ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 13/07/1994

הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון מסי 2), התשנ"ד-1994- הכנתה לקריאה שניה ושלישית; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עירית), התשנ"ד-1993

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 242

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. הי באב התשנ"ד (13 ביולי 1994) , שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; די מגן - היו"ר

אי הירשזון

מוזמנים; חה"כ אי זנדברג

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

מ' בס -יועץ משפטי, משרד מבקר המדינה

ע' ברלינסקי - מפקה כללי, משרד הכלכלה והתכנון

יועצת משפטית; אי שניידר

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (ההלטות והנמקות)

(תיקון מסי 2), התשנ"ד-1994- של חבר-הכנסת אברהם הירשזון.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עירית),

התשנ"ד-1993 - של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג.



הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)

(תיקון מסי 2), התשנ"ד-1994- הכנתה לקריאה שניה ושלישית

היו"ר ד' מגן;

אני פותרו את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות

והנמקות)(תיקון מסי 2), התשנ"ד-1994 , להכנתה לקריאה שניה ושלישית. ההצעה נדונה

בוועדה ביום ראשון ויש תוספת המחייבת דיון נוסף בוועדה. אני מבקש מהי ועצת

המשפטית של הוועדה לעדכן אותנו ואת המציע בנוסח המוצע לדיון בקריאה שניה.

אי שניידר;

יש שתי תוספות. תוספת אחת התקבלה בישיבח חקודמת. בפיסקה (ב) הוספנו: ויראו

את היום שבו התקבלה הפנייה בידי הגורם המוסמך כיום קבלת הבקשה בעניו סעיף 2א.

יש בתקשי"ר סעיף שמתייחס לנושא של טיפול בפניות ואכן קיבלנו את הסעיף ממשרד

מבקר המדינה. מדובר בסעיף 61.323 לתקשי"ר האומר: "הגיע לעובד מכתב שהטיפול בו

אינו בתחום סמכויותיו אלא בתחום סמכויותיו של משרד ממשלתי אחר, או של גוף ממלכתי

או מוניציפלי, ישלח העובד לפונה הודעה על כך והפנייה תועבר ישירות לגוף המוסמך
לטיפול. אם המכתב
אינו בתחום סמכותו של גוף מממלכתי או מוניציפלי, כגון מוסדות

ציבור שונים או מפעל פרטי, יוחזר המכתב לפונה ויוסבר לו במידת האפשר אל מי עליו

לפנות."

לאור התוספת הזאת סברתי שיש מקום להוסיף בסעיף 2ב(א) לנוסח שלפנינו פיסקה
נוספת האומרת
התברר כי הפנייה מיועדת למי שאינו גורם מוסמך - הגדרנו "גורם

מוסמך" כגורם ממלכתי או ממשלתי - תוחזר לפונה תוך ציון עובדה זו. לא חשבתי שיש

מקום להעמיס על אותו פקיד עד כדי כך שיסביר לפונה כי עליו לפנות למפעל פרטי כזה

או אחר אלא מספיק שהוא ישיב לו כי זה איננו בטיפול של גורם ממלכתי או גורם ממשלתי

ולכן הפנייה מוחזרת. זה הנוסח העומד עכשיו לדיון.
שי גוברמן
כאשר מדובר בהעברה של פנייה לגורם אחר בתוך המסגרת הממשלתית זה מצב עניינים

מסויים, אבל כאשר מדובר בהעברה של הבקשה לגורם ממלכתי, זה עשוי לעורר קשיים. יש

הבדל בין העברת בקשה ממשרד ממשלתי אחד למשרד ממשלתי אחר לבין העברת בקשה לרשות

ממלכתית, כגון רשות הנמלים, רשות השידור או רשות הדואר וכיוצא באלה. אלה רשויות

עצמאיות שפועלות מכוח חוקים נפרדים. יכול להיות שבמקרים מסויימים כאשר עובד

המדינה מקבל את הפנייה הוא לא יודע מי מוסמך לטפל באותה הבקשה. כאשר עובד מדינה

מעביר את הפנייה לרשות אחרת היא יכולה לטעון שזה לא בתחום טיפולה. העובד יכול

להחזיר את הפנייה למבקש ולהגיד לו: הבקשה איננה נמצאת בתחום טיפולנו ואנחנו

מציעים לפנות לגורם אחר, העובד הזה לא יכול לקבוע את הסמכות של אותו גוף שאליו

מעבירים את הפנייה.
י י הורביץ
יכול להיות שאזרח מסויים, מטעמים שלו, לא מעוניין לפנות לגורם שיש לו סמכויות

