ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 18/07/1994

תלונה מס' 36 בדו"ח נת"צ 21 -נישול דיירת בטענת נטישה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 244

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י' באב התשנ"ד (18 ביולי 1994). שעה 11:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די מגן

אי הירשזון

ר' זאבי

י' שפי

מוזמנים; אי רביד - מנהל הנציבות

מי במברגר - עוזרת בכירה לנציב

עו"ד מי יולד - סי היועה"מ

י' סגל - ממונה על מחלקה

עו"ד הי רייך - ממונה על הנציבות בתל-אביב

עי רודין - מנכ"ל עמידר

שי זומר - מבקר פנים

שי שטיינברג - מנהל אגף איכלוס

מזכיר/ת הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; תלונה מס' 36 בדו"ח נת"צ 21 - נישול דיירת בטענת

נטישה



תלונה מס' 36 בדו"ח נת"צ 21 -

נישול דיירת בטענת נטישה

היו"ר ד' מגן;

נדון בתלונה מסי 36. התי]לנו בהצגת הנושא בשעתו, אך על בסיס תביעה של חבר

הכנסת יהלום סיכמנו כי נמצה את הדיון בנוכחות מנכ"ל עמידר. אבקש להציג את התלונה.

י' סגל;

המתלוננת התגוררה בדירה של עמידר מאז 1984 בשכירות סוציאלית. כבר בתחילת 1985

כתב עובד סוציאלי של התעשיה האווירית, שם עבדה המתלוננת, לחברת עמידר, שיש הכרח

לבצע שיפוצים יסודיים בדירה. הוא הדגיש שהמתלוננת היא אשה חולנית מאד. החברה ערכה

בדיקה וקבעה כי יש צורך בביצוע שיפוצים יסודיים. אף נערכה הזמנה לביצוע עבודות

אצל קבלן חוץ, אבל אחר-כך ההזמנה בוטלה והתיקונים לא בוצעו. בסוף 1984 ביקשה

המתלוננת החלפת דירתה, בטענה שהדירה אינה ראויה למגורים. סמוך למועד זה ערכה

עמידר שוב בדיקה, וצויין בדו"ח כי יש צורך בשיפוצים יסודיים. גם הפעם לא בוצעו

התיקונים.

בתחילת 1988 נדחתה בקשתה של המתלוננת להחלפת הדירה. כאן יש אי בהירות לגבי

תאריכים, אך בערך במחצית 1988 עברה המתלוננת לגור אצל קרוביה, בעיקר אצל בתה.

בתחילת 1989 תפסה חברת עמידר את הדירה והשליכה את חפצי המתלוננת שהיו בתוכה. חברת

עמידר ערכה שיפוצים יסודיים בדירה, כוללת החלפת צנרת המים בכל הבית, והשכירה את

הדירה לדייר אחר. סמוך להשכרה החדשה, גילתה זאת המתלוננת ואז דרשה דירה אחרת.

כאשר האשה ראתה כי תפסו את הדירה, היא פנתה לנציבות תלונות הציבור. חברת

עמידר טענה שהדירה ננטשה ולכן היתה זכאית לפעול. נציב תלונות הציבור קבע כי

בהתחשב בכך שהמתלוננת היתה חולה מאד, עברה להתגורר אצל בתה בגלל קשייה להיות לבד,

ובהתחשב בכך שהדירה היתה במצב תחזוקה גרוע ביותר ובכך שהמתלוננת המשיכה לשלם את

שכר הדירה והשאירה את רהיטיה וחפציה בדירה, אין לראות העדרות כזו מן הדירה כסיבה

המצדיקה לתפוס את הדירה ולהשכירה לאיורים. נוסף לכך, חברת עמידר גם לא מילאה אחר

הנוחלים שלה לגבי תפיסת הדירה. השלכת החפצים גם היא לא נעשתה על-פי הנוהלים

הקבועים של עמידר.

נציב תלונות הציבור התריע בפני חברת עמידר על הצורך לתת לה דירה חלופית

בתנאים דומים, וכן לשלם למתלוננת 10,000 שקלים פיצוי עבור חפציה ורהיטיה שנזרקו.

