ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 03/10/1994

ממצאי מעקב - אכיפת תקנים - עמי 712 בדו"ח 44; מערכת ניהול הכספים - עמי 692 בדו"ח 44; ענף המזון - הגבלות בייבוא ופיקוח על המחירים עמ' 673 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; פיתוח אזורי תעשייה - עמי 705 בדו"ח 44; תקציר לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ענף המזון - הגבלות ביבוא. ופיקוח על מחירים

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 253

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. כ"ח בתשרי התשנ"ה (3 באוקטובר 1994), שעה 10:30

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די מגן

ש' יהלום

רענן כהן

מוזמנים; מבקרת המדינה מ' בן-פורת

שר התמ"ס מ' חריש

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

י' שניר - מנכ"ל משרד התמ"ס

שי לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה

אי דוידזון - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

ר' טאטי - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

סי מילשטיין - מנהל ביקורת ראשי

אי בניהו - יי " "

מי גוטרייך - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

י' בן-טוב - יועץ שר התמ"ס לעניני פיתוח

אי בר - סגן מנהל מינהל המזון

גי דויטש - ממונה על התקינה

מי וייס - חשב משרד התמ"ס

ני לביא - הממונה על הביקורת הפנימית

י' לוי - מנהל חטיבת המזון

ר' קרינגל - הרשות להגנת הצרכן

מי איתן - משרד הכלכלה והתכנון

יועץ משפטי; אי שניידר.

מזכיר/ת הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; 1. ענף המזון - הגבלות בייבוא, ופיקוח על המחירים -

עמ' 673 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

2. מערכת ניהול הכספים - עמי 692 בדו"ח 44

3. פיתוח אזורי תעשייה - עמי 705 בדו"ח 44

4. ממצאי מעקב - אכיפת תקנים - עמי 712 בדו"ח 44



ענף המזון - הגבלות בייבוא ופיקוח על המחירים

עמ' 673 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

היו"ר ד' מגן;

אני פותח את ישיבת הוועדה. זוהי ישיבתה השלישית של הוועדה המוקדשת למשרד

התמ"ס, ונקיים גם ישיבה רביעית.

רענן כהן;

יש לי הצעה דחופה לסדר היום: לפני מספר חודשים הגשתי תכנית כוללת בנושא

שירות המילואים. רוב הנטל של ימי המילואים נופל על 30 אחוז מחיילי המילואים, בעוד

ש-50 אחוז מאלה שהיו צריכים לשרת במילואים אינם משרתים. נוצר פער מדהים מבחינת

ניצול אנשי המילואים וימי המילואים. רק שכבה דקה של אלה המתגייסים לצה"ל ומשרתים

במילואים, נושאת בנטל הכבד של המילואים. חייל קרבי משרת במילואים פי 4 יותר

מחייל שאינו קרבי, וב-1997. כאשר עודף כה האדם יהיה אף גדול יותר, הוא ישרת פי 10

יותר מחייל שאינו קרבי. זהו עוול הזועק עד לב השמיים. יש לעשות את כל המתבקש מן

החוק, כדי להעמיד לדין את אלה שאחראים על יצירת המצב הזה.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;

על-פי אלו תקנות נעשה הגיוס למילואים?
רענן כהן
לא ברור לי אם יש תקנות. ברור לי שמשהו לא בסדר.

שי יהלום;

הדברים נעשים על-פי החוק. הצבא מחליט שיחידת צנחנים חיונית לו יותר מיחידה של

שק"מיסטים.

רענן כהן;

כתוצאה מכך נוצר מצב בו חלק גדול מהחיילים אינם שותפים כלל לעול הבטחון, בעוד

שחלק אחד נושא בעיקר הנטל. כתוצאה מכך נפגעת המוטיבציה לשרת במילואים, מצב אשר

פוגע גם בבטחון המדינה. מאחר וכולנו צריכים להיות שותפים לנשיאה בעול הבטחון, יש

צורך בבדיקה יסודית של הנושא.

אני מבקש להעביר למבקרת המדינה את החוברת הסודית שבידי, חוברת אשר לא הופצה,

ובה מופיעים כל הנתונים שאני מתייחס אליהם.

י י הורביץ;

מי הכין את החוברת?

רענו כהן;

אני כחבר כנסת. שותפים להכנתה האלופים משה נתיב ועמוס ירון, שהיו ראשי אכ"א.

כן שותפו בהכנתה מנכ"ל הבטוח הלאומי, תא"ל צבי שור, יועצו הכספי של שר הבטחון,

וחברה ליצירת מודלים כלכליים. ניסיתי לתת ביטוי לכל המערכות. המספרים המופיעים

בחוברת הינם בדוקים.



מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אקבל בשמחה ואקרא בענין.

ד' מגן;

צריך להיות ברור שהבר הכנסת רענן כהן הגיש את ההומר למבקרת המדינה, ובמידה

והוועדה תוכל לתרום, תעשה זאת בהתייעצות עם מבקרת המדינה ותקיים דיון.

רענו כהן;

ועדת ביקורת המדינה צריכה לקיים את הדיון האמיתי.

היו"ר ד' מגן;

אנו עוברים לסעיף הראשון בסדר-היום, אבקש להקריא את תקציר דו"ח מבקר המדינה.

א' בניהו;

(מקריא את תקציר הדו"ח - מצורף לפרוטוקול)

היו"ר ד' מגן;

אדוני השר, מן הביקורת עולה שמדיניות הייבוא היא מדיניות לא ברורה. רק

יבואנים המכירים את האחראים על מתן רשיונות הייבוא, יודעים כיצד לבצע זאת. אין

פרסום פומבי אודות המדיניות, יתרה מזו: כאשר הממשלה מקבלת החלטות על ביטול הצורך

ברישוי, אחד הגורמים במשרד ממשיך שנתיים לאחר קבלת ההחלטה, לדון בהענקת היתרים.

כלומר גם במשרד לא כולם יודעים מה המדיניות, מהן התקנות ומהם החוקים החדשים.

מתקבל הרושם העגום, שקבוצת יבואנים מתוחכמת, יודעת לאתר את נקודות התורפה של

המשרד כדי להפיק רווחים קלים. המחירים מאמירים, הציבור משלם יותר וזהו מצב

פרדוקסלי, כאשר המדיניות היא שווקים פתוחים והורדת מחירים.

בעקבות הביקורת, היינו רוצים לדעת מה נעשה כדי לתקן את המצב.

רענן כהן 1

מחירי ירקות ופירות הם בשיא, וייבוא היה יכול להוזילם. יש כאלה אשר טוענים כי

ניתנים רשיונות יבוא, והם נמסרים תמורת כסף לייבואנים אחרים. האם זה נכון?
א' בר
זה נכון.
י' לוי
זה קורה.
רענן כהן
אם זה קורה, זה מצב חמור מאד. השאלה היא כיצד אנו מבטיחים שרק מקבל הרשיון

יוכל לייבא.



שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אבקש מן המנכ"ל ומעוד כמה מן האחראים בתחומים השונים, למסור הבהרות לגבי מה

שנעשה בעקבות הביקורת. לאחר-מכן אוסיף מספר דברים עקרוניים, תוך ראיית הנושאים

העובדים על הפרק, גם בעקבות הסכמי גא"ת. סוגיה עקרונית מענינת שאנו מתלבטים בה

היא, איד מקיימים מדיניות משותפת למשרד התעשיה והמסחר ולמשרד החקלאות.

היו"ר ד' מגן;

אבקש להתייחס ליחסים שבין משרד התמ"ס למשרד החקלאות, וכן לעניני הדת - שנת

שמיטה והרבנות, והקשר שלהם למוצרים חקלאיים.

י י שניר;

אבקש לסעיף שהוזכרו כאן אחד לאחד. אחד הדברים שהביקורת ביקשה, ובצדק, הוא

שנפרסם רשימה של מוצרים שייבואם אסור או מוגבל במיכסה. רשימה זו תתפרסם בשבוע

הבא, והיא תעודכן מדי פעם בפעם, בהתאם להחלטתי.

שי יהלום;

מה שאתה אומר הוא שלמרות שהייתם צריכים לפרסם את הרשימה הזו על-פי החלטת ועדת

השרים לתיאום לאחר חודש, אתם מפרסמים אותה אחרי חצי שנה.

י' שניר;

נכון. זוהי תוצאה של בירוקרטיה פנים-משרדית בלתי מוצדקת.

ישנם מוצרי מזון שרישוי הייבוא שלהם ניתן לכל דורש, אבל למרות זאת קיים

סרבול מסוים בגלל הצורך ברישוי אוטומטי. לאחרונה בוטל גם הצורך ברישוי אוטומטי.

היו מקרים בהם המשרד הגן על מוצרי מזון באופן מוחלט, באמצעות איסור יבוא.

מדובר גם במוצרים המיוצרים על-ידי מונופולים. המשרד בעד תחרות המורידה מחירים

ומשפרת את איכות המוצר. במסגרת זו אישרנו הקמתו של מפעל חדש לייצור טוגנים,

באזור התעשיה של באר-טוביה.

שי יהלום;

הקמת המפעל היא בעקבות תנאי שהעמידה חברה שנכנסה ארצה (מק דונלדס).

י י שניר;

אנו בעד פתיחת השוק. מר טורבוביץ' הוא אשר עוסק במשרדנו בנושא המונופולים,

ונעשה ככל האפשר על מנת להרבות בתחרות.

אשר לוויכוח עם משרד החקלאות בנושא השמן, אבקש מראש מינהל המזון, יורם לוי,

להרחיב את הדיבור.

ש' יהלום;

אני מבין שמשרד החקלאות פועל לא על-פי קריטריונים של תחרות, ומה שמדריך אותו

היא ההגנה על המגדלים והחקלאים. משרד התמ"ס מקבל בדרך-כלל את מה שאומר משרד

החקלאות, או שמגיע לפשרה איתו. אם ממשלת ישראל מחליטה שמשרד החקלאות הוא הקובע,

והקריטריון הקובע הוא הגנה על תוצרת הארץ - בסדר, אך נראה לי שמשרד החקלאות פועל

על-פי קריטריון אחד, שאיני יודע אם הוגדר פורמלית, ואתם מקבלים אותו בדרך-כלל.

הושאלה היא אם לא צריך היה להושיב את שני השרים עם שר האוצר, ולקבוע את

הקריטריונים. מוצרים חקלאיים שלא יענו על הקריטריונים, יהיו פתוחים לתחרות. משרד

החקלאות ימשיך להגן על החקלאים ויהרוס את החקלאות, ואתם תקבלו את דעתו. האם



הממשלה פועלת לפתרון מן השורש.

י' לוי;

אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם: כל מי שמסתכל על מדפי המזון, יראה שמיגוון

המוצרים המיובאים הוא אדיר. יבוא מוצרי המזון גדל בשנים האחרונות במאות אהוזים,

הן מבחינת הכמות והן מבחינת הסוגים. מדיניות המשרד היא לפתוח את היבוא בפני

מכסימום מוצרים, ולייעל את היבוא ואת השיווק של מוצרים אלה. נכון שיש מספר

מצומצם של מוצרים שהם על הגבול שבין מוצרים חקלאים למוצרים מעובדים, למשל שמן זית

או טוגנים. דו"ח מבקר המדינה מונה את המוצרים אשר נחשפו ליבוא בשנה האחרונה.

סרדינים הם המוצר האחרון שעדיין לא נחשף, וגם הוא ייחשף בקרוב.

שי יהלום;

לגבי מוצרים תעשייתיים, אתם לא שואלים את משרד החקלאות. ישנם מוצרים שלגביהם

אתם שואלים לחוות דעתו של משרד החקלאות, כמו שמן זית וטוגנים, ומוצרים מעטים

שלגביהם היבוא אסור לחלוטין. האם תוכל לומר לנו מהו נפח הייבוא של מוצרים אלה

בדולרים?

היו"ר ד' מגן;

ביום שישי קראתי שסגנית השר יוזמת יבוא שמן זית, וזאת בגלל בעית הזיופים

בארץ.

י' לוי;

בעקבות ההודעה שפורסמה מתגבשת החלטה פנים-משרדית.

היו"ר ד' מגן;

מדי פעם אנו עושים שרות לציבור ומפרסמים הודעה לתקשורת, וכדאי היה שתרחיב

בנושא זה. אם ייאמר שהוועדה שמעה כי קיימת תופעה של זיוף שמן זית ודבש, אולי ישים

הציבור לב לבנה שהוא קונה.

י' לוי;

אני מעדיף לא לשלוף נתונים מן השרוול. הייתי אומר שמדובר בכ-5 אחוז מכלל

היבוא.

נושא ההיטלים הוא נושא נפרד. בכל מוצר יכול להיות היטל אשר בא לשקף את העובדה

שיש סבסוד לסוכר, למשל, בשוק המשותף.

שי יהלום;

אני מדבר על העקרון. אני יוצא מתוך הנחה שהדו"ח של מבקר המדינה מחייב תחרות.

אם המדפים מלאים במוצרים מיובאים, אבל מתברר שמחירם פי שניים ממחיר תוצרת הארץ,

לא הועלנו מאומה .צריך לקבוע מס הוגן, כדי שתחרות תתקיים.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

על מדפי הסופרמרקט אין מוצרים שאין להם קונים.

י' לוי;

ישנו חוק היטלי ביטחה, וההיטלים נידונים בפורום ממשלתי ובבית הזה, אשר מאשר

אותם. הייתי אומר שהמסוי היום סביר. הוא עבר הורדה משמעותית לאורך השנים. הוא היה

פונקציה של מדיניות החשיפה של הממשלה.



