ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/07/1994

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עיריה), התשנ"ד-1993

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 250

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. יז' באב התשנ"ד (25 ביולי 1994) שעה 13:30

נכחו;

חברי הוועדה; אי הירשזון - מ"מ היו"ר

א' זנדברג

י' שפי

מוזמנים; א' שילה - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

מי בס - יועץ משפטי, " " "

עי סיוון- מבקר עיריית ירושלים
יועצת משפטית
אי שניידר

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; א. אלפיה
סדר-היום
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עיריה), התשנ"ד-1993.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עיריה). התשנ"ד-1993
היו"ר א' הירשזון
אני מתכבד לפתוח את הישיבה בהצעת חוק תיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר

עיריה), התשנ"ד-1993, של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג. קיימנו דיון בנושא הזה

בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ונתבקשנו על ידי מר הוברמן לזמן נציגים

נוספים לפני שאנחנו מקבלים החלטה בנושא הזה. נקבעה ועדה אד-הוק לנושא הזה, וכל

הנציגים הוזמנו.

אבקש את חבר-הכנסת אליעזר זנדברג להסביר את הצעת החוק שלו.

אי זנדברג;

אעשה זאת בקצרה.

כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, הרעיון הוא לאפשר למבקרי העיריות לבקר -

כתוצאה מכך, אני חושב, גם לשרת את האינטרס הציבורי בצורה יותר טובה ונאותה -

גם גופים שהעיריה משתתפת בתקציבם כדי יותר מעשירית, דהיינו, לא מחצית, כפי

שהמצב הוא היום. נתקלתי, לא רק אני, גם אחרים, נדמה לי גם חברי-הכנסת מגן

והירשזון בתופעה שבה מבקרי עיריה אומרים, אמנם השתתפות העיריה היא גדולה

בסכום, אבל באחוזים מדובר בלמטח ממחצית התקציב של אותו גוף, ולכן ידי כבולות,

אינני יכול לבקר את אותו הגוף.

ההצעה היא להרחיב, ברמה חתיאורטית, את האפשרות לביקורת. כמובן שכל עיריה

ועיריה, כל מבקר ומבקר, יחליט איזה גוף הוא מבקש לבקר ואיזה גוף הוא איננו

מבקש לבקר. אני לא מנסה, באמצעות הצעת החוק הזאת, להכריח את מבקר העיריה לטפל

בביקורת כלשהי, אלא אני מבקש ליצור מצב שבו, אם הוא יחליט או ימצא לנכון

ולראוי לבקר גוף מסויים, תינתן לו האפשרות, אם מדובר בגופים שהעיריה משתתפת

בתקציבם כדי יותר מעשירית.

אני רק רוצה לציין שבחיפה, ומשם כמדומני עלתה הבעיה, מדובר בגופים

שההיקפים הכספיים הם גדולים ביותר, סדרי גודל של מאות מלי ונים. לכן, אני סבור

שתיקון הסעיף ברוח הזאת, יאפשר פיקוח ציבורי טוב יותר על כספי ציבור שחעיריה

מזרימה לאותם גופים.

בישיבה הקודמת העירו -ואני חושב במידה רבה של צדק - שמן הראוי שנשמע את

נציגי איגוד מבקרי העיריות, ולכן הוחלט להקים את הוועדה אד-הוק, לזמן ולשמוע

אם יש להם הערות.

היו"ר אי הירשזון;

מר עוזי סיוון, מבקר עיריית ירושלים, בבקשה.

ע' סיוון!

קודם כל אני רוצה לברך על הרעיון מפני שאני חושב שהוא בכיוון נכון. אבל,

אני מציע לחבר-חכנסת זנדברג לשנות את הכיוון.



בעקרון, זה נכון שיש הרבה מאוד גופים שהעיריות מתקצבות, ובסכומים מאוד

מאוד גבוהים, ואין להן שליטה על מה שנעשה בתוך הגוף המתוקצב. מבחינה זאת,

העובדה שהשתתפו בתקציב רב ב-49% היא עובדה מקרית. מחר זה יכול להיות 51%, וזה

ישנה את כל הענין.

