ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 05/06/1994

תלונה מס' 22 בדו"ח נת"צ 21 - רשויות מקומיות "השגה" על חיוב בארנונה כללית

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 205

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום א/ כ"ו בסיוון התשנ"ד, 5.6.199, בשעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה? היו"ר ד. מגן

ש. יהלום
מוזמנים
מ. במברגר, עוזרת בכירה לנציב, נציבות תלונות

הציבור

ד. סמט, עו"ד, עוזרת ראשית למנהל, נציבות

תלונות הציבור

י. הוכוולד, סגן הגיזבר והממונה על הכנסות

העירייה, עיריית תל-אביב
מזכיר הוועדה
ב. פרידנר
יועצת משפטית
א. שניידר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
תלונה מס' 22 בדו"ח נת"צ 21 י רשויות מקומיות

"השגה" על חיוב בארנונה כללית



תלונה מס' 22 בדו"ח נת"צ 21 - רשויות מקומיות

"השגה" על חיוב בארנונה כללית

היו"ר ד. מגן; בתלונה מסי 22, כפי שמופיע בסיפא, קובעת נציבות

תלונות הציבור שהתלונה לא מוצדקת, אבל נאמר

בסעיף 5 בסיכום: "עם זאת, כדי למנוע להבא תלונות דומות, מן הראוי

שהעירייה תתייחס לכל פנייה של תושב בעניין גובה הארנונה כאל השגה".

מעבר לעירייה, יש לנו כאן עניין עם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי,

ואולי בעזרתה של היועצת המשפטית לוועדה, נצליח לגבש סיכום שיגיע לידי

ביטוי כבר ביום רביעי הקרוב. ביום רביעי הקרוב תדון ועדת הפנים ואיכות

הסביבה בהצעת חוק הרשויות המקומיות, ערר על קביעת ארנונה כללית. הצעת

החוק היא שלי, והוועדה תכין אותה לקריאה ראשונה ושלישית.
י. הוכוולד
אני מנהל הארנונה היום בעיריית תל אביב. הרי

אנחנו לא דנים בנושא של עיריית תל אביב. כל

עניין הבירור חשוב לא רק לגבי עיריית תל אביב, אלא לגבי כל העיריות. גם

נציג משרד הפנים, שממונה על הנושא הזה, היה צריך לבוא והיינו מגיעים

למסקנה שהוא צריך להדריך את שאר העיריות.

היו"ר. מגן; בשבוע שעבר דנו בתלונה" לא מצודקת לגבי נשר,

ותוך כדי הדיונים הרגשנו שגרמנו לטרחה מיותרת

לאותו ראש מוצעה שנאלץ להגיע הנה, כדי לומר שלושה משפטים. יש טכניקה

שאני מקווה שתלך ותעמיק, של דרישת התייחסויות בכתב, וכשאין צורך מיוחד

לזמן לכאן את הגורמים לדיונים, אנחנו לא ממהרים לעשות זאת. הדברים

בשיקולו של מזכיר הוועדה.
מ. במברגר
בתלונות שיש פרשנות משפטית היה תמיד כדאי

שהיועץ המשפטי של הגוף או הנציג שלו יהיה נוכח.

ד. סמט; התלונה מתייחסת לגובה הארנונה שנקבע על ידה.

המתלונן הוא בעל מסעדה בתל אביב. הוא כתב

למחלקה למנהל הארנונה בתל אביב מכתב, ובו הטענות כנגד החיוב שנקבע על

המסעדות. העירייה השיבה למתלונן בטופס סטנדרטי, ועל הטופס חתומה עובדת

המחלקה לחיובים ולתלונות, ולא מנהל הארנונה, כדרישת סעיף 4 א לחוק

הרשויות המקומיות. המתלונן טען שהמכתב שהוא כתב לעירייה היה בבחינת

השגה, אפילו שהוא לא הוכתר כהשגה, ולכן מי שמוסמך עפ"י החוק לטפל

בעניינים הוא מנהל הארנונה, ומאחר שהוא לא קיבל תשובה ממנהל הארנונה

הרי האמור בסעיף 4 ב לחוק הקובע כי אם לא השיב מנהל הארנונה תוך 60 יום

יחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה. העירייה דחתה את טענותיו, ומכאן

היתה פנייתו למשרדנו.

