ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 28/06/1993

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על תקינות וחוקיות פעולות ההסברה של משרד ראש הממשלה- הצעת חה"כ ע' לנדאו ואי גולדפרב; מינוי פוליטי במשרד ראש הממשלה - עמ' 734 בדו"ח 43 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 95

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, טי בתמוז התשניג (28 ביוני 1993). שעה 12:30

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די תיכון

א' גולדפרב

אי דיין

ר' זאבי

שי יהלום

רענן כהן

ע י לנדאו

י' לס

ד' מגן

מוזמנים; מבקרת המדינה מי בן-פורת

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקרת המדינה

ב' גייסט - מישנה למנכ"ל

שי לביא - עוזרת בכירה למבקרת המדינה

' rגדיש - ממונה על האגף

לי איילון - מנהלת ביקורת

מ' בס - יועץ משפטי

כ' פנטון - עוזרת ליועץ המשפטי

ח' נוימן - משרד הכלכלה

היועץ המשפטי; אי דמביץ
מזכירת הוועדה
ב' פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; מינוי פוליטי במשרד ראש הממשלה - עמי 734 בדו "ח 43 של

מבקר המדי נה

בקשת הוות דעת ממבקר המדינה על תקינות וחוקיות פעולות

ההסברה של משרד ראש הממשלה - הצעת הה"כ ע' לנדאו וא'

גולדפרב



מינוי פוליטי במשרד ראש הממשלה - עמ' 734 בדו"ח 43 של מבקר המדינה

היו"ר די תיכון;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הסעיף הראשון עוסק במינוי פוליטי במשרד ראש הממשלה

- עמי 734 בדו"ה 43 של מבקר המדינה. לאהר-מכן נדון בבקשת הוות דעת ממבקר המדינה

על תקינות והוקיות פעולות ההסברה של משרד ראש הממשלה - הצעת חברי-הכנסת לנדאו

וגולדפרב. נתהיל בסעיף הראשון, ואני רוצה לומר כמה מילים בקשר לפרוצדורה: הסעיף

עוסק, כאמור, במינוי פוליטי במשרד ראש הממשלה. מדובר שם על צורת המינוי על המישנה

למנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהל לשכת העתונות הממשלתית. לצורך הדיון בסעיף הראשון,

הזמנו על-פי סעיף 18(א) את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לפני כשעה פנה אלי יושב-ראש

הכנסת בטלפון, והסביר לי שאמנם אין הוא רשאי להתערב, שכן הפרורגטיבה להזמין אנשים

לוועדה, שמורה ליושב-ראש הוועדה, אבל הוא סבור שבשל יציאתו של ראש הממשלה מחר

לחו"ל והתלוות המנכ"ל לנסיעתו, הוא לא יוכל להופיע היום בישיבת הוועדה, והוא מבקש

שהופעתו תידחה בשבוע ימים.

הודעתי ליושב-ראש הכנסת שאני מעריך מאד את קביעתו שהענין מצוי בסמכותי על-פי

דעתו. נדמה היה לי שהזמנו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה כבר לפני למעלה משבוע, וכל מה

שהיה צריך לעשות הוא לפנות אלי ולהסביר לי את שיקוליו לא לבוא לישיבה זו. כאמור,

הוא בחר לפעול באמצעות יושב-ראש הכנסת.
הבעיה הלכה והסתבכה בדקות האחרונות
קיבלתי שני מכתבים, האחד שבו פונה
יושב-ראש הכנסת לעורך-דין צבי ענבר
"פנה אלי היום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וביקש

התערבותי בענין הזמנתו להופיע בפני הוועדה לעניני ביקורת המדינה. ההזמנה קשורה

לפרסום דו"ח ראש הממשלה על פעילות הממשלה יוני 1992 -יוני 1993. לטענתו אין

לוועדה סמכות להזמינו על-פי סעיף 18(א} לחוק מבקר המדינה תשי"ח-1958, נוסח משולב.