מקבילות. לדוגמה, הוא לא רוצה לפנות למשטרה או לרשות חוקרת אחרת. הצעת החוק

הזאת באה להגן על האזרח ולהרחיב את זכויותיו ואז הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו

הוא מופנה לגוף שהוא לא מעוניין בו ואז אתה למעשה מתעלם מרצונו של האזרח. אם הוא

לא רוצה לפנות למשטרה, אתה מחייב את הגוף האחר להעביר את הבקשה למשטרה בניגוד

לרצונו של האזרח כי הגוף האחר מעוניין שתישקל אפשרות של חקירה. יכול להיות

שהאזרח פנה במכוון, למשל, ללשכת הנשיא או לוועדה לבקורת שתעביר לגוף המתאים ואז

אתה לא מאפשר לפנות בחזרה לאזרח ולהגיד לו: הסמכות היא לא שלי אלא של גוף אחר

ואם רצונך בכך אנא פנה אל המשטרה. השלב הזה לא יוכל להתקיים כאן.



אי הירשזון;

ירדתי לסוף דעתך ואני מודה על ההערה. הכוונה שלי בהצעת ההוק היתה לבוא לטובת

האזרח הקטן כדי שהוא לא יהיה אובד עצות, ידע מה לעשות ולאן לכוון את עצמו. אני

מבין שיש מוקשים בדרך. לפני שאנהנו מעבירים לקריאה השניה והשלישית, הייתי שמה

לקבל הערות ותיקונים להצעת ההוק כדי שהאזרה לא ייכנס למלכודת שלפעמים יכולה להיות

מלכודת מוות עבורו, ואני רוצה להקל עליו.

י י הורביץ;

כאשר ידוע לרשות שהסמכות היא בידי אחר, היא תוכל לענות: זה לא בסמכותי, וגם
לכתוב לו
למיטב ידיעתי הסמכות היא בידי גוף אי, בי, גי ואם רצונך תפנה אליה.

זה עונה על דרישותיך?
אי הירשזון
מאוד.
ע' ברלינסקי
יש תופעה לפיה כאשר גורם היצוני שאיננו נותן השירות מזמין פניות שיופנו אליו

וזה לא מגיע ישירות אל המוסד נותן השירות. לדוגמה, אם המוסד לביטוה לאומי צריך

לתת שירות סיעוד, האזרה לא פונה ישירות אל הביטוה הלאומי אלא אל גוף אחר שאומר

לו: תפנה אלי ואני אדאג לכך שהביטוה הלאומי באמצעות הכלים שלי יתן לך את השירות.

בצורה זו אנחנו עלולים להפסיד את עקרון השוויון. כאשר משרד פלוני חשוב משתמש

בנייר המשרדים שלו ופונה אל הביטוח הלאומי, אם אין פה הפעלה של מעורבות ישירה הרי

שיש פה מעורבות עקיפה, פגיעה בעקרון השוויון. הכמות של פניות מהסוג הזה היא רבה

וככל שהפונה מתוחכם ויש לו קשרים טובים יותר הוא לפעמים לא יפנה לנותן השירות

הישיר. צריך להיזהר מזה.
אי הירשזון
אני לא מדבר על הפונה המתוחכם אלא על הפונה הרגיל. אני וחברי כנסת אחרים

מקבלים פניות רבות מכל מיני אנשים שכותבים: פנינו לפקיד שאומר כי הנושא לא בתחום

טיפולו, אנהנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות. אני מדבר על האזרח הקטן שפונה

אלי ואז אני פונה לביטוח הלאומי.
שי גוברמן
בסעיף 2ב(א) נאמר: "נתבקש עובד הציבור להפעיל סמכות לפי סעיף 2 והתברר לו".

