ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 25/10/1993

תמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים עמוד י"א בדו"ח 43 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 124

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני. י' בחשון התשנ"ד (25 באוקטובר 1993). שעה 12:30

נכחו;
חברי הוועדה
די תיכון -היו"ר
מוזמנים
י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

אי דווידזון - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי ד' אגמון - מנהלת ביקורת ראשית במשרד מבקר המדינה

גבי מי גבל - מנהלת ביקורת במשרד מבקר המדינה

גבי ת' רובשיץ - סגן ממונה על אגף במשרד מבקר המדינה .

אי סירקיס - האוצר

אי צוק-בר - אגף התכנון כולל, משרד החקלאות

חי נוימן - משרד הכלכלה והתכנון
מזכיר הוועדה
ב' פרידנר
קצרנית
הי אלטמן
סדר-היום
תמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים -

עמוד י"א בדו"ח 43 של מבקר המדינה.



תמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים

עמוד י"א בדו"ח 43 של מבקר המדינה

היו"ר ד' תיכון;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. גבי הראל לא מצאה

לנכון להגיע לכאן?

אי צוק-בר;

היא לא יכלה להגיע.

היו"ר ד' תיכון;

הנושא לא חשוב?

אי צוק-בר;

הוא חשוב, אבל היא לא יכלה להגיע לישיבה. אני הגעתי במקומה.

היו"ר ד' תיכון;

מה תפקידך?

אי צוק-בר;

אני עובד באגף תכנון כולל.

היו"ר ד' תיכון;

זה מה שאתה מבטיח לנו לצורך הנושא הזה?

אי צוק-בר;

לא הבנתי את שאלתד.

היו"ר ד' תיכון;

אני מחשיב את הפרק הזה כאחד הפרקים החשובים, שהרי יש סידרה שלמה של תמיכות,

ואנחנו לא כל-כך מבינים איד וכיצד נעשו כל ההסדרים?

אני מתנצל מראש על-כך שהישיבה תהיה קצרה בגלל הדיון על התקציב. אני צריך

להכין את המאסה של הליכוד בדיון, ותורי לדבר ראשון אחרי שר האוצר.

אבקש את גב' מירה גבל לקרוא את הפרק הרלוונטי בדו"ח.

מי גבל;

"תמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים. התמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים

מיועדות לשמור על הכנסה יציבה של החקלאים ולמנוע בה תנודות כתוצאה מתנודות בענפים

מכאן, ולהבטיח אספקה סדירה של מוצרים אלה לצרכנים, מכאן. ההוצאה בתחום פעולה זה

נועדה בעיקר למטרות האלה; חוק הגליל - 26.2 מיליון שקלים; ביצים - 12.0 מיליון

שקלים; חיטה מקומית - 11.1 מיליון שקלים; ביטוח נזקי טבע - 12.9 מיליון שקלים,

ותמיכות בענפים - 43.1 מיליון שקלים (פירוק מועצת פרי הדר, ותמיכות בענפי יצוא

נוספים).".
היו"ר ד' תיכון
מר סירקיס, האם אתה הרפרנט של האוצר לענייני חקלאות?

א' סירקיס;

כן.

היו"ר ד' תיכון;

אני טוען ששנת 1993 היינה שנה טובה ביותר לחקלאים מנקודת-ראותו של האוצר. נדמה

לי שהשנה החקלאים זכו בסובסידיות יותר מאשר אי-פעם, לפהות במשך השנים שאני חבר

כנסת. האם תוכל לנקוב בסכומים שבהם סייע האוצר לחקלאים בשנת 1993 בתחום המים,

בתחום ההדרים, ובתחום הפרחים, בקשר לכל הביצועים המיוחדים וההעברות שאושרו?
אי סירקיס
בשנת 1993 באמת היה מיגוון גדול של תמיכות, אבל קשה לי לנקוב במספרים בשליפה

מהמותן.

היו"ר די תיכון;

על כמה מדובר בערך? מבקרת המדינה עומדת על סכומים שכנראה היו נכונים לשנת

1991, ואילו אני, עבדך הנאמן, טוען שהשנה הזאת היתה השנה של החקלאים בכל מה שקשור

לממשלת-ישראל. האם אני טועה?

אי סירקיס;

לתת את הרשימה מראש, בלי הבחנה, קשה לי, אבל ודאי שאני מכיר חלק מהדברים.

נשמח להכין נייר - - -

היו"ר ד' תיכון;

כמה, לדעתך, נתנו השנה לחקלאים בהשוואה למה שמפורט בדו"ח?

אי סירקיס;

חוק הגליל עומד על סדר-גודל של 60 מיליון שקלים - - -

היו"ר ד' תיכון;

השנה הורידו, צמצמו את הוק הגליל.

אי סירקיס;

החוק הזה עבר כמה וכמה גלגולים - - -

היו"ר ד' תיכון;

60 מיליון שקלים חוק הגליל - ביצים? ביטלו את הסובסידיה?

אי סירקיס;

ביטלו את הסובסידיה, אין סובסידיה, ולגבי ביצים, השנה נתנו תמיכות בסדר-גודל

של 13.5 מיליון שקלים, וככל הנראה נוסיף עוד 4-3 מיליון.
היו"ר ד' תיכון
מה בקשר לחיטה מקומית?
אי סירקיס
כ-25 מיליון.

היו"ר ד' תיכון;

עוד נחזור לנושא הזה, כמובן.

מה עם ביטוח נזקי טבע?
א' סירקיס
הנושא הזה מתוקצב ב-24 מיליון שקלים.

היו"ר די תיכון;

תמיכות בענפים? פרחים, הדרים?

א' סירקיס;

אני לא רוצה להיות לא מדוייק ולנקוב במספרים - - -

היו"ר ד' תיכון;

תגיד לנו בערך, שכן אנחנו רוצים - -

אי סירקיס;

מדובר בעשרות מיליונים כל אחד מהם.

היו"ר ד' תיכון;

כמה בערך? לא מתאים לנציג אגף התקציבים לומר בישיבה של ועדה של הכנסת שהוא

לא זוכר. באת לא מוכן לישיבה?

אי סירקיס;

לא באתי לא מוכן לישיבה אלא שאנחנו מחולקים לתחומים, כל אחד עוסק בתחומו,

וכאשר ידובר על נושא שאני עוסק בו ספציפית, ודאי שאני אזכור את המספרים.

היו"ר די תיכון;

על איזה תחום אתה אחראי באוצר?

אי סירקיס;

בעלי חיים ועוד מספר דברים.

היו"ר די תיכון;

דאת אומרת שהסעיפים האלה אינם כפופים לך?



א' סירקיס ;

יש אצלנו הפרדה,

היו"ר די תיכון;

כמה נתנו לפרחים?

אי סירקיס;

אני מעריך שמעל 30 מיליון שקלים.

היו"ר די תיכון;

כמה נתנו להדרים? האם הקביעה שלי נכונה שהשנה הזאת היתה השנה?