הוא מודע לכך שאפשר להזמינו על-פי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת, אלא שיש לעשות כן

מכה האמור בסעיף 106(ב) לתקנון, רק באמצעות השר הממונה עליו ובתיאום עימו. אשר

למהות ההזמנה טוען המנכ"ל כי ההודעה נמסרה לו רק בסוף השבוע שעבר, ביום הי, ואין

בידו סיפק להתכונן כיאות לקראת הופעתו בוועדה. אודה לך באם תאיר את עיני בצד

הפרוצדורלי ובצד הכמותי של סוגיה זו".

תוך כמה דקות הכין היועץ המשפטי צבי ענבר חוות-דעת: "לכבוד חבר-הכנסת שבח

וייס, יושב-ראש הכנסת, הנידון מנכ"ל משרד ראש הממשלה לוועדה לעני ני ביקורת

המדינה. סעיף 18{א) לחוק מבקר המדינה, מסמיך את הוועדה לעני ני ביקורת המדינה

לכפות התייצבות בפניה, אך זאת רק לגבי אדם שנשא מישרה או מילא תפקיד בגוף המבוקר

בתקופה שדו"ה המבקר דן בה, לצורך הכנת סיכומיה והצעותיה. המקרה שלפנינו איננו

נימנה על קטגוריה זו. (2) סעיף 106(א) לתקנון הכנסת, מסמיך כל ועדה מוועדות הכנסת

להזמין לישיבותיה עובדי המדינה, ומנכ"ל משרד ממשלתי בכלל זה, להתייצב בפני הוועדה

ולמסור לה את המידע שבידו, הנוגע לנושא הדיון. ואולם בהתאם להוראות סעיף

106(ב)(א) לתקנון הכנסת, יש לזמן את המנכ"ל באמצעות השר הנוגע בדבר ובתיאום עימו.

(3) חובת התיאום עם השר באה לוודא שאמנם האיש המתאים הוא שיופיע בפני הוועדה,

שתהא אפשרות לשר להנחותו לקראת הופעתו ושלא תיפגע העבודה השוטפת במשרד. מכאן שאין

זו חובה פורמלית בלבד, אלא יש לה משמעות מעשית ועקרונית."

כבר אמרתי שאני מופתע מן החריצות של היועצים המשפטיים. כל חוות-דעת משפטית,

אם היא נערכת בהופזה, היא מן השטן. חבל שלא טרחו לשאול אותנו במה דברים אמורים.

אני קובע שלצורך סעיף אי על סדר-היום, הוזמן מנכ"ל משרד ראש הממשלה כהלכה ועל-פי

דין. על אף העובדה שההזמנה נמסרה לו לפני כשבוע ימים, הוא לא מצא לנכון להופיע,

תמוהה בעיני. כך יוצא שנדון בסעיף אי מבלי שהמשרד הנדון יוכל להגיב.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
לכאורה נראה לי שיש מקום לסעיף 18(א). ראשית, נאמר לי על-ידי אנשי שגם בתקופת

הדו"ה של המבקר, הוא נשא במישרה והיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. דבר שני: אם לא, אז
צריך לקרוא את ההמשך
"כן רשאי הוא להזמין אדם הנושא מישרה או הממלא תפקיד כאמור,

או שנשא מישרה או מילא תפקיד כאמור לפני-כן...".
היו"ר ד' תיכון
תודה רבה למבקרת המדינה וליועץ המשפטי, מר דמביץ, על שהאירו את עיני. אבקש

ממר דמביץ להאיר את עיניו של היועץ המשפטי מר ענבר, וגם תמצא לנכון להופיע בפני

יושב-ראש הכנסת ולהסביר לו מתי מותר לו ומתי אסור לו להתערב. אולי אעשה זאת אני.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

אני רוצה לסטות במקצת מן הנושא, אך לומר דבר הנוגע למר ענבר: בטעות חשב שאני

טעיתי בשאלה מסוימת, ושמותר היה לי להפעיל שיקול-דעת כדי להקל עם סיעת ש"ס בשעתו.

הוא סבר שבטעות חשבתי כי אין לי הסמכות הזו. כל כלי התקשורת כמובן הודיעו על-כך

בראש חוצות, אך לאחר שקיבל הסבר הוא חזר בו מדעתו - כנראה שבכל זאת לא כדאי להחפז

- והודיע כי הטעות היתה שלו והוא מקבל את עמדתנו. אף כלי תקשורת לא היה מוכן

לפרסם זאת. כאשר המבקרת טועה - אלה חדשות, כאשר אינה טועה - זה לא מענין אף אחד.
אי דיין
יש לנו אותן טענות כלפי התקשורת.
היו"ר ד' תיכון
מאחר והייתי מעורב גם בענין הקודם, לא נותר לי אלא לומר כי השמחה במעונותינו

היתה מוקדמת, לפחות לגבי חלק מהאנשים. הצטערתי על שמיהרו לפרסם חוות-דעת ולהפיצה

בכלי התקשורת.

אני עובר לסעיף אי - עמי 734 בדו"ח מבקר המדינה.

ז י גדיש;

במסגרת בדיקה במשרד ראש הממשלה, של מינויים החייבים במכרז, נמצאו שני מקרים

בהם לא נערך מכרז. במקרה הראשון מדובר במישנה למנכ"ל אשר מונה לתפקיד בספטמבר

1992 , מועד בו עדיין לא היה תקן למישרה.
שי יהלום
האם מדובר במר שומר?
ז י גדיש
כן. בקשה של המשרד להוסיף את המשרד לרשימת המישרות, על-פי תוספת 23 לחוק

שירות המדינה - מינויים, הוגשה מאוחר יותר. ועדת מינויים בראשותו של נציב שירות

המדינה, אשר דנה בענין, החליטה בסוף אוקטובר 1992, לאשר את המינוי שלו לאור

כישוריו ונסיונו. יחד עם זאת, הוועדה הצביעה על-כך שקיימת המלצה לצמצם את מספר

המישרות שאינן חייבות במכרז. התפיסה היא שמישרה כמו מישנה למנכ"ל צריכה להיקבע

במכרז, המישנה למנכ"ל צריך להעביר את התפקיד משלטון לשלטון, ולכן לא רצוי למנות

מישנה למנכ"ל בדרך בה מונה במקרה זה.

במקרה השני מדובר בתפקיד ובמשרה של מנהל לשכת העתונות, וגם במקרה זה ניתנה

בקשה במסגרת התוספת לרשימת המשרות, והוא נתמנה.
שי יהלום
צריכה להיות פרוצדורה חוקית: מכרז או מישרות הפטורות ממכרז. האם ישנה

פרוצדורה שלישית חוקית, לפיה הוועדה יכולה לאשר מינוי? על-פי הסקירה של מר גדיש,

הוועדה לא הוסיפה את המישרה הזו לרשימת המישרות הפטורות ממכרז.



כמה מישרות נוספו לאחר-מכן,

שי יהלום;

כלומר על-פי סעיף 23 לחוק שיירות המדינה, המישרה הזו כלולה היום?

ז' גדיש;

כן, רק תפקיד המישנה למנכ"ל במשרד ראש הממשלה, ולא במשרדי ממשלה אחרים.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

הייתי מחדדת פן אחד בענין זה; סעיף 23 המוזכר כאן, מאפשר בעצם אי עריכת מכרז.

החלטת הממשלה באה כביכול במקום מכרז, וממנים את מי שממנים. בשני המקרים הורחבה

המסגרת, אמנם לאחר זמן. לצורך סעיף 23 נוסף תפקיד המישנה למנכייל במקרה אחד ומנהל

לשכת העתונות הממשלתית במקרה השני. הבעיה היא אם זו מגמה רצויה או לא. ועדת

קוברסקי המליצה לצמצם עד כמה שאפשר את הסעיף הזה ולא להרחיבו. מצאנו שמה שאינו

בסדר הוא שרותמים את העגלה לפני הסוסים; קודם ממנים את מי שמעונינים בו, אחר-כך

בה האישור ואחר-כך התוספת לסעיף 23, כדי להכשיר את מה שכבר הפך לעובדה קיימת.