כמו שאמרת, זה נכון שיש השתתפות בשיעורים הרבה יותר נמוכים, ועדיין מדובר

בסכומים גדולים, לפעמים, גם כשלא מדובר בסכומים גדולים, עדיין מאוד חשוב שתהיה

עין פקוחה על מה שנעשה בכסף הציבורי שהועבר, ובכלל, מה נעשה בתוך הגוף.

הפורמולה שמציע חבר-הכנסת זנדברג, לפי דעתי, יכולה להחמיץ את הענין. מצד

אחד, ההצעה נותנת איזה שהיא פורמולה בלתי גמישה של 10%. כלומר, אם זה יהיה 12%

י כן, ואם זה יהיה 9% - לא. מצד שני, היא יוצרת סיטואציה של מעין כשלון של

מבקר העיריה.

אם ניקח את עיריית ירושלים, המשמעות של הסעיף הזה, זה עשרות אם לא מאות

של גופים חיצוניים שפתאום יהיו נתונים לביקורת מבקר העיריה. עכשיו, אם אני לא

מבקר אותם, אז מה המשמעות של חוק שאומר, אתה אחראי לביקורת בפנים. כולם יושבים

ומרוצים, הנה יש עיין ציבורית פקוחה על מעשי הגופים האלה, אבל, מבחינה מעשית,

אין לאף אחד יכולת להשתלט על מה שמתרחש שם.

היום, במצב התקציבים שמוקצבים במסגרות התקציבים של העיריות השונות,

לעבודת הביקורת, לא רק שלא יכולים להרחיב את תחומי הביקורת, בקושי רב יכולים

התקציבים האלה לאפשר ביקורת מינימלית שבמינימלית בתוך העיריות עצמן.

למשל, היום - ואני צועק את הצעקה הזאת כבר חמש שנים שאני מבקר עיריית

ירושלים - התקציב של מבקר עיריית ירושלים עומד השנה על 0.14% מהתקציב הרגיל,

לא התקב"ר - תקציב בלתי רגיל - ולא התקציב של הגופים הנילווים שכבר היום הם

חלק מהגופים שמבקר העיריה אחראי להם, כמו חברת מוריה שזה תקציב של בערך רבע

מתקציב העיריה; כמו המועצה הדתית שזה תקציב של 30 מיליון שקל, עם קרוב ל-90

עובדים ועם חברות נוספות.

בעצם, היום, מבקר עיריה בסדר גודל שלי, עובד עם תקציב שהוא אפס חצי אחוז

מסך כל התקציבים, אפילו לא עשירית, אני הושב, בערך חצי עשירית מהתקציבים של

גופים שאותם הוא צריך לבקר. המשמעות של הוספת כל כך הרבה גופים לתחום הביקורת

היא "מיסמוס" של כל הענין.

עכשיו, איך בכל זאת משיגים מטרה נכונה או כוונה נכונה עם מה שיש? קיימנו

דיון בהצעה שלך במסגרת האיגוד, ויש לנו איזה שהוא פתרון, ומיד אציג אותו. אבל,

לפני שאני מגיע לפתרון, אני רוצה לספר לכם שיש עוד חברי כנסת שיש להם כוונות

בכיוון של הגשת הצעות חוק פרטיות לביסוס מעמדו של.. מבקר העיריה. היום, מבקר

עיריה, במסגרת של הביקורת ברשות המוניציפלית, במישור הלאומי, הוא המקביל

למבקרת המדינה. אלא שהסמכויות שניתנו לו על פי החוק הן לא מספיקות כדי לאפשר

לו את אותה מידת עצמאות אמיתית - לא עצמאות על פי החוק - על מנת שהוא יוכל

להתמודד עם הביקורת בתוך העיריה.