ש' יהלום;

דו"ח מבקר המדינה אומר שלמשרד אין מתכונת קבועה לעדכון שוטף של סכום היטלי

הביטחה, כנדרש עקב שינוי מהירים בינלאומיים. יש מוצרים שההיטל על יבואם נקבע לפני

שנים רבות, ולא נבדק מאז. ההיטל על דגים נקבע לפני 20 שנה. בסעיף 6 לדו"ח הביקורת

נאמר כי ההיטלים על כמה מן המוצרים היו גבוהים מן- הנדרש, ולכן זכתה תוצרת הארץ

להגנת יתר. אמנם קונים את המוצרים המיובאים, אך התחרות אינה יעילה. מבקרת המדינה

אומרת שאינכם פועלים על-פי החוק ואינכם מעדכנים את ההיטלים.

י י שניר;

בעקבות הביקורת קבענו נוסהאות הדשות להישוב היטל הביטחה, על מנת שהמוצרים

המיובאים יוכלו להתחרות בתוצרת הארץ.
י' לוי
שמן זית הוא מוצר מוגן, בגלל הצורך בהגנה על זיתים. הייבול הוא דו-שנתי,

כלומר יש שנים בהן היבול אדיר, ואין מה לעשות עם כל הזיתים, ויש שנים בהן היבול

דל ויש צורך ביבוא. הבעיה היא בהערכת גודל היבול בכל שנה. כאשר נקבעת הכמות

החסרה, צריך לקבוע את ההיטל המתאים המתחשב גם בסבסוד בארץ המקור של שמן הזית.

התנהלו דיונים משותפים למשרדי החקלאות והתמ"ס, וההיטל שנקבע מבטא את אמצע הדרך

בין שניהם.

ש' יהלום;

מה אתם עושים כדי שהביקורת הזו לא תחזור בעוד שנתיים?

י' לוי;

הביקורת היתה ענינית. קיבלנו אווזה ותיקנו.

היו"ר ד' מגן;

מי הרפרנטים שלך במשרד החקלאות?

י' לוי;

דליה הראל - סמנכייל תכנון במשרד החקלאות, צבי אלון איתו אנו עומדים בקשר

בנושאים הבינלאומיים ואמיל בניהו. אנחנו נפגשים ברציפות, וגם המנכ"לים מקיימים

פגישות. המשרד שואף להגיע למצב בו ייקבע היטל אשר יגן על החקלאי הישראלי, אך

ייאפשר יבוא לאורך כל השנה. זוהי המדיניות המקובלת על שלושה משרדים.

י' שניר;

השום הוא מוצר חקלאי טהור, והטיפול בו עבר למשרד החקלאות.

המיכסה השנתית לדגים בוטלה, ויבוא הדגים הקפואים הוא חופשי.

היו"ר ד' מגן;

האם מגדלי הדגים יודעים על-כך?



י' לוי;

כן. בגלל ההסכמים הבינלאומיים, מדינת ישראל הסכימה למיכסת יבוא גדולה המבטלת

כל הגבלה על היבוא. הודענו על-כך למשרד החקלאות ולכל הגורמים.

שי יהלום;

אשר למחית שום, אתם ממשיכים לההליט?

יי לוי;

כן.

י י שניר;

אני מגיע לסעיף 9: בעקבות הדיונים עם הקהיליה האירופית ובעקבות הביקורת,

קבענו מתכונות. נוכל לספק לוועדה את הנוסהאות.

שי יהלום;

השאלה היא כל כמה זמן אינם מבצעים את הבדיקה.
י' לוי
כל 3 חודשים.

שי יהלום;

כלומר ממצאי הביקורת לפיהם במשך שנים רבות לא נערכה בדיקה, אינם קיימים יותר.

י' לוי;

אני חולק על-כך שלא נעשתה ביקורת. על-פי רוב לא היה צורך לשנות את המיסוי.

י' שניר;

אנו מעדכנים את המהירים כל 3-4 חודשים. נשלה לוועדה את מתכונת העדכון.

שי יהלום;

כלומר אין מסמך שלא נבדק?

י י שניר;

נכון.

היו"ר ד' מגן;

אלו דגים אינם פתוהים היום ליבוא הופשי?

י' לוי;

דגים חיים או צוננים. רק על דג הפורל יש הגנה מוחלטת, ואין מאפשרים לייבאו.



י' שניר;

אני עובר לסעיף י"א: נקבע נוהל, ואנו בודקים שלושה סוגי מוצרים על-פי שלושה

מועדים.

א' בר;

הביקורת מקובלת עלינו. צריך להיות ברור מי נבדק כל שנה ומי נבדקת מעת לעת.

לא היה מקובל עלינו שצריך לבדוק כל מפעל הנמצא בפיקוח וזאת כל שנה. הפיקוה צריך

להבטיה רמה סבירה של התנהגות תחרותית, אבל מצד שני לא יטיל נטל כבד מדי על המפעל,

ולא יטיל עליו כבלים בירוקרטיים. אם נקבע מחיר בינלאומי, למשל לפוליאתילן, לא

צריך לבדוק זאת כל שנה. אם המפעל יעיל ורווחיותו גבוהה, תבוא עליו הברכה - ובלבד

שלא יגבה מן הצרכנים הישראלים מחיר יותר גבוה מהמחיר הבינלאומי. ישנן דוגמאות של

מפעלים שהם על גבול התחרותיות. עדיין קיימת לגביהם מדיניות של פיקוח על המחירים,

אך בגלל מדיניות החשיפה של הממשלה, גדלה בשנים האחרונות במידה ניכרת התחרות בשוק,

עד כדי כך שהם לא מצליחים למצות גם את המחירים שאנו מאפשרים להם לגבות.

ברור כי הכללים חייבים להיות ברורים, ולכן הנהגנו חידוש: שלוש רשימות של

מפעלים. ישנם מפעלים הנבדקים כל שנה, ישנם מפעלים הנבדקים אחת לשנתיים-שלוש עד

ארבע שנים, ומפעלים כמו לייצור פוליאתילן, שלא צריך כלל לבדוק את רווחיותם.

הפיקוח שלנו הוא קבוצות ריכוז בשוק, דהיינו מונופולים וקרטלים. אם קיימת סכנה

שהמונופול יגבה מחירים שהם הרבה מעבר למחירים התחרותיים, ועל-פי נסיון העבר הוכח

שהוא עשה כך, אנחנו בודקים מפעל כזה כל שנה. למשל, המפעל לייצור מלט השולט שליטה

בלעדית בשוק המקומי. מפעל כזה נבדק כל שנה, אבל יש מפעלים שמצבם המונופוליסטי

הרבה יותר חלש, ועל-פי שיקול הדעת שלנו ובהתחשב במערך הייצור של המפעל רמצב השוק,

אנו בודקים אותו לעיתים קרובות יותר.

ש' יהלום;

הקביעה אם מפעל חזק או חלש נתונה לשיקול-דעתכם. כיצד אתם קובעים זאת?

א' בר;

עוצמת השוק הוא הכח שיש ליצרן להעלות מחירים, מבלי שתיפגענה מכירותיו. גם אם

יעלו מחר את מחירי המלט פי שלושה, הקבלנים ימשיכו לקנותו, כי אין יבוא ואין

יצרנים מתחרים בארץ. שנית, עלות המלט בהוצאות הבניה קטנות ונבלעות ביתר- העלויות.