אי סירקיס;

אני לא יודע אם זאת היתה השנה, כיוון שלא עשינו סקירה, והשאלה הנשאלת בהקשר

הזה של הדברים היא כמה הולכים אחורה? מכל מקום יש עליה השנה לעומת השנה הקודמת.
היו"ר ד' תיכון
אם אנהנו משווים את מה שאמרת למה שמופיע בדו"ח, אוחזת בנו צמרמורת.

אי סירקיס;

אני יכול לספק לכם את העובדות, ואת המסקנות תסיקו אתם.

היו"ר ד' תיכון;

אתה מטפל בחוק הגליל?

אי סירקיס;

כן.

היו"ר ד' תיכון;

אני יכול לומר שהסיוע לחקלאים בשנת 1993 היה נדיב מאין כמותו. על-פי הסעיפים

השונים נראה שהסיוע עלה בעשרות ואולי במאות אחוזים. האם ההנחה שלי נכונה?

אי סירקיס;

כן.

היו"ר די תיכון;

גבי גבל, תמשיכי בבקשה לקרוא את הדו"ח.

מי גבל;

"ישום חוק הגליל. 1. בינואר 1988 הוקקה הכנסת את הוק הגליל, השתמ"ח-1988

(להלן - חוק הגליל); בינואר 1990 תוקן חוק הגליל (להלן - התיקון הראשון). בחוק

הגליל נקבע, בין היתר, כי תינתן עדיפות לישובי מרום הגליל: מיכסת הלול ואפשרות

היצור בפועל במשק הלול המשפחתי לא תפחת מיצור שנתי של 50 טון ליחידת משק פטמים,

ומ-500 אלף ביצי מאכל בשנה ליחידת משק הטלה.



2. משק לול הזכאי למיכסה נוספת לפי חוק הגליל הוא חקלאי או אגודה שיתופית
שנתקיימו בהם אלה
נקבעה להם מיכסת יצור לתקופה אפריל 1988 - מארס 1989; בתקופה

אפריל 1939 - מארס 1990 היו בלי משק לול לפטמים או להטלה ושיווקו את תוצרתם (לשני

ישובים מסויימים נקבע כי אף אם לא שיווקו תוצרת בתקופה האמורה, יהיו זכאים לתוספת

מיכסה לפי הוק הגליל). על פי נתוני המועצה לענף הלול (להלן - המועצה), בשנת

הכספים 1989 חולקו המיכסות המשותפות של ביצי המאכל שאושרו לאגודות השיתופיות

במרום הגליל ל-1,611 מגדלים (להלן - מגדלים רשומים), אולם רק 1,458 מהם עסקו

בפועל ביצור ביצים (להלן - מגדלים פעילים); המגלים הפעילים ניצלו גם את המיכסות

של המגדלים הרשומים, שבפועל לא עסקו ביצור ביצים בשנת הכספים 1989. בשלוחת

הפטמים הולקו המיכסות המשותפות ל-413 מגדלים רשומים, אולם רק 342 מהם היו מגדלים

פעילים. ניצול המיכסות של מגדלים רשומים, שבפועל אינם עוסקים כלל ביצור, על ידי

מגדלים אחרים היא תופעה ידועה, ונובעת מסיבות כלכליות, חברתיות ואחרות.".
היו"ר ד' תיכון
מר סירקיס, את מי רימו? מי עבד על מי?

אי סירקיס;

אני אשתדל לפרוס בפניכם את היריעה של הוק הגליל שבסך הכל עבר מספר גלגולים.

ראשיתו בכך שהכנסת חוקקה הוק שכל חקלאי בעל מיכסה של ביצים או פטמים באזור מרום

הגליל זכאי לקבל מיכסה של 550 אלף ביצים, ו-50 טון. הוא גם זכאי להגדלת המיכסה,

זאת אומרת לקבל את המיכסה הזאת, ובנוסף הוא זכאי לקבל סובסידיה שהיתה 50% מעבר

לסובסידיה ששולמה באותו זמן לשאר המגדלים. נקבע שבמידה והסובסידיה תבוטל, היא

תוצמד למדד ויקבעו זאת בצורה אוטומטית בלי קשר לשום דבר אחר.

כאשר נעשו נסיונות ליישם את החוק הזה התברר שסדר-גודל המיכסה הממוצעת בגליל,

באותו זמן, היתה משהו כמו 300 או 350 אלף ביצים מיכסה ממוצעת לבעל משק לול,

ובבת-אחת היו צריכים לקהת את ה-1600 מגדלים, להכפיל לכאורה ב-150 אלף הביצים

החסרות, ומיד לתקן את המיכסה.

צריך להבין שענף הביצים הוא ענף מתוכנן ומועצת הלול קובעת מיכסות. היא אומדת

את הביקוש הארצי, לפי זה היא קובעת את רמת המיכסה הארצית, ואחר-כך היא מחלקת אותה

לחקלאים בעלי לול, בעלי מיכסות. צריך גם להבין כי מהלך כזה של הגדלה לא יכול

לבוא יש מאין לכן היה צריך לקחת ממגדלים במרכז הארץ את המיכסה שלהם, דבר שעורר

בעיה גדולה מאד, והעלה מצדם כל מיני דרישות לפיצוי. העניין הגיע עד כדי דיון

בבג"צ, ובסופו-של-דבר הושג הסכם פשרה שבחלקו מפורט בפניכם.

בנושא של מגדלים פעילים לעומת מגדלים רשומים צריך להבין שיש שתי רמות של

חלוקת מיכסות; חלוקה ברמת האגודה, כאשר מועצת הלול מקצה מיכסה לאגודה, והאגודה,

בשלב השני, מקצה את המיכסות לחבריה. לפעמים קורה שחבר אחד מנצל מיכסה של חבר

אחר. הפשרה שיושמה בחוק הגליל אין ספק שהיא היתה הרבה יותר זולה לממשלה מבחינה

תקציבית מאשר אם החוק היה מיושם כלשונו וככתבו, משום שלדוגמא, בשנה הראשונה

להפעלת חוק הגליל המיכסה באמת היתה 400 אלף ביצים, והסובסידיות שולמו לפי 400 אלף

ביצים בממוצע ולא לפי 500 אלף ביצים כפי שהחוק קבע.

היו"ר די תיכון;

מבקרת המדינה אומרת ששילמו לכמה מגדלים, כאלה שהיו לכם מיכסות, 1611 פחות

1458, זאת אומרת בעברית פשוטה כ-169 מגדלים שלא הגיע להם, שבכלל לא היו להם

לולים.



א' סירקיס;

אני לא מבין את הדברים בצורה הזאת, אלא אם כן מדובר על תרמית.

היו"ר ד' תיכון;

בדו"ח כתוב כי "... בשנת 1989 חולקו המיכסות המשותפות של ביצי המאכל שאושרו

לאגודות השיתופיות במרום הגליל ל-1.611 מגדלים (להלן - מגדלים רשומים), אולם רק

1,458 מהם עסקו בפועל ביצור ביצים (להלן - מגדלים פעילים);".

