ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 27/06/1994

ביטוח אבטלה - עמ' 767 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; ביטוח ברשות לעקרת בית - עמי 743 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; כות כללית - עמי 759 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; מידע על הכנסות מבוטחים לצורך קביעת זכאות לגמלאות עמ' 750 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; שירותים מיוחדים לנכים - עמ' 739 בדו"ח 44 של מבקר המדינה; תקציר לוועדת ביקורת ביטוח ברשות לעקרת הבית

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 227

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. י"ח בתמוז התשנ"ד (27 ביוני 1994), שעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר די מגן

ר' זאבי

רענן כהן

די תיכון
מוזמנים
מנכייל משרד מבקר המדינה י' הורביץ

מ' אטיאס - ממונה על אגף

חי דוד - מנהל ביקורת ראשי

ר' מייזלר - מנהלת ביקורת ראשית

מנכייל הביטוח הלאומי י י תמיר

די מרינוב - סמנכ"ל כספים

אי כהן - משרד הכלכלה והתכנון

מזכיר/ת הוועדה; ב' פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; 1. ביטוח ברשות לעקרת בית - עמי 743 בדו"ח 44 של

מבקר המדינה.

2. מידע על הכנסות מבוטחים לצורך קביעת זכאות

לגמלאות - עמ' 750 בדו"ח 44 של מבקר המדינה.

3. נכות כללית - עמי 759 בדו"ח 44 של מבקר המדינה.

4. שירותים מיוחדים לנכים - עמי 759 בדו"ח 44 של

מבקר המדינה.

5. ביטוח אבטלה - עמי 767 בדו"ח 44 של מבקר המדינה.



ביטוח ברשות לעקרת בית - עמי 743 בדו"ח 44 של מבקר המדינה
היו "ר ד' מגן
אני פותח את ישיבת חוועדח. אבקש להצביע על הנקודות העיקריות בתקציר.

מי אטיאס;

במסגרת הביקורת במוסדות לביטוח לאומי, שהתפרסמה בדו"ח 44, נעשתה ביקורת בשני
נושאים
ביטוח ברשות לעקרת הבית ומידע על הכנסות מבוטחים לצורך קביעת זכאות

לגימלאות. נערכו מעקבים בשלושה נושאים: ביטוח נכות כללית, גימלה לשירותים מיוחדים

וביטוח אבטלה. המעקבים נועדו לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויים.

הדו"חות עוסקים בביצוע החוק על-ידי דהמוסד ובבקרות שהוא מפעיל כדי למנוע

תשלומי יתר ותשלומים שלא כדין, בצבירת זכויות לביטוח, במיצוי הזכאות לגימלה,

בטיפול בתובעים במהלך קביעת הזכאות ולאחריה.

בדו"חות נדונו גם נושאים עקרוניים כגון ביטוחן של עקרות בית ותנאי הצטרפותן

לביטוח ברשות, ההשפעה שיש להגדרה של עובד עצמאי בחוק על קביעת הזכאות לנכות

כללית, ועדת עררים לענין שירותים מיוחדים, זכאות לגימלה לשירותים מי וחדים

למטופלים בדיאליזה, שעל-פי מבחן התלות אינם תלויים בזולת, וחישוב מפלה של הבסיס

לדמי אבטלה לעובד יומי. תנאים מפליגים למובטלים הנשלחים להכשרה מקצועית.

מן הדו"חות עולה גם ששולמו קצבאות למי שאינם זכאים, בעוד אחרים שהיו זכאים

לכאורה, לא מיצו את זכאותם או שמיצו אווזה באיחור. הדבר נבע במקרים רבים משימוש

חסר של מידע הקיים בקובצי המוסד. המעקבים העלו שהמוסד עושה בדרך כלל לתיקון

הליקויים שהועלו.

אגש להקראת תקציב הביקורת בנושא ביטוח ברשות לעקרת הבית (מקריא תקציר מס' 1

המצורף לפרוטוקול).
היו"ר ד' מגן
אני רוצה לומר למנכ"ל משרד מבקר המדינה כי מגיעות מחמאות למשרד מבקר המדינה

על פרק זה שהוא לכאורה זניח, אך למעשה חשוב מאד. נעשתה עבודה יסודית המשיקה

לפעילות הפרלמנטרית. פתחתם צוהר לענין חשוב מאד. אני מקווה שביקורת זו תפיח רוח

חיים ברפורמה שתוכננה עוד לפני שבע שנים. אני מקווה שבשנה הקרובה נראה את תרגום

הרעיונות האלה לשפת החוק והמעשה.

יש דיספרופורציה ביחס לגברים הזכאים לקיצבת זקנה לנשים הזכאיות לקיצבת זקנה.

אחוז הנשים בישראל למעלה מ-51, אך הן מהוות רק 48 אחוז ממקבלי קיצבת זקנה. אני

מעריך שבגילאי 65 ומעלה, אחוז הנשים גבוה אף יותר. לא ייתכן שגבר יקבל את הקיצבה

כמעט באופן אוטומטי, ואשה לא תקבלה על-פי אותו עקרון ובאותו מסלול.

הביקורת דנה בביטוח רשות, ואני חושב שאתם צריכים להנהיג ביטוח חובה לכל עקרת

בית ולא רק נשואה. כל אשה צריכה לזכות בקיצבה עם הגיעה לגיל 65. לפני שבע שנים

מיניתם צוות שהביא המלצות, ובעקבותיהן התחלתם ביוזמות חקיקה אך נעצרתם. אני רוצה

לדעת מה גרם לכך. המצב בו קיימת אפליה לרעת האשה צריך להיפסק, ואני מקווה כי

במהלך הדיון היום נשמע על פעולות המצמצמות את הפער בזכויות בין נשים לגברים בגיל

65.

אני יודע מה קורה במושב עוצם, למשל. יש שם נשים על סף גיל הזיקנה שאינן

יודעות קרוא וכתוב, ומסופקני אם הן רואות טלוויזיה או מקשיבות לרדיו, מה המוסד

לביטוח לאומי עושה כדי להביא אליהן את הזכויות, כדי שהן תטבענה את טביעת אצבען

ותקבלנה את קיצבת הזיקנה. מבקר המדינה מציע פעולות הסברה, כדי לוודא שכל מי

שזכאית לקיצבת הזיקנה, תדע את זכויותיה מבעוד מועד, וכדי שלא יווצר מצב בו נשים



רבות הזכאיות לקבל את קיצבת הזיקנה, לא תקבלנה אותה כי אינן מתמצאות במבוך החוקים

והתקנות.

די תיכון;

אני מחשיב את הפרק הזה כאחד החשובים ביותר בדו"ח. חבל שחברי הכנסת, ובעיקר

הנשים מבין חברי הכנסת, לא שמו-לב למה שנכתב בדו"ח. לקחתי את הדו"ח לחברת הכנסת

לימור לבנת, ואמרתי לה שלדעתי היא צריכה להגיש מיד הצעת חוק בנושא זה, כלומר

ביטוח חובה לעקרת הבית. הצעת החוק שלה הוגשה ואף עברה בקריאה טרומית. אני רוצה

לדעת, האם שרת העבודה והרווחה תמכה בהצעת החוק בשתיקה או שלא בשתיקה, או יצאה בעת

ההצבעה במליאה. אנו מבקשים לדעת מה עמדתכם, ומדוע לא תצטרפו לחקיקה הזו, שכן את

האפליה הזו אי אפשר להצדיק.

באפריל 1993 היה מספר המבוטחות ברשות 664. אמרתי לעצמי כי בעצם אנו יכולים

לומר שעקרות הבית אינן מבוטחות, אם מספר הנשים בישראל מגיע ל-53-54 אחוז מכלל

האוכלוסיה. משמעות הדבר שביטוח רשות אינו קיים, ואיני מבין מדוע האשה מופלית לרעה

כאשר מדובר בביטוח זיקנה ושארים. זהו אחד הענינים החשובים ביותר, שלא זכה

לתשומת-לב. אנו רוצים לשמוע תשובה החלטית, האם תעזרו לנו לחוקק את החוק, או

שהכנסת תעשה זאת בעצמה. ברור שהחקיקה תושלם עוד השנה.

היו"ר ד' מגן;

אם אשה בת 47 רוצה להכנס למסגרת ביטוח רשות, מה עליה לעשות?

י י תמיר;

אני רוצה לומר באופן חד-משמעי: יש אפליה של עקרת הבית בחוק הביטוח הלאומי.

האפליה הזו קיימת גם בהרבה חוקים אחרים.

היו"ר ד' מגן;

האם אשכנע אותך, לבהות לצורך הדיון, לקרוא לה אשה העובדת במשק ביתה?

י' תמיר;

יש אפליה מן הסוג הזה.

די תיכון;

האם תתמכו בהצעת חוק?

י' תמיר;

נתמוך בהצעת חוק מסוימת, אם כי איני בטוח שנתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת

לימור לבנת או חברי כנסת אחרים. אני לא בטוח שהיבטי המימון עמדו בפני חברי הכנסת.

אכן בחוקים הראשונים של המוסד לביטוח לאומי היתה אפליה של עקרת הבית, מתוך

הנחה שאשה העובדת במשק ביתה, אינה צריכה להיות מבוטחת, שכן היא מבוטחת מכח בעלה.

ענפים כמו זקנה ושארים לא כללו את עקרת הבית. בחוקים מאוחרים יותר המוסד לביטוח

לאומי לא הלך בדרך זו, וכמו הרבה מדינות מערביות גם הוא כלל אותה במסגרת הביטוח.

היא מבוטחת בכל הענפים האחרונים כמו סיעוד.

לטעמי, יש מקום להפריד בין הנושא הכבד ביותר של ביטוח אשה העובדת במשק ביתה,

לבין ביטוח ברשות שהוא נושא שולי. אשה בת 47 הרוצה להיות מבוטחת ברשות, אינה

יכולה לעשות זאת על-פי החוק הקיים. מספר הנשים אשר יכולות להיות מבוטחות ברשות

הוא קטן יחסית, מכיוון שצריכים להתמלא תנאים מסוימים שלמוסד לביטוח לאומי אין
לגביהם שיקול דעת
האשה צריכה לפנות תוך שנה מיום שהפסיקה לעבוד, מיום שנישאה או



מיום שהשתחררה מהעבודה. היא צריכה רצף קודם בעבודה, וכל נושא הביטוח ברשות נוצר

כדי לאפשר לה למצות את התשלומים ששילמה, אך לא מקנים לה תקופת הכשרה. אין בחוק

מצב בו אשה יכולה לבטח עצמה יום בהיר אחד.
די תיכון
האם משום שבשנות החמישים היתה מצוקה תקציבית? איך אתה מסביר שהענין לא זכה

לתשומת-לבם של אנשי המוסד לביטוח לאומי ואנשי הצבור?

י' תמיר;

זה לא קרה מסיבות אידאולוגיות או בגלל תפיסות מיושנות, אלא בעקבות השאלה האם

משתלם לאשה לבטח עצמה ברשות, ומה יקרה בסופו של דבר אם ונהיה מבוטחת בביטוח זקנה

ושאירים.

ד' תיכון;

מה מקבל גבר כאשר הוא מגיע לגיל 65?

י' תמיר;

קודם כל רציתי להדגיש כי בחוקים החדשים יש ביטוח של עקרת הבית, והם מתנהלים

ללא אותה אפליה הקיימת בחוקים הישנים. גם אשה לא נשואה מבוטחת לכל ענין. כל חברות

המושבים מבוטחות בביטוח זקנה ושאירים בזכות עצמן. הבעיה קיימת אצל נשים שרוב הזמן

היו עקרות בית.

היו"ר ד' מגן;

אשה נשואה, לרבות אלמנה ונכה?

י י תמיר;

כן. אנו מדברים על 500 אלף נשים שהן עקרות בית, בגילים 18 עד 65. אין זח אומר

שהן לא עבדו פרק זמן מסוים. צריך להבין כי אם בסופו של דבר נצטרך לגבות את דמי

הביטוח, אותן 500 אלף נשים תצטרכנה לשלם. בגיל 65 יש לנו כ-47 אלף עקרות בית,

ובגיל 60 ומעלה - כ-63 אלף. כ-60 אלף נשים תצטרכנה לקבל את הקיצבה. אם אתם

מסתכלים על שנתון, יש בו כ-18 אלף נשים, מתוכן 3000 עקרות בית. על-פי ההגדרה

שלנו, אין להן זכאות בפני עצמן.

למעט הביטוח ברשות, שהוא ענין סגור ואין לגביו שיקול-דעת, והוא נותן לנשים

תשלום גבות יחסית, עד מחצית מהכנסות הבעל, נשאלת השאלה מה קורה לאשה כזו אשר

מבוטחת בביטוח זקנה ושאירים. אנו צריכים לדעת שגבר אשר מגיע לגיל המזכה אותו

בקבלת קיצבת ז יקנה, מקבל את הקיצבה הבסיסית העומדת על 600 ש"ח. אם עבד 30-35 שנה,

הוא יכול לקבל עוד 2 אחוז על כל שנה מעבר ל-10 השנים הראשונות, כלומר הוא יכול

להגיע לעוד 50 אחוז מהקיצבה - 900 שקל. אדם כזה זכאי לקבל מכח החוק הקיים היום

תוספת של 50 אחוז בגין האשה. גם אם לא עבד וגם אם הוא עולה חדש, הוא מקבל את

הקיצבה. זוהי האפליה בהתגלמותה בין גבר לאשה. אם נגבה מעקרת הבית את דמי הביטוח

עבור תקופת ההכשרה המינימלית, כלומר לא נאפשר לה לצבור ותק, זה לא ישתלם לח

לחלוטין. אנו רוצים שהיא תשלם עבור ביטוח זקנה ושאירים 100 שקל לחודש, כדי שתגיע

לגיל 60, היא תקבל 300 שקל לחודש? זה מה שצריך יהיה לגבות מעקרות הבית על-פי

החישובים האקטואריים. הביטוח אומר שהאשה תהיה זכאית לקצבה בזכות עצמה, מעבר

לזכויות שיש לה במסגרת הקצבה של בעלה, כאשר היא תצטרך לשלם עבור אותה גימלה.