מבחינות רבות, לעשות ביקורת על ידי מבקר עיריה שאמנם מבחינת התיאוריה של

ביקורת, הוא המבקר החיצוני הקלאסי, הוא לא שייך לאף אחד, לעומת המבקר הפנימי

הקלאסי, הרבה יותר קל לו לעשות ביקורת בגופים שונים מאשר למבקר עיריה שהוא

לכאורה, בסקאלה מ-1 עד 10, של המבקר החיצוני, הוא קרוב יותר למבקר המדינה,

והוא עדיין לא משוחרר מכל הלחצים שמופעלים על עובד בתוך מערכת, שהם לחצים

אישיים, הם לחצים כלכליים, והם לחצים שיכולים לנבוע מכך שהחוק לא נותן הגנה

מספקת.



אז נכון שב-1991 נעשתה מהפכה גדולה מאוד, צעדים מאוד משמעותיים לביסוס

מעמדו של מבקר העיריה. בינתיים, אנחנו שלוש שנים עובדים עם החוק, החשיבות של

הצעדים האלה הוכחה מעל לכל ספק.

פנו אלינו שתי חברות-כנסת נעמי חזן ודליה איציק, כל אחת באופן עצמאי,

ואמרו שהן יושבות ומכינות הצעת חוק לביסוס ולחיזוק מעמדו של מבקר העיריה.

בעצם, חברת-הכנסת דליה איציק באה מהרשות. אני לא יודע מה הנסיון של חברת-הכנסת

נעמי חזן בענין הזה. אמרנו להן, אנחנו נעזור לכן בהכנת הצעת החוק. ואנחנו

יושבים איתן כבר כחצי שנה, והיום נולד התינוק, והבוקר הן הגישו את הצעת החוק

שלהן. יש לי פה את הנוסח האחרון של ההצעה שמשתרעת על מספר נושאים שלאור הנסיון

שלנו, חשבנו שצריך לתקן אותם.

בנקודה הספציפית הזאת שאתה מדבר עליה, אנחנו התלבטנו. את אותם הדברים

שאתה אומר, כולנו מכירים וכולנו חושבים כך, וחשבנו מה יהיה יעיל? אנחנו חשבנו

שיהיה נכון יותר ללכת בכיוון של חוק מבקר המדינה, סעיף 9 (8) האומר: על פי

החלטה מיוחדת, מבקר המדינה - או מבקר העיריה, לצורך הענין הזה - יוכל להחליט

שיש לו סמכות לבדוק פעולותיו של גוף או משהו כזה.

אקרא לכם איך כתבנו את זה בהצעה שהגישו חברות הכנסת: "הביקורת, לפי סעיף

קטן זה, תיעשה בכל מפעל, מוסד קרן או גוף אחר הנתמכים במישרין או בעקיפין על

ידי העיריה או על ידי אהד הגופים המנויים בסעיף קטן בי, בדרך הקצבה, אולם

הביקורת על גוף כזה לא תופר אלא אם המבקר החליט על כך ובמידה שהחליט". ואז,

אני יוצר את הנתק בין החובה שלי על פי החוק כפי שהוא היום, לראות שאני מגיע

לכל אחד מהגופים המתוקצבים והמבוקרים שלי, לבקר, לבין המקרה הספציפי שבו

מתעוררת שאלה לגבי התנהגות ספציפית של עמותה זו או אחרת, בין אם היא מתעוררת

אצלי או מישהו מפנה את תשומת לבי למשהו שמתרחש שם, המבקר מקבל החלטה ספציפית.

הוא אומר, בעמותה זו וזו אני מחליט לבדוק. ואז יש לו את הסמכות, ואפילו כבר

היינו בוועדת הביקורת לפני שנתיים, אם אתם זוכרים, בשאלה, האם להחיל את סעיף 9

(8) על מגדל דוד. זאת אומרת, כל מקרה ייבדק לגופו. ההצעה שלנו, ללכת בכיוון

הזה. זו הצעה מרכזית לגבי הענין הזה.