הבירור במקרה הזה העלה, שחודש וחצי לאחר שהתקבל מכתבו של המתלונן

בעירייה, נערכה מדידה במשרדו של המתלונן בנוכחתו, ונמצא שהשטח בפועל

קטן בשלושה מ"ר. העירייה השיבה למתלונן תוך 60 יום מיום קבלת ההשגה,

כאשר על הטופס היתה חתומה העובדת המחלקה לחיובים ולשומות. אולם מהכתוב

בספח של הטופס התברר, כי נערך בירור עם מנהל המחלקה בקשר לעניין, כאשר

מנהל המחלקה לחיובים ולשומות באותו עת שימש גם כמנהל הארנונה. כמו כן,

בעקבות פנייתנו החוזרות לעירייה הסכימה העירייה להגיש ערר על אף חלוף

המועד, ולהמליץ בפני ועדת הערר לדון בעניינו. המתלונן סירב לקבל את



הצעת העירייה, ולאחר שהנציבות שקלה את כל הנסיבות הוחלט במקרה דנן

שהתלונה אינה מוצדקת.

בין השאר גם התבססנו על פס"ד של עיריית תל אביב, ששם לא ניתנה תשובה

ממנהל הארנונה, ועם זה השופט קבע שמן הראוי לערוך דיון בוועדות

המוסמכות כדי לדון בגופה של הטענה בעניין המחלוקת על גובה הארנונה.

הבירור בתלונה העלה את הליקויים הבאים: התברר כי לפני פניית עוה'יד

למשרדנו העירייה לא השיבה למתלוננים שאנשים טענו כנגד גובה הארנונה,

ולא יידעה אותם על זכותם להגיש ערר, בהתאם לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי

המינהל החלטות והמפות, שאומר שהיתה החלטה של עובד ציבור נתונה לערר או

לערעור עפ"י חיקוק, יודיע עובד הציבור לאדם הזכאי להגיש את הערר או את

הערעור על זכות הערר או הערעור על דרכי הגשתם ומועדיהם במידה שיובאו

בחיקוק. התברר שהעירייה לא הקפידה על דבר כזה, ולכן הערנו לעירייה, אך

היא טוענת שהיא פועלת כמוצדק.

מעבר לכך, העירייה טענה בפני משרדינו כי היא התייחסה אל הפנייה של

עוה"ד אליה כאל פנייה כמו שאר הפניות שמתקבלות מאזרחים, ולא כאל השגה
וזאת משתי סיבות
האחת, מאחר שהמתלונן העלה בתלונות שאינן מסוג הדברים שסעיף 3 מתייחס

אליהם, והאחרת, כיוון שמדובר בעו"ד, וחזקה על עו"ד שאם הוא רוצה להגיש

השגה הוא יכתיר את מכתבו ויכתוב שזאת השגה.

הנציב לא קיבלה את הטענות של העירייה במקרה זה, והיא טענה שהעירייה

צריכה להתייחס לכל פנייה של אזרח בעניין ארנונה כאל השגה, גם אם הוא לא

כותב כך וגם אם מדובר בעו"ד. מאחר שמנהל הארנונה הוא הפקיד המוסמך לטפל

מבחינת החוק, הוא זה שצריך לשקול את הנימוקים שעולים בפנייה של האזרח,

והוא זה שמוסמך לקבל תשובה, ולכן מנהל הארנונה צריך להשיב על כל פנייה

של אזרח בנושא של ארנונה, גם אם למעשה הוא מחליט לדחות את התלונה.

אני הבנתי שניתנה הוראה כזאת למנהל הארנונה, וגם להפנות לחוק לתיקון.

היו"ר ד. מגו; אחת התשובות של העירייה, שמופיעה בעמוד 76

בסעיף ד', אומרת שהעירייה הודיעה לנציבות לפנים

משורת הדין, למרות שחלף המועד, לאפשר למתלונן להגיש ערר ולהמליץ בפני

ועדת הערר לדון בעניין לגופו. עד כמה שאני יודע ועדת הערר לא מוסמכת

לדון בכל מה שקשור בגודל השטח.
ד. סמט
. מנהל הארנונה הוא זה שפונים אליו בראשונה. לאחר

מכן יש הליך של ערר, ואם גם זה לא פועל, פונים

לבית המשפט המחוזי. אבל השלב הראשון הוא שמנהל הארנונה צריך ליידע את

המתלונן שאם הוא לא מקבל את דעתו עליו להשיב לו, כפי שנקבע בחוק, תוך

60 יום מיום הגשת ההשגה. אנחנו טוענים שלא סתם נקבעה ההוראה הזאת, צריך

להקפיד עליה.

ש. יהלום; אתם טוענים שבהודעה צריך גם להגיד לו שהוא רשאי

תוך 60 יום. על איזה הודעה?

ד. סמט; בדחייה, כאשר מחליטים לדחות את זה לגופו של

עניין.



ש. יהלום; לפי האסמכתא שלכם, מדוע לא בהודעה הראשונה?

אדם פונה ואומרים לו שלמרות שכל השנה שילם 100

מ"ר הם הגיעו למסקנה שהוא צריך לשלם 125 מ"ר. מדוע כבר בהודעה הזאת אתם

לא סוברים שצריך להיות כתוב למטה, אם אתה מתנגד החוק מאפשר לך להגיש

השגה תוך 60 יום?

