ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/06/1994

תלונת מס' 16 מדו"ח נת"צ 21 - משרד התחבורה -נכונות פרטי רישום על רכב; תלונת מס' 17 מדו"ח נת"צ 21 - משיד התחבורה -הודעת עיקול על רכב לאחר שהועברה הנעלות

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 224

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום א', י"ז בתמוז התשנ"ד, 26.6.1994; בשעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר ד. מגן
מוזמנים
נציב תלונות הציבור מ. בן-פורת

א. רביד, מנהל נציבות תלונות הציבור

מ. טל, סגן מנהל מחלקה בנציבות

תלונות הציבור

מ. רוזנברג, ממונה על מדור, נציבות

תלונות הציבור

ד. שורר, מנב"ל, משרד התחבורה

פ. מירון, מנהלת אגף הרישוי, משרד

התחבורה

ח. קופרברג, מנהלת אגף לשירותי

מידע, משרד תחבורה

ח. ארז, המבקר הפנימי, משרד

התחבורה

מ. מתתיהו, מורשה לטיפול בתלונות

הציבור, משרד התחבורה

ש. גודמן, עו"ד בלשכה המשפטית, משרד

התחבורה
מזכיר הוועדה
ב. פרידנר
יועצות משפטי
א. שניידר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
1. תלונה מס' 16 מדו"ח נת"צ 21 - משרד התחבורה -

נכונות פרטי רישום על רכב

2. תלונה מס' 17 מדו"ח נת"צ 21 - משרד התחבורה -

הודעת עיקול על רכב לאחר שהועברה הבעלות



תלונת מס' 16 מדו"ח נת"צ 21 - משרד התחבורה -

נכונות פרטי רישום על רכב
היו"ר ד. מגן
בישיבה אנחנו נדון בשתי תלונות,

לכאורה פשוטות, 16 - נכונות פרטי

רישום על רכב. ו-17 - רישום הודעת עיקול על רכב לאחר שהועברה הבעלות.

אנחנו יודעים מהדין וחשבון, ששתי התלונות הללו הגיעו לידי בדיקת תיקון.

ברור לנו שאין לנו מה לדון על התלונות הללו, אלא שאנחנו תמיד מבקשים

ללמוד מת הלקחים שנלמדו, וכיצד תוכלו להניח את דעתנו שתקלות מעין אלה

לא תחזורנה על עצמן.

מ. טל; עניינה של תלונה 16 זה נכונות להיתר

רישום על רכב. בספטמבר 92', פנה

המתלונן לנציבות לתלונות הציבור, בתלונה נגד רשות הרישוי, עם מטירת

מידע לא נכון לגבי רכב משומש שאותו עמד לרכוש.

להלן פרטי התלונה. בינואר 91' ביקש המתלונן לרכוש מכונית משומשת, עובר

לרכישה, ופנה למשרד רשות הרישוי בחולון כדי לברר פרטים על אודות הבעלים

הקודמים של המכונית, וכן אם רובצים על המכונית שעבודים ועיקולים. נמטר

לו כי בעבר היתה המכונית בבעלות פרטית בלבד, להבדיל מחברה כלשהי, וכי

לא רשומה עליה הגבלה כלשהי. על סמך מידע זה קנה המתלונן את המכונית.

ביוני 91' מכר המתלונן את המכונית לאחר שמסר עקרונית את המידע דלהן

שקיבל מרשות הרישוי. הקונה מכר אותה לאחר, אשר גילה כי במקורה היתה

המכונית בבעלותה של חברת השכרה, ותבע את המתלונן לדין. בהתאם להסכם

פשרה שקיבל תוקף של פס"ד ביוני 92', חוייב המתלונן לשלם לתובע פיצוי

בסך 1,500 ש"ח.

המתלונן פנה למשרד רשות הרישוי בחולון, והתרעם על המידע הלא נכון שתואר

לעיל. המשרד השיב כי מצא שבתקופה יולי 1984 עד מאי 1986, אכן היתה

המכונית בבעלות חברת השכרה, אך פרטים אלו נשמטו מרישומי המחשב של רשות

הרישוי. בינתיים הרישום תוקן.

המתלונן דרש מרשות הרישוי לפצותו על הנזק שנגרם לו, אולם הרשות דחתה

דרישתו.

נימוקיה היו כדלהלן, למשרד הרישוי אין חובה לרשום את מקריות הרכב,

והאחריות. לגילוי פרטים מהותיים בנוגע לערך הרכב, מוטלת תמיד על המוכר

כלפי הקונה. במקום כל שהוא בשרשרת המכירות והקניות הוסתר פרט זה, ומי

שהסתירו והרוויח מכך כפי הנראה, הוא שאחראי על הנזקים.

לתגובה על פניית הנציבות טענה רשות הרישוי כי בעת הרישום הראשוני של

הרכב, לא נרשמה במחשב העובדה שהמכונית שימשה להשכרה. הרשות הוסיפה

וציינה, כי בשנת 1984 נרשמו פרטי הרכב במחשב, עפ"י המסמכים שהועברו

ליבואן הרכב, ובעת ההפלגה לא נרשם מידע זה. (הוסיפה הרשות, שכיום

הרישום מבוצע באמצעים ממוחשבים המצמצמים טעויות, אם כי אין לנו חסינות

בפניהם). רשות הרישוי הבהירה כי רישום המקוריות, כמו רישום מספר בעלים,

נעשה כדי לתת את מירב המידע על הרכב במסמך הרשיון עצמו, ולחסוך בכך

למעוניין לרכוש רכב את הצורך בפנייה למשרד הרישוי, בצירוף יפוי כוח

ורישיון הרכב.



אשר על השאלה, אס על רשות הרישוי לפצות את המתלונן, ציינה הרשות כי

אומנם בעצם רישום עניין מקורי את הרכב ברשיון, אנו יוצרים ציפייה שאם

לרכב יש מקוריות זה ירשם ברשיון, ומחדלינו מלרשום זאת עשוי לגרום חסרון

פיס למישהו, אולם אנו בעמדה כי עניין שווי הרכב ופרטים עליו, הוא בין

המוכר לקונה, ואם מוכר כלשהו לא גילה פרט מהותי לעניין שווי הרכב, הרי

שעליו לפצות את הניזוק בשל כך.

נציב תלונות הציבור קבעה שהתלונה מוצדקת. אי גילוי פרט מהותי מצד

המוכר לקונה, עשוי להקים עילת תביעה חוזית נגדו מכוח עיסקת המכר. אין

בחובת הגילוי המוטלת על המוכר כדי לפתור את משרד התחבורה ממחדל או טעות

מצידו. יש יסוד לטענה, שרשות הרישוי אינה חייבת לרשום במאגר המידע

הממוחשב שלה פרטים על הרכב, ובכללן את בעליו הראשון ומספר הבעלים. אילו

כך נהגה היה הקונה הפוטנציאלי מעיין, אם רצה, במסמכי הרכב אשר במשרדי

רשות הרישוי. אולם משמצאה רשות הרישוי לנכון לכלול את המידע על כלי

הרכב ברישומים במאגר ממוחשב, במטרה לחסוך מן הציבור את הצורך בפנייה

למשרדי הרשות, ועיון במסמכי הרכב, רשאי הציבור לסמוך על המידע הכלול

ברישומי המחשב ולהסתפק בו. משבחרה רשות הרישוי לכלול ברישומים שבמאגר

דלעיל, מחוייבת היא לעשות מלאכתה נאמנה, כדי שהראשונים ישתפו נכונה את

הרישום במסמכי הרכב.

על רשות הרישוי מוטלת חובת זהירות כלפי הפונים אליה, הסומכים על

הרישומים האלה. השמטת מידע או ציון מידע שגוי, מהווים הפרה של חובת

הזהירות, כתוצאה מהפרה זו נגרם למתלונן נזק בסכום של 1,500 שקל. חובתה

של רשות הרישוי, היא אפוא לפצות את המתלונן בסכום הנזק שנגרם לו בסך

1,500 ש"ח כערכו ביום 3.6.92.

נציב תלונות הציבור הצביעה בפני משרד התחבורה על הצורך לפצות את

המתלונן כאמור. משרד התחבורה הודיע כי פעל לפי החלטת הנציב ושילם

למתלונן פיצוי בהתאם.

היו"ר ד' מגן; אותנו מעניין בעיקר הלקח הכללי

במגמה להיות משוכנעים שאכן ננקטו כל

האמצעים, כדי למנוע ליקויים שכאלה, או תקלות שכאלה בעתיד.
ד. שורר
מאז כניסתי לתפקיד חשבתי לנכון שיש

מקום לשינוי מדיניות בתחום הזה. אם

כי שינוי מדיניות נתקל בסידרה של בעיות, בין השאר בעיות משפטיות.