הצעה שניה שהתקבלה בברכה גם אצל חברות-הכנסת נעמי חזן ודליה איציק,

שתצטרף ליוזמה שלהן. הן תקבלנה אותך בזרועות פתוחות. דיברתי אתמול עם חברת-

הכנסת דליה איציק, ואמרתי לה שאני בה היום לדיון פה, ושאלתי אותה אם להביא את

ההצעה הזאת, היא אמרה, כמובן, בנפש חפצה.

זהו, פחות או יותר, מה שיש לי לומר.

אי זנדברג;

כמה גופים כפופים היום לביקורת שלך - ואני לוקח את הדוגמה של עיריית

ירושלים שזאת העיריה השניה בגודלה - ובכמה מתוכם, באחוזים, סדרי גודל, אתה

מבצע ביקורת כל שנה?
ע' סיוון
מלבד העיריה שהתקציב הרגיל שלה הוא - ואני נותן מספרים גסים - מיליארד

שקל, והתקב"ר הוא עוד חצי מיליארד, יש לנו את המועצה הדתית שהתקציב הרגיל שלה

הוא משהו בסביבות 30 מיליון שקל, עם 80 עובדים; ועוד תקב ר של 16 מיליון, ועוד

אני לא יודע מה יקרה במינהלת, עוד כ-20 מיליון, זאת אומרת, מדובר על משהו בין

50 ל-70 מיליון תקציב לביקורת, עם פרוייקטים על כל העיר. רק במסגרת הזאת, אם

אנחנו מקבלים את ההצעה שלך, יש לנו לפחות עוד 100 עמותות לביקורת.



א' זנדברג;

בכמה גופים, באחוזים, מאלה שכפופים לביקורת שלך, או שאתה עושה את זה לפי

פרוייקטים, אני לא מתייחס להלוקה. בשורה התחתונה, מה שאני אומר זה שממילא לא

עושים ביקורת כל שנה בכל הגופים שכפופים לביקורת.

עי סיוון;

יש לנו 2 תיאטראות; יש לנו את גן ההיות; יש לנו את בנייני האומה.

א' זנדברג;

באופן טבעי אתה עושה סלקציה, וכל שנה אתה הולך על דברים מסו י ימים, על פי

תלונות או בעיות שמתעוררות, ואולי גם איזה שהיא ביקורת רוטינית שאתה מקיים אחת

לכמה שנים באותו גוף.

ע' סיוון;

נכון, ועוד.

כשהגעתי לעבוד בנושא הזה, אמרתי לעצמי, יש לי בעיה. אני לא יכול להגיע

לגופים האלה. מוזיאון ישראל הוא גוף מבוקר. לפי הכללים, אם עיריית ירושלים

שולחת מנהל, זה גוף מבוקר. אני לא הגעתי למוזיאון ישראל חמש שנים. תאמין לי

שאני מרגיש רע מאוד, איך לא הגעתי לפרוייקט כל כך חשוב.

עיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, שזה עוד גוף מבוקר, הקימה

את כיכר בית העיריה. 130 מיליון דולר בתהליך של 4 שנים. אני, עם כוח העבודה

שלי, לא אוכל להגיע לשם. אני רק נותן לך סדר גודל. חברת מוריה מבצעת בשנה,

בסדר גודל של 250 מיליון שקל תקב"ר, פרוייקטים מכאן ועד להודעה חדשה. אין שום

יכולת, בתקציב של מבקר העיריה, להקיף את הנושא הזה.