החל מ-1987 היינו ערים לבעיה, וחשבנו שאין מקום לאפליה הזו בביטוח זקנה

ובביטוח שארים (כאשר אשה הולכת לעולמה, היא אינה מזכה את שאריה באותה צורה שגבר

מזכה אותה כאשר הוא הולך לעולמו). הפתרון צריך להיות גורף בכל התחומים. מ-1987

הצענו לנקוט במהלך כזה של ביטוח, ולגבות דמי ביטוח נוספים מן הבעל עבור אשתו.



הצענו לשרת העבודה שש-שבע חלופות, החל מחלופה גורפת וכוללת המבטחת את עקרת הבית

בביטוח זקנה ושארים מלא, עם תוספות ותק. זה אומר הוצאה של הצי מליארד שקל לשנה.

אם אנו רוצים לממן זאת מדמי הביטוח של עקרות הבית, זה אומר כ-80 ש"ח מכל אחת מהן.

הצענו גם חלופות קטנות יותר, ואנו רואים בהן שלב הדרגתי לקראת ביטוח מלא יותר,

שבו נבטה את עקרת הבית אך ורק במסגרת קיצבת זקנה בסיסית ללא תוספת ותק. זה יקנה

לה קצבה בזכות עצמה, כלומר את המחצית שאינה מקבלת בזכות בעלה. גם אם בעלה הלך

לעולמו, היא זכאית לקצבת שארים אך אז אינה מקבלת את קצבת הזקנה. קצבת השארים היא

קצבת הזקנה שבעלה קיבל, כלומר 600 עד 900. כלומר יכול להיות מצב שאשה כזו תשלם כל

הייה כעקרת בית, אך בהגיעה לגיל זקנה וכאשר בעלה ילך לעולמו, היא תקבל את קצבת

השארים ובעצם לא תרוויח דבר.

די תיכון;

איך אתה יכול להסביר שאדם מגיע לגיל 65 והוא זכאי לקבל קצבת ז יקנה של 600

ש"ח, אך לאשתו מגיע רק חצי. ממה אתה רוצה שיחיו? האם בנות מקבלות מחצית קצבת

הילדים מבנים? איך אפשר להסביר זאת? האם אשה צריכה להיות במחצית רמת החיים של

בעלה?

י י תמיר;

נקודת המוצא שלך היא שאנשים חיים מאותה קצבת זקנה. אם זהו מקור הכנסתם

היחידי, הם יהיו זכאים להשלמת הכנסה. אנו סבורים שיש מערכות משלימות הקובעות את

רמת החיים של הפרט, והוא נזקק גם להן. זהו המינימום שהמדינה יכולה לספק. הצענו

גם הצעה הדרגתית, ללכת בדרך של ביטוח זקנה ללא כל תוספת. זהו ביטוח עבורו תשלם

עקרת הבית 300-400 שקל לשנה, וזה י יאפשר לנו לפחות את התחלת התשלום של קצבת הזקנה

לאשה בזכות עצמה, ומכאן נוכל להמשיך.

אין זה מהלך פשוט, יש עוד הרבה הצעות לביטוח עקרת הבית, גם הצעות של חברי

כנסת שהועלו במהלך השנתיים האחרונות, אך הצעות אלו לא מתייחסות למימון. לומר

לעקרת-בית ולומר לה שתשלם 800 שקל לשנה, כדי שבגיל 65 תהיה זכאית למחצית הקצבה של

בעלה, ואם הוא לא יהיה בחיים - לאפס, זה קצת רדיקלי וצריך לחשוב על-כך.

ההצעה שלנו מונחת על שולחנה של שרת העבודה והרווחה. אנו הולכים על ההצעה

המינימלית. לפני צאת השרה לניתוח, עמדנו לנסח ולהגיש הצעת חוק מינימלית בתחום

ביטוח עקרת הבית.
היו"ר ד' מגן
כאשר את הנקודה העיקרית אינכם פותרים, בגלל בעיות מימון.

י י תמיר;

אנו מציעים הצעה שתבטח את עקרת הבית רק בביטוח זקנה בסיסי עם מימון. אם נראה

שהאוכלוסיה מקבלת את הביטוח החדש הזה, נוכל להרחיבו ולכלול בו את ביטוח השארים

ואת תוספות הוותק. הוא יעלה יותר, אך אז נוכל לעשות הרחבות נוספות.

היו"ר ד' מגן;

אם הצעתכם תתקבל, הגבר יהיה משוחרר מתשלום לביטוח זקנה?

י' תמיר;

גם הוא ישלם.

היו"ר ד' מגן;



אם הגבר לא עובד?

י' תמיר;

הוא חייב בתשלום דמי ביטוח, והוא זכאי לקיצבת זקנה, גם אם הוא מובטל.

היו"ר ד' מגן;

ההצעה שארנה קורא לה המינימליסטית, משווה בתנאים בין כל גבר לכל אשה?

י' תמיר;

בין כל גבר שאיננו עובד לבין כל אשה, למעט תוספת הוותק שכרגע איננו מציעים

ולמעט קצבת שארים שגם אותה איננו מציעים.

ר' כהן;

כמי שמעריך את עבודת המנכ"ל, אני יודע שהוא רואה את התמונה כולה ומסוגל

להכניס שינויים. הביטוח הלאומי הוא מס נוסף על החברה בישראל. על כל אחוז שהביטוח

הלאומי גובה, הוא מקבל 800 מליון עד מליארד שקל. 15 אחוז מעלות העבודה הולכים

לביטוח הלאומי, אך הקצבאות עלובות מאד. בגיל 18 מפסיקים את תשלום קצבת הילדים,

למרות שכאשר הבן בצבא ההוצאה גבוהה. מדוע לא משלמים את קצבת הילדים עד גיל 21?

נדמה לי שהביטוח הלאומי הוקם טלאי על גבי טלאי, מבלי שתהיה חשיבה כוללת. האם אינך

חושב לערוך רוויזיה במבנה הביטוח הלאומי ובנושא הקיצבאות, לאחר 40 שנות המוסד

הזה?

היו"ר ד' מגן;

מה ההבדל בין גבר שיקבל קצבת זקנה כולל ותק לאחר עשרים שנה, לבין עקרת בית

שתקבל קצבת זקנה ללא ותק? דווקא בקצבת השארים אני רואה אפליה לטובת האשה, ועיני

לא צרה בכך.

י י תמיר;

ברגע שאדם נפטר, אשתו מקבלת קצבת שארים. האשה מקבלת את קצבת השארים מבלי

שתחיה כפופה למבחן הכנסות. כאשר אשה הולכת לעולמה, הגבר אינו מקבל קצבת שארים

באופן אוטומטי, אלא בתנאים קשים ביותר. אתה יכול לומר כי זוהי אפליה לרעת הגבר,

אך אנו מסתכלים על אלמנט אחר; מה יכולה האשה להוריש. האלמנט המפלח הוא כלפי

המבוטח. ארנה רוצה להקנות לאשה את כל הזכויות: קצבת זקנה וגם קצבת שארים, וכאן אתה

מפלה דווקא את האשה לרעה. מצב אנומלי כזה צריך להפסק. המצב דומה גם בקרנות

הפנסיה; כאשר אשה הולכת לעולמה, הגבר אינו מקבל את הפנסיה באופן אוטומטי. כאשר

הגבר הולך לעולמו, האשה תקבל 60 אחוז מן הפנסיה של בעלה. זהו דבר שיש לפתור

במסגרת החוק. זה עולה כסף, אך צריך לראות כיצד פותרים גם את הענין הזה.

אין לנו עדיין הבשלה מלאה של הזכויות בביטוח הלאומי. צריך לזכור כי הביטוח

הלאומי התחיל ב-1954. מי שהתחיל לעבוד בשנות החמישים והשישים, יקבל תוספת

מכסימלית של ותק, כלומר 25 שנה, כי עשר השנים הראשונות לא נחשבות. על 25 שנה הוא

יקבל 2 אחוז לשנה, כלומר 50 אחוז נוספים לקיצבה. אם גבר כזה צבר את המכסימום,

ויש לו קיצבה בסיסית של 600 ש"ח, הוא יקבל 900 ש"ח. אשה תקבל רק 600. על-פי רוב

זה לא ההפרש. לאנשים יש תוספת ותק של 20 שנה, כלומר עוד 40 אחוז לקיצבה אותם לא

תקבל האשה בשלב זה. בשלב מאוחר יותר אנו טוענים שגם האשה תוכל לקבל שנות ותק,

בהתאם לשנות ביטוהה.

מה קורה היום בתחום הביטוח ברשות? ברגע שהאשה מגיעה לתקופה המינימלית המזכה

אותה בקיצבה ובביטוח לאומי, היא לא משלמת יותר. לפי ההצעה שלנו זה לא יקרה יותר.

היא לא תופלה לטובה או לרעה. אם גבר שאינו עובד עצמאי משלם כל חייו, מגיל 18 עד

גיל 65 עבור הביטוח הלאומי, גם האשה תצטרך לשלם כל חייה. המצב חיום בביטוח רשות



הוא, שאם צברה מספר שנים, היא יכולה להשלים אותן ל-12 שנים, ואז היא זכאית לדמי

הביטוה.

חבר הכנסת רענן כהן צדק כאשר אמר כי המערכת נבנתה טלאי על טלאי. אני חייב

לומר כי יחסית למדינות מערביות, יש לנו מערכת רחבה מאד, אבל רמת הגמלאות שלנו

נמוכה.
י י הורביץ
בת 21 שהשתהררה מהצבא, תצטרך לשלם עד גיל 65 את התשלום המינימלי עבור הביטוח

הלאומי, ובגיל זה תקבל 600 שקלים ללא ותק. אשה כזו מפסידה כסף מבחינה אקטוארית.

האם אין היא יכולה להתחיל לשלם בגיל מאוחר יותר?

י י תמיר;

היא לא יכולה להתמהמה. כאשר יונהג ביטוח חובה, כל אחד יהיה ברשת. גם מי

שהשתחרר מהצבא ונסע לטייל בהודו, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי עבור התקופה הזו.

י' אטיאס;

מדוע אינכם מאפשרים לנשים לקבל תשלום עבור ותק?

י' תמיר;

אפשר לעשות זאת, אך אז נצטרך לגבות 500 שקל במקום 300 שקל לשנה.
היו"ר ד' מגן
מה האפשרות שלכם להעביר כספים מסעיף לסעיף?

י' תמיר;

צריך להכיר את התמונה הכללית; המוסד לביטוח לאומי נמצא בגרעון שוטף, למרות

רמת הגימלאות הנמוכה יחסית. אנו משלמים יותר מאשר גובים, והחל משלב מסוים אנו

אוכלים את הריבית על נכסי העבר. אנו יכולים לעשות העברות מקרן לקרן, אך זח לא

סותר את העובדה שאתה צריך להצביע על מימון שוטף. אם יש לך גרעין מצטבר משום

שתוחלת החיים עלתה, אתה יכול לבצע העברות, אך את דמי הביטוח הבסיסיים אתה צריך

לגבות. אתה יכול להתחיל לגבות דמי ביטוח לא אקטואריים, אך אז סביר להניח שיהיה

לנו קשה יותר להעביר חוק מן הסוג הזה. בסופו של דבר לטווח הארוך יווצרו גרעונות

שלא יהיה לנו מהיכן לכסותם.

אני חושב שהדרך ההדרגתית בה המוסד לביטוח לאומי מציע ללכת עתה, כאשר בהתחלה

דמי הביטוח יהיו מינימליים וגם הזכויות בהתאם, ולאחר-מכן הרחבה הדרגתית - היא דרך

נכונה.

י' הורביץ;

ביטוח ברשות יכול להיות כדאי יותר לחלק מהאנשים. אם עקרת הבית תהיה מודעת

לתנאים שבמסגרתם היא יכולה לבטה את עצמה ברשות, זה יכול להיות לה כדאי יותר, בגלל

תקופת ההכשרה.

י' תמיר;

אשה שעבדה 10 שנים מנצלת את הביטוח ברשות. אם הפסיקה לעבודה למשך מספר שנים

ואהר-כך הזרם לעבוד, היא מפסידה את זכותה לביטוח ברשות.



י' אטיאס;

היו מקרים אבסורדיים, שלאנשים חסרו מספר ימים כדי לצבור את התקופה המינימלית,

והם הפסידו את זכותם להיות מבוטהים.

י' תמיר;

אלה החוקים.

היו"ר ד' מגן;

אשה העובדת מיום שנישאה רק במשק ביתה, לא יכולה להצטרף לביטוח ברשות?

י' תמיר;

לא, אלא מיום שנישאה, אם אשה בת 24 שנישאה יודעת שתהיה עקרת בית כל הייה, היא

יכולה לעשות ביטוח ברשות תוך שנה מיום נישואיה. אחרי שנה החוק לא מאפשר לבטח אותה

ברשות. אני יכול לומר שאין אשה כזו.
היו"ר ד' מגן
אני מקווה שעד חודש אוקטובר תכינו את הצעת החוק המינמליסטית, והיא תובא לדיון

במליאת הכנסת. אני מקווה שלפחות הדבר הזה יתבצע, כדי שהביטוח ברשות לא יהיה

רלוונטי, והביקורת לא תחזור.

י' תמיר;

יחד עם זאת, הודענו לוועדת השרים שבמהלך ששת החודשים הבאים נגמיש את הביטוח

ברשות. אנו פועלים בשני המישורים במקביל. גם אם חוק עקרות הבית לא יעבור, נזדקק

לקטע של הביטוח ברשות.
היו"ר ד' מגן
אני מבקש שתעביר למשרד מבקר המדינה ולמזכיר הוועדה את ההתלבטויות שלכם בכתב,

מהצעת החוק הגורפת ועד להצעת החוק המינימליסטית, וכמובן גם העבוי והגבוי של

הרפורמה בתחום הביטוח ברשות, אם הוא ישאר חלילה רלוונטי. נחזור לדון בכך בסתיו.

