלית לשאת בעונש מתאים ללא נשיאת כתם של ,

עבירה פלילית אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את העמדתו לדין פלילי.
בין העבירות שנקבעו כעבירות מינהלות
אי תשלום מקדמות, אי קיום דרישות פקיד

שומא, אי הגשת דוח במועד, אי ניכוי מס במקור או אי העברת מס שנוכה.
הטלת קנסות מינהליים
יש כאן הצגת נתונים של קנסות שהוטלו ובתוכם בקשות

להישפט וביטולים. יש אחוזי ביטולים די ניכרים. מהביטולים הרבים יחסית ניתן

להסיק שבשלב הטלת הקנסות לא תמיד נשקלה היטב ההצדקה להטלתם. על הנציבות לרכז

ולבדוק מקרים של ביטולי קנסות כדי להפיק מהם לקחים לעתיד.
היו"ר די מגן
על איזה ביטולים אתה מדבר? בביקורת מדברים על 22 אלף קנסות, לאחר ניכוי

קנסות ששולמו או בקשה ללכת לבית משפט. אתה מדבר על החלק הזה עד שאתה מגיע

למספר הזה?
ע. גולדווסר
כן, עד שמגיעים למספר הזה. אחוזים די ניכרים בוטלו אחרי שהוחלט להטיל.

כשני שלישים מהקנות המינהליים הוטלו ביזמת משרדי עהשומה. הועלה שוני רב בין

המשרדים מבחינת סוגי העבירות שבגינן הוטלו הקנסות.
קצב הטיפול
על משרדי השומה הוטל לסיים את הטיפול ברשימות ברי הטלה תוך

שלשה-ארבעה חודשים. הועלה שלגבי חלק ניכר מהעבירות חלף זמן רב ממועד ביצוע

העבירה ועד ששמו של החשוד נכלל ברשימת ברי הטלה. בדיקה בשני משרדי שומה העלתה

כי קנסות הוטלו זמן רב לאחר ביצוע העבירה עד כדי שנתיים. הטלת קנסות באיחור

מאבדת מכוח ההרתעה.
עבירה מינהלית חוזרת
החוק מאפשר לקבוע בתקנות קנס מינהלי קצוב בסכומים

או בשיעורים שונים בגין עבירה מינהלית חוזרת תוך שלש שנים. השיעור הוא כפל

הקנס שנקבע לאותה עבירה, ולעבירה מינהלת חוזרת נוספת פי שלשה. לפי הגדרת

"עבירה מינהלית חוזרת" התנאי שתיראה ככזו הוא, ששולם הקנס שהוטל או שהיתה

הרשעה בשל אותה עבירה קודמת. לעומת זאת מי שעדיין לא שילם את הקנס או עדיין לא

הורשע בגין העבירה הקודדמת, אין מתייחסים לעבירה השנייה שעבר כאל עבירה חוזרת.

התוצאה היא שיכולים להטיל בעטייה רק קנס זהה לקנס שהוטל בגין העבירה חקודמת.



|נמצאו מקרים שבהם הוטלו קנסות מינהליים על מי שלא שילמו קנסות מינהליים

קודמים שהוטלו עליהם לפני כן. כן הוטלו קנסות בו זמנית על אותו אדם, בגין

עבירות בזמנים שונים.

לדעת מבקר המדינה לפני הטלת קנס נוסף על מי שלא שילם קנס מינהלי קודם, יש

לשקול אם אכן הטלתו היא דרך יעילה וראויה או שמא במקרה כזה עדיף להגיש נגד

העבריין כתב אישום בגין עבירה הוזרת ואשר לקנס הקודם שלא שולם לנקוט צעדים

הולמים לגבייתו.
גבייה ואכיפת גבייה
הסנקציה החמורה ביותר כלפי מי שלא שילם קנס מינהלי

תוך ששה חודשים מיום הטלתו, היא האפשרות שבית המשפט יטיל על הנקנס מאסר במקום

הקנס שלא שולם.

שלטונות המס עשו לראשונה פעולות להטלת מאסר במקום קנס ב-1990 ושוב ב-1991

במבצעים חד-פעמיים. ב-1992 ניסתה הנציבות לנקוט הליך זה באופן שוטף, אולם הלו

עיכובים נוכה מהסור במשפטנים במשרדי השומה-הקירות באזורי המרכז והדרום. כיוון

שכך, 90% מהבקשות להטלת מאסר במקום קנס שלא שולם היו באזור הצפון. באזור המרכז

הוגשו בקשות מעטות בלבד. באיזור הדרום, ירושלים ובאר שבע לא הוגשו בקשות להטיל

מאסר במקום קנס שלא שולם.

על פי סטטיסטיקה לא שילמו קנסות די ניכרים מאלה שהוטלו בעבר, כ-10 אלפים

קנסות עם חוב של 34.6 מליון ש"ה.

הי ו"ר די מגן;

מאז 1990.

ע. גולדווסר;

עד ליום הביקורת, ה-17 בינואר 1993.

ד. כהן;
מס הכנסה ממפיצי פיס וספורטוטו
בהסכמים שהתם מפעל הפיס עם כל אהד

מסוכני ההפצה נקבע, כי הסוכן יקבל מהמפעל עמלה נטו לאהר מע"מ בשיעור כ-9%

מסכום מכירת כרטשיסי הפיס ושל טופסי הלוטו שבאזור אהריותו. מתוך עמלה זי יעביר

הסוכן לבעלי התחנות 7% -למעט בגין כרטיסי מנוי של הגרלות פיס שלגביהם עמלת

בעלי התחנות תהיה 5%. לגבי כרטיסי חיש-גד נקבע שעל הסוכן לרכוש אותם מהמפעל

במחירם הנקוב, בניכוי הנחה, ולמכור אותם לבעלי התהנות שבאזורו בהחנה. שיעורי

ההנהות זהים לשיעורי העמלות הנ"ל.

המועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן המועצה) התקשרה, לביצוע הפעולות

הכרוכות בתכנית ההימורים, בהסכם עם הברת ספורטוטו בישראל בע"מ (להלן החברה ).

הסוכנים מקבלים עמלה נטו, לאחר מע"מ, בשיעור של 2.7% מסכום מכירת טופסי

השתתפות שבאזור אחריותם, ובעלי התהנות 6%.
ניהול השבונות
היו"ר די מגן;

רובנו קראנו את הביקורת. תעשי תקציר של התקציר. מה היתה מהות הביקורת?



נ' כהן;

בדוחות הכספיים לא צוינו כל ההכנסות, כל הפדיונות שקיבלו אלא רק העמלות.

הסוכנים הגדולים, מפעילי ההימורים, מפעל הפיס, המועצה התקשרו אישית עם

הסוכנים. כמה מהסוכנים נשומו כהכנסות של חברות במקום אישית. זה היקשה על

שלטונות המס להפעיל בקרה ומעקב.
הכנסות מימון
מן התיקים שנבדקו עולה כי היו סוכנים שלא דיווחו על

הכנסות מהשקעות או מריבית; והיו אף שדרשו הוצאות מימון נטו.

הנציבות הורתה למשרדי השומה כי לגבי הפדיון נטו (ללא עמלות) של סוכני

המפעל והחברה יפעילו את סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע, כי מי שנוטל

מאדם המקבל ממנו שירותים, הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה יראו את ההפרש

כהכנסה מעסק או ממשלח.

לדעת משרד מבקר המדינה לא היה מקום לבסס את החיוב במס על סעיף 3(ט)

לפקודה, שהרי אין המדובר בהכנסה רעיונית אלא בהכנסה בפועל מריבית, שאין הצדקה

שלא למסותה במסגרת ההכנסות העסקיות.

פקידי השומה נדרשו לבדוק אם הסוכנים ידווחו על הכנסות מהשקעת כספים משנת

המס 1984 ואילך, ולהוציא שומות במידת הצורך. גם כאשר כבר נערכו שומות סופיות

ובהן לא הובאה בחשבון הכנסה כאמור, היה עליהם להוציא שומות מתוקנות.

נמצא שלא נבדקו כל הדוחות של כל הסוכנים, וגם כאשר פקידי השומה ערכו

שומות לא תמיד התייחסו לנושא הנדון או לא לכל שנות המס. בשומות שנערכו לשני

סוכנים לא רק שלא היתה התיחסות להכנסות מימון, כי אם הותרו, ללא בירור, הוצאות

מימון שאותן הציגו בדוחות הכספיים.