א' סירקיס;

לממשלה יש מחוייבות לשלם סובסידיה על 500 אלף ביצים - - -

הי ו"ר ד' תיכון;

רצינו לעזור למגדלים, נמצאנו מסייעים לכאלה שהדלי מזמן להיות מגדלים, והמיכסה

שלהם כנראה נמכרה או הושכרה או הוהכרה למישהו אהר. למה אנחנו צריכים לשלם למי

שלא גידלו?
אי סירקיס
הסובסידיה לא בהכרה ניתנת למטרה הזאת אלא היא ניתנה לאוכלוסיה מסויימת שיושבת

באזור מסויים בגלל שהיא יושבת באותו אזור.

היו"ר ד' תיכון;

אבל יש גם כאלה שאינם מגדלים. האם נתת גם להם?
אי סירקיס
נכון שיש כאן אלמנט של אפליה.
היו"ר ד' תיכון
אחת משתים; אם הסובסידיה ניתנה לתושבים ללא זיקה למיכסה, מדוע לא נתתם

לכולם?
אי סירקיס
אני מסכים אתך. יש זיקה למיכסה אבל הבסיס לתמיכה הוא לאו דווקא בגלל צרכי

ענף הלול, כמו שאנהנו רוצים לתמוך באנשים שיושבים באזור מסויים.
היו"ר די תיכון
כמה וקוק הגליל עלה בשנת 1992?
אי סירקיס
60-55 מיליון שקלים.
היו"ר ד' תיכון
כמה הוא עלה בשנת 1990? - 26 מיליון שקלים. אני מבין שהנושא הזה יורד

השנה.



א' סירקיס ;

יש כאן, בעצם, שני מהלכים הפוכים; מצד אחד יש גידול מסויים במיכסות, ומהצד

האהר - ירידה ברמת הסובסידיה, ופחות או יותה הם מקזזים האחד את השני.
היו"ר די תיכון
גם הבעיה הזאת שלא מחלקים למי שלא מגיע - נפתרה. נדמה לי שהיה תיקון שמונע

מתן סובסידיה למי שאיננו מגדל.

א' סירקיס ;

בכל מקרה, כמו שאני מבין ורואה ועד כמה שאני יודע, אין תשלום למי שלא מגדל,

אלא שבתוך האגודה, אם, לדוגמא, יש 50 מגדלים רשומים, 40 פעילים, וסך כל המיכסה

האגודתית מתהלקת ל-40, והם מקבלים סובסידיה - - -

היו"ר די תיכון;

הבנתי מה שאתה אומר, אבל אנחנו הצמדנו את הנושא הזה לאנשים. איך קרה ש-169

אנשים, מגדלים לא פעילים, קיבלו את הסובסידיה? אם אתה אומר שהסיוע ניתן לתושבים,

מדוע הוא לא ניתן לכאלה שאין להם מיכסות?

אי סירקיס;

הסיוע ניתן לפי חוק, ואנחנו פועלים על-פי החוק. לא מדובר על החלטת הממשלה או

על החלטת האוצר לסייע לאזור מסויים. יש חוק, ואנחנו מבצעים אותו.
היו"ר די תיכון
אתה בעצמך אומר שלא ביצעו את החוק במלואו והראיה לכך היא שהמיכסה הכוללת לא

גדלה.

אי סירקיס;

היא גדלה - -

היו"ר די תיכון;

אבל לא עד האופטימום.
אי סירקיס
אני מבקש לחדד נקודה מסויימת; למיטב ידיעתי אין כאן 168 או 170 מגדלים

שקיבלו סובסידיות בלי שהם יצרו, דבר כזה לא קיים - - -

היו"ר די תיכון;

אבל הסובסידיה שולמה לא לאדם המתאים.

אי סירקיס;

יש מיכסה. ניקח, לדוגמא, מצב של 50 מגדלים רשומים, ש-40 מתוכם פעילים. אם

ה-40 פעילים לא הגיעו ל-50 טון כל אחד, והם קיבלו סובסידיה לפי מה שהם יצרו,

נמוכה מ-50 טון, לכאורה לא צריכה להיות עם זה בעיה כיוון שזה לגיטימי.



היו"ר די תיכון;

אני מבין שגם אתם אינכם מאושרים ממה שמבקרת המדינה כותבת בדו"ת.
אי סירקיס
אם באמת שולמה למישהו שלא יצר ולא גידל, סובסידיה, אולי - - -

היו"ר די תיכון;

מה מבקרת המדינה אומרת על זה? האם באמת שולמה סובסידיה למגדלים לא

פעילים?

ת. רובשיץ;

תיקון מסי 1 להוק אמר שתוגדל המיכסה ותשולם תמיכה רק למגדלים ששיבקו את

תוצרתם בשנת 1989/90. בשנת 1989/90 היו 1611 מגדלים רשומים, ו-1458 מגדלים

פעילים, ורק להם הוגדלה המיכסה.

היו"ר ד' תיכון;

ל-169 שולמה?

ת. רובשיץ;

הם לא יצרו ולא קיבלו תמיכות?

היו"ר די תיכון;

מהו העודף היום ביצור ביצים?
אי צוק-בר
לשנת 1993 - מעל 300 מיליון ביצים.

היו"ר די תיכון;

מה זה אומר? שענף הביצים מתמוטט?

אי צוק-בר;

לא, כיוון שבעבר היו שנים כאלה. בין 150 ל-250 זה עודף כמעט קבוע.

היו"ר די תיכון;

מה עושים עם העודפים? זורקים אותם?

ת. רובשיץ;

מייבשים, ומשתמשים לתעשיה או ליצוא.

היו"ר די תיכון;

כמה זורקים?



אי צוק-בר;

זורקים רק כאשר יש מצב חריג ביותר, כאשר התעשיין איננה קולטת את העודף.

היו"ר די תיכון;

כמה ביצים זורקים למיזבלות?

אי צוק-בר;

השנה היה מצב שהי ו 3 הודשים שמפעלי התעשיה לא יכלו לקלוט את הביצים ואז

השמידו כ-40 מיליון ביצים.

היו"ר די תיכון;

מדוע?

אי צוק-בר;

כי מפעלי התעשיה לא יכלו לקלוט את כמות העודף החודשית שהצטברה באותו

חודש.

היו"ר די תיכון;

ואם אני אומר לך שמפעלי התעשיה כן יכלו לקלוט את עודף הביצים?

אי צוק-בר;

מועצת הלול מנסה להשיג את התמורה הגבוהה ביותר לביצים העודפות או ביצוא

או בתעשיה מקומית. אני הבנתי שבחודש יוני היו בתעשיה בערך 57 מיליון ביצים

עודף והיא לא יכלה לקלוט אותן כיוון שנשארו לה כמויות מחודשים קודמים.

היו"ר די תיכון;

התעשיינים כן רצו לקלוט והם לא הבינו מדוע משליכים את העודף העצום של 50-

60 מיליון ביצים למיזבלות בצפון הארץ.

אי סירקיס;

יכול להיות שצריך למזמין לצורך השאלה הזאת את נציג מועצת הלול - -

היו"ר ד' תיכון;

נזמין את מנהל מועצת הלול לכאן, אבל אני לא מבין מדוע יש עשרות מיליוני

ביצים עודף, התעשיה משוועת להן, לא זאת שעוסקת ביבוש אלא תעשיית המזון כמו

מפעלי בשר שפנו למשרד החקלאות וביקשו את העודף, אבל מועצת הלול החליטה להשליך

את העודף למי זבלות.

אי צוק-בר;

אני לא יודע בדיוק פגי רצה לקלוט את עודף הביצים אבל אם ניקח ביצים כאלה

ונכניס אותן כתחליף לביצים שניקנות במחיר מלא בשוק הרגיל, אז לא פינינו את

העודף. לפנות עודף זה אומר להוציא את הביצים מהשוק המתוכנן, מהשוק של הצריכה



הרגילה. אם בדרך-כלל מפעל קונה ביצה ב-30 אגורות, הוא יקנה אותה ב-5 אגורות,

שזה מחיר פינוי, הוא יעשה זאת בשמחה, וגם אני הייתי שמה לקנות לביתי ביצה ב-5

אגורות.
היו"ר די תיכון
המפעלים רצו לקבל מחיר-עודף שלא לדבר על היבוש שהיה מלא עד אפס מקום, לכן

אתה צודק. בכל זאת אני טוען שהיו מפעלים שרצו להרחיב את השימוש בביצים, והדבר

לא ניתן להם לא על-חשבון המיכסה הקיימת, כי אז ברור שהמחיר היה נשבר ויורד.

אי צוק-בר;

השאלה שצריך לברר אותה בצורה יסודית היא האם זה על-חשבון צריכה קיימת או

לא?
היו"ר ד' תיכון
יש שוק שחור בביצים?

אי צוק-בר;

בהחלט יש.
היו"ר די תיכון
על כמה הוא עומד?
אי צוק-בר
על 30% או מעל 30%.

היו"ר ד' תיכון;

30% מכמה?
אי צוק-בר
ממיליארד ו-700 מיליון.
י י הורביץ
יותר מהעודף.
היו"ר די תיכון
מה עושים כנגד השוק השחור?
אי צוק-בר
קודם כל ישנה הרשות לפיקוח שמנסה לתפוס את המבריחים, בפיקוח מועצת הלול,

ובנוסף לכך - - -
היו"ר די תיכון
אם בא אלי לולן כדי למכור לי ביצים - - -
אי צוק-בר
אין הרבה מה לעשות כנגד מצב כזה מלבד לנסות לאכוף את החוק.
היו"ר די תיכון
התכנון כשל? כאשר מבטלים את הסובסידיה, המצב נעשה פרוע?

אי צוק-בר;

גם בגליל יש סובסידיה וגם משם ביצים מגיעות לשוק השחור. הסובסידיה איננה

מהווה את מלת-הקסם נגד השוק השחור.
היו"ר די תיכון
היית אומר שקיים מצב של תוהו-ובוהו במצב הביצים או בענף הלול?
אי צוק-בר
הייתי אומר שהבעיה חמורה.
יי הורביץ
אתה אומר שהיו 250-300 מיליון ביצים עודפות, 40-50 מיליון הושמדו, והיו

עסקאות יצוא. האם זה דבר שיש אתו רווח או איזון או - - -

אי צוק-בר;

רק כדי לסבר את האוזן ברצוני לציין כי ביצים שהולכות ליצוא או לתעשיה

פודות בערך 2,5 או 3 אגורות לביצה, לעומת ביצה נורמלית שעלות היצור שלה עומדת

על כ-25 אגורות, ובמצב של היום מקבלים בערך 80%, זאת אומרת בסביבות ה-20

אגורות. זה בכלל לא מגיע לחלק מההוצאות.
י י הורביץ
עסקות יצוא אינן כדאיות - - -
אי צוק-בר
הן בערך כמו התעשיח המקומית. לפעמים פודים קצת יותר ואז - - -
היו"ר די תיכון
אנחנו מייצאים ביצים בצורה ישירה?
אי צוק-בר
כן. מדובר על יצוא עודפים.
הי וייר די תיכון
לא יבוש?



אי צוק-בר;

מייצאים אותן למפעלים שאחר-כך ייבשו אותן.
היו"ר ד' תיכון
האם אנחנו מייצאים, ישירות, ביצים טריות?

אי צוק-בר;

כן.
יי הורביץ
בין 300 מיליון עודף ל-40-50 מיליון השמדה יש 250 מיליון שוודאי אינן

מכוסות, כולן, בעסקאות יצוא - - -
אי סירקיס
אלה מועברות לתעשיה.
אי צוק-בר
מעל 300 מיליון. בסך הכל לשנת 1993 המספר יכול להגיע עד 400 מיליון.
היו"ר די תיכון
האם אתה סבור שצריך לתכנן מחדש את ענף הלול?

אי סירקיס;

משרדי האוצר וההקלאות מבצעים כיום חשיבה אהרת גם לאור ההשפעות הצפויות של

האוטונומיה, במיוחד בענף הביצים. גם לגבי ענף הפטם יש הסכם שאני סבור שהוא

בסך הכל חיובי והוא אמור - - -

היוייר די תיכון;

מה יקרה אחרי שתקום האוטונומיה? הרי הם עברו לגדל ביצים.

אי צוק-בר;

לא רק שהם מעבירים אלינו היום ביצים, כאלה שלא עברו בעבר, אלא שהם גם

הפסיקו לצרוך ביצים שמי וצרות אצלנו. בלי אוטונומיה ההשפעה של השטחים היום,

בכמות העודף, מוערכת ב-100 מיליון ביצים בערך.

היו"ר די תיכון;

הוא אשר שאלתי; מה עושים במצב כזה?

אי סירקיס;

השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא איזה טיב יחסים ישרור בין מדינת-

ישראל - - -



היו"ר די תיכון;

מה עושים? האם מישהו סבור שצריך לבנות מבנה חדש של משק הלול בישראל?

אי צוק-בר;

זה מה שעושים עכשיו.

היוייר די תיכון;

מה תעשו? תגישו, באמצעות חוק התקציב, הצעת מבנה חדשה למשק הביצים בארץ?

אי סירקיס;

בנושא הפטם ככל הנראה משרדי הממשלה ישאפו לרפורמה כבר בתחילת שנת 1994,

ובנושא הביצים אנחנו מקווים ליישם את הרפורמה גם כבר בתחילת שנת 1994.

היו"ר די תיכון;

האם יקרה לרפורמה הזאת מה שקרה לרפורמה במשק לשיווק הבשר?

גבי גבל, אבקשך להמשיך לקרוא את הדו"ח.

מי גבל;

"בהסכם פשרה בעניין ישום חוק הגליל, בין נציגי המגדלים בענף הלול באזור

מרום הגליל לבין נציגי המגדלים ביתר אזורי הארץ, משרד החקלאות והמועצה, נקבע

בין היתר, שבכל אחת מהשנים הקלנדריות 1990 ו-1991 תשולם לכל אחד מהמגלים במרום

הגליל תמיכה גם בגין 50 אלף ביצי מאכל שלא יוצרו בפועל, ובלבד שהתמיכה שתשולם

לא תחושב לכמות שמעל ל-500 ביצי-מאכל ליחידת משק.