שלישית, אין תחליף למלט בבניה.

לעומת זאת ישנו מפעל לייצור תחליף חלב אם לתינוקות, והוא שולט ב-50 אחוז

מהשוק, אך יש שני יבואנים מתחרים, ולכן המפעל בארץ אינו יכול לעשות כאוות-נפשו.

שי יהלום;

לגבי כל מוצר אתה יכול לבדוק את קשיחותו, ואהה יכול לקבוע מיהם המפעלים

שתבדוק את מחיריהם, ואז לא תהיינה אליך טענות. מה שמטריד אותי הוא שיש הרבה

מוצרים גבוליים, שלגביהם עלול להיות מקום לשרירות-לב. מדוע אי אפשר לקבוע

קריטריון ברור לעוצמת השוק של מפעלים שונים.

א' בר;

כל מה שאני צריך הוא לקבל החלטה על-פי קריטריונים ולא על-פי שיקול-דעת. זהו

אולי המצב האופטימלי, אך במציאות לא קיים מצב כזה. בבית-הדין להגבלים עסקיים

מתקיימים דיונים חוזרים ונישנים על עוצמת השוק של החברות השונות. אם הממונה על

ההגבלים העסקיים חושב שלמפעל מסוים יש עוצמת שוק גדולה, ואילו המפעל חישב שעוצמת

השוק שלו קטנה יותר, הם מתדיינים לפעמים חודשים בבית-הדין, עד שמתקבלת הכרעה.

שיקול הדעת הזה מורכב מגורמים שונים, שהשליטה המוחלטת בשוק היא רק אחד מהם.



למשל, השאלה אם יש למפעל מערכת שיווק עצמאית או שהוא תלוי במשווקים אחרים. שאלה

אחרת היא, מה גובה מחסומי היבוא.

ש' יהלום;

לכל מרכיב תיתן את מספר הנקודות שלך, ותאמר כי מה שנמצא מעבר לנקודות האלו,

תבדוק אותו. אני כאזרח רוצה לדעת כי אתה בודק על פי קריטריונים שנקבעו על-ידי

כלכלן.

א' בר;

אני חושב שלא כל דבר ניתן לבדוק באופן כמותי.

היו"ר ד' מגן;

הרשימה שהגשת היא בעקבות דיון בהנהלת המשרד?

י י שניר;

כן, בעקבות דיון עם המפקח על המהירים.

שי יהלום;

האם אפשר לקבל את חוות-דעת אנשי מבקר המדינה, האם ניתן לקבוע קריטריון בנושא

זה?
מבקרת המדינה מי בן-פורת
עד כמה שהבנתי, זה קשה.

ס' מילשטיין;

יש כאן אינטראקציות רבות, ואני הושב שמר בר הציג את הדברים כמו שהם. מצב

אידאלי קשה להשגה, או שהוא יקר באופן בלתי רגיל. לכל ענף צריכה להיות מערכת

ניקוד שונה. הרצוי ביותר הוא להתקרב למצב אותו הצגת. אני הושב שבמסגרת השיטה

הקיימת, צריך לעשות כמה שיותר.

שר התעשיה והמסחר מ' חריש;

מה שאתה רוצה לתקן, לפי דעתי, הוא דווקא בנושאי מדיניות.

היו"ר ד' מגן;

כיצד קורה שאתם מבקשים כמה שנים ממפעל לתת נתונים, והוא אינו מעביר אותם.

לעומת זאת, כאשר הוא מבקש להעלות את המהירים, אתם נענים לו מיד.

א' בר;

מקרה כזה הוא נדיר. אס זה קרה, היה זה מישגה. הסנקציה היחידה שיש לגו כלפי מי

שלא מגיש לנו נתונים, היא אי אישור העלאת מחירים. בימים אלה הודענו לענף תחנות

הקמח שלא ניענה לדרישה להעלות את מחירי הקמח. קורה שהמפעל מודיע לנו כי שלח את

הנתונים, ומבקש העלאת מחירים. אנו מאשרים לו העלאת מחירים, בכפוף לתוצאות הבדיקה.



שי יהלום;

דו"ח הביקורת עוסק בדיוק בדוגמה שנתת. הוא אומר שאתם מעלים מחירים ולא

מורידים. בעלי טחנות הקמח לא יקבלו אולי אישור להעלאת מחירים, אך אתם לא

מורידים להם מחירים, כאשר הם יורדים בעולם.
היו"ר ד' מגן
התמונה המתקבלת היא שאתם מתבטלים בפני המפעלים. כאשר אתם חושבים שצריך להוריד

מחירים, הם נוקטים בסחבת מתוחכמת של שנה וחצי, ובינתיים עושקים את הצרכנים. אתם

לא מקזזים להם מחירים ולא עושים חשבון רב-שנתי.

א' בר;

המקרים בהם המפעלים לא מספקים נתונים מעטים ביותר. כל שנה אנו מקבלים דו"חות

מעשרות מפעלים. יש מקרים ספורים בהם הבעיה קיימת. דו"ח המבקר אומר, ובצדק, כי

בשנת 1992 צריך היה להוריד את מחירי הקמח, אך הם לא הורדו. אני יכול לומר שזו

היתה טעות, זו היתה תוצאת המעבר לשיטת פיקוח חדשה על מכירת קמח. נשמעו הרבה

טענות על השיטה הקודמת, בדקתי את הענין והנהגנו שיטת פיקוח חדשה. בשנת 1993 ובשנת

1994 הורדנו את מחירי הקמח. ב-1993 ב-9 אחוז וב-1994 בערך באותו שעור. כאשר צריך,

אנו מורידים את המחירים.

בתקופת האינפלציה הגישה היתה שמחירים רק מעלים. יצרן היה מגיש בקשה להעלאת

מחירים, לאחר שהתשומות נבדקו, ואנו היינו מאשרים. החוק לא שקל את האפשרות שעם

פיקוח אפשר גם להוריד מחירים. בענין זה קיימנו דיונים עם משרד המשפטים, ומצאנו את

הדרך להוריד מהירים. כך עשינו לגבי הקמח, למרות מחאות הענף ולמרות הדבורים על

אפשרות השבתה של הטחנות. מה שאמרתי מתייחס לשנה שעברה. השנה לא קיבלנו דו"חות

כספיים, אך למרות זאת, אם צריך יהיה להוריד מחירים, נוריד או לא נעלה כאשר יגיע

הזמן להעלות. העדכון השוטף של המחירים נעשה על-פי התשומות. אנו מקבלים אנפורמציה

ישירה על מחירי החיטה מן הבורסה בשיקגו. הדבר השני הוא דו"ח מחירים בסיסי, אותו

אנו צריכים לקבל אחת לשנה. לא קיבלנו אותו. מכיוון שכך, גם אם המחירים יעלו, לא

נאשר את העלאתם.