הביקורת העלתה טעות באחת הנוסחאות לחישוב תהכנסה ובדוגמא לחישוב ההכנסה

החייבת שהובאו בהוראת הנציבות; נמצאה גם אי בהירות בהסבר לנוסחה שנייה.

פקידי שומה חישבו את ההכנסה מריבית של כמה סוכנים שלא לפי ההוראות

ובהתבסס על תיעוד חלקי.
ניכוי מס במקור מבעלי התחנות
נמצא כי רק במאי 1991 קבעה נציבות, כי

העמלה שהסוכנים משלמים לבעלי התהנות היא תמורה לשירות של הפצת כרטיסים שנותנים

בעלי התהנות לסוכן, ולפיכך חל עליהם הצו. זאת ועוד, כמהזור של סוכן תיחשב עמלת

ההפצה שקיבל, לרבות הסכומים שהוא צריך להעביר לבעלי התחנות (ולא סך כל תמורת

הכרטיסים שמכר).

לגבי שנת 1992 נמצא כי רוב הסוכנים דיווחו במאוחר לענין הניכוי במקור;

שלשה לא דיווחו על תשלומיהם. משרדי השומה לא פעלו פדי להניעם לדווח ולנכות מס

כנדרש,
היו"ר די מגן
לענין השוברים בתקיר סעיף 21 ו-22. אנחנו יודעים במדובר ב-15 מליון שקל

ששכבו כמה שנים בבנק הדואר כאבן שאין לה הופכין וכמובן איבדו מערכם.



א. בו יהודה;

תשלומי מס הכנסה בשוברי תשלום משובשים. בקרה ופיקוה - הצטברותם של שוברי

תשלום משובשים ללא בירור, לעיתים במשך שנים, בלא שהמשלמים מודעים לכך עלולה

לפתח פתח לניצול לרעה על ידי עובדים המטפלים בשוברים, בין השאר על ידי תיקון

של פרטים משובשים כדי לזכות על פי השובר חשבון של אחר.

הועלה כי לא הונהגה בקרה, על התיקונים לא במשרדי השומה ולא במחלקה. תיקון

השוברים אף נעשה ללא אסמכתא בדבר מהות התיקון וללא ציון שמו של המתקן; יתר על

כן, מושמד התיעוד לביצוע התיקון.
היו"ר די מגן
נציב מס הכנסה ומס רכוש, בדרך כלל מקובל אצלנו לתת הזדמנות לחברי. הכנסת

להביע את דעתם ואחר כך אנחנו שומעים את דברי התשובה. אבל אני משוכנע שאם

בדבריך תכלול גם דברי הסבר אודות החוקים המורכבים והתקנות המורכבות הקשורים

לעבודתך ודאי נחסוך הרבה מאד שאלות. כאשר תהיינה שאלות, אם תהיינה שאלות, הן

ודאי תהיינה לענין אם ההסבר יהיה מספיק רהב ומספיק מעמיק.

אני בהזדמנות הזו רוצה לומר שקראתי בסיפוק רב את הכותרת הבוקר שהכנסות

המדינה בתשעה חודשים הראשונים מגיעות ל-54.6 מיליארד שקל וצפוי ששנת 94

ההכנסות תהיינה לא פחות מ-74 מיליארד שקל. אני אומר את הדברים הכללו כדי

שכולנו נדע את הפרופורציות המתאימות. ויחד עם זה אנחנו לא מוותרים על 15 מליון

שקל שכמעט איבדתם.

ד. לוי;

חלקו של אגף מס הכנסה מתוך זה בתשעת החודשים הראשונים מסתכם בכ-30

מיליארד שקלים, שזו פחות או יותר גבייה של מס הכנסה בכל שנת המס 1993.
היו"ר די מגן
תגיד ממה זה נובע בין היתר, חוץ מגידול האוכלוסיה, התרחבות המשק, העמקת

הגבייה.
ד. לוי
אני אשמח לומר שזה בעיקר העמקת הגבייה. אבל האמת היא שזה נובע מכמה

טעמים. טעם אחד הוא הטעם שבאינפלציה, אם כי אנחנו מעדכנים כמובן את ההערכות

שלנו תמיד לגבייה ריאלית, ממודדת. ולכן פרט לעובדה שנומינלית גבינו בתשעה

חודשים אותו סכום שגבינו במשך כל שנת המס הקודמת, גם ריאלית גביית מס הכנסה

בתשעת החודשים האלה מסתכמת בשיעור של כ-20% לעומת שנת המס הקודמת. כשאני אומר

ריאלית, אני לא אומר על פי הערכה תקציבית אלא אני אומר ממודד. כאן צריך לקחת

בחשבון כמובן גידול בתוצר הלאומי, גידול בכמות העובדים במשק. וברוב הצנעה אפשר

לומר גם ייעול בשיטות העבודה של אגף מס הכנסה.

כמה מתוך הגידול הריאלי נובע מכל אחד מהסעיפים האלה, קשה לי קצת לומר.

צריך רק לציין שאגב כך מדובר בדרך כלל גם בהפחתות מסים. בשנים האחרונות

מפחיתים בכל שנה את המסים דרך צמצום של שיעורי מס וכן האלה. ולמרות הצמצום

המתמיד בשיעורי המס או ביטול הוראות חוק מסוימות, עדיין אפשר לראות גידול

מתמיד בערכים ריאליים בגביית אגף מס הכנסה.

אנחנו נמצאים כאן עם ציות שכולל את המישנה לנציב חיים דוקלר, שעד לאחרונה

היה סגן הנציב לגבייה; הגב' יעל שביט שהיא מבקרת האגף; מר אפרים יוגב שהוא



מנהל מחלקת המודיעין ובתוקף תפקידו גם אחראי על נושא קנסות מינהליים. הנושאים

האלה כמובן מורכבים ומסובכים. אני אתן דברי רקע, כל אחד מהם יוסיף לפי הענין

ואני אשלים.

אשר לנושא הקנסות המינהליים, צריך לקחת בחשבון את העובדה שמדובר בהוראת

חוק שנקבעה בשנת 1987. עד שנת 1987 הבעיה של אגף מס הכנסה היתה שונה לחלוטין.

שונה במובן זה שהיו לפנינו עבירות פליליות. הדרך היתה דרך של טיפול בחקירה,

העברת תיק החקירה אל הפרקליטות. ובעצם מדובר היה בהצפה של הפרקליטות ושל בתי

המשפט על כל עבירה גדולה מצד אחד וקטנה מצד שני.

נחקק החוק שאיפשר לנו להטיל קנס מי נהלי. ידוע בהחלט שבשנים הראשונות,

אפשר לראות גם את הנתונים שהוצגו כאן לגבי מספרים, הקרנות הוטלו בתקופה

הראשונה בצורה הרבה יותר סיטונית, הרבה יותר נרחבת.

היו"ר די מגן;

מתי נחקק החוק?

ד. לוי;

אם אינני טועה בינואר 1987. בתחילה ההפעלה היתה הפעלה סיטונית. גם כאן

בענין קנסות מס הכנסה לא הייתי קורא לזה פרקטיקה נוהגת, אבל היה בהחלט פער בין

הטלת הקנס ובין סוף דבר. אם ניתנת סמכות לנציב מס הכנסה בפקודת מס הכנסה לבטל

או להטיל קנסות, והנה כאן מדבור בסוג של קנס שיש בעיה כיצד לבטל אותו.