חברת עמידר הודיעה לנציבות תלונות הציבור שתיתן למתלוננת דירה אחרת בשכירות, אך

מנכ"ל עמידר הודיע כי הוא מסרב למלא אחר החלטת נציב תלונות הציבור, לשלם למתלוננת

פיצוי בסכום של 10,000 שקלים. נציב תלונות הציבור כתבה מכתב מפורט לשר השיכון בו

הביאה בפניו את המקרה, את החלטתה ואת סירובו של מנכ"ל עמידר למלא אחר ההחלטה. שר

הושיכון השיב כי לדעתו יש למלא אחר החלטות נציב תלונות הציבור, וכי הוא הורה

למנכ"ל עמידר לעשות כן. ואמנם לאחר שקיבל הוראה משר השיכון, הסכים לכך מנכ"ל

עמידר.

מברור התלונה עולה שבכל המכתבים של מנכ"ל עמידר למתלוננת, נאמר כי עושים את

הדברים "לפנים משורת הדין". את הדירה נתנו "לפנים משורת הדין" ולאחר שקיבלו הוראה

משר השיכון, שוב הודיע למתלוננת במכתב שלדעתו הם פעלו כדין, אבל "לפנים משורת

הדין" יתנו 10,000 שקלים, וזה אינו מהווה תקדים להבא. אני מציין זאת כדי לשאול,

האם המילוי אחר הוראות נציב תלונות הציבור, הם מעשים שהגוף המבוקר מבצע לפנים

משורת הדין.

א' רביד;

בישיבה הקודמת הצגנו את העתקי המכתבים של שר השכון והמנכ"ל.



היו"ר ד' מגן;

בישיבה הקודמת התחלנו לקבל חלק מהתשובות ממר זומר מחברת עמידר. התלונה נתקבלה

ב-1991 , עוד לפני שנכנס המנכ"ל הנוכחי לתפקידו. עיקר כוונתנו היא לוודא שקיים

פתרון אמיתי ולהפיק לקחים.

עי רודין;

אין לי מה להוסיף מעבר לממצאים שהוקראו כאן. אני רוצה לתקן: עמידר לא סרבה

לשלם. כחברה ממשלתית העומדת לביקורת, היא צריכה לבדוק אם אדם ראוי לפיצוי, ולכן

בקשנו מאותה אשה להמציא לנו מסמכים בנוגע לשווי מטלטליה. מילאנו אחר הנחיות השר,

ושילמנו לה 10,000 שקלים ועוד 6000 שקלים לכסוי הוצאות עורך-הדין. הדיירת עברה

לדירה תקנית אחרת, והדירה שהיא נשוא התלונה אוכלסה על-ידי משפחה זכאית אחרת.
המבקרת כתבה
לאחר ברור תלונתה של הדיירת, הגעתי למסקנה - וזו ההחלטה העיקרית

- שהיא מעולם לא נטשה את הדירה, ועל-כן היא זכאית בנסיבות שתוארו לדיור חליף.

עמידר פעלה בהתאם, והעמידה לרשות המתלוננת דירה אחרת. עד כאן הכל טוב ויפה,

ודווקא הקטע אותו עמידר אינה מוכנה ליישם, מתייחס לקביעתי שהמתלוננת זכאית גם

לפיצוי מוערך בסך 10,000 ש"ח, על הרהוט והחפצים שהוצאו כאמור בהעדרה, וכנראה

הושמדו.

ואכן, מילאנו את הדבר כרוחו וכלשונו.

שי שטינברג;

בעקבות הערעורים האלה, הוצאנו הוראה להקפיד על הנוהל הקיים, הקובע שכל חפץ

המוצא מדירה עזובה או נטושה, יירשם בפרוטוקול אפילו אם ערכו נמוך, ויילקח לתקופה

מסוימת למחסן, כדי שאפשר יהיה להעמידו לרשות המפונה, במידה ויזדקק או יבקש אותו.

מובן שאם תהיינה טענות לגבי שוויו, אפשר יהיה להוכיח את השווי.

מסקנה שניה, שגם היא י ושנוה, אך מן הדין להזכירה היא שבנוסף לתמונות שנלקחו

כדי להוכיח שהדירה ננטשה, הוספנו חתימת עדים שהתמונות האלו אכן נלקחו מאותה דירה,

והן אמינות לתאריך מסוים. טענת עמידר היינה, שהדירה נמצאה לא רק נטושה עקב אי

התגוררות בה, אלא גם פרוצה ושבורה. אבל תמונות אלו לא השביעו את רצון המבקר, אשר

טען שהדירה לא ננטשה.