מבחינה משפטית רואים ברכב כמטלטלין, ובניגוד למקרקעין שישנו רשם

המקרקעין, הטאבו, בניגוד לחברות ששמו רשם החברות, רואים ברכב כמטלטלין,

ואין לו שם של מטלטלין, מבחינת חפצים בעלי ערך. אם כי דעתי האישית, ועל

כך נערכים דיונים ארוכים מאוד וויכוחים בין הגורמים השונים בתוך המשרד,

לנסות ולעצב מדיניות חדשה.

אני חושב שצדקה המבקרת בקובעה, שלפחות הציבור יצא ממצב שהוא רואה במשרד

הרישוי מעין לשכת רישום, בדומה לטאבו, למרות שמבחינת ההסדרים החוקיים

אין זה דומה. ולכן התשובה שהמשרד העלה שאכן אין חובה, ובעצם היחסים הם

ביו קונה למוכר, והאחריות חלה ביניהם. אני חושב שמבחינה משפטית ומבחינת

הסדר היא טענה נכונה.



נציב תלונות הציבור, מ. בן-פורת; יש יסוד לטענה שרשות הרישוי אינה

חייבת.

ד. שורר; יש מקום לפחות בהנהלת המשרד, אנחנו

בודקים לשנות את התפישה הזו.

להערכתי האישית, הציבור מתייחס לרכב כרכוש בעל הרכב, כרכוש מאוד

משמעותי, ויש מישהו שרואה ברשם במשרד הרישוי מן ידיעה קונסקוטיבית, אם

אפשר להשתמש במונח משפטי, ומבצע עסקות על בסיס זה, ולכן לי נראה שיש

מקום לעגן את זה בצורה מסודרת, וליצור את אותם כלים להגן על הציבור, או

לתת לציבור את אותו שירות, מעודכן, אמין, נכון, בעיסקאות בעלות רכב.
נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת
כלומר, אתה בעד הטלת חובה?

ד. שורר; אני בעד הפיכת הרשם. אינני רוצה

לפסוק, האם זה צריך להעשות במסגרת

משרד הרישוי, או האם זה צריך להעשות במסגרת משרד המשפטים, בדומה לאחד

הרשמים האחרים, זו שאלה שצריך לבחון אותה מבחינה מעשית, ומבחינת יעילות

התפעול. למדתי שגם בדמוקרטיות הנאורות ביותר כמו אנגליה, ישנה סדרה של

פרטים, שהם פתוחים וגלויים לציבור. אני מבין מתוך הדיונים, מתוך המשרד,

שישנה איזה שהיא התנגשות עם חוק צנעת הפרט, במקרים מסויימים.

לדעתי, אלה דברים שניתן להתגבר עליהם. טענה שעולה, למשל, האם יש פגיעה

בצנעת הפרט אם יהיה פתוח לציבור שהרכב משועבד. אז אם יש לו בעיה קטנה

והוא לקח הלוואה קטנה של 50,000 שקל כנגד הרכב, אסור שידע. אבל אם הוא

לקח הלוואה של 300,000 שקל כנגד הדירה או שהוא שעבד את מניותיו, או

שהוא שעבד את הציוד במפעלו אז זה פתוח וגלוי לציבור. לדעתי, הטענה הזו

איננה סבירה, אבל הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, מתמודדת כרגע עם

הסוגיות השונות.

נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת; במסמכי הרכב אתם רושמים את הפרטים?

זה רק עניין של כן במאגר או לא

במאגר?

ד. שורר; יש פה מספר סוגיות. א', חובת הרישום

היא חובת הרישום המלא. הדבר השני,

חשיפת המידע הזה לציבור. בסופו של דבר מה שמעניין את הציבור, זה לגשת

לכספומט, אנחנו גם עושים מהפכה טכנולוגית בנושא הזה, ולשאול האם הרכב

הזה בעל העברה או לא בעל העברה. יש לנו כמובן בעיות טכנולוגיות, כמו

איכותה של מערכת המחשוב, אמינותה, הבקרות החשבוניות, אבל אלה כמובן

דברים שניתן להתגבר עליהם, ואפשר תוך פרק זמן מסויים, או בהקצאה

תקציבית לא גדולה למסד את הנושא הזה.
נציב תלונות הציבור. מ, בן-פורת
אם אני קוראת את הכתוב, מסמכי הרכב

נמצאים במשרד רשות הרישוי. אילולא

היו סומכים על המאגר היו הולכים לאותם מסמכים ומעיינים בהם. מי שרוצה

לקנות את הרכב, הוא זכאי לגילוי נאות של כל הפרטים, היה מעיין במסמכים

האלה.

אתם מנהלים מאגר ממוחשב, ואתם גורמים לציפויות שהמאגר הזה אכן מבטא את

מה שכתוב באותם מסמכים. לכן, אינני מבינה מה כאן הקושי המיוחד. נכון,



איו חובה. אבל, ברגע שאתם ממחשבים וכותבים פרטים, אתם גורמים לכך

שסומכים על זה.

זה דומה למשרדים מסויימים, שאינם חייבים לצאת במכרז במקרים מסויימים או

בכלל, אבל אם הם יוצאם למכרז הכללים של מכרז חלים עליהם.

ד. שורי; האם המסקנה היא לחדול ממתן שירות

כזה?

נציג תלונות הציבור, מ. בן-פורת; חס וחלילה. אתם מנהלים את המאגר, אם

ימצאו שמישהו אחר ינהל את המאגר

הזה, אני לא מתערבת לו. אבל כל עוד אתם מנהלים את המאגר, ואני האחרונה

שאציע לכם לחדול מזה, תעשו את זה היטב, תעשו את זה בצורה מוסמכת.

ד. שורר; זה כרוך בהקצאה תקציבית בשיפור מאוד

גדול של מערכת המחשוב מצד אחד. זה

גם קשור בהתאמת גורמים נוספים בתוך המערכת, כי אנחנו גם היום נטפל בכל

נושא של הודעות בתי משפט וכוי, שאינן ממוחשבות, ואז נוצרים צווארי

בקבוק בתוך המערכת, שאינם מאפשרים את העדכניות ואת הדיוק של אותו

רישום, ואז נוצר פה איזה שהוא מצב שאיננו בשליטתנו. ז"א אם למשל את

מצפה שפעולות מסויימות שמתבצעות ע"י גורמים שונים, בתי משפט, בנקים,

ירשמו באופן עדכני, ואותן מערכות הן מערכות שלא פועלות עדיין.

נציג תלונות הציבור. מ. בן-פורת; התלונה המסויימת הזאת, היא על מה

שרשום במסמכי הרכב המצויים בין

משרדי רשות הרישוי, והם נכנסים, או אמורים להיכנס, למאגר הממוחשב. צריך

לדייק ולהכניס את הפרטים שישנם באותם מסמכים למאגר.

א. שניידר; האם יש מקום להכניס את כל הגורמים

האלה למאגר הממוחשב ולתת לציבור את

אותם הנתונים!

נציג תלונות הציבור. מ. בן-פורת; מאוד מתיימרים לעשות זאת. המאגר

עומד לרשות הציבור, והמטרה להקל

עליו. להקל עליו זה ההיפך מלהכשיל אותו. יכול להיות שאזהרה באותיות

גדולות, נא לא לראות את זה כסופי, עיין במסמכים, יכולה גם כן להועיל.

א. שניידר; לעניות דעתי תהיה הכבדה. מימלא הוא

יצטרך להגיע למסמכים.

היו"ר ד. מגן; מנהלת אגף הרישוי, מה ההיקף של

תופעת התקלות? מה מספר כלי הרכב

הרשומים כמעוקלים, או משועבדים? הרושם הוא, שהמספרים הם גדולים, ואולי

גם בגלל התקנות החדשות הקשורות בתשלום ברירות קנס, כי אם הקנס לא י

משולם, אז באופן אוטומטי יש איזה עיכוב בחידוש הרישוי. אני כבר לא יודע

אם של הרכב, או של הנהג. על כל פנים, הרושם הוא שמערכת הרישום, פרטי

הרכב בישראל לוקה בהרבה נקודות תורפה.

אחת הידיעות שהופיעו בעיתונות בנושא זה היתה על אודות שלוש מקומות

באיזור הקריות בעמק זבולון, שאפשרו גישה חופשית למחשב, ושם כל מיני



"סוחרי רכב", עם או בלי מרכאות, הזינו את המחשב בנתונים שגויים, וגרמו

לסדרה שלמה של רשיונות שגויים. כל הנושא הזה, נראה פרוץ. ההתרשמות היא

שתיקים רבים בעניינים הללו מבלים בהיכלי המשפט השונים, ועובדה שחלק

מגיע גם לנציב תלונות הציבור כתלונות.

נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת; היתה גם תלונה אחרת שנדונה כאן

ברשותך. כאשר מבטלים צו עיכוב יציאה

מן הארץ, המזכירות של בית המשפט לא חייבת להודיע על הביטול, אין חובה

חוקית, אבל היא נוהגת לעשות זאת. אמרתי שברגע שהיא קיבלה על עצמה את

המשימה, היא צריכה לעמוד בה. אותו רעיון ממש, ללא כל הבדל, חל גם פה.