בכל מקרה לאחר השלב הראשון ותקופת הנסיון שעברנו, אנחנו נערכנו ונערכים

בצורה קצת שונה להטלת הקנס בדרך הרבה יותר מבוקרת, עם הפעלה של מאמצים גם
לגבות אותו. בנינו שלשה מערכים
מערך אחד הוא מערך טובין מיוחד לענין הפעלה של

הקנסות המינהליים. חיזקנו את הלשכה המשפטית שלנו בעורכי דין תובעים, בנוסף

לתובעים לענין הזה לענין הקנסות המינהליים. הכנו הוראה ביצוע שהיינו אמורים

כבר להוציא אותה. הטיוטה שלה מוכנה כאן, היא נמצאת ברשותי. כדי שנצמצם את

הטעויות בדרך הוציאה של הוראת ביצוע אנחנו נוהגים מאז כניסתי לתפקיד להפיץ

טיוטה של הוראת ביצוע גם ללשכות המקצועיות השונות, דהיינו ללשכת רואי חשבון,

ללשכת עורכי הדין, ללשכת יועצי המס. הם לא בבחינת פרטנרים המאשרים את הוראת

הביצוע, אבל הם בהחלט מי שמאירים את עינינו אם אנחנו טועים בסעיף זה או אחר,

בפרשנות זו או אחרת או בפרקטיקה נוהגת זו או אחרת. הפצנו אליהם את הוראת

הביצוע. קיבלנו לאחרונה תגובות של לשכת רואי חשבון. בימים הקרובים נוכל גם

להפיץ את הוראת הביצוע המורחבת המתוקנת שקובעת אותם כללים ברורים כיצד יש

ובאיזה נסיבות להטיל את הקנסות המינהליים.

היו"ר ד' מגן;

אפשר לומר שהקו המנחה הוא לא יוטל קנס אלא אתם משוכנעים שיש בכוחכם לגבות

אותו.

ד. לוי;

בהחלט. לחלוטין לתת כמובן את האלטרנטיבה שקיימת בהוק לאדם לבקש להישפט.

היו"ר די מגן;

הרושם של הנישומים, לפחות עד לפני כמה שנים, שהקנס כוונתו להבהיל ולהריץ

אותך לצורכי משא ומתן.



ד. לוי;

לא בכדי דיברתי על הפרקטיקה הנוהגת, הגישה הנוהגת באגפי המסים, כי זה

איזה שהוא שוט מסוים עצם קיומו של הקנס. קיים בההלט הליך של שיפור משמעותי

בענין. אפרים יוגב, שמלווה את הנושא מהתהלה, יוכל לסקשור את ההיסטוריה כיצד

הנושא טופל.

א. יוגב;

בקטע של מספר ההטלות, בכל קנס שאנהנו מטילים לנישום יש אופציה להישפט או

לשלם את הקנס. בכל קנס שאנהנו מטילים עליו אנחנו אמורים לבדוק את האפשרות

שאותו איש יגש למשפט ואנחנו לא הזקים מספיק, אז זה מהייב שיקול דעת.

כפי שאנהנו רואים במגמות משנה לשנה אנהנ.ו מקטינים את מספר הקנסות שאנהנו

מטילים, ומשפרים את האיכויות של הטלת המס. כלומר אנהנו בודקים יותר לעומק.

הרבה פעמים יוצרים קשר עם אותו נישום, האם הוא אשם או לא אשם, האס יש לו מה

להגיד. רק על סמך זה ולאהר בדיקה משמעותית ורצינית מוטל הקנס.

במקביל כפי שאמר הנציב שיפרנו את מערכות גביית המס. אבל צריך לזכור, קנס

שמטילים היום על נישום שהוא בריא ועובד וחי וקיים, ופתאום קרה לו משהו במשפהה,

איזה שבר, איזה אסון, מהלות למיניהן, אנהנו נכנסים למצב שלא ניתן לגבות אותו.

זה נשאר על המצבה במספר שהולך ותופה עם הזמן. קנס הפיגורים והפרשי ההצמדה

גוררים את הקרן לסכום גבוה ומשמעותי. יש נישומים שמגיעים לקנסות של 20-30 אלף

שקל. הם לא יכולים לשלם את זה.
היו"ר די מגן
מה יהיה הסוף? אין אצלכם מושג שנקרא הובות אבודים ומהיקה?

א. יוגב;

יש בעיה, הקנס הזה פשוט לא ניתן לביטול.

ד. לוי;

הסמכות לביטול קנסות בעבירות מס הכנסה נתונה לנציב הכנסה על פי התקנות.

לא נתונה סמכות לנציב מס הכנסה או לכל מנהל הנוגע בדבר אם מדובר בעבירות שאינן

דווקא בתהום מס הכנסה. אין סמכות כזאת לביטול. לכן אנהנו לא יכולים לבטל קנס

בדרך רגילה, אם דרך הפעלת סמכות המנהל או הנציב. נכון הוא שיש ועדה של הובות

אבודים במשרד האוצר שיכולה לבטל קנסות. כשם שאנהנו מעבירים לוועדה הזאת בקשה

לביטול הובות אבודים, חוב קרן של מס הכנסה. אבל זה לא הליך פשוט ומיידי שאנהנו

יכולים להפעיל באופן אוטומתי.

א. יוגב;

אנחנו גם שיפרנו את המערכות של גביית המס. היום אנחנו מוציאים הרשאה

לנישום, אם יש לו חובות גם במערכים אחרים. הקנס המינהלי נכנס לאותה הרשאה והוא

אמור לשלם גם את אותו קנס שהוא חייב לנו.

דבר נוסף, קיזוזי מסים. אם לנישום יש יתרת זכות במערך מסוים ויש לו יתרת

חוב של קנס מי נהלי, מקזזים. אלה שני דברים שעשינו.



היו"ר די מגן;
המבקרת רומזת בביקורת
אדם לא שילם את הקנס, בשנה אחרת הטלתם קנס. שילם

את הקנס השני וזנחתם את הקנס הראשון.

א. יוגב;

הקנס בתוקף כל עוד הוא לא בוטל.

י. הורביץ;

מדובר בעבירה שניה, כאשר שילם את הקנס או הורשע, החוק מאפשר. אבל אם הוא

לא משלם, אם הוא אפילו מתחמק מתשלום הקנס, אז כאשר אתה בא להטיל בפעם השניה,

אז אתה לא מוסמך כנראה לפי החוק.

א. יוגב;

החוק אומר עבירה חוזרת, כפל קנס.

י. הורביץ;

ההצעה שלנו שתשקלו את הדרך לשנות את החוק. מי שלא משלם את הקנס מצבו לא

צריך להיות יותר טוב ממי שכן שילם.

ד. לוי;

נציע תיקון חקיקה בענין הזה.

ד. תיכון;

לא הבנתי איזה תיקון תציע.

ד. לוי;

מדובר במצב שבו כאשר אתה רוצה להטיל קנס פעם נוספת, יש צורך שהקנס בפעם

השניה שיוטל יהיה כבד יותר מאשר בפעם הראשונה, כאשר אנחנו לא יכולים לבצע את

זה היום, אם הוא לא שילם.

ד. תיכון;

הדוח הזה הוכן לבקשתו של חבר הכנסת ד"ר כהן על פי המלצתי, בעקבות דיון

שהתקיים כאן בוועדה. המקרה כשלעצמו לא עניין אותי כמו שהתופעה. איך יכול היה

להיווצר מצב שבו נישומים מגיעים להיקף חובות ענקי מבלי ששלטונות מס הכנסה

עושים דבר. אין לי טענות בענין הזה אל מס הכנסה, אבל יש לי טענות קשות ביותר

אל השיטה.

לפנינו לקוח, אני לא רוצה להתיחס לענין הזה משום שהוא חבר כנסת. אז ניקח

לדוגמא את קופת חולים. יש לקוחות שיש להם השפעה פוליטית. יש מצד שני כללים

נוקשים ביותר של שלטונות מס הכנסה. הסדר חוב צריך להיות מסולק תוך 18 חודש.

נציבות מס הכנסה קבעה כללים נוקשים ובעצם היא אמורה ליצור מצב שבו איש לא יקבל

הקלות מעבר ל-18 חודש.

מפעם לפעם מסתבר שישנם לקוחות מועדפים בעלי קשרים, לוחצים על כפתור

פוליטי במשרד האוצר. לשכת שר האוצר מתקשרת לנציב מס הכנסה. לפעמים נציב מס



הכנסה מקבל הוראות, מכתיבים לו איזה הסדרים לעשות. זאת אומרת, מי שיש לו

נגישות אל לשכת שר האוצר, מי שיש לו קשרים פוליטיים משיג הסכמים שהם עומדים

בניגוד מוחלט להסדרים ולכללים שנקבעו על ידי נציבות מס הכנסה, ואם חס ושלום

הנציב עומד לרגע על דעתו ואומר זה בלתי אפשרי, זה נוגד את כללי המינהל התקין,

למה אתם מתערבים בכלל, אין לכם זכות להתערב - למחרת הוא יקרא באחד העיתונים

שבהנהלת משרד האוצר שוקלים לההליף את נציב מס הכנסה.