ע' רודין;

ממועד כניסתי לתפקיד, ב-6 בספטמבר 1993 ובמרוצת אותה שנת עבודה, תפסנו חזקה

על כ-544 יחידות דיור באזורי ביקוש, אשר נמצאו נטושות. לשמחתי, לא הגיעה אף

תלונה, משום שפעלנו על-פי הנוהלים ששיפרנו וריעננו. מינואר עד יוני 1994 תפסנו

חזקה על 253 דירות שנמצאו נטושות, וגם לגביהן לא נתקבלה אף תלונה. כל הדירות הללו

אינן באזורי פיתוח.

היו"ר ד' מגן;

מהו נוהל תפיסת דירה?

עי רודין;

אנו מצלמים את הדירה. לכל דירה מגיע צוות, ואנו מעדיפים שיתלווה אליו גם נציג

אבידות ומציאות של משטרת ישראל. אם יתברר שאין ביקוש למטלטלין כעבור זמן מסוים,

ישנו פרק זמן שלאחריו אפשר לפרסם מכרז בהליך מקוצר לגבי אותם מטלטלים. אלה

הנוהלים החדשים.



אי רביד;

המתלוננת ביקשה בשעתו פיצוי בסך 15 אלף שקלים. אמרנו שהיה לה מה שהיה, אך היא

מצאה שהכל הושמד. יש מלכוד מסוים בטענת המנכ"ל: אילו היתה תובעת את רכושה

בבית-משפט, ייתכן שהיו דורשים ממנה הוכחת. מרגע שנקבע כאן על-ידי נציב תלונות

הציבור כי מגיע לה פיצוי, היא זכאית לו. ממילא לא היתה יכולה להוכיח את שווי

רכושה, מכיוון שהושמד. ההערכה היתה שעל מנת שתוכל לחזור לאותן ארבע קירות, זהו

הסכום שמן הראוי לתת לה, ולכן שאלת ההוכחה לא היתה ברת ביצוע.

י י שפי ;

על-פי איזה קריטריונים מחליטה עמידר שהדירה עזובה ונטושה? האם מתאמצים למצוא

את הדייר או בני משפחתו?

שי שטיינברג;

מובן שמנסים לאתר את בעל הדירה. מספר לא מועט מן הדירות ננטשות בגלל כח

עליון. כ-24 אחוז מדיירי עמידר נותרו יחידים או שמדובר בזוגות קשישים. לרוב נודע

לנו על הדירה רק לאחר שננטשה לחלוטין. את האנפורמציה אנו מקבלים במקרה זה מחברה

קדישא או ממשרד הפנים. כאשר דירה נעולה, אנו מפעילים חברת דקירות. יש לנו ענין

לאתר את הדייר גם כדי שיפרע את חובותיו. יש מקרים של עזיבת הארץ, ועל-כך אנו

מקבלים מידע ממשטרת הגבולות. קורה שאנו מוצאים את הדירה פרוצה. אנו משיגים מידע

גם מן הרשות המקומית ומחברת החשמל, על אי שימוש במים או בחשמל. אנו עושים זאת,

כדי להביא לשימוש יעיל יותר במלאי הדירות הממשלתיות.

י' שפי;

במקרה זה, הגברת עבדה בתעשיה האווירית, ובאמצעות שיחת טלפון אחת אפשר היה

לדעת מה קרה לה.

שי שטיינברג;

נדמה לי כי במקרה זה היתה אינטרפרטציה לא נכונה של אנשי המחוז בפתח-תקווה.

היא פנינה עוד שנים קודם לכן בבקשה לעזוב את הדירה. לאחר מכן פנתה ודרשה ביצוע

תיקונים מסוימים אשר לא בוצעו, מכיוון שלא השתתפה בתשלום כפי שמתחייב מן החוזה.

