ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 18/07/1994

תלונה מס' 21 בדו"ח נת"צ 21 -עירית קרית-אתא - הוצאת צו לשימוש ארעי במגרש ריק לצרכי חנייה -סירוב לשלם מס רכוש החל על המגרש

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 243

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. י' באב התשנ"ד (18 ביולי 1994). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די מגן

א' הירשזון

ש' יהלום
מוזמנים
אי רביד - מנהל הנציבות לתלונות הציבור

מי במברגר - עוזרת בכירה לנציב

עו"ד מי הלד - סגן היועה"מ

עו"ד חי ניסן- עוזרת למנהל הנציבות

י י סגל - ממונה על מחלקה בנציבות

עו"ד שי רויטל - יועץ למנהל נציב תלונות הציבור

עו"ד חי רייך - ממונה על הנציבות בת"א

די ראם - ראש עירית קרית-אתא

ל' מזמר - עוזר ראש העיר

מזכירת הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; תלונה מסי 21 בדו"ח נת"צ 21 - עיריית קרית-אתא -

הוצאת צו לשימוש ארעי במגרש ריק לצרכי חנייה - סירוב

לשלם מס רכוש החל על המגרש.



תלונה מס' 21 בדו"ח נת"צ 21 -

עירית קרית-אתא - הוצאת צו לשימוש ארעי במגרש ריק לצרכי חנייה -

סירוב לשלם מס רכוש החל על המגרש

היו"ר ד' מגן;

אני פותח את ישיבת הוועדה. בקשר לתלונה 25 בדו"ח 21 אשר היתה צריכה להידון

היום, קיימת שאלה אשר נברר מחוץ לכתלי הוועדה. נחזיר את הנושא לכאן, אם יהיה

צורד בכד.

חי ניסו;

לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), עיריה רשאית

לצוות על השימוש הזמני במגרש ריק כמגרש חניה צבורי. המתלוננות הן בעלות מגרש

בקרית אתא. בנובמבר 1989 הודיעה להן העיריה כי מכח החוק ציוותה על שימוש זמני

במגרש שבבעלותן כמגרש חניה צבורי. בהודעה צויין כי הצו הוא למשך חמש שנים, אולם

באוגוסט 1991 קרוב לשנתיים לאחר תחילת תוקפו של הצו, הודיעה העיריה למתלוננות על

ביטולו. המתלוננות טענו על-כך שהעיריה לא שילמה את מס הרכוש שחל על המגרש,

שמחובתה על-פי החוק לשלם. ואמנם, סעיף 12 לחוק קובע שכל עוד צו לשימוש ארעי עומד

בעינו לגבי מגרש, תהיה הרשות חייבת במס המוטל על המגרש, והיא תחשב כמחזיקה במגרש

לענין כל דין המטיל חובה או אחריות על המחזיק.

בתגובה לפניית הנציבות, העיריה נתנה את גירסתה. ראשית טענה כי הצו לשימוש

זמני שהוציאה כלל לא הופעל, ונשאר על הנייר בלבד, וכעבור זמן גם בוטל פורמלית.

העיריה לא השתמשה במגרש, לא הרשתה לאחרים להשתמש בו וגם לא עשתה בו שינוי כלשהו.

שנית, לטענת העיריה, למתלוננות יש נכסים במרכז המסחרי הסמוד למגרש, ולכן ידעו

שהיעיריה כלל לא השתמשה בו. יתרה מזו, כשנה וחצי לפני ביטול הצו, העיריה מסרה

למתלוננות שהיא אינה עושה שימוש כלשהו במגרש. שלישית, לגירסת העיריה, צו השימוש

שלא בוצע לא גרם למתלוננות הוצאה כלשהי, ולא מנע מהן שימוש במגרש, שנשאר ריק כפי

שהיא. לפיכך העיריה לא ראתה מקום לשלם מכספי הציבור את המיסים שחלו על המגרש,

במקום הבעלים שלפי עמדתה מעונינים להפיק רווח שלא כדין.

הנציבות לא קיבלה את עמדת העיריה. החוק קובע במפורש שכל עוד צו לשימוש ארעי

עומד בעינו, מס הרכוש חל על הרשות. אין זה משנה אם בפועל השתמשה העיריה בנכס או

לא, ואם ידעו המתלוננות על העדר שימוש, די בקיומה של הזכות להשתמש במגרש מכח הצו,

שהופכת את העיריה למחזיקה מן הבחינה המשפטית, כדי להעביר אל העיריה את נטל תשלום

מס הרכוש. סעיף 12 לחוק, הקובע את חובת הרשות לשלם את מס הרכוש, כלול בפרק

שכותרתו "הבטחת זכויות הבעלים". לדעת הנציבות יש להקפיד הקפדה מיוחדת על קיום

ההוראות שנועדו להבטיח את זכויות הבעלים, דווקא כאשר מדובר בהסמכת גוף שלטוני כמו

העיריה לפגוע בזכויות קנייניות.