אני חושב שההסדרים הללו הם בלתי חוקיים, צריכים לעקור אותם מן השורש.

אנחנו רוצים שתניחו את כל ההסדרים שקיימים על פי לחץ פוליטי, על פי הנחיות

שקיבלתם מלשכת שר האוצר, בין במישרין באמצעות מס הכנסה ובין באמצעות אחד

העוזרים שלו. את התופעה הזאת צריך לגנות. כך יוצא שלקוח שעשו לו הסדרים

מיוחדים שאין להם אח ורע הגיע לאןש שהגיע, והחוב הוא בבחינת חוב אבוד. וזה לא

המקרה היחידי, יש עשרות מקרים כאלה. הביקורת כאן רוצה לנתק את הקשר בנושאים

הללו שבין לשכת שר האוצר לבין נציבות מס הכנסה. אם יש כללים, הם מחייבים כל

אזרח במדינת ישראל ואין אזרחים מסוג ב' שהם כלל הנישומים במדינת ישראל לעומת

יחידי סגולה שאין זוכים להטבות. כי כל ההסדרים הללו הם בלתי חוקיים, הם בניגוד

לפקודת מס הכנסה והם מוכתבים לנציב מס הכנסה. בצדק מנקודת ראותו., אני לא יודע

אם אני הייתי עומד בעמדה שהוא עומד בה, האם אני הייתי יכול כנגד הלחץ שמופעל

על ידי הפוליטיים.

זו עיקר הבעיה. את זאת ראינו כאשר ביקשנו את חוות הדעת. לא הבנו איך

כשנישום יחיד מתחיל לפגר מעקלים לו, מחסלים אותו, ממנים לו כונס נכסים, ויש

כאלה שצוברים חובות של מאות מליוני שקלים ושום דבר לא קורה, ואחר כך הכסף היה

כלא היה.

אנחנו מבקשים להבין מה קורה במסכת היחסים הפוליטיים שבין לשכת שר האוצר

לדורותיהם, לא לדורון. וזו הבעיה של הדוח הזה.

היו"ר די מגן;

חברי הוועדה, חבר הכנסת תיכון ביקש ממני אתמול בגלל עיסוק נוסף לאפשר לו

לומר את הדברים באחד השלבים של הישיבה כדי שיוכל להמשיך לעשות את ההתחיבויות

האחרות. גם אם עיקרי הדברים שייכים לישיבה הבאה, במידה והנציב רוצה להגיב על

הענין מה קורה היום, מה קורה בשנה האחרונה, אנחנו בהחלט נשמח לשמוע. אם כי

אנחנו ניכנס לפרטי פרטים בישיבה הבאה.

י. הורביץ;

לגבי הקנסות המינהליים, אנחנו ראינו שבינואר 1993 היו לכם במערכת למעלה

מ-10 אלפים קנסות מינהליים, שגם התראה שניה לא הועילה. השאלה מה הנתונים שלכם

להיום. כמה קנסות מינהליים, מה סדר הגודל של קנסות מינהליים שלא משולמים. לאן

פניכם בענין הזה. האם פניכם לקראת פנייה לבתי המשפט לבקש מאסר במקום הקנס, שזה

בוודאי צעד יוצא דופן ומתאים למקרים אחרים, או שכ-10 אלפים קנסות מינהליים

ימשיכו ללוות את המערכת לאורך התקופה הקרובה מבלי שלמעשה יהיו צעדי אכיפה

וגבייה יעילים. או כמו שהציעו כאן, לבחון את המקרים לגופם, אולי יש מקרים

שראויים לביטול. אבל המספר הוא די גבוה של 10 אלפים קנסות מינהליים משנת 1987

שמלווים את המערכת בלי שאנשים משלמים, גם לאהר שנשלחה אליהם התראה שניה.
י. שביט
אנחנו נוכחנו שצוואר הבקבוק הוא בתי המשפט. לכן אנחנו עמדנו על זח להסמיך

עובדים שלנו כתובעים. זה לקח זמן רב עד שקיבלנו את ההסכמות העקרוניות, והיום

אנחנו בשלב ביצוע. אנחנו חושבים שברגע שזה יהיה על ידי עובדים שלנו זה יפתור

חלק גדול מהבעיה.



היו"ר די מגן;

כמה תובעים?

ד. לוי;

אהוד בכל משרד. פרט לזה גם עורכי דין תובעים, עורכי דין שיושבים גם בפקידי

שומה-חקירות. מדובר ב-9 עורכי דין שצרפנו ללשכה המשפטית שתפקידם לעסוק בתחום

פלילי, לאו דווקא עבירות מינהליות. אנהנו נקבל סמכות להופיע גם בסוג מסוים של

עבירות, אותן עבירות טכניות קלות יותר שקיימות בפקודת מס הכנסה. דהיינו לענין

זה אנחנו לא נדרשים להעביר את תיקי החקירה לפרקליטות שהיא זו שמגישה כתבי

אישום, אלא לסוגים כאלה של עבירות אנחנו מוסמכים לבצע את התהליך. בדרך הזאת

בעצם תיגברנו את כוח האדם, את כמות עורכי הדין שמגישה כתבי אישום לתי המשפט,

לא דרך הפרליטות אלא ישירות דרכנו הן לענין קנסות מינהליים והן לענין עבירות

אחרות, עבירות טכניות.

י. הורביץ;

יש לכם כ-10 אלפים תיקים של קנסות מינהליים לא משולמים לאחר התראה שנייה,

הכיוון האפקטיבי העיקרי הוא להפוך את הקנס למאסר?

ח. דוקלר;

הייתי רוצה להבהיר לכולם פה, 10 אלפים האלה הם לא מיקשה אחת. מדובר פה

בסוגים שונים של נישומים. בדרך כלל הם אנשים עם רמת הכנסה נמוכה, העסק נסגר או

קרה אסון. ולכן כל מקרה חייב להיבחן לגופו. מבחינת הליכי האכיפה החובות האלה

נכנסים להליכי אכיפה כמו כל חוב מס הכנסה. וכמו שנאמר פה, יש לנו מנגנון די

טוב, במלוא הצניעות, שחלקו אוטומתי וחצי אוטומתי שפועל בכל האמצעים, אם זה

עיקולים בבנקים, על סחורות, הוצאה לפועל, קיזוז החזרים, ביטוח לאומי, סחורות

במכס. החובות האלה נכנסים למערכת של האכיפה.

מעבר לכך יש פה גם הצד האנושי. כשאתה מגיע בסוף לפעול נגד אדם, אתה רואה

שהבן אדם הזה כבר התרוקן, הוא מובטל שלש שנים, אין לו בית, התגרש. אי אפשר

לדבר על 10 אלפים כמיקשה אחת, אלא כל מקרח חייב להיבחן לגופו. ויש לנו יותר

ויותר את הכלים לקבל את תמונת אותו נישום.

היו"ר די מגן;

מה קורה עם חלק מאותם 10 אלפים? במי אתם מטפלים?

חי דוקלר;

בכל אלה שעדיין פעילים ויש ממה לגבות את החוב.
היו"ר די מגן
אפשר לקבל על כמה מדובר בערך?

די לוי;

אנחנו נעביר לוועדה סכומים מדויקים.



היו"ר די מגן;

אני גם רוצה לדעת האם אין טעם להפוך את ההליך להליך אוטומתי. היום אם הוא

משלם חצי שנה אתם רשאים לפנות לבית המשפט. האם לא הגעתם למסקנה שזו מעין ברירת

קנס.

די לו י;

זה מתחיל בברירת קנס. אנחנו לא אומרים: עברת עבירה, בוא תגיד לנו מה אתה

רוצה.

הי ויין- די מגן;

אם הוא לא מגיב, לא משלם ולא מגיב?