פ. מילון; מערכת היחסים שלנו עם משרד מבקר

המדינה מאוד חיובית, בנועם הליכות.

כל אחד עושה את עבודתו, ואנחנו מודים על הקשר הזה.

לגבי המקרה הספציפי, כאשר הרכב נרשם לראשונה ב-84', עדיין כל המערכת של

רישום רשיונות הרכב היתה ידנית. אם אתם זוכרים את רשיונות הרכב

המודפסים במכונות כתיבה, אנחנו את התקופה הזאת עברנו החל מ-88'. כאשר

אותו רכב ספיציפי נרשם ב-84', נרשמו הנתונים של רכב ההשכרה, אבל

המקוריות אצל היבואן כנראה לא נרשמה, והוקלדה אלינו לא נכון. היום

הדברים האלה לא קורים. מהרגע שהתחלנו למחשב את התהליכים, אצל היבואנים

בתוכנה ברורה וקבועה, תוך מילוי כל הפרטים כולל המקוריות, אני מאמינה

שהתגברנו על תופעה כזאת. לכן, גם נענינו לפניית המבקר, הלכנו לכיוון

האזרח, ואני מקווה שדברים כאלה לא יקרו, ואנחנו עושים כל דבר כדי שהם

לא יקרו, על ידי בקרות שונות במחשב שלנו, גם מול הגבלה מול אגרות, מול

מקוריות הרכב, ומול הגבלות של רכב השכרה.
היו"ר ד. מגן
הגבלה שיטתית?
פ. מירון
הגבלה שיטתית. לגבי נתונים שהעלת,

שכ-60,000 שיעבודים נרשמים לשנת,

ומספר דומה הם עיקולים שנרשמים על ידי בתי משפט, הוצאה לפועל, בתי דין

רבניים ומס הכנסה, וכל הגורמים שעובדים ממולנו ורשאים לכתוב את

העיקולים.

לגבי הנושא של שעבודים עשינו תהליך ראשוני, מאוד משמעותי, והוא בא

ביוזמתינו כאשר בעצם הגורם הראשי שמשעבד רכב הוא הבנקים. פנינו אליהם

בעקבות העובדה שגילינו זיופים בניירות שהועברו אלינו לביטול השעבוד,

ודרשנו למחשב את התהליך מולנו, בעקבות הסכמה עם הבנקים לפני שנה.

התהליך עובד בצורה מכובדת ויפה מאוד, ואנחנו לא מבטלים בה ועושים

בקרות, אלא באחריות הבנק. ז"א הגורם שהטיל את השעבוד, הוא הגורם שמבטל

אותו, ואנחנו עושים גם בקרות מולם באמצעות פלטים שמועברים לבדיקה.

היו"ר ד. מגן; אתם מעדכנים את הבנק שיש רישיון

לשעבוד כפול?
פ. מירון
השעבוד לא ירשם.
היו"ר ד. מגן
ברגע שיש שעבוד אחד?
פ. מירון
הוא לא ירשם. אנחנו נמצאים כרגע גם

במו"מ עם הבנקים לכיוון של רישום

שעבודים ממוחשב. יש לזה שתי מטרות עיקריות. אחת, שיפור כל מאגר המידע

הממחושב. ושנייה, גם שיפור השירות במשרדי הרישוי. זה דבר שהמנכ"ל שואף

אליו מהיום שנכנס לתפקיד, וכך גם אנחנו. אין צורך לשלוח את האזרח למשרד

הרישוי לרשם שעבוד. הבנק יעשה את זה מולינו, יקבל את הרישוי, והפעולה

תרשם.

בנושא של העיקולים, אנחנו פה ולא באשמתינו נמצאים במצב לא טוב. נקבעה

השבוע פגישה עם הנהלת בתי המשפט, כתבנו הרבה מאוד מכתבים לשופט רוני

בודסקי. אני יודעת שהנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים עובדים על הנושא של

שינוי ובניית מאגר מחשוב רציני אצלם, וזו לא פעולה שמתבצעת מהיום למחר.

ככל שנפתור את הבעיות יותר מוקדם, כך המאגרים אצלנו יהיו יותר עדכניים,

כי היום מרבית העיקולים מבוצעים ידנית ע"י שליח של עורך דין, שליח בית

משפט. חלק גדול מביטולי העיקולים כבר מבוצעים ממוחשב, תלוי מאיזה

הסניפים שלהם, חלק ממוחשבים חלק ידניים. ככל שמשרד המשפטים מתקדם בקטע

הזה מולנו יותר, אנחנו נשמח וניתן את כל שיתוף פעולה המלא כדי למחשב את

המערכות, עם בקרות ועם הכל.

אנחנו עובדים יחד עם האגף לשירותי מידע שלנו, מול הרבה מאוד גורמים

בדרישה בלתי פוסקת למחשב את התהליכים ולמחשב את המערכות. אנחנו לא

רוצים לעבוד ידני, ואני אביא, אם תרשו לי, עוד דוגמה שעשינו עם המכס.

היו שולחים אזרחים עם טופס ביטול מכס. מכס מכספי המדינה, וכספים די

גדולים, וזוייפו מסמכים. עלינו על זה, פנינו למכס, ביקשנו ממנהל אגף

המכס פגישה ושכנענו אותו בנחיצות הנושא, והיום כל נושא ביטולי הגבלות

מכס מבוצע באופן ממוחשב, מהמכס אלינו אין יותר ניירות. עם בקרות ועם כל

הפעולות שצריכות להיעשות. אנחנו נמשיך כך תחום תחום למחשב את כל

התהליכים ולרדת מכל הנושא של הניירות.
היו"ר ד. מגן
אלו תחומים אתם מתכננים עוד לקדם?
פ. מירון
העברות בעלות. זהו נושא שני שרצינו

לציין כדוגמה לשיפור שעשינו כבר

בנושא הזה, יצרנו והגענו להסכמות עם רשות הדואר, לכיוון של ביצוע

העברות בעלות ממוחשבות בסניפי רשות הדואר, כאשר שם אנחנו לא פותחים את

המידע לחלוטין לציבור, אלא יש נוהל שנקבע. רשות הדואר מקישה את

הנתונים, מספר זהות, שם בעל הרכב, ומקבלת מאיתנו אישור לביצוע בהעברת

בעלות. ז"א אם אין מניעה, אם אין שעבוד, אם אין הגבלות, אז פעולת רישום

העברת הבעלות תבוצע באופן ממוחשב, לא ידני, עדכני וללא טעויות. ז"א לא

ידני שהפלט מגיע למחשב אחרי שבוע עשרה ימים, אלא עדכני ואז תמנע גם

התופעה, שהיא הנושא השני שלנו, שיכול להרשם עיקול שלושה ימים אחרי

שבוצעה העברת בעלות ידנית בבנקים. ע"י זה אנחנו נשפר את התהליכים של

רישום עיקולים, רישום כל פעולה אחרת מול רשות הדואר. יש לנו הבטחה של

רשות הדואר שעד סוף יוני ימוחשבו שישה סניפים נוספים. עד סוף ספטמבר 20

סניפים נוספים, ואם העסק יעבוד כמו שאנחנו מקווים שהוא יעבוד, עד סוף

השנה, עד מאה סניפים. זו הבטחה של רשות הדואר, כאשר אנחנו במקביל

מנהלים מו"מ עם הבנקים למחשב את נושא הבעלות מולם. שם זה מתנהל קצת

יותר לאט, אבל אם רשות הדואר תעמוד בהבטחתה אני חושבת שהבנקים כבר

ירוצו בעקבות הנושא הזה, ויצטרפו להסדר.



ד, שורר; אנחנו עכשיו בוחנים את רשות הרישוי,

שהם זרוע ארוכה של משרד התחבורה,

ועושים אך ורק שירותים למשרד התחבורה, למחשב אותם ולקשר אותם און ליין

למערכת המידע שלנו, כך שהם יוכלו לתת את אותם שירותים, גם של מידע וגם

של העברת בעלות וכוי, באותו מקום שהרכב מזוהה.

היו"ר ד. מגן; אותה חברת השכרה היא גם יבואנית,

אני מניח, אז איך היא הצליחה להחזיק

רכב מבלי לרשום אותו בבעלותה?

פ. מירון; היא רשמה את זה בבעלותה כרכב השכרה.

אבל יש איזה סעיף בתוך הרשיון

שמתייחס למקוריות רכב, ושם לא נרשם שזה רכב השכרה. הבעלות היתה רשומה

כרכב השכרה.

7. שורר: יש מגבלות. גם היום אם החברה לא

תבוא ותצהיר בפני היבואן כהצהרה,

הרכב שאני רוכשת הוא רכב שמיועד להשכרה, מאגרי המידע שלנו לא יהיו

מעודנים בזה, וזה חלק מהמדיניות הכוללת שניסתי לרמוז. אם היא לא תצהיר

זה לא יכנס לתוך המערכת. אותו דבר ישנה בעיה, האם הרכב הוא רכב חברה

או לא. האם צריכה להיות התאמה בין רישומים במס הכנסה, לבין הרישומים

במאגר הרכבן יש לזה משמעות כלכלית ועניין גדול, לכל אחד מאיתנו כצרכן.