הדירה נמצאה למעלה מחצי שנה לאחר שנעזבה, דבר שהתברר בדיעבד, והיא נמצא נטושה

ופרוצה. אחרים פרצו לדירה, שברו את החלונות וסילקו את רוב חפציה. הוכחות אלו לא

נתקבלו על דעת המבקר. במקרה זה לא הלכו להפש אווזה, מכיוון שחשבו שהיא עזבה מתוך

ידיעה ברורה שהיא לא חוזרת.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה לעבור לעמי 112, ודרכו ללמוד על איפיוני התלונות המגיעות לנציב

תלונות הציבור בענין עמידר. אני מבקש לנצל את הישיבה הזו, כדי לברר מהן התלונות

ומהן התקלות. לא בכל מקרה האמור בסעיף 6 בתלונה, מתבצע בקלות, שכן אין הוא בידי

עמידר. כאשר נציב תלונות הציבור אומרת; בשים-לב לאמור, הצביע נציב תלונות הציבור

בפני עמידר על הצורך להקצות למתלוננת דיור חלוף בשכירות סוציאלית בכפר-סבא. אני

מניח שהשתמשתם בפניה הזו של נציב תלונות הציבור, כדי לפנות למשרד הבינוי והשיכון,

כדי שהוא יעמיד את הדירה לרשותה.

עי רודין;

בהחלט, זה לא בתחום המנדט שלנו. שיפרנו במידה מסוימת את הליכי העבודה, והגענו

להסכמה עם משרד הבינוי והשיכון, באותם מקרים בהם גרים בדירות עמידר יחידים

וקשישים בדירה גדולה, ומעמסת שכר הדירה מכבידה עליהם מבחינה כלכלית, יוכל מנהל

אגף האכלוס,מר ישראל שוורץ ושמעון שטיינברג מטעם עמידר, לאשר החלפת דיור, מבלי

לעבור את הוועדה המחוזית והמקומית וההרשמה בבנק. אנחנו יוזמים, אנחנו ממלאים את



טופס הבקשה להחלפת דיור, וועדת השניים הזו מאשרת את הההלפה. את הפתרון בפועל אנו

מעמידים לרשות הזכאי, והכל כדי לנצל טוב יותר את מלאי הדיור. כך נהוג כאשר גר

יהיד או גרים זוג קשישים בדירה גדולה. גם לנו יש אינטרס לעזור להם לעבור לדירה

קטנה יותר, כדי להקל עליהם את נטל ההוצאות, כי בדירה גדולה הנטל גדול מאד, גם

בארנונה וגם בשכר דירה. אנו עושים זאת בהסכמתם. כדי להניע את התהליך הזה, פישטנו

את התהליך בעצה ארזת עם משרד הבינוי והשיכוו, ויש היום צוות של שניים אשר נותן את

ההחלטה המחייבת אותנו.
היו"ר ד' מגן
אני מבקש ללמוד את האיפיוניים המיוחדים של התלונות, כפי שעולה מריכוז הממצאים

של נציב תלונות הציבור.

אי רביד;

ניסינו להתרקות אחר ההתפלגות הגדולה יותר של התלונות, תוך השוואה למצב

הנוכחי.

חי רייך;

מצאנו שעיקר התלונות כנגד עמידר, עניננן בבקשות לביצוע שיפוצים ותקונים

במושכר. בשנת תשנ"ב, תלונות אלו הגיעו ל-44 אחוז מכלל התלונות. תלונות רבות

נוגעות להטבת תנאי דיור, וכאן קיימת השקה בין עמידר לבין משרד הבינוי והשיכון.

כ-15.5 אחוז מהתלונות נוגעות לשכר דירה, סדרי תשלום והנחות.

היו"ר ד' מגן;

נושאים שהוכרעו לגופו של ענין, מהווים חלק ניכר מהתלונות בנושאים המשיקים

למשרד הבינוי והשיכון ולעמידר?

חי רייך;

לא בחנו זאת בצורה הזו, כלומר איזה נושאים הוכרעו לגופו של ענין ואיזה נושאים

לא הוכרעו לגופו של ענין. מרבית התלונות שנמצאו מוצדקות הן בנושאים של הטבת תנאי

דיור. כאן יש לעמידר אפשרות של התגוננות מסוימת, משום שהזכאויות מושחתות על

קריטריונים הנקבעים על-ידי משרד הבינוי והשיכון. כאשר אנו מדברים על התלונות, אני

מבקשת לערוך הבחנה בין אלו שנבחנו לגופו של ענין ונמצאו מוצדקות, לבין אחרות.