אני מציע לומר: ואותו עובד ציבור הסמכות הזאת אינה מוקנית בידיו, הוא יעביר את

הבקשה לגורם ממשלתי או ממלכתי ארור אם לדעתו מוקנית אותה סמכות בידי אותו גורם.
י י הורביץ
למה שהפקיד לא יודיע לפונה שאם רצונו בכך יפנה הוא?
שי גוברמן
אני אוהד את הרעיון של הבר-הכנסת הירשזון שמבחינת האזרח הענין צריך להיות

מטופל מהכתובת הממלכתית הציבורית שאליה הבקשה הגיעה. אני מסכים שתהיינה שתי
חלופות
האחת - שעובד הציבור יעביר את הפנייה לגורם שהוא יודע שיש לו סמכות לטפל

בפנייה; האחרת - להחזיר את הפנייה למבקש עם הודעה שאם רצונו בכך יפנה לגורם זה

וזה. אז יהיה צורך למחוק את סעיף קטן (ב) מכיוון שאסור שגורם הזמן ירוץ נגד

הגורם המוסמך.



אי שניידר;

לכן כתבנו את הסיפא שרואים את הגורם החדש כאילו קיבל את זה לעניו סעיף 2א,

שהוא גורם הזמן.

אני מציעה שהוועדה תיתן שהות למר גוברמן, למר בס ולי לשבת יחדיו ולגבש נוסה.

בוודאי יעלו שאלות תוך כדי עבודת הניסוח ולאחר מכן הוועדה תראה את הנוסח הסופי

ותאשר אותו.

שי גוברמן;

זה יהיה מאוד מועיל, לאחר מכן היושב-ראש יראה את הנוסח.

היו"ר ד' מגן;

אני מקבל את ההצעה של מר גוברמן. אינני רוצה לסרבל את עבודת הוועדה ואם

יגובש נוסח די להראות אותו ליושב-ראש הוועדה.

בכפוף להערות שנשמעו ולכך שהנוסח יחזור לעיוני טרם הנחת הצעת החוק על שולחן

המליאה, אני קובע שאנחנו מאשרים את הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות)

(תיקון מסי 2), התשנ"ד-1994 בקריאה שניה ושלישית.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עירית), התשנ"ד-1993

היו"ר ד' מגן;

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סמכות מבקר עיריה},

התשנ"ד-1994 . אני מודיע כאן, גם בשמו של חבר-הכנסת הירשזון, כי יש לנו הצעת חוק

דומה ורחבה אלא שהיא מפגרת בלוח הזמנים אחרי הצעתו של חבר-הכנסת זנדברג ומכאן אתם

מבינים שתהיה לו תמיכה פה-אחד.

אי זנדברג;

אני מודה ליושב-ראש.

הצעת החוק באה להרחיב את מספר הגופים שמבקר העיריה יכול להתערב בהם ולבקר

אותם. לפי פקודת העיריות המבקר יכול לבקר היום גופים שהעיריה משתתפת בתקציבם כדי

יותר ממחצית. מדובר כאן במחצית התקציב ולא נקוב פה סכום כלשהו. כתוצאה מכך נוצר

מצב שגופים, חלקם גופים כלכליים גדולים שהעיריה משתתפת בהם ב-49% וב-30% - יש

יותר גופים כאלה מאשר גופים בהם העיריה משתתפת בלמעלה ממחצית - לא ניתנים לבקורת

על-ידי מבקר העיריה. מהנסיון שלנו בחיפה אנחנו יודעים שבגלל המצב הזה אין בקורת

על פרוייקטים גדולים. אני לא יודע אם צריך לבקר או לא אבל הדעת אינה סובלת שלא

תינתן אפשרות לבקר אותם גופים.