שי יהלום;

אני חושב שאנו צריכים להרחיב את היריעה, כאשר אנו עוסקים במישרת המישנה

למנכ"ל. עד כמה שידוע לי, עדיין לא שונתה החלטת ועדת השרים למינהל, אשר המליצה

למנות בכל משרד ממשלתי מישנה למנכי'ל ללא מכרז. נדמה לי שהחלטה זו התקבלה בנוכחות

שר אהד בלבד, אשר נכח באותה ישיבה. על סדר-יומה של הממשלה עומדת החלטת ועדת השרים

לתיאום ולמינהל, אשר אומרת שבכל משרד ממשלתי ימונה מישנה למנכי'ל באותה פרוצדורה

כמו מנכ"ל, דהיינו ללא מכרז, הדבר חמור, גם בגלל הבזבוז וגם בגלל המינויים

הפוליטיים, ומנוגד לסיכומי ועדת קוברסקי שמטרתם לצמצם. זוהי תוספת של 20 מישרות

שמטבע הדברים תהיינה מישרות פוליטיות. אני חושב שהוועדה צריכה להביע דעתה במקרה ז

לא פחות מאשר בשני המקרים הפרטיים.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

על רקע דבריו של חבר-הכנסת יהלום, אני רוצה להוסיף את נמוקיה של ועדת

קוברסקי. הוועדה אמרה שמנכ"ל הולך ומנכייל בא, וזה יוצר אי יציבות מסוימת, לכן

צריך להיות דבר יציב שאינו תלוי בממשלה זו או אחרת. לכן, דווקא משום שהמנכייל יכול

להתחלף, חשוב שהמישנה למנכ"ל ימונה על-פי מכרז ויהיה קבוע.

י י לס;

על-פי החומר שנמצא לפנינו , מקובל שהמישנה למנכייל צריך לסמל את הרציפות, אך

לגבי משרדים מסוימים ובוודאי לגבי משרד ראש הממשלה, נכונים הדברים שנאמרו בדו"ח

ועדת קוברסקי, עמי 73: " במשרדים שונים יתפתחו מן הסתם מודלים שונים לחלוקת

הסמכויות בין המנכי'ל למישנהו, הכל לפי הענין ואופיו של המשרד." הטענה שכנגד היא

שבמשרד ראש הממשלה שהוא משרד יחודי, יתכן שלא צריך לצאת עם העקרונות המקודשים,

מפני שיש לו את היחוד שלו.

לגופו של האדם שאנו דנים בו, כישוריו למלא את התפקיד לא היו מוטלים בספק, ולו

גם בגלל שמילא את התפקיד בסיבוב קודם.



איני יודע אם מילא אותו תפקיד.
י' לס
הוא היה סמנכ"ל, וקיבל בעיטה פוליטית מכוערת וראויה לגינוי. לכן כמעט והיתה

כאן החזרת עטרה ליושנה.

ע' לנדאו;

הוא איש פוליטי.

י י לס;

מדובר על אדם רציני וטוב, אשר מנהל היום את מוסד הנשיאות עבור נשיא המדינה.

אין הוא איש השייך למרכז מפלגה. מישרת המישנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה הוכנסה

לרשימת המישרות על-פי סעיף 23, ולכן אני מציע להשאיר את הנושא ברמה הזו של הדיון.

בסך-הכל זהו מקרה שבא על פתרונו.

ע' לנדאו;

אני הושב שדוייה מבקרת המדינה לא עסק בכישורים אלא בעצם התופעה של הריגה

מנוהלי עבודה תקינים והתנהגות של לב גס, שאהד מביטוייה הוא הנושא השני שעל

סדר-היום. אני מסכים עם מבקרת המדינה שאומרת כי מישנה למנכ"ל הוא ענין למדיניות

ממשלתית, אך לנו יש ענין לומר אם זה תקין או לא. מדובר על שני מקרים במשרד ראש

הממשלה, של תוספת שתי מישרות ללא מכרז. מה שמענין אותי הוא באיזו מידה התארכה

הרשימה הזו, והאם זהו ביטוי למדיניות הממשלתית.

אי גולדשמידט;

אני הושב שאנו לא צריכים להשלים עם מדיניות של רתימת העגלה לפני הסוסים. היה

צריך להוציא מכרז, אך זה לא נעשה. לכן אני שואל, האם איננו צריכים לשאול האם

איננו צריכים לדרוש את פיטוריהם של אנשים אלה, גם אם הם אנשים מוכשרים.