די לוי;

זה אמור לעבור מיד לגבייה. התברר שלא מגיב תוך 30 ימים, רואים אותו כמי

שלא רןצה להישפט אלא לשלם קנס. ואז אנהנו מפעילים לגביו הליכי גבייה, כולל

האהרון שציין אפרים יוגב, קיזוז מסים. דהיינו אם יש לו יתרת זכות בענין אהר,

אנרונו מקזזים את הקנס המינהלי. אנחנו לא צריכים לשלוח לו הודעה שאומרת בחנו

וראינו שלא ביקשת להישפט בעוד שלשים ימים ולכן דע לך שאנחנו הולכים להפעיל

מהלך של גביית הקנס.
היו"ר די מגן
מה עלה בגורלם של כל אלה שהעדיפו להישפט?
אי יוגב
רוב ככולם נשפטו לחדשי מאסר, כאשר השופט בעצם דחה את הביצוע עד שישלם.
היו"ר די מגן
כלומר לא כדאי להישפט.
י' הורביץ
4.5% ביקשו להישפט לאורך השנים.
היו"ר די מגן
מה עלה בגורלם? האם הם עשו מבחינתם מהלך חכם או לא?
אי יוגב
הם לא יכולים לקבל קנס נמוך יותר מאותו קנס שהוטל עליהם, אם הורשעו.
די לוי
אני אבל חייב לומר, עד היום עבדנו במבצעים של הגשת כתבי אישום לבתי

המשפט. מטבע הדברים כאשר אתה פועל בצורה כזאת אתה לוקח את כל התיקים הטובים

ביותר ואותם אתה מביא לבית המשפט, ולכן גם במאה אחוזים אלה יהיו התוצאות. בגלל

בעידן של הוסר תובעים זאת הסיבה שלקחנו את התיקים האלה, בין השאר כמובן למען

יראו וייראו.



היו"ר די מגן;

התיקים הפהות טובים בראייתם עשו צעד הכם.

די לוי;

אם ניקח את כל 10 אלפים התיקים לבית המשפט אנהנו נפוצץ את המערכת. זה

מהלך שהוא בעייתי. ניסינו לבנות מהלך למען יראו וייראו. קיבלת קנס מי נהלי, לא

שילמת, ביקשת להישפט - שכרך יוצא בהפסדך.
היו"ר די מגן
במערך התובעים החדש שיש לכם אתם מקווים מ-1987 לתקוף את כל המערכת.

די לוי;

לא נעמוד בזה. גם בתי המשפט לא יעמדו בזה. אולי נגיע לזה כאשר נעבור

לדיון בנושא אחר בהמשך. מערכת פרקליטות מצד אהד, מערכת בתי המשפט מצד שני

קרובות לפיצוץ.

היו"ר די מגן;

בנושא הזה יש התישנות?

חי דופלר;

אין חתישנות על חוב מס.

די תיכון;

על מה שהמדינה הייבת יש התישנות.

אי יוגב;

נשים דגש על מקרים חריגים יותר.

די תיכון;

אני מתנצל על שנכנסתי ועירבתי בין הנושאים. דורון, אני לא בטוח שמה

שחשבנו כאשר חוקקנו את הקנס המינהלי מגשים את עצמו. טענה לי על שאלה אחת. נדמה

לי כשאני עושה את הסטטיסטיקות כאן אני רואה שבעצם העסק הזה עובד על נישומים

יחידים, לא מבין הגדולים. כאן מתעוררת שאלה האם מטילים את הקנס בעיקר על

נישומים שלא מבינים איך המערכת עובדת. כאשר אתה שולח כל כך הרבה פתקים

לנישומים, קשה להבין מה רוצים ממנו, מה הוא חייב, מה הוא לא חייב, איזה דוח

הוא הגיש ואיזה דוח הוא לא הגיש. שהרי בעצם אתה מנהל לו חשבון שאתה מחייב

ומזכה ולא ברור תמיד האם הנישום יודע מתי חויב ומתי זוכה. אחר כך אתה שולח את

אותו מסכן גם לבית המשפט ואתה שואל את עצמך מדוע הוא מפסיד. אם אין לו לשלם את

המס, ודאי שאין לו כסף להתגונן בפניכם בבתי המשפט.

בסך הכל אם אני מחלק את זה, אני רואה שהחובות הם חובות מזעריים. אני מטיל

ספק ביעילות של הקנס המינהלי. אני יודע שבמע"מ אוהבים מאד הקנס המינהלי בשל

הפשטות. ושם יש כלל; הוטל קנס מינהלי אתה יכול לבטל אותו רק אם אתה פונה לבית

המשפט, ובדרך כלל בית המשפט עולה לך כפליים מן הקנס המינהלי.



אני שואל אותך שאלה. האם אתה חושב שהמכשיר שחוקקנו, שנקרא קנס מינהלי

יעיל בכל מה שקשור במס הכנסה, או שאתה הושב שאנהנו צריכים לשנות. אני מדבר

אליך הפעם כמי שהיה הרבה שנים מהוץ למערכת. או שזה כלי של גיבורים על חלשים,

גיבורים על קטנים שלא מבינים מה רוצים מהם. בדרך כלל נישומים שאבד איתם הקשר.

שלש פעמים הוא לא משיב, אתה מטיל עליו קנס מי נהלי. והוא אף פעם לא יבוא לשלם,

עד שלעתים במקרה הוא עולה ברשת שלכם ואז קוראים לו ומסתבר שהסכומים הם אדירים.

זה בערך עשר שנות השתכרות רק משום לא ענה, לא הבין מה שרוצים ממנו.

לסיכום, האם הקנס הזה מתפקד? האם הנישום מבין מה אתם רוצים ממנו? או

שהוקקנו חוק שלא מתפקד, אין קשר עם הנישום, שולהים אותו לבתי משפט. הוא בכלל

לא בא לבתי המשפט. במרבית המקרים פסקי הדין הם כאלה שהם ניתנים במעמד של צד

אהד. אחר כך שולחים אותו לבתי סוהר. עוצרים אותו, ההוצאה לפועל - כל המהלכים

האלה שאין תועלת כאשר מפעילים אותם. ממלאים את בתי הסוהר באנשים שלא צריכים

להיות שם רק מפני שהם לא הבינו מה רוצים מהם.

די לוי;

חבר הכנסת תיכון פתח בקנסות מינהליים, אבל הרחיב את זה גם לענין של בתי

סוהר בתחומים שקשורים גם לעבירות אחרות, בעיקר עבירות מטריאליות.

לענין קנסות מינהליים, לשאלה של היתרונות שבחוק הזה, אם בכלל, אני אשיב

תשובה אינטואיטיבית. תשובה מוסמכת אני אוכל לתת רק אחרי בדיקה ושיקול דעת יותר

מעמיק. יחד עם זאת אני חיבי לומר בכל הקשור לתשובה אינטואיטיבית, מדובר לדעתי

בחוק שחוקק בסך הכל בצר למערכת, כאשר המערכת המשפטית הכוללת לא נותנת את כל

הפתרונות הרצויים.

ד' תיכון;

מה המצב שהיה קיים לפני ההוק ועכשיו?
די לוי
אנחנו נמצאים במערכת מאד בעיתית בתחום של אכיפת החוק. זו עובדה שאין

להכחיש אותה. שר האוצר ושר המשפטים הקימו ועדה בראשותו של הממונה על הכנסות

המדינה, עם נציגים מאגף מס הכנסה, המכס, הפרקליטות מתוך כוונה לבוא ולנסות

להגיע לאיזה שהוא פתרון שיכלול בין השאר הגדלה של תקנים של פרקליטים, הגדלה של

תקנים של שופטים וכן הלאה. מערכת האכיפה בהחלט מערכת בעיתית.

כאשר זאת נקודת המוצא, ואני מנסה להיכנס לנעליו של נציב מס הכנסה דאז,

אין לו פתרון בתחום הסנקציות, בתחום האכיפה במישור של בתי המשפט והגשת כתבי

אישום, הוא מחפש אלטרנטיבה לסנקציה שמסוג אחר.

אתה שואל אותי האם הסנקציה מהסוג האהר אחרי כל השנים האלה, אחרי שבחנו

אותה או אחרי שנבחן אותה היא סנקציה יעילה? אתה בהחלט צודק שלגבי חלק ניכר מאד

מהנישומים מדובר בעוד קנס כמו שהם "רגילים" לקבל מפקיד השומה, קנסות אזרחיים

על אי העברה של תשלום במועד וכן הלאה. בהחלט יכול להיווצר מצב שאחד כזה שמקבל

שורה ארוכה של קנסות, ומי שחוטא חוטא בכל, מדובר בערבוביה שלמה של קנסות שלא

בהכרח הנקודה הזאת היא זו שתגרום לו לבוא ולשנות את דרכו בחיים.

אני לא חולק עליך ברמה האינטואיטיבית. להביע כאן הערכה חד משמעית האם

ההוק הזה יעיל או לא יעיל, אני לא הייתי רוצה להודיע לפני הוועדה.



די תיכון;

אנחנו מבקשים לקבל.

די לוי;

אני אודיע לוועדה אחרי שאני אבדוק.

די תיכו ן;

לפי הטבלה שאני רואה כאן, אני לוקה את שנת 1992 ואני רואה שתטלת קנסות על

4085 אנשים, והסכום לגבייה הוא בהיקף של 5 מליון. אם אני מבין נכון מדובר כאן

בקנסות של 1000 בממוצע. אני אומר לך בוודאות, מבלי להיות מעורה בענין, העסק לא

דופק. גיבורים על חלשים.

אני מציע באמת לקיים בעקבות הדוח דיון על האפקטיביות של המכשיר הזה. נדמה

לי שבעצם המכשיר הזה מופעל על כאלה שניתקו מגע.

הי דוקלר;

אני טוען שהוא מופעל גם על מגזרים אחרים.

די תיכון;

אבל בסך הכל זה מוכרה להיות כמו שאני אומר על פי המספרים. נדמה לי

שהמכשיר הזה לא בדיוק משרת את כוונת המהוקק בשל המורכבות של פקודת מס הכנסה,

בשל הסיבוך ךובשל העובדה שאנשים מקבלים ניירות ואומרים: עזוב אותי, אני לא

יודע. הוא בכלל לא קורא.

די לוי;

אחת הסיבות שאני נותן תשובה אינטואיטיבית והיא שווה באמת בדיקה מעמיקה,

מכיוון שקשה לקחת את כל הסעיפים, את כל העבירות ולעשות מהם סל אחד, לקחת את כל

הטלת הקנסות ולעשות מזה סל שני ולדבר על כך שההוק יעיל או לא יעיל.

בהחלט ישנם תחומים מסוימים שקנס מסוג כזה הוא קנס יעיל. ואני לא רוצה

במחי יד להגיד שההוק הזה הוא לא יעיל. יכול להיות שלגבי עבירות מסוימות נימצא

במצב שהבדיקה שעשינו תראה שאכן החוק לא יעיל ולא כדאי להפעיל אותו לענין הזה.

ולעומת זה לגבי עבירות מסוג אחר החוק בהחלט יעיל. זה לא יהיה נכון לבוא ולקהת

את הכל ולהכניס לסל אחד ולומר; החוק פשט את הרגל.

די תיכון;

אני אסביר לך למה אני חושב כך. מה ההבדל בינך לבין מע"מ? במע"מ השומה על

אי דיווח היא על המקום. אצלך יש הבדל גדול בזמן בין המקדמות לבין השומה שהוא

מגיש. השומה הופכת לזמנית ורק כעבור זמן היא הופכת לסופית. וכל הזמן אתה שולח

לו מכתבים, כן שילם או לא שילם. בלאו הכי אתה משית עליו קנסות די גבוהים יחסית

כולל הצמדה וריבית.

לכן אני לא בטוח שהקנס המינהלי הזה, שהוא יעיל כשלעצמו אבל לא צודק

במע"מ, תורם לשיפור רמת הגבייה בכל מה שקשור במס הכנסה. נדמה לי שהוא אפילו

גורם לסיבוך של המערכת עד כדי כך שהאיש אומר; מה זה משנה, היה לי חוב כזה,

עכשיו הטילו עלי עוד קנס מי נהלי. בלאו הכי אין לי כוח לאנשים האלה, אני נעלם,

יורד למחתרת ולא מכירים אותי.



די לוי;

זה אולי נכון ברמה של שומות שנתיות. דוחות ניכויים זהים לחלוטין לדוחות

מע"מ, הם חודשיים ודו-חודשיים.

היו"ר די מגן;

חבר הכנסת תיכון, כדי שנוכל להתקדם. השאלה בהחלט חשובה. טוב מדי פעם לבקש

בוועדה לערוך חשבון נפש. אני מבקש אדוני הנציב בטווח של חודש וחצי תכינו תזכיר

ותעבירו אלינו. הנציב ביקש לחשוב על הענין ולתת תשובה רחבה.

י י הורביץ;

במסגרת הכללית אם אני רואה את הנתונים לגבי הקנסות המינהליים, אם מסתכלים

על סך כל הקנסות המינהליים מ-1987 עד 1992 הוטלו 29200 קנסות מינהליים.

הביטולים היו למעלה מ-5000. אי תשלום לאחר התראה שניה היו למעלה מ-10000

בתחילת 1993. זאת אומרת אם אנחנו מסתכלים על המסגרת של פעולת החוק מ-1987 עד

1992 הרי הוטלו 30000 קנסות מי נהלים, 5000 ולמעלה בוטלו, 10000 ולמעלה לא

שולמו ונכנסו למערך הרגיל. זאת אומרת ניתן להניח שכ-50% שולמו, אם היתרה היא

נכונה, ו-50% או נכנסו למערכת הרגילה או בוטלו.

השאלה כאן מבחינת האפקטיביות ואתה צודק שצריך לראות את זה בקטגוריות,

משום שזה לא כללי ומסגרתי כולל. אבל לפי עניות דעתי, לפי הבנתי את הענין הזה

זה מתקשר לדוח שעכשיו מונח על שולחן הוועדה לגבי העבירות המהותיות שמראות 300

ומשהו תיקי חקירה שנפתחים מדי שנה, למטה מ-200 תיקים שמועברים לפרקליטות מדי

שנה ובין 50 ל-100 תיקים שמסתימים במערכת בתי המשפט.

זאת אומרת, גם אם התפוקה של מערכת החקירות הולכת וגדלה, או יכולה להיות

עוד יותר גדולה ממה שהיא בפועל, התיקים שמסתימים בכופר הולכים וגדלים וגדלים.

הפרקליטות מקבלת מדי שנה כ-200 מתוך ה-300 שנפתחים. 100 נסגרים בדרך בצורה

כזאת או אחרת או בכופר. בתי המשפט גומרים בשנה 50 עד 100 בשנת שיא. אני מניח

שיכול להיות גם מצב שבו אגף החקירות אומר: אם בית המשפט מסיים 100, למה לפתוח

400 או 500 במקום 300, מה הטעם? מתחילה להיות נפילה, הדומינו מתחיל לעבוד

לאחור כאשר הולכים על פתרונות של תיקים מהותיים שלא יגיעו לבית משפט.

די לוי;

זה היה נכון עד לפני מספר שנים.

די תיכון;

אלה לא מקרים שמושתים עליהם קנסות.

י י הורביץ;

להיפך, אלה המקרים המהותיים. זאת ההרתעה הגדולה. כאשר היו בעיות בהרתעה

הגדולה חיפשו דרך נוספת של קנסות מינהליים. ברגע שמערכת בתי המשפט לא בנויה

לסיים יותר מאשר 70-80 תיקים בשנה, אמרת; אני לא אעמיס על בתי המשפט וגם לא

תחת מוטת השליטה שלי. אני אסיים את זה בדרכים אחרות. חיפשת את הקנס המינהלי.



די תיכון;

בדיוק על כך אני חולק. זו היתה המטרה של ההוק. מן הנתונים האלה אני מגיע

למסקנות הפוכות. כאן הקנס המינהלי לא מתפקד. הייתי רוצה שתנתחו את התוצאות

אצלכם, כי נדמה לי שאתם מגיעים לאותה תוצאה. במקרה שלכם העסק מורכב שלא כמו

במע"מ. במע"מ לא נתת אתה הוטף קנס מי נהלי. כאן יש אלף ואיות סיבות: כן מגיע או

לא מגיע, התם או לא חתם, מבין או לא מבין. ואז משתמשים בכלי הזה שלא לצורך

לגבי אנשים קטנים. כאמור, אני יכול לנתח ולהראות שגם חלק גדול מן הקנסות

מבוטל. במקרה שהאיש הגיב הוא בא לשלטונות מס הכנסה וקורב לוודאי שהוא מתפשר,

כי מספר הבקשות שמגיע לבית משפט שייך בעיקר לאלה שלא מגיבים על הקנס המי נהלי.

