ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/06/1994

תלונת בני דלימן בע"מ. תשלום דמי טיפול בסב"ן

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום א', י"ז בתמוז התשנ"ד, 26.6.1994, בשעה 11:40
נבחו
חברי הוועדה: היו"ר ד. מגן
מוזמנים
נציב תלונות הציבור, מ. בן-פורת

מ. רוזנברג, נציבות תלונות הציבור

ל. משה, רשות הנמלים והרבבות

א. רביב, מנהל הנציבות
מזכירת הוועדה
ב. פרידנר
יועץ משפטי
א. שניידר

נרשם ע"י; חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
תלונת בני דלימן בע"מ. תשלום דמי טיפול בסב"ן



תלונת בני דלימו בע"מ. תשלום דמי טיפול בסב"ן
מ. רוזנברג
המתלונן הביא חלפים לרכב, המשלוח

הגיע לנמל בספטמבר 91', מסיבות.

כלכליות הוא לא שחרר את הטובין מן הנמל במשך למעלה משלושה חודשים, והם

הועברו למחסנים אחרים. במאי 92' פנה המתלונן לנמל בבקשה לשחרר את

הטובין, ונדרש לשלם בנוסף לאגרות הקבועות בחוק, גם דמי טיפול בסך של

6,748 ש"ח. המתלונן הגיש תלונה לנציבות.

לפי סעיף 21 לפקודת הנמלים, הממונה על הנמלים רשאי למכור את טובין

שהגיעו לנמלים ולא ביקשו אותם תוך שלושה חודשים, מהיום שבו נותקו מכלי

השיט. לפי הסמכות פה, קבעה רשות הנמלים שעל פיהם לא הוצאו מהנמלים בתוך

שלושה חודשים מוכרזים כסב"ן ומועברים למחסני סב"ן לשם מכירתם. לפני

העברתם למחסני סב"ן, על ראש האחסנה להודיע לסוכן, לבעל טובין, שידוע

להם על הכרזת הטובין כסב"ן, וכי ניתנה להם אורכה של חמישה עשר יום

מיום ההודעה לשחרר את הסחורה מהנמל.

לאחר העברת הטובין למחסני סב"ן מאפשרת הרשות לשחרר אותם עפ"י בקשה

מנומקת, ובתנאי שישלמו דמי טיפול בשיעור של 25% מערך הטובין, אך לא

יותר מ-8,000 ש"ח.

הרשות הבהירה כי הטיפול בסב"ן כרוך בהוצאות גבוהות, ודמי הטיפול

הנדרשים באים לכסות הוצאות אלה. אין אפשרות לבדוק מה גובה ההוצאות לגבי

כל מטען בנפרד, לפיכך נקבעו דמי טיפול המבוססים על תחשיב ממוצע של עלות

הוצאה כוללת.

עוד הבהירה הרשות, כי אין תובעים דמי טיפול בעת שטובין שהוכרזו כסב"ן

אבל עוד לא עברו למחסני סב"ן, והם נמצאים עדיין במחסני הנמל.

במקרה של התלונה, לא שחרר המתלונן את הטובין תוך שלושה חודשים מיום

הפריקה, והם הוכרזו ב-30.3.92 כסב"ן. ביום 12.5.92 נשלחה לסוכן האוניה

הודעה שהטובין ימכרו אם לא ישחררו מהנמל בתוך 14 יום מיום ההודעה, אך

בו ביום הועברו הטובין למחסני סב"ן, מבלי שהמתינו חמישה עשר יום כנדרש

בנהלים. ב-17.5, חמישה ימים לאחר משלוח ההודעה, פנה המתלונן לנמל כדי

לשחרר את הטובין, ונדרש לשלם את דמי הטיפול בטענה שהסחורה כבר הועברה

ב-12.5.92 למחסני סב"ן.

הרשות הסכימה שהיה כאן טעות של הנמל שהעבירה את הטובין למחסני הסב"ן

באותו יום שבו נשלחה הודעה, ובכך נמנעה מהמתלונן האפשרות לשחרר את

הסחורה בתוך 15 ימים בלי לשלם דמי טיפול. עם זאת, טענה הרשות שאין בכך

כדי לפתור את המתלוננים מתשלום דמי הטיפול, משום שהמתלונן לא שחרר את

הטובין במועד, והחוק אינו מטיל חובה על הרשות להודיע לבעלים על העברת

הטובין למחסני סב"ן לשם מכירתם.

הנציב קבעה שהתלונה מוצדקת. נהלי הרשות מחייבים אותה לפעול על פיהם

כלפי כל בעלי הטובין, אלא אם כן יש לה סיבה טובה ומוצדקת לסטות מהם

במקרה מסויים.