על-פי נתוני משרד החקלאות לתקופה ינואר 1990 -דצמבר 1991, שולמה למגדלי

מרום הגליל תמיכה בסך 31 מיליון שקלים בגין ביצי מאכל (מזה 4 מיליון שקלים

בגין ביצים שלא יוצרו) ו-18 מיליון שקלים בגין פטמים.".
היוייר די תיכון
מפלים לרעה אנשים שאין להם מיכסה - - -

אי צוק-בר;

לא רק זה. יש אנשים שמגדלים צמחים ולא ביצים. ודאי שהם מופלים לרעה.

כל החוק הזה הוא חוק מפלח מיסודו.

יי הורביץ;

מפלה לטובה.

אי צוק-בר;

ברגע שהוא מפלה לטובה צד אחד, הוא מפלה לרעה צד אחר.

היו"ר די תיכון;

כל החיים מבוססים על היחסיות. טוב לי ורע לי. נתקדם.



מי גבל;

"בתשובה למשרד מבקר המדינה הסביר אגף התקציבים כדלקמן: "א. תיקון מסי 1

לחוק הגליל שהתקבל בינואר 1990 יצר קשיי ישום רבים. התיקון לחוק חייב הגדלה

מיידית וניכרת במיכסת הביצים והפטמים של אוכלוסיית הזכאים בחוק. הגדלה שכזו

יצרה קשיי ביצוע למשרד החקלאות לבסוף נתקבל הסדר פשרה לישום החוק.''.

ב. תיקון מסי 2 לחוק הגליל שנתקבל בחודש מארס 1991 החמיר את קריטריון

הזכאות בחוק. כתוצאה מכך נפלטו ממעגל הזכאים מגדלים אשר לא היו בשנת הבסיס.".

היו"ר די תיכון;

תיקון מסי 2 איננו תיקון גולדמן שכלל את הקיבוצים?

אי סירקיס;

קרו שני דברים - - -

היו"ר די תיכון;

מדוע אני אומר שהוא מפלה? כאשר הקיבוצים חשבו שמפלים אותם לרעה הם דאגו

לכלול עצמם במסגרת תיקון מסי 2, אבל אזרחים שלווים, שלא היה להם הכוח הפוליטי,

נדפקו. האם זה נכון?

אי סירקיס;

זאת שאלה כללית למדי שבעקבותיה נשאלת שאלה; אזרחים מאלו אזורים? אפשר

לומר שגם בעל מטע שנמצא ליד לול ולא מקבל תמיכה, במידה מסויימת נחשב מופלה.

היו"ר די תיכון;

נמשיך הלאה.

מי גבל;

"בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-

1992, תוקן חוק הגלין (תיקון מסי 3). התיקון הפחית את רמת הסיבסוד וקבע כי

בכל אחת מהשנים 1995 - 1993 תינתן לבעלי מיכסות במרום הגליל תמיכה בשיעורים

אלה מהעלות התחשיבית ליצור; 16%, 13.5% ו-13% כסדר השנים. ליצור פטמים;

19%, 18% ו-17%, כסדר השנים ליצור ביצי מאכל.".

היו"ר די תיכון;

. מדובר על תיקון גל?

אי סירקיס;

לא, זה תיקון של הממשלה.

היו"ר די תיכון;

חבר-הכנסת גל הביא תיקון שמקטין את הסובסידיה. האם הכוונה לזה?



אי סירקיס;

כן.

היו"ר די תיכון;

כמה שילמתם סובסידיה, למשפחה, לפי תיקון 1 ו-2?

אי סירקיס;

היום הסובסידיה עומדת על כ-5 אגודות לביצה - -

אי צוק-בר;

500 אלף ביצים.

אי סירקיס;

אפילו על 400 אלף ביצים - -

אי צוק-בר;

20 אלף למשפחה של מגדלי ביצים.

היו"ר די תיכון;

לפי תיקון 1 ו-2 או לפי תיקון מסי 3?

אי סירקיס;

נכון להיום.

היו"ר ד' תיכון;

זאת אומרת שהיה מדובר ביותר. אני זוכר שחבר-הכנסת גל אמר שהם מקבלים

הרבה יותר; יותר מדי.

אי צוק-בר;

ההבדל המשמעותי היה לגבי הפטמים כיוון שהעניין הגיע למחיר שמעל שקל

לקילוגרם. כאשר כל עלות היצור של קילוגרם היתה 3 ומשהו שקלים, קיבלו מעל שקל

סובסידיה.

אי סירקיס;

היום הסובסידיה ירדה לסביבות ה-60 אגורות.

אי צוק-בר;

היום היא צמודה לעלות היצור ולא למדד המחירים לצרכן.
הי וייר די תיכון
נעבור להסכם החיטה.



מי גבל;

"במאי 1989 נחתם בין הממשלה לבין ארגון עובדי הפלחה הסכם לחמש שנים שלפיו

התחייבה הממשלה לתת תמיכה מיוחדת למגדלי חיטת בעל באזורים המוגדרים בהסכם, כדי

שאדמות באזורים אלו יעובדו בקביעות.

הסכום המירבי הכולל של התמיכה נקבע על פי ההפרש שבין 82% מעלויות היצור

המוכרות של חחיטה המקומית לבין המחיר החלופי לחיטה מיובאת, כפי שמוגדר בהסכם.

האזורים שעליהם חל חסכם התמיכות הם: אזור הגליל התחתון, הגלבוע, בית-שאן,

וצפון אזור לכיש (להלן - אזור אי), ואזורי הדרום והנגב (להלן - אזור בי).

בשנת 1991 נזרעו כ-850 אלף דונם חיטה, מהם 650 אלף דונם לבעל. על פי

ההסכם, התמיכה באזורים היא לשטחים של כ-400 אלף דונם (מהם כ-300 אלף דונם

באזור ב' וכ-100 אלף דונם באזור אי).

1. בספטמבר 1992 סוכם בין משרד החקלאות לבין אגף התקציבים במשרד האוצר

כי תינתן תמיכה גם למגדלים באזורים במרכז הארץ ובצפונה, שאינם נכללים בהסכם

(להלן - אזור גי), וכן יוגדלו השטחים באזורים אי ו-ב' על פי הפירוט להלן:

באזור אי - 400.110 דונם; באזור בי - 411.900 דונם; באזור גי - 189.200

דונם.

הגדלת השטחים באזורים אי ו-ב' והוספת אזור גי לתמיכות בשנת 1992, כפי

שנקבעה בסיכום בין משרדי האוצר והחקלאות, לא עוגנה בהסכם עם ארגון עובדי

הפלחה. אגף התקציבים הסביר כי ב-1993 יורחב היקף התמיכה ל-800 אלף דונם וכי

טרם נקבעו היקפי התמיכות ל-1994.

2. על פי תחשיבי משרד החקלאות, גידול החיטה בארץ יקר מייבוא חיטה.

בשיטת התמיכה הנוכחית, תנאי לקבלת התמיכה הוא זריעת חיטה בלבד. חקלאי לא יהיה

זכאי לתמיכה אם יזרע על פי מחזורי זרעים או יוביר שטחים. גידול תכוף או רצוף

של מין אחד של צמח בחלקה אחת גורר ירידה ביבולים (כתוצאה מהוצאת אותם חומרי

מזון מן הקרקע, דבר הגורר עייפות הקרקע וירידה בפוריותה).

בתשובתו למשרד מבקר המדינה הסביר אגף התקציבים כי החל ב-1993 בכוונתו

להחיל את התמיכה גם על גידול חיטה לתחמיץ ולזרעי שמן. עוד הסביר האגף כי משרד

החקלאות עוסק כיום בגיבוש מודל כולל לתמיכה בגידולי שדה אשר יביא בחשבון שימוש

מיטבי בקרקע.".
חיו"ר די תיכון
בעיקר הביקורת לא עסקה.
אי סירקיס
מהו העיקר?
היו"ר די תיכון
עניין ייבוא החיטה וההסכם של אולדס.
אי דווידזון
היא עסקה, אבל לא בפרק הזה. במסגרת תעשיה ומסחר.



היו"ר די תיכון;

מה דעתכם על מה שקורה במשק החיטה? חבר-הכנסת אביטל אמר לפני שנה: לא

נתמוך בתקציב המדינה אם לא יוגדרו שטחי החיטה והסובסידיה, והוא כנראה ידע מה

שהוא אמר; הראיה - זה גדל. האם הממשלה נכנעת שוב ללחץ החקלאים?

אי סירקיט;

אני יכול לתאר עובדתית את מה שקורה בשטח, אבל אינני רוצה לחוות-דעה - -
היו"ר די תיכון
אתה מרוצה ממה שקורה?

אי סירקיס;

הנימוק לתמיכה, על-פניו, הוא נימוק של תפיסת-שטח. רוצים להחזיק שטחים

כדי למנוע עליית גורמים אחריו עליהם, וזה, בעצם, הנימוק הרשמי של התמיכה.

חיטה נחשבת לגידול הכי פחות רווחי. אם ניקח גידול שמחזיק את עצמו והוא רווחי,

אם הממשלה תתמוך בו או לא תתמוך בו - ממילא ייצרו אותו כי הוא כדאי.

היו"ר די תיכון;

האם חיטה יותר כדאית מכותנה?
אי סירקיס
אינני בטוח.
היו"ר די תיכון
שניהם עומדים על אותה רמה?
אי סירקיס
צריך לבדוק את התחשיב.
יי הורביץ
מה העניין של השימוש בקרקע שיכול להיות טוב יותר ומועיל יותר אבל התמיכה

לא עונה על הבעיה?
אי סירקיס
יש הנחה סמויה שהתמיכה מכתיבה התנהגות, זאת אומרת שברגע שיש תמיכה -

יזרעו בכל מחיר. אנחנו מקבלים, בעיקרון, את הביקורת, זאת אומרת שיש, בהחלט,

בסיס עובדתי נכון.

משרד החקלאות שוקד היום על פיתוח מודל גידולי שדה, ויש בנושא הזה כל מיני

שיקולים כיוון שיש גידולים שמעצם טיבם, כפי שכבר ציינתי, הם מספיק כלכליים שהם

לא צריכים לקבל תמיכה, ו נחטיא את המטרה במידה וניתן תמיכה כזאת.

השנה השתדלנו להגדיל את התמיכה, בשנת 1993, גם לגידולים נוספים שנמצאים

על גבול הכדאיות. אם גידול, להערכתנו, מספיק כדאי, הוא נכנס למסגרת התמיכה.



היו"ר די תיכון;

כמה שילמנו סובסידיה לחיטה?

אי סירקיס;

השנה כ-25 מיליון שקלים.

היו"ר ד' תיכון;

כמה לפני שנה?
יי הורביץ
11.1

אי סירקיס;

זה היה הבסיס, והוספנו אחר כך, כך שהנושא עמד על 18 מיליון שקלים.

ת. רובשיץ;

17 מיליון.
היו"ר די תיכון
כתוב בדו"ח "... כי משרד החקלאות עוסק כיום בגיבוש מודל כולל לתמיכה

בגידולי שדה אשר יביא בחשבון שימוש מיטבי בקרקע.". מה הוא עושה בכל זאת? הוא

החליט להגדיל את השטח מ-800 אלף דונם ליותר?
אי סירקיס
כן. ל-900 אלף דונם.

א' צוק-בר;

לא מדובר רק על השאלה כמה סך הכל דונם. הכוונה היא לא לתת תמיכה אחידה,

לא משנה מה מגדלים, אלא לבנות מודל שיבדוק את העלויות של כל סוג גידול, את

השאלה מה כדאי בכל אזור, ולתמוך בצורה יותר דיפרנציאלית בהתאם לגידולים

שמגדלים ובהתאם לאזורים. המודל יבדוק גם את השוני בין האזורים וגם את השוני

בין הגידולים השונים.

היו"ר די תיכון;

מדוע הממשלות הקודמות לא הסכימו, באמצעות אגף התקציבים, להיקפים כאלה של

גידולי חיטה?

אי סירקיס;

היה שינוי מהותי בענף החיטה עם הרפורמה. בעבר מינהל הסחר, קרי: הממשלה,

רכשה את כל החיטה של החקלאים בארץ ושילמה להם מחיר די גבוה. לשם השוואה אני

אציין באזניכם סדר-גודל של 175-180 דולר לפני כמה שנים, בעוד שהשנה, אם אני

אתעלם מהתמיכה, מחיר השוק שהחקלאים קיבלו ממי שקנה מהם באופן מסחרי היא 156-

160 דולר. זה הסדר שהחזיק הרבה מאד שנים, וזה היה חלק מהסדר מלאי ההירום.



מינהל הסחר רכש את החיטה, הכניס אותה למחסני-חירום, והוציא אותה בהדרגה לאורך

השנה עד עונת הזריעה. ברגע שהממשלה יצרה מעורבות במידה מסויימת בנושא הזה,

היא העבירה את הניהול של מלאי החירום לקבלן פרטי, כל שיטת התשלום השתנתה,

התשלום ירד במידה משמעותית, ואז נוצר הוסר מסויים אצל החקלאים.
היו"ר די תיכון
מה הועילו חכמים בכלכלתם? עשו רפורמה ושילמו יותר - - -
אי סירקיס
לא שילמו יותר אלא שילמו פחות.

הרפורמה השיגה, בכל זאת, דברים חשובים. בעבר היתה מובטחת קליטה מלאה על-

ידי הממשלה במחיר מובטח מראש, ונושא האיכויות היה נושא מישני מבחינת המגדלים.

הם נתנו טונאג' וקיבלו מחיר קבוע. ברגע שהנושא הזה נפתח ליחסים מסחריים,

פתאום התחילה להיות משמעות לאיכויות, ולזנים.
היו"ר די תיכון
האם אמנם יש משמעות לאיכויות, או שכל המגדלים הפכו להיות קבוצת-לחץ שאיש

לא יכול לעמוד בפניה?

אי סירקיס;

בהחלט יש משמעות לאיכויות ויש גם שינויים בשטח.
היו"ר די תיכון
טיב החיטה שלנו השתפר?

אי סירקיס;

הוא משתפר בהווה והוא ישתפר בעתיד.
י י הורביץ
עדיין, לפי התחשיבים של משרד החקלאות, גידול החיטה בארץ יקר מיבוא חיטה.

מה היו ההפרשים לפי התחשיב האחרון?

אי סירקיס;

תלוי באיזה אזור מדובר. אם ניקח את הנגב שהיו בו עלויות הכי גבוהות,

עלות יצור החיטה לפי תחשיב מלא יכולה להגיע עד קרוב ל-300 דולר לטון בעוד שאם

רוכשים את החיטה, כולל הובלה, מדובר על 160 דולר לטון.

היו"ר די תיכון;

אם אני מבין נכון החיטה ניקנית מארצות-הברית - - -

אי סירקיס;

בעיקר.
היו"ר די תיכון
הגרמנים שואלים מדוע לא ניקנה מהם? הם זולים יותר.

אי סירקיס;

נכון, אבל וזאמריקאים אומרים שבמסגרת הסיוע האזרחי והבטחוני שהם מעבירים

לישראל הם רוצים שניקנה מהם 1.6 מיליון טון גרעינים, וזה מחייב את מדינת-

ישראל. לכאורה אפשר היה לומר שנפחית מהסיוע ונשתחרר מהמחוייבות, אבל זה מה

שההסכם הקיים דורש.

היו"ר די תיכון;

כלכלנים ואני בתוכם אומרים שהאמריקאים דופקים את הישראלים משום שמדובר

בסיוע. ההתחשבנות גבוהה בהרבה, כמו-כן הוצאות ההובלה.

אי סירקיט;

נכון, וקיים כמובן גם נושא ההובלה כיוון שהאמריקאים מחייבים להוביל את

הסחורה תחת הדגל שלהם שיקר בצורה משמעותית מהדגל הישראלי, אבל זה, כאמור, חלק

מחבילת הסיוע.

היו"ר די תיכון;

אם הגרמנים היו נותנים לנו סיוע, היית קונה מהם?

אי סירקיס;

אינני יודע. אני לא מנהל את המשא-ומתן.

היו"ר די תיכון;

נעבור לנושא ההדרים.

מי גבל;

"יצור ההדרים מישראל נמצא בנסיגה למן המחצית השניה של שנות השבעים.

ההכרה במצב הביאה את שרי החקלאות למנות ועדות מספר לבדיקת הסיבות (ראה בדו"ח

זה הפרק "השינוי הארגוני בענף פרי ההדר"). ביוני 1990 מינה שר החקלאות ועדת

היגוי ציבורית לאסטרטגיה חקלאית. תת ועדה במסגרת ועדה זאת בדקה את דרכי

השיווק בענף ההדרים והגישה את מסקנותיה בנובמבר 1990, ואלה העיקריות שבהן:

(א) ביטול המעמד המונופולי של המועצה לשיווק פרי הדר (להלן - המועצה) כמשווקת

יחידה של פרי הדר ופתיחת האפשרות לכניסת משווקים אחרים; (ב) פירוק המועצה

לשני גופים - גוף משווק וגוף מפקח, מערך השיווק של המועצה יהיה לחברה מסחרית.

בינואר 1991 פרסם שר החקלאות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (המועצה

לשיווק פרי הדר) (הוראת שעה), התשנ"א-1991 (להלן - צו הפיקוח), ובו נאמר בין

היתר, כי; בתקופת תוקפו תהיה המועצה מורכבת מחמישה חברים בלבד שימנה שר

החקלאות והיא תפעל לצורך ביצוע והשלמה תקינים של יצוא ושיווק פרי הדר בעונת

1990/91, ולהיערכות הארגונית הנדרשת לשם ישו0 מדיניות הממשלה בדבר פתיחתו של

השוק המקומי של פרי הדר לשיווק חפשי (להלן - הרפורמה בענף ההדרים).

ההיבט החשוב ביותר של צמצום פעולות המועצה היה חיסול פעילותה העסקית.

ערב הוצאתו של צו הפיקוח העסיקה המועצה כ-250 עובדים קבועים וכן עובדים זרים

שהועסקו בסניפיה בחוץ-לארץ.



בבעלות המועצה היו נכסים קבועים וזכויות חכירה בהיקף כספי ניכר, וחיסול

הצד העסקי של המועצה התבטא בפיטורי עובדים ובמכירת נכסיה בארץ וחיסול סניפיה

בחוץ-לארץ.

חיסול עסקיה של המועצה החל במחצית הראשונה של 1991 ונמשך עד יולי 1992.

ההוצאות לכך היו כ-35 מיליון שקלים. הוצאות אלו כללו בעיקר פיצויי פיטורין

ותשלומים להבטחת זכויות פנסיה - כ-25 מיליון שקלים; הוצאות ניהול שוטפות - כ-

3.4 מיליון שקלים, והוצאות משפטיות וראיית חשבון בחוץ-לארץ - 5.6 מיליון

שקלים.

בשנת הכספים 1991 הסתכמה ההוצאה על חיסול הצד העסקי של המועצה ב-27.2

מיליון שקלים, לעומת תקציב בסך של 32.7 מיליון שקלים. ההרשאה להוצאה למטרה

זו ניתנה בתחום הפעולה תמיכות ביצור והבטחת הכנסה לחקלאים משתי תקנות שנכללו

בתכנית תמיכות בענפים - תמיכות בהדרים ורפורמה בהדרים.

בדברי ההסבר להצעת התקציב לשנת 1991 לא נכללו נתונים על היקף ההוצאה

הצפוי מצמצום פעולות המועצה ופירוקה, ואף בהצעת תקציב 1992 אין מידע על כך.

גם שמות התקנות שאליהן נזקפה ההוצאה אינם מעידים על מהות ההוצאה - המימון

והחיסול של הצד העסקי של המועצה.

אגף התקציבים הסביר בתשובתו כי בעת הכנת תקציב המדינה לשנת 1991 לא היתה

כל ודאות כי אכן תיושם הרפורמה בענף ההדרים ולכן לא נכלל הנושא בתקציב ובדברי
ההסבר
התנאים לישום הרפורמה נוצרו במהלך 1991. בתקציב 1992 לא נכללה תמיכה

ברפורמה בענף ההדרים. ביולי 1991 הוגשה לאישור ועדת הכספים של הכנסת בקשה

לשינוי תקציבי בסך של 16 מיליון שקלים לישום רפורמה בענף ההדרים. בדברי ההסבר

נכללו עיקרי הרפורמה המוצעת. לדברי אגף התקציבים התקציב שאושר לרפורמה בענף

ההדרים נועד לסייע לענף להיחלץ מן המשבר שאליו נקלע ולשינוי כללי השיווק.

מאחר שהתמיכות בענפים מתוקצבות במסגרת הסעיף תמיכות במחירי מצרכי יסוד והיצור

החקלאי, תוקצבה הרפורמה במסגרת סעיף זה.

