הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 231

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ב' כ"ה בתמוז התשנ''ד, 4.7.1994, בשעה 10:40

נבחו;

חברי הוועדה; היו"ר ד. מגן

י. שפי

ד, תיכון

מבקרת המדינה, מ. בן-פורת

שרת התקשורת, ש. אלוני

י. הורביץ, מנכ"ל, משרד מבקר המדינה

ש. לביא, עוזרת בכירה למבקר המדינה, משרד מבקר

המדינה

א. דודזון, משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

ד. דרורי, ממונה על אגף, משרד מבקר המדינה

ר. מגדה, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

א. פרבר, מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

א. בר-טוב, יועץ השרה, משרד התקשורת

א. רשף, טגן יועץ משפטי, משרד התקשורת

א. אלקלעי, מנהל אגף הכבלים, משרד התקשורת

י. כפיר, מבקר, משרד התקשורת

מ. רפאלי, יו"ר המועצה לשידורי כבלים

י. תשובה-חנוך, עוזרת ליו"ר המועצה לשידורי

כבלים

ג. גנני, יועץ המועצה לענייני תוכניות, מועצה

לשידורי כבלים

ו. טגל, מנהלת תחום שידור רדיו וטלויזיה, בזק,

ההברה הישראלית לתקשורת בע"מ

י. בן-יהודה, עו"ד, לשכה משפטית, בזק, ההברה

הישראלית לתקשורת בע"מ

ה. נוימן, מרכז ביקורת ופיקוח, משרד הכלכלה

והתכנון

מזביר הוועדה; ב.פרידנר

טלוויזיה בבבלים - עמ' 733 בדו"ח 44 של מבקר המדינה



טלוויזיה בכבלים - עמ' 733 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

את כל הדברים הקטנים של קופסא כזאת ממיר כזה,

וממיר אחר, וכמה ממירים יש בדירה ודמי התקנה,

את הכל להכניס למסגרת חדשה, לתמחר את הכל, ולראות האם אין שם רווחים,

ולפי דעתי, יש שם רווחים מעל ומעבר למה שאנחנו צפינו בשלב ההתחלתי.

אני מבקש להוסיף על דבריו של ח"כ תיכון, מנוי

שמבקש להתחבר בתחילת הדרך בממיר אחד, שווה

תשלום חודשי שלא מגיע למאה שקלים. אבל בהמשך הדרך הילדים או ההורים

רוצים עוד ממיר. את הממיר הנוסף אי אפשר לרכוש. אני בזמנו רציתי לרכוש

ממיר כזה, ואמרו לי בפירוש שא"א לרכוש את הממיר, ולהתחבר לאותה נקודה

אורגינלית של הכבלים. אני חושב שכל בנאדם ממוצע יכול לחבר פלג ואין לו

שום בעיה טכנית. הבעיה שהחברה לא מאפשרת רכישת ממיר, ונוצר שוק פרוע.

אפשר היום לרכוש ממירים כמעט בכל חנות בת"א, ממירים יותר זולים, אולי

אפילו באיכות טובה יותר, ומתחברים חיבורים פרטיזנים. מדוע? כי הממיר

עולה הרבה מאוד כסף, ובעצם מה שיותר מטריד, זה התשלום החודשי.

מעבר להשקעה הראשונית של חברת הכבלים, ההכנסה שלהם היא יוצאת מן הכלל,

יותר הם לא משקיעים כלום, הם יותר לא מתקרבים לבניין. התשלום צמוד,

בהוראת קבע. מי שעוקב אחרי חשבונות הבנק, רואה איך הנושא רץ כלפי מעלה.

אני חושב שהגיע הזמן לעשות בדיקה מחודשת בעניין.

נאמר לי שישנו סעיף שיש להוריד את

התשלום, אינני יודעת באיזה שיעור. אם

מגיעים ל-70% מתושבי האיזור שנתחברו.