י' הורביץ;

האם יש היום השלמה לבעל שאשתו לא עובדת, והאם היא לא תיפגע כתוצאה מהשינוי

בחקיקה?

י' תמיר;

בוודאי שזה ייפגע. אם האשה תהיה מבוטחת בזכות עצמה, התוספת הזו לא תהיה.

נשים זכאיות ברוב המקרים לקיצבת שארים או לקיצבת זקנה. אם הבעל הלך לעולמו, אין

משמעות לתוספת של 50 אחוז, כי ממילא היא מקבלת את קצבת השארים.

יש הרבה ניואנסים שלא נכנסנו אליהם כאן. יש אפשרות לקבל קצבה וחצי במקרים

מסוימים, ונאפשר זאת לעקרת הבית בתנאים מסוימים. נתחיל במשהו מינימלי, ואת

ההרחבות נעשה לאחר מכן.
י' הורביץ
יש עוד נקודה שצריך להביא בחשבון, והיא השוואת גיל הפרישה.



היו"ר ד' מגן;

התפיסה המתגבשת בקרב רוב חברי הכנסת, היא להשוות את גיל הפרישה. למרות שהחוק

איפשר גיל פרישה נמוך יותר לנשים, הנסיון מראה שרבות מבקשות להמשיך לעבוד עד גיל

65.

א' כהן;

תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר, וזה מתבטא אחר-כך בתשלומים אקטואריים.
היו"ר ד' מגן
אבקש שתתנו לנו נתונים בענין זה. נדמה לי שעברו 6-7 שנים מאז התקבל החוק

המאפשר לאשה לפרוש בגיל 65.יכול להיות שגם כאן נוכל לתרום את תרומתנו.

נראה לי כי נגעתם בנושא חשוב מאד, והביקורת טובה בכל המובנים שלה. היא משכילה

וגם תורמת. אני מאמין שההערות האלו תמצאנה את בטויין בספר החוקים של ישראל בעתיד

הקרוב ביותר.

4



מידע על הכנסות מבוטחים לצורך קביעת זכאות לגמלאות

עמ' 750 בדו"ח 44 של מבקר המדינה
י' אטיאס
(מקריא את תקציב הביקורת - נספח 2 לפרוטוקול)

י י תמיר;

כאשר יש לנו את המחשב האזרחי הגדול בארץ, נשמע מוזר שאי אפשר להשוות בין

קבצים ולבצע את הדברים באופן אוטומטי יותר, אפשר לעשות זאת, אך לא תמיד זה משתלם.

אין לנו דיווח על הכנסות של 85 אחוז מהשכירים במשק. את כל הדיווחים של חברת תחשמל

אנו מקבלים בצ'ק אחד, ואיננו יודעים מי הרוויח כמה. יש לנו מידע על הכנסות

העצמאים, אך אין לנו מידע מפורט על הכנסות השכירים. המגמה במס הכנסה היא להמשיך

לשמור על הכיוון הזה. מס הכנסה טוען שזה הכיוון בו צריך ללכת, ומדינות מערביות

לומדות מישראל איך לגבות מס הכנסה משכירים ללא דיווח. אנו סבורים כי בעידן

הטכנולוגיה המתקדמת, צריך להיות דיווח חודשי על הכנסות שכירים. אנו נמצאים עתה

בעיצומו של נסוי להנהגת דיווח חודשי שוטף על הכנסות.

היו"ר ד' מגן;

אם תקבל דיווח שוטף על ההכנסה, גם אם לא יהיה מדוייק, האם זה יעזור לך?
י י תמיר
בוודאי. אותו דבר בקצבת זקנה. אין לנו מידע על הכנסות הזקן, אם עבד כשכיר,

אלא לאחר 5 שנים כאשר אקבל את קובץ 126 המלא. למרות אמצעי המיחשוב העומדים

לרשותנו, זה לא דבר שאפשר לעשותו מדי חודש. אנו עוסקים בקבצים גדולים. אפשר

להריצם אחד מול השני כדי לקבוע את הזכאות.

י י אטיאס;

אפשר לעשות זאת גם לגבי השכירים בבדיקה רטרואקטיבית. אמרנו כי ניתן לשלם את

הקיצבה ואחר-כך לערוך את הבדיקה.

ר' מייזלר;

לנושא ההרתעה, אין חשיבות אם תעשה זאת כל חודש. אם אנשים ידעו כי יגלו אם

הצהירו הצהרה כוזבת שאין להם הכנסות, זה יהווה גורם מרתיע. גם אם תתפוס אותו

בעוד 4 שנים ותשלול ממנו את הזכאות, גם אז תשיג את המטרה.

י' תמיר;
אנו עומדים לעשות שני דברים
אנו מתכננים את קובץ הגבייה מהשכירים מחרש.

במסגרת התכנון הזה יבוצעו ההפרשות בצורה סדירה, הרבה יותר תכוף מאשר אחת לארבע

שנים. זה דורש תכנון מחדש במחשב.

אנו נמצאים ערגה בשנה הראשונה של ניסוי שיימשך כשלוש שנים, לביזור מערכות

המיושב של הביטוח הלאומי. אנו עומדים לבזר את מערכת הנתונים הקשורה לכל סניף.

ברגע שהמערכת תהיה. מבוזרת, יהיה הרבה יותר קל וזול לבצע את השינויים. אני חושב

שזה יתן עם הזמן את הפתרונות.

לגבי עובד עצמאי, הלכנו בכיוון עליו הצביע הביקורת והגשנו הצעה ראשונית. נכון

שכיום ההגדרה של עובד עצמאי בחוק הביטוח הלאומי, היא אדם שעובד לפחות 12 שעות

ומשתכר רמה מסוימת של הכנסות. היו מקרים בהם אנשים מצאו מפלט מאחורי זה שהרוויחו

כסף רב, אך הכריזו קבל עם ועדה שעבדו רק חצי שעה. כתוצאה מכך הם נמנעו מתשלום דמי

ביטוח על הסכום. כאשר באים לבדוק את זכאותם, מן הדין שילכו לפי ההגדרה שאנשים



משלמים על-פיה. הגשנו הצעה העומדת על רמת הכנסה מסוימת או מספר שעות עבודה. אם

יתמלא אהד מן התנאים, האיש יהפוך להיות עובד עצמאי. ההצעה תקועה כרגע בוועדת

התקנות של מועצת המוסד לביטוח לאומי, לפני שתועבר לוועדת העבודה והרווחה של

הכנסת. יש התנגדות מסוימת של העצמאים לכך, ונצטרך להביא את הענין לאישור מליאת

המועצה. אם מליאת המועצה תתנגד לשינוי, נצטרך להביא זאת לוועדת העבודה והרווהה.

זה גורם לכך שלוה הזמנים של ההצעה הזו מתמשך.

היו"ר ד' מגן;

טענת כי המידע של מס הכנסה אינו מדי הודש בהודשו אלא מדי שנה בשנה. איך הוק

ביטוח בריאות ממלכתי, אשר יכנס לתוקף בראשון באוקטובר, יכול לעזור לכם?

י' תמיר;

הוא לא יכול לעזור לנו. גביית דמי הביטוה תיעשה באותה דרך בה ניגבים דמי

הביטוה הלאומי. כלומר שוב ניגבה מעובדי הברת ההשמל ציק אהד עבור כל דמי הביטוח.

בחלוקה בין קופות החולים השונות, אנו יודעים כעבור שנתיים מי היה מבוטה באיזו

קופה, ואז אפשר לעשות את החלוקה עם התחשבות רטרואקטיבית מסוימת, ולשנות את

המפתחות בהתאם. לא נדע את הכנסות הפרטים מדמי ביטוח בריאות.

י י הורביץ;

מה ההרתעה הקיימת היום?

י י תמיר;

למעסיק עורכים ביקורת ניכויים, את מספר העובדים והאם השתמט מתשלום דמי

הביטוח. בין הבסיסים המדווהים יש איזו שהיא זהות, אך באופן עקרוני יש הרבה

הסתמכות על המעסיק גם במס הכנסה וכתוצאה מכך גם בביטוח לאומי, לגבי גביית המס

וגביית דמי הביטוח הלאומי.

י י הורביץ;

האם יכולות לעבור שנים בהן לא תבדקו את דיווחי חברת החשמל?

די מרינוב;

זה יכול להיות. בהיקף כה האדם העומד לרשות המחלקה לביקורת ניכויים, על-פי סדר

העדיפויות ועל-פי בדיקות מדגמיות, היא יכולה גם לא להגיע לחברת החשמל במשך כמה

שנים. ההנחה היא שחברות בסדר גודל כזה, אין להן נטיח להטעות את המערכת, אבל גם

אותן בודקים.

י' אטיאס;

זה לא נעשה במזיד, אך לפעמים יכולה להיות טעות לאורך שנים.

ר' מייזלר;

מה מראה הניסוי החודשי?

י י תמיר;

אנו בודקים עתה כ-40 אלף מעסיקים המדווחים לנו ישירות, באמצעות לשכות שרות.

בין 85 אחוז ל-90 אחוז מהחומר אפשר לאמת מיד. אם נחליט ללכת על שיטת דיווח כונן

הסוג הזה, זה אומר שינוי שיטת הדיווח לביטוח לאומי. טופס 102 לא יהיה אותו טופס.



ר' מייזלר;

האם הממצאים של הניסוי מצביעים על איזה שהוא כיוון?

י' תמיר;

הם מראים שיש היום בטכנולוגיה הקיימת, עם לשכות שרות שונות, אפשרות לבצע זאת.

יש בעיה עם מעסיקים קטנים, כאלה שמעסיקים 1 עד 5 עובדים. יש בישראל כ-120 אלף

מעסיקים ש-80-90 אלף מהם הינם מעסיקים קטנים. אלה רוב המעסיקים, ושם צפויות יותר

בעיות. כאשר לקחנו את השכר מתוך הדיווח הישיר של המעסיק והגימלה, ראינו שיש זהות

שנוכל לחיות איתה, כלומר נוכל לשלם את הגי מלאות באופן אוטומטי, אם נלך בשיטה זו,

אך זוהי מהפכה לא פשוטה.

היו"ר ד' מגן;

מהו לוח הזמנים?

י י תמיר;

איפשרנו לניסוי הזה להתגלגל לפחות עוד שנה, כדי לראות איפה אנו נמצא וכדי

להרחיבו. בתום השנה הזו נוכל לראות אם אנו יכולים לשלב את שתי המערכות, ולהתחיל

לפעול לתשלום גמלאות אוטומטי לפחות לגבי המעסיקים הגדולים. זה לא עניו של חודשים

אלא בין שנתיים לשלוש, עד שנגיע ליישום של דבר מן הסוג הזה.

היו"ר ד' מגן;

מה אם ההודעה שתכננתם לצרף לפנקסם של האנשים הנמצאים בגיל המותנה, שהכנסותיהם

יורדות?
די מרינוב
בפנקס המקדמות של חודש יולי ואילך, זה יופיע.

היו"ר ד' מגן;

אני רוצה לראות פנקס כזה. אני סבור שעליכם להיות יותר אגרסיביים בהסברה

ובהעברת מידע, במיוחד לאלה המתקשים להבין את; המידע הכללי.



נכות כללית - עמי 759 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

שירותים מיוחדים לנכים - עמי 739 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

ביטוח אבטלה - עמ' 767 בדו"ח 44 של מבקר המדינה

י' אטיאס;

אליו שלושה נושאים שהמוסד טיפל בהם בחלקם או לא טיפל בהם כלל.

חי דוד;

(מקריא נספח מס' 3 - מצורף לפרוטוקול)

היו"ר ד' מגן;

אני נאלץ להפסיק עתה את הישיבה, מכיוון שאני נקרא לענין דחוף בוועדה אהרת.

חבר הכנסת זאבי היה צריך להגיע לכאן בשעה 11:00 כדי להחליף אותי. אני מכריז על

הפסקה. אם חבר הכנסת זאבי יבוא בינתיים, הוא יפתח את הישיבה. נמשיך בישיבה בעוד

רבע שעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:30 וחודשה בשעה 11:55)
היו"ר ד' מגן
אנו ממשיכים בדיון.
י י תמיר
אחד הנושאים החשובים הוא רמת הכסוי. במוסד לביטוח לאומי אנו מתנהגים לגבי

הנושא האקטוארי בהתאם לרמות הכסוי כפי שנקבעו בשעתו על-ידי המועצה. היעד שלנו הוא

לשמור בענפים ארוכי מועד על רמת כסוי של בין 3 ל-6 שנים, ובהלוואות קצרות מועד

בין שנה לשנתיים. רמת כסוי אומרת שאני צריך לשמור רזרוות ברמה כזו, שאם מחר

יפסיקו לשלם דמי ביטוח לאותו ענף, אוכל לשלם גימלאות ברמה הנתונה שלוש שנים

נוספות לפחות, וזה גם מה שנקבע לגבי גימלת נכות. אם מחר תיפסק הגבייה לענף ביטוח

נכות, אוכל להמשיך ולשלם את מלוא קיצבאות הנכות ברמתן היום במשך שלוש שנים

נוספות. למעשה דמי הביטוח לענף הנכות אף פעם לא ענו על המשאלה הזו, ואף פעם רמות

הכסוי לא הגיעו לשלוש שנים. רמות הכסוי היו הרבה יותר גבוהות בעבר. הנושא הזה

הולך ומשתפר מעצמו כתוצאה מהגביה. הגביה לעומת תשלום הגימלאות היא כזו, שאנו

רואים שרמות הכסוי הולכות וגדלות כל הזמן.