יכול להיות שמבחינת עמידר התמונה נמצאת בלתי מוצדקת, אך מבחינתו של האדם המבקש

להיטיב את תנאי הדיור שלו, והוא צריך לעבור דרך עמידר אל משרד הבינוי והשיכון,

התלונה מוצדקת, אלא שפתרונה תלוי בקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון.

נושא אחר הוא פינויים הנעשים שלא כדין, פיצויים כתוצאה מכך והטיפול במבנים

מסוכנים, כ-6 אחוז מהתלונות. נושאים אחרים הם רכישת נכסים מעמידר. הכוונה היא

לתנאי הרכישה - חוזים, סרוב להעביר זכויות מרוכש אחד לחליפו, סרוב למכור נכסים,

שהוי בהעברת הנכס על שמו של הרוכש. תלונות נוספות שהוגשו היו בנושאים הנוגעים

לשירות הציבור; מתן מידע לקוי וירק פקידות עמידר כלפי- הציבור. היו מספר תלונות

בנושא כח-אדם ופיטורים. עמידר עברה גל של פיטורי יעול, ואנשים פנו אלינו בתלונה

על פטוריהם. פרוייקטים מיוחדים , כגון דיור לעולים במושבים, וגם כאן התעוררו

בעיות של פירוש החוזים שנערכו עם תושבי המושבים, אשר סברו כי חם יכולים להשכיר

חלק מביתם לעולים.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה שנלמד כאן על המצב החדש בחברת עמידר, גם מבחינת המדיניות של מכירת

נכסים. האם המדיניות ממשיכה להיו זו המעודדת מכירת נכסים לשוכר, ומה אופי התלונות

בענין זה? האם קיים שהוי בהעברת בעלות בטאבו? כיצד רואה השוכר את חברת עמידר,

כאשר הוא נתקל בבעיות?



עי רודין;

עמידר הצטיירה בעיני דייריה והציבור בכלל, כמי שהוא הכל-יכול. לא היה קל

לתחום תחומי אחריות קונקרטיים, בזיקה למנדט שהשר הממונה או הממשלה הטילו עליה.

עמידר היא מכשיר להשגת יעדים חברתיים של הממשלה ושר הבינוי והשיכון. אנו חברה

העוסקת בניהול רכוש המאוכלס בציבור לקוחות. זוהי תפיסה חדשנית אצלנו, שאינה

מגדירה את הציבור במונחים של מסכנים, משתכנים או דיירים. אנו צריכים לתת שרות

לציבור לקוחות. תחום האחריות שלנו לא היה מוגדר, ועל כל דבר עלו לרגל לחברת

עמידר.

המדינה רוכשת נכסים לאכלוס זכאיה, מן הבניה התקציבית לאכלוס זכאים בשכירות

ציבורית, והנכסים האלה עוברים מן היזם הבונה עבור המדינה אלינו. אנחנו צריכים

להקפיד שמצבו של הרכוש יהיה תואם את כללי הבניה עליהם סוכם בהסכם ההתקשרות החוזי,

בין היזם שבונה לבין המדינה שהיא המזמין. כאשר אנו מקבלים את הרכוש, אנחנו מקבלים

הנחיה, לאיזה מטרות אכלוס מיועד הרכוש הזה. קיימת הבחנה ברורה בין ותיקים לבין

עולים. חלק מהדירות מוקצות לקליטת עולים וחלק לקליטת ותיקים. ועדות משרד הקליטה

ומשרד הבינוי והשיכון, הן אלו אשר קובעות את כללי הזכאות האישית למקרה הבודד. אנו
מקבלים את ההפניה
האיש נמצא זכאי , והוא יתאכלס בדירה ספציפית. אפילו לא מותירים

לנו את האפשרות של בהירת הדירה. הכל נעשה במסגרת ועדת האכלוס המקומית ביישוב, בה

נוטלים חלק נציג הרשות, נציג משרד הבינוי והשיכון ונציג משרד הקליטה - הכל לפי

הענין - ואנחנו כמובן.