מה אני עשיתי? אמרתי, לעולם אני לא אוכל להקיף, ותמיד, סדר העדיפויות שלי

יחיה באותם המקומות הרגישים שאני מוכרח להיות שם ולשבת צמוד על הזנב, אני עושה

בקרה על הבקרה. והסגן שלי עובד על זה במשך השנתיים האחרונות, והוא כבר הכין

תיק לכל גוף מבוקר, ובתיק הזה יש את כל מסמכי היסוד, מסמכי הנדל"ן, כל ההחלטות

החשובות, כל מסמכי הביקורת. שנה, שנה, הוא דואג לפנות אליהם ולקבל מהם, ומדי

פעם לעיין בחומר כדי לראות אם אין איזה דברים שמחייבים אותי להיכנס לעומק.

מלבד בקרה כזאת, המשמעות של ההצעה הזאת היא, שיהיו לי עוד 100 או 150 תיקים

כאלה, ואני לא רואה בזה תועלת מירבית.

היו"ר אי הירשזון;

מונחת לפני איזו הצעת החוק. האם זו אותה הצעת חוק שאתה מדבר עליה?

עי סיוון;

לא, זה אחד הגלגולים הקודמים של ההצעה. זה לא הנוסח שהוגש הבוקר. נוסח

ההצעה שהיתה אמורה להיות מוגשת הבוקר, זה מה שאני קראתי לפניכם.

היו"ר א' הירשזון;

אבל הוא נוסח משופר לנוסח הזה שהוא אחד הנוסחים הקודמים?
עי סיוון
נכון.

מי בס;

הוא משנה מהותית את כל ההתייחסות. הוא עובר מהגבלה באחוזים מתקציב להגבלה

הרבה יותר גמישה שאומרת, כל תמיכה, אבל, הפעלת, הביקורת תלויה בהחלטה. זה בעצם

הנוסה ההדש.

אי זנדברג;

אני מבקש להשיב על דברים. קודם כל, המטרה שלי, כפי שאמרתי, ובעצם הדברים

התחדדו בהמשך וכאילו אושרו על ידך, שלמעשה הביקורת היום היא לא על כל הגופים

אלא יש איזה שהיא סלקציה לפי דחיפות הענין.

המטרה שלי להגדיל את קהל היעד, זה בעצם המטרה המרכזית. אני סבור ומאמין

שאם גוף יודע שהוא כבר כלול מראש בסמכות הביקורת של המבקר, ואם יש בזה איזה

שהיא מידה של הרתעה, להיות כפוף לסמכות ביקורת, קיימת מעצם הידיעה הזאת.

במצב שבו יהיה צורך בהחלטה מיוחדת וכדומה - ואני מדבר עכשיו ברמה

העקרונית - אני חושש שגופים מסויימים שהרתעה יכולה לעבוד לגביהם, והחשש שמא

ייכנס אליהם מבקר שהוא אדם שלא תלוי ויעשה את הביקורת, תהיה הרבה יותר קטנה.
עי סיוון
זאת החלטה של המבקר.
אי זנדברג
זאת החלטה של המבקר, זה נכון, אבל זאת החלטה מיוחדת, זה דבר שהוא חריג.

הכלל לא חל לגבי אותם הגופים.

לכן, אם אנחנו מדברים מבחינה פסיכולוגית, מבחינת האינטרס הרצוי, טוב יהיה

אם יותר ויותר גופים יידעו שהם נמצאים כבר עכשיו תחת ביקורת, והם לא יודעים

מתי מחר בבוקר יופיע המבקר, בלי עוד פרוצדורות דרושות.

לכן, בענין הזה, אני סבור שהצעת החוק כפי שאני הכנתי אותה, יכולה לשרת את

האינטרס הציבורי.

אגב, ההצעה שלכם מהפכנית וחיובית, במובן שאין לה אפשרות הרחבה, אולי

אפילו מעבר. ולכן, אני רואה את שתי ההצעות דרות זו בצד זו. כל מי שעד עשירית,

ומעשירית מתקציבו כבר כפוף. והוא יודע שמחר בבוקר מבקר העיריה יכול להגיע בלי

שום החלטה או דיון. וגם תיאורטית, לשמור את האופציה או את הפתח למבקר לבקר בכל

מיני סיבות אחרות, אני לא רואה בזה בעיה. זה ברמה העקרונית.