לפיכך נקבע שהתלונה מוצדקת ושעל העיריה לשלם את מס הרכוש שחל על המגרש בתקופה

שמיום הטלת הצו ועד מועד ביטולו. המתלוננות העלו טענה נוספת לפיה העיריה לא היתה

מוסמכת לבטל את הצו, שניתן במקום להמש שנים, לפני ךתום תוקפו. משום-כך הביטול חסר

תוקף משפטי, והעיריה חייבת לשאת גם במס הרכוש לתקופה שלאחר ביטולו הלא חוקי של

הצו. הן ביססו את טענתן על סעיף 8 לחוק, שקובע שתוקפו של צו לשימוש ארעי הוא לחמש

שנים, והוא ניתן להארכה על-ידי הוצאת צו חדש. על-פי טענת המתלוננות, מלשון הסעיף

מתחייב שהצו ניתן רק להארכה ולא ניתן לקיצור.

הנציבות לא קיבלה את הטענה הזו. סעיף 15 לחוק הפרשנות (נוסח חדש) קובע שהסמכה

להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל, משמעה גם הסמכה לבטלן. לפי סעיף זה העיריה

היתה מוסמכת לבטל את הצו גם לפני תום התוקף המקורי שנקבע לו. מאחר והסמכות לבטל

צווים היא סמכות כללית, לא היה צורך לקבוע בחוק סמכות ספציפית לבטל צו לשימוש

ארעי, כפי שנעשה לענין הארכת צו כזה.



ביוני 1993 נשלחה הודעה על תוצאות הבירור בתלונה והחלטת הנציבות לעיריה

ולמתלוננות. חל עיכוב בביצוע החלטת הנציבות. למיטב ידיעתנו, רק במרץ 1994 הודיעה

העיריה לשלטונות מס רכוש על נכונותה לשאת במס הרכוש לתקופה שעד לביטול הצו. כאשר

שוחחנו לאחרונה עם העיריה, המס טרם שולם, אך אנו מבינים שישולם בזמן הקרוב.

ד' ראם;

אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו להשיב. אנו מקבלים את ממצאי הביקורת. אני

רוצה להוסיף כי ב-1989 החליטה הרשות להפקיע שלושה מגרשים, על מנת לשרת את הציבור

כמגרשי חניה. בה בעת הוחלט שנשתמש במגרש אחד. השקענו עשרות אלפי שקלים, על מנת

שישמש כמגרש חניה, ואף שילמנו עבורו מס רכוש. לאחר שהוחלט לא להשתמש במגרש שהוא

נשוא התלונה שלפנינו, הודענו על-כך בעל-פה לבעלי הנכס, באמצעות מנהל מחלקת

הנכסים. ההודעה היתה חודשים ספורים לאחר ההחלטה.

שי יהלום;

מדוע נמסרה הודעה בעל-פה?

ד' ראם;

יש לי תעתיק שיחה של מנהל מחלקת נכסים, עם באי-כח בעלי הנכס, חרצ'ינסקי

וקופרשמידט.

רו' ניסן;

הם מכחישים זאת . הם טוענים שזה היה רק לאחר ביטול הצו.

ד' ראם;

הם בעלי נכסים בקרית-אתא, ומופיעים הרבה באגף הנכסים והגביה שלנו. הראיה לכך

שהודענו להם היא שלא ביצענו כל עבודות ולא הצבנו שלטים במגרש. נכון שבשלב מאוחר

יותר נתן היועץ המשפטי הוראה להוציא את הודעת הביטול בכתב, והיא הוצאה ב-1991.

אמרנו לבעלי הנכס שאנו מוכנים לשלם את מס הרכוש, אך ברמה הנכונה. פנינו למס רכוש

כדי להקטין את המס, את ההצמדה והריבית. אני רוצה להסב תשומת-לבכם לכך שמרגע בו

הרשות המקומית מבקשת לשנות את יעודה של קרקע לבניה לקרקע לחניה, ערך הקרקע יורד,

והערכת השמאי צריכה להיות בהתאם. אנו רוצים לשמור על כספי הציבור, תוך אי פגיעה

בבעל הנכס.