מ. במברגר; הוא מקבל הודעה שהוא צריך לשלם ארנונה. יש לו

זכות השגה למנהל הארנונה, אנחנו רוצים שיהיה

כתוב שיש לו 60 יום.

ש. יהלום; לא כתוב בהודעה ראשונה. כתוב רק בהודעה שנייה.

א. שנייצר; אני רוצה לתרום מנסיוני. בתפקידי הקודם הייתי

היועצת המשפטית באגף המכס ומס ערך מוסף, ולפי

חוקי המס ישנו תהליך דומה. ישנה שומה שמוציא המנהל, ועל השומה ניתן

להגיש השגה בפני המנהל, ולאחר מכן ערעור לביה"מ המחוזי. בשלב של השומה,

שאני משווה אותו לאותה הודעה ולאותו שלב של הודעה ראשונית על גובה

הארנונה, אנחנו תמיד כתבנו שאם האדם רואה את עצמו נפגע מההחלטה, ניתן

להגיש השגה לפי סעיף זה וזה לחוק, תוך 30 יום או כמה שהחוק מתיר, וגם

ההחלטה בהשגה דבר דומה. המנהל מחליט לדחות את ההשגה, הוא אומר שאם האדם

רואה את עצמו נפגע הוא יכול להגיש ערעור לביה"מ המחוזי תוך המועד הקבוע

בחוק. למעשה האדם יודע את התהליך החוקי שעומד בפניו.

כאן היתה בעיה שהמכתב עצמו לא נראה כשהשגה, והשאלה שלי האם ניתנה איזה

שהיא הוראה לעירייה לומר לאותו אזרח שפנה: למרות שמכתבך איננו ממלא את

כל הפרטים, אנחנו רואים אותך כאילו הגשת השגה. -אותו סעיף 4 אומר, שאם

המנהל לא ישיב תוך 60 יום יחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, משמע

שבאופן אוטומטי המגיש זוכה. ופה אולי ישנה בעיה, כי הנציג במכתב הזה לא

נתן את כל הפרטים, ולא הגיש את כל הנתונים שהיה צריך להגיש על מנת

לגרום למנהל להגיע להחלטה הנכונה בהשגה. האם אין מקום לעשות איזה שהוא

הליך ביניים, לומר לו אנחנו רואים את המכתב שלך כהשגה, אבל דע לך

שחסרים הדברים המסוימים האלה והאלה, ולכן אנחנו לא נראה את עצמנו

כבולים ב-60 הימים האלה ואנחנו נוכל להאריך את המועד להחלטה?

ד. סמט; במקרה הזה של ועדת ערר, בתיקון בחוק ב-3 ב, אשר

נכנס במרץ 94/ כתוב שאין באמור בחוק זה כדי

להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה, שהמעשה

של המועצה של הרשות המקומית בהטלת ארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע

באי חוקיות, שלא כאמור בפסקאות 1-3 לסעיף קטן א. זאת אומרת שלא ניתנה

הודעת תשלום. בהודעת התשלום נאמר לאזרח שיש לו אפשרות להגיש השגה. זה

מוטעה, כי לא בכל מקרה זה כך, רק במקרים שהנכס לא מצוי באיזור. יש טעות

בציון סוג הנכס, גודלו והשימוש בו, הוא אינו מחזיק ואם הוא טוען למעשה

לא חוקי, מגיעה לי הנחה ולא נתתם לי, לא תהיה ועדת ערר. צריך להיות

בשלב הזה שמנהל הארנונה בוחן את הפנייה של האזרח, לעומת החוק.

י. הוכוולד; בהודעת התשלום שלחו הודעה, לאותו אדם שהוסיפו

לו 25 מ"ר. מדוע למטה לא יהיה כתוב: אם יש לך

השגה עליך להגישה תוך 60 יום למנהל הארנונה?



בתשלום שנשלח כל חודשיים כתוב מעבר להודעח שזכותו של חאזרח להגיש השגה,

וגם כתוב על איזה נושאים. על סוג הבניין, על השימוש, על שימוש השטח תוך

60 יום, וכתוב שעל ההחלטה של מנהל הארנונה הוא יכול לערער. זה כתוב

בטופס המקורי. במכתב שכותבים באמצע השנה, לא חוזרים על הדבר הזה, אלא

יכול להיות שנקבל את ההערה הזאת, שגם במכתב ששולחים לו הודעה על שינוי

מסויים שנכנס במסגרת ההשגה, של שימוש באיזור המס וכן הלאה, גם שם נוסיף

את ההערה הזאת. מה שכן עשינו, שלמעשה במכתב שבו דוחים את הפנייה אנחנו
מוסיפים
"עומדת לרשותך זכות ערר על החלטתי בפני ועדת ערר תוך 60 יום,