אנו יכולים לבצע העברות בין הענפים השונים על-פי חוק הביטוח הלאומי. אי אפשר

לעשות העברות מכל ענף לכל ענף, אבל ישנם ענפים שאפשר לעשות בהם העברות, לכן המוסד

לביטוה לאומי בהתאם לכללי הכסוי עשה העברות כאלה בשנה החולפת. העברנו מיליארד שקל

מענף ילדים לענף סעוד, משום ששם הקריטיות של רמת הכסוי היתה הרבה יותר נמוכה. אתה

לא יכול לעשות העברות כאלה בלי סוף. אתה מוגבל גם בסדר הגודל של העודפים שיש לך

במקומות אחרים. אנו רואים שרמת הכסוי בענף נכות הולכת ומשתפרת, ואנו צפויים

להגיע לאותה רמת מינימום לה אנו זקוקים. לא הייתי רואה כדרך נכונה להעביר היום

כספים אל ענף ביטוח נכות, מה גם שאין לנו עודף בענפים אחרים.

אשר ללקויים הרפואיים, אנו מוכים לאחרונה גם בנושא הוועדות הרפואיות, ואני

הושב שלא בצדק. אין זה תחום טיפול נפרד של המוסד לביטוח לאומי, ואנו לא הגורם

המרכזי בכל הנוגע לרשימות לקויים ותפקוד רופאים בוועדות רפואיות. אני יודע שמנכ"ל

משרד הבריאות התחייב עד אפריל 1994, לתקן את רשימת הלקויים. אנו מאיצים בהם לסיים

זאת, אך הנושא אינו בתחום טיפולנו. אנו לא יכולים לגרום לשינוי רשימות הלקויים

המשמשות את כל עם ישראל בכל דבר וענין. לקויים מסוימים תוקנו, אך יש מקום

לערוך רשימת לקויים חדשה. איני יודע באיזה שלב עומד הנושא כרגע.
ד' מרינוב
ישנם כמה נושאים שאנו מתקדמים בהם, אולי לא בקצב שהיה מספק את המבקר. הנושא

של הבדיקות המחודשות לנכים כבר הוזכר. נכון להיום נשארו פהות מ-320 מקרים, ואני

מקווה שנגמור אותם במהלך השנה הקרובה. באשר למקרים לטיפול ופיצוי בשל איחור

בתשלום גימלה, במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר 1993 טיפלנו בעוד כ-9000 תביעות.

המספר הממתין לטיפול הוא לא יותר מאלפים בודדים, ואני מקווה כי במהלך החודשים

הקרובים נסיים את הטיפול בכולם.

הי ו "ר ד' מגן;

לחלק ניכר מהדברים קיבלנו הסבר משכנע. נמשיך לעקוב אחר הדברים בחודשים

הקרובים. אני מבקש מנציג משרד הכלכלה והתכנון, לענין הבדיקה בין המוסד לביטוח

לאומי, משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות, פנינו בשני נושאים אחרים לוועדת השרים

לענינ' תאום ומינהל, כדי שתערוך דיון, וזה יהיה הנושא השלישי שאנו מבקשים כי

יועבר אליה. אני מקווה שכאשר השר יגיע לכאן לישיבת המשך עם מבקר המדינה בנושא

הערות שר הכלכלה והתכנון, נקבל דיווח על שלושת הנושאים. אני חושב שהברור צריך

להיות בדרג הממשלתי, במסגרת אותה ועדת שרים. ארצה לקבל דיווח על ההחלטות שוועדת

השרים תקבל בעקבות הדיון בנושא זה.

נעבור לשרותים מיוחדים לנכים, בעמי 645 בדו"ח 44.

ר' מייזלר;

(מקריאה נספח מס' 4 -מצורף לפרוטוקול)

אם נכה נשמט מרשימת המעקבים, הוא עלול להתגלגל עוד שלוש שנים, עד שיוזכר בפעם

הבאה.כתוצאת מכך היו מקרים בהם רופא כתב שצריך לערוך מעקב דחוף, והמעקב לא בוצע.

היה י מקרה של אי ביצוע מעקבים, שאחות בריאות הצבור הגיעה למעקב, והתברר שחולה

מסוימת לא שוהה בארץ כבר כמה שנים ואינה זכאית לקצבה. אמנם מטרת המעקב אינה לעקוב

אחר המצאות אנשים בארץ, אך זה משלים את הבקרות האחרות של המוסד. במקרה זה היה

מדובר באשה שהיתה בעלת דרכון זר, והיא לא נקלטה בדרך המקובלת.

ראינו שישנה קבוצה אחת, של מטופלים בדיאליזה, כמה מאות אנשים שאינם עוברים את

מבחן התלות, כלומר אין הם תלויים בזולת, ובכל זאת המוסד מעניק להם קצבה מזערית.

הפריע לנו שאין קריטריונים שווים. רופאים איתם שוחחנו אמרו, כי יש אולי קבוצות

אחרות של חולים שיש להם תופעות קשות, אשר יכלו לזכות אותם בקצבה אוטומטית. מבחן

התלות מתעלם מן הלקוי הרפואי של הנכה. מבחן התפקוד בודק כיצד הוא הולך, מתרחץ או

מבצע פעולות אחרות. כאשר המטופלים בדיאליזה עוברים את המבחן התפקודי הזה, הם לא

צוברים נקודות, כי בדרך כלל הם עצמאים. למרות זאת מעניק להם המוסד נקוד לקצבה

מזערית גם מבלי למלא את הקריטריונים האלה. הערתנו היא בכיוון של בדיקה אם יש

קבוצות דומות אחרות, והמוסד לביטוח לאומי טען שלא. ועדת השרים לתאום ומינהל

התכנסה ב-2.4.91, וקבעה שיש להשאיר על כנו את ההסדר המיוחד לחולים המטופלים

בדיאליזה, כלומר להשאיר להם את הקצבה של 50 אחוז. המוסד טען כי אין הוא סבור שיש

להחיל את ההסדר הזה על קבוצות אחרות. המפקחת טענה כי יש לקבוע אמות מידה אחידות,

ולבחון אם השינויים שחלו מאז הונהג הסדר זה, מצדיקים מתן קצבה למי שעל-פי מבחן

התלות אינו תלוי בזולת.

י י אטיאס;

בחוק לא נקבעה ערכאת ערעור של המוסד, שבפניה ניתן לערער על הקביעה בדבר זכאות

לקצבת שרותים מיוחדים או בדבר דרגת הנכות. בהעדרה ערערו נכים על החלטות שנתקבלו

במוסד בנושא שרותים מיוחדים בפני בית הדין לעבודה. הדבר האריך את הטיפול והקשה על

מיצוי הזכאות.



ב-26.10.92 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שנושאה הקמת ועדת עררים,

לפיה יהיה רשאי לערער בפני הוועדה מי שרוצה עצמו נפגע מהחלטה בענין הזכאות לקצבת

שרותים מיוחדים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה, הודיע המוסד כי הוא שוקד על גיבוש

הצעת החוק האמורה.

י י תמיר;

בעניו ועדת העררים יש הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת חיים אורון. המוסד לביטוה

לאומי הצטרף אליה, והכניס בה שינויים מסוימים, כך שתחול גם על נושא הזכאות לגימלת

שרותים מיוחדים לנכים, וגם על תביעת הזכאות לילד נכה. בשני המישורים האלה ההצעה

מתקנת. היא עברה קריאה ראשונה ב-7.2.94, והיא מונחת לקריאה שניה ושלישית בוועדת

העבודה והרווחה. משיחות שהיו לי עם יושב-ראש הוועדה לפני כחודש, כאשר בדקנו את

כל הנושאים העומדים על הפרק, הוא אמר לי שהנושא יועלה באחד השבועות הקרובים.

י י אטיאס;

בבדיקה של מקרים מסוימים התברר כי בדיקת התפקוד לא הציגה את התמונה הכוללת

לגבי מצבו של הנכה, ונכים קשים לא קיבלו בסופו של דבר את קצבת השרותים המיוחדים,

או לא קיבלו אותה בגובה המגיע להם.

ר' זאבי;

האם אפשר לתקן זאת באופן רטרואקטיבית?
י י אטיאס
רק במקרים שהגיעו לבית המשפט ועל-פי החלטתו.

י י תמיר;

הדברים האחרונים של מוטי אטיאס מכוונים לנושא הקרוי קצבה אוטומטית. אנו

צריכים לזכור מהי בדיקת התלות ובדיקת השרותים המיוחדים. אחות בריאות הצבור נכנסת

לביתו של הנכה ובודקת אם הוא יכול לכפתר את החולצה, או אם הוא יכול ללכת לשרותים

לבדו. לא מענין אותה אם הוא מחובר לדיאליזה. כך גם לגבי עיוורים אשר מסוגלים

לעבור את בדיקות התפקוד. יחד עם זאת, אין זה אומר שלא צריך לתת להם קצבה

אוטומטית. לכן החלטנו על מספר מחלות, כמזכות באופן אוטומטי בקצבת נכה.

די מרינוב;

עמדתנו היא שנזקק דיאליזה אינו מוגבל בתפקודו, אך למרות זאת נקבע כי הוא זכאי

לקצבה לעזרת הזולת. עמדתנו היתה שצריך לבטל את ההסדר המיוחד, אך באפריל 1991

הוחלט על-ידי ועדת השרים להשאיר את ההסדר הזה על כנו.

י י תמיר;

נכון שאנו הולכים על מספר מסוים של קצבאות אוטומטיות. יחד עם זאת, המגמה

הכללית היא לא ללכת להסדרים מן הסוג הזה. אנו רוצים לבדוק את התפקוד, ואם אין

יכולת תפקוד לתת את הגימלה. כאן כפו עלינו את הנושא וזזה, ולכן ההחלטה היתה להשאיר

את ההסדר כמו שהוא. עמדת הביקורת היתה, שצריך להרחיב זאת לתחומים נוספים ולא לבטל

זאת.

מי אטיאס;

לבדוק ולבטל, אם אין לכך הצדקה.



ר' מייזלר;

הרופאים אמרו כי אולי היתה לכך הצדקה לפני 10-15 שנים, כאשר המצב היה שונה.

י' תמיר;

אין לי תשובות ברורות לענין הזה. גם לא כאשר מדובר בילד נכה. איני יודע מדוע

ילד בעל תסמונת דאון נכנס לקצבה אוטומטית, אולי משום שבשעתו דחף לכך אחד מחברי

הכנסת. אני בטוח שיש הרבה מאד לקויי לידה ותסמונות אחרים, שבאותה מידה מצדיקים

מתן קצבה אוטומטית. לטעמי יש צורך לעשות בענין זה סדר מחדש. ברור כי קשה לבטל

דברים שהושגו.

היו"ר ד' מגן;

האם תוכלו להניח לפנינו טבלה של כל הזכאויות, על-פי סוגי נכויות ומחלות?
די מרי נוב
כל הזכאויות, למעט החריגים האלה, הם אך ורק לפי המבחן התפקודי.

מ' אטיאס;

נתקלנו במצב אבסורדי, שחולי כליות שטרם חיברו אותם לדיאליזה, על-פי דברי

הרופאים מצבם הרבה יותר קשה ומחייב שרותים מיוחדים, אך אין הם עוברים את מבחן

התפקוד ואינם זכאים לקבל את השירותים המיוחדים.

היו"ר ד' מגן;

אנו רוצים לתרום לתיקון הלקוי גם במישור העקרוני. לא נראה לי שיש סכוי לעשות

זאת על-ידי נסיגה לאחור. על בסיס ההתייעצות שהיתה לכם עם אותם גופים, אני מבקש

להצביע על סוגי מחלות ותופעות, שלדעתכם בראיה העקרונית אינם שונים ממה שנזקקי

הדיאליזה מקבלים מכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, ונביא לדיון את האפשרות להשוות את

התנאים והזכאויות.
מ' אטיאס
אני חושב שמר תמיר יוכל לבקש זאת מרופא המוסד.

י י הורביץ;

החוק קובע תנאים, מי יהיה זכאי לקיצבה כזו, והוא גם קובע את המבחנים. כנראה

לפנים משורת הדין נקבע קבוצה חריגה אחת. מבקר המדינה אומר שקשה לומר אם זה עונה

על מבחני השוויוניות. אם רוצים להכניס שינוי, קודם כל צריך אולי לחזור לשורת הדין

ולקבוע לה את המקור התקציבי. אם ירצו להרחיב את שורת הדין, בוודאי לא נעמוד נגד,

אבל ייקבעו המבחנים המתאימים שי יאפשרו לנזקקים נוספים לקבל סכומים נוספים. את

קצבת הנכות אנשים אלה מקבלים, אך אנו מקבלים על הקצבה הנוספת הניתנת למי שתלוי

בזולת, המקבל אותה בכסף ולא בשרותים. אולי צריך לשקול אפשרות של הרחבה נוספת,

במסגרת שנוי התקנות או הרקיקה.

מי אטיאס;

צריך לשקול זאת במיוחד לגבי קבוצות שלא עומדת מאחוריהן קבוצת לחץ מאורגנת.
י' הורביץ
אם אתה בודק את חולי הדיאליזה ומגיע למסקנה שלא מתקיים מבהן התלות ובכל זאת

נותן, יש לבדוק אם לא קיימות קבוצות אחרות באוכלושיה שגם להן מגיעים אותם תנאים.

אם ההרחבה משמעותית, אולי צריך לשנות את הקריטריון של עזרה לזולת, ולקבוע את

המקור התקציבי לכך.

י' תמיר;

הדוגמאות של החודשים האחרונים מצביעות על-כך שבמקרים מסוימים יש לקבוע

אוטומטית את הזכאות לשרותים מיוחדים. כך למשל הכנסנו לאחרונה את הילדים חולי

הגושה למסגרת זו, למרות שהם מתפקדים, אני לא מציע שנבחן עינה את היכולת התפקודית,

ואיני מציע שנתייחס לכך במסגרת השינויים בחקיקה.