י י שניר;

אני עובר לסעיף י"ב; מדובר על מחירונים חדשים שלא סופקו. כיום מסופקים

המחירונים על-ידי כל המפעלים, וכל היתר חדש שאנו נותנים, אנו מתנים בקבלת מחירון

מעודכן.

א' בר;

בשעתו התרנו העלאת מחירים בשעורים אחוזיים, והמבקרת העירה ובצדק כי כתוצאה

מכך איבדנו לפעמים את הקשר עם מה שקורה בשוק. מדובר במפעל שבמשך שנתיים חרג מכל

האישורים שניתנו לו, בשעור של 3.2 אחוז. התברר ש-1.7 אחוז מן החריגה נבעו מעליה

בשעור מס ערך מוסר ב-1991. אשר ל-1.5 אחוז שלא קיבלנו לגביהם הסבר מתקבל על הדעת,

הורדנו אותם מן המכסה של המפעל.

ס' מילשטיין;

חלק גדול מן הפיקוח על המחירים של המשרד, מושתת על הפיקוח שהצרכנים מפעילים

ופחות על המפקחים של המשרד. אם הצרכן אינו יודע מה המחיר לאחר ההעלאה, אין הוא

יכול לפקח עליו. מעתה יהיה המחיר כתוב.



שי יהלום;

מה הסנקציה הקבועה בחוק על העלאת המחיר מעבר למותר?

א' בר;

אם היצרן פעל בניגוד להיתר, זוהי עבירה ואפשר לתבוע אותו עליה.

שי יהלום;

האם במקרה הספציפי הזה, העמדת את היצרן לדין?

א' בר;

לא. איני חושב שצריך להעמיד לדין מפעל שהפקיע את המחיר במשך כמה שנים, איני

חושב שזו הבעיה. בכיוון ההפוך, ישנם מפעלים שמגיעות להם הטבות, ואין הם מבקשים

אותן בזמן, מתוך חוסר ידיעה או בטלנות. זו אינה מכונה מושלמת. אם היתה חריגה

משמעותית, ניתן היה לייחס אותה לכוונת זדון להפקיע מחירים, היינו נוקטים באמצעים.

יש מקום לקנות את המפעל, כלומר לדאוג לכך שהרווח לא ישאר בכיסו.

שי יהלום;

השאלה היא אם אתה מצהיר לפרוטוקול, שזה מה שייעשה.

א' בר;

בהחלט כן.

רענן כהן;

הערה ובקשה מהשר וממבקרת המדינה; ברוב המקרים מגיעים אלינו נושאים שמתברר

לגביהם כי הסנקציה הקבועה בחוק למי שמפר אותו, איננה מבוצעת. בכך אנו פוגעים

בקיום החוק ואיננו מבצעים את תפקידנו כהלכה. צריך להפעיל מדיניות כוללת של הפעלת

סנקציות במקום שהדבר נדרש.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה לצטט משפט מדו"ח המבקר; שיטת המכסות מגדילה בדרך-כלל בלא צורך את

רווחי היבואנים על חשבון הצרכנים. שיטת ההגרלות יוצרת שוויון בין היבואנים, אך

אינה מבטלת את רווחי המיכסה שהם פסולים. ובהמשך מציע המבקר; מכרז שבו התחרות

תהיה על הסכום שישולם למדינה תמורת הרשיון. בדרך זו מחיר המוצר לא ייקבע בדרך

מינהלית אלא בהתאם לכוחות השוק.

י י שניר;

להורדת מחירי החיטה התייחס מר בר. אשר להגרלות; לאחר הביקורת על השיטה,

קיבלנו חוות-דעת משפטית שהן חוקיות. נבדוק גם את מה שהוצע כאן על-ידי המבקרת,

באשר למכרז על המחיר. אני רוצה להתייחס לנושא הקריטריונים שהוזכר על-ידי חבר

הכנסת יהלום; אני חושב שיש מקום לשבת עם משרד החקלאות, ולנסות להגיע

לקריטריונים, כדי לא להתווכח כל פעם מחדש על מיכסה זו או אחרת.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

אני רוצה להתייחס לשאלות העקרוניות יותר העומדות על הפרק; אין ספק שבשיטה של

רישוי, מיכסות וכדומה, יש בדרך-כלל תופעות שליליות בדרגות שונות. לכן המגמה היא

לצמצם במידת האפשר את השימוש בכלים האלה. אני מסכים להערה שהיועץ, שההגרלות מתקנות

חלק מן הענין. האלטרנטיבה היא להיכנע ללחצים, לאלימות, או לאינטרסים מסוגים



אחרים דבר שנתקלתי בו עם כניסתי למשרד. הגעתי למסקנה שהפרטת הבשר עדיפה עם חקיקה

השומרת על הסטטוס-קוו, רק כדי להוציא את המסחר בבשר מידי הממשלה. אחת התופעות

השליליות ביותר היתה בנושא זה. זה מעורר בעיות גם מסוגים אחרים: היינה בעיה כיצד

להבטיח תקופת מעבר בייבוא הבשר, עם הפסקת הייבוא על-ידי הממשלה, כדי שלא נישאר

ללא בשר. שתי החברות השולטות היום על 80 אחוז מייבוא הבשר הן "תנובה" ודוד עזרא.

אנו מקיימים דיונים תכופים על השאלה, כיצד מתמודדים מול מונופול כזה. בין היתר,

אנו משתמשים במלאי החירום, כדי להבטיח תחרות חופשית וכדי להפעיל עליהם איום

מסוים. אם מחיר הבשר היה עולה לקראת החגים, היינו מוציאים בשר ממלאי החירום של

הממשלה, כדי להבטיח שהמחירים לא יעלו.

אין לי ספק כי לאורך זמן השיטה תיצור תחרות, והממשלה צריכה לעמול כדי להבטיח

שהתחרות תתקיים. אני יכול להביא עוד דוגמאות רבות, אך אתייחס רק לאחת, בגלל
הבעיתיות שלה
יבוא חיטה וטחנות קמח. המצב מבחינת הנתונים הכלכליים הוא אבסורדי.

המדינה כבלה את עצמה בסידרה של הסכמים שאינם מאפשרים לנהל מדיניות מתקבלת על

הדעת. יבוא החיטה מבוסס על הסכם הסיוע האמריקאי וממומן כחלק מהסיוע האמריקאי, אך

הוא גורם לכך שבשנים האחרונות יובאה חיטה יקרה יותר מזו שהיתה דרושה, לו היינו

חופשיים לקנות חיטה, בערבוב בין האירופאי לאמריקאי. ערבוב כזה היה מוריד את

המחירים של החיטה האמריקאית, שהיא הטובה בעולם. בנוסף לכך , הממשלה מחוייבת

מבחינת מדיניותה, בהגנה על כמות מסוימת של חיטה המיוצרת בארץ. זה התחיל בהגנה על

מגדלי החיטה בארץ, כדי להבטיח שכמות מסוימת תיוצר בארץ, אבל זה הפך למחוייבות

כלפי המגדלים. בשנים מסוימות עודדנו הפעלת טחנות קמח בארץ, וכתוצאה מכך קיים

היום עודף כושר ייצור. הבעיה סבוכה עד כדי כך, שברגע מסוים חשבתי שעלינו להתמודד

עם יסודות המבנה הזה. הודענו לאמריקאים כי אנו רוצים לפתוח את המשא-ומתן בשאלה,

איזה סוגי גרעינים נייבא מארצות-הברית, כדי לפתוח את מעגל הקסמים הזה. כל כמה

חודשים אנו עומדים בפני איום של טחנות הקמח בהשבתת הטחנות. אחת השאלות הנבדקות

היא, האם במצב חירום כזה נוכל לייבא קמח במקום חיטה.

