ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 05/01/1994

פרידה מהיועץ המשפטי. עו"ד א' דמביץ. שפרש לגמלאות

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 150

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי. כ"ב בטבת התשנ"ד (5.1.1994). שעה 00;9
נכחו; חברי הוועדה
די תיכון - היו"ר

חי אורון

מי איתן

ר' זאבי

שי יהלום

י' לס

עי לנדאו

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת
מוזמנים
מבקרת המדינה גבי בי בן-פורת

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

אי יערי - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

אי גבעתי - מנהל ביקורת ראשי

י' כצנלסון - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

גבי חי רוזנבאום - ממונה על הדיווח במערכת הבטחון,

משרד מבקר המדינה

י' רוט - משרד מבקר המדינה

גבי עי גרינפלד - יועצת משפטית, רפא"ל

לי בריקמן - ממונה על הצעות מחיר ליצוא, רפא"ל

אי דמביץ - לשעבר היועץ המשפטי של הוועדה

גב' ר' מייקלסון

הרב אהרן דב מייקלסון

אי שניידר - יועצת משפטית

גבי ל' דנקר
מזכיר הוועדה
בי פרידנר
קצרנית
ח' אלטמן
סדר-היום
1. בקשה לחיסוי דו"חות של מבקר המדינה לפי סעיף

27(ב) לחוק מבקר המדינה;

2. פרידה מהיועץ המשפטי עו"ד א' דמביץ, שפרש

לגימלאות.

(עמודים 2 עד 7 סודיים)



פרידה מהיועץ המשפטי. עו"ד א' דמביץ. שפרש לגילמאות

היו"ר ד' תיכון;

גברתי מבקרת המדינה, חברי הכנסת, אדוני המזכיר, אדוני המנכ"ל, חברי

וידידי אליעזר דמביץ, גבי אנה שניידר, לבנה שמתארחת אצלנו, עובדי הכנסת,

אליעזר הולך, וזה יום עצוב לי. נכנסתי יחד אתו לכנסת, בעצם הוא מזכיר לי

שהוא נכנס לכנסת מספר ימים אחרי, אבל אז היה מקובל שעד שהכל מסתדר הדברים ארכו

כחודש, חודש-וחצי. היום העניינים מסתדרים תוך יום - -
חי אורון
היום זה לא מסתדר אף פעם.
היו"ר די תיכון
היום מתחילים לעבוד מיד, אבל אז היה מקובל שבוחרים ועדה זמנית של ועדת

הכספים, היא מתחילה לעבוד, ועניין הוועדות נדחה. כך היכרתי את אליעזר.

אמרתי אתמול, לפנים משורת-הדין, אחרי שהסתיימה הישיבה החגיגית של אליעזר,

שראיתי אותו במיטבו דווקא בוועדה לענייני ביקורת המדינה. הוא שאל אותי מדוע

-אני חושב ששם הוא היה במיטבו, ואמרתי לו: מילא, בוועדת הכספים היה לך יריב

שמשקלו משקל-נוצה, דן תיכון, יכולת צ'יק ציאק להכין חוות-דעת במקום והוא היה

מנוצח אוטומטית. אבל בוועדה לענייני ביקורת המדינה, כששאלו לעצתך היית צריך

להתמודד עם ענקי-המשפט במדינת-ישראל, עם דייר נבנצל, עם טוניק, עם מלץ, ועם

מבקרת המדינה הנוכחית. כאן אי-אפשר היה לבוא ולומר דברים שלא היו מתקבלים על

הדעת.

אני מוכרח לומר לך, אליעזר, שכאן היית גדול. בקלות האופיינית שלך העזת

לחלוק על גדולי המשפט וידך היתה על העליונה לעתים קרובות, לכן מבחינה מקצועית

נהניתי מחוות-הדעת שלך בוועדה לאורך הרבה הרבה שנים, כשאתה מתמודד בהצלחה,

לעתים משכנע, לעתים משוכנע, אבל האתגר המקצועי היה כאן. אני רוצה להזכיר

בהזדמנות הזאת את פרופסור דוד ליבאי שגם נחשב לאחד מענקי המשפט, לפחות בתחום

עריכת-הדין, ומבקרת המדינה הזאת שמי ישווה לה בכלל בתחום המשפט? כאן היתה

שעתך היפה.