בכל מחלוקת יש מקום להתפשרות. במצב היום אין יכולת להגיע לפשרה עם בעלי הנכס,

מה גם שבתגובתם הראשונה נאמר כי אנו משתמשים בנכס, למרות שאין הדבר כך. על כן אני

מבקש שהמס המוטל עלינו יוקטן.

היו"ר ד' מגן;

מה היה פער הזמנים בין ההודעה בעל-פה, על-כך שאינכם משתמשים בנכס, לבין ההודע

בכתב לבעלי הנכס? אתה מדבר על-כך שאתם מנהלים משא-ומתן עם שלטונות מס רכוש,

אודות היקף המס שאתם צריכים לשלם. מה הפער ביניכם לבין מס-רכוש?

ד' ראם;

לפי ההתכתבות של מנהל אגף הנכסים, מדובר בהפרש של שנה בין ההודעה בעל-פה

למכתב. המס מגיע היום ל-50 אלף שקל. רצינו להכשיר שלושה מגרשים לצורך חניה. בעליו

של אחד המגרשים התנגד, ולא ביצענו כל פעולה בקשר למגרש. באשר למגרש השני, הוצאנו

מכרז, הכשרנו אותו ושילמנו את מס הרכוש. העובדה היא שלא היתה בענין זה הנחיה

מפורשת של מנהל אגף הנכסים, שיש להוציא לבעלים הודעה בכתב אלא בעל-פה, וזוהי

נקודת המחלוקת בינינו.



מ' במברגר;

נציבות תלונות הציבור לא קיבלה את הטענה של העיריה, אלא קבעה שמעשה שנעשה

בצורה פורמלית צריך גם להתבטא בצורה פורמלית.

שי יהלום;

מה שגרם לנו לערוך דיון שני בנושא הוא, שהתברר כי שנה עברה מאז דו"ח נציב

תלונות הציבור, ועד היום ההוב לא שולם למס רכוש התובע זאת מהבעלים.
הי ניסן
לאהרונה הפסיק מס רכוש לתבוע את הבעלים.

ש' יהלום;

אם מקבלים את דו"ה הנציבות, זה אומר שתוך שבוע עד חודש, מודיעים למס רכוש את

מה שהודעתם בהודש מרץ, ולא צריך לחכות 9 חודשים. מתברר מהסקירה שלך, שאותו ראש

מהלקת נכסים אינו מתפקד. הוא צריך לדעת כי כל פעולה שלו צריכה להיות הוקית. אם

לקה את הנכס מבעלים פרטיים, זה יכול להיות מבוסס רק על הליך הוקי. הוא צריך לדעת

שגם הביטול צריך להעשות על-פי ההוק. מתברר שעברה שנה מאז התקבלה ההחלטה, ועד

שביצע את הפעולה החוקית. הוא ביזבז לעיריה לפחות שנה של מס רכוש. האם הוא קיבל

מכתב נזיפה, או שמא עלה בדרגה?

ד' ראם;

אנו מקבלים עלינו את קביעת הביקורת, ומוטלת עלינו החובה להקטין את הנזק,

למרות שהודענו לבעלים באופן רשמי שאין בכוונתנו להשתמש במגרש. פניית היועץ המשפטי

ומבקר העיריה למס רכוש, על מנת להקטין את ההוב, היא פעילות ברוכה שלנו. מן הדין

שגם שינוי יעוד הקרקע יובא בחשבון, כאשר קובעים את גובה מס הרכוש.

מ' במברגר;

שינוי יעוד יכול להיות במסגרת צו זמני? הרי יש לכך פרוצדורה משפטית ממושכת.

בדרך-כלל שלטונות מס רכוש מעריכים את הקרקע על-פי מחירה בשוק החופשי.

היו"ר ד' מגן;

מהו התאריך הרשמי של ביטול הצו? לשינוי יעוד הקרקע יש פרוצדורה משפטית

ממושכת, ושלטונות מס רכוש מעריכים את שווי הקרקע על-פי מחירה בשוק החופשי.

היו"ר ד' מגן;

מהו התאריך הרשמי של ביטול הצו?
ד' ראם
אוגוסט 1991.

היו"ר ד' מגן;

מה הסכום שנתבע על-ידי מס רכוש?

י,



ד' ראם;

50 אלף שקל.
היו"ר ד' מגן
אנו רגילים שכאשר נציב תלונות הציבור מגישה את הדו"ח, היא מספקת מהי קביעתה.

לשולחן הוועדה מגיעות התלונות המוצדקות ומה נעשה בעקבותיהן. הסיום הוא כאשר נאמר

לנו שהגוף המבוקר פעל כמוצבע. היום אני מבין שהמתלונן הוא מחוץ לתמונה,

והמשא-ומתן מתנהל ביניכם לבין מס רכוש. איני יודע אם יש לנו ענין להאיץ את

המשא-ומתן, אלא להבטיח שמס רכוש לא יפנה למתלונן וידרוש את המס עבור התקופה הזו.

מה הלקחים שהיית מציע לרשויות המקומיות להפיק מן הארועים הללו?

ד' ראם;

מלכתחילה סברנו כי רק אם אנו מתחילים לבצע עבודות בשטח, אנו צריכים לשלם מס

רכוש. קיבלנו את דעת היועץ המשפטי שלנו ומנהל מחלקת נכסים, כי לא נכנסנו לשטח,

ולכן איננו צריכים לשלם את המס. אך בסופו של דבר התקבלה דעתו של נציב קבילות

הציבור. אני סבור שקודם היינו צריכים לבחון אם אנו מתכוונים להשתמש בשטח, ורק

אחר-כך להוציא את הצו. לא כתוב בשום מקום כיצד מבטלים את הצו.

אי רביד;

כמו שנותנים אותו. על-פי פקודת הפרשנות והשכל הבריא.

ד' ראם;

מרגע שמשתנה יעוד הקרקע, והוא הופך לשמש למטרות צבור, יש להקטין את מס הרכוש.

שי רויטל;

לדעתי החוק הזה הוא לקס ספציאליס, המוציא מן המסגרת הכללית של ההוראות בחוק

התכנון והבניה, בנוגע לייעודי שטחים. אם היה נאמר כי הצו מחייב גם שינוי ההוראות

שבתכנית בנוגע לשימוש במגרש, הייתם חשופים לתביעות פיצויים כבדות מאד, על-פי סעיף

197 לחוק התכנון והבניה. הלקס ספציאליס הוא שבמקרים כאלה לא יחול התיקון לחוק

התכנון והבניה. סעיף 11 אומר; שימוש במגרש ריק על-פי חוק זה, לא ייחשב כשימוש

שאסור על-פי חוק התכנון והבניה.
ד' ראם
כאשר אנו מקפיאים שטח לרה-תכנון על-פי סעיפים 78-77. מס רכוש מכיר בחוק זה

ומקטין את המס, כלומר עלות הקרקע יורדת.

מ' במבמרגר;

אם בעל הקרקע מתחרט מיד, כיצד מס רכוש יכול להתחשב בכך?

ד' ראם;

לא פעם מבטלות הוועדות המחוזיות את התביעה הקודמת.

היו"ר ד' מגן;

האם יש עוד ענינים תלויים ועומדים בין המתלוננים לביניכם, בגזרות אחרות?



ד' ראם;

יש.

היו"ר ד' מגן;

יש עוד תלונות בדרך?

ד' ראם;

לא.

א' רביד;

ברור שאין מפקיעים קרקע סתם, אלא לאחר שיש תכנית ותקציב להכנת המגרש. כאן הרי

לא נעשה דבר. מצד אחד נפגעה זכותו הקניינית של אזרח, ומצד שני לא מימשתם את

הקרקע. מדוע זה צריך היה להימשך כל-כך הרבה זמן? מדוע לא החזרתם מיד את הנכס

לבעליו? גם ההודעה שלכם בעל-פה באה באחור.

ד' ראם;

היא לא באה באחור. נלקחה קרקע פנויה שהיתה מומלצת על-ידי מהנדס העיר, הוכרז

על יעודה, והכוונה היתה להתחיל להכשירה למטרה זו. יועצי תחבורה קבעו אחר-כך

שהמגרש אינו מתאים למטרה זו, ואז בוטל היעוד. אני חושב שבעלי הנכס ניסו לעשות

מעשה של עשיר המנסה להיות עשיר יותר. הם לא אמרו לנו שנחזיר להם את המגרש, אלא

גררו את הענין והודיעו בתלונתם שאנו משתמשים בשטח, ולכן ביקשו שנשלם את מס הרכוש

עבור חמש שנים. הנסיון שלנו הוא להקטין את הנזק.

היו"ר ד' מגן;

וזה החלק של התלונה שלהם שלא נמצא מוצדק. אני מודה לכם.

לגבי תלונה מסי 25,יש אי בהירות לגבי המידע שנמסר טלפונית לבין המכתב. מזכיר

הוועדה יברר את הענין, ונביאו לידי בטוי בסיכומים ובהצעות.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:45)

קוד המקור של הנתונים