אבל זה עניין של מדיניות.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
מכאן ברור שאילו היו מעיינים במסמכי

הרכב, היו רואים פרט מסויים, והוא

לא מצא את דרכו למאגר, מפני שגם עיון במסמכי הרכב לא היה מגלה את זה,

אז בכלל התלונה היתה נמצאת לא מוצדקת.
היו"ר ד, מגן
עוד שאלה נוגעת לעניין, לא בדיוק

לגבי מקוריות רכב. רכב מיובא, עבר

שלושה ארבעה בעלים, מגיע לארץ, הוא נרשם כרכב ראשון לרכב, כרכב חדש?

פ. מירון; הנושא הוא באחריות אגף הרכב. אבל

למיטב ידיעתי ניתן לייבא רכב עד שנה

אחת ליצורו, ולא יותר מזה. ז"א אנחנו לא רושמים ולא מאשרים בכלל יבוא

של רכב ישן. רכב שהתגלגל מספר בעלים, לא סביר שהוא ירשם אצלנו בכלל.



2. תלונת מס' 17 מדו"ח נת"צ 21 - משיד התחבורה -

הודעת עיקול על רכב לאחר שהועברה הנעלות

מ. טל; עניינה של תלונה מס' 17, הודעת

עיקול על רכב לאחר שהועברה הבעלות.

המתלונן פנה באוקטובר 1992 לנציבות תלונת הציבור, ותלונה למשרד

התחבורה.
לתלו פרטיה
ב-26.1.92 רכש המתלונן מגב' מ.ט. (להלן - המוכרת) מכונית

משומשת. בו ביום מטר המתלונן באחד הסניפים של בנק הדואר בקשה לרשות

הרישוי של משרד התחבורה, להעביר את הבעלות במכונית על שמו. כעבור כמה

חודשים הוא קיבל מרשות הרישוי את רשיון הרכב. שמו הופיע בו כבעלים וכן

צויין שם כי על המכונית רובץ עיקול בעקבות צו של בית דין רבני שהוצא

בעקבות סכסוך בין המוכרת לבעלה. למתלונן נודע על העיקול שנרשם רק לאחר

שהרכב כבר היה בבעלותו. פנייתו של המתלונן לרשות הרישוי למחוק את

הרישוי נענתה בטירוב, תוך הנחיה שיפנה לבית הדין הרבני בבקשה לבטל את

הצו.

המתלונן ביקש מהנציבות לברר את תלונתו ולגרום למחיקת העיקול שנרשם על

רכבו. בתגובה לפנייתה של הנציבות הודיעה רשות הרישוי כי בקשת המתלונן

להעביר את רישום הבעלות במכונית על שמו אכן הוגשה ונתקלה בבנק הדואר

ב-26.1.92, אך הליכי הטיפול בבקשה, קבלתה במשרד הרישוי, בדיקתה,

ורישומה נמשכו עד ל-15.2.92. בפרק הזמן שבין הגשת הבקשה בבנק הדואר

לבין אישורה ברשות הרישוי, נרשם ב-29.1.92 העיקול על הרכב, עפ"י הודעה

שנתקבלה בדבר צו בית דין רבני בנידון.

הרשות הבהירה כי העיקול נרשם מכיוון שב-29.1.92 היה הרכב עדיין רשום על

שם המוכרת, ואילו העברה על שם המתלונן טרם הועברה עד אז. הרשות טענה

כי משנרשם העיקול אין לה רשות לבטל את הרישום, אלא באישור בית המשפט

שהתיר את העיקול.

נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת.

המועד הקובע לעניין הקניית הבעלות ברכב הוא לא זה שבו בוצע הרישום

במשרדי רשות הרישוי, אלא זה שבו הועבר הרכב הלכה למעשה מן המוכר אל

הקונה. הרישום במשרדי רשות הרישוי אינה קונטוטטיבי, אלא בא רק לשקף את

המצב העובדתי והמשפטי. המועד שבו הועברה הבעלות ברכב לקונה היה

26.1.92, התאריך בו נמכר ונמטר לו הנמכר. דא עקא שבתאריך זה העיקול לא

היה רשום עדיין במשרד הרישוי.

הבקשה לשינוי רישום הבעלות נתקבלה בבנק הדואר כבר ב-26.1.92, ביום שבו

עברה הבעלות מהמוכר לקונה, וזאת מפני שהעיקול נרשם ברשות הרישוי.

קבלת הבקשה בטניף הבנק, כמוה כקבלת הבקשה במשרד של רשות הרישוי עצמה,

המשמש לעניין זה כזרוע הארוכה של רשות הרישוי. לפי הנהלים של רשות

הרישוי לא מתקבלות ישירות במשרד הרישוי בקשות לשינוי רישום אלא רק

באמצעות טניפים הבנקים. זאת ועוד, רשות הרישוי עצמה טוענת שאילו היה

שינוי רישום הבעלות מתבצע במטוף על התו און ליין ברישומים של רשות

הרישוי, בזמן שהבקשה נתקבלה בבנק לא היה העיקול נרשם. שכן אותה שעה היה



הרכב רשום ברישומי המסוף על שמו של המתלונן כבעלה. די בטיעון זה כדי

להשמיט את הקרקע מתחת לעמדתה של רשות הרישוי כמתואר לעיל. משוס שצו

העיקול מותנה בכך שבמועד קבלת ההודעה על העיקול ההייב הוא הבעלים של

הרכב, במקרה זה המוכרת. שיעבודים או עיקולים לאחר מכירתו של רכב, בגין

חובו של המוכר, אין להתיר ולרשום על הנמכר, שכן לא הקונה הוא החייב.

אין זה מעניינו של המתלונן שחלף פרק הזמן מאז שדווח לרשות הרישוי על

מכירת הרכב, ועד שהדיווח נקלט שם. דיינו בכך שהמתלונן רכש רכב השווה את

הרכישה שנקי משעבוד או עיקול.

נציב תלונות הציבור מודעת לכך, שרשות הרישוי אינה ערוכה לעשות את

הבדיקות הדרושות, ולכן כוח המציאות הוא קיומו של פער זמן מאז מתקבלת

בקשה ועד לביצוע השינוי. אולם עובדה זאת כשלעצמה, אטור שתפגע בזכויות

של רוכש הרכב.

נוכח האמור לעיל, הצביע נציבות תלונות הציבור בפני משרד התחבורה, כי

עליו להורות למשרד הרישוי הנוגע לעניין למחוק את רישום העיקול על הרכב,

נשוא התלונה, ולהביא לידיעתו של בית הדין הרבני, שהוציא את צו העיקול,

את העובדה שהבעלות ברכב עברה לקונה, למתלונן, מפני שהעיקול נרשם.

האיחור ברישום העברת הבעלות במשרד הרישוי, שאין לקונה שליטה עליו, אין

בכוחו לשנות עובדה זו.

משרד התחבורה הודיע לנציבות כי פעל בהתאם להצעת הנציב.
היו"ר ד. מגן
אני רוצה להביע תמיהה על הגישה

הראשונית של הרשות. כאשר המתלונן

פנה אליכם היה ברור, שהפעולה בוצעה בטרם הוצא צו העיקול, והתגובה היתה

תגובה של ראש קטן, אותנו לא מעניין. הגיע דבר שכזה, לך לבית הדין הרבני

ותתלונן שם.
ש. גודמן
זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע. הגישה

של הלשכה המשפטית שלנו במקרים כאלה

היא שאנחנו לא מתעסקים בקניין. אנחנו לא יודעים מתי הקניין הועבר כרשות

רישוי. השאלה הקניינית היא לא בידיעתנו. מה שבידיעתנו זה שאלה רישומית.

ב-26.1.92 הוגשה בקשה לשינוי רישום בעלות בבנק. מתי הקניין עבר, מתי

החזקה עברה, זאת אומרת כל השאלות הקניינות היא לא בידיעתה, ולא מעניינה

של רשות הרישוי. גם לא ידוע לנו מתי הוצא הצו. ידוע לנו מתי הוא הגיע

ונרשם, בהנחה שהוא נרשם באותו יום. הגישה שלנו, והיא בעצם מסתמכת על

פרשנות של חוק ההוצאה לפועל, ותקנות ההוצאה לפועל היא, שכאשר נרשם צו

שיפוטי אנחנו לא משנים אותו ולא נוגעים ברישומים שלנו, אלא אם כן יש צו

מתאים של מי שהוציא את הצו. משום שרשות הרישוי לא יכולה להיכנס לשאלות

שהיא רושמת על העיקול הזה, אז לה ידוע שהחייב הוא בעל רכב הרשום,

ותאריך יותר מאוחר היא מקבלת מידע, וזה שהיתה איזה שהיא דיספוזיציה

באוטו הזה במשך אותה תקופה, ואז עולות כל מיני שאלות שרשות הרישוי לא

מוסמכת לברר אותן, היא לא יכולה לברר בעצם מתי הוצא הצו, רק שלחייב

נודע על קיום הצו, ובעצם יודע שאסור לו למכור אותו. כי בעצם הצו מופנה

לחייב, והוא אומר שלא אסור לעשות דיטפוזיציה ברכב, ושאלה שלישית מתי

נרשם הצו. ז"א ברגע שרושמים צו, והצו נרשם כדין, לא נרשם כתוצאה מטעות

סופר, שאז אנחנו אומרים שאולי אנחנו יכולים לתקן את זה. זה לא שהאוטו

רשום על צד א' והצד הוא על שם ב', והפקידה עשתה איזה טעות, לא שמה לב



ורשמה. אז אולי יש לה סמכות לתקן, לא בטוח. אבל כשהצו נרשם כדין, אנחנו

לא רואים את רשות הרישוי כמוסמכת, זאת חוות הדעת המשפטית של הלשכה

שלנו.

נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת; אתם פעלתם לפי ההצעה שלנו?

ש. גודמן; בפעם הספיציפית הזאת כן, מתוך

כבוד.

נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת; יש גם כבוד לצו שיפוטי, יש גם כבוד

לבית הדיו הרבני.

אבל כפי שכתוב כאן בקטע האחרון בעמוד 64: "זאת ועוד, רשות הרישוי עצמה

טוענת שאילו היה רישום שינוי הבעלות מתבצע במטות אלתר, ברישומים של

רשות הרישוי בזמן שהבקשה נתקבלה בבנק, לא היה העיקול נרשם". זה בשבילי

סוף פסוק. ז"א שאתם בדקתם. אילו הייתם אומרים, אפילו היה נרשם לפי

התאריך של הצו, ושניתן אולי לפני שהבנק העבירו, או אינני יודעת מה, גבר

הצו, אני הייתי שותקת.

ש. גודמן; אנחנו איננו יודעים מתי הצו ניתן.
נציב תלונות הציבור. מ, בן-פורת
אני קיבלתי את זה כמו שנאמר על

ידכם, שאילו היה נרשם בזמן און

ליין, העיקול הזה לא היה נרשם. זה היה מספיק טוב בשבילנו, כדי להסיק את

מסקנותיה במקרה הספיציפי, שכללית יש כאן בעיות, כמשפטן אני אומרת כן.

צריך לבדוק תמיד מתי ניתן הצו, האם הוא היה צו שהוא היה בודבנישו, וגם

זה ישנו. נניח שבית משפט נותן דבר שהוא בכלל לא מוסמך לתיתו. אז גם

בהוצאה לפועל, או כל אדם יכול לראות אותו כאפס. אבל אלו מקרים יוצאים

מן הכלל.

כאן כנראה, אתם בדקתם את הכול, והגעתם לכך שאילו זה היה נרשם בזמן,

העיקול לא היה נרשם. כיון שכך, זה מוביל אליכם.
מ. טל
אמרה פה העו"ד שירה גודמן, שהם לא

יודעים בדיוק מתי נעשתה הדיספוזיציה

הלכה למעשה. אבל היא כן יודעת מתי נמסר הדיווח שטר מכר בבנק.

הדיספוזיציה לא יכולה להיות אחרי שנמסר שטר המכר לבנק.

אנחנו. דיברנו על זה שהמועד הקובע, זה המועד שנתקבל הצו, ולא המועד שבו

בית הדין נותן את הצו, כי אז אנחנו יכולים לשמור את הצו בכיס.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
אנחנו לא חייבים לפסוק את פסקינו

בעניין זה, ברגע שהם אומרים אילו זה

היה נרשם בזמן, אולי התוצאה היתה שלא היה נרשם העיקול. את זה קיבלנו

כעובדה, כעמדה סופית.

ח. ארו; בעניין של רישום איגודים של בתי

המשפט, או פסילות רשיון, אנחנו דנו

כאן ב-26.1.94 עם קודמך, על מנהג בתי המשפט, בקשר למחשב און ליין

למשרדי הרישוי, לכל מה שקשור לרשיונות. כי ההתפתחות שלנו עם הבנקים,



ובנק הדואר פתר חלק גדול מן הבעיה של הבאת הבעלות, של מה שנקרא און

ליין. אנחנו נתקלים בתופעה הזאת, והתופעה הזאת עשויה לחזור על עצמה. כל

עוד השיטה של העברת האינפורמציה שיש שעבודים, או של עיקול, תעשנה לא

באון ליין, תמיד יווצר מצב של פערי זמן, ותקלות עשויות להיווצר שמישהו

שקיבל את הרכב, למעשה תוך כדי תהליך העברת הבעלות, ישנה הוראת שעבוד,

או הוראת עיקול שנשלחה בדואר רגיל.

התחייב פה קודמך לקיים כאן דיון עם מנהלת בתי המשפט, ומשרד המשפטים, על

מנת ליצור מערכת און ליין של הרישום הזה. רק להזכיר, שהנושא הזה לא בא

לידי תיקון, ע"י הוועדה לענייני ביקורת המדינה לזרז את התהליך.

א. שניידר; עד כמה שאני מבינה הרישום של

השעבודים צריך להעשות אצל רשם

המשכנות, ואז האינפורמציה צריכה לבוא און ליין או לא און ליין, זה כרגע

נתון בדיונים לרשות הרישוי. האם אכן כך המצב?
פ, מרון
המצב בפועל שמיעוט מהציבור פונה

לרשם המשכנות, ורובו פונה לרישום

המשכון למשרד השעבוד.
א. שניידר
אם כך מדוע לא לעגן את העניין בצורה

כזאת שזה יהיה המצב המשפטי, ז"א

שיהיה רישום אחד במקום אחד, והוא רשות הרישוי? אני אומרת את זה, גם

מתוך ידיעה מעבודתי הקודמת במכס, ובמט ערך מוסף, שהיו בעיות רבות בפערי

הזמנים, ברישומים, בין שתי הרשויות, כאשר גם רשויות המט מעדיפות להסתמך

על האניפורמציה שנמצאת בידי רשות הרישוי, כי זה נגיש יותר וקל יותר

להסתמך על כך.

ד. שורי; מטרת הדיון היא לנסות ללמוד או

לעשות איזה שהיא הכללה כתוצאה

מהדברים, מהמימצאים של המבקרת, וזו דוגמה, אין לי נסיון גדול, ששר

התחבורה מקבל לחלוטין את העלאת המימצאים, גם את הביקורת ובעצם אינני

יודע אם המבקרת, או הוועדה, אם יוכלו להפעיל ולו את השפעתם המוסרית,

במשרד המשפטים. מאחר שהדיונים האלה נמשכים מעל 20 שנה, נכון שבא מנכ"ל

חדש ולוחץ ולוחץ, אבל בעצם יש קלסרים של דיונים ועמדות, תביעו את

עמדתכם לגבי הנחיצות של השירות הזה, של המוסד הזה לציבור, וכי יש לעגן

אותו, גם מבחינה חוקית, מה מותר ומה אסור, והכלי הזה ישמש כמו רשם

החברות, רשם המקרקעין ואחרים, ככלי לידיעת הציבור לביצוע עסקאות בנכס

יקר. אני חושב שנצא מפה מאוד נשכרים מהדיון הזה, במידת היכולת שלכם.

היו"ר ד. מגן; מדוע נזקקת לסיוע המשפטי? פונה אלי

אזרח ואומר לי רכשתי אוטו, בדקתי את

הדברים, האוטו היה נקי. היה איזה סכסוך ביני זוג, ביורוקרטיה בבית הדין

הרבני, הגיע העניין באיחור, ועכשיו אומרים לי ששמתי את כספי על קרן

הצבי.
ד. שרור
עניין הרישום הוא נחוץ.



היו"ר ד. מגן; במקום להגיד לאזרח, תשבור את הראש

עם בית הדין הרבני, אני הייתי מתנדב

לשבור את הראש עם בית הדין הרבני, ולשרת את האזרח בטענה הצודקת שלו.

ד. שרזי; יש אחריות גדולה עם מנהלת אגף

הרישוי במשרד, בין דעות כאלה

ואחרות, שאינן מוכרעות. מצד אחד, היא רוצה לתת שירות לציבור, ומצד שני

הנושא לא מעוגן, האם זה רשום נכות, האם זה כדבר המבקרת, למרות שזה לא

מעוגן בחקיקה, אבל זה שירות. כאשר נותנים אותו, זה שירות מחייב, אז כן

צריך אולי ייעוץ משפטי. יש פה שיקולים משיקולים שונים, שגם אני שואל

אותם, ומביע את החריפות, ונדמה לי שזה לחץ משפטי בעניין הזה כל הזמן

לחזור עם דוגמאות כאלה, עם דוגמאות אחרות, בכך שאין המלצות לכפות על כל

המערכת לפעול עפ"י כללים ברורים וארגוניים.