היו"ר ד' מגן;

המטרה שלכם ושלנו צריכה להיות לעזור לכם לפתור את הבעיה מן השורש. אני לא

מעריך שהכנסת תפעל בכיוון של נטילת הסיוע הכספי הניתן תחת הכותרת "נזקק לסיוע

הזולת" לחולי דיאליזה. יחד עם זאת, ברוח ביקורת המדינה המדברת על שויוניות, צריך

בהחלט לבחון נתונים של אנשים הסובלים ממחלות אחרות ואינם נתמכים על-ידי שדולות

חזקות בכנסת ומחוץ לה, כדי שנרגיע את מצפוננו ונאמר שתחת הקריטריון של הנזקקים

לעזרת הזולת, אתם כוללים את כל מי שראוי לכך. אם נראה שאפשר לעמוד בכך ולהתקדם

בכיוון של חקיקה, יתכן שנציע לכם את זאת. בשלב זה, במגמה ללכת לקראת נזקקי

הדיאליזה, אני מבקש להניח על שולחן הוועדה במועד סביר את רשימת המחלות שאתם

חושבים שכדאי להכניס למסגרת זו.
מי אטיאס
הביטוח הלאומי עשה לא מזמן נסיין לגבי נתינת שרותים מיוחדים לחולים במחלות

ממאירות בתקופת הטיפול הכימותרפי. הם הגיעו לאותה מסקנה שהגיעו לגבי הדיאליזה,

שאותם חולים ממשיכים לעמוד על הרגלים ומתפקדים, ואז הוחלט להפסיק לתת להם את

השרותים המיוחדים. זוהי אחת הדוגמאות המראה שלא מובן ההבדל בין קבוצה זו לקבוצה

אחרת.

היו"ר ד' מגן;

אני מעריך שברשימה שתונח לפנינו, תכללו גם את המקרה הזה. אנו רוצים לקבל את

ההיקף ואת המשמעויות הכספיות.

י י תמיר;

הכנו תכנית לביצוע מעקבים, אך הדבר טרם נעשה לצערי. אני מבטיח שעם הרחבת

שרותי המחשב, נוכל להכנס לביצוע.

היו"ר ד' מגן;

סיכומו של הסעיף האחרון, העוסק בביטוח אבטלה, יהיה בנוכחות שרת העבודה

והרווחה כאשר תחלים ותבוא. נשמע כעת רק את התקציב.

חי דוד;

(מקריא נספח מס' 5 - מצורף לפרוטוקול)
מי אטיאס
הערנו כי המוסד טרם גיבש הליך של בקרה כספית, שייעשה לפני ביצוע תשלום

חגימלה, והחליט להסתפק בהגדלת המדגם של ביקורת איכות. המוסד אינו מעדכן את קובץ

האבטלה על-פי השינויים במרשם האוכלוסין. בענין זה קבע מבקר המדינה שהגדלת המדגם

של בקרת איכות, יש בו כדי לשפר את המצב, ואולם אין בו כדי להבטיה בקרה על כלל

התביעות להזנה נה גלויה של נתונים, אם בתום לב ואם במזיד. לפיכך, אף שמדובר

באוכלוסיה גדולה של מקבלי דמי אבטלה, על המוסד לחזור ולשקול הסדרי בקרה כספית

כמקובל בגימלאות אחרות שהמוסד משלם, ולעדכן את קבוץ הנתונים על-פי השינויים במרשם

האוכלוסין.

מובטלים מסוימים הפכו את האבטלה למקצוע. היו אנשים שעבדו 6 הודשים, ו-6

הודשים קיבלו דמי אבטלה. אנשים שלקראת סוף תקופת התשלום של דמי אבטלה, נרשמו

לקורס הכשרה מקצועית שנמשך שנה, סיימו את הקורס והמשיכו לקבל דמי אבטלה על-פי

החוק.

היו"ר ד' מגן;

בדיון על תלונות הציבור נתקלנו במקצוענית שכזו. מצד אהד התלונה שלה היתה

מוצדקת, מצד שני התברר שבמשך חמש שנים פעלה בצורה שיטתית כדי לקבל את דמי

האבטלה. שמענו ממנכ"ל שרות התעסוקה, שקיימת מגמה להעלות את רף הגיל לגיל 40.

הצענו שהמרחק יחושב על-פי זמן הנסיעה ולא על-פי מרחקים. 60 ק"מ בין קרית-גת

לבאר-שבע, זה ענין של חצי שעה, ו-10 ק"מ מראשון-לציון לתל-אביב, זה ענין של שעה

וחצי.
י' תמיר
הצענו הרבה תיקונים בחוק ביטוח אבטלה. קשה מאד להעביר בוועדת העבודה והרווחת

תיקוינים מסוג זה, ביהוד בכיוון של החמרה. גם בענין ההכשרה המקצועית יש לנו הצעות

האמורות לתקן את מה שאני קורא "החולים הכרוניים במסגרת ההכשרה המקצועית". ההכשרה

המקצועית מאפשרת להם ליהנות מדמי אבטלה תקופות זמן נוספות. אנו מנסים באמצעים

שונים לשנות את כללי הזכאות. כל הנושאים האלה נמצאים בתהליך של תיקוני חקיקה.

ישנם תיקונים המונחים על שולחן ועדת העבודה והרווחה כבר שנים ואינם עוברים. אני

מניח שלשרה יהיה הרבה יותר מה לומר בתחום זה. בנושא ביטוח אבטלה, הזכאות המותנית

בהכשרה מקצועית, צריכה להיקבע כמדיניות של שרות התעסוקה והביטוח הלאומי גם יחד,

ולא על-ידנו בנפרד.

מי אטיאס;

אנ יחושב שיש בעיה עקרונית של הוסר תאום בין ההכשרה המקצועית לבין יכולת המשק

לספוג. הסקרים של הבטוח הלאומי הוכיחו, שמרבית האוכלוסיה העוברת את ההכשרה

המקצועית, אינה נקלטת באותו תחום. יש חוסר תיאום ובזבוז משאבים. אולי צריך לקבוע

כי מי שיש לו מקצוע מסוים, לא ילך להכשרה מקצועית.

י י תמיר;

זה לא בתחום הביטוח הלאומי.

מי אטיאס;

מאחר והיושב-ראש אמר שהוא רוצה להסתכל על-כך בראיה רחבה,אני מעלה את הנקודה

הזו.



י י תמיר;

לפני חודש פרסמנו בהרחבה מחקר של דליה גורדון, על האפקטיביות של ההכשרה

המקצועית, והוא מעלה את כל ההסתייגויות שיש לנו בבטוח-הלאומי, עם הצעות מסוימות

לפתרון. אני מציע שתמצית המחקר הזה תהיה לפניכם.

היו"ר ד' מגן;

אבקש להעביר לנו את החומר מוקדם ככל האפשר. אני מתכוון להמשיך את הדיון בנושא

זה עם שרת העבודה והרווחה בחודש אוקטובר או בחודש נובמבר.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:40)



תקציר לוועדת ביקורת

ביטוח ברשות לעקרת הבית

1

1. על פי פרק בי בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),התשכ"ח - 1968

(להלן-החוק), מבוטח בביטוח זקנה ושאירים כל חושב ישראל שמלאו לו 18

שנה, להוציא ממקרים המפורטים בחוק. סעיף 8 באותו פרק קובע בין היתר:

"אשה נשואה שבן-זוגה מבוטח לפי פרק זה והיא עובדת במשק ביתה בולם-, או

שאינה עובדת ולא עובדת עצמאית אינה מבוטחת לפי פרק זה.. אולם המוסד

רשאי, אם נדרש לעשות בן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו

בתקנות"*. המוסד לביטוח לאומי רשאי לבטח בביטוח ברשות נם עקרת בית

התיה בנפרד מבעלה, עקרת בית רומקבלת מן המוסד קצבת נכות כללית וכן

אלמנה בת קצבה, דהיינו אלמנה רומקבלת מן המוסד קצבת שאירים או קצבת

תלויים והיא עובדת רק במשק ביתה.

* ונקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), התשל"ט-1979, קובעות בין
היתר כי
"המוסד רשאי לבטת ביטוח ברשות עקרת בית, אם נתבקש על

ידה בכתב לעשות כן (להלן - הבקשה) ובלבד שנתקיים בה אחד מאלה:

(ו) היא הגישה את הבקשה תוך שנה מיום נישואיה או מיום סיום

שירותה בצבא ההגנה לישראל או תוך שנתיים מיום היווזה תושבת ישראל,

וביום האמור טרם מלאו לה 48 שנים.

(5) היא היתה מבוטחת לפחות שלוש שנים רצופות או חמש שנים מתוך

שבע השנים שקדמו ליום שבו חדלה להיות מבוטזזת - אם חדלה להיות

מבוטחת לפני שמלאו לה 60 שנה והגישה את הבקשה תוך שנה מהיום שבו

חדלה להיות מבוטחת".

2.

שיעור הנשים הזכאיות לקצבת זקנה מכלל הזכאים לקצבה הגיע ב-992ו

ל-48%. הגידול במספר הנשים המצטרפות לשוק העבודה וכן תיקוני חקיקה

שונים הביא לגידול מספר הנשים שצברו תקופת אכשרה ו זכאיות לקצבה בגיל

זקנה, אולם עדיין קיימת אוכלוסיה רחבה של עקרות בית נשואות שאינן

זכאיות לקצבת זקנה בזכות עצמן.

3

עקרת בית המבוטחת ברשות חייבת בתשלום דמי ביטוח (בשיעור של 5.42%)

ממחצית הכנסת בעלה החייבת בדמי ביטוח. אם יש לה הכנסה משלה בשנה

השוטפת, תשלם לפי הסכום הגבוה יותר. אם ההכנסות שלה או של בעלה נמוכות

מההכנסה המינימלית, כפי שנקבע בפרט 4 בלוח י"א לחוק (ההכנסה המינימלית

החל מ- 1.1.93 היא 469 ש"ח לחודש), או שאין להם הכנסות כלל, ישולמו

דמי ביטוח על פי הכנסת המינימום האמורה.

4

באפריל 1993 היה מספר המבוטחות ברשות 664 (בינואר 1991 - 648, ובינואר

1992 - 675), 179 מהן חויבו בתשלום דמי ביטוח על פי הכנסותיהן, ואילו

485 המבוטחות האחרות על פי מחצית הכנסות הבעל.

5

בחודשים פברואר-מאי 1993 בז-ק משרד מבקר המדינה את הנושאים האלה: תנאי

ההצטרפות לביטוח ברשות, הטיפול של המוסד בבקשות לביטוח ברשות, גביית

דמי הביטוח ועדכונם, והטיפול במעמדה של עקרת הבית בביטוח זקנה בישראל.

הבדיקה נעשתה במטה מינהל הביטוח והגבייה שבמשרד הראשי של המוסד,

בסניפים יפו, רחובות, כפר סבא, נתניה, ובסניף המשנה של סניף יפו
בחולון. להלן עיקר הממצאים
ו. עקרות בית שאינן מבוטחות בביטוח רשות

עקרות בית נשואות שאינן עובדות יכולות להצטרף לביטוח ברשות במועדים

מסוימים הקבועים בחוק ובתקנות על פיו. ואולם תנאי ההצטרפות כפי שנקבעו

בתקנות רבים ומחמירים ולמוסד לא הותר להפעיל שיקול דעת, במקרים שבהם

היתה סטייה ממילוי תנאי מתנאים אלה. כתוצאה מכך, נשים רבות אינן

יכולות להצטרף למעגל המבוטחים ולהשלים את תקופת האכשרה שהיתה מזכה

אותן בקצבת זקנה בזכות עצמן.

בהעדר ביטוח חובה לעקרת הבית הנשואה ובשל ההגבלות על הצטרפות לביטוח

ברשות, יש עקרות בית שאינן צוברות תקופת אכשרה המזכה בקצבת זקנה. אפשר

שעקרות הבית אינן מבטחות עצמן בביטוח רשות בשל החמצת המועדים שנקבעו

בתקנות או בשל חוסר הידיעה של מועדי ההצטרפות שנקבעו בחוק. אפשר שדמי

הביטוח שבהן מחוייבות המבוטחות ברשות מהווה נטל כספי שלא כל עקרת בית

יכולה לעמוד בו, ואפשר גם שנשים בחרו שלא לבטח את עצמן אף שהרשות היתה

נתונה בידן.

ביוני 1987 הקים המוסד צוות לבחינת מעמד האשה בחוק. בדוח המסכם שהגיש

הצוות במארס 1991 נאמר, בין יושאר, שההסדר החוקי האמור אינו מתחשב

בתרומתן הכלכלית של עקרות הבית ליחידה המשפחתית ויוצר אצל נשים רבות

רגשות קיפוח ואפליה. הצוות המליץ על תיקון החוק שיאפשר ביטוח חובה לכל

עקרת בית נשואה ויזכה כל אשה בקצבת זקנה בהגיעה לגיל 65. במסגרת

השינוי וקאמור, הוצע להעלות את גיל הזכאות המוקדם של האשה לקצבת זקנה

לגיל 65 ולהשוותו לגיל הזכאות של הגבר. שינוי, כאמור, ידרוש גם תיקון

בחוק ביטוח נכות כללית, ביטוח אבטלה, נפגעי תאונות וסיעוד, שגם בהם יש

לקבוע את גיל 65 כתקרת הגיל לביטוח האשה.

באוקטובר 1993 הועברה לשרת העבודה והרווחה טיוטת הצעה לתיקון החוק

שהיתה בעיקרה ברוח הזלצות הצוות שבחן את מעמד האשה בחוק.

נשים רבות אינן יכולות להיכנס למעגל הביטוח מחמת אי עמידה בתנאים ובכך

נמנע מהן להשלים את תקופת האכשרה ולזכות בקצבת זקנה בזכות עצמן. לדעת

משרד מבקר המדינה, על המוסד לפעול לשינוי התקנות באופן שיוענק לו

שיקול דעת, במקרים שבהם תנאי אחד או יותר לא קוימו כלשונם. כמו כן, על

המוסד להמשיך ולפעול לקידום הליכי החקיקה הנוגעים למעמד האשה בחוק.

2. עקרות בית חמבוטחות בביטוח רשות

בשנת 1990 הסתכמה הגבייה ממבוטחות ברשות ב-115,000 ש"ח, ובשנת 1991 -

ב-151,000 ש"ח - עלייה ריאלית של 11.2755 לעומת שנת 1990. בשנת 1992

הסתכמה הגבייה ב-80,000 ש"ח בלבד - ירידה ריאלית של 51.57% לעומת שנת

1991. בהעדר שינוי ממשי במספר המבוטחות, נראה שהירידה mmבהיקף

הגבייה ממבוטחות נעוצה בעיקר באי אכיפת הגבייה.

א. המוסד אינו עושה מעקב סדיר כדי להבטיח, שדמי הביטוח של מבוטחות

ברשות משולמים כסדרם ונשמרת רציפות הביטוח שלהן. המוסד אינו עושה

ביקורת הכנסות סדידה של נשים המבוטחות ברשות ושל בעליהן, גם כאשר

המידע מצוי בקבצי המוסד. כתוצאה מכך, מקצת הנשים משלמות דמי ביטוח

שאינם תואמים את הכנסתן או את הכנסת בעלן או שהן אינן משלמות כלל.

בנסיבות אלו אפשר שמוקנות זכויות ביטוחיות גם למי שפיגרה בתשלומים

תקופה ארוכה.

ב. מבוטחות שכבר צברו את תקופת האכשרה המזערית המזכה בקצבת זקנה

בסיסית, אינן ערות, בכל מקרה, לאפשרויות העומדות בפניהן במצב זה: א.



להמשיך את ביטוחן, אם ברצונן לצבור שנות ותק שיקנו להם בבוא העת קצבת

זקנה מוגדלת. ב. להפסיק את ביטוחן ולקבל בבוא העת קצבת זקנה בסיסית.

משרד מבקר המדינה, העיר למוסד שיש להגביר את ההסברה בבלי התקשורת

השונים ולהביא לידיעת עקרות הבית הנשואות את האפשרות להצטרף לבימות

ברשות ואת תקופת הביטוח המינימלית העשויה לזכותן בקצבת זקנה בסיסית.



תקציר לועדת ביקורת

מידע על הכנסות מבוטחים לצורך קביעת זכאות לנחלאות

הזכאות לקצבת זקנה, גמלה להבטחת הבנסה וקצבת נכות, נקבעת, בין היתר,

על פי הכנסת המבוטח. המידע על הכנסות של "לא שכירים" מתקבל במוסד מדי

חודש בחודשו מנציבות מס הכנסה ונרשם במוסד בקובץ גבייה - "לא שכיריס"

בפירוט על פי מקורות ההכנסה, בהתאם לסעיף 2 לפקודת מס הכנסה*.

* מקורות ההכנסה, כפי שנקבעו בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כוללים, בין
השאר
- השתכרות או רווח מעבודה;

- השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד;

- השתכרות או רווח שמקורם בחקלאות;

- דמי שכירות, תמלוגים, דיבידנד.

בשנת 1992 העבירה נציבות מם הכנסה למוסד מידע על הכנסותיהם של

כ-250,000 מבוטחים הרשומים במחלקת הגבייה כ"לא שכירים".

משרד מבקד רומדינה בדק בחודשים פברואר - מאי 1993 את השימוש שעושה

המוסד במידע שיש לו על הכנסות מבוטחים "לא שכירים" בבואו לקבוע זבאות

מבוטחים לקצבת זקנה, לגמלה להבטחת הכנסה בגיל זקנה ולקצבת נכות.

הבדיקה נעשתה במטה ענף זקנה ושאירים וענף נכות במשרד הראשי ובמחלקות

זקנה ושאירים בסניפיס ירושלים, תל אביב, יפו, חולון ובת ים.

א

המוסד אינו מנצל את מאגר המידע המצוי ברשותו על הכנסות מבוטחים לשם

מעקב אחר שינויים בהכנסות של מבוטחים המקבלים קצבת זקנה בגיל המותנה

(1), גמלה להבטחת הכנסה (2), תוספת תלויים לקצבת נכות (3) או קצבת

נכות (4) (האר. נספח להלן). בשל כך ממשיכים מבוטחים לקבל קצבאות שאינם

זכאים להן, גם כאשר בירי המונח- יש מידע על כך שהכנסתם גדולה מהסכום

הקובע לפי החוק. לעומתם, יש מבוטחים שאינם ממצים את זכאותם לקצבת זקנה

בגיל המותנה, אף על פי שיש לדש הכנסה נמוכה המזכה בקצבה.

לדעת מבקר המדינה, כל עוד אין אפשרות להעביד למחלקות הגמלאות באופן

שוטף מידע על הכנסות מבוטחים המניע למינהל הגבייה ממס הכנסה, על המוסד

לשפר את כלי המעקב הקיימים במדולקות זקנה ושאירים ונכות, ולבססם במידה

מרבית על מידע עדכני כדבר הכנסות מבוטחים שכבר מצוי במוסד.

מן הדאוי שהמוסד ישקול את האפשרות להביא לידיעתם של מבוטחים בגיל

המותנה, אשר הכנסתם קטנה מהכנסת המקסימום, שהם רשאים להגיש תביעה

לקצבת זקנה. הודעות אלו יכולות להיעשות באמצעות מערך ההודעות למבוטחים

הקיים במערכת הגבייה מ"לא שכירים".

ב

המוסד בבואו לחשב את הצמצום בכושר השחכרותו של מבוטח "לא שכיר" שהוא

נכה, אינו מביא בחשבון הכנסה שיש לו ממשלת יד שהושגה בפחות מ-2ו שעות

בשבוע - מהיה גדולה ככל שתהיה. זכאותו והמשך זכאותו לקצבת נכות נקבעת

תוך התעלמות ממנה. המוסד מתבסס כעניין זה על ההגדרה של "עובד עצמאי"



בסעיף 1 לחוק*, על סעיפים 27וכ"א לחוק ו-64ו לחוק ועל תקנות הביטוח

הלאומי (ביטוח נכות)(צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-984ו. לעומת זאת, הכנסת

עבודה כלשהי סל נכה שכיר, גס אנו הושגה אף היא בפחות מ-12 שעות בשבוע,

וכן הכנסה ממשלח יד או עסק של נכה עצמאי, שלא הצהיר על השגחה בפחות

מ-2ו שעות בשבוע, מובאות בחשבון, לפי החוק, בחישוב הצמצום בכושר

השתכרותם ובקביעת זכאותם לקצבת נכות.

* לפי ההגדרה שבסעיף ו לחוק הביטוח הלאומי, "עובד עצמאי", לעניין

שנת מם פלונית או חלק ממנה, הוא מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו,

שלא כעובד, לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת

מכך היא לפחות 15% מהשם- הממוצע.

לדעת מבקר המדינה, בשל הקושי לבדוק אם אמנם מבוטח הוא "עובד עצמאי",

דהיינו עובד לפחות 12 שעות בשב1ע, יש מקום לשקול שינוי בהגדרה של

"עובד עצמאי" ולקבוע קריטריונים טאפשר לאמתם.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע המוסד, כי המוסד ער לחשיבות שבהעברת

מידע בין קובצי הגבייה לקובצי הנמלאות. תכנון המערכת הממוחשבת החדשה

של גבייה מ"לא שכירים", תיתן לבעיה פתרון שיאפשר להזרים אל קובצי

הגמלאות מידע שוטף ומעודכן על הכנסות "לא שכירים" ועל השינויים שחלו

בהן.



נספח

(ו) על פי סעיף 12 (א) לחוק הביטוח הלאומי ([נוסח משולב),

התשכ"ח-968ו, הנ"ל המקנה זכאות לקצבת זקנה הוא 70 בנם- ו-65

באשה, ואולם מבוטחים שהכנסתם בשנת מם אינה גדולה מהכנסת המקסימום

זכאים לקצבת זקנה חמש שנים מוקדם יותר: 65 בגבר ו-60 באשה (להלן

- הניל המותנה).

"הכנסת מקסימום" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור

בלוח כי לחוק בשנת מם, למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח

חיקוק, דיני חוץ (פנסיה המתקבלת ממדינה אחרת) או הסכם קיבוצי, או

חוזה עבודה. בשנת 1989 היתה הכנסת המקסימום ממשלח יד או מעסק

11,620 ש"ח לשנה בלא תוספת בעד תלויים, ו-15,566 ש"ח לשנה כולל

תוספת לתלוי אתד. הכנסת המקסימום מנכס בית או מדיבידנד היתה

34,860 ש"ח לשנה. בשנת 1992 היתה הכנסת המקסימום ממשלח יד או

מעסק 17,359 ש"ח לשנה בלא תוספת בעד תלויים, ו-22,777- ש"ח כולל

תוספת לתלוי אחד. הכנסת המקסימום מנכס בית או מדיבידנד היתה

52,077 ש"ח לשנה.

(2) על פי סעיפים 2 ו-5 לחוק הבטחח הכנסה, התשמ"א-1980, תושב ישראל

שמלאו לו 18 שנה זכאי לגמלת הבטחח הכנסה בהתקיים תנאים מסוימים

ובהם: גבר שמלאו לו 65 שנה ואשה שמלאו לה 60 שנה ואין להם הכנסה

כמשלזעותה בחוק (הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס

הכנסה) אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות כל גמלה

כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי וסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף

אם אין מופקת ממנו הכנסה, או שהכנסתם קטנה מן הגמלה שהיתה משולמת

להט אלמלא היתה להם הכנסה. "השלמת הכנסה" (ההפרש שבין סכום הגמלה

להבטחת הכנסה לבין הכנסת המבוטח), מתוקף חוק הבטלות הכנסה, למי

שנמצא זכאי לקצבת זקנה, משולמת באמצעות מחלקת זקנה ושאירים,

כתוספת לקצבת הזקנה.

על פי סעיף 12 לחוק הבטחת הכנסה, זוג המקבל קצבת זקנה בסיסית ויש

לו הכנסות נוספות ממשלח יד או עסק או מעבודה (מלבד הקצבה לפי חוק

הביטוח הלאומי), בסכום של עד 17% מן השכר הממוצע, זכאי ל"השלמת

הכנסה" מלאה על אף ההכנסות האמורות. היתה ההכנסה מהמקורות

האמורים, גדולה יותר, או היתה לו הכנסה ממקורות אחרים, מופחת

סכוס "השלמת ההכנסה" על פי כללים שנקבעו בחוק. על פי תחשיב שעשה

משרד מבקר המדינה, זוג כאמור שהיו לו בשנה הכנסות ממשלוח יד או

עסק גדולות מ-9,800 ש"ח לא היה זכאי ל"השלמת הכנסה" כלל. התחשיב

מבוסס על הכנסות ממשלח יד ועסק או מעבודה (כשמדובר בהכנסות

ממקורות אחריס, הסכום המרבי השולל זכאות ל"השלמת הכנסה" קטן

יותר).

(3) על פי סעיפים 127 כא-כב לחוק, זכאי לקצבת נכות מבוטח, שכתוצאה

מליקוי אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד והוא אינו משתכר

סכוס השווה ל-25% מהשכר הממוצע כמוגדר בחוק, או שכושרו להשתכר

מעבודה או ממשלח יד וכן השתכרותו בפועל צומצמו עקב הליקוי, בין

בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר.

24



לפי סעיף 127 לז לחוק, שיעור קצבת נכות מלאה ליחיד הוא 25% מהשכר

הממוצע (להלן - קצבת יחיד מלאה). אם יש לנכה תלויים - תשולם לו

בעדם, נוסף על קצבת יחיד מלאה, תוספת תלויים. עוד קובע החוק

(סעיף 127 לט), אם עלתה קצבה של נכה על הסכום השווה לקצבת יחיד

מלאה, ויש לו הכנסה חודשית נוסף על הקצבה, יש לנכות מ"יתדת

הקצבה" (דהיינו, מן התוספת בעד תלויים) את ההכנסה הנוספת, כולה

או מקצתה, על פי הוראות המפורטות בחוק.

(4) על פי תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי,(ביטוח נכות)(צמצום

בהשתכדות), התשמ"ד-1984 , לעניין קביעת צמצום בהשתכרות לא תובא

בחשבון הכנסה העולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול שלושה

(69,687 ש"ח לשנה בשנת 1989). על פי הוראה זו, מבוטח שהכנסתו

ממשלח יד או מעסק גדולה מהשם- הממוצע כפול שלושה, גם לאחר שפחתה,

לא ייחשב כמי שצומצמה השתכרותו ולא יהיה זכאי לקצבת נכות.



תקציר לוועדת ביקורת

נכות כללית

מעקב על דוח שנתי 41, עמ' (631-619)

1

1. על פי חולו הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח - 1968, זכאי לקצבת

נכוח מבוטח תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הניע לגיל המזכה בקצבת

זקנה, דהיינו - 65 שנים לגבר ו-60 שנים לאשה. נכה הוא מי שנקבעו לו

אחוזי נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות ועקב ליקוי, אין לו כושר

להשתכר מעבורה או מחשלת יד והוא אינו משתכר סכום השווה ל-25% מהשכר

הממוצע כמוגדר בחוק, או שכושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד וכן

השתכרותו בפועל צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או

יותר.

* סעיפים 127 כא-כב לחוק

2

ביקורת בנושא נכות כללית נעשתה בחודשים ינואר - יולי 1990, וממצאיה

פורסמו בדוח שנתי 41, (עמי 619 - 631). הביקורת התמקדה בעיקר בעניינים

האלה: ההשפעות של תיקון 50 לחוק (בתוקף מ-4.84.ו) ושל התקנות על פיו*;

הכיסוי הקופתי של הענף; הטיפול בתביעות לקצבת נכות; הטיפול בזכאים

לפיצוי בעד איחור בתשלום גמלה; והטיפול בתשלומי יתר.

* במסגרת תיקון מסי 50 לחוק ובתקנות על פיו, נקבעו כללי זכאות

אחידים לכלל המבוטחים, בוטלה ההבחנה בין נכה קודם לנכה חדש ונקבעו

כללים מחמירים חדשים לחישוב דרגח הנכות הרפואית. התיקון הסמיך אח פקיד

הונביעות לקבוע דרגת אי כושר במקומה של ועדת נכות ובכך הושג פישוט

ההליכים לקביעת הזכאות.

3

בשנת 1992 הגיע היקף התשלומים לגמלאות בענף נכות כללית (קצבת נכות

כללית, קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ילד נכה) לכ-985 מיליון ש"ח -

גידול ריאלי של 3.4% לעומת שנת 1990 שבה הגיע היקף התשלומים לכ-737

מיליון ש"ח.

4

ביוני 1993 קיבלו 67,681 נכים קצבה צמיתה (גידול של 3.755 לעומת יוני

1990) ו-14,629 קצבה זמנית (גידול של 24% לעומת יוני 1990).

5
להלן עיקר הליקויים שהועלו בדוח 41
א. רמת הכיסוי הקופתי, דהיינו, הרזרבות למימון ההוצאה לתשלום גמלאות,

היא 1.5 שנים, פתות מהמינימום הנדרש של שלוש שנים, שקבעה מועצת המוסד.

ב. המוסד לא בדק את היקף החיסכון שהושג בעקבות השינויים במסגרת תיקון

מספר 50 לחוק.



נ. בתוקף תיקון חסי 50 לחוק ותקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח

נבוח) (הודאות העבד), התשמ"ד-1984*, לא סיים המוסד במועד את הבדיקות

המחודשות של בל הנבים. בדיקות דבות לא בללו בחינה מתדש של תנאיס

מקדמיים לזבאות, וביניהם צמצום בהבנסות הנבים והתלויים בהם, שהוא אחד

מהתנאים לקיום הזבאות.

* על פי תקנה 5, יחולו ההודאות החדשות על פי תיקון מסי 50 על נבים

בהדדגה בתוך חמש שנים ובהתאם לחמש קבוצות גיל. על הקבוצה החמישית

(ילידי 1929 ) יחולו ההוראות החל ב-4.89.ו

ד. במקדים מועטים, התמשך הטיפול בקביעת דרנת אי-כושד והתעכב חשלום

הקצבה השוטפת. המעקבים אחד נבים שמצבם הדפואי או התפקודי אינו יציב,

נעשו באיחוד.

ה. המידע הדפואי הנחוץ לקביעת הזבאוח לגמלה, התקבל לאחד תקופה אדוכה

וגדם להתמשבות הטיפול בתביעות. המוסד אף נדדש לשלם עבוד המידע הרפואי

האמוד.

ו. בהיעדד בקדה סדידה משנת 1984 על הבנסות הנכה ובן זוגו, שולמה לנכים

קצבה גבוהה מזו שהיו זכאים לה על פי הכנסתם ומצבם המשפחתי.

ז. שולמו לנכים חשלומי יתד בטעות או שלא כדין בשל העדד מידע שוטף בדבד

אי זכאותם לקצבת נכות או לתוספת תלויים וכן בשל מזזדלים של פקידי

התביעות.

ח. זכאותם לפיצוי בגין איחוד בתשלום של נכים דבים, בתביעותיהם לקצבת

נכות אושדו באיחוד טדם נדונה.

ט. המוסד לא יזם עדכון של תמימת הליקויים הרפואיים המשמשת לקביעת דרגת

נכות, חדף שינויים מהותיים שחלו בתחום הדפואה מאז הותקנו התקנות.

המוסד גם לא סיים את הכנת התדדיך לטיפול בתביעות לקצבת נכות ולכן

פקידי התביעות מסתייעים בעת ביצוע מלאכתם בנהלים ובהנחיות הפזודים

בחוזדים דבים.

2. בחודשים אוגוסט - ספטמבד 1993 קיים משדד מבקד המדינה מעקב שתכליתו

לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויים שהועלו בדוח שנחי 41.

1. להלן פירוט הליקויים שתוקנו במלואם;

א. הכיסוי הקרפתי של הענף - בשנת 1992 חל שיפוד מה במצבו הכספי של

הענף. דמת הכיסוי הקופתי בענף עלתה לשנתיים, אבל עדיין היא נמוכה מדמת

המינימום (שלוש שנים).

ב. תיקון מסי 50 לחוק - בעקבות התיקון האמוד כ-1,200 מבוטחים הוצאו

ממעדכת מקבלי קצבת הנכות. שיעוד דדגת הנכות של כ-850 מבוטחים קטן

ונמנעה הצטדפותם של כ-1,800 מבוטחים חדשים בכל שנה למעגל הזכאים

לקצבה. בעקבות זאת צומצמו והוצאות השנתיות על תשלומי גמלאות בכ-10

מיליון ש"ח (במחידי מאי 1990).

נ. משך הזמן לטיפול בתביעה - פישוט ההליכים לקביעת דדגת הנכות הביא, .

בין השאד, לקיצוד משך הטיפול בתביעה לקצבת נכוח ולחיסכון שנתי של

כ-500,000 ש"ח בהוצאות מינהליות ולשיפוד בדמת השידות. החל בדצמבד 1991

מאתד המוסד תביעות של מבוטחים שיש להם ליקוי דפואי חמוד או לכות



זמנית כדי להשלים במהירות האפשרית את הטיפול בתביעה וקביעת הזכאות

לקצבה במועד.

ד. מידע רפואי - במארס 1991 הוציא משרד הבריאות הוראה המחייבת את כל

בתי החולים להמציא למוסד את התעודות הרפואיות הדרושות ללא חשלום.

ה. המעקב אחר שינויים בהכנסות הנכים ותשלומי יתר - ממאי 1992 החל

המוסד לבדוק את הכנסותיהם של מקצת מן הנכים ובני זוגם (10%). בכוונת

המוסד לבדוק את הכנסתו של כל נכה אתת לחמש שנים. מאוגוסט 1992 מפעיל

המוסד מנגנון לעדכון אוטומטי של הכנסות הנכים ובני זוגם על פי

השינויים בשכר הממוצע במשק ואת ההכנסות שלא מעבודה על פי שיעור עליית

המרד. בכך, לדעת המוסד, יימנע הפער בין סכומי ההכנסות המעודכנים

אוטומטית במוסד לבין סכומי ההכנסות בפועל.

ו. מעקב אחר גביית חובות - מנובמבר 1990 עוקב המוסד באופן ממוזזשב אחר

חובות שנוצרו עקב תשלומי יתר לנכים, ואתר הסיבות להיווצרותם. דוח

המעקב מסייע בהפקת לקתים בדבר הסיבות להיווצרות התוב ובפיקוח על קבלת

החלטה בכל מקרה שבו נוצר חוב.

2. להלן פירוט הליקויים שתוקנו בחלקם:

א. קביעת מחדש של דרגת נכות על פי תיקון מסי 50 לחוק - המוסד המשיך

בבריקות ר1מתורשות לנכים, ואולם בפברואר 1994 טרם הסתיילזו הבדיקות

המחודשות ל-7ו3 נכים.

ב. פיצוי בעד איחור בתשלוס גמלה - המוסד הדביק את הפיגור בטיפול בחלק

מן התביעות.

נ. עדכון רשימת הליקויים הרפואיים והכנת תדריך - ביוני 1992 פורסמו

תקנות המעדכנות את רשימת הליקויים המתייחסים לליקויי ראייה ומחלות

עיניים בלבד. כמו כן המוסד השלים את הכנתם של עוד כמה פרקים בתדדיך.



תקציר לרעדח ביקורת

שירותים מיוחדים לנכים

דוח שנתי 41, עמי 631 - 645

ל

על פי סעיף 127 כ"ה לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968,

ותקנות הביטוח הלאומי(ביטוח נכות)(מתן שידותיס מיוחדים), התשל"ט-1978

(להלן - התקנות), המוסד משלם לנכים התלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות

היומיום או הזקוקים להשגחה, קצבה לשירותים מיוחדים המיועדת לטיפול

אישי בנכה ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

בספטמבר 1993 קיבלו קצבה לשירותים מיוחדים 8,600 נכים*, שהם 10.1% מכלל

הנכים שקיבלו קצבת נכות באותו חודש. מספר המקבלים קצבה לשירותים

מיוחדים באותו חודש היה גדול בכ-2,080 (32%) ממספרם בשנת 1990.

* קצבה מזערית- בשיעור 50% מקצבת יחיד מלאה לנכה ( 30% לעקרת בית)

קיבלו 5,336 נכים; קצבה בשיעור 100% ( 60% לעקרת בית) - 1,973,

וקצבה מירבית בשיעור של 150% ( 90% לעקרת בית) - 1,291 נכים.

בשנת הכספים 1992 שילם המוסד קצבאות לשירותים מיוחדים בסכום של 50.5

מיליון ש"ח.

ביקורת בנושא קצבה לשירותים מיוחדים נעשתה בחודשים מארם-יולי 1990

ופורסמה בדוח שנתי 41 (עמי 631). הביקורת עסקה בנושאים האלה: אופן

קביעת הזכאות לקצבה, שיעור מיצוי הזכאות בקרב אוכלוסיית הנכים ומשך

הטיפול בתביעות. בחודש ספטמבר 1993 עשה משרד מבקר המדינה מעקב, שנועד

לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויים שהועלו בדוח.

ליקויים שנמצאו ופעולות המוסד לתיקונם

א

נמצאו ליקויים באיתור הנכים התלויים בזולת; בשלב האיבחון הרפואי

לקביעת דרגת הנכות ולאחר שנקבעה להם דרגת נכות צמיתה. הועלה חשש, שלא

כל הנכים המפגרים וחולי הנפש ממצים את זכאותם לקיצבה. גם לא כל הנכים

ה"בודדים", המוגבלים באחת מפעולות היומיום, יכולים למצות את זכאותם,.

משום שהאפשרות לקבל תוספת ניקוד בגין "בדידות" אינה מצויינת בחדריך

לנכים המופץ בסניפים.

ב

קיימת אי בהירות בדבר קביעת הצורך ב"השגחהיי. כתוצאה מכך התקבלו בנושא

זה החלטות שונות במקרים דומים.

ג

הזמן הנדרש לטיפול בתביעה לשירותים מיוחדים, עד לקבלת החלטה בדבר

הזכאות, ארוך והגיע באחד הסניפים לחמישה חודשים בממוצע.

ד

בחוק לא נקבעה ערכאת ערעור של המוסד, שבפניה יכול נכה לערוד על והחלטה

בדבר הזכאות לקיצבת שירותים מיוחדים, או בדבר דרגת התלות בזולת שנקבעה

לו. בהיעדרה ערערו נכים על החלטות שהתקבלו במוסד בנושא זה בפני בית

הדין לעבודה. הדבר האריך את הטיפול בתביעה והקשה על מיצוי הזכאות.

ה

חוב שנוצר עקב תשלום קצבה לנכיס שלא היו זכאים לה (נכים שהיו

מאושפזים, או קיבלו קיצבת ניידות, או שאחוזי נכותם הרפואית היו נמוכים



חן הנדרש או עברו השתלת כלייה) גבה המוסד בערכו הנומינאלי גם כאשר

נכים תרמו להיווצרות החוב, משום שלא מסרו מידע, המבטל את הזכאות

לגימלה.

ו

לא בכל מקרה נערכים המעקבים התקופתיים והמיווזדים (על פי בקשת רופא)

אחר מצבם של הנכים בתדירות שנקבעה. הפיגור בביצוע. המעקבים הגיע בממוצע

לשלוש שנים ובכמה מקרים עד שש שנים. כתוצאה מכך, לא בכל מקרה הותאם

גובה הקצבה לשינויים ברמת התלות של הנכה בזולת.

ז

המוסד מעניק קיצבה לשירותים מיוחדים לנכים המטופלים בדיאליזה, שלא על

פי המבחנים הנהוגים לכלל הנכים ובלא שקבע אמות מידה להענקת הקיצבה שלא

על פי מבחן התלות לבעלי ליקויים רפואיים אחרים.

פעולות שעשה המוסד לתיקון הליקויים

ו. איתור הזכאים - החל ממאי 1992 מחזירים מזכירי הועדות לרופא המוסמך

כל אבחון שצוינה בו נכות רפואית משוקללת של 60% לפתות, אך שלא כלולים

בו ממצאי בדיקת תפקוד. בעקבות הביקורת יזם המוסד בדיקה של מיצוי זכאות

בקרב מפגרים וחולי הנפש שאינם מאושפזים. המוסד הגיע למסקנה, שמיצו י

הזכאות של נכים אלו הוא מרבי, ועל המוסד להתמקד בהפצת מידע בקרב גופים

המטפלים בנכים, ובהם גופים המטפלים במפגרים ובחולי נפש, בעיתונות

ובתיבות קוליות (טלמסר). בעלוני ההסברה לציבור צוין ההסדר המיוחד עם

הנכים ה"בודדים".

2. השגחה - היחידה לייעוץ רפואי במוסד פרסמה ב-8.12.91 תדריך לרופא

בנושא השגחה לעניין קצבה לשירותים מיוחדים וגמלה לילד נכה. כמו כן,

יזמה היחידה בדיקות של אבחוני הרופאים והחלטותיהם במתכונת של בקרת

איכות.

י - 3. נתק- הטיפול בתביעה - המוסד והאגודה בדקו את הסכם ההתקשרות ביניהם

והחליטו לחתום על הסכם חדש כדבר הערכות התפקוד שעושה האגודה עבור

המוסד ולקבוע בו תעריף תדש להערכה תפקודית וגם הליכי פיקוח ובקרה שלא

ננקטו בעבר. במועד סיום ביקורת המעקב,. אוקטובר 1993, שקדו הצדדים על

הכנת ההסכם. המוסד מעריך, שעם חתימת ההסכם יתקצר הזמן הנדרש לביצוע

הערכת תפקוד ולא יעלה על 10 ימים.

4. וערה לעררים - ביום 26.10.92 הונוזה על שולחן הכנסת הצעת תוק פרטית

שנושאה הקמת ועדה לעררים לעניין שירותים מיותרים, לפיה יהיה רשאי

לערור בפני ועדת עררים מי שרואה את עצמו נפגע מהתלטה בעניין הזכאות

לקצבת שירותים מיוחדים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה הודיע המוסד, כי

הוא שוקד על גיבוש והצעת החוק האמורה.