הצעתי היא להרחיב את הסמכות של מבקר העיריה על-ידי כך שגם גופים שבהם העיריה

משתתפת בתקציב השנתי כדי יותר מעשירית באותה שנת תקציב יהיו מבוקרים. ההגבלה

לאותה שנת תקציב נועדה לאפשר בקורת בתקופה שבה יש רלוונטיות להשתתפות של העיריה.

אם עיריה השתתפה במשך שנים רבות בתקציב של גוף מסויים וחדלה, או שההשתתפות שלה

פחתה מעשירית, לא הייתי חושב שצריך להתערב בו.

מר ברלינסקי העיר לי שעלול להיווצר מצב שהמבקר יהיה בדילמה בגלל כוח האדם

המצומצם שלו והוא יצטרך לבחור היכן לבקר. אני טוען שהנזק הוא מזערי לעומת התועלת

מפני שפה אנחנו פותחים למבקר העיריה דלת, ירצה - ייכנס בדלת ו יבקר; לא ירצה - לא

יבקר. ההחלטה את מי לבקר ואת מי לא לבקר מתקבלת לפי סדר עדיפויות של חששות לגבי

מה שאירע בתוך אותו גוף. כאן אני מרחיב את רשימת הגופים שאפשר לדרג אותם ברשימת

העדיפויות של מבקר העיריה.

אני סבור שגם אם נשאיר את הצעת החוק כפי שהיא לא ייגרם נזק, יכול להיות

שהדילמה של מבקר העיריה תהיה יותר קשה אבל היכולת שלו להתערב במקומות שהוא מנוע

מלהיכנס בהם היום תגדל. אם יש רעיון שיאזן את מצוקת כוח האדם מול פתירות הגופים

האלה לבקורת, אשמח לשמוע עליו.

היו"ר ד' מגן;

אני מזכיר את הרקע להצעת החוק הזאת, רקע שמתוכו הגענו חבר-הכנסת זנדברג ואני

לאותה מסקנה. במועצת עיריית חיפה התפתח ויכוח כאשר אמרו למבקר לבקר גוף נתמך
על-ידי העיריה והמבקר אמר
אני רוצה אבל אני לא יכול. הכוונה בהצעת החוק היא

לפתוח פתח למבקר העיריה לעשות זאת.

עי ברלינסקי;

כאשר ישבנו בוועדה הזאת על חוק הבקורת הפנימית ניסינו להצמיד את היקף הבקורת

לאחוז או פרומיל כלשהו מתוך היקף הגופים המבוקרים, היקף תקציבם, היקף כוח האדם

שלהם ולא נסתייע. כאשר עכשיו רוצים לתת למבקר מרחב יותר גדול - זה מה שנעשה פה

ואני מברך על כך - אבל לא אומרים שהיקף האמצעים שיעמדו לרשותו לבקורת יהיה נגזרת

של היקף הגופים המבוקרים, כמבקרים הם יכולים למצוא את עצמם בבקורת אמיתית כלפיהם:

המחוקק קבע שהמבקר צריך לבצע משהו ולא נתן אמצעים.
אי זנדברג
הוא לא צריך לבצע, הוא יכול לבצע.

ע' ברלינסקי;

כשאינה כותב "בדי יותר מעשירית" אתה מצפה לפעולה מסויימת. הוא יכול להגיד: יש

לי שני עובדים והשנה אני יכול לבדוק את כיבוי האש ומד"א כאמצעי בטיחות. לדעתי,

אי-אפשר לומר לו "תעשה" ולא להעמיד לרשותו אמצעי מינימלי שיעזור לו בכך מה גם שיש

בכ הכשלת עובד ציבור.

ש' גוברמן;

מתוך נסיוני במשרד מבקר המדינה אני רוצה להעיר כי הצגת חזות של בקורת בלי

שבאמת יש בקורת הוא מצב מסוכן. אם כל הגופים הנוגעים בדבר מתהדרים ואומרים:

בפוטנציאל אנהנו כפופים לבקורת של המבקר הפנימי, כאשר הם יודעים היטב שהמבקר

הפנימי כוהו דל מלהגיע אליהם - עדיף שלא יהיה מצב כזה. לכן אני מצטרף להערתו של

הברי שאם אין מבטיהים את האפשרות להוציא מהכוה אל הפועל, זה מסוכן ולא רצוי.