נצינ תלונות הציבור. מ. בן-פורת; אני מבקשת שכאן יהיה ייעוץ, אלא אם

כן האיש עצמו יכול לייעץ לעצמו מפני

שהוא משפטן והוא עו"ד, והוא יודע מה התוצאה במקרה המסויים. מפני שצו

בית משפט צריך לקיים, וכאן בא מישהו נגד מי שהיה הבעלים ואומר אתה חייב

לי כסף אני מטיל כאן עיקול, בכ"ז יכול להיות במעמד צד אחד, יכול להיות

במעמד שני הצדדים. אנחנו מדברים רק על מקרה אחד, יכולים להיות כל מיני

מקרים, והם מכירים את העיקול ואז רץ אותו אדם מהעיקול ומוכר, או בגלל

תקלה של רישום פה ושם רושמים את העיקול עליו, והוא מכר כאילו נכס

למעוקל, והוא המרמה, והרכב נמכר. אם כן יש כאן מצד אחד צו מבית משפט

שניתן בזמן שהרכב עדיין היה שלו, והשאלה היא מתי תופש הצו, האם ברגע

שהוא נחתם, או ברגע שהוא מודע למישהו. יש כאן שאלות משפטיות, כי בדר"כ

משרד צריך לקיים את דברו של בית משפט בלי עוררין, שיבקשו מבית המשפט

לבטל את הצו.

אבל, אס אומרים לנו את מה שנאמר באותו קטע שאני קראתי, אז יש לפעמים

שהחלטה של בית משפט על פניה אפס, שאין צורך בכלל לתקוף את זה. למשל, אם

לבית משפט מותר לתת פסקי דין עד סכום מסויים, הוא נותן פסק דין מעבר

לאותו סכום, לא צריך להוציא את זה לפועל. צריך לומר שפסק הדין הזה הוא

אפס על פניו.
ד, שורר
מאחר שמוסד משרד הרישוי איננו מתפקד

כמו הרשמים, כמו המוסדות האחרים,

אין לנו כוח אדם מבחינה ביוקרטית, את היכולת לעשות ברוב, זה במקרים

רבים מאוד. רובם אינם מגיעים לידי סכסוך או לכדי בעיה. אין לנו היכולת

האדמינסטרטיבית לבצע כפשוטו את דברי המבקרת. אם כל במקרה כזה שיגיע צו,

ותהיה מכירה וכו' נצטרך לרדת למסמכי המקור, ומערכת לא ממוחשבת וכוי, זה

ישתק את כל פעילות משרד הרישוי.
פ. מירון
אני מקבלת לחלוטין את דברי המבקרת,

ואני דווקא מנחה את העובדים שלי,

שלא יקחו לעצמם סמכויות שאין להם. מי אנחנו שאנחנו נטיל ספק בהחלטה של

בית משפטל מוטב. לי שיהיה מקרה אחד לשנה, שבו יגיד לרשות למה לא החלטת

כך וכך, ולעומת זאת בחמישים מקרים אחרים, בית המשפט הוא שינחה אותנו

לשנות את ההחלטה המקורית שלו, או להשאיר אותה. בפני השופט מובאים כל

הנתונים, והחלטה שלו להטיל עיקול כזה או אחר היא החלטה שמתבססת על



נתונים שלנו אין, ופקיד משרד הרישוי מתפקידו לבצע את הפעולה עפ"י החוק,

ועפ"י התנאים שנרשמים, אבל במקרה שקיימת בעיה, אנחנו צריכים לקבל את

ההנחיות של אותו גורם שהטיל את העיקול.

לגבי נושא של משרד המשפטים ורישום משכנות. למיטב ידיעתי, נתבצעה חקיקה

בנושא. חקיקה מאוד מקיפה, שמתחילה להתגבש לתהליך של תקנות, שלפיו כל

נושא המשכנות והשעבודים יבוצעו אצל רשם המשכנות במשרד המשפטים, ואנחנו

נשמח להעמיד לרשותו את מאגר המידע, לפיו יהיה לו את המידע לצורך רישום

המשכנות, וימנע הפיצול ששני גורמים עוסקים באותה פעולה. אנחנו בוודאי

לא מעוניינים לבצע את זה, אני חושבת שזה לא מחובתנו, אנחנו עושים את זה

היסטורית. שלושים שנה רושמים שעבודים במשרד הרישוי, אני חושבת שזה לא

מתפקידנו. רשם המשכנות יערך לנושא הזה, אנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה,

ומתחילים להתקיים דיונים מול רשם המשכנות, כדי להפעיל את הנושא. אני

מבינה שהם צריכים למחשב את היחידות שלהם גם.

את הנושא של העברת בעלות על אתר אנחנו נקדם, זו מערכת מאוד מורכבת,

ואנחנו נהיה הראשונים שנשמח שהעברת בעלות תתבצע על אתר. ככל שנעמוד

במשימות שלקחנו על עצמנו יותר מהר, כך ייטב לכולנו. גם לנו, וגם לציבור

שעומד ממולנו.

נושא של עיקולים, כפי שציינתי, יש לנו פגישה עם השופט רוני בודסקי, אני

מאוד מקווה שמשרד המשפטים יקח על עצמו כבר את המטלות, שלפי דעתי זה

מתפקידו, ואנחנו נפסיק גם לרשום אצלנו עיקולים, אלא המערכת המשפטית

תרשום מול המידע שקיים אצלנו. אני לתפיסתי חושבת שכל אחד צריך לבצע

תפקידו, וזה תפקיד של משרד המשפטים.

נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת; נניח שכבר נרשם שהקונה הוא הבעלים,

כאשר אתם מקבלים הודעה על צו עיקול.

אתם תרשמו אותו!

פ. מיתן; לא.

נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת; וזה הנכון, וזה מה שכתבנו כאן-

"רישום צו העיקול מותנה בכך, שבמועד

קבלת ההודעה על העיקול, החייב הוא הבעלים של הרכב". אחרת זה משונה, אתם

קיבלתם צו לעשות פעולה שכבר לא ניתן לעשות אותה, מפני שהיא חלה על

המוכר ולא על הקונה. אבל אינני רוצה לפסוק את פסוקי, הפעם בניתי על

עמדתכם שאמרתם, זו החלטה לתקנה. אילו היה רשום בזמן, לא הייתם רושמים

יותר.
היו"ר ד. מגן
אני רוצה ברשותכם לעבד ביחד את

הלקחים האמורים לעלות מדיון ולימוד

שתי התלונות הללו. אני גם הבנתי באופן בלתי רשמי, שאתם חושבים שהוועדה

הזו, אם תמשיך את דיוניה בנושא עם גורמים נוספים, תעזור לכם במטרות

החשובות שהצבתם לעצמכם.

כדי שנוכל לעבד את הלקחים, אני אציג את הרושם הכללי שהיה. אנחנו רוצים

לדעת מבחינת לוח זמנים מתי אתם מתכוונים לבצע את שלב אי, את שלב ב/

ולמרות שאנחנו לא חלק מהרשות שצריכה לתקן דברים, אולי בהמלצות שלנו

נצליח לעזור לכם ליישם את הדברים הטובים שאתם מדברים עליהם.



יש למעלה ממיליון ורבע כלי רכב, שכ-10% מהם משועבדים או מעוקלים. יש

כנראה נגישות קלה מאוד למחשבי משרד הרישוי, ולכן יש הרבה פעמים

שיבושים, לפעמים גם ע"י גורמים פליליים. אם אני מתרשם נכון ממה שאני

קורא בעיתונות, וקשה לכם לעקוב אחר כל פרטי הרכב, למלא אחר כל הפרטים

שאתם מבקשים למלא בתעודה של כל רכב, ומימלא קשה לכם לעקוב אחר זאת.

מהתופעה הזו, אנחנו גזרנו את שתי התלונות. עובדה שהגיעו שתי תלונות

דומות במקצת לנציב תלונות הציבור, ואני שמח שתקנתם ועכשיו אני מבקש

לדעת בצורה ברורה מה הלקחים שעבדתם, ואם אפשר גם להציב איזה שהוא לוח

זמנים שלדי לעניין.
ד. שורר
הלקחים הם: 1. אנחנו דורשים בימים

אלה מדיניות, אני מקווה חדשה בתוך

המשרד, לגבי כל מערך המידע לגבי החשיפה של הציבור, לגבי אמינות שלו,

דיוק שלו וכוי. אנחנו נמצאים בתהליך מאוד מתקדם. אני מניח שעד סוף השנה

אנחנו נבוא עם מדיניות ברורה, מסודרת, חדה. לפחות דעתי בקטע הזה מאוד

נחרצת, אבל צריך לבדוק אותה מול אילוצי הביצוע.
היו"ר ד. מגן
מה עם המדיניות שלכם לא להיות

הכולבויניק של כל המשרדים, אם חבר

כנסת מסויים, שראה שרשות השידור לא מצליחה לגבות אגרת הרדיו, למשל, זרק

את זה אליכם. מה אתם עושים בעניין?