מטלה נוספת היא גביית שכר הדירה. לא עמידר קובעת את גובה שכר הדירה. הוא נקבע

על-ידי הממשלה, ואנו מקיימים את ההחלטה. אנו מנפיקים את שובר התשלום ושולחים אותו

ללקוח. צריך להקפיד שאותו לקוח יכבד את חובותיו כלפינו. הציבור שעמידר מטפלת בו,

הוא ציבור שהרמה הסוציו-אקונומית שלו היא כזו, שלא תמיד ידו משגת לעמוד בלוח

התשלומים. אנו משתדלים לגשר בין המצוי לרצוי. פישטנו את הליכי הגבייה והטיפול

בתלונות בגין דרישות להנחה. יש מרכז להנחות בשכר-דירה, המשותף לביטוח-הלאומי,

למשרד העבודה והרווחה ולמשרד הבינוי והשיכון. אנו מפעילים את המרכז הזה. עד היום

מי שנמצא זכאי, מילא טפסים ושליט למרכז במטה החברה. מזה חצי שנה, ביזרנו את

הסמכויות בין הסניפים, ואיפשרנו באמצעות מערכת מירושוב מתקדמת, שבתגובה מהירה ניתן

יהיה לומר לזכאי מה שעור ההנחה. 3 חודשים לפני תום שנת השכירות, האיש מקבל את

השאלון. הוא מוזמן לסניף ואנו מסייעים לו במילוי השאלון. אנו אומרים לו איזה

מסמכים עליו להמציא. לאחר שמאמתים את הכנסותיו ומוודאים כי הוא דייר עמידר, הוא

מקבל את ההנחה לה הוא זכאי. הפסקנו את המרוץ של הגשת תביעות משפטיות וחיוב

בהוצאות משפט מיותרות.
התחום האחרון הוא תחזוקה
אנו עורכים הבחנה בין תחזוקה שוטפת פנים-דירתית,

לבין החזקה המטפלת במעטפת הבנין, ברכוש המשותף ובשטחים הצמודים לבית. הנהגנו סל

על-פיו אנו מתחייבים לבצע עבודות של החזקה שוטפת. הוצאנו פרוספקט, שלחנו אותו

לדיירים, ובאמצעות היחידה לעבודה קהילתית שלנו אנו מקיימים מפגשים עם הדיירים

ומעדכנים אויש לגבי חובותיהם וזכויותיהם. הנהגנו שיטה חדשה של ביטוח אינסטלציה

שאנו מפעילים בכל הארץ. בכל מקום בו יש נזילה או סתימה, הדייר מתקשר למוקד 177.

ותוך שעה עד שעה וחצי מאכנים את התקלה ומתקנים. אני חייב לומר שזהו הישג גדול

מאד, וזה פועל קרוב לחצי שנה. זהו חלק אינטגרלי מההתחייבות שלנו למתן שרותי החזקה

שוטפת פנים-דירתית, השרות פועל גם בלילה וגם בחגים, 24 שעות ביממה. כאשר המחשב

מראה שהאיש חייב שכר-דירה, מפנים לכך את תשומת-לבו ומבקשים ממנו להסדיר את הענין.

במקביל הוא מקבל את השרות. אנו מפתחים מסלול נוסף של איטום גגות על-פי אותה שיטה.

68 אחוז מעלות ההוצאות על החזקה שוטפת, היו להחזקה שיטתית ותיקון אינסטלציה

סניטרית. השרות הזה ניתן באזורי פיתוח ובערים הגדולות. הרחבנו אותו לכל חלקי

הארץ, ואני חושב שרווח לציבור הלקוחות שלנו. אנו מבקרים פעמיים בשנה בדירות,

ונותנים דעתנו לשינויים בתוך הדירה, למצב התחזוקה ולהרכב המשפחה.



ש' שטיינברג;

אלו פעולות יזומות על-ידנו.

עי רודין;