כתב הערר מופיע בחמישה עותקים כקבוע בחוק לשכות מקומיות". הפיסקה הזאת

מופיעה בכל מכתב תשובה, כתוצאה מהדבר הזה, וזה נכנס לתוך מסגרת הנוהל

הקבוע. כך שלמעשה האזרח יודע מראש, שיש לו זכות השגה. אני מוכן לקבל את

ההערה שגם במכתב שאנחנו שולחים על שינוי שטח באמצע השנה, גם שם נוסיף

את הדבר הזה. ברור שאנחנו לא יכולים לראות כל מכתב של אזרח כהשגה. משום

שאם הוא כותב שהמצב הכלכלי שלו איננו מרשה לו לעמוד בחיוב הארנונה, אני

לא יכול לראות את זה כהשגה. זה עובר לאגף הגבייה. רק שיש בתוך המכתב

איזה שהיא פיסקה, איזכור בנושאים האלה שקשורים בחוק, שימוש שטח, גודל,

אז אנחנו רואים זאת כשהשגה.

מנהל הארנונה הוא האחראי על כך שיעברו על המכתבים, וכל מכתב ומכתב שיש

לו איזה שהיא נגיעה לאחד הנושאים האלה הוא יראה כהשגה, כדי שיפעלו

בהתאם לנוהל הקיים.

ש. יהלום; אזרח שמשלם לא מקבל כל חודשיים הודעה?

י, הוכוולד; רק אם הוא בעל עסק הוא מקבל כל חודשיים. האזרח

מקבל את ההודעה בתחילת השנה.

ש. יהלום; מה הנוהלי איך מחליטים להגדיל את שטח הארנונה?

איך אתם מגיעים למסקנה?

י. הוכוולד; בדר"כ אנחנו עושים סקרים כוללניים. נניח שעשינו

סקר על כל העסקים בתל אביב יפו, יחד עם חברת

מדידות, עברנו מעסק לעסק ומדדנו בצורה מלאה את הכל, וכתוצאה מזה גילינו

פחות שטח או יותר והודענו.

ישנם מקרים שכתוצאה מאיפורמציה שמתקבלת, שלמעשה השטח הזה איננו נכון,

אז שולחים מודד שיבדוק, ואם הוא מגלה שהשטח לא נכון וצריך להגדיל

שולחים מכתב.

ש. יהלום; מדבריך לא יכול להיות שאדם יקבל הגדלת שטח בלי

שקודם היה מודד מוסמך?
י. הוכוולד
היום כל מדידה נעשית או ע"י אנשים מוסמכים של

העירייה עצמה, או ע"י חברת מדידות מוסמכת.

ש. יהלום; זאת אומרת שבמקרה שאנחנו דנים בו, ברור שהמודד

טעה.

י. הוכוולד; המודד הראשון טעה.



ש. יהלום; האם תעירו לאותו מודד שטעה?

י. הוכלוולד; יש צוות של מודדים של העירייה, שהם עובדים

קבועים, והדבר מובא לידיעתו. אם זאת חבית

מדידות שהעירייה נעזרת בה, אז אנחנו שולחים לו הודעה. לפעמים גם

מפסיקים את העבודה, אם מתברר שישנן טעויות, אבל בדר"כ הטעויות הן

בשיעור כל כך נמוך, שלמעשה בשלושה מטר אפשר לטעות, זו לא טעות ניכרת.

היו"ר ד, מגו; כשנגיע לסיכומים והחלטות של הוועדה נשתמש בלקח

שנלמד כאן, כפי שעיריית תל אביב תקנה נוכח

המימצאים של נציב תלונות הציבור. יכול להיות שנצטרך לאזכר שוב את מה

שנציבות תלונות הציבור מאזכרת ומדגישה את סעיף 5 לחוק לתיקון סדרי

המינהל. ולפי הצעתו של מזכיר הוועדה, בכל נושא של הארנונה אנחנו נטפל

בהיבט הכולל של הנושא, נבקש גם לשמוע את חוות דעתה של מבקרת המדינה, על

הקשר בין גובה הארנונה לבין השירותים של הרשויות המקומיות, ונמצא דרך

לשלב את הדיון בתלונה הזאת, גם אם היא נמצאה לא מוצדקת, לבין עיקרי

הדברים המופיעים בדו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי. הדו"ח הונח על

שולחן הכנסת ב-11.92, והוועדה תצטרך להתייחס -אליו ולהעמיק במימצאים

העיקריים.

הישיבה ננעלה נשעה 50;11

קוד המקור של הנתונים