לדעת מבקר המדינה, מאחר שההוצאה שנרשמה בשתי תקנות תקציב אלה נועדה,

במלואה, למימון של חיסול הצד העסקי של המועצה לשיווק פרי הדר, ונוכח היקפה של

ההוצאה, מן הראוי היה לפתוח למטרה זו תכנית נפרדת ששמה יעיד על מהות ההוצאה.

במסגרת הסכמי יצוא שולמו מסעיף זה תמיכות: בעד גידולי ירקות - 12.5.

מיליון שקלים; פרחים - 2 מיליון שקלים, ופירות - 0.2 מיליון שקלים,".

היו"ר די תיכון;

הרפורמה הצליחה?

אי סירקיס;

אני חושב שכן.
היו"ר די תיכון
מה המגדלים אומרים?

אי סירקיס;

הדעות חלוקות. שוק היצוא נעשה קשה, וקשה לבודד את השפעת הרפורמה מצד

אחד ולהתמודד עם השאלה מה היה קורה אילו המועצה היתה ממשיכה לתפקד - - -

היו"ר די תיכון;



היית מחזיר את המועצה לשיווק פרי הדר? אתה סבור שאם מייעצים ביד אחת זה

יותר טוב מאשר בעזרת כמה ידים?

אי סירקיס;

יש היום כל מיני התארגנויות, לאט לאט השוק מארגן את עצמו, לדוגמא, אם

למדינת-ישראל יש דומיננטיות במדינה מסויימת, רוושבים איך להגביל את התחרות

באותה מדינה - -

היו"ר די תיכון;

חוזרים להסדרים של המועצה.
אי סירקיס
יש הבדל גדול אם אתה הולך עם חברת יצוא אחת, והיא היחידה, או שאתה מייצא

באמצעות כל מיני חברות. במדינות שיש לנו בהן מונופול מוגבל אפשר להפיק מחירים

יותר גבוהים על-ידי תכנון שוק היצוא. אפשר לעשות זאת גם באמצעות מיכרז שנתי.

יש כל מיני שיטות, כאשר בסך הכל אנחנו חושבים על היצוא הישראלי.
היו"ר די תיכון
אתה סבור שהרפורמה מצליחה?

אי סירקיס;

בהחלט.

היו"ר די תיכון;

מה קורה לג'אפה?

אי סירקיס;

המצב שריר וקיים.

היו"ר די תיכון;

עדיין מוכרים ג יאפה?

א' סירקיס;

כן.

היו"ר די תיכון;

עוד נחזור לעניין הרפורמה, נזמן לכאן את שר החקלאות ואז נוכל להיכנס

לעובי הקורה ולהבין מה קרה לה? מי מייצג? מה היו הרווחים? מה קיבלו החקלאים

מהעניין? איך פורקה המועצה לשיווק פרי ההדר? העיקר הוא בעצם מה קרה לרפורמה?

מה קורה לג'אפה? האם הוא חי? האם אפשר למכור אותו או שהוא הפך להיות ענף מת?

איזה היקפים אנחנו משנטעים? מה קורה למחקר החקלאי שלנו בתחום ההדרים? על כל

השאלות האלה נרצה לשמוע יותר כדי ללמוד לאן הולך ענף ההדרים?

אתה, מר סירקיס, אופטימי, ואני שמח לשמוע זאת.



אי סירקיס;

יש התפתחויות של השוק העולמי, ואיך שלא תארגן את הענף - - -

היו"ר די תיכון;

כאמור, נחזור לנושא הזה. מדינת-ישראל קיבלה החלטה מהפכנית, ואנחנו

רוצים לדעת האם היא טובה או רעה ליצוא, או שבמסגרת המכה הכללית שהיצוא קיבל

בשנה האחרונה לא רואים מה קרה לרפורמה? אני סבור שהג'אפה סיים את תפקידו.

אנחנו אמנם מוכרים אותו, אבל מוכרים אותו לאנגלים שיש להם נוסטלגיה למנדט

הבריטי והם זוכרים את השמוטי. במערב אירופה, לעומתם, זורקים את השמוטי,

ואנחנו מכניסים להם אותו בכוח. כאמור, עוד נחזור לעניין הזה. נמשיך עתה את

הדיון בקטע הדן בהובלת גרעינים.
מי גבל
"במסגרת ההסכמים עם הממשל בארצות-הברית בדבר הסיוע הכלכלי לישראל התחייבה

ישראל להוביל 50% מכמות הגרעינים הנרכשים בארצות-הברית באניות נושאות דגל

אמריקני. מחיר ההובלה באניות האמריקניות גבוה מזה שבאניות ישראליות. מדיניות

הממשלה בעניין מחיר חומרי הגלם בארץ היא למכור במחיר העלות; לא לתמוך במחיר,

אך גם לא להטיל היטלים שאינם נוגעים למהלך הרגיל של יבוא הסחורות. על כן

מממנת הממשלה את פער המחירים בהובלה. התקציב המאושר בתכנית זאת הסתכם ב-20.4

מיליון שקלים, והביצוע ב-6.4 מיליון שקלים. מאחר שהיקף הייבוא בתהילת השנה

אינו ידוע (מותנה בהיקף היבול בארץ), ומחירי ההובלה אינם ידועים, יש פער גדול

בין הצעת התקציב לבין ההוצאה למעשה. בתקציב המקורי בתכנית זו ל-1992 תוקצב סך

של 28.1 מיליון שקלים.

החל מ-1991, ההוצאה בגין הפרשי מחירי ההובלה נעשית ישירות כפיצוי לקבלני
ההובלה בגין תוספת מחיר ההובלה
עד שנת 1990 נעשתה ההתחשבנות בגין תשלומים

אלה באמצעות מינהל הסחר הממשלתי, שטיפל ביבוא גרעיני ההיטה. בדו"ח הביצוע של

מינהל הסחר הממשלתי, שהוא מפעל עסקי, לא נרשמה איפוא בשנה הנסקרת הוצאה והכנסה

בגין הפרשי ההובלה, כי בתקציבו אושרה למטרה זו הרשאה בסך של 20.4 מיליון שקלים

כאמור.".
היו"ר די תיכון
אני מבין שהיום הנושא הזה נמצא מחוץ למשרד התעשיה והמסחר. הוא עובד טוב?
אי סירקיס
אני חושב שכן. היום הממשלה באה למובילים ואומרת להם - - -
היו"ר די תיכון
גם בעניין הזה נעסוק כאשר נדון על הרפורמה במשק החיטה. נעבור לקטע

העוסק בתמיכות במים.
מי גבל
"התקציב הסופי המאושר לתחום הפעולה תמיכות במחירי המים הגיע ל-92.3

מיליון שקלים," - - -
היו"ר די תיכון
כמה הוא השנה?



אי סירקיס;

אינני יודע; אינני עוסק בתחום המים.

היו"ר די תיכון;

200 מיליון? הנושא גדל בצורה משמעותית.

אי סירקיס;

כן, אבל הייתי מעדיף שמי שמתעסק אצלנו בנושא חמים יענה על השאלות.
היו"ר די תיכון
אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.35

קוד המקור של הנתונים