י י הורביץ;

הקושי הגדול של מס הכנסה היה ליצור את ההרתעה שלו בעבירות המהותיות. אם

הוא גומר 80 תיקים במערכת בתי המשפט, ואנחנו בדקנו בדוח 37 שגם גזרי הדין בחלק

ניכר מהמקרים, ואין לנו טענות, הסתימו לא במאסר בנושאים האלה. ואם אתה גומר

תפוקה של כל מערך החקירות בתיקים שהם מאסר על תנאי או. בתיקים שהם קנס וגם גורם

הזמן שעבר עד הענישה משפיע בוודאי על בתי המשפט. נוצר מצב שבו ההרתעה בתיקים

המהותיים למי שהסתכל נכוחה היתה התרעה יחסית מועטה.

די תיכון;

אני מגיע למסקנה הפוכה. הם לא אוהבים את המכשיר הזה של קנסות מינהליים כי

קרוב לוודאי שהוא לא יעיל. והסטטיסטיקה מוכיחה שכנראה הם גם כן הגיעו למסקנה

במשרדי השומה שיש חיים מאחורי כל נישום. כנראה שזה לא עובד כמו במע"מ. ולכן הם

גם לא מרבים להשתמש. אם תסתכל בסכומים ובמספרים הכלי הזה לא אפקטיבי.

היו"ר די מגן;

רבותי, הדברים ברורים. אני מבקש מנציב מס הכנסה ומס רכוש בתוך חודש וחצי

להביא לנו תזכיר. אנחנו נלמד אותו, ואם יהיה צורך לערוך דיון נוסף בענין -

נעשה דיון נוסף.
אי יוגב
חבר הכנסת תיכון, יש נישומים קטנים ויש נישומים גדולים, יש חברות, יש

מנהלי חברות שמקבלים קנסות. זו לא מיקשה אחת.
די תיכון
ודאי שזו לא מיקשה אהת.
די לוי
אנחנו צריכים לפלח את הנתונים.
אי יוגב
יש מקומות שיש לנו קושי לדרוש הגשת דוחות, והכלי הזה עוזר לנו בהעלאת רמת

הצייתנות. משנה לשנה יותר דוחות מוגשים בזמן. אפשר לבדוק בדיוק האם זה תרם או

לא, אבל לדעתנו יש מימשק ישיר העלאה ברמת הצייתנות שלהם והקנס המי נהלי.

דבר שני, יש לנו קרוב ל-80% של נישומים שמיוצגים על ידי מייצגים. אם הם

לא מבינים, כל נייר שלהם בא למייצג והמייצג מסייע בידיהם להבין.



די תיכון;

אני לא מסכים. אני חושב שיש לכם את הכלים ללא קנס מי נהלי. אם אתם עושים

שימוש נכון בכלים, אתם לא צריכים בכלל את הקנס המינהלי.

היו"ר די מגן;

בתוך הנציבות כאשר יכינו את התזכיר הזה אין לי ספק שמר יוגב יהיה בין אלה
שיגידו
תשאירו את זה, זה מגביר את כושר ההרתעה, לא חשוב אם זה מפספס 90%, אבל

זה עוזר לי לתפוס 10% של כרישים. יתווכחו, אבל דורון יגיד את המילה האחרונה

ואנחנו נחשוב עליה פה.

גבי י י שביט;

בנושא סוכני הימורים. כפי שנאמר פה ספרי החשבונות לא נוהלי כמו שצריך.

למעשה דיווח על העמלות ולא דיווחו על מלוא הפדיון והוצאות. בנוסף היו מקרים

שהתירו ניכוי במקור בתיק של יחיד כאשר סוכן ההימורים דיווח כחברה. וגם הכספים

שהוחזקו אצל הסוכנים לא תמיד דווח על משך הזמן שהכספים הוחזקו אצל הסוכן.

לגבי שלשת הנושאים האלה אנחנו בדקנו, ובעקבות הביקורת סגן הנציב לשומה מר

יוני קפלן שלח לפקידי השומה הנחיות הד-משמעיות לדווח על ההכנסות, על מלוא

הפדיון, לא לתת ניכוי במקור ולחייב בהכנסה או מריבית או הפרשי הצמדה או

לחילופין ב-3(ב), לפי הענין.

ההנחיות יצאו ב-20 בדצמבר 1993 לכל פקידי השומה. אנחנו נבדוק בדוחות 1994

אם ההנחיות האלה אמנם יושמו לגבי התיקים של הסוכנים. ברגע שיהיו בידינו כל

הדוחות של 1994 אנהנו נבדוק באמת אם פקידי השומה קיבלו את ההנחיות והתיחסו

להנחיות. היום מגיעים דוחות ל-1994.

די לוי;

מאפריל-מאי 1994 מתחילים להגיע דוחות לשנת 1993. שנת המס מסתיימת בדצמבר.

על פי דין מועד הגשת הדוח הוא סוף אפריל או סוף מאי, מותנה בשיטת ניהול

הספרים. אבל יש גם בקשה לארכות. ויש גם נישומים, שברובם הם מטופלים על ידי

מייצגים, ויש לנו הסדר עם לשכות המייצגים, לשכת רואי חשבון, לשכת יועצי המס,

לפריסה של העבודה שלהם על פני כל שנת המס.

היו"ר די מגן;

במסגרת הודש וחצי שביקשנו לתזכיר הגדול, תעבירו לנו דיווח בכתב גם על

הנושא הזה ואז נוכל לחסוך ישיבה נוספת.

גבי י י שביט;

יש חברות שיש להן אורכות.

היו"ר די מגו;

מה שיהיה בידיכם. כאן אני רוצה לשאול שאלה. אני מבין מה הינחה אותכם

להתיחס אליהם כאל שכירים, לשחרר אותם מהגשת דוחות. האם יש לכם עוד קבוצות

במשק, במפעלים, בחברות של סוכנים כאלה שאתם משחררים ?



די לוי;

הנציב שקדם לי גביש הקים ועדה מיוהדת לטיפול בתיקים קטנים. כתב המינוי בא

ואמר: בואו תבהנו האם צריך גם לנישומים שההכנסות שלהם הן מועטות לקבוע את אותם

כללים שקיימים היום בפקודת מס הכנסה. פקודת מס הכנסה היום לא מאבחנת בין נישום

שהיקף העסקים שלו גדול לבין נישום שהיקף העסקים שלו קטן, לרבות לא מאבהנת גם

מקרים שנישום הוא בעצם שכיר, אבל יש לו גם עבודה נוספת.

באיזה שהוא שלב הוועדה הגישה המלצות ביניים לדוהות מקוצרים, לאי הגשת

דרישה להצהרת הון וכן הלאה. הייתי קורא לזה הקלות פרוצדורליות מאשר הקלות

מהותיות. הוועדה עכשיו מחדשת את הפעולה שלח והיא תגיש לנו שורה של המלצות,

כיוון שיש בהחלט מספר ניכר מאד של נישומים במשק שאנחנו לא מחילים עליהם דין

שונה גם אם הכנסתם מעסק היא הכנסה מאד מצומצמת. אנחנו בוחנים גם בין השאר את

השאלה . האם זאת לא אחת הסיבות לכך שלמעשה יש מספר רב מאד של נישומים שיש להם
הכנסות שאינן מדווחות, מתוך החשש
אני בסך הכל מרוויח עוד 500 או 1000 שקלים,

אם אני אצטרך לבוא לפקיד השומה ולפתוח תיק, אז יהיו לי צרות.