אעבור לתחום ההחזקה השיטתית של המעטפת והרכוש המשותף: לדאבוני, במשך קרוב

לחמש שנים, לא נעשו עבודות החזקה שיטתית של הרכוש המשותף. הנכסים התבלו, והיה מצב

של חוסר שביעות-רצון. נדרשנו להדביק את הפיגור בענין זה, וקבענו שלוש רמות של

בדק: רמה א' למצב הקריטי ביותר, רמה בי ורמה גי. במרוצת 1993 מיצינו את התחזוקה

של הדירות ברמה אי, והשקענו בכך קרוב ל-100 מליון ש"ח. ב-1994 נשלים עבודות פיתוח

וגינון בבתים ששיפצנו את המעטפת שלהם, ואנחנו ניגשים למצות את מה שנותר. נשקיע

בכך עוד 50 מליון ש"ח. אנו רוצים למצות את השיפוץ בכל מלאי המבנים שלנו. החפיפה

בין משרד השיכון לעמידר קיימת בתחום מצומצם מאד. התהליך שהיה קיים עד היום הוא

הגשת בקשה בקשה בבנק למשכנתאות, הנפקת תעודת זכאות להשתתפות בשכר-דירה או להלוואה

מסוג כלשהו. האיש מעדיף לקבל דירה בשכירות ציבורית, ואז הוא מגיש ערעור דרך הבנק,

אשר מעבירה את ענינו לוועדה העליונה. סיכמנו עם משרד השיכון שדיירי עמידר אשר

עונים על הקריטריונים של צפיפות בדירות עמידר, ימלאו טופס בקשה להטבת דיור

בסניפים שלנו, והרפרנטים שלנו יביאו זאת לדיון בוועדות המו1אימות. שם יאשרו את

הזכאות, ואז נעשה הכל במסגרת מלאי הדירות הקיים בידינו, כדי להיטיב עם הדיירים

הללו ולהקל עליהם. אין לנו מנדט לדון בבקשה לזכאות או להטבת תנאי דיור.
היו"ר ד' מגן
מה עם מכירת נכסים לשוכר?
שי שטיינברג
במרוצת השנים היתה חברת עמידר הגורם המעביר דיירים משכירות לרכישה. הפעילות

היזומה נעשתה על-ידי עמידר, והדירות נמכרו בהנחה של עד 60 אחוז. כך קרה שעם בוא

גל העליה של שנות ה-90, עמדו לרשותנו 48 אלף דירות פחות. מ-110 אלף דירות הגענו

ל-68אלף דירות. הצלחנו לתקן 10 אלפים דירות ריקות ביישובי פיתוח, ובדרך לא שולית

פתרנו חלק מבעית הדיור לעולים. הגענו למסקנה שצריך לעצור את המכירה, והמדיניות

הנוכחית היא שאנו ממשיכים למכור, על-פי הזכאות האישית. אין שוני בין זוג צעיר הגר

בדירת עמידר, לבין יקר דירה או זוג צעיר שאינו גר בדירת עמידר. כולם זקוקים

לאותם תנאים, אם יש להם תעודת זכאות. הפסקנו לחלוטין את הזכאויות הספציפיות

שניתנו לפני-כן לדיירי עמידר. ייתכן שחלק מן התלונות הן על רקע זה. הנוהל החדש

התחיל באפריל, ותקופת המעבר שהנהגנו גם היא הסתיימה. לכן עלולות להיות תלונות

נוספות על רקע זה.

אנו ממשיכים למכור דירות, אך לא בבזבזנות, ובתנאי שהדיירים ימשיכו להתגורר

בדירות ולא יהפכו אותן למנוף כלכלי. איננו מוכרים דירת 3 חדרים לאדם יחיד, אלא

על-פי צפיפות של נפש לחדר. המגמה היא לשמר את הדירות הציבוריות לנזקקים. בעתיד

אני צופה גל של תלונות על רקע טיב הבניה. אנו מקבלים עכשיו אלפי דירות שניבנו

בבניה מתועשת ומהירה, אותם בתים דו-משפחתיים על 60 מ"ר. בתים כאלה מפוזרים על

פני הארץ. מצבנו בתחום זה לגמרי לא טוב, אך אין לנו יכולת לסרב לקבלן או לאכלסן.

אנו צופים בעתיד טענות קשות מאד בקשר לטיב הבניה הזו, כולל בעיות רטיבות. אנו

משתדלים להזמין חלפים, כדי שנוכל לעמוד גם בתיקונים.
עי רודין
המדיניות הזו של מניעת התפרקות מנכסים, נבחנה בכובד ראש אצל יושר. לארור בחינה

התקבלה החלטה שלא למכור נכסים בלא הבחנה. לא יתכן שדייר עמידר יקבל את האפשרות

לקנות את דירתו בתנאים מפליגים, וזוג צעיר לא יקבל אותם תנאים. זה מטיל עול כבד

על עמידר, משום שאנו מאבדים מזומנים בהם עשינו שימוש לאחזקה שיטתית. אני שמח על

שהאוצר היה ער לכך.
היו"ר די מגן
אמרת שבאזורי הפיתוח אתם ממשיכים באותה מדיניות. לדעתי זה הוכיח את עצמו שם.