מהאיזור הכולל.

הנושא השני הוא נושא הפנסיונרים. כידוע, חלק

גדול מהפסיונרים אוהב לצפות בטלוויזיה, אולי

אין לו דברים אחרים לעשות. מאז שערוץ 33 משדר את השידורים מהכנסת,

שמעתי מהרבה, שהם מתעניינים מה קורה בכנסת, אבל הם לא מסוגלים לשלם כזה

תשלום. גם לא מעניין אותם אם יש ארבעים תחנות. מעניין אותם ערוץ

הראשון, השני, ואולי 33. אני ממליץ לבדוק לגבי פנסיונרים לעשות איזה

שהוא מבצע של התקנה זולה, ודמי תשלום זולים, רק לפנסיונרים.

שידורי הכבלים נמצא בערכאות. נושא הפרסומת.

העניין נמצא בערעור בעליון, קיים פסק דין של

השופטת הגב' נאור.

בנושא של אישור ההסדר הכובל, מרגע שנכנסתי לתפקידי תמכתי באישור ההסדר

הזה בתצהיר של הממונה על ההסדרים העסקיים. היה תצהיר של יו"ר המועצה,

שתמך בתצהיר הזה. היה תצהיר של הרשות של הטלוויזיה בכבלים, ושל מועצת

התוכניות. המועצה סברה שיש טעם ויש צדק, שמדובר ברכש מחו"ל, שאת החומר

צריך להביא לארץ, לשנות אותו לפורמט ישראלי, גם לתרגם אותו, גם לערוך

אותו, וגם לשבץ אותו בערוץ.

לפני כל סידרה, צריך גם לארוז את הערוץ בפתיחים ובקטעי קישור, כל הנושא

של הפקת הערוץ, ואני לא מדברת על נושא של הפקות מקוריות והפקות בענייני



חאיזור. ראינו טעם מטעמי חסכון, לתמוך בחסכון, יעילות, וגם הצגנו את זח

בתצחיר שלנו, מטעם חממונח, שבעצם חמינוי, ממה שחוא רואח על חמסן חוא

יצא נשבר מחסדר חעיסוקי. חוא קיבל חרבח יותר שעות באיכות חרבח יותר

גבוחח. חומרים יותר טובים. חוא קיבל חרבח יותר שעות ממח שחברת חכבלים

חתחייבו במכרזים. אם חיו מחוייבים לעשרח סרטים חדשים בשבוע, בעקבות

חסדר חעיסוקים נותנים עשרים ושמונח, או שלושים סרטים חדשים בשבוע.

בפועל חם משדרים חרבח יותר שעות. בגלל חדברים חאלח, יש לחם אחוז תדירח

חרבח יותר גבוח. חם לא עשו את זח עבור חרשות, זח שחס משדרים חרבח יותר

שעות, יותר סרטים. חם קיבלו חרבח יותר מינויים, ואחוז חחדירח שלחם גדל.

אני לא מנסח לחגן עליחם. חם עשו דבר חכם.

חחסדר אושר ע"י חממונח. כשחוא חיח צריך לבוא לאישור בבית חדין לארגונים

עיסקיים, חרשות השנייח ביקשח לערער עליו. כבוד חשופטת קיבלח את חערעור

חזח. אני חושבת שבפסק חדין שלח, יש רמיזות על צורך בתיקון חקיקח. אנחנו

קראנו את חרמיזות חאלח. סברנו, שממילא צריך לתקן כמח סעיפים בחוק. אחד

שמדבר על חפקח משותפת, ואחד שמדבר על רכש משותף.

חמועצה סברח שצריך לתקן, וכך חמלצתי לשרח בתיקון חחקיקח. לאפשר

באיזורים פריפריילים שידור משותף, שמדובר בשידורי חדשות ואקטואליח

מקומיים לשני בעלי זכיון, שאגב לא מחוייבים חיום לשדר חדשות באיזורי

מח שקרו אז איזורי חעונש, איזורים מרוחקים. חם לא חוייבו עפ"י נספח

בעלי זכיון לשדר שם חדשות, כדי לגרום לחם לשדר חדשות, לאפשר לשתי חברות

שונות לחפיק ביחד תוכנית, וחכל מחטעם של טובת חציבור.