היו"ר ד' תיכון;

הנושא הזה הועלה על-ידי בשעתו במליאת הוועדה. לאהר-מכן הזרנו לנושא כאשר

התפרסמה ידיעה שוועדת שרים לעניני מינהל, במעמד שר הכלכלה והתכנון, פתחה מסלול

הדש של מישנ' מנכ'יל פוליטיים וללא מכרז. סברנו שההלטה זו מסוכנת, והבענו דעתנו

באשר לטיבה. בשעתו התבטאתי ואמרתי כי בכל משרד ממשלתי יהיה פוליטרוק במעמד של

מישנה למנכייל. נדמה היה לי שההלטת ועדת השרים לעניני מי נהל לא קרמה עור וגידים,

אך מדי פעם בפעם אני שומע שקיימת כוונה למנות מישנים ללא מכרז. לכן אנו הוזרים

ומרעננים את הנושא, ומודעים לממשלה ובמיוהד למשרד ראש הממשלה, שהוא היה צריך

להקפיד יותר מכל משרד אהר, שכן הוא משמש כדוגמה.

כאשר מונה אותו מישנה למנכ"ל בית הנשיא, זימנתי אותו לדיון בוועדת הכספים,

כדי שיבין שקיבל נזיפה בדו"ח מבקר המדינה, ומן הראוי שמעונה ואילך 'תהשב בדו"ח

מבקרת המדינה. הוא ידע את דעתנו ופעל כדי לסכל את ההלטות הוועדה באותו יום, ונתן

תדרוך לעתונאים שהיה שונה ממה שנאמר בוועדה. לכן מצאתי לנכון להתערב במערכות

העתונים ולומר כי הוא לא היה רשאי לעשות זאת, ולא כך היה הדיון בוועדה לביקורת

המדינה. כנייל לגבי הנושא השני, הנוגע למנהל לשכת העתונות הממשלתית. יצאנו נגד

התופעה של מינוי הקודם להכשרת השרץ. השבנו שדווקא משרד ראש הממשלה היה צריך לשקול

את הענין פעם נוספת, ולא למנות לפני שהענין הוסדר מבהינה פרוצדורלית.

כאמור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא מצא לנכון להופיע בפנינו, ואין לנו בפני מי

להלין.



ש' יהלום;
יש הבדל בין שני הסעיפים
בעוד שקיים תקן מנכ"ל לשכת העתונות הממשלתית,

והשאלה היא אס ימונה עם או בלי מכרז, הרי שכאן לא היה תקן של מישנה למנכ"ל. עד

היום לא הגיע משרד ראש הממשלה למסקנה שהוא צריך מישנה למנכ"ל. האיש הוא בעל

כישורים, אך הוא מצא את מקומו כמנכ"ל בית הנשיא, והוועדה צריכה לדרוש למהוק את

המישרה הזו. אין בה כנראה כל צורך.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;

תודה להבר-הכנסת יהלום. חשבתי להצביע על-כך שלא היה תקן למישרה באותו זמן.

שמענו כאן שייתכן שיש צורך מעשי במישנה למנכ"ל למשרד ראש הממשלה. לא אתערב

במדיניות, אך אם זו המטרה, גם היא הוחמצה כאן. בדיעבד, לאחר שהעמידו את הדברים

כעובדה קיימת, האישור היה להוסיף לסעיף 23 לחוק תוספת שתתייחס לתפקיד המישנה

למנכ"ל...

שי לביא;

במשרד ראש הממשלה.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
אני מבקשת סליחה, קודם נאמר לי כי מדובר בתוספת כללית. היתה אי הבנה.
חיו"ר ד' תיכון
אני מקבל את הערתו של חבר-הכנסת יהלום. היה פעם מישנה למנכ"ל, אף התקן הועבר

למישרה אחרת, ועכשיו המישרה צצה מחדש. כך עקפו פעמיים את התקשי"ר: פעם אחת כאשר

ביטלו אותה ופעם שניה כאשר החיו אותה מחדש.