ולכן, בכל זאת, דעתי נותרה חיובית על מה שהצעתי, ועל הדרך הזו לתקן את

החוק.

לגבי ההצעה של חברות-הכנסת נעמי חזן ודליה איציק, אני לא יודע אם בכלל יש

אפשרות טכנית להצטרף להצעה, לאחר שהיא כבר הונחה כהצעה טרומית, אבל אין לזה

רלבנטיות. אני מניח שההצעה שלהן הרבה יותר רחבה, ובכלל בכנסת הזאת, חלו דברים

טובים, שיש מספר יוזמות ויודעים להתקדם הלאה והלאה בשלבים.



חברי הכנסת מגן והירשזון, למיטב ידיעתי, מנסחים הצעה שנוגעת לעניינים

נוספים, יותר רחבה מההצעה שלי, ובכל זאת, מתוך הבנה, כאן בדיונים של הוועדה,

סוכם שנתקדם קודם כל בנתיב הזה. נהיה כביש יותר רהב שיסללו אותו על הדרך הצרה,

מה טוב, התקדמנו יותר. לכן, אני אומר, בואו נמשיך הלאה בכיוון הזה.

הנסיון הקצר מאוד שלי, יהסית, בבית הזה, מלמד שעד שהצעת חוק שהונחה מגיעה

לכלל חקיקה, אפילו בקריאה הטרומית, לפעמים לוקח הרבה מאוד זמן, יש בעיה של

מיכסות, הסכמת ממשלה וכדומה. לכן, לסיכום הדיון הזה, מה שאני מציע, מבחינתי

לפחות, לנסות ולהתקדם הלאה בהצעה הזאת. אני לא רואה בה מיכשלה בשום דרך או

בעיה שהיא יוצרת למבקרים, כמבקרים. בתקווה שבבוא היום יהיו בפנינו, ויכול

להיות שבינתיים ההצעה הזאת תעבור גם את הקריאה הראשונה, אני מניח שהיא לא תהיה

על סדר יומה של הוועדה, לא בזמן הפגרה, וסביר להניח שעניינים דחופים יותר

יקדמו לה. אבל, יש סיכוי ממשי שלפחות נתקדם שלב אחד, ואז תבוא הצעה יותר גורפת

של חברי הכנסת הירשזון ומגן, ההצעה הזאת לא תהיה קיימת. תבוא הצעה עוד יותר

גורפת, גם היא לא תהיה קיימת, אבל, כל עוד ובערוץ החקיקה, במובן הפרקטי, יש

הצעה קיימת, ואין לה התנגדות, לפחות לא שמעתי ביקורת שיורדת לשורש חוסר ההגיון

הפנימי שלה או משהו שלילי בה, אני מציע, בואו נתקדם הלאה, בתקווה שבעתיד יהיה

לנו משהו יותר רחב שבאמת יענה על אינטרסים רחבים בנושאים שונים של מבקרי

עיריות, למען הפיקוח הציבורי.
היו"ר אי הירשזון
אני מבין שאומר חבר-הכנסת זנדברג בסיום דבריו, ואני באמת לא הייתי רוצה

להטיל על מבקר העיריה מעמסה נוספת ולחייב אותו לבקר כל גוף כזה. אלא מה? גם

מדבריך, מר סיוון, אני למד שגם הגופים שצריכים להיות מבוקרים, אינם נמצאים

מבוקרים. אבל, הם יודעים ששוט הביקורת קיים עליהם.

אומר חבר-הכנסת זנדברג, אם כך, בואו נמתח את שוט הביקורת ונעשה אותו עוד

10%, ואז, ממילא אתה לא חייב לבקר אותם, כי גם את הגופים הגדולים אתה לא מספיק

לבקר, אבל, הם ידעו מראש שכאשר הם באים לבקש תקציב, הם חשופים לביקורת.