במקרה נשוא התלונה, לא היתה סיבה כזאת, והיתה פה רק טעות של הרשות, לכו

על הרשות לשאת בתוצאות הטעות, ולהחזיר אל המתלונן את דמי הטיפול ששילם

בתוספת הפרשי הצמדה.
ל. משה
אנחנו לא מחזירים היום כסף, אבל

אנחנו מודיעים 15 יום מראש, לפני

העברה למחסן הודעה ראשונה. אם הוא לא בא תוך 15 יום, אנחנו מודיעים

הודעה שנייה, שוב 15 יום, ורק כעבור 30 יום אם הוא לא הגיע, מעבירים את

זה למחסן סב"ן. אבל אז אנחנו לא מאפשרים להוציא את זה יותר, אלא

מאפשרים לו לקנות את זה בהליך המכרז המקובל, שמוכרים סחורות בלתי

נגבות.

היו"ר ד. מגן; אבל החוק לא מדבר על 15 יום.
ל. משה
החוק מדבר על שלושה חודשים, ובתום

שלושה חודשים אנחנו רשאים להעביר את

זה למחסן שנקרא מחסן סבנים, ולמכור את זה במכירה פובמית במכרז וכוי

וכוי. הנוחלים הפנימיים עשו יותר מהחוק.

בתום שלושה חודשים אומנם צריך להעביר את זה, אבל אנחנו שולחים בתום

שלושה חודשים הודעה או לסוכן האוניה, או ישירות ללקוח, אם אנחנו יודעים

מי זה. מהיבואן לבעלים של הסחורה, אם אנחנו יודעים מי זה. והיה והוא לא

בא תוך 15 יום, אנחנו שולחים לו הודעה שנייה. שוב, אם תוך 15 יום הוא

לא יבוא, נעביר את זה למחסן וכו' וכוי, ורק כעבור שלושים יום אם הוא לא

מגיע אנחנו מעבירים את זח למחסן כה שמשם מוכרים.

אם אחרי שלושים יום הוא בא לקחת את הסחורה, הוא לא יכול לקחת אותה אלא

לקנות אותה במכרז כמו כל מי שיכול לקנות סחורה.

נציב תלונות הציבור. מ. בן -פורת: כלומר הוא לא בא אחרי שלושים יום.
ל. משה
הוא בא אלינו בפעם הראשונה כעבור

150 יום. אבל נכון הוא שכשנשלחה

ההודעה, טעה המחסנאי והעביר את זה למחסן שני.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
כלומר, לא רק שאשרתם את הנוהל

הקודם, אלא אפילו הגדלתם לעשות שיש

הודעה שנייה לעוד חמישה עשר יום, וגם תוך החמישה עשר הימים השניים,

אפשר ללא תשלום. זה קצת על חשבון המדינה, אם אתם עושים את זה.

הכשל הוא, שהיה צריך לשלוח את ההודעה של החמישה עשר יום לפני תום שלושת

החודשים. להודיע שבעוד חמישה עשר יום יהיו שלושה חודשים, ואז אנחנו

מעבירים לסב"ן. אז זה היה תואם את החוק.

היו"ר ד. מגן אתה צריך לזכור שנציב תלונות

הציבור, גם מבקר המדינה, מגינים על

הפרט.
מ. ליפט
אצלנו ההודעה יוצאת אוטומטית

מהמחשב. בעצם יומיים לפני פקיעת



השלושה חודשים. כי פורמלית אנחנו שומרי הסחורה שלו, ואם הוא בא גם ביום

האחרון אין לנו שום בעיה בעניין הזה.

היו"ר ד. מגן; הנוהל החדש מדבר היום על למעשה על

ארבעה חודשים. שלושה חודשים, אח"כ

עוד 15, ועוד 15. בשלושה החודשים נקבע בזה איזה שהוא הגיון, ואומרת

לעניין הזה מבקרת המדינה, תודיע ותתריע בתוך השלושה חודשים.

מ. ליכט; מהיום הראשון שהסחורה מגיעה לנמל

באים לקחת אותה. אנחנו מודיעים

כעבור שבועיים עוד פעם. כל הזמן יש לו את הסחורה שהגיעה.

היו"ר ד. מגן; ההודעה שיש בה היום בסנקציה למכירת

הטובין.
מ. ליכט
היום יוצאת יומיים לפני השלושה

חודשים.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
מרוקנים את שלושת החודשים מתוכנם.

מפני שהם יודעים את הנוהל, הם יחכו

להודעה השנייה, מה איכפת להם?

מ. ליכט; דמי אחסנה הם משלמים בכל מקרה.

ה-15% זה מעין עלות נוספת שלנו

שאנחנו לוקחים, תמיד משלמים דמי אחסנה בנמל. בלי שום קשר. יש תעריף

אסחנה ומשלמים אותו לפי ימים. אבל אנחנו מדברים על תוספת למחיר הזה.