היו"ר ד' מגן;

הסוגיה שונה לחלוטין. לגוף המבוקר שהוא גוף-בן של הרשות המקומית יש מבקר

משלו, לדוגמה, תיאטרון חיפה. השאלה היא האם המבקר של גוף-העל יכול להתערב וליזום

שם בקורת כדי ליישב את דעתו של הגוף המשתתף במימון כדי יותר מעשירית, כפי שמציע

הבר-הכנסת זנדברג.

שי גוברמן;

הבקורת הפנימית הלה על גופים ספציפיים, אין חובה כללית להפעיל בקורת פנימית

אלא רק על תאגידים מסויימים שמפורטים ומוגדרים בהוק הבקורת הפנימית, לכן אין

בקורת פנימית אוטומטית. יש עוד קושי. האם הבקורת תהיה לגבי אותה שנת כספים כי

יכול להיות שהתמיכה איננה אהידה ברצף של שנים, קביעה של סמכות בקורת לגבי מצב של

שנה מסויימת יוצרת אי-בטהון ואי-ודאות לגבי המבקר מתי הוא יוכל להפעיל את הבקורת

ומתי לא.
אי הירשזון
ההצעה של חבר-הכנסת זנדברג היא טובה. חשוב לאפשר למבקר העירית לבקר גופים

שבהם השתתפות העיריה היא למעלה מ-10%. כפוליטיקאים אנהנו חיים בשטח ויודעים שיש

לחצים כבדים על נבחרי ציבור וראשי ערים לתת תקציבים לכל מיני גופים. כאשר ראש

העיריה יכול להגיד למנכ"ל של גוף מסויים: אני כפוף בנושאים האלה למבקר העיריה,

הוא עשוי לבדוק זאת ואני לא יכול לשחק משהקים, זה נותן לו כלים להתמודד ויש בכך

שוט ציבורי חשוב. הצעת החוק היא מצויינת ואני מציע לקבל אותה עקרונית, אם יידרשו

תיקונים וסייגים - נעשה זאת.
יש לי שאלה
האם מבקר העיריה מקבל את משכורתו מהעיריה?
י י הורביץ
בוודאי.
אי הירשזון
זה לא בריא אבל זו סוגיה בפני עצמה ואני מבין שלא כאן המקום לדון בה.



שי גוברמן;

אני מציע שהוועדה תשמע את אנשי משרד הפנים ואת הארגון של המבקרים הפנימיים של

הרשויות המקומיות, התרומה שלהם לדיון יכולה להיות רושובה.

אי זנדברג;

בהצעת החוק הזאת רק שיניתי מספר, לא שיניתי מהמהות ומהעקרון. הבקורת שנשמעה

כאן יפה גם לההסדר הקודם לפיו הבקורת היתה יכולה להיעשות בגופים שהשתתפות העיריה

בתקציבם היא כדי יותר ממחצית. אני אומר לכם שלא בל גוף מהגופים הכפופים לבקורת

אכן מבוקר בפועל. אני יכול לומר בוודאות שהבעיה הזאת היתה קיימת בחיפה ותישאר

קיימת בין אם הצעת החוק הזאת תעבור או לא תעבור, מבקר העיריה לא מבקר גופים גם

כאשר העיריה משתתפת בתקציבם כדי יותר ממחצית, הוא בוחר את הגופים. אני אומר לו:

אדוני המבקר, לא יהיה מצב כפי שהיה באותה ישיבה של מועצת העיר שבה חברי המועצה

חייבים לראות מה קורה עם הכספים. אנחנו מדברים על מצב שפחות ממחצית התקציב הם

עשרות מיליוני שקלים אם לא יותר מכך. לפי הצעת החוק הזאת המבקר לא יוכל להגיד:

ידי כבולות. כאן אני נותן לו אפשרות לבקר.

אני לא חושב שאין פה אפשרות להוציא מהפוטנציה אל הפועל כי בכל מקרה הפוטנציאל

הזה לא מוצא היום לפועל, כד שנימצא באותו מצב שהיינו בו היום ואם לא שיפרנו

בוודאי לא גרענו.

לענין התקציב השנתי. אין לי התנגדות כי במקום שייאמר "כדי יותר מעשירית לגבי
אווזה שנת תקציב", ייאמר
"כדי יותר מעשירית" ודייני בכך. סברתי שראוי שהאינטרס

הציבורי לבקורת הוא רק במקרים שבאותה שנה הועבר כסף בפועל עד כדי יותר מעשירית.

במקרים בהם העיריה איננה משתתפת בתקציב אפשר לומר כי אין לנו ענין לעסוק בבקורת

של אותו גוף כי באותה שנה לא עבר אליו כסף ציבורי. לכן חשבתי שראוי להגביל זאת

לאותה שנת תקציב. אני מניח שמבקר העיריה יודע מהו תקציב העיריה וכי העיריה

משתתפת באותה שנה באותו גוף בסכום כזה וכזה ולכן אינני רואה שמתעוררת כאן שאלה

האם המבקר יוכל להיכנס באותה שנה ולבקר או לא.
אי שניידר
אני מתיירוסת להצעת החוק היותר רחבה שהוצעה על-ידי היושב-ראש. אני מציעה

שנשלב את הדיון בשתי ההצעות האלה משום שהנושא שהועלה על-ידי חבר-הכנסת זנדברג

כלול בהצעה השניה.

עיינתי בחומר וסברתי שחוק המבקרים הפנימיים מכסה גם את מבקר העיריה. הסתבר

לי שלא כך הדבר וכי יש הסדר ספציפי בפקודת העיריות, הסדר שלא בוטל בשלב שבו חוקק

חוק המבקרים הפנימיים. לא הייתי שותפה להליך הרקיקה ואין לי מושג מדוע לא איחדו

את הדברים כי נראה לי שהנושא של מבקרי העיריות היה צריך למצוא את מקומו בחוק

המבקרים הפנימיים.
י י הורביץ
מבקרי העיריות לא רואים את עצמם כמבקר פנימי. למיטב זכרוני הם באו לדיונים

והציגו את העצמאות היחסית הגדולה שיש למבקר עיריה בהשוואה למבקר פנימי אחר

ובהחלטה מודעת השאירו את הדברים כדי לא להרע את מצבם.
היו"ר ד' מגן
במגעים שהיו אז לשר הכלכלה - אני לא זוכר מי זה היה - עם שר הפנים, שר הפנים

התנגד.



א' שניידר;

בחוק המבקרים הפנימיים יש הסדרים שלא פוגעים בעצמאותם של מבקרי העיריה שאולי

מן הראוי היה להחיל על מבקרי העיריות, למשל, תנאי כשירות.

ע' ברלינסקי;
יש שני חלקים
האחד - האחריות המיניסטריאלית לגבי החלת החוק ותפעולו במערכות

השונות - לענייננו זה לא רק השלטון המקומי, אלה חברות הביטוח, הבנקים, חברות

בורסאיות, כשהמחוקק לא נתן לסל אחד להיות אחראי על המערכת כולה מבחינת ראייתה של

הבקורת. החלק האחר - הכללים המקצועיים שעל-פיהם פועלת הבקורת הפנימית נקבעו בחוק

והם מוחלים על כל המגזרים האלה. זו בדיוק ההבחנה בין שתי הקבוצות. צודק מנכ"ל

משרד מבקר המדינה, אכן יש כמה אלמנטים שבהם יש זכויות יתרות למבקר בעיריה, או

למבקר העיריה, על פני מבקר במשרד ממשלתי או בתאגיד על-פי חוק. לכן, בהזדמנות זו,

לא רצוי לגרוע אלא צריך לראות את המודל ולשאוף לקראתו כאשר מנסים להעלות את מעמדו

וסמכויותיו של המבקר בשירות המדינה לעומת זה שנמצא בשירות העיריה. ייתכן שיש

מקום, לפי הצעתך, גב' שניידר, לשקול האם המצב שנקבע בזמנו על-ידי שר הכלכלה

והתכנון דאז הוא אידיאלי או שיש מקום ליישר קווים מעת לעת. אני סבור שיש מקום

לכך.