אמרתי לך כבר שבעצם יש עוד גורם אחד שאף פעם לא מזכירים אותו, זאת אשתך,

שהרי עובד ברמתך עומד לרשותנו במשך 24 שעות, תמיד יכולנו לפנות לביתך, אשתך

היתה מרימה את הטלפון ובקול נעים היתה אומרת: אליעזר יצא, אליעזר יחזור, תקבל

תוך כמה דקות תשובה. היה נעים לדבר עם אשתך כאשה שסייעה לך, ובשקט. העברית?

- מי ישווה לה? העברית שלך ושל אשתך. כבר אמרתי שאני מחשיב אותך בתחום

העברית כמי שמצוי ברמה העליונה ביותר אבל התחום הגדול ביותר, שלא הוזכר אתמול,

מעט מאד יודעים, אנחנו הרי מכונה שפולטת כל היום חוקים. לפעמים כאשר אני בא

ביום שני ושומע את שמואל מכריז על כמות החוקים שמונחים על שולחן חברי הכנסת

לפני המליאה, אני שואל את עצמי באיזה מדינה לא מסודרת אנחנו חיים? שהרי אם כל

יום שני מניחים על שולחן הכנסת כמה עשרות חוקים, משמע שעשרות נושאים אינם

מוסדרים, חברי הכנסת מרבים לפלוט חוקים ולהניח חוקים. בתחום הזה אתה הגדול

מכולם. במה דברים אמורים? שהרי מי שחושב שדן תיכון הגיש או הניח חוק, צריך

לדעת שזה לא דן תיכון ולא אשתו של דן תיכון ולא חצי המזכירה שיש לו וגם לא

עשרה עורכי-דין שמנסים לסייע כי אם תנסה לקבל ממישהו הצעת חוק מבין עורכי-הדין

החברים שלך תראה שחצי שנה לא מספיקה להם. אבל כשאתה בא לאליעזר ומבקש בתחום

מסויים הצעת חוק, אתה מקבל את ההצעה כחלוף זמן קצר יחסית, ואתה לפעמים שואל את



עצמך: איך הוא עשה את זה בצורה כמעט מושלמת? איך הוא תפס את העניין כשהוא

כמעט לא שוחח אתך? הוא קיים עשרות התייעצויות עם כל מיני גורמים, ואתה באת את

המוצר המוכן.

אני יכול להעיד על אליעזר שהוא גדול המחוקקים בתחום הכלכלי במשך כ-13

שנים שהוא מכהן בכנסת הזאת, ואני יכול לומר שבין מבול החוקים שמוגשים, המעט

והאיכותי הם של חבר-הכנסת אליעזר דמביץ. זה פן שאף אחד לא יודע כיוון שזה לא

נרשם אף פעם לזכותו. ואיזה חוקים היו לנו? - מן המסובכים ביותר בתולדות

המדינה. מי מבין עד היום את החוק למיסוי בתנאי אינפלציה?
אי דמביץ
גם אני לא.
היו"ר די תיכון
אהבתי יותר מכל את מה שאמרת אתמול. שכשהחוק הוגש, ונציב מס-חכנסה, מר דב

נייגר, הציג אותו, אני יכול לומר לך בבטחון שהוא לא הבין אותו. מדוע אני

אומר את הדברים האלה? כיוון שזה חיה חוק ש- 99,9% מן העוסקים במיסוי לא הבינו

אותו, והשאלה שעמדה לנגד עינינו היתה האם הוועדה רשאית לאשר חוקים שאיש לא

יבין אותם, וברור מלכתחילה שלא ינהגו על-פיהם?

אני זוכר שהשאלה הערכית הזאת עלתה עד ראש-הממשלה כי ניקראנו לראש-הממשלה

-דאז, מנחם בגין, ואני שאלתי את השאלה האם חוק שאף אחד לא מבין אותו, כולל

מגישי ו, ראוי להיכלל בספר החוקים? כרגיל ידי היתה על התחתונה, הוא נכלל,

ואליעזר ניסה לעזור לנו בעניין הזה.

תמיד אזכור אותך, אליעזר, כנסך מעולה, כמגשר בין השקפות-עולם שונות

ומשונות, יודע למצוא את המלה ולקלוע למטרה באמצעות העברית, המלה הנכונה במקום

הנכון. כמעט שלא קרו לנו מקרים שניסחנו חוק ואחר-כך הצליחו להערים עלינו, מי

שהתנגד לחוק, באמצעות תיקוני נוסח כפי שאני רואה שנעשה לעתים קרובות במקרים

אחרים כשהמחוקק התכוון למשהו, אבל הפקידות לא כל-כך רצתה זאת, אז יצא חוק על-
יד, ואמרו לנו
אבל בחוק כתוב משהו אחר. אתה באת ואמרת: אם אנחנו התכוונו

למשהו, איך יצא בסוף חוק אחר? אז השיבו לנו: אבל החוק הוא חוק, הפרשנות לא

כל-כך חשובה, עד שהפכנו עובדה אחת לממשית, כך שלפחות דברי ההסבר, היום,

מתקבלים איכשהו כדברי הסבר לחוק.

אינני משפטן ומה שאני יכול לומר לך הוא שאני מסיר את כובעי, מרכין את

ראשי, אתה גדול במשפט, גדול ביחסי-אנוש, נעים היה לעבוד אתך, ולעולם לא נשכח

את התרומה שלך בשתי הוועדות אפילו בימים קשים כגון הקמת ועדת חקירה לניסוח

כתב-הסמכות כשניסו להערים עלינו ואתה ישבת, הארת את עינינו ואמרת: אל תיתנו

להם.
ר' זאבי
יש לי שאלה; אם הוא כל-כך טוב, מדוע אתה נותן לו ללכת?
היו"ר די תיכון
הוא לא שואל אותי.
ר' זאבי
נחזיק בו.



היו"ר די תיכון;

רשות הדיבור למבקרת המדינה.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

תודה רבה. אדוני יושב-הראש, מר דמביץ, הנוכחים כאן, התרשמתי מאד

מהאישיות הנעימה, נעימת-הסבר, מהשכל הטוב, מהיחסים היפים בין מר דמביץ לבין

חברי הוועדה, משיתוף-הפעולה ביניהם, ואני רוצה לציין בהזדמנות הזאת שלא כל אחד

זוכה שעם לכתו נשמעים דברי הלל ושבח כפי ששמענו אותם עכשיו מחבר-הכנסת דן

תיכון, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

אשרי האדם שעוזב במצב כזה, והוא עדיין, כנראה, במיטבו, כנראה תכניות

באמתחתו, נקווה שתצלח גם המשך דרכך ושתצליח בכל אשר תיפנה.

היו"ר די תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת עוזי לנדאו.
עי לנדאו
היות ועוסקים בחוקים ובמשפטים, אני מסתכל על ספר החוקים שאני מחזיק בידי,
שנקרא
,AUGUSTINE'S LAWSזה ספר חוקים ידוע מאד שהתפרסם לפני מספר שנים, לא

-יכולתי אלא להזדהות עם כל מלה שנאמרה שם, במיוחד בפרק 10, ששמו THE LAWYER IN

THE HOUSEשם מצוטט הנרי הששי שאומר: THE FIRST THING WE DO, LET'S KILL ALL

.THE LAWYERSכאשר אתה מסתכל על חלק מהגראפים או בעיקר על אחד הנתונים שהוסף,

הוא מראה שככל שמצבה הכלכלי של המדינה גבוה יותר, מספר- עורכי הדין פר בן-אדם

קטן מאד. ככל שהיא הולכת ומיתדרדרת מבחינה כלכלית - מספר עורכי-הדין עולה

פלאים. ללמדך מה השפעתם של עורכי-הדין על תיפקודה התקין של חברה
יי רוט
זאת אותה הוכחה כמו שמדיאטה משמינים.
עי לנדאו
רציתי לומר זאת רק כדי לקחת את מר דמביץ בבחינת יוצא-מן-הכלל שאיננו

מצביע על הכלל, גם אם אני מגזים במקצת, משום שבסך-הכל בלי עורכי-דין - אי-

אפשר, בלי חוקים - אי-אפשר, ובלי נהלים מסודרים - אי-אפשר. חשוב שעורכי-דין

ישתדלו למצוא דרך שבתוכה כולם יכולים לחיות בלי מריבות, גרירת כל הצדדים

להיתדיינויות ולמשפטים, ומה שיכולנו ללמוד כאן, לפחות מתנסיון שלי עם מר דמביץ

בוועדה הזאת, 8 שנים, 4 ראשונות, ועכשיו בקדנציה הזאת, שכן מזה שנה חמישית או

ששית אנחנו עובדים באותה ועדה, זה שהשכל הישר והסבר הנעים עם החוכמה המשפטית

הם דברים שעמדו לימיננו, וודאי היו מצביעים על גראפים הפוכים אילו מי שחיבר את

הספר הזה היה רוצה להתבסס על כל הנתונים ולא רק על חלקם.

אומרים שחן מקום על יושביו וחן אשה על בעלה. חינו של מר דמביץ היה על

דיוני הוועדה הזאת, על מעשיה, על החוקים והסדרים, ועל הנהלים הנכונים שלפיהם

היא עבדה.

אני רוצה שכאשר אתה הולך מכאן לפחות תדע שאני אומר את הדברים האלה שהם לא

רק דעתי הפרטית. אני חושב שכל חברי הוועדה שעבדו אתך כל השנים יאמרו לך את

אותם דברים. אין אומרים שיבחו של אדם בפניו, אומרים קצת שיבחו של אדם בפניו,



ולא שיבחו שלא בפניו. מה שאני אומר זה רק אפס קצהו ומקצת מקצתו של מה שאתה

ראוי לו. משכורת לא תמיד יש כאן, אבל הערכה והכרת-תודה ודאי שכאשר תצא - -

היוייר די תיכון;

אל תדבר על משכורת.

עי לנדאו;

חשוב שאדם ידע שמכירים את ערך עבודתו, את השיבותה ואת מומחיותה. בסך הכל

זה מסוג הדברים שאדם אוסף בחייו, וחשוב שמר דמביץ ידע זאת.

עומדת להצטרף אלינו גבי שניידר

אי דמביץ;

הצטרפה.

עי לנדאו;

אלה הן נעלים גדולות מאד שאת צריכה להיכנס לתוכן; זה לא סיפור פשוט.

לנו, בוועדה, יש יועץ משפטי חדש, אחר, ולצורך העבודה שלנו אנחנו רוצים

-לדעת אם אנחנו מדברים על איזושהי מהפכה בעבודה המשפטית, או אנחנו מדברים על

מישהו שמוסיף עלינו אותן גזירות של העבר? אנחנו בסך הכל עושים ליועץ המשפטי

צרות, תובעים ממנו דברים, והוא צריך לשמוע אותנו ולהחליט אם גזירותיו הולכות

בדרך נכונה ונוהלים מתוקנים כיוון שלעבודת חבר הכנסת זה דבר חשוב מאד.

אני רוצה לברך אותך, גבי שניידר, כמי שהיא חדשה ממש, ומאחל לעצמנו

שתתחדשנה הגזירות של מר דמביץ עלינו.

אני מאחל למר דמביץ הצלחה בדרכו החדשה, הצלחה לגבי שניידר בעבודתה אתנו,

ולשניכם ברכות מעומק הלב.

היו"ר די תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת רחבעם זאבי.

ר' זאבי;

היה סכסוך קשה מאד בין יושבי גן-עדן ויושבי הגיהנום; יש להם גדר משותפת.

הם באו לערכאות אצל בורא-עולם, הקדוש-ברוך-הוא, כאשר היה לאנשי גן-עדן כייס

הזק מאד. הם הולכים לישון בזמן, מקפידים על כיבוי אורות בזמן, הם לא זורקים

אשפה על השכנים, אינם מרעישים, וכוי, וכוי, וכוי. הציגו את הכייס, ובכל זאת

הפסידו. מדוע? כי לא היה ביניהם אפילו לא עורך-דין אחד.

אחרי מאה-ועשרים, דמביץ, אנשי גן-עדן לא יפסידו יותר.

עי לנדאו;

עורך-דין הגון מפסיד לפעמים.



היו"ר די תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים אורון,

ח' אורון;

כבר נפרדתי מאליעזר אתמול, בוועדת הכספים, יש לי גם קושי וגם אי-רצון

למחזר את מה שאמרתי אתמול, אבל ברצוני להוסיף דבר אחד. אני רואה את עצמי כאחד

מחברי הכנסת שיש לו קושי מהותי עם ראש אדבוקט', עם ראש של עורך-דין. לא אחת
אמרתי לאליעזר
קודם כל נדבר לעניין, ואחר-כך נראה איך זה מסתדר עם הנוהלים

והתקנות - - -
מבקרת המדינה מי בן-פורת
זאת, אגב, גישה לא רעה.
חי אורון
גם אני חושב כך. מכל מקום הבוקר ישבתי בוועדת האתיקה כאשר אני מוקף

בשני עורכי-דין פורמלים ובעוד אחד שעולה עליהם והוא לא פורמלי, עם חברי-הכנסת

דן מרידור, אלי גולדשמידט, יצחק לוי, וכל רגע ביקשתי מהם להפסיק כדי לבדוק מה

אנחנו רוצים, ואחר-כך נראה איך זה מסתדר.

הקושי הזה כמעט לא היה לי עם אליעזר. מבחינתי לפחות הוא דוגמא של משפטן

מבריק, על-כך כבר נאמר גם היום וגם אתמול, שתרם תרומה שאין לה תחליף לעבודת

הוועדות שבהן לפחות הייתי נוכח, אבל בסופו-של-דבר השכל הישר הוא זה שהינחה

אותו, והוא לא היה שבוי, גם כאשר הוא נתן לנו עצות וגם כאשר הוא הזהיר אותנו

בפני תקלות, כן חשוף לבג"ץ, לא חשוף לבג"ץ, יש סכנה שיקרה כך, אין סכנה שיקרה

כך. הוא שם בפנינו גדר, אבל הגדר העיקרית היתה השכל הישר, הלב המבין, ואם

ירבו עורכי-דין מהסוג הזה אולי גם העקומה של חבר-הכנסת עוזי לנדאו תראה קצת

שונה.

אני חוזר עוד פעם ואומר: הרבה תודות, אנחנו נפרדים מידיד, לא רק מחבר

לעבודה, קודם כל, לפחות להרגשתי, מידיד, ואני מקווה ובטוח, כבר יש לגבי זה

תכניות, שזאת פרידה חלקית. אנחנו נראה את אליעזר מסתובב בינינו ועוזר לנו,

הפעם על-פי בחירתו, במינון שהוא יחליט עליו, ואני בטוח שהוא יוסיף לעבודת

הכנסת ולעבודת חבריה. תודה רבה.
היו"ר די תיכון
תודה לך. רשות הדיבור להבר-הכנסת מיכאל איתן.
מי איתן
הגעתי לכאן למרות שאני לא חבר פעיל בוועדה אך ורק משום שבאמת רציתי

להיפרד מאליעזר. אני נפרד ממנו גם כשכן, שכן ההדרים שלנו היו סמוכים, בילינו

הרבה מאד שעות, לאחר שעות העבודה, בשיהות, התייעצויות, ובעניינים שקשורים

לעבודה ושאינם קשורים לה. אני מרגיש תחושה של אובדן, כאילו אני אישית מפסיד

משהו, אני מאבד שכן, יועץ, ואמרתי כבר שחלק מההישגים של כולנו, אנהנו הרבה

פעמים מקבלים כותרות ושבחים על מה שהיועצים עושים עבורנו. ברגעים כאלה צריך

לומר את האמת. הרבה פעמים אנחנו מקבלים דברי-שבח, אבל בפועל אנחנו בסך-הכל

הבאנו דברים מפי היועצים המשפטיים או היועצים האחרים שעזרו, עבדו, ועשו.



שאלתי את אליעזר האם לא מתסכל לשבת כל הזמן מאחורי הקלעים, להיות פאסיבי,

ורק באמצעות חברי הכנסת לבוא לידי ביטוי בסופו-של-דבר? הוא הסביר לי שהרבה

פעמים כאשר הוא קורא את הדברים, יודע מאיפה הם יצאו ולאן הם הגיעו, הוא שמח

בחלקו, שמח בתיקונו של עולם, ובהחלט היה לו חלק גדול בזה הרבה פעמים.

אני עוד פעם אומר שאני מרגיש שאני אישית מאבד גם שכן גם יועץ וגם חבר,

אולי.

אני מקווה מאד ומאחל לאנה שניידר שאכן תיכנס לנעליו של אליעזר. כל אדם

וסגנונו, כל אדם ונקודות היתרון שלו, אבל אני מבטיה לך דבר אחד, שלא נתבע ממך

להיות בדיוק כמו אליעזר, אלא לעבוד בסגנונך, בכוחך, ונשתדל, בימים הראשונים

ובמשך הבלי הקליטה לסייע לך בדיוק כמו שאליעזר סייע לי בחבלי-הקליטה בוועדת

הכספים. אני יכול לספר היום שכאשר הגעתי לוועדת הכספים, אחרי, נדמה לי 3-4

ישיבות, באתי לאליעזר כשכן ואמרתי לו: תשמע, אני מתכוון לעזוב את הוועדה. הוא
שאל אותי מדוע, ואמרתי לו
יש כאן דברים רציניים מאד, אני לא כלכלן בהשכלתי,

אינני רואה-חשבון, ואני חושש מהאחריות להיכנס לדברים כל-כך מסובכים וכל-כך
קשים. אז הוא אמר לי
אתה יודע מה? - תחכה חודשיים-שלושה, ותחליט אחר-כך.

זאת היתה הצעה טובה, ועד היום אני בזכותו חבר ועדת הכספים.
היו"ר די תיכון
תודה. רשות הדיבור למזכיר הכנסת, מר שמואל יעקבסון.
שי יעקבסון
אני צריך לנהוג כבקציר-העומר כיוון שאתמול כבר אמרתי דברים טובים על

אליעזר, עובדה שהוא זכר אותם עד הבוקר, ואני אמשיך במסיבות-פרידה אתו ועם בני-

ביתו בשבוע הבא.

אני רוצה רק לומר בהזדמנות הזאת שהסגנון הוא האיש או האיש הוא הסגנון.

לא דבק באליעזר כל רבב שהוא בכנסת הזאת. מעולם לא בא מפיו או ממנו ביטוי של

רוגזה או העלבה או אפילו ביטוי של קינאה. הוא הקרין תמיד שלווה, שקט, ורוגע.

אני מקווה שעוד יהנו ממנו ויתברכו בו רבים.

בהצלחה, אליעזר, נמשיך לברך זה את זה בשבוע הבא.
היו"ר די תיכון
תודה. רשות הדיבור לגבי אנה שניידר.
אי שניידר
את מה שהיה לי לומר אמרתי כבר אתמול, וכפי שנאמר כאן, למחזר זה דבר קצת

קשה אבל דבר אחד אני מוכרחה לציין וזאת הדרך האנושית שבה מר דמביץ הכניס אותי,

בתקופת החפיפה, בחודש האחרון, לעבודה. לאור כל מה שנאמר כאן ברור לכם שאני די

חרדה, אבל אני מקווה שבעזרת חברי שתי הוועדות שהוטלו עלי ובעזרתו של מר דמביץ

הלאה, הוא הבטיח לי שדלתו תמיד תהיה פתוחה בפני ואני תמיד אוכל להיוועץ בו,

שלפחות במעט אני אצליח להשתוות אליו.

כל מה שנותר לי הוא רק להודות שוב למר דמביץ על החודש היפה שבילינו יחד

באותו חדר, בדרך חפיפה יוצאת-מן-הכלל, שבאמת ראויה לכל תודה והערכה.
היו"ר די תיכון
תודה. אליעזר, בבקשה.
אי דמביץ
כבוד היושב-ראש, כבוד מבקרת המדינה, קרובי היקרים הרב אהרון דב מייקלסון

הנקרא על-שם אבי, אשתו רונה, כמובן שהתודח מובנת מאליה, אבל היא צריכה להאמר.

הדברים שנאמרו, גם אם תוריד מהם כמה אחוזים על-השבון מיטב השיר, עדיין נשאר

בהם כל-כך הרבה שיש בהם כדי למלא את הלב, ועל כל זה תודה. זה ארוע גדול

בשבילי.

נכון אמר חבר-הכנסת לנדאו את מה שאמר על עורכי-הדין. אני נזכר שפעם

שוחחתי עם נשיא בית-המשפט העליון לשעבר על עבודתו של הנסך כאשר הייתי במשרד

המשפטים, והוא ניסח את המימצא של השיחה שלנו בצורה פשוטה. ככל שאתם, הנסחים,

עושים את עבודתכם יותר טוב - כן לנו, השופטים, נשארת פחות עבודה. כיוצא בזה

אמרתי אתמול גם בוועדת הכספים, ואני חושב שמותר לומר זאת גם כאן, שככל

שהעוסקים במלאכה, בכנסת, נזקקים וגם מקשיבים ליועצים במומחיות של כל אחד ואחד

מהם, בעיקר בשדה הכלכלה, יש פחות בעיות למשפטנים, והכל מסתדר בצורה אחרת, אולי

עם קצת פחות חידודים ופחות פניות חדות וכואבות. יחד עם זה תפקידנו כיועצים

משפטיים בכנסת הוא לעזור לחברי הכנסת איש איש מזוויתו להגיע להחלטה עד כמה

שאפשר מוסמכת, אבל בכל אופן החלטה שתהיה בת-פועל אפילו - - -

מי איתן;

אפילו כשהיא עבודה בעינים.
-אי דמביץ
מי שזוכר את העבודה בעינים באותן הסתייגויות בחוק ההסדרים יודע למה

מתכוון חבר-הכנסת מיכאל איתן.

אישית כמובן שאתם יודעים ואתם עדי שבמשך כל השנים האלה הייתי מוקף כאן

בידידים, הן בלשכה המשפטית הן בוועדות הן באנשים שפוקדים את הוועדות דרך קבע

או דרך ארעי, ואני חושב שמותר לומר בהקשר זה שמעולם לא הרגשתי, אדוני הי ושב-

ראש, שאני מתמודד עם מבקרי המדינה בעבר או בהווה. אני חושב שתמיד היתה שיחה

שהיתה מכוונת למטרה אחת, אפילו אפשר לומר גם מנקודת-מוצא אחת, כך שאינני זוכר

שחלקתי ממש על גדולים אלה. אבל כמובן יש פה ושם גם מקרים בהם אדם צריך לעמוד
על שלו ולומר
רבותי, לא כך, בשים לב לכך שיש הוראות אחרות, הוראות נוגדות

שאנחנו לא רוצים לפגוע בהן.

נכון אמר היושב-ראש, כשהוא אמר שכמעט לא היו כשלונות, אני זוכר בצורה

מובלטת את הנסיונות שלנו בשטח הארנונות, ואני אומר: שלנו, כיוון שזאת היתה

פעולה שהיתה אמורה להיות מכוונת הן על-ידי חבר-הכנסת דן תיכון והן על-ידי

היועץ המשפטי אליעזר דמביץ, אבל המשרדים בסופו-של-דבר ניצחו אותנו. אמנם לא

בקלות, ואם מותר אני אכניס עניין מקצועי יותר. היתה מהפכה בשטח הארנונות כאשר

עד שנה מסויימת אמרו שיהיה מקסימום לארנונות, ומשנה מסויימת גזרו, ואי-אפשר

היה למנוע זאת, שיהיה מינימום לארנונות. ברגע שקבעו את הדבר הזה כל אנשי

המקסימום, שחשבו שהמקסימום לא הופעל בצורה נכונה, - בעצם השטיח נשמט מתחת

לרגליהם.

דבר אחד אני יכול לומר, ואני חושב שלא אמרתי אותו אתמול, באזני כולכם

ובאזני הגב' אנה שניידר. יש לפעמים, זה ספורט לאומי עכשיו, לדבר על הכנסת, על

חברי הכנסת, על הרמה, וכל מיני רימוזים שלדעתי אינם הוגנים. מי שעובר מחבר

לחבר ומי שמכיר את חברי הכנסת מוצא אותם מנוסים בכל מיני שטחים, לא רק אלה

שאתה יודע, לדוגמא, אתה יודע שחבר-הכנסת זאבי היה אלוף, את זה אתה יודע, אבל

יש דברים שאתה לא יודע עליו. לכל אחד יש כל-כך הרבה פינות יפות שאתה משתומם

מאין זה בא? הנסיון האישי של כל אחד, והנסיון הקולקטיבי של כולם יחד הוא הרבה



יותר ממה שנראת על-פני השטח, על-כן אמרתי לא פעם שכאשר אני מדבר עם חבר הכנסת

אני יודע שהוא מייצג את נסיונו האישי ואת החלק המאה-ועשרים של הנסיון

הקולקטיבי של כל החברים. אנא לא נזלזל בהם. אנא ב-א' ואנה ב-ה' לא נזלזל

בנסיון הזה שהוא נסיון יקר, הוא נסיון להתהדש, והוא נסיון תראוי לכבוד, וכבוד

רב.

רבותי, תודה רבה.
היו"ר די תיכון
אסיים בסיפור קטן. פעם נתבקשתי להופיע בתכנית שעסקה בפרשת-השבוע. הייתי

צריך לדבר על פרשת השבוע בטלוויזיה כעשר דקות על נושא שלא בדיוק הכי קרוב אלי.

הפרשה היתה פרשת תרומה - - -

ע' לנדאו;

כל שבוע יש פרשה אחרת.

היו"ר די תיכון;

מכל מקום הייתי צריך לדבר בטלוויזיה על פרשת השבוע ובשבילי זה לא היה קל.

הלכתי לאליעזר, יחד אספנו חומר, כל המערכת המשפטית של משרד המשפטים הועמדה

לרשותנו, הייתי מבריק בטלוויזיה, ניתחתי את הדברים בניתוחים מודרניים,- וכולם

_שאלו אותי איך הדרתי לתוך הנושא הזה? אליעזר הכין לי דף, למדתי אותו בעל-פה,

וקיבלתי אות-הצטיינות על מה שאמרתי. מה אני רוצה לומר בדברי אלה? שמעבר

ליחסים שקיימים כאן בין משפטנים לחברי הכנסת יש הרבה פכים קטנים ביחסי היום-

יום, מעבר לבעיות שנוגעות לכנסת, לוועדת הכספים או לוועדה לענייני ביקורת

המדינה.

בתקופתו של אליעזר, במקום הזה, בזה החדר, הוקמה ועדת חקירה ציבורית - -

מי איתן;

עניין הבנקים.

היו"ר די תיכון;

- - כאשר לאליעזר היה חלק גדול בהתוויית אותה דרך ארוכה שנמשכה שנים.

מדוע אני מספר זאת גברתי מבקרת המדינה? כיוון שבשבוע הבא ייגזר פסק-הדין של

הבנקאים, ואז אני מקווה שהמעגל יסגר, אינני יודע, שכן כל פעם שסגרו את העסק -

הוא נפתח מחדש. היועץ המשפטי סגר את העסק ובכל זאת היא נפתח בבג"ץ, היה

משפט, ועכשיו אומרים שהוא יסגר, ואולי לא. אני כמעט בטוח שלא.

אליעזר, לחיים! אני מרים כוסית ומאחל הרבה הבריאות לך ולמשפהתך.

לחיים!

תם ולא נשלם.

(הישיבה הסתיימה בשעה 15;10)

קוד המקור של הנתונים