אנחנו מנסים לחשוב על מהלך שנותן טיפול. אגב, בפקודת מס הכנסה לראשונה

נקבעה הוראה מיוהדת בשנת 1990 והיא בהקשר לשכר דירה. יש הוראה מיוחדת 122
לפקודה שאומרת
אם אתה רוצה אתה יכול לבחור בתשלום מס מתוך דמי השכירות בשיעור

של 10% עם פנקס פעם בחודש ללא קשר לחלוטין להגשת דוח שנתי. אדם כזה שהוא לא

נישום שמגיש דוח למס הכנסה בכלל ומשכיר דירה, יכול לבוא ולשלם מס של 10% על פי

פנקס מיוחד בלי להגיש דוח שנתי. להוראה הזאת, למרות שהיא עדיין קיימת בחוק,

היה תוקף משמעותי של שנה אחת. שנה לאחר מכן ניתן גם פטור מכוח הוראה אחרת. זו

לראשונה הוראה מיוחדת בפקודת מס הכנסה שבעצם חורגת מהכללים הרגילים של נישום

שחייב להגיש דוח שנתי.
היו"ר די מגן
אם כך, כדי שלא אתבלבל, מהו ענין השוברים? בוא נעבור לענין השוברים.
הי דוקלר
במערכת ישנם שני סוגי שוברים, שוברים שמופקים על ידי מחשב מס הכנסה שבהם

מוטבעים מראש פרטי הנישום, מספר תיק, שם, כתובת והסכום לתשלום. ויש במערכת

שוברים ידניים. במקרה אם בן אדם איבד את השוברים הממוחשבים, הוא יכול ללכת

לפקיד השומה או למייצג שלו ולקחת שובר תשלום שבו הוא צריך למלא את הפרטים כדי

לשלם את הסכום שהוא רוצה לשלם. הבעיה נובעת רק משימוש בטפסים ידניים. אם הוא

יצא מהמחשב, הרי יש לנו את כל הפרטים.

היתה תופעה והיא קיימת גם היום, שאנשים קשי יום שלא שמים לב כותבים לך על

שובר התשלום משה כהן ומשלמים 1000 שקל. לך תדע עכשיו איזה משה כהן זה, לאיזה

פקיד שומה הוא שייך. יש תופעה יותר חמורה, שאותו משה כהן הוא למעשה משלם עבור

מישהו אחר. הוא לא מציין תעודת זהות, לא שם, לא כתובת.

לכן מקור השיבושים בשוברי התשלום במילוי לא נכון הוא היעדר פרטים

בסיסיים. כי אפילו אם היה נותן לנו שלש או ארבע ספרות מתעודת הזהות שלו, כבר

אז היינו מצליחים לגלות. היו מקרים חריגים שהיה מקום לטיפול יותר מרוכז אצלנו.
ר' זאבי
אפשר לפתור שמי שמקבל את התשלום לא יקבל אותו אלא אם מילא אותו מלא. גם

אם זה פקיד בבנק הדואר, הוראת קבע: לא מקבלים תשלום ממס הכנסה בלי מילוי כל

הפרטים.



חי דוקלר;

זה קשה מאד, אנחנו התקדמנו מאז התקופה ההיא. היה לנו חשבון בירורים כזה

שאליו נצברו כל התשלומים שלא ידענו איזה תיק לזכות. חשבון הבירורים הזה היה

בבנק הדואר. ובאשר לטענה כאילו כביכול משרד האוצר הפסיד הרבה כספים, התשובה

היא שמשרד האוצר לא הפסיד הרבה כספים משום שלפי הוראת החשב הכללי וכל עוד בנק

הדואר היה גוף ממשלתי, זה לא היה משנה מבחינת קופת האוצר אם הכסף היה בחשב

הכללי או בבנק הדואר. שניהם היו גופים ממשלתיים והכסף היה במערכת. זה קיבל

משמעות מסוימת כאשר בנק הדואר הופרט.

מכל מקום, בד בבד עם התהליך הזה אנחנו שיכללנו את שיטת הטיפול בכל

השגויים האלה. אני שמח לבשר לוועדה שבעקבות כלים מיכוניים והוספת כוח אדם

לטיפול באותם שגויים, אנחנו מצויים היום ביתרה לא של 15 מליון אלא ביתרת

תשלומים בסך 450 אלף שקל בלבד. במקום כמה אלפים שהיו בזמנו באותו מאגר יש היום

כמה מאות בודדות. למעשה היום כל שובר משובש נעשה לגביו טיפול והשובר מוקרן

למשרדים האזוריים, במידה ויודעים. המערכת בצורה הרבה יותר משוכללת. הנתונים

מדברים בעד עצמם, ככה שאפשר לראות את הבעיה כפתורה. תמיד יהיו עוד שיבושים,

קשה לזהות את משה כחן מאיפה הוא שילם ולמי מיועד הכסף. בגדול הבעיה נפתרה והיא

היום בהיקפים מצומצמים ביותר.

היו"ר די מגן;

אתה אומר שקביעת הביקורת שאבד חלק מערכם של ה-15 מליון שקל היא לא

נכונה, כי זה חלק מאוצר המדינה. אם כך, אני רוצה להבין את הביקורת.
י י הורביץ
זה היה המצב במועד הביקורת.

היו"ר ד' מגן;

הביקורת אומרת שלנציבות מס הכנסה יש 15 מליון שקל ששוכבים במשך שנים בבנק

הדואר. הערך שנשמר הוא כמובן רק הערך הנומינלי ויש כאן אובדן כספים. בא מס

הכנסה ואומר; מה אתה מדבר, זו אותה קופה.

חי דוקלר;

זה אומר לצאת ידי חובה. קודם היו הוראות של החשב שהוא מנהל את כל תקבולי

המדינה, גם את של מס הכנסה. בזמנו כאשר בנק הדואר היה חלק מהמערכת הממשלתית,

הוראות החשב אמרו לנו; תחזיקו את החשבון של השוברים המשובשים בבנק הדואר, כי

מבחינת החשב הכללי לא שינה לו היכן יהיה הכסף. הנושא הזה קיבל אספקט שונה ברגע

שבנק הדואר הפסיק להיות חלק מהממשלה. לכן צריכים לחלק את זה לתקופה מקום

המדינה ועד לפני ארבע או חמש שנים, שזה היה גוף ממשלתי ואז החשב הכללי ראה בזה

כאילו זה בתוך המדינה, לבין התקופה שזה הפך להיות חברה ממשלתית או כל מצב

סטטוטורי שונה.

בד בבד בשנים האחרונות אנחנו הלכנו וחיסלנו לחלוטין את התופעה הזאת. חלק

בעקבות דוח הביקורת, תגברנו את היחידה.



די לוי;

סעיף 21 בתקציר, בקרה ופיקוח, הוא בעצם החלק המשמעותי. הוא לא בכלל לא

מתיחס לזה מהיבט כלכלי של אובדן רווח ריאלי. גם כאשר הבנק נפרד הוא עדיין

רכושה של המדינה, לכן זאת לא הנקודה. הנקודה היא שהתברר שיש שוברים משובשים.

שובר משובש זה אומר בעצם שאדם ששילם כסף חשבונו לא מזוכה. חשבונו לא מזוכה,

הוא מתחיל לקבל קנסות. מתחיל טרטור של לך ושוב, עם קנסות למיניהם, עם ריבית,

עם הפרשי הצמד. מתחילה התדינות בינינו לבינו. הבעיה היא מעבר לאובדן הכלכלי של

שמירה אך ורק על ערך נומינלי.

לכן זו הנקודה לביקורת המשמעותית ביותר כפי שאני רואה אותה והיא

הדומי ננטית.

אי דויזון;

לא נכון לקבוע שלא היתה עלות לכסף הזה ביתרות שנצברו. כאשר נישום דרש

זיכוי, הוא זוכה בפדיון ערך ושולמה לו ריבית.

די לוי;

אני הושב שזו הביקורת המשמעותית ביותר כפי שאני רואה אותה ואני שמח.

היו"ר די מגן;

אני רוצה לסכם את הישיבה הזאת. את ענין המעקב אחרי העלמות מס נעשה

בהזדמנות אחרת. גם לא ציינתי אותו בסדר היום עם פתיחת הישיבה. במהלך הדיון

היום התעורר סימן שאלה אודות האפקטיביות והנחיצות של החוק מ-1987 להטלת קנסות

מינהליים. נציב מס הכנסה ומס רכוש יבדוק את הנושאים ובתוך חודש וחצי אנחנו

נקבל נתונים כדי שהוועדה תוכל לערוך יחד עם הנציבות ומשרד האוצר חשבון נפש בכל

מה שקשור בקנסות המינהליים.

לגבי הטיפול בסוכני הפיס וספורטוטו נקבל מהם תשובה בכתב. ענין דוח מעקב

על העלמות מס - נעשה בהזדמנות אחרת.

אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.20

קוד המקור של הנתונים