אני יכול להוציא מתוך הרשימה המוזכרת בביקורת עוד שורה של מצרכים, גם בכל

הנוגע לפיקוח על המחירים וגם בכל הנושאים שלגביהם יש מגבלות על היבוא. בתקופת

המעבר אנו צריכים לחזק את תודעת הצרכנות של הצרכנים. כתוצאה ממימצאי הביקורת לפני

שנתיים-שלוש, שהעלו כי כח האדם העומד לרשות הפיקוח אינו מספיק, קיבלנו תוספת

כח-אדם במחוזות, אך התוספת איננה עומדת ביחס ישר למה שמוטל עלינו מבחינת החוק.

סגנית השר מנסה למצוא דרכים לייעול הטיפול בנושא, אך האלטרנטיבה היא חיזוק מודעות

הצרכנים.

ישנם נושאים נוספים שלגביהם החוק נותן סמכות או מטיל אחריות על המשרד, אך אין

הכלים שלנו יעילים מספיק. כאשר פונים לבית המשפט, ופסק הדין מתקבל זמן רב לאחר

המקרה, אין בו כל אלמנט של הרתעה. לעומת זאת, חיזוק מעמדו של הממונה על ההגבלים

העסקיים, הקמת הרשות העצמאית ותוספת הכלים שהוא מקבל - הם אלמנטים יעילים במלחמה

נגד מונופולים.

לא אחדש אם אומר, שחקלאות בכל העולם היא נושא יוצא דופן בכל הנוגע

לליברליזציה. קיימת מדיניות חקלאית מגינה גם בארה"ב וגם באירופה, וקיים מאמץ

בינלאומי מזה שבע שנים, במסגרת שיחות אורוגווי וגא"ת, כדי לנסות לצמצם את החסמים

בסחר הבינלאומי בתחום החקלאות. המאמצים האלה הסתיימו בהסכם בוועידת גא"ת במרקש,

שעיקרו ביטול המיכסות החקלאיות, החלפתן בשלב ראשון בהיטלים, עם מגמה להוריד את

ההיטלים במסגרת תהליך בינלאומי. אצלנו קיים אלמנט נוסף הפועל בכיוון של
ליברליזציה
ב-1 בינואר 1995. אנו נכנסים לשלב האחרון של הסכם הסחר החופשי עם

ארצות-הברית, וקיים אלמנט נוסף של פתיחת השוק הישראלי. הוצאתי מכתבים אישיים לחלק

ממגדלי הדגים בארץ. הודעתי להם כי השוק עומד להיפתח תוך כמה חודשים, ולא תהיה כל

דחיה. חלק מהמפעלים צריכים להביא בחשבון שלא יוכלו עוד להתחרות.

אין לי צל של ספק שאם הצמצום באבטלה יימשך באזורי הפיתוח, נהיה בעלי חופש רב

יותר בקבלת סיכונים הנובעים מפתיחת השוק לייבוא. זהו איום אשר פועל על כל ממשלה.

במקומות בהם קיימת אלטרנטיבה תעסוקתית ואין אבטלה, אני פחות מודאג מסגירת מפעל

עקב החשיפה לייבוא. אני מודה שהשיקול הזה מעכב לפעמים קבלת החלטה על פתיחת השוק

לייבוא.



הבעיה של שיתוף הפעולה והתיאום בינינו למשרד החקלאות, היא בעיה עקרונית

שהתחלנו לדון בה בעקבות הביקורת. בעצם עד היכן אנו חופשיים לקבל החלטות באותם

נושאים שיש לגביהם אחריות גם למשרד החקלאות. גם לגבי מוצרים חקלאיים המיוצרים

בארץ, חלק מההגנה עליהם קשור במדיניות החקלאית הכוללת. אנו עובדים בתיאום עם משרד

החקלאות, כדי לשפר את המצב. בנושא הצ'יפס, הלכתי למאבק בממשלה, על מנת להשיג

מדיניות ממשלתית אחידה, אשר תחייב גם את משרד החקלאות. חשבתי שאם נגיע להפרת

סמכויות, אנו עלולים ליצור גם בעיני הצרכנים מצב בלתי ברור. לדוגמה, לגבי דברים

מסוימים לא לגמרי ברור לנו אם אין לשני המשרדים סמכות למתן רשיונות יבוא. אם נפר

את הסמכות באורח חד-צדדי, מחר הם יוציאו רשיונות באופן חד-צדדי.

קיימת בעיה של פיצול סמכויות התקינה בין המשרדים השונים - משרד התמ"ס, משרד

החקלאות, משרד הבריאות וכד'. אנו עושים מאמץ כדי להביא לרציונליזציה בקבלת

החלטות, כדי שתהיה מדיניות ממשלתית אחת, תוך תיאום בין משרדי, כי היום העניו פרוץ

לחלוטין.

אשר למדיניות הייבוא, היינו רוצים להגביר את הייבוא, אך אנו ממתינים כדי

להשיג הסכמים הדדיים ליצואנים הישראלים. זוהי הנקודה המרכזית העומדת לדיון עם

האיחוד האירופי. אנו מוכנים להוריד מכסים, וזהו אחד השיקולים בבלימת האינפלציה,

אבל ברור לנו שאם ננקוט צעד חד-צדדי, נפסיד את היתרון שיש לנו במשא-ומתן על

הדדיות בהסכמים. באותם הנושאים בהם נקטה ישראל במדיניות חד-צדדית, האירופאים שאלו
אחר-כך
מה אתם נותנים בתמורה לדברים שאנו נותנים לכם. אינה לא מקבל תמורה על

צעדים חד-צדדי ים. בנושאי חקלאות וייבוא מוצרים חקלאיים, נעשה מאמץ גדול מאד עם

האיחוד האירופי, כדי להגיע להסכמי הדדיות שישרתו את הייצוא הישראלי. בתמורה לכך

אנו מוכנים להפעיל הדדיות. בתחום הגלידה, איננו מצליחים להשיג מן האמריקאים או מן

האירופאים הסכמה לייצוא ישראלי.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה לפנות לשר ולאנשי משרדו, בכל הנוגע להמשך

עבודת הוועדה בדו"ח המבקר מס' 44. במהלך שלוש הישיבות שקיימנו, פרשנו יריעה רחבה

מאד של נושאים. אני רוצה להזכיר כמה הובות שלכם: האהד, בקשר לדיון אודות מינויים

פוליטיים. הסתבר לי אתמול שבג"צ עומד לדון בנושא ב-6 באוקטובר, וכנראה שהפרקליטות

מבקשת דחיה. נשלב את הדיון בנושא המינויים הפוליטיים, יחד עם מערכת ניהול יועצים.

מדובר על בג"צ גולדהמר נגד שר התמ"ס. בשיחה טלפונית שקיימתי אתמול עם השר,

ביקשתי שיעדכן אותי. אני רוצה להזכיר לשר את נושא חיפה כימיקלים. הבטחתם להעביר

אלינו את התחשיבים הנראים לכם, כדי שעל-פי תקנון הכנסת ובעצת מומחה שעוד נאתר יחד

עם נציג משרד מבקר המדינה, נוכל לדון בנושאים אלה בישיבה שאני מקווה כי תהיה בלתי

פורמלית, כדי שנצליח לסכם את הענין.

לא הייתי רוצה לסכם היום את הישיבה, בנושא פיתוח אזורי תעשיה. ישנו גם נושא

ערד, ואני רוצה להזכיר לשר כי בישיבה הקודמת לדעתי שגית שגיאה חמורה, כאשר ייחסת

דברים למבקר המדינה, כאילו אמרה דברים מסוימים. כל מי שהספיק מאז אותה ישיבה

לקרוא את הדו"ח ולסקור את העתונות, ראה שהדברים לא נאמרו. גם אם ההתייחסות לענין

זה כלולה במסגרת הנושאים שהבטחת להתייחס אליהם בכתב. הייתי מבקש ממך כי בטרם אנעל

את הישיבה, שתאמר את דברך, במידה ומצאת כי טעית. ביתר הנושאים נדון בישיבה נפרדת.
שר התעשיה והמסחר מי חריש
אמנם אמרתי שאתייחס לכך בכתב, ואף אודיע על-כך לתקשורת, בדיוק כפי שהבטחתי

באותה ישיבה, אבל עמדתי לשגר מכתב גם למבקרת המדינה, ולהביע בו את הנצלותי על

שגיאה שעשיתי בענין זה. קודם-כל, השגיאה היא שגיאה ואני מתנצל על-כך.



היו"ר ד' מגן;

אני יודע ממה היא נובעת, מהתבטאות של מישהו בוועדה.

שר התעשיה והמסחר מי חריש;

ההתבטאות בוועדה התפרסמה בעתון, ואני העתקתי את ההתבטאות מן העתון. אני מתנצל

על שגיאה זו, ואדאג לפרסם בתקשורת את ההתנצלות הזו.

היו"ר ד' מגן;

אני מודה לכם. המשך הדיון בנושאים שעל סדר-היום יהיה בישיבה הבאה.

(הישיבה ננעלה בשעה12:15)



תקציר לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה

ענף המזון - הגבלות ביבוא. ופיקוח על מחירים

הגבלות ביבוא מזון

1. על פי החוק מותר יבוא חופשי של כל סוגי הטובין, אלא אם כן נקבע

בצו שיבואם יותר רק על פי רישיון. הרשות המוסמכת למתן רישיונות רשאית

לסרב לתת רישיון או להתנות את הרישיון בתנאים שונים, להגביל את כמות

הטובין שתיובא ואת מקום ייצור הטובין.

לבקשת משרד מבקר המדינה, המציא מינהל המזון (להלן-המינהל) רשימה של

קבוצות מוצרים שרישויים אוטומטי . המינהל לא המציא רשימות של מוצרים

שיבואם אסור, או שיבואם מותר על פי מכסה שנתית, או שיבואם מחייב

בדיקה. רשימות אלה לא הומצאו מאחר שמידע כזה אינו נמצא בכתובים והוא

בבחינת "תורה שבעל פה". לדעת מבקר המדינה, על הרשות המוסמכת לקבוע

אמות מידה ברורות לכלילת מוצרים בשלוש הקבוצות האמורות, להכין רשימות

של המוצרים בכל אחת מהקבוצות ולהביא את הרשימות לידיעת הציבור. רק

בדרך זו יהיה המידע בדבר אפשרויות היבוא נחלת הכלל ולא רק של מיעוט

המקורב לענף יבוא המזון. יש יסוד להניח שפרסום המידע יגרום שיזמים

נוספים יצטרפו למעגל היבואנים בתחומים אלה, תגבר התחרות ועמה ירידת

מחירים, ויתממש עקרון השוויון בקבלת מידע מהרשויות.

2. כאשר מדובר במוצרים חקלאיים שעובדו או יובשו ובמוצרים תעשייתיים

שחומר הגלם שממנו הם מיוצרים היא מוצר חקלאי, מבקשת הרשות המוסמכת

שבמשרד שהגורמים המקצועיים במשרד החקלאות יחוו את דעתם על בקשת היבוא,

והיא פועלת בדרך כלל על פי המלצתם.

מעיון במסמכי המשרד עולה, שהוא אימץ את המלצות משרד החקלאות ואסר כליל

יבוא של מוצרים אחדים גם כאשר לדעתו לא היה צורך לאסור את היבוא. כך
נאסר יבוא של מוצרים כגון
פצפוצי תירס, בשר משומר בקופסאות, שימורי

סרדינים, זיתים ומלפפונים כבושים וטחינה. הסירוב המינהלי לתת רישיון

מקנה בלעדיות ליצרנים בארץ, מקטין את התחרות ולעתים אף מונע אותה

כליל.

3. המשרד הגן הגנה מינהלית מוחלטת, באמצעות איסור יבוא, גם על

מוצרים המיוצרים בארץ בידי מונופולים. בכך נמנעה כל אפשרות לתחרות בין

מוצרים מתוצרת הארץ לבין מוצרים זהים מיבוא.

הביקורת העלתה כי בעת קבלת ההחלטה לאסור את היבוא של חימצה, טוגנים

קפואים, שימורי סרדינים ודגי פורל, הביא המשרד בחשבון את אינטרס

המגדלים בלבד, ולא שקל כלל ועיקר את האינטרס של ציבור הצרכנים. לדעת

מבקר המדינה, יש לאזן בין האינטרסים ולשם כך יש ליצור תנאים של תחרות

הוגנת בדרך של התרת היבוא והטלת היטל מתאים להגנה על תוצרת האהץ.

4. עקב הקושי של היצרנים בארץ לספק את כל הצריכה של כמה מוצרי מזון

ולפרוס את ההיצע על פני כל השנה, מתיר המשרד, בהמלצת משרד ההקלאות,

ליבוא מוצרים אלה בכמות מוגבלת, 'גל פי מכסה, ולעיתים אף לזמן מוגבל.