נביא את תוכן הדברים לידיעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציב שירות המדינה. אנו

לא מסכמים עדיין את הנושא. כאשר נסכמו, נתייחס לדברים שנאמרו כאן. מובן שדעתנו

אינה נוחה מן הפרוצדורה, מה גם שאנו היינו אלה שהסבו את תשומת-לבו של נציב שירות

המדינה, אך ידיו היו כבולות.

נדמה לי שביקשנו לקבל רשימה מפורטת של כל המינויים שנעשו מאז ה- 13.7.92. יש

כאלה שטוענים כי היו הרבה מינויים פוליטיים. הובטח לנו שנקבל רשימה, אך עד היום

היא לא הועברה אלינו.

רענן כהן;

מהם המאפיינים של מינוי פוליטי?

הי ו"ר ד' תיכון;

מאחר ונאמר כאן שלא ברור מהו מינוי פוליטי, וכמה מינויים כאלה היו במשרד ראש

הממשלה, לא נכנסנו לענין אלא ביקשנו לקבל רשימה של כל המינויים.

רענן כהן;

אינ יודע מהם המאפיינים של מינוי פוליטי.

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

ישנה הגדרה בהלכה הפסוקה של בית-המשפט העליון. אם מישהו התמנה למישרה, בין

היתר כאשר אחד השיקולים היה שהוא משתייך לסיעה מסוימת - זהו מינוי פוליטי. אילולא

היה באותה סיעה, לא היו ממנים אותו. כאן קל לדעת מה כן ומה לא. אנו שואלים מה



הכישורים, מה הנסיבות, האם הדרך היתה על-פי כללים מקובלים או בדרך לא דרך, תוך

סטיה מאותם כללים. הכלל הוא כפי שאמרתי, לא פחות ולא יותר.
רענן כהן
אם אני רוצה למנות אדם שיש לו את כל הכישורים וכל התנאים לתפקיד - האם רק

משום שהוא הבר סיעה המקורב לשר, לא אמנה אותו לתפקיד?
היו"ר ד' תיכון
מאהר ושאלת, אני רוצה להפנות אותך למקום בו הוגדרו הדברים במדויק, והוא דו"ח

מסי 41 של מבקר המדינה בנושא המינויים הפוליטיים, והוא פותה בהגדרה מדוייקת

הכוללת ציטוטים של בית-המשפט העליון, הקובעים מהו מינוי פוליטי. הדברים ברורים

מאד. זה היה דו"ח מענין מאד, ובו אתה מוצא את כל ההגדרות של בתי-המשפט בנושאים

אלה, כולל ציטוטים של היועץ המשפטי לממשלה ומבקרת המדינה.
די מגן
צריך להבדיל בין שני סוגים של מינויים פוליטיים: אלה שנעשו בעבר ואלה שנעשים

בהווה. בעבר, זה כל מי שהממשלה שקמה לאחר מהפך דואגת לפיטוריו, ובהווה, כל מי

שהממשלה ההדשה תדאג לפיטוריו.

היו"ר ד' תיכון;

המבקרת הניחה את התשתית בהגדרות, ואהר-כך קבעה מהו מינוי פוליטי, כולל

סטטיסטיקה.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
הסתמכתי על מה שקבע בענין זה בית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון קבע כי אם

יש רושם לכאורה שזהו מינוי פוליטי, רובץ העול על מי שטוען אחרת לבוא ולהפריך את

הטענה.

בקשת חוות דעת ממבקר המדינה על תקינות וחוקיות פעולות ההסברה של משרד ראש הממשלה

- הצעת חהייכ ע' לנדאו ואי גולדפרב
היו"ר ד' תיכון
אנו עוברים עתה לסעיף השני שעל סדר-היום. כאמור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוזמן

לישיבת הוועדה בשבוע הבא, ועד אז אני מקווה שיוכל ללמוד את הנושא כהלכה.
רענן כהן
הצעה לסדר; מאחר ומן הדין והענין שהדיון יידחה, אני חושב שלא יהיה זה הגון

ומכובד להתחיל עכשיו בדיון. עדיין לא ראינו את החוברת ואנו חיים מהעתונות. חשוב

שאלה שהיו מעורבים במעשה, יהיו כאן על מנת להשיב.