5. גביית חובות - בנובמבר 1990 השלים המוסד הקמתה של מערכת ממוחשבת

למעקב אחר הטיפול בחובות. המערכת מאפשרת לקבל מידע על תובות שנוצרו

בכל חודש ועל ההחלטה שהתקבלה על אופן גבייתם. פקידי התביעות בסניפים

הונחו לעקוב אחר החובות שנוצרו ולהחליט על תנאי גבייתם על פי הנסיבות

שהביאו להיווצרות החוב; להחלטה לוותר על חוב תיעשה בידי מנהל הענף

בלבד.

נושאים שבהם לא חל שילדי בפעולת המוסד

1. מעקבים - המוסד אינו עוקב אחר שינויים במצב התפקור של נכים בעלי

נכות צמירנה הלוקים במזזלה שצפויה בה החמרה במצב התפקור של הנכה, כדי



לצרפם אל מקבלי הקצבה סמוך ככל האפשר להיווצרות התלות בזולת. לא כל.
המעקבים התקופתיים נעשים כסדרם
שנה ממוער קביעת הזכאות, ולאתר מכן -

מרי שנתיים וער שלוש שנים. בעיקר מתקשה המוסר לעשות מעקבים תכופים

יותר, כאשר צפויים שינויים מהירים בתפקור הנכה ורופא המוסר ממליץ על

מעקבים כאלה.

בתשובתו למשרד מבקר המרינה מ-25.9.93 הדריע המוסר, כי הכין תכנית

לתוספת של רותות ניהוליים ממוחשבים, אולם מקצת הרותות שתוכננו לא

הגיעו לכלל ביצוע בשל עריפויות אחרות.

2. נכים המטופלים בריאלי זה - המוסר פועל על פי החלטה של וערת שרים

לענייני תיאום ומינהל מיום 8.4.91, שקבעה שיש להשאיר על כנו את ההסדר

המיוחד עם החולים המטופלים בריאלי זה. עם זאת, אין המוסד סבור שיש

להחיל הסדר זה על קבוצות אחרות של נכים.

בעניין זה המליצה מבקר המדינה לקבוע אנזות מידה אחידות, ולבחון אם

השינויים שחלו מאז הונהג הסדר זה בדרך הטיפול בריאלי זה, במשכו

ובתופעות הלוואי שהוא גורם, מצדיקים מתן קצבה למי שעל פי מבחן הוזלות

אינו תלוי בזולת.



תקציר לוועדה ביקורת

ביטוח אבטלה

מעקב לרוח שנתי 42, עמ' 727

ו

משנת 1973 משלם המוסד לביטוח לאומי רמי אבטלה למבוטחים מובטלים. ביטוח

אבטלה וועד להגן על המובטל במשך תקופה מסוימת שבה איבד אח עבודתו ואח

הכנסתו ממנה, כרי לאפשר לו לחפש עבורה חילופית המתאימה ליבולתו,

לכישוריו ולמיומנותו, לפי ההוראות המפורטות בחוק.

2

מספד מקבלי רמי אבטלה בשנת 1993 ירר ב-4.3% לעומת שנח 1992. באותה שנה

הגיע מספרם בממוצע ל-78,000 מקבלי רמי אבטלה לעומח 81,200 בשנת 1992.

3

הביקורת בנושא ביטוח אבטלה נעשתה בתורשים פברואר - יוני 1991 ופורסמה

ברוח שנתי 42 (עמי 727). הביקורת עסקה בנושאים האלה: המצב האקטוארי של

הענף, תיקוני חקיקה, נוהלי עבורה, הטיפול באישורי אבטלה, בקרה כספית,

קביעת השבר וחישובו לצורך תשלום רמי אבטלה, מעקב אחר תנאי הזכאות

וביצוע חקירות, כפל קצבארת, מובטלים בהכשרת מקצועית, מענק לחייל

משוחרר העובר בעבורה מוערפת ותשלום רמי אבטלה בתקופת הריון.

4

מהרין וחשבון של אקטואר המוסר לשנת 1993 עולה, כי בסוף שנח 1993

הסתכמו נכסי הענף ב-4,055 מיליון ש"ח ופחתו ריאלית ב-13.5% בהשוואה

לרמתם בסוף שנת 1992. על פי תחשיבי אקטואר המוסד, יספיקו נכסי הענף

בסוף שנת 1993 לכיסוי עתירי של ארבע שנות הוצאה ברמת התשלומים שהיתה

לאותו מוער.

5

תיקוני חקיקה - במסגרת חוק ההסררים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת

יערי התקציב), התשנ"ג - 1992, תוקנו כמה סעיפים בפרק ו1 לחוק שהחמירו
אח תנאי הזכאות לרמי אבטלה
* (א) החל ב-1.93.ו בוטלה זכאותם של עולים חרשים לתקופת אכשרה

מקוצרת.

(ב) בוטלה האפשרות לקבל רמי אבטלה פעם נוספת, על סמך תקופת

האכשרה ששימש הבסיס לקבלת רמי האבטלה בפעם הראשונה.

(נ) מרמי האבטלה של מובטל המקבל פנסיה יופחתו 60% מסכום הפנסיה

שהוא מקבל.

(ר) הוארך בשנתיים - ער 31.12.94 - תוקפה של הוראת השעה מ-1,4.91

על פיה, מובטל ער גיל 35 יקבל כל עבורה המוצעת לו, גם אם אינה

תואמת את מקצועו; מובטל יקבל עבודה גם אם מקום העבודה מרוחק ער

60 ק"מ ממקום מגוריו. שיעור רמי האבטלה למי ששכרו הקובע גבוה

מהשכר הממוצע במשק יקטן, שכן בחישוב רמי האבטלה יובאו בחשבון רק

70% מחלק השכר הקטן ממחצית השם- הממוצע. שינויים אלה הקטינו את

מספר מקבלי רמי האבטלה בעיקר בקרב המובטלים הצעירים.

5

על פי חישובי המוסד, נחסכו 11 מיליון ש"ח כהוצאה מהפחתת רמי רואבטלה

למי ששכרם, קורם לתקופה שבה היו מובטלים, היה גבוה מהשכר הממוצע במשק.

המוסר מעריך, כי יחסוך עור כ-34 מיליון ש"ח כתוצאה מהארכת תקופת

הכשרה הנררשת מעולים חרשים (מכ-1,200 עולים תישלל הזכאות לרמי

אבטלה).
להלן עיקר הליקויים שצוינו בדוח 42
א

אישורי האבטלה שמנפיק שירות התעסוקה אינם מפרטים את התאריכים שבהם

נרשם המבוטח כמובטל במהלך החורש, רבר המונע מפקידי התביעות לוודא שלא

ישולמו בעת ובעונה אתת כפל נחלאות מחליפות שכר שלא כדין (לדוגמה, כפל

גמלאות אבטלה ומילואים).

ב

שידות התעסוקה הנפיק אישודי אבטלה כפולים לאותו חודש. כתוצאה מכך, יש

ששולמו למבוטחים שלא כדין דמי אבטלה מהמוסד ומהמשרד לקליטת העלייה בעת

ובעונה אחת.

ג

רובקרה הכספית במערכת התשלומים של דמי אבטלה פתותה להזנת תביעות

שגויות וגם הבקרות על קיום תנאי הזכאות לדמי אבטלה אינן מספקות. והדבד

הביא: (א) לתשלומי כפל שלא בדין; המוסד שילם בעת ובעונה אחת, שלא

בדין, גם דמי אבטלה וגם דמי לידה או תגמולי מילואים מהמוסד. (ב) המוסד

אינו מעדכן את קובץ האבטלה בשינויים במדשם האובלוסין. כתוצאה מכך, בעת

קביעת הזכאות לדמי אבטלה לא מובא בחשבון מידע שיש בו בדי להשפיע על

קיום הזכאות, על משכה או על גובה הגמלה.

שיטת החישוב של דמי אבטלה מאפשרת, במקרים מסוימים, תשלום חודשי של דמי

אבטלה הגדול מן השכר החודשי שקיבלו ו¥1ובעים כאשר עבדו. שיטת חישוב זו

יש בה כדי לעודד עובדים שמספד ימי העבודה שלוש בחודש הוא קטן להצטרף

למעגל האבטלה.

ה

מובטלים הופנו להכשרה מקצועית רק עם חום התקופה המרבית שבה קיבלו דמי

אבטלה כמובטלים דגילים. במקדים רבים מבוטחים שקיבלו דמי אבטלה בו1קופה

של הכשרה מקצועית שבו וקיבלו דמי אבטלה לאחד סיום ההכשרה רומקצועית,

כפי שמאפשר החוק. מצב חוקי זה יש בו כדי לעודד מובטלים להאריך את

תקופת האבטלה.

ו.

נמצאו מקרים רבים שלחיילים משוחררים שולם מענק כ"עובד בעבודה מועדפת

החיונית למשק" הגבוה מהמענק שהיו זכאים לו.

ז

נשים רבות פוטרו מעבודתן בהיותן בהריון וקיבלו דמי אבטלה. פיטורים

בתקופת ההריון הם בניגוד להוראות חוק עבודת נשים, החשי"ד-954ו.

בחודש יולי 1993 עשה משרד מבקר המדינה מעקב שתכליתו לבדוק באיזו מידה

חוקנו הליקויים שצוינו בדוח.
ו. להלן הליקויים שתוקנו
א. הטיפול באישורי אבטלה: המוסד הגיע להסדר עם שירות התעסוקה ולפיו

יפורטו באישורי האבטלה שמנפיק השירות התאריכים שבהם נרשם המבוטח

כמובטל ולא מספר ימי האבטלה. קיום ההסדר מותנה בהשלמח מערכת המחשוב

החדשה של שידות התעסוקה.
ב. דמי אבטלה לערלים חדקים
המוסד יזם תהליך מינהלי שנועד לצמצם את
תשלומי הכפל עם משרד הקליטה
ד!חל בינואר 1992, רומוסד מחייב בדיקה

בחעודח העולה ובן הטבעח חותמת המוסד המזציינח ששולמו דמי אבטלה. המוסד

גם וזחל להעביר למשרד הקליטה נתונים על עולים המקבלים דמי אבטלה על גבי

מצע מגנטי.
נ. הבקרות אחד תנאי הזכאות
במסגרת ניסוי שעושה רומוסד לשינוי דפוסי

הדיווח של מעבידים ומעבד לדיווח חודשי שוטף, מושווה המידע המתקבל



חחליפוח שכר וביניהן דמי אבטלה. המוסד התקין בקרה לוגית במערכת המידע

הממוחשבת, ולפיה לא יהיה אפשר להזין תביעה שאין בה מספר מעביד.
ד. חקירות
בשנת 1992 גדל שיעור החקירות בענף אבטלה פי שניים לעומת

שיעורו בשנים קודמות, ועמד על 3.7% מכלל התביעות החדשות. במהלך שנת

1993 הוחלט להגיש במשטרה תלונות נגד 207 מבוטחים שקיבלו גמלאות שלא

כדי/. ואולם בדצמבר 1993, לא היה במטה ענף אבטלה ריכוז נתונים על

מבוטחים שעניינם אמנם הועבר לטיפול המשטרה.
ה. מובטלים בהכשרה מקצועית
באפריל 1993 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה

הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ג-1993,

שנועדה, בין השאר, למנוע ניצול לרעה של הזכאות לדמי אבטלה בתקופת

ההכשרה המקצועית. בהצעה לתיקון החוק הוגבלה תקופת ההכשרה במקצועית

שבעדה משולמים דמי אבטלה ל-12 חודשים, ובתנאי שתקופת ההכשרה המקצועית

החלה בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו הפך מבוטח להיות מובטל, וחלפו 24

חודשים לפחות מהמועד שבו הסתיימה תקופח ההכשרה המקצועית הקודמת של

אותו מובטל, אם היתה כזו.

ו. מענק לחייל משוחה- העובד בעבודה מועדפת: החל מדצמבר 1991, לצורך

חישוב המענק, יש לצרף אסמכתא ממערכת המידע המפרטת את ימי האבטלה

שאושרו למובטל בתקופת אבטלתו, לכל תשלום של מענק בעד עבודה מועדפת.

ז. תשלום דמי אבטלה בתקופה הריון: המוסד העביר למפקח על העבודה במשרד

העבודה והרווחה נתונים על נשים בהריון שהגישו תביעה לדמי אבטלה

לאחר שפוטרו.
2 להלן הליקויים העיקריים ומלא תוקנו
א. השיטה לחישוב הנמים של דמי האבטלה: המוסד הודיע כי הציע לתקן את

תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972, העוסקת

בשיטת החישוב של דמי האבטלה, כך שתבוטל אי-האחידות הקיימת כיום

ומובטלים שהיו שכירי יום, לא יופלו לטובה לעומת מובטלים שהיו שכירים

חודשיים, ואולם התקנות טרם תוקנו.
ב. בקרח כספית ובקרות אחרות
המוסד טרם גיבש הליך של בקרה כספית

שייעשה לפני ביצוע תשלום הגמלה והחליט להסתפק בהגדלת המדגם של בקרת

האיכות. המוסד אינו מעדכן את קובץ האבטלה על פי השינויים במרשם

האוכלוסין.

לדעת מבקר המדינה, הגדלת המדגם של בקרת האיכות יש בה כדי לשפר את

המצב, ואולם אין בה כדי להבטיח בקרה על כלל התביעות מהזנה שגויה של

נתונים, אם בתום לב ואם במזיד. לפיכך, אף שמדובר באוכלוסייה גדולה של

מקבלי דמי אבטלה, על המוסד לחזור ולשקול הסדרי בקרה כספית כמקובל

בגמלאות אחרות שהמוסד משלם.

המעקב העלה, כי בחלק נסם- מן העניינים שהועלו פעל המוסד על פי המלצת

מבקר המדינה לתיקון הליקויים ולשיפור הבקרות שיש בהן כדי למנוע את

הישנותם. עם זאת, על המוסד לשפר את הבקרה הכספית; לפעול לקידומ

תיקונים בחוק בעניין הכשרה מקצועית ולעדכן את קובץ הנתונים על פי

ושינויים במרשם האוכלוסין.

קוד המקור של הנתונים