היות שמדובר במוצרים שמי ובאים בכמות מוגבלת וגם ההיצע בארץ מוגבל,

מטבע הדברים גדול מספר המעוניינים ברישיונות, מתוך כוונה להשיג "רווחי

מכסה". לפני המשרד עומדת המשימה לחלק בין המבקשים את הכמות שנקבעה,

אגב שמירה על כללי מינהל תקין, בצורה שוויונית והוגנת ובלי להפלות בין

המבקשים או לקפח מי מהם. משרד מבקר המדינה בדק את חלוקת הרישיונות
ליבוא מוצרים שנקבעה להם מכסה
אחת לכמה שנים נוצר מחסור בשמן זית עקב יבול דל של זיתים. בתחילת 1992

אמד המשרד, בהתבסס על סקר כלכלי, את הכמות החסרה של שמן זית בכ- 3000

טון. המשרד אמד את ההיטל הראוי על יבוא שמן זית ב-300 דולר לטון ומיד

לאחר מכן ב-600 דולר. משרד החקלאות דרש שההיטל יהיה בסכום של 500 דולר

ומיד לאחר מכן דרש שיהיה 1,000 דולר, ולבסוף נקבע סכום של פשרה - 850

דולר לטון. עקב גודלו של ההיטל, יובאו רק 500 טון בשעה שהמחסור נאמד

ב-3,000 טון, והיבוא לא השפיע על הורדת המחיר במידה הדרושה.

המשרד קבע מכסה שנתית ליבוא דגי ים שלמים. המכסה נקבעה על פי חלקם של

יבואני דגים ביבוא של השנה הקודמת. הועלה, כי בשנים 1991 ו-1992 נתן

המשרד ליבואנים אחדים רישיונות לייבא כמות גדולה מהמכסה שנקבעה להם.

בסופו של דבר חרג המשרד גם מהמכסה הכוללת שקבע באותן שנים.

5. דרך נוספת להגנה על תוצרת הארץ היא הטלת היטל ביטלוה על יבוא

טובין מסויימים. גובה ההיטל הינו ההפרש בין המחיר בארץ לבין המחיר

בחו"ל. למשרד אין מתכונת קבועה לעדכון שוטף של סכום היטלי הבטחה שקבע,

כנדרש עקב שינויים החלים במחירים הבין-לאומיים ובמחירים בארץ. יש

מוצרים שההיטלים על יבואם נקבעו לפני שנים רבות ושוב לא נבדקו. לדוגמא

ההיטל על דגים נקבע לפני 20 שנה וההיטל על עמילן נקבע לפני למעלה מ-10

שנים.

6. ההיטלים שהוטלו על כמה מהמוצרים המיובאים היו גבוהים מהנדרש על

פי תחשיבי המשרד,. כתוצאה מזה הוענקה לתוצרת הארץ הגנת יתר, לדוגמא: על

יין בעת קביעת ההיטל ב-1988 היתה הגנת יתר של 39%; על שקדים היתה הגנת

יתר בסך 300 דולר לטון מיולי 1.991.

פיקוח על המחירים

על פי החוק, העלאת מחירים של מוצרי מזון הנתונים לפיקוח נעשית באישור

שר התעשייה והמסחר ושר האוצר, או לאחר הודעה של היצרנים למפקח על

המחירים. בעת הביקורת היו 14 מוצרי מזון בפיקוח.

1. המשרד קבע, כי פרט לעדכון השוטף יבדק מידי שנה המחיר הבסיסי

למוצרים המיוצרים בידי מונופולים או קרטלים. על פי תוצאות הבדיקה

מחליט המשרד אם להעלות את המחיר או להורידו. הועלה, כי לארבעה מוצרים

לא נעשתה בדיקה כל שנה, לאחד מהם אף לא פעם אחת מאז תחילת הפיקוח.

2. בעת מתן אישור לשינוי במחיר, אין המשרד קובע את המחיר החדש אלא

מאשר את שיעור השינוי בלבד. המשרד גם לא דרש מהמפעלים לספק לו

מחירונים חדשים כדי לוודא שלא חרגו משינוי המהיר שהותר להם. הביקורת

העלתה, שמחיר מוצר אחד שבפיקוח היה ביולי 1989 בסכום של 10.4 ש"ח,

ומאז ועד ינואר 1993 אישר המשרד ליצרן 11 העלאות במחירו, בשיעורים

שונים, בלי לקבוע את המחיר החדש. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, על סמך

שיעורי ההעלאה מאז, הגיע המחיר המאושר בינואר 1993 לסכום של 15.55

ש"ח. לעומת זאת, ממחירון היצרן עולה שהוא מכר את המוצר ב-16.05 ש"ח,

דהיינו ב-3.2% יותר מהמחיר המרבי המותר.

3. על אף הרפורמה בענף החיטה מאפריל 1990, והוצאת מחיר הקמח מפיקוח,

החליט המשרד בספטמבר אותה שנח לחדש את הפיקוח על מחיר הקמח. המשרד

מאשר עדכון שוטף של מחיר הקמח על פי בקשות בעלי הטחנות עקב עליות

במחירי החיטה, אך אינו יוזם הורדת המחיר כאשר הדבר מתבקש עקב ירידה

במחיר החיטה. כך למשל, עדכון המחיר הבסיסי של קמח לשנת 1991 על פי

הנתונים הכספיים של הטחנות לשנת 1991 היה מוטה כלפי מעלה כיוון שהתבסס



על המחיר הגבוה של חיטה ששרר בחודש דצמבר של אותה שנה; משירדו מחירי

החיטה באמצע 1992 לא עשה המשרד כדי לעדכן במועד את מחירי הקמח.

*

הממשלה מגנה על תוצרת הארץ באמצעות איסורי יבוא, מכסות והיטלים.

איסורי יבוא מונעים תחרות ומנציחים מונופולים ואי יעילות בייצור בארץ.

התרת יבוא חופשי אגב הטלת היטל מתאים, תבטל את הצורך בשיקול דעת של

הרשויות המוסמכות מה ליבא וכמה, ותניח לכוחות השוק לקבוע זאת.

ממצאי הביקורת מראים, שקביעת מכסות ליבוא וחלוקתן היא רעה חולה הטומנת

בחובח עיוותים רבים; קשה לאמוד את חכמות החסרה ולחלק את המכסה על פי

קריטריונים שוויוניים, והשיטה הנקוטה מביאה לרווחי מכסה גבוחים. כדי

להתגבר על בעיית השוויוניות, יזם המשרד לאחרונה מעבר לחלוקת מכסות

באמצעות הגרלה בין כל מי שעומדים בתנאי הסף שנקבעו לקבלת רישיון יבוא.

שיטה זו נבחנה בבג"ץ ונמצאה תקינה.

שיטת המכסות מגדילה, בדרך כלל, בלא צורך את רווחי היבואנים על חשבון

הצרכנים. שיטת ההגרלות יוצרת שוויון בין היבואנים, אך אינה מבטלת את

רווחי המכסה שהם פסולים.

לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים שעדיין יש הכרח לקבוע מכסות ליבוא של

מוצרים, מן הראוי כי המשרד ישקול להקצות את הכמויות שבמכסה במכרז שבו

התחרות תהיה על הסכום שישולם למדינה תמורת הרישיון. בדרך זו מחיר

המוצר לא ייקבע בדרך מינהלית, אלא בהתאם לכוחות השוק.

קוד המקור של הנתונים