אי דיין;

אני מצטרף לבקשה הזו. עדיין לא קיבלנו את ההוברת. אחד המבחנים הוא קריאה

בחוברת על מנת לקבוע, האם יש בה תעמולת בחירות או לא. אתמול התקיים דיון אצל

השופט אור, אשר דהה את העתירה לאחר ששמע את כל הטענות. גם העותר לא עיין בחוברת

ולא קרא את הקריטריונים של היועץ המשפטי לממשלה. לכן אני מציע שלא נחזור היום את

השגיאה שעשו אתמול העותרים. ביקורת צבורית אפשר תמיד להשמיע, אך ועדת ביקורת

המדינה צריכה לדון על-סמך מה שמונה לפניה, על מנת שנוכל לקבוע אם החוברת פסולה או

לא, בהסתמך על העקרונות שנקבעו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

שי יהלום;

לכאורה, דבריו של אלי דיין הגיוניים מאד. אם אתה דן בחוברת, אתה צריך לראותה.

אך במקרה בו אנו עוסקים, הנימוק הזה הוא לעג לרש. מה היה צריך להיות ההליך התקין?

קודם כל להגיש את החוברת לכנסת. בדרכי לכאן שמעתי שי ושב-ראש הכנסת קורא לראש

הממשלה ולמנכ"ל משרדו לסדר, ושואל מדוע במקום למסור את הדו"ח לכנסת הם מסרו אותו

לנשיא. הדו"ח נמסר אתמול למנכ"לים של משרדי הממשלה, עוד לפני שהדו"ה נמסר

לחברי-הכנסת. הוא נמסר לעתונאים ולמורים עוד לפני שמסרו לחברי-הכנסת. עכשיו, כאשר

חברי-הכנסת רוצים לדון על ההליך, אתה אומר שקודם היו צריכים לראות את הדו"ה. הרי

הדיון הוא על עצם העובדה שהדו"ח לא נמסר לנו.

היו"ר ד' תיכון;

הדיון יתחיל היום, אך יסתיים רק לאהר שיופיע כאן מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

ע' לנדאו;

רציתי להביא לידיעת חברי הוועדה, כי המגעים עם משרד ראש הממשלה לגבי קיומו של

הדיון הזה, ההלו עוד בשבוע שעבר, במטרה לקיים את הדיון עוד ביום רביעי שעבר.

התרשמותי ממה שנמסר לי היתה שקיים נסיון נמשך ושיטתי של מנכ"ל משרד ראש הממשלה

להשתמט מהדיון. נוכח הממדים שהפרשה קיבלה בצבור, אני הושב שצריך היה למצוא את

הזמן כדי לבוא לכאן.

לגבי התנהגותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אין אלא לומר שלפנינו נסיון התחמקות

ממתן דין-וחשבון לחברי הוועדה על פרשה מביכה, ונסיון לדחות את בואו לכאן עד למועד

שבו הנושא לא יענין עוד את הצבור. נגד תופעה זו צריכה הוועדה לצאת. הבעיה שלפנינו

אינה החוברת, אלא עצם מסע התעמולה של הממשלה להצגת הישגיה ושיפור דימויה בעיני

הצבור, בתשלום הצבור, כאשר החוברת היא הלק מן הסיפור. לכן אני חושב שהחלטת

יושב-ראש הוועדה נכונה. הנאשם ניסה להימלט מדיון.

אי דיין;

אין כאן נאשם.

ע' לנדאו;

אני חושב שצריך להציג את הדברים. נוציא צו הבאה, נמשיך את הדיון כאשר הנאשם

יובא, אך הדיון צריך להתחיל היום.

אתמול ראינו בטלוויזיה ושמענו ברדיו את תחילתו של פסטיבל ה"יורצייט" לממשלה

הזו. ראש הממשלה נאם ושריו ישבו לפניו כתלמידים בפני רבם. מטרת התכנית היינה מסע

נרחב להצגת ההישגים לשיפור תדמיתה של הממשלה הזו בעיני הצבור. לצורך זה נשכר

"קופירייטר" חיצוני, אשר עבד במערכת הבחירות למען מפלגת העבודה