ד. שורר; ההתחמות שלי היא בבקרה וביקורת,

ונדמה לי שאני מלמד את הקורס היחיד

באקדמיה בארץ, בבקרה וביקורת בסקטור הציבורי. אני בא עכשיו מדיון אצל

מנכ"ל האוצר אהרון פוגל. בשבועיים הקרובים יתקיים דיון בהנהלת האוצר

בין כל הגורמים הרלוונטיים. אני בקשתי שמשרד התחבורה יבנה ביקורת

פנימית טובה ומערכת ניהולית טובה, לנסות ולפתח מודל חדש ומתוחכם של

בקרה, הן בקרה ניהולית והן בקרה חשבונית. זו בעיה מאוד מרכזית בסטקור

הציבורי, ובוודאי גם במשרד התחבורה, לא יותר מאשר משרד אחר, אבל גם לא

פחות. אני מקדם את הנושא הזה, הצלחתי להביא את כל הגורמים בממשלה להכרה

והבנה, שיש צורך לשפר את מערכי הבקרה, תוך שבועיים יתקיים דיון בהנהלת

האוצר, עם כל ראשי האגפים, וינסו למצוא איזה שהיא פעולה

אינטרדיספלינרית כפיילוק במשרד התחבורה, שבוודאי אגף הרישוי יהיה

הראשון שיהנה מהפעולה הזאת.

אנחנו מקדמים מאוד את הנושא של חיבור מערכת הרישוי שלנו, לכל גורם

אפשרי. קרי, מינהלת אגף הרישוי, אנחנו מתחברים לבנקים, מתוך שאיפה לבצע

כמה שיותר שירותים באמצעות מערכת הבנקים. אנחנו מתחברים לסניפי רשות

הדואר, שיהפכו למשרדי רישוי שיעבדו באון ליין. אנחנו מתחברים למכוני

הרישוי שעושים את הטסטים, בכדי שגם שם נוכל לעשות סדרה של פעולות. כמו

למשל, העברת בעלות קונה ומוכר, כמאה וחמישים אלף לשנה מגיעים למכוני

הרישוי, בודקים את הרכב, שם זה מקום שמזהים הכי טוב את מספר השילדה, את

מספר הרכב וכוי. אין מבחינתנו שום סיבה שלא יעשו באותו מקום גם את

העברת הבעלות, כאשר המקום מחובר אלינו און ליין. יש. לזה גם צורות

אחרות. אנחנו יוצאים בפיילוט של ארבעה מכונים כאלה, בחודשיים הקרובים.

באותה הזדמנות נוכל לחסוך. אנחנו מתכוונים להפוך את רישיון הרכב, שהיום

הוא קרטון, לממוחשב. זה יתן הרבה יתרונות. בין השאר, יחסוך את המעבר



בבנקים. אפשר יחיה לבוא למשרד הרישוי, להעביר אותו, להעביר את כרטיס

האשראי, לחסוך את הדואר. סידרה שלמה של מהפכות.

משרד הרישוי יהיה המשרד הראשון שמתחבר למערכת תקשוב. מערכת שמחברת את

אזרחי ישראל לממשלה. יש היום ניסוי בפתח תקוה, ששכונה שלמה מחוברת

למאגרי מידע של הממשלה. אנחנו נהיה הראשונים שנתחבר אליהם גם.

כמובן, שאנחנו עושים סידרה של פעולות אחרות במסגרת אגף הרישוי לשיפור

הנוהלים, לפישוט הנוהלים, לסגירת פרצות, ואני מניח שבחודשים הקרובים

הדברים האלה יבואו לידי ביטוי. אגב, אנחנו עושים את זה גם בתחומים

אחרים, כמו למשל שיפור מבחני התיאוריה ביחסיותם וביזורם. הנושא של

בוחנים, טסטים וכד'. למעשה, את כל קשת הפעולות של משרד הרישוי, אנחנו

עושים ריביזיה להעביר אותה לשנות האלפיים.

הסדרה של המרשם הזה, מה עלינו מה על אחרים, האם הוא חובה או לא חובה,

האם ברור מה שטוענת המבקרת, הרי היא טוענת כסקנד בסט. אני הייתי מעדיף

להחליט האם אנחנו אחראים, האם משרד המשפטים אחראי. מה חייב להיות רשום

מה לא חייב להיות רשום. מה מרוכשי הרכב, מה הוא חייב לדווח, ומה הוא לא

חייב לדווח, דוגמת ההשכרה, שהוא יכול לדווח, והוא יכול גם לא לדווח.

רכב חברה, הוא יכול לדווח, הוא יכול לא לדווח. ליצור מערכת כללים

מוסכמת, ברורה, חוקים ותקנות שיצרו אמינות יותר גדולה, ושירות הרבה

יותר לאזרח, ופחות התלבטויות על ידינו.
היו"ר ד.מגן
אם נקבע פגישה נוספת ביננו, לעוד

ארבעה חודשים, אתה מעריך שתוכל כבר

להצביע!

ז, שורי; כדיווח על התקדמות בהחלט.
פ. מירון
בחינת הנושא של המחשוב והתהליכים,

שמנו לנו למטרה מאוד רצינית למחשב

את כל התהליכים, וכך באמת ללכת לכיוון של שיפור השירות לציבור, ושיפור

מאגרי המידע שלנו, וזה הולך אחד עם השני.

ממש בימים האחרונים תאמנו עם איגוד חברות הביטוח למשל, מתן אישורים

לצורך דיווחים עקב גניבת רכב, ואישורים ממוחשבים. במקום להריץ את

האנשים למשרדי הרישוי, זה יתבצע באמצעות איגוד חברות הביטוח. כך נוריד

שלושים עד חמישים אלף ממשרדי הרישוי, זה יתבצע עפ"י חוק באיגוד חברות

הביטוח. כפי שציינו, כל נושא של מיחשוב השעבודים מול הבנקים, ומול משרד

המשפטים רשם המשכנות. נושא של מחשוב עיקולים וביטולם. נושא של מחשוב

פסילות, אנחנו היום נגענו יותר בנושא רכב, אבל זה אחד הדיונים שלנו מול

משרד המשפטים. בכל הנושא של הפסילות, המערכת לא עובדת כמו שצריך, אנחנו

רוצים שכל הפעולות האלה תתבצענה דרך משרד המשפטים אלינו.

היו"ר ד. מגן; מה ההיקף שלו?

פ. מימן; מדובר על כמה עשרות אלפים בשנה,

וביטולם. ז"א יכול להיווצר מצב

עקרונית, ואנחנו נתקלים בזה, שאדם קיבל פסילה לחמש שנים ואנחנו לא

מדווחים. ז"א הוא מגיע למשרד הרישוי עם ביטול הפסילה ביד, והפקידה



מהנהנת בראש ואומרת, כן נכון, חמש שנים פסילה, אמצעי תיקון אלה ואלה,

אבל זה לא מופיע ברישומים שלנו, ומאגר המידע של משרד המשפטים צריך, זה

שוב כל המערכת הזאת מול משרד המשפטים. אנחנו חייבים לתקן את הנושא הזה,

כי אנחנו הראשונים שנפגעים.

נושא נוטף זה מחשוב, העברת בעלות מול רשות הדואר, מול הבנקים. מחשוב

הגבלות מכט, זה דבר שאנחנו פעלנו מול המכט. מחשבנו את התהליך של המכס

מול היבואן. כך שהמכס מטיל הגבלה כדי שבאמת לא יזייפו. לצערי, אנחנו

לפעמים רצים אחרי הזייפנים. רוצים לרוץ לפניהם, ולטובת האזרח. הגבלת

המכס עוברת היום ישירות מהמכס ליבואן, והרישום נעשה באופן ממוחשב, וכך

אנחנו מונעים הרבה תופעות, כולל הביטול, וזה החידוש שגם כן הכנסנו לפני

שנה, וכמובן אנחנו עובדים כל הזמן על מחשוב היבואנים. כל פעם יש

יבואנים חדשים, ומבצעים היום את הרישום של הרכב אצל היבואנים תוך בדיקת

אמינות מירבית.
ב. פרידר
לא ברורה לי השורה התחתונה של הדיון

מבחינת זכויות הקניין. אני קונה

היום רכב, יכול להסתפק במידע שמעמיד לרשותי אגף הרישוי? לא, וזאת חרף

קביעתה של נציב תלונות הציבור, שמשעה שניגשתי לסניף הבנק או סניף הדואר

והעברתי בעלות, גם אם יש צו של בית משפט בדרך רכושי מובטח. כלומר,

שאתם נהגתם כך רק במקרה הספיצי הזה, ולהבא אם זה יקרה שוב, אתם לא

תרשמו את הרכב על שם הקונה.

דץ שורר; הרי זה אותו דבר מה שאתה אומר.

השאלה הרי, מי יפנה לבית המשפט

הקונה או המוכר?

נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת; התשובה היתה אחרת. פה הבנתי שאם

אתם מקבלים הודעה לעדכון בזמן שהרכב

כבר רשום על שמו של אדם אחר, לא רושמים את העדכון. עכשיו רוצים לתקן רק

את פער הזמנים בין הבנק לבין הרישום, מפני שאחרת הם עלולים לרשום,

בניגוד למה שהיו עושים, אילו זה היה און ליין, והיה על אתר נרשם.
ד. שורר
הרי טרם נרשם, כפי שקרה במקרה הזה.

נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת; אם טרם נרשם, לפי דעתי, צריך לחול

מה שאנחנו אמרנו. מפני שלא הרישום

הזה הוא הקובע, אלא מה שהיה צריך להיות רשום באותו רגע.
ד. שורר
כל כלל הנושאים המשפטיים לא

מוסדרים. אם קודם בא הצו והצליח

לרשום אותו, ואז הקונה והמוכר היו צריכים לפנות לבית המשפט, ולבקש את

הסרת הצו, הרי עפ'יי הפסיקה החדשה, ובהנחה שאנחנו לא יודעים מה נכון ומה

לא נכון, הרי יקרה מצב הפוך. אנחנו ננהג לפי הפסיקה, ואז בעל הצו

יתבע.

ש. גודמן; במקרה הספיציפי הזה, אנחנו ננהג לפי

ההמלצה. במקרים אחרים, אפילו בדיוק

כדוגמת המקרה הזה, הלשכה שלנו עומדת על דעתה המשפטית שאחנו לא נורה



לרשות הרישוי למחוק צווים על דעת עצמה. אני אומרת את זה למען ההגינות,

אם זה לא הובן.
נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת
כשזה יגיע אלינו נאמר את דברינו.

ש. גודמן; במקרה הספיציפי הזה, אני לא רוצה

לומר במאת האחוזים, כי אין לי פה את

הנתונים העובדתיים המדוייקים, אבל עד כמה שזכור לי הצו שם הוצא לפני

תאריך תשלום שטר המכר. זאת בדיוק הסיטואציה שיכול להיות שאדם ידע אפילו

שהאוטו שלו מעוקל, ובגלל שהוא ידע על פער הזמנים הזה, הלך מהר ומכר

אותו ורימה. אנהנו לא יכולים לדעת מתי זה כך ומתי זה כך. לכן, ההנחיה

הכוללת שלנו, שפקיד הרישום לא יכול לבדוק בכל מקרה את המסכת העובדתית.

לא תמיד יש לו המסכת, וגם אין לו הסמכות, לכן ההנחיה הכללית שלנו, שהצד

שמעוניין בזה, יחזור לבית המשפט שהוציא את הצו ויבקש את הביטול שלו.
נציב תלונות הציבור. מ. בן-פורת
כל מה שאנחנו אמרנו, ואני עומדת על

כך שזו הדיעה הנכונה, שכל אימת

שרישום מיידי של מה שנעשה בבנק, חיה מביא לכך שלא הייתם רושמים, אתם לא

צריכים לרשום, ואם רשמתם זה בגלל פער הזמנים, וגם קורים לזה טעות. זה

לא מתוך רוע לב, או שרירות לב, או בזדון, או בכוונה תחילה. אבל זה לא

צריך לשנות. זה מה שאנחנו קבענו, נדמה לי שזה ברור. אם זה לא היה משנה,

אז יש כאן שאלה אחרת.
ד. שורר
הלשכה המשפטית של משרד התחבורה

לקראת היועץ המשפטי, המנהל הכללי

הודיע לוועדה ולנציב תלונות הציבור, כי עמדתו נתקבלה, כי כך מנהלת אגף

הרישוי תנהג, למרות הוויכוח שיש להם בלשכה המשפטית, שהיא בגדר יועץ,

שעצתה במקרה זה לא מתקבלת.
נציב תלונות הצינור. מ. בן-פורת
מה שלא מקובל עלי, זה כאילו שעשו

טובה אישית או כבוד כלפינו. מפני

שאם על ידי זה פגעו במישהו, והוא לא קיבל את המגיע לו, רק כדי לכבד

אותנו, על כבוד כזה אנחנו מוותרים.
היו"ר ד. מגן
לגבי שתי התלונות הללו, אני חושב

שהתקדמנו במידה ניכרת. לאור הדברים

שנאמרו כאן לגבי, המנכ"ל בדיונים הבין משרדיים, נחזור לדון בעניין

העקרוני.

אנחנו מבקשים שתעבירו לנו מוקדם ככל האפשר, איזה שהוא נייר לדיון,

בדברים הקשורים בפישוט ההליכים, והערכיות הקשורים למשרד המשפטים. אמרתם

שבדיונים שלנו, אנחנו יכולים לסייע. תעבירו לנו נייר בעניין כדי שנשקול

אם כדאי ורצוי, ויש לנו יכולת להתערב בעניין, ולערוך דיון עם כמה

גורמים יחד איתנו.

הגב' מירון, אני מניח שיש כאן בעיה. מטרידה אותי הנגישות הפשוטה למחשבי

משרד הרישוי. נגישות שעלולה להוליד מערכת של זיופי כלי רכב.
פ. מירון
הנגישות למחשב היא דרך מערכת להבטחת

מידע, שמאפשרת רק למי שמורשה לגשת

על ידי קוד אישי.
היו"ר ד. מגן
כשאני אומר נגישות, אני לא אומר לכל

עובר אורח.

התופעה שהיתה לפי מיטב זכרוני בקריות. שתי פקידות פותו על ידי סוחרי

רכב, ושינו נתונים של מאות כלי רכב.

ח, קופרברג; נגד מישהו שסרח קשה מאוד, אס הוא

צריך את הקוד למסגרת תפקידו, הרי

זאת עבודתה של הפקידה. הפעולות שאותן פקידות עשו, היו פעולות חוקיות

ביותר, בתנאי שהיה להן הבסיס לזה. נניח שהיה שם עניין של שינוי כתובות.

בא אדם והודיע על שינוי כתובת. זה תפקידה של הפקידה לשנות את הכתובת.

זה שזה שונה לכתובת אחרת, והרישיון נשלח למישהו אחר, והשתמשו בזה

לזיוף, קשה מאוד לעקוב ולעשות בקרה על פעולה כזאת. עם זאת, כן משתדלים

ומנסים לעשות כל מיני בקרות, ויש לנו את המידע הזה, על כל פעולה של כל

פקידה בכל אתר. כאן, העניין הוא שהשתמשו בעבודה החוקית של אותה

הפקידה. .
היו"ר ד. מגן
התקלה הזאת קרתה רק במשרד הזה

בקריות? היא קרתה בעוד כמה מקומות

רק על הבסיס הזה. לכן אני אומר גם על הפקידים אשר גורמים מסויימים

יכולים להפעיל עליהם לחצים, ולפתות אותם וכיו"ב, צריכה להיות מערכת

בקרה כדי לסתום את הפרצות הללו.

פ, מירון; אנחנו מבצעים היום בקרה, ואנחנו

מאוד מעוניינים להגביר את הבקרה,

לממש בקרה יומית אחר הפעולות שניתן לעשות בקרה.

היה מקרה נוסף בחולון, שוב אותה דוגמה של שינוי כתובת. היה ניצול של

רישיונות הרכב שהגיעו לכתובת אחרת, וזה דבר שא"א למנוע, כי הוא גם יכול

ללכת למרשם האוכלוסין, לשנות שם את הכתובת, ואנחנו מקבלים ממרשם

האוכלוסין את הכתובת. זאת תופעה שאפשר למנוע, אבל בהחלט יש מקום להגביר

את הבקרה, בכל דרך שרק ניתן. אני אחרונה ששמחה לראות כותרות בעיתון.
היו"ר ד. מגן
כאשר פקיד יכול למעול בתפקידו,

בנקישת מקש אחת, צריך להגן עליו

מפגי הפיתויים הללו, ולגרום למערכת, ולבנות מערכת שתקשה עליו להכשל.
ד, שורר
מערך הבקרה בסקטור הציבורי, במיוחד

בממשלה, הוא ברמה יחסית מאוד נמוכה.

יש צורך להשקיע מאמץ מאוד גדול כדי לשקם אותו. המצב במשרד התחבורה לא

יותר גרוע מהמצב של משרדים אחרים, לא יותר טוב. אלא, הדבר היחודי הוא

שמשרד התחבורה גובה מיסים מספר שלוש, או מספר שתיים אחרי משרד האוצר.

אבל ההתייחסות לנושא ההשקעה במחשוב ובמערכות בקרה, איננה ברמה מתאימה,

ולכן צריך להשקיע השקעה מאוד גדולה בשיפור הבקרה הפנימית במשרד



התחבורה. ללא קשר לדיון בוועדה, הבוקר ישבתי עם מנכ"ל האוצר, והוחלט

שבפורום הנהלת המשרד נדון בשיפור הזה, בשבועיים הקרובים.

היו"ר ד. מגו; אני מרגיש שאנחנו יכולים לתרום

לנושא המעניין הזה. אנחנו עוד

נחזור.

הישיבה ננעלה בשעה 21;11

קוד המקור של הנתונים