אם עכו וחקריות, עכו ונחריח, חן בידי שתי חברות שונות, כיום חם לא

יכולים לחפיק שם תוכנית משותפת. אין ספק שלעכן ונחריח, מבחינת איזור

גיאוגרפי, יש עניין משותף. קשח לחרים שם פעמיים בשבוע מגזין חדשותי,

שיחזיק בשר, ויחיח על רמח. לכן צריך לאחד שם כוחות. את זח אנחנו רוצים

לאפשר בחקיקח וזח מחוייב חקיקח ראשי. אותו דבר לגבי חמגזר חערבי, לאפשר

לאחד כוחות לצורך חפקח מקומית, וחפקח איזורית, כדי שחדברים יחיו יותר

איכותיים.

בעניין חזח אנחנו רוצים לעזור לחברות חכבלים בחקיקח, בעיקר אנחנו רוצים

לעזור לציבור. חחקיקח נמצאת כמעט בשלביח חאחרונים. אני מניחח שחיא ונוגש

לשרח, חשרח תגיש אותח לוועדח לחקיקח, עוד לפני תום חמושב.

בעלי חזכיון יוצאים לדרך עפ"י מכרזים. כמו

שאנחנו מצפים מחם לעמוד במחוייבויות שלקחו על

עצמם במסגרת חמכרזים, גם חתשלומים שחם גובים חם

זכויות, וחכנסת רק לאחרונח תקנה בחוק יסוד על קניינו של אדם, לרבות

חברה, לרבות חתאגידים הללו.

יש סמכות לשרח לשנות מעין זכיון והחוק עצמו אומר לרבות, מדגיש את

ההבדל של התעריפים, לרבות שינויים מבחינת תעריפים. צריך להיות סביר

לאחר בדיקח.

חשירות של הטלוויזיה בכבלים עורך בדיקות כלכליות, ובמסגרת מחוייבות

בעלי חזכיון אנחנו מקבלים את חדו"חות הכספיים שלגו. אנחנו בדקנו את

חדו"חות חכספיים ב-92' שחיו פחות טובים. חדו"חות חכספיים ב-93' הם



מצויינים ללא ספק. ההערכה שלנו כיוס היא שהחזר ההשקעה הוא כשש שנים,

עפ"י הדו"חות הכלכליים שקובעים ל-93'.

אנחנו עובדים במשותף כלכלית עם הממונה על ההסדרים העיסקיים, בעקבות

אותו מקרה של איי.סי.פי. כלומר, יש יועץ כלכלי מטעמו שבודק איתנו את

הדו"חות הכספיים של בעלי הזכיון. דו"ח יוגש לשרת התקשורת, אותו דו"ח

שאתה מבקש שתערך רביזיה בעקבות זה, יוגשו ההמלצות לשרת התקשורת בעקבות

אותם דו"חות. זה לעניו הדו"חות הכספיים.

לעניו הממיר. בעלי הזכיון חוייבו באישור יחידי המערכת. הממיר הוא חלק

ממערכת ההפעלה. אנחנו מטבע הדברים, רצינו שמערכת ההפעלה תהיה בסטנדרטים

גבוהים ולא אפשרנו כל מיני סוגים שקיימים בשוק. טענת בעלי הזכיוו שהם

ימכרו לך ממיר די מוצדקת מהטעם שהם יודעים מה אושר להם, ולא כל מה שאתה

מוצא בשוק בזול, הוא בהחלט גם יתו לך איכות טכנית טובה.

קופת ההחזר בגיו הממיר קצרה ביותר. כל ההשקעה

היא מאה וכמה שקלים, אז ברור לך איזה רווחים יש

כתוצאה מכך.

צריך לבדוק תקינה ולהודיע שממירים של חברות אלה

ואלה עובדים.

איו רווח על הממיר. עפ"י הזכיוו, מותר לבעלי

הזכיוו לקבוע מי הממונה על חשיפה נוספת, אבל

כמובו נוסח בהרבה מאשר דמי המנוי על השלוחה העיקרית.

הכל עם בדיקה מחדש.

אני אתו בקצרה כמה מספרים, לגבי שנת 93', השנה

שהוגש הדו"ח. כל הנתונים מבוססים על הדו"חות

כפי שהוגשו ע"י בעלי הזכיוו.

הוצאות להפקות עצמיות לשנת 1993. הפקות עצמיות, אלה הפקות שבעלי הזכיוו

מבצעים בעצמם שלא באמצעות מפיקים עצמאיים, עומדות לזכותם יתרת זכות של

כ-3,300,000 דולר. כלומר, הם עברו ב-3,300,000 דולר את המחוייבות

המקורית שלהם, שנגזרת מכללי הבזק.

לגבי הפקות מקוריות, הם עברו ב-950,000 דולר את המחוייביות שלהם.

מבחינת מחוייבות השעות, הפקות עצמיות הכוונה להפקות בענייני האיזור,

כלומר חדשות ודברים אחרים, שאינם בעלי אופי כלל ארצי, שאותם כל זכייו

מבצע בעצמו, הם עברו ב-294 שעות את מה שמתחייב.

ההכללה הזאת מטעה מאוד. אתה צריך חברות שלא

עמדו.

בואו נבדיל ביו הוצאות, לביו שעות שהמחוייבויות

הן שני פרמטרים. הוצאות כספיות מצד אחד, ושעות

מצד שני. לכל החברות יש יתרת זכות כזו או אחרת, בנושא של הוצאות להפקות

עצמיות. כלומר, כולם עברו. הנמוך הוא 300,000. כלל המעבר בשעות,



בהוצאות כספיות, בל החברות למעט ארבע חברות מתוך חמש בהוצאות להפקות

מקוריות, עברו את המחוייבות שלהם החל מ-64,000 אחת החברות, ועד

ל- 422,000 חברה חמישית, לא עברה לא פחות ולא יותר.

17גבי ביצוע שעות שידור הפקות עצמיות, באיזורים השונים, כלומר, הפקות

עצמיות בענייני האיזור. ארבע חברות עברו את המחוייביות שלהם נגזרות

מהעדכון של הכללים והוראות מינהליות. כעיקרון, היו התאמות, עשו כללים

לא ראליים, ועל בסיס זה הוציאו הוראות מינהליות שקשרו את הכללים לכולם,

משום שהיה בלתי אפשרי לעמוד במשוואה של כסף מול שעות. כל החברות בנושא

של ביצוע שעות שידור בהפקות עצמאיות לשנת 93. ארבע חברות עברו את

המחוייבות שלהן לפי ההוראות המינהליות. לחברה אחת יש חובה של 84 שעות.

לגבי שעות שידור בהפקות מקוריות. כל החברות למעשה עברו את המחוייבות

שלהן בשעות שידור בהפקות עצמאיות. כלומר, הפקות שאינן בענייני האיזור,

עברו את המחוייבות שלהן. הממוצע עומד על סדר גודל של כ-280 שעות. כולם

שעות משותפות.

בסה"כ אם כ"כ טוב, אז למה כ"כ רע?

יש בעיה אחת מרכזית שאותה אסור לשכוח, סך כל השעות, שצריך לבדוק מחדש

את כל הנושא האם המחוייבות הן ריאליות? האם על רקע החתימה, מקומן של

חברות הכבלים במפת השידורים, האם הן תורמות כמו שצריך! האם תפיסת

השידור שלהן נכונה! יש בעיות בחוק, שלא מאפשרת להן לשדר חדשות. זה הופך

אותן למשהו איזוטרי, מגביל אותן. יש הרבה בעיות שצריך לעשות בדק בית.

סה"כ כלל החריגה בסכומים כספיים, המעבר של החברות בשנת 93', עומד על

ארבעה מיליון דולר. זה מכסה גם את החובות שלהן, לגבי שנת 92'. למעשה על

סמך המצב הנוכחי, עומדת לזכותן יתרת זכות.

לגבי שעות שידור, בסה"כ חברת הכבלים בשנת 93', הפסיקו ושידרו שעות

מקוריות. עצמיות ומקוריות, שעות ישראליות בשפה העברית, 146.42 שעות

שידור. זה ממוצע. אם אתם מחלקים את זה ל-364 יום בשנה ימי שידור, אנחנו

עומדים על ממוצע של תוכניות בשפה העברית, משהו בסדר גודל של שלוש ורבע

שעות ליום. זה שיעור לא מבוטל בכלל. אני לא יודע אם מישהו מהשידור משדר

את זה.

מה הבעיה! 11 איזורי שידור מתחלקים על חמישה ערוצים עצמיים. זה מתפזר

בין ערוץ מדע וכוי. אילו היתה אפשרות לרכז, למשל, את השעות האלה, את כל

השידורים בעברית, לתוך אפיק אחד, בסה"כ היתה נוכחות די רצינית.

חיום קיימת אפשרות, יש נושא של אפיק מקומי, שיכול לתעד את כלל ההפקות,

כדי למצוא איזה אפיק מקומי שהוא יתן גם לשידורים חוזרים, שיתאר לפחות

כלל אווט פוט, של הפקה מקומית שמתפזרת. כמובן שכל זה נוכח מצע של

שידורי לווין עפ"י שעות נוספות וכו' נותנים את זה טיפה בים, וזה הולך

לאיבוד בתוך כלל הערוצים, בתוך עשרה איזורים. אם אנחנו נרצה להגיע

לשלוש שעות פר חברה, פר איזור, אנחנו צריכים להקטין. שלוש כפול אחד

עשרה, כפול שלוש מאות שישים וחמש. אנחנו מגיעים לאלפי שעות בשפה

העברית, שאף אחד לא יכול לעמוד בהם.



לכן, הדברים הם טובים, ויחד עם זה נראים רעים. כלומר, הצדק אולי נעשה

אבל הוא לא בהכרח נראה. זו בעיה שנגזרת באופי האיזורי של הערוצים

האלה.

אני בדקתי את הנושא בז'נרים. בשנת 93', החלוקה לז'נרים היתה לחלק את זה

להצעות תקציביות, ולא כ"כ לשעות. היה היתר בשנת 93' לעבוד לפי מרכיב של

הוצאה, ולא של שידור בכלל. בהנחה כפי שנאמר פה, שחלק מהדברים עתירי

תכנון. צריך להשקיע, ואת פירות ההשקעה אתה רואה על המסך, רק שנים לאחר

מכן.

בסה"כ, למעט חריגות מזעריות, יש גם עמידה בנושא של ההקצאות התקציביות

בז'נרים.

נקודה נוספת לדו''ח. התייחסות לפיקוח על תכנים, על כך שלא נעשה פיקוח.

אני יודע מה שנעשה כשאני נכנסתי לתפקידי. סה"כ חברות הכבלים מגישות את

הלוחות הרבעוניים שלהן לאישור שירות הטל"ח, בהתאם המתחייב מהכללים.

בדר"כ השידורים בפועל תואמים את הלוחות, למעט שינויים מזעריים שנובעים

מאילוצים טכניים ואחרים, שהזמן גרמן. תוכנית שנופלת, או שינוי שקורה

בארץ, ובעקבותיו משנים לוח שידורים וכוי.

נערכת צפייה בביקורת מדגמית של תוכניות מקוריות. במידת עמידתם של כללי

הבזק, כללי האתיקה, מתן ביטול מאוזן, זכות התגובה, וכיו"ב.

אנחנו מקפידים ומוודאים, אנחנו לא שוטרים, אבל אנחנו חותרים לכך שיעמדו

בכללי הבזק, בכללי האתיקה, במערכות שעוסקות בהפקת שידורים מקוריים,

נוכח הקפדה, ובלי לזלזל כמובן, שיגיע לפריפריה, כדי לקדם את כל הנושא

של אתיקה, של תפיסה, של בגרות עיתונאית. בדר"כ הדברים האלה נעשים.

התוכניות עומדות בכללי האתיקה.

כתוצאה מצפיה מדגמית, מדובר ב-11 מהדורות בסה"כ, שעוברות פעם שלוש

בשבוע, רק באחרונה אני יכול להגיד שנתגלו ליקויים. על פניו נראה שיש

ליקויים מסויימים באחת ממהדורות החדשות בצפון, מבחינת עמידתם בכללי

האתיקה, ואנחנו עמדנו על כך שהליקויים האלה יתוקנו. סה'יכ דאגנו שכל

המידע, כל מה שקשור לכללי האתיקה, יובא לידיעת המערכת. העניינים

תוקנו.

סה"כ אני רוצה לומר שפיקוח, תוך שילוב מפקח על גופים משדרים, על בעלי

זיכיון, הוא פיקוח שחלק גדול ממנו הוא בסה"כ פיקוח בדיעבד. אתה לא יכול

להיכנס גם בגלל עקרונות של חופש ביטוי, גם בגלל מניעים טכניים, גם בגלל

מנגנון מוגבר. אתה לא יכול לתפוש את מקומם. הפיקוח הוא בדר"כ פיקוח

בדיעבד. הרבה מהתמונות שמגיעות הם על דברים שנעשו. זה טיבו של פיקוח

שידורי. למען האינפורמציה, אנחנו רחוקים מתרבות השידור האנגלית, אולי

אנחנו צריכים לעבור את התקופה הזאת, עשר חמש עשרה שנה, כדי שנגיע לאותן

רמות. למשל, בחוק השידור הבריטי החדש, הפיקוח נקבע במפורש בחוק. כלומר,

בעלי הזכיון בערוצים המסחריים רוצים להגיש מניות, לוחות שידורים.

בדיעבד מתקיים פיקוח ואז חריגה של שיטת ניקוד, הכנסות, וכוי.

בסה"כ אני חושב שאנחנו עושים הכל כדי שהדברים אכן יתוקנו. כמו מה שנאמר

פה.



כח האדם שהמשטרה מקצה הוא די מוגבל, בגלל סדרי העדיפויות שלה. קיים

אצלנו איש הטף, שיצר שיתוף פעולה מקומי בין תחנות המשטרה השונות. בשנת

93' ביצענו כמאה פשיטות על תחנות די גדולות. אני יכול להגיד גם שכוחות

השוק למעשה, איפה שנמצאים בעלי הזכיון, בהרבה מקומות, הורידו את התחנות

הפירטיות. אותה הערכה שלנו, שאנחנו נתנו למבקר המדינה, של 1500 תחנות

פירטיות, לתת להם להתרכז מחוץ לאותם איזורים שהגיעו אליהם בעלי הזכיון,

לא באותם התחומים. ברגע שיגיעו בעלי הזכיון גם פה יהיה איזה תהליך

אבולוציה שבו יורדו כמה תחנות פירטיות, ביחד עם העזרה שלנו בהורדת

המערכות.

ועדת המשנה היא צרכנות, בראשותו של ח"כ רענן

כהן. הוועדה תחזור ותדון בפרק הזה. למרות

התשובות שאני מקבל, אני חייב להודות, אצלי יש מידה מסויימת של אי נוחות

לבוא ולטעון כלפיכם, שאני יודע שאתן לפעמים כן מכהנות תקופה קצרה

בתפקיד הקשור לעניין הביקורת.

אני חייב לומר מה ההתרשמות. אני מדבר על כל המערכת, ועל כל מי שהיה

צריך לעמוד בציפיות ובאתגר שהדו"ח הציג בפניי. אני זוכר את הנאומים של

ח"כ שטרית, והשר רובינשטיין, כשר התקשורת, אשר פעלו במשותף לפיקוחו של

החוק הזה. הכוונה היתה שיהיה מקומון בטלוויזיה. שהקהילה תבוא לידי

ביטוי בינה לבין עצמה בטלוויזיה, וכמובן בחלק מהתחומים לפתוח אופקים

מעבר לגבולות המדינה, להתחרות ברשות השידור.

המציאות היום היא מאכזבת. אני אומנם קצת מקצין, אבל היום הטלוויזיה

בכבלים באה והחליפה את התחנות הפירטיות, הכניסה שכלולים שונים, כמובן

חוקית, ויצאה ידי חובתה.

ההתרשמות מהדיון היא שיש הזדהות גדולה ומעבר מן המידה. אני מבין את

האינטרסים שיש למועצה בכבלים. רוצים שהנושא הזח של הטלוויזיה בכבלים

יפעל בכל אתר בארץ, ולסלק מכשולים מדרכם.

העניין השני הוא טובתו של הצרכן, והכוונה של המחוקק למלא אחר הציפיות

שהוא הציב במסגרת החוק. בתחום מסוים, שאני שומע על חישוב הריבית על

תשלום עבור דמי גבייה, יש התחשבנות לכולם, יש ויתור מעבר למה שמבקרת

המדינה הצביעה עליו, בפירוש לא נראה לי.

הנסיון, ואני מבין שהוא נובע מתון זה שרוצים לקדם את הפרוייקט, לומר

לנו, ולומר למבקרת המדינה תבינו את הקשיים שיש ליזמים. אני מבין את

העניין. אבל, אני רוצה רק לצורך האיזון להזכיר ולומר, מה היתה הכוונה

המקורית. היזמים הם קודם כל חברות כלכליות, הם לא נכנסו לנושא הזה לשם

שמים, הם נכנסו לנושא הזה כדי להרויח כסף, ואם אפשר הרבה כסף. תפקידנו

כאנשי ציבור, עד כמה שאפשר, לדאוג לכך שהצרכן יקבל תמורה הולמת, הרבה

ממה שהוא משקיע.

היתח תקופה של שלושה חודשים שאני קיימתי את פעולות משרד התקשורת עם

המנכ"ל, מר הורביץ. הוא סיפר לי שבעניין ערוץ 3, יש באפשרות משרד

התקשורת או רשות השידור לסבסד רכישת אנטנה ביתית. בזמנו דובר על משהו

של פחות ממאה דולר, והאנטנה הביתית הזאת יכולה לקלוט שידורים מהלוין,

ואז מה שח"כ שפי אמר, שרבים מאוד מתחברים לטלויזיה בכבלים כדי לראות את

ערוץ 3, הם יכולים לא להתחבר לטלויזיה בכבלים, ובאמצעות האנטנה הזולה



הזאת, לראות את ערוץ 3, ואז מקבלים את שלושת התחנות אשר לפי דעתו של

שפי ודעתי, הערוץ הראשון, הערוץ השני, והערוץ השלישי, הן התחנות שזוכות

לצפייה המירבית.

במידה וישנו אזרח שירצה להתחבר לתחנות, לערוצים אחד שניים ושלוש, ויש

דרך חסכונית לאפשר לו לעשות זאת מבלי לאלץ אותו להתחבר לכבלים, זה ראוי

לדיון.

בכל מקרה, יש מקום לאחר תקופת המבחן, שנמשכה כמה שנים, לערוך סידור

מערכות. לבדוק את הדברים מן השורש. לבוא בדברים. עם הזכיינים כדי שימלאו

את כל חובותיהם. אני יודע שהשרה מקבלת מידי פעם שאילתות מדוע במושב

הזה, או בקיבוץ הזה, או ביישוב אחר עדיין לא התחברו לכבלים.

שרת התקשורת ש. אלוני; יש לנו גם בעיה שמעכבת בהרבה מאוד מקומות בשל

רשות אתר החפירות, והארכיאולוגיה. אנחנו נמצאים

בקשר. אנחנו מנסים להזיז את זה. יש פה מתח של זמן. וישנם קשיים

בתשלומים, והם למעשה מעכבים. לדעתינו, צריך להגיע לכל הארץ.

היו"ר ד. מגן; בעניין הזה ובקביעה שהמשך הדיון הזה יעשה

לעניין הזה בוועדת המשנה, לוועדת ביקורת

המדינה, אני את חלקי בדיון סיימתי.

השרה קיבלה את המסקנות של ההמלצות שלנו.

עושים במלאכה. אני מקווה שתעשו את זה,

אנחנו נעקוב, כמובן, בנוסף לדיון. כי מצד אחד זה כאילו חיוני, מפני

שישנם כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם הרבה בידור מלבד הטלוויזיה, לכן זה

חשוב שזה יגיע לכל פינה, אם אפשר.

אנחנו גם כתבנו באוקסובר 91' להתקשר למשרד לחברה עם יעוץ כלכלי. ניתן

לבחון את מצבם באזכור הכלכלי של הזכיינים.

היה דו"ח. אנחנו למעשה נעשה את הביקורת מחדש,

ואנחנו עוקבים.

כמו שאמרה השרה, אנחנו לא אוהבים לדבר עליו, כי

היה שם כשלון חוזי, כשלון התקשרות. כתוצאה

מסיבות משפטיות, גם איפשרה למצות את ההליכים שבעקבותיו התקשרנו.

המצב הכלכלי של הזכיינים יכול גם להשליך

על האפשרות לשלם פחות. יכול להיות שעל

ידי זה בסופו של דבר יתקשרו יותר. כי כל קבוצה חשובה. ההוצאה גדולה ע"י

זה שצריך לשלם גם את אגרת הטלויזיה. גם התשלום הלא מבוטל של החיבור,

ושל המנוי לכבלים. למשפחה שההכנסה שלה היא קטנה, זה סכום גבוה מאוד.

אני מתייחסת לדו"ח. כפי שאמרתי, אנחנו לא

מתנערים מהעבר, אנחנו מנסים לתקן אותו, ואנחנו

מנסים ללכת קדימה, גם בתחום של חקיקה, וגם בתחום של ביקורת. אני מקבלת,

זו הצעה שלמעשה הובאה על ידיכם, והובאה גם ע"י ח"כ דן תיכון, לעשות

איזו בדיקה של המערכת הכלכלית, ע"י גורם חיצוני. אנחנו ניתן על כך את

הדעת.



אני מודח לכם מאוד ואני מקווה שאנחנו נצליח לחביא תיקון בעניין שהיח

בבית חמשפט, כי זה יקל עלינו, לא רק לגבי סרטי איכות. זו תחיה הקלח גם

ליצירת מקוריות, מפני שאין תחרות. אתח יכול לעשות יצירח מקורית שהיא

יקרה מאוד, והיא רצה בכל הארץ. אחרת, שוב יגידו לנו שזח כובל. אני שוב

אמרתי, שחיות ואין בתוך חאיזור תחרות, משמע שאנחנו יכולים לעשות פול,

ואז אפשר לעשות יצירות שאינם אקווריום על זח.

לאזרחים ותיקים, ניתנת הקלה, אנחנו עושים תיאום בעניין הזה עם שרת

העבודה והרווחה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00