התוספת היא עבור הטיפול. אנחנו לוקחים את זה עם מלגזה ממחסן אחד, שמים

את זה במחסן שני. שולחים הודעה למכס, שהרי המכס צריך לדעת שהסחורה הזאת

הוכרזה כסב"ן. מכינים מערך תצוגה למכירה. על זה גבינו אז כסף. הפסקנו

דדך אגב לגבות את זה, כי היה פקפוק אם זה בסדר.

נציג תלונות הציבור. מ. בן-פורת; הפסקתם לגבות?
מ. ליכט
את העמלה הזאת. אם הוא בא אחרי שזה

עבר למחסן אחר הפסקנו לגבות את

המחיר.

נציב תלונות הציבור, מ. בן-פורת; בכל אופן המחיר הוא הרבה יותר זול,

לפני שמעבירים לסב'ץ. אז נותנים לו

את הפרביליגיה הזאת לעוד חודש ימים.

א. שניידר; מחסני הסב"ן שלכם משרתים את המכס,

או שלמכס יש מחסנים בנפרד?
מ. ליכט
למכס אין בכלל מחסני סב'ין. המכס

צריך לדעת שסחורה הוכרזה כסב"ן

בוועדת המכרזים שמוכרים שותף למכס, אבל למכס אין לו שום נגיעה.

א. שניידר; כי יש לפי תקנות המכס גם כללים. אני

לא זוכרת אם הם זהים לכללים האלה.



מ. ליכט; את צודקת שיש בעיה. חלק מדמי המכירה

בזמנו, גם לפי תקנות המכס, היו

צריכים להיות מועברים למכס. אבל הגענו להסכמה עם המכס תמורת זה שאנחנו

שומרים בשערי הנמל, כי את זה המכס היה צריך לעשות, וכל תנועת הסבנים

מגיעה אלינו. כלומר, יש איזה הסכם עם המכס מעבר למה שכתוב בתקנות

המכס.

א. שניידר; האם לא צריך לעגן את זה בתקנות?

מ, ליכט; מדברים על זה שנים, גם היועצים

המשפטיים ש17נו, וגם של המכס, אבל הם

לא עשו שום דבר. לא התאימו את שתי התקנות במאה אחוז אחת לשנייה. נכון

שיש תקנות אצלנו ותקנות אצלם.
היו"ר ד. מגן
לא היתה כאן כוונה, בוודאי לא

לוועדה, ללכת ולהרחיב את היריעה

מעבר לתחום הסביר, והתלונה נבעה מכך שאתם לא עמדתם אחר הודעה שהודעתם.

עברו שלושה חודשים, הודעתם תוך 15 יום לבוא ולקחת, באו אנשים תוך חמישה

ימים והתקלה כאן היא זו שגרמה לתלונה. אתם באים היום וכדי להיות

בטוחים לכאורה שתקלה כזו לא תחזור על עצמה, אתם אומרים לא רק 15 יום,

אנחנו ניתן עוד פעם 15 יום. לא זאת היתה הכוונה. זה מופרז. אתם גם לא

משיגים כאן מטרה. התלונה מדברת על כך, שהודעתם תוך 15 ימים, תמתינו 15

יום, ואל תתחילו לנקוט בפעולות תוך ארבעה או חמישה ימים.
נציב תלונות הציבור, מ. בן-פורת
גם כאן הסתתרו מאחורי העובדה שאין

חובה להודיע לבעל הטובין, סעיף

שבעה.
מ, ליפט
נכון שזה מה שענינו אז, אבל אנחנו

כן רואים לעצמנו חובה.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
אז למה הודיעו לנו אחרת ממת שאתם

חושבים באמת!

מ. ליכט; הדבר איננו אצלנו, לכן קשה לי לענות

בשמו. אבל אני חושב שלא כך היה צריך

לענות. גם אם אין חובה, אני חושב בסך הכל הוא בעל המטען, אנחנו פורקים

את המטען ושומרים עליו, ולכן גם הליברליות הזאת בשלושים יום לא נבעה

דווקא מהתלונה, אלא בחנו את עצמנו שוב. קשה לנו למכור סחורה של מישהו

שאנחנו יודעים מי המישהו הזה. נכון שהוא חרג בשלושה חודשים, נכון שעבר

יותר מידי זמן, והוא סותם את הנמל, זה גם עולה לנו בכסף באמצעים. אנחנו

מאוד זהירים במטען של מישהו אחר.
נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת
שהוא ידאג.

המחוקק אמר שאפשרי להשאיר את זה

לשלושה חודשים. 15 יום לפני תום הזמן הזה, להודיע לך, דע לך זאת הודעה

אחרונה, בתום שלושת חודשים זה יעבור לסב"ן. אם הוא דואג לכספו ואם הוא

דואג לסחורתו שידאג. אם הוא לא דואג אתם לא צריכים לשאת בדאגות שלו.
היו"ר ד. מגן
זה יחיה גם הסיכום וההצעה של הוועדה

לוועדת הכנסת.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים