ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 20/12/1993

מס-הכנסה מחברות בפירוק עמוד 37 בדו"ח 43 של מבקר המדינה - המשך דיון ומעקב; מס הכנסה בענף המוניות עמוד 67 בדו"ח מס' 43 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 145

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. ו' בטבת התשנ"ד (20 בדצמבר 1993). שעה 13:10

נכחו; חברי הוועדה; די תיכון - היו"ר

ש' יהלום

די מגן
מוזמנים
י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

די לוי - נציב מס-הכנסה

חי דוקלר - סגן נציב מס-הכנסה

אי דווידסון - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי שי הר-גיל - ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה

שי רצון - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

אי ברזילאי - הלשכה המשפטית, האוצר

י' צוריאלי - המישנה לאפוטרופוס הכללי, משרד

המשפטים

גבי עי וייס - יועצת משפטית, משרד התחבורה

אי לנגר - עוזר המפקח על התעבורה, משרד התחבורה

י' איתן - משרד הכלכלה והתכנון
מזכיר הוועדה
בי פרידנר
קצרנית
חי אלטמן
סדר-היום
1. מס-הכנסה מחברות בפירוק -

עמוד 37 בדו"ח 43 של מבקר המדינה - המשך דיון

ומעקב;

2. מס-הכנסה בענף המוניות -

עמוד 67 בדו"ח מסי 43 של מבקר המדינה.



מס-הכנסה מחברות בפירוק

עמוד 37 בדו"ח 43 של מבקר המדינה - המשך דיון ומעקב
היו"ר די תיכון
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. רשות הדיבור למר דוקלר שירענן את זכרוננו.
חי דוקלר
נערך דיון בוועדה לפני כחודש וחצי-חודשיים שבו סקרתי את היערכות האגף,

כולל הקמת ועדה וביצוע המלצותיה, ואכן נתבקשתי להעביר לוועדה דיווח עד סוף

חודש דצמבר. נציב מס-הכנסה החדש שנכנס לעובי הקורה ואנכי קיימנו מספר

דיונים, לרבות קבלת החלטות רק בימים האחרונים, במסגרתן אנחנו אמורים לפעול
במישורים הבאים
א. הקמת יחידה, במסגרת הנציבות, שעיקר טיפולה יהיה בתחום

הזה והיא תיתן יעוץ מקצועי-משפטי ואכיפתי לכל החברות שבפירוק עוד לפני שהן

מגיעות לשלבי פירוק. החוכמה היא לאתר את הבעיה בטרם הגוף הזה הופך להיות גוף

מת.

ב. בנוסף למחלקה שתוקם, או היחידה שתוקם במסגרת הנציבות, יוקם תא מיוחד

לכל פקיד שומה, באחריות סגן פקיד שומה, שירכז את הטיפול בתיאום עם אותה יחידה

לגבי התיקים שבתחום שיפוטו, כאשר הדגש מושם הן על תיקים שכבר נמצאים בפירוק,

והן באיתור המחלה בטרם הגיעה החברה לפירוק.

ג. איתור החברות שמועמדות להגיע, לצערנו, לשלב הזה, על-ידי עיבודים

כאלה או אחרים ביחידת המחשב, כאשר הסממנים הם: פיגור בתשלומים, פיגור בהעברת

ניכויים וכוי, על-מנת שנצליח לטפל בהן כאשר הן עוד חיות ומהוות גופים פעילים.

שלושת האמצעים האלה, בכל מה שקשור להקמת היחידה הנציבותית, לגבי הקמת

התא המשרדי בכל משרד, וההיערכות המחשבית על-מנת לגלות את הבעיות האלה בטרם עת,

אמורים, לדעתנו, לתת פתרון טוב יותר ובזמן אמיתי לעומת המצב שקיים עד כה.
היו"ר די תיכון
סגן נציב לענייני גביה אמר לי פעם שיש מודד מעניין מאד שעל-פיו אפשר לאתר

חברה שמסתבכת. דבר ראשון היא מפסיקה לשלם מיקדמות, ביטוח לאומי, ושכר-דירה.

אלה שלושה מרכיבים גמישים מאד, ועד שתופסים אותם אורך זמן. האם זה נכון?
חי דוקלר
אינני יודע למי כבודו מרמז, על-כל-פנים המועדים לטיפול שלנו בחייבים

קבועים בחוק ואנחנו פועלים במסגרת לוח-הזמנים - - -
היו"ר ד' תיכון
הוא אמר לי עוד, ואני הסכמתי אתו, שהוא יכול לאבחן את העניין הזה בבירור

כמעט מיד ולשים את המפעל על הכוונת כי הוא רואה שיש פיגורים, הוא התעניין אם

המפעל משלם שכר-דירה, ואם הוא מעביר את הניכויים לביטוח הלאומי. אם מתברר

שלא, ואת זה למדתי ממך, שכן אתה צריך להבין שההשכלה שלי בגביה נמוכה, יחסית,

מזאת שלך, העניין אומר דרשני. למה אתה מפחד לומר לי שאכן לימדת אותי זאת? -

כיוון שאז אני אשאל אותך האם יתכן שהסתבכנו כל-כך במקרה הגדול ההוא?



חי דוקלר;

אינני יודע למה כבודו מרמז, אבל אני לא חושב שאפשר לגזור גזירה שווה לגבי

כל התיקים או כל החייבים. לפעמים יש מצב, אנחנו מכירים אותו וגם היושב-ראש

מכיר אותו, שאם חברה נקלעת לקשיים לא צריך, מיד, להתחיל עם כל האייטמים

העומדים לרשותנו אלא צריך לתת לה אפשרות להסדר תשלומים כזה או אחר מבלי

להתייחס קונקרטית לחברה כזאת או אחרת. לכן אני חושב שדווקא בתחומים האלה צריך

להפעיל שיקול-דעת ולא לעבוד בצורה סכמטית.
היו"ר די תיכון
זה לא עומד בסתירה למה שאמרתי. מה הבעיה שבאה לכלל ביטוי בדו"ח? שכאשר

מאתרים את העניין - הוא כבר בבחינת פוסט-מורטם, אז מה ניתן לעשות אז? תמיד

אתה נדפק.

אנחנו אומרים שאותו סגן, שהיה לו נסיון יותר גדול מאשר לחבר-הכנסת דן

תיכון, אמר את הדברים האלה שמצאו חן בעיני מאד אז.

אני מברך את נציב מס-הכנסה החדש, מר דורון לוי, על הופעתו הראשונה בוועדה

לענייני ביקורת המדינה, ומעביר אליו את רשות הדיבור.

די לוי;

אני רוצה להוסיף מספר דברים גם בקשר לזמן של האגף המטפל בעניין, וגם לדרך

הטיפול. נכון, בהחלט, שבכל מה שקשור לחברות בפירוק, צריך לטפל בסוגיה הזאת

הרבה לפני שהן נכנסות לפירוק, וכך גם צריך להבחין בין השניים; בין פירוק

מרצון, ובין פירוק על-ידי בית-המשפט.

פירוק מרצון, בחלק מסויים, אני לא אומר שבכל המקרים, הוא חלק מתכנון מעשי

ובעניין הזה אין לי שום ספק בכך שמדובר בטיפול רגיל, שומתי, שאין לו כל קשר

ליחידה מיוחדת שצריכה להיות מוקמת בקשר אליו. הבעיה מתמקדת בתיקים של חברות

בפירוק על-ידי בית-המשפט שכן במקרים כאלה, כאשר מדובר בפירוק שנעשה על-ידי צו

של בית-המשפט, מבחינתנו מדובר בשלב כפי שהיושב-ראש כבר אמר, ובצדק, שהוא כבר

מאוחר מדי והסיכוי שנוכל לשים יד על כסף כלשהו או על חוב כלשהו הולך ופוחת.

הוקמה ועדה כמצוות דו"ח מבקר המדינה, היא קיבלה כתב-מינוי שנושא אותו
אופי וכותרתו היא
דו"ח הוועדה לטיפול בכינוסים, פירוקים, פשיטות רגל, וקשיי

גביה. הדגש, לדעתנו, צריך להיות מושם על קשיי גביה, דהיינו איתור וטיפול בשלב

מוקדם ככל שניתן של אותם נישומים קשיי גביה. לשם כך לא די שנסתובב בין בתי-

המשפט אלא שנבצע פעולות מקדימות שתאפשרנה לנו זיהוי מהיר ככל שניתן כאשר אותם

נישומים קשיי גביה נמצאים בטיפול. אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר היום היא שבכל

מקרה כזה מוקדמת חברה חדשה, קשה מאד לחפש את החברה הישנה ולנסות לגבות ממנה

כספים, לכן הטיפול הרבה יותר מורכב.

הרחבנו את הדיונים עד שהגענו למסקנה להקים את אותה יחידה כפי שמר דוקלר

ציין.

אני מקווה מאד שעכשיו, בשלבי הבניה, אלה גם ההנחיות שאנחנו ניתן לעוסקים

במלאכה, שהמודל שיאפשר לזהות מהר ככל שניתן את אותם קשיי גביה יעבוד כפי

שצריך. יש לנו מחשב יעיל כדי לאתר, בגבולות זמן סבירים, פיגורים בתשלום,

ולפחות נוכל לדעת לגבי קבוצה של נישומים שאכן קיימת לגביהם בעיה.

אני מסכים עם מר דוקלר שצריך להפריד בין הידיעה, שהיא השלב הראשון, ובין

הפעולה שנעשית בשלב המאוחר יותר. בשלב הידיעה אין לי צל של ספק שאפשר וצריך,



בשלבים מוקדמים ככל שניתן, להגיע למצב שלפחות נדע מי לא שילם. דרך הטיפול -

זה כבר עניין אחר לחלוטין. אני מניח שהיחידה שתיבנה לפי אותם קריטריונים

שקבענו, תוכל לתת פתרון כולל לפחות בשלב של זיהוי הבעיה, אם לא במובן הפתרון.

היו"ר די תיכון;

נתכנס שוב ב-1 בינואר, כלומר בעוד חודש וחצי בערך, ואני רוצה שאז תתייחס

גם לשאלות שלי שנשאלו בפתח הדיון לגבי סכומי החובות והפיגורים, שכן נדמה לי

שאם תראו את הסכומים - תבינו את חשיבות העניין. אתה בעצמך אמרת שרק מעניין

אחד שעסקתם בו - קיבלתם חצי מיליון שקלים. האם התקדמתם בנושא הזה והאם אתם

יכולים לספק את יצר המציצנות שלנו?
חי דוקלר
יש עוד רוברות שנמצאות בתהליך של פעילות על-פי אותו סעיף שאמור להוציא

כספים מגופים מתים. יש עוד מספר חברות שהן בעבודה עכשיו. התהליך הוא תהליך

מורכב, לא פשוט, אבל אנחנו בפירוש שמים עליו את הדגש, והקמת היחידה הזאת תעזור

במציאת חברות בפעילות בתדירות יותר גבוהה.
היו"ר ד' תיכון
מהי המשמעות של הקמת היחידה?

חי דוקלר;

מאיזו בחינה?

הי וייר די תיכון;

מתי היא קמה? יש מי שכבר עומד בראשה? היא מצוותת?

די לוי;

אתמול התקבלה, באופן סופי, ההחלטה על הקמתה.

היו"ר ד' תיכון;

תודה. נעבור לסעיף הבא שעל סדר-יומנו -



מס הכנסה בענף המוניות

עמוד 67 בדו"ח מס' 43 של מבקר המדינה

היו"ר די תיכון;

רשות הדיבור למר שלמה רצון, נציג משרד מבקר המדינה.
שי רצון
"מס הכנסה בענף המוניות. לענף המוניות אופי ייחודי, בעיקר בגלל העובדה

שבמקרים רבים מפוצלת ההכנסה ממונית אחת, בהרכבים שונים, המשתנים תכופות, בין

בעל הרשיון מטעם משרד התחבורה להפעלת מונית (שלא תמיד הוא גם בעל הרכב), לבין

בעלי הרכב, יחיד או שותפים, ולבין נהגים (המכונים "שכירים", אך הם בדרך כלל

נישומים עצמאי ים).

בדצמבר 1992 היה מספר בעלי הרשיונות להפעלת מונית, מטעם משרד התחבורה, כ-

9,150. במועד זה נוהלו במשרדי השומה 15.400 תיקים לנישומים עצמאיים שסווגו

לענף המוניות.

בשנים האחרונות חקדישה הנציבות תשומת לב מיוחדת לטיפול בענף המוניות.

היא ערכה מבצעים של ביקורות ניהול חשבונות ושל עריכת שומות בכל הארץ, וריכזה

את התיקים של הנישומים בענף המוניות מכל גוש דן בשני משרדי שומה.
איסוף מידע והשימוש בו
מקור המידע העיקרי העומד לרשות הנציבות על

נישומים בענף המוניות הוא משרד התחבורה. רישום המונית במשרד התחבורה נעשה על

שמו של בעל הרשיון להפעלת המונית, מכאן שהמידע ממקור זה מתייחס רק לבעלי רשיון

ההפעלה ולא לאחרים שיש להם הכנסות מהפעלת המונית: בעלים, שותפים ונהגים.

משרד מבקר המדינה העלה כי לא נעשה די לאיסוף מידע על האחרים בענף שאינם

בעלי רשיון להפעלה. בדו"חות ביקורת על ניהול חשבונות במוניות, שערך משרד

השומה בבאר-שבע, היו פרטים על 25 נישומים בכוח. משרד מבקר המדינה העלה כי

לגבי ארבעה מתוכם לא נערך בירור, אם יש צורך בפתיחת תיקים לנישומים בכוח

נוספים, שיש להם הכנסות מהמונית. עוד העלה, כי כאשר במהלך הדיונים עם נישומים

בענף המוניות לעריכת שומות הוזכרו במהלך הדיון אנשים נוספים, שנהנו מהכנסות

מאותן מוניות לא הקפידו מפקחי מס הכנסה לקבל פרטים על אותם נישומים בכוח.
תדריכים
א. המהלקה הכלכלית של הנציבות הכינה תדריכים ובהם נתונים על

הכנסות בענף המוניות שנועדו לשמש כלים למפקחים. משרד מבקר המדינה העלה כי

בתדריכים אין התייחסות למרכיבי חכנסות חשובים בענף זה: ההכנסות ההוניות

הנובעות ממכירת רשיון הפעלה למונית וההכנסות מהשכרתו.

ב. בסוף 1989 ביררה המחלקה הכלכלית כי דמי השכירות הממוצעים לחודש היו

450 דולר ב-1986, ו-650 דולר ב-1988, בעוד שלפי דיווחי הנישומים הם היו
בממוצע
200 ו-295 דולר, בהתאמה. כך גם לגבי מחיר רשיון הפעלה, שעל פי הבירור

של המהלקה נע בשנים 1986-1988 בין 30.000 ל-45.000 דולר, ואילו על פי דיווחי

הנישומים - 25.000 דולר, בממוצע.

המידע שריכזה המחלקה הועבר רק למשרד השומה שהזמין את הבדיקה.
עריכת שומות
א. בביקורות של שלטונות מס הכנסה על ניהול החשבונות בענף

המוניות נתגלה אי-רישום תקבולים בשכיחות גבוהה בהשוואה לענפים אחרים: אם

מביאים בחשבון את כל מימצאי ביקורת ניהול חשבונות לסוגיהם (כולל העדר קופה

רושמת ואי-ניהול פנקסים) בתקופה 1.1.1992 - 31.10.1992, לגבי 19% נתגלה אי

רישום תקבולים וזאת לעומת ממוצע של 7% בכל הענפים.

ב. הנציבות קבעה שיש לשלב בתכנית של עבודת השומה תיקים של נישומים (מכל

ענפי הכלכלה) שנתפסו באי-רישום תקבולים בשנה שבה הם נתפסו: אם נישום נתפס

פעמיים באי-רישום תקבול, יש לערוך שומות באופן מיידי.

במסגרת הביקורת במשרדי השומה באר-שבע ותל-אביב 3 נמצאו תשעה תיקים (ארבעה

וחמישה, בהתאמה) שבהם עדיין לא נערכו שומות, אף שחלפו שנתיים ומעלה מהמועד בו

נתפסו הנישומים בעת אי-רישום תקבולים. לנישום אחד מאלה (בבאר-שבע), שנתפס

באי-רישום תקבולים פעמיים - באוגוסט 1986 ובאוקטובר 1989 - לא נערכו שומות

לשנת המס 1985 ואילך. בבדיקה שנערכה ב-1992 נמצא מצב דומה במשרד השומה תל-

אביב 3: בחמישה תיקים מתוך חמישה-עשר שנבדקו לא נערכו שומות עד דצמבר 1992,

שנתיים ויותר לאחר התפיסה.

בעקבות הביקורת הוחל בעריכת שומות לנישומים אלה.

ג. הבדיקה הראשונית של הדו"ח השנתי על ההכנסה - הניתוב - נועדה לתרום

לבחירה מיטבית של דו"חות שייכללו בתכנית עבודת השומה.

הביקורת העלתה כי לא נערכו בירורים ולא הוצאו שומות ב-11 (9 במשרד השומה

באר-שבע ו-2 במשרד השומה עכו) מכלל 45 התיקים שבהם נרשם בעת הניתוב - לעתים

ביותר משנת מס אחת - שההכנסה המוצהרת אינה סבירה לכאורה, או נמוכה מהתחשיב.

ד. על פי הנחיות הנציבות, על המפקח העורך שומה לנמק בתרשומת את סכום

ההכנסה החייבת במס שקבע בשומה. הועלה כי 69 שומות (מתוך 128 שנערכו בהסכם

במשרדי השומה באר-שבע ועכו נבדקו על-ידי משרד מבקר המדינה) היו סתמיות וללא

הנמקות. דיווחי הנישומים לא אומתו, למרות שרובם לא פרטו את סיכום הפדיון, את

מספר הקילומטרים שהמונית נסעה, ואת הוצאות הדלק שגם על-פיהן ניתן לאמת את

הפדיון.

בינואר 1993 הודיעה הנציבות כי בעקבות הביקורת הסבה את תשומת-לב משרדי

השומה להערותיו של משרד מבקר המדינה שיש למלא את הנחיית הנציבות לנמק בתרשומת

את הסכום שנקבע בשומה.".
היו"ר די תיכון
האם בענף המוניות משלמים מס-הכנסה? מה דעתך מר לוי?

די לוי;

אנחנו משתדלים שבענף המוניות ישלמו מס-הכנסה לפחות כמו בכל הענפים

האחרים, עם כל הקשיים המיוחדים של הענף הזה. ריכזנו, בתל-אביב, את מירב

התיקים בין שני משרדים, ואנחנו מתכוונים לרכז את כל התיקים במשרד אחד, משרד

פקיד השומה תל-אביב 5, שם, בהחלט, מקדישים מאמצים מיוחדים לטיפול בסוג כזה של

בעיות. משרד פקיד השומה תל-אביב 5 לא רק שהוא המשרד שמרכז את כל הטיפול

בתיקי הניכויים במרחב תל-אביב אלא הוא גם מטפל בתיקים נוספים, תיקים של

נישומים קטנים. במשרד הזה, בסך הכל, לגבי תיקי המוניות מושם דגש בלתי מבוטל

בניגוד למשרדים אחרים ששם, מטבע הדברים, בתכנית העבודה של פקיד השומה הוא לוקח

בחשבון תיקים הרבה יותר גדולים.



נכון לעכשיו חלק ניכר מהתיקים כבר רוכז בפקיד השומה תל-אביב 5, ובמסגרת

התכנית שלנו לחלק את כל אזור תל-אביב, תכנית שכבר מתחילה להתבצע לפי חתך ענפי,

דהיינו שכל משרד שומה יטפל בנישומים לפי ענפים, כל אזור תל-אביב לא יחולק

לשטחי שיפוט כפי שהם קיימים היום אלא לחתכים ענפיים. כל ענף הרהיטים, לדוגמא,

יטופל במשרד מסויים, כל ענף המוניות יטופל במשרד אחר, וכך הלאה. במסגרת

החלוקה הזאת נרכז את כל ענף המוניות אצל אותו פקיד השומה תל-אביב 5 וכך נגיע

לאחידות טיפול לגבי החלק הארי של המוניות. צריך לקחת בחשבון בחקשר הזה של

הדברים שבסך הכל הטיפול השומתי היום הרבה יותר טוב לעומת שנים קודמות.

יחד עם כל מה שאמרתי - אין להתעלם מהביקורת כשלעצמה שבהחלט מצביעה על

צורך - - -

היו"ר די תיכון;

למה צריך תחשיב?

די לוי;

התחשיב, מבחינתנו, הוא אמצעי עזר לבדיקת השומות - - -
היו"ר ד' תיכון
יש לנהג המונית קופה רושמת, ומה שהוא צריך לעשות זה להקיש עליה.
די לוי
לא מדובר בתחשיב אלא בתדריך.

הי ו"ר די תיכון;

במקום אחד אתה קורא לזה תדריך ובמקום אחר אתה קורא לזה תחשיב?

די לוי;

לא, ואני אסביר מה ההבדל. שיטת התחשיבים פעלה לפני שהיתה חובה לנהל

ספרים, ומהרגע שחלה החובה לנהל ספרים חזקה קודם כל שפקיד השומה לא פסל אותה,

שהספרים תקינים. יחד עם זאת ניתנת סמכות לפקיד השומה להוציא מה שנקרא; שומה

לפי מיטב שפיטה, כאשר הוא סבור שהתוצאה המדווחת נמוכה או בלתי סבירה. גם כאן

נטל ההוכחה מוטל, על-פי החוק, על פקיד השומה, לכן לא די בכך שיש קופה רושמת,

אלא נדרש שכל התקבולים יירשמו. לצורך כך צריך להגביר, עד כמה שניתן, ביקורות

ניהול ספרים בענף המוניות, זה פן אחד שנעשה וצריך לעשותו אפילו ביותר החמרה,

והפן השני הם התדריכים עצמם שמסייעים לנו על-מנת שנוכל לבדוק את רמת הדיווח.

בהקשר הזה של הדברים חשוב להדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על פקיד השומה, כאשר

הספרים הם ספרים קבילים, ואז הוא נדרש, כמובן, לאינדיקציות נוספות על-מנת שהוא

יוכל להוכיח שאכן נהג המונית הרוויח הרבה יותר ממה שהוא הצהיר. זה קשור,

כמובן, לקילומטרג' שהרכב הזה נסע, וההערה שהתקבלה בעניין הזה בהחלט נכונה,

כיוון שזאת נקודה משמעותית אצל נהגי המוניות, ובחינות נוספות כמו תצרוכת הדלק

וכיוצא בזה. אלה נקודות שמסייעות לפקיד השומה לבחון את סבירות ההכנסה שעליה

מדווח נהג המונית, ואני חוזר ומדגיש שכאשר הספרים קבילים, נטל ההוכחה מוטל על

פקיד השומה.

ספרי נהג המונית הם הקופה הרושמת, וקיים קושי רב מאד במצב כזה לפסול

ספרים אלא אם כן האיש נתפס באי-אישום תקבול. גם כאן עדיין אי-אפשר לשלוף את

הנתון כשלעצמו כיוון שפסיקת בית-המשפט איננה מאפשרת לעשות זאת.
היו"ר ד' תיכון
אתה נוסע במונית?

די לוי;

נסעתי בעבר. היום כבר לא.
היו"ר די תיכון
אני מציע לך לנסוע במונית מפעם לפעם ולבדוק מה קורה.

מר דוקלר, מה דעתך על מה שקורה בענף הזה? האם נהגי המוניות מפעילים את

הקופה הרושמת? בכמה מקרים הנהג אומר שהיא מקולקלת?
חי דוקלר
מהמעט שאני נוסע במוניות, אני נוסע פה ושם, נוכחתי לדעת שכאשר מבקשים

מנהגי המוניות קבלה - הם נותנים אותה.
היו"ר די תיכון
האם אתם מרוצים ממה שקורה בענף המוניות?
די לוי
ודאי שלא.
היו"ר ד' תיכון
אם כן מה עושים? זה אחד הענפים שעד שלא מבקשים קבלה - הנהגים אינם

מפעילים את הקופה הרושמת, ולא מדובר רק על מס-הכנסה אלא גם על השירות לצרכן,

שכן אם הנהג לא מפעיל את המונה הוא יכול לבקש כל סכום שהוא בעד הנסיעה בלי שיש

לכך צידוק, ודאי שלא סימוכין. האם אתם מרגישים שניתן לעשות משהו בתחום הזה או

שזה לא שווה את המאמץ? אולי תגידו לנו שענף המוניות נמצא במצב כל-כך גרוע שלא

כדאי בכלל לטפל בו כי הכנסות - אין, ולא כדאי להשקיע מאמץ אלא לעבוד על תיקים

שיש מהם הכנסות. אם אני חושב כמה משלמים עבור השכרת מונית לחודש, כי אז אני

מתחיל לחשוב שאולי כל העסק לא שווה?
די לוי
אנחנו נמצאים היום בשלבים של הכנת לא תכנית עבודה לשנה הקרובה אלא מעבר

לזה, מבחינה של מטרות האגפים ובמסגרת הזאת, כאשר בחנו את השלבים השונים

בשרשרת הגענו למסקנה שבקטע הראשון והשני, הקטע של כמות האנשים שנמצאים ברשת,

והקטע השני המדבר על שיטת הדיווח של האנשים וכמות הדיווח, אנחנו לוקים בחסר

הרבה יותר מאשר הטיפול בשומות. בטיפול בשומות, בהחלט הושקע בשנים - - -
היו"ר ד' תיכון
אתה רוצה לשים דגש על פריסת הרשת?
די לוי
בהחלט כן, ואנחנו משחררים הרבי) מאד שעות עבודה לצורך העניין. לא הייתי

מדבר, בשלב זה על כוח אדם, אלא על שעות עבודה, תוך כדי בדיקת המערכות שלנו.

הכוונה שלנו היא להפנות את כוח האדם הנחשף באותן פעולות שזיהינו אותן כבר

כפעולות-סרק, ולהשקיע אותו יותר ויותר בעבודת מודיעין שטח ובעבודה על הרחבת

הרשת. הדוגמא של המבצע שנערך בקשר לקבלנים באזור השרון עם המימצאים שנמצאו,

מוכיחה עד כמה היעד שלנו צריך להיות בשטח. אם מתוך 180 ביקורות מצאנו 30 איש

שבכלל לא היו להם ספרים, ועוד 41 שנתפסו באי-רישום תקבול, קרי סדר-גודל של 38%

מכלל האוכלוסיה הנבדקת ביום מסויים, זאת אינדיקציה מספיק טובה. זאת לא ביקורת

ראשונה שעשינו, גם לא אחרונה, אנחנו נעבוד על ריכוז מאמץ של כוח כמו במקרה

הזה, 250 איש באזור מסויים עם פעולה מודיעינית, ואמנם יש לנו מבצעים מתוכננים

בשרשרת בהמשך.

הבעיה שלנו היא הימצאות בשטח בשלבים ראשונים ובשלבים אחרונים וגם בנושא

אכיפת הגביה אנחנו עושים מבצעים כאלה. בחיפה, לפני שלושה שבועות, ריכזנו

מאמץ במשך 3 ימים לטיפול בקשיי גביה, בטבריה, בשבוע שעבר ריכזנו כוחות ל-3

ימים מכל הארץ בפקיד השומה טבריה, ויותר מ-50% מהנישומים הסדירו את חובותיהם

עוד טרם שהמבצע החל.

ככל שנימצא יותר בשטח, לאו דווקא בענף המוניות אלא כמדיניות כללית, כך,

לדעתי, נוכל להרחיב את הרשת שלנו ולשפר את רמת והדיווח. לגבי איכות הדיווח -

זה כבר ממילא בוצע. אם אתם רוצים לקבל איזושהי אינדיקציה על תוספת מס ושומות,

היא יחסית קטנה לעומת גביית האגף וזה רק מחזק את הטענה שעיקר העבודה צריכה

להעשות היום בשטח ולא במשרדים.

במסגרת הזאת אין לי שום ספק בכך שגם ענף המוניות יכלל אבל אני לא יכול

לומר היום שאנחנו קבענו זאת כיעד המרכזי שלנו, כי היושב-ראש צודק כאשר הוא

אומר שאולי לא שווה להשקיע מאמץ מיוחד בענף הזה, מעבר לשאלה של חינוך לאזרחות

טובה.
היו"ר די תיכון
אני אעשה חריג קטן לדקה בדיון ואשאל אותך שאלה. האם ביקשתם אתמול ששכיר

שיש לו הכנסות מעסק, בשיעור של 50% ממשכורתו, יהיה פטור מניהול ספרים?

חי דוקלר;

לא. הוא יהיה פטור מהגשת דו"ח, אבל לא מדובר על שכיר בעסק. מדובר על

שכיר שעובד במקום מסויים ועובד במקום נוסף שמנכים לו שם או 40% או 30%, הוא לא

יצטרך להגיש דו"ח שנתי. העניין הזה כבר קיים היום, אלא שהרחבנו את הסף.
די לוי
אם הוא משתכר הכנסה שמנכים ממנה מס במקור של מינימום 40% או 30% באישור

פקיד שומה, זה יהיה המס הסופי שלנו, על-מנת שנוכל לרכז מאמצים לא בשכירים שיש

להם עוד הכנסה נוספת, לא נצטרך להטריח את הציבור בהגשת דו"חות, ואגב, זה מהלך

שקיים כבר שנים במערכת והוא הוכיח את עצמו. למר דוקלר, לדוגמא, שעובד באגף

מס הכנסה ונותן שתיים-שלוש הרצאות בשנה, מנכים במקור 40%, עם ההיטל זה היה

42,5%, ולא דורשים, כדי להשלים לשולי של 48 את ה-6% - - -

היו"ר די תיכון;

הוא לא מעביר שומה למס-הכנסה?



די לוי;

הוא לא יגיש דו"ח למס-הכנסה כיוון שהטיפול בתוספת 6% כדי להשלים בשולי לא

שווה, מבחינת הקצאת משאבים, לטרטר אותו ולעסוק בהתכתבויות.
היו"ר ד' תיכון
האם מזה אני יכול ללמוד שכל חברי הכנסת ישוחררו מהגשת דוייה?
חי דוקלר
לא. מדובר רק בעידכון סכומים.
חי דוקלר
סביר להניח שחברי הכנסת נמצאים במדרגות הכנסה יותר גבוהות.
היו"ר ד' תיכון
אבל מנכים להם מס במקור.
אי ברזילי
מדובר בהכנסה פאסיווית. לא מדובר, נניח, בחבר כנסת שבנוסף על עיסוקו

כחבר הכנסת יש לו גם משרד ומכל ההכנסות שלו מהמשרד מנכים לו מס במקור. לא על

זה מדובר - - -

הי וייר די תיכון;

לחבר הכנסת אסור להרוויח יותר מ 50%- משכרו - - -
אי ברזילי
זה עניין אחר, אבל אני מבקש להדגיש שמדובר בהכנסות פאסיוויות כגון ריבית,

דיווידנדים, או הרצאות אבל שם מנוכה מס מקסימאלי. לא מדובר על הכנסה מניהול

משרד או עסק אחר.
הי וייר די תיכון
לחלק מעובדי המדינה אסור להרוויח יותר מ-50% מהשכר שהם משתכרים כעובדי

מדינה. זה חסם, אתה משחרר אותם ממנו, ואני מתנגד לכך.
יי הורביץ
הייתי מבקש לשאול כמה שאלות שנוגעות לביקורת - - -
הי וייר די תיכון
מר לוי, דן שילון אמר עליך שאתה נציב מס-הכנסה שקט, צנוע, שאיננו מתאפיין

במבצעים רעשניים, כזה שמבצע עבודה שקטה, ואילו אתה אומר לנו היום; מה פתאום?

אני מדבר על יותר עבודה בשטח, על מבצעים, על מחסומים, ועל עיקולים. כיוון

שכך אני מבקש לדעת איזה נציב מס-הכנסה יש לנו?



די לוי;

נציב שמכיר את הנושא משני צדי המיתרס, מתוך המערכת פנימה, מי שמכיר את

המס משני צדיו מחזיק בדעה שאני מסוגל לתת פתרונות לשאלות.

היו"ר די תיכון;

אתה הולך יותר לשטח? אתה שם יותר דגש על השטח?

די לוי;

בהחלט. היום הולכים יותר לשטח, ואני בדעה שבתחום המקצוענות אם אני צריך

להשקיע את התוספת השולית, שם אני אהיה קרוב מאד למיצוי המקסימאלי. אין לי שום

ספק בכך שבתחום הזה אגף מס הכנסה עשה, במיוחד בעשור האחרון, רבות בתחום

המקצועי. חתך כוח האדם שלנו מצויין, הגענו למצב שיש לנו כ-350 רואי-חשבון

באגף, יש לנו כאלף - - -

הי וייר די תיכון;

אתה מדבר על הילדות מאתמול?
חי דוקלר
לא, אלה הי ו המשפטניות.
די לוי
על כל מיכרז שיוצא, ויש לנו כזה, מתוכנן להודש אפריל, על כל 30 מקומות

נרשמים 300 עד 400 איש, דבר שמראה, בהחלט, על רמת הביקוש לעבודה בתחומים האלה.

אני מחזיק בדעה שבעניין הזה הגענו, בסך הכל, להישגים בלתי-מבוטלים.

היום, אם אנחנו רוצים לתת לממשלה מכשיר להוריד את שיעורי המס, הדרך

היעילה כדי לעשות זאת היא הרחבת הרשת והעמקת הגביה מחד גיסא, ורמת הדיווח

מאידך גיסא.

היו"ר ד' תיכון;

קודמך בתפקיד נהג לומר בוועדת הכספים שאם יתנו לו עוד כך וכך מפקחים -

נקבל הכנסה ענקית. התשואה של מפקח נוסף במס-הכנסה היא התשואה הגבוהה ביותר

ששירות המדינה יכול לקבל, אפילו יותר מסלילת כביש חדש.

די לוי;

כחלק מהתקציב, גם לגבי השנה הזאת, מדובר בהעמקת הגביה, ואני יכול לומר

לך, מעבר לדברים האלה, שלא ביקשתי אפילו לא עובד אחד נוסף כי השלב שבו אני

אתחיל לבקש עובדים יהיה כאשר אני אגיע לרמת יעילות מספיק טובה עם העובדים

הקיימים. לא ביקשתי תוספת כוח אדם למרות שנתבקשתי להגביר את הגביה השנה.

במפורש לא רציתי לעשות את הדבר הזה על-חשבון תוספת עובדים לאגף.
הי וייר ד' תיכון
תודה. רשות הדיבור למנכ"ל משרד מבקר המדינה.
י' הורביץ
שאלתי היא כזאת. על-פי מה שידוע - - -

היו"ר די תיכון;

אם תשאלו אותי על כל העניין הזה כי אז אני אומר לכם שאם אין בו כסף - חבל

להתעסק אתו. אם יש כסף - כי אז לא מטפלים בענף המוניות כהלכה.
י י הורביץ
לפי מה שאנחנו ראינו, בשנת 1987 מס-הכנסה חשב לקדם את הטיפול בתיקי ענף

המוניות. בדקנו כדי לראות אם לאחר שמס-הכנסה ראה שיש נסיבות טובות לקדם את

הטיפול - מה הדברים שנעשו, והדברים שראינו על חלקם קיבלנו תשובות באמצעות משרד

הכלכלה והתכנון, על חלקם טרם קיבלנו תשובות, מכל מקום ראינו דברים שיכולים

להעשות כדי לקדם את הטיפול, כדי להעמיק את הגביה גם בהתחשב בקשיים שקיימים

בענף, ואנחנו מבקשים לשמוע מנציב מס-הכנסח החדש מח הדרכים שאותן אפשר לקדם?

בהקשר הזה של הדברים אני אציין תחומים כדי שנוכל לקבל תשובות קונקרטיות:

לדוגמא, איסוף מידע והשימוש בו. מצאנו כי בשטח הזה לא נעשה די לאיסוף מידע על

בעלי ההכנסות האחרים בענף. חיו דוגמאות כאשר מקורות המידע היו פתוחים והמאמץ,

אם כי אי-אפשר להכחיש שהוא לא קיים, הוא קיים, אבל הוא לא כל-כך גדול, כך,

לדוגמא, בדצמבר 1989 המחלקה הפיצה רשימה בין משרדי השומה של משרד התחבורח,

ובאוקטובר 1991, שנתיים אחר-כך, לגבי 23 מבין 180 רשיונות לא נפתחו תיקים, זאת

אומרת שמדובר על אחוזים ניכרים בקשר לדברים זמינים. אני חוזר ואומר כי המידע

היה קי ים, וזמין.

הערנו בסיכום שלנו שהמידע לא נוצל, היו גם נישומים נוספים שהיו להם

הכנסות מהמוניות, לא נפתחו תיקים, יש תופעח של מכירת רשיונות וחשכרתם, וגם כאן

קיים פוטנציאל לא מבוטל לגבות מס.

בנושא של עריכת השומות לא צריך להסתמך רק על נסיעות של אזרחים במוניות

כיוון שלפי הנתונים של מס-הכנסה של כלל ניהול החשבונות המצב של ענף המוניות

חמור מהממוצע הכללי בענפים האחרים. מדובר על ליקויים, על אי-רישום תקבולים

בשכיחות חרבה יותר גבוהה, בשיעור של 19% בענף המוניות מול ממוצע של 7% במקומות

אחרים - - -
היו"ר די תיכון
אין מחלוקת לגבי המימצאים האלה; שלא תהיינה ספקות.

יי הורביץ;

מישהו יכול לומר שזה על דרך - - -

די לוי;

אנחנו מקבלים את הביקורת.

יי הורביץ;

אם יש פוטנציאל לגבות כסף - - -



היו"ר די תיכון;

מעבר לדו"ח אני יכול לספר לכם על תיירים שניסעים במוניות בלי לקבל קבלות,

ועל אנשים שכאשר הם מבקשים קבלה מנהג המונית הוא אומר להם שהמכשיר מקולקל.

לא סתם שאלתי, ואני חוזר על שאלתי: אם יש כסף בענף הזה - צריך להתייחס

לעסק הזה ברצינות, אבל אם אין כסף - יש לנציב מס-הכנסה דברים יותר חשובים

לעשות, למרות שתמיד יכולים לטעון שזה לא צודק ולא הוגן.
יי הורביץ
לא אני צריך להשיב על השאלה הזאת אלא מס-הכנסה, אבל אני אומר לך איך אני

מסתכל על הדברים האלה. 1. כל אותם אנשים שעניינם ותפקידם במס-הכנסה לעסוק

בגביה הזאת - צריכים למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר מבחינת הגביה. הם

צריכים להשתמש במקורות המידע, לפעול כאשר האנשים נתפסים - - -
היו"ר די תיכון
אין על-כך ויכוח, ואין גם ויכוח על-כך שהמצב לא טוב, אבל מה קורה? נכתב

דוייח, ונציב מס-הכנסה יכול לשאול את עצמו: מדוע אני צריך לבוא אל חבר-הכנסת

דן תיכון כדי שהוא יבלבל לי את המוח? אם הוא חושב שזה חשוב - אני אתלבש על

ענף המוניות, אני לא אראה מזה כסף, אבל אני כן אקבל דוייח טוב.

מתי מתעוררת השאלה הזאת? כאשר אני רואה שמשכירים מונית תמורת 450 דולר

לחודש, בעלי המוניות אומרים שתמורת 250 דולר, ואז אני שואל את עצמי מה קורה

כאן, שכן זה ענף שבקושי חי. אם אלה מחירי השכירויות, אפילו אליבא דנציבות

שאומרת שהסכום גבוה, אני הרי מבין שדמי השכירות הם פונקציה של ההכנסות שיש

בענף הזה, ואם הגענו לרמה כזאת שהשוכר משלם 450 דולר עבור משמרת של 12 שעות,

זה עושה רושם שלנציב אין מידע על מה שקורה כי לא כדאי להשקיע בענף הזה, לעומת

הקבלנים, לדוגמא.
יי הורביץ
יש גם ביקורת על הקבלנים - - -
היו"ר די תיכון
אני יודע; יש ביקורת על כולם. המפכ"ל כבר יודע היום שיש ביקורת על

כולם.

אני שואל את עצמי מה הייתי עושה אילו הייתי נציב מס-הכנסה? האם הייתי

מעמיד את ענף המוניות על סדר-יומי?
די מגן
אני מבקש להשלים את דברי היושב-ראש ולומר שב-17 בנובמבר כתבתי מכתב לשר

האוצר, אני מקווה שנציבות מס-הכנסה כבר טיפלה בו, בקשר לזעקה של אדם שפנה

אלינו ב-11 באוגוסט. אני לא אצטט את מכתבו אלא אומר שהוא פנה לחברי הכנסת

בקשר לחוק לא צודק, שרירותי, ומעוות. הוא כותב שהוא, כנהג מונית שיצא

לגימלאות בגיל 66 והוא חולה, עבר 3 התקפי לב, גם ניתוח לב פתוח, מעקפים, ובזה

הוא סיים את עבודתו. שלא כמו סיום עבודה של עובדי חברת-החשמל או עובדי רשות

הנמלים הוא מציין כי מס-הכנסה עיוות את החוק בכוונה, ואני לא מקבל את דבריו על

עיוות החוק אלא רוצה להתייעץ אתכם כדי לשאול מה עושים כדי לפרש את החוק לקולא

כלפי נהגי מוניות יש להם את מינימום הקידום של 1300 שקלים לחודש ומזה מורידים

להם מס-הכנסה?



אי ברזילי;

מ-1300 שקלים לחודש לא מנכים מס-הכנסה.
די לוי
מהסכום הזה לא מורידים מס-הכנסה.

חי דוקלר;

מינימום 2000 שקלים. כנראה שיש לו הכנסה נוספת.

די מגן;

מר יהודה טנהאוז, רואה-חשבון של פקיד השומה, ענה לו על המכתב הזה ואמר לו

כי השומה שלו איננה בהתאם להצהרתו. על-פי החוק - 35%. עוד כתב לו רואה-

החשבון שצר לו שאין באפשרותו לערוך לו שומה אחרת, והוא מאחל לו בריאות שלמה,
היו"ר די תיכון
מה אפשר לעשות נגד הפקודה? אתה יכול לומר לו שבשנה הבאה, לפי מה שעומדים

לאשר בחוק ההסדרים, הוא ישלם פחות מס, אבל זה לא נראה לי שכן עם משכורת של

1,300 שקלים הוא פטור.
אי ברזילי
על איזו שנה מדובר?

די מגן;

הפניה הראשונה שלו היתה ב-5 ביולי 1993.
היו"ר די תיכון
חבר-הכנסת מגן, אני בטוה שאם תיפנה לאנשים שיושבים אתנו כאן ממס-הכנסה עם

המכתב הזה, תקבל תשובה מיידית כיוון שהמחשב יעלה את האיש על הצג ויגיד לך

בדיוק, תוך דקה, כל מה שתרצה לדעת עליו.

י' הורביץ;

כאשר בדקנו את סדרי העדיפויות של מס-הכנסה התרשמנו מכך שהם רצו לעשות

מאמץ לקדם את העניין, אני מניח שזה היה מורכב גם מפוטנציאל המס שאיננו נגבה,

וגם מהאלמנט החינוכי-ציבורי מבחינת אזרחים שרואים מה קורה בענף הזה ושואלים את

עצמם את אותן שאלות שנשאלו כאן. אני מניח שמס-הכנסה גם אומר לעצמו שלא יתכן

אלא לנהוג בהתאם, זאת כדי שהציבור ידע שכולם משלמים מס ושהוא נמצא בשטח, אבל

אולי מאז 1987 שקלתם את הדברים אחרת?
היו"ר די תיכון
מר לוי, מנכ"ל משרד מבקר המדינה אומר מה שמרגיז את אשתי. אדם נכנס

למונית, הנהג לא מבין שהוא צריך ללחוץ אוטומטית על המונה, בסוף הנסיעה הוא

נוקב במחיר, ואם הנוסע שואל אותו מה עם המונה - הוא עונה שהמונה לא עובד.

יכול להיות שאין בענף הזה הכנסה, אבל המנכ"ל אומר בצדק שלפחות חצי מיליון איש

נוסעים כל יום במוניות, הם רואים מה קורה בענף המוניות, וכשהדבר הזה נעשה בראש
חוצות הם שואלים את עצמם
מדוע מס-הכנסה לא עושה משהו?



די מגן;

לפני חודשיים הייתי בפריז עס כמה חברי כנסת, נסענו במונית מבית-המלון

לאסיפה הלאומית, שילמנו 23 או 25 פראנק, ואילו בעד הנסיעה חזרה, בהפרש של

שעתיים, שילמנו 110 פראנק. התברר לנו שבחלק מחברות המוניות מתחילים להפעיל את

המונה מהרגע בו מזמינים את המונית.
היו"ר ד' תיכון
זה מצב סביר בפריז, אבל כאן קיימת שאלה מוסרית, לכן אני סבור שצריך לעשות

מבצעים מי וחדים.
די לוי
אני מבקש להתייחס לביקורת משני מישורים; המישור האחד הוא מישור שאני,

בהחלט, מקבל אותו. אם קבענו כללי עבודה ולא ביצענו אותם כפי שצריך - כי אז

הביקורת במקומה. על זה אין חולק. המישור השני הוא המישור של שאלת היעדים

שבקשר אליו קיימת באמת שאלה שצריך להבהיר אותה מזווית ראיה כלכלית, לעומת יעד

של אזרחות טובה. בתחושת בטן אני יכול לומר שכיעד כלכלי - זה לא יעד, כיוון

שהסיכוי לתפוס נהג מונית בצורה כזאת קלוש ביותר. זה שאנחנו מגיעים לרמה של

אי-רישום הכנסה של 19% - האחוז איננו משתנה משנה לשנה. בהקשר הזה של הדברים

אני רוצה להזכיר לכם שפעם אמרו על אנשי משטרה שעד שהם לא ממלאים את פנקסי

הדו"חות שלהם - הם לא חוזרים לתחנה. מבחינתנו זה לא יהיה הישג לתפוס כמה

שיותר נהגי מונית, יחד עם זה נשאלת השאלה האם אחוז כזה של תפיסות מצדיק את

המאמצים שצריך להשקיע בעניין הזה בהתחשב במישור החינוכי? יש עוד שאלה שיכולה

להישאל בנושא הזה והיא האם אנחנו רק צד אחד לעניין חזה או שיש צדדים נוספים

כמו משרד התחבורה או האזרחים? מדוע אנשים לא רושמים את מספר חמונית ופונים

למשרד התחבורה אם נהג המונית לא הפעיל את המונה? השאלה, כפי שאתם מבינים

בעצמכם, מורכבת, ואם מתייחסים למס-הכנסה כאל אגף כלכלי כי אז אני חייב לומר כי

העני ין איננו כלכלי.
היו"ר די תיכון
אני מתעסק ברפורמה במשק הדלק, ועלה לי בחיים כדי שיתחילו לקנות דלק

בכרטיס אשראי. מה לא סיפרו לי כדי לא להכניס את כרטיסי האשראי לתחנות? שזה

מסובך, יש עמלה, זה בלתי-אפשרי, יש פחת, וכל מה שאפשר להעלות על הדעת. העניין

הזה לא עבד במשך שנים עד שיום אחד החלטתי שכלום לא יעזור ואני אדאג לכך

שבמדינת-ישראל ימכרו דלק באמצעות כרטיסי אשראי. לאחר לחץ גדול מאד חברה אחת

נשברה, והיום אין אף תחנה שאיננה מכבדת כרטיסי אשראי. בענף נהגי המוניות

אולי אין כסף אבל יש אי-סדר קרוב לוודאי, מבקרת המדינה אומרת שבאמת אולי אין

כסף, אבל כל העם רואה, וכאשר כל העם רואה נשאלת שאלה: מה עושים? הענף הזה

מסיע המונים, יכול להיות שאין לו הכנסה, אבל כל אחד יכול לשאול את עצמו: אם לו

מותר, למה אני צריך להיות הפרייאר?
די לוי
יש הרבה ענפים אחרים - - -
היוייר די תיכון
גם כאשר כבר עשו מבצע ותפסו נהגי מוניות, אורך הרבה מאד זמן עד עריכת

השומה.
די לוי
אלן הכרח שכאשר תופסים מישהו - צריך להוציא שומה. אם, לדוגמא, סיימתי

לטפל בשומה של נהג מונית - - -
היו"ר די תיכון
מנכ"ל משרד מבקר המדינה אומר לך שאם אתה כבר תופס - תכה, כדי שהשכן שלו

ישמע, אחרת אם ישמעו בתחנה שתפסו אותו ולא עשו לו במשך שנתיים כלום - מה תהיה

התוצאה?

די לוי;

הדברים לא מתנהלים בהכרח כך. יש המישור הפלילי או הסמי-פלילי, - קנס
מינהלי. כאשר אתה אומר
תכה במישור השומה, אולי הגישה לא נכונה? כיוון שאם

עד שנה שעברה לנהג יש שומה סגורה, והשנה הוא נתפס, אולי עדיף שאני אמתין,

במסגרת העבוד-ה, אחת לשנתיים, אחת לשלוש שנים או אחת לארבע שנים ואז שאלת אי-

רישום התקבול תשליך גם על השנים הבאות? עבודת השומה איננה בהכרח - - -
היו"ר די תיכון
מה עדיף? האם עדיף כשנהג מונית נתפס, לגמור אתו את השומה מיד או לתת לו

להמתין ארבע שינים ואז לבוא חשבון אתו?

די מגן;

הרעיון להמתין ארבע שנים לא בא בחשבון.

די לוי;

אני אתן לכם דוגמא שאני רוצה קצת לחדד אותה לקצוות אחרים. ב-1 בינואר

1994 נתפס נהג מונית באי-רישום תקבול. ממילא עד סוף השנה אני לא יכול לעשות

לו שום דבר. עד שהוא מגיש את הדו"ח, במצב רגיל, מדובר על אפריל 1995. אם הוא

במקרה עובד שמיוצג על-ידי יועץ מס, ליועץ המס יש תכנית פריסה ובהחלט יכול

להיות מצב שהוא יגיש לי את הדו"ח לקראת סוף שנת 1995, כך עברו כבר שנתיים.

אם אתה אומר; נכה על הברזל בעודו חם, אני יכול להשיב לך כי הברזל המלובן

התקרר מזמן. לקבוע מקרה וטיפול מיידי זה לא כל-כך נכון כיוון שבהחלט יכול

להיות שבמצב נורמלי, רגיל, נוכל להתחיל לטפל בו לראשונה בטווח-זמן של שנתיים

מאז קרות המקרת.

א' ברזילי;

אם הוא הולך לבית-משפט, זה גם אורך הרבה זמן.

די לוי;

זה חלק מהתהליך.

יי הורביץ;

לפי המימצאים יש שני שלבים; ב-11 מתוך 45 דו"חות שבדקנו מצאנו שנקבע שזה

לא היה סביר, היה צריך לבדוק את הדברים, וב-11 מתוך 45 דו"חות, כאמור, כבר



בניתוב אמרו שהעניין איננו סביר. אחר-כך, בשנת 1991 ובשנת 1992 בדקנו את

השומות וראינו שבשנת 1991 - 14 מתוך 73 שומות היו סתמיות לפי ההגדרות שלכם,

ובשנת 1992 כל השומות, מתוך ה-40 וכמה שבדקנו, כולן היו סתמיות.

די לוי;

אינני הולק על המימצאים - - -
היו"ר ד' תיכון
בואו נהיה קצת יותר מעשיים, כיוון שאנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו.

האם אתם מוכנים ליטול על עצמכם את הענף הזה ולבדוק מה אפשר לעשות עם הבעיות

המוסדיות שקיימות בו? אולי כדאי לארגן את כולם תחת יועצי-מס כדי שהעסק הזה

יתחיל להיבנות בצורה רצינית יותר גם אם אין מס? תהשבו על הרעיון הזה, ותחזרו

אלינו עם תשובה על השאלה איך אתם רוצים לטפל בענף המוניות. האם הצעתי ניראית

לכם?
די לוי
בהחלט.
היו"ר ד' תיכון
אנחנו ניפגש בעוד זמן-מה, ואז תגידו לנו מה דעתכם. תנחלו ישיבת-הנהלה,

ותכינו נייר-עמדה.
י י הורביץ
יש לכם מספיק נתונים כדי להגיד אם זה ענף שיש בו פוטנציאל מבחינת גביה,

או שהעניין עדיין לא ברור?
די לוי
אני מניח שלמחלקה הכלכלית שלנו יש נתונים שיכולים לאפשר - - -
הי וייר ד' תיכון
ככל שמספר המכוניות הפרטיות גדל, ומחיר הדלק יורד ריאלית, זה על-חשבון

משהו; על-חשבון אגד, דן, ושם אפשר לראות בבירור, בתחשיבים שלהם עם הממשלה,

שהעסק עובד למטה ולא למעלה. אני מניח שגם ענף המוניות איננו בבחינת יוצא-מן-

הכלל במובן הזה. אני שומע כל הזמן תלונות מצד נהגי אגד ודן שהמוניות משתלטות

על העסק, נעשות דינמיות יותר, אגרסיביות יותר, חוטפות נוסעים, זאת כיוון

שמלחמת-הקיום הולכת ומחריפה. מספר המכוניות הולך וגדל, כאמור, ומחיר הדלק

הולך ומוזל. פעם היה משתלם לנסוע לתל-אביב במונית. מי נוסע היום לתל-אביב

במונית?

מיצינו את עצמנו לישיבה זאת, ואני חוזר ומבקש מנציב מס-הכנסה לבוא אלינו

לישיבה הבאה עם מחשבה חדשה בכל מה שקשור לענף המוניות.
די לוי
אנחנו עובדים על זה בגדול מאז שנכנסתי לתפקידי כנציב מס-הכנסה.
הי וייר ד' תיכון
אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון.

(הישיבה הסתיימה בשעה 14.20)

קוד המקור של הנתונים