ע' רודין;

אנו ממשיכים שם ללא מגבלה. ישנו נושא של ניהול דיור זמני של אתרי הקרוונים

והמגורונים. אני שמח על שעמידר לא מצטיירת כמגלומנית הנושאת באחריות לכל. היום

יודעים באתרים האלה שאנו נושאים באחריות למבנה הבודד, אך לא לבעיות המוניציפליות

העולות בכל אתר ואתר. לצד הטיפול במבנה הבודד, אנו נרתמים לסייע למשרד הבינוי

והשיכון במאמץ הבינוי. קיבלנו על עצמנו לפנות ארבעה אוזרים במרכז הארץ: ג'סי כהו

בחולון, בת-ים, קרית-שלום ועוד שני אתרים בראשוו-לציון. אנו מציעים לדיירים מגווו

של פתרונות. אתמול נתבשרנו על-ידי השר שהגדילו את הסיוע לוותיקים ולעולים

ממדינות חבר העמים בעיקר. היום הם מקבלים 402 אלף שקל, שמתוכם 60 אלף הם לתקופה

של 28 שנים, ב-4 אחוז ריבית. ההחזר החודשי הוא ביו 600 ל-690 ש"ח לחודש. אנו

רוצים לקוות שזה ישמש מנוף לתהליך מסיבי של קניית דירות.

בצד זה אנו משמשים גם סוכו מורשה לניהול נכסי רשות הפיתוח של מינהל מקרקעי

ישראל, בעיקר בערים המעורבות. אנחנו שלוחים של מינהל מקרקעי ישראל, היות ועל-פי

חוק המבנים המסוכנים הרשויות המקומיות יכולות להכריז על מבנה כמסוכן, או כעל מבנה

שיש הכרח לבצע בו הסרת מפגעים, והו חוששות שהו נושאות באחריות פלילית לענין זה,

הו אימצו שיטה חדשה של הטלת אחריות אישית על מנהלי עמידר ואחריות כוללת על עמידר.

כך אנו מוצאים עצמנו בעין הסערה. התרענו בפני מינהל מקרקעי ישראל, ובמקביל פנינו

ליועץ המשפטי לממשלה. הנושא עמד גם בפני מבחו משפטי, וכאשר זה עמד לדיון בבית

המשפט, אמר השופט כי מצד אחד עומדים הדיירים ומצד שני הפונקציונרים של עמידר

ועמידר כיישות משפטית. יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שאת עמידר אי אפשר לתבוע,

ויש מסגרת בה צריכות רשויות להתדיין ביניהן. הדיירים המוגנים אומרים שהם מוכנים

לשלם את חלקם, אך הם מבקשים שעמידר תיטול יוזמה. כאו נופלים הדברים בין הכסאות,

והשופט החליט שעד אשר תיפתר הסוגיה ברמה של היועץ המשפטי לממשלה, הוא לא ירשיע את

הדיירים.

לשמחתי, מי נהל מקרקעי ישראל תיגבר אותנו בתקציב לביצוע שיפוצים לגבי מבנים

שהוכרזו כמסוכנים, ויש הכרח מיידי לפנות את דייריהם. לשמחתי מיצינו ביפו את כל

השיפוצים האלה, ואנו מטפלים בעכו ובחיפה. חלק מהשכונות נכללות בפרוייקט שיקום

השכונות, ויותר קל לנו לאגד את כל הגופים הציבוריים והמקורות, ואנו נותנים את

מלוא העדיפות לטיפול במבנים המסוכנים הללו.

היו"ר ד' מגן;

נאמרו כאו דברים מענינים. האם לפי דעתכם, המגמה המסתמנת בטבלאות ההשוואתיות

בעמי 112 ו-114, היא מגמה שתימשך?

עי רודיו;

כן. זה משתקף גם בדיווח שלנו, ואני מקווה שמגמת הירידה תימשך.

היו"ר ד' מגן;

גם אנו מקווים כך.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:05)

קוד המקור של הנתונים