שי גוברמן;

ברשויות המקומיות יש ועדה לענייני בקורת, דבר שאין בגופים אחרים.

היו"ר ד' מגן;

אמורה להיות ועדה כזאת, בראייה של הבקורת בדרך כלל הוועדות הללו לא פעילות

מכל מיני סיבות.

י' הורביץ;

ההצעה של חבר-הכנסת זנדברג היא להרחיב את המסגרת של חברות או תאגידים

עירוניים שמבקר העיריה יהיה מוסמך לבקר בהם. כדאי לשמוע אם מדובר בהיקף סביר של

הרחבה. כפי שאמר מר גוברמן, יכול להיות שזו הרחבה סבירה במסגרת פעילותו של מבקר

עיריה, ויכול להיות שמבקר עיריה מסויים יגיד שיש 20 או 30 תאגידים ואז יהיה צריך

להתאים את הציפיות ליכולת העבודה הממשית. יכול להיות שבין 10% מהתקציב לבין 50%

מהתקציב יש הכפלה של תאגידים עירוניים או פי שבעה מהם.

אי זנדברג;

למבקר תהיה אפשרות לבחור, גם היום הוא פועל על-פי סדר עדיפויות שאני לא משנה
אותו. אני אומר לו
אם תרצה, תוכל לבדוק גם שם.
ע' ברלינסקי
זו "שמיכה קצרה". אסור ליצור מצב שבו מתוך רצון אמיתי אתה מזיז את השמיכה

ולא עושה בקורת בגופים שחשוב לבקר אותם.
היו"ר די מגן
הואיל ומדובר רק בהכנה לקריאה ראשונה ונשמעו כאן הערות מלומדות, ובהמשך אני

רואה שהצעת החוק הזאת מתמזגת עם הצעת חוק רחבה ומורכבת יותר ובהכירי את הבעיות

הטכניות בחקיקה ערב פגרה - אני רוצה שחבר-הכנסת זנדברג לא יתעכב יתר על המידה -

אני מציע שנאשר את הצעת החוק להכנתה לקריאה ראשונה.



יחד עם זאת, אני מודיע שאנחנו לא נמשיך בדיון בטרם יחיה חמפגש עם חפורים

שעורך-דין גוברמו חציע, חפורום של לשכת המבקרים הפנימיים, מבקרי העיריות ומשרד

חפנים כדי שהדברים שייאמרו על-ידם יבואו לביטוי בנאום שלך לקראת העלאת הצעת החוק

בקריאה ראשונה במליאה. אם החוק יאושר בקריאה הראשונה, הוא יבוא לכאן לדיון

ולניסוח משפטי בשלבים הבאים.

שי גוברמן;

טוב תעשה הוועדה אם תשמע את הנציגים האלה לפני שמניחים את החוברת הכחולה.

הנחת החוברת הכחולה צריכה להיעשות מתוך אחריות בבחינת: rrrהמסמך שהוועדה סומכת

את ידה עליו, ולא רק לכאורה. הדיון הלכאורי הוא הדיון הטרומי וזה מה שעשתה הכנסת

כאשר העבירה את ההצעה לוועדה הזאת לקריאה ראשונה.

היו"ר ד' מגן;

אנחנו מקבלים את דעתך ולכן נמתין עם זה. חבר-הכנסת זנדברג, יש לך כלים ליזום

דיון כזה?

אי זנדברג;

אולי ועדת משנה אד-הוק שחבר-הכנסת הירשזון יהיה מוכן לעמוד בראשה ואז נוכל

לקיים את הדיון כבר בשבוע הבא.

היו"ר ד' מגן;

אני מקבל את הצעתך: נקים ועדת אד-הוק לענין בראשות חבר-הכנסת הירשזון והיא

תדון בנושא.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעת 10:55

קוד המקור של הנתונים