ע' סיוון;

אגיד לכם, אני בירכתי על ההצעה. אני חושב שכיוון המחשבה הוא נכון ואני לא

רוצה לרפות ידיים שבאות לעשות דבר שאני חושב שהוא נכון. אני מנסה לחשוב על שני

דברים נוספים.

א. רצוי שתהיה איזה שהיא אחידות בנושא של חקיקה, ויש לנו את הדוגמה של

חוק מבקר המדינה. הרי אותו דבר יכולת להגיד על חוק מבקר המדינה, אותו ההגיון

היה עומד. העובדה שזה לא חלק קבוע אלא שאתה צריך לקבל החלטה, מבחינת המערכת,

מבחינת קבלת החלטות של תכניות עבודה של המבקר, משאירה את זה מחוץ לענין.

מבחינה של המצב הפסיכולוגי של מי שמקבל הקצבה, לפי הנוסח הזה, המצב שלו

יותר גרוע. ברגע שהוא בא לבקש מעיריית ירושלים, ומכל עיריה, הקצבה, ולא חשוב

מהו הסכום, הוא כפף את עצמו, והוא יודע שמחר בבוקר הוא יכול להיות מבוקר. זה

לא איזה פרוצדורה שאני צריך לקבל החלטה, ומועצת העיריה וראש העיר צריכים לתת

לי אישור. לא, מחר בבוקר אני יכול לו על הדלת, וכל הסעיפים שמחייבים אותו לתת

לי את כל המסמכים ולהסביר, וכל מה שכתוב בחוק, חלים עליו.

א' זנדברג;

הוא לא יהיה בתכנית העבודה השנתית שלך אף פעם.



עי סיוון;

נכון.

היו"ר אי הירשזון;

הוא לא יכול להיות, אבל מראש, הוא צפוי לאפשרות של ביקורת.

עי סיוון;

מבחינת מדיניות של חקיקה, אני מציע לא ליצור סיטואציות שונות כשיש לנו

סיטואציה אחת. מבחינתך, כשאתה אומר שאתה לא רוצה, כי עד שחוק מגיע לשלב שהגיעה

ההצעה שלך, אתה צודק. אני מכיר את זה, לפני למעלה מעשרים שנים הייתי עוזר של

שר המשפטים, ריכזתי את כל הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת. אז אני יודע, וזה

נכון.

מה שאני מציע, הרי אין הבדל, אתה יכול לקבל את הנוסח של ההצעה הזאת,

לנוסח שלך. מבחינת החקיקה, אין פה שינוי יסודי או תוספות שהורגות מהמסגרת של

החוק שלך.

דבר יחידי שאנחנו מציעים, מבחינת החוק שלך, לקבל את הנוסח הזה במקום

הנוסח הזה, שלפי דעתנו הוא יותר נכון לצורך הענין. זה הכל.

היו"ר אי הירשזון;

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון.

ההצעה הזאת עברה כבר בקריאה טרומית ומוגשת לקריאה ראשונה. היא תחזור

לוועדה לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית, ואז נוכל לשפר, לשפץ ולהציע

ולעשות כל מה שנחשוב שנצטרך לעשות.

בינתיים אני מציע לאשר את הצעת החוק, כפי שהיא, להעברתה לקריאה ראשונה.

תחזור ההצעה לוועדה, ואז נחליט במה יש לשפר ולתקן אותה.

ע' סיוון;

נכון, אפשר יהיה לעשות בוועדה, בדיוק את אותו הדבר.
היו"ר אי הירשזון
בוודאי.

אני מציע לאשר את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עיריה),

התשנ"ד-1993, של חבר-הכנטת אליעזר זנדברג, ולהעבירה לקריאה ראשונה, כמות שהיא.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אין מתנגדים - ההצעה נתקבלה

היו"ר אי הירשזון;

ההצעה נתקבלה.

תודה רבה רבותי, הישיבה הסתיימה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:20)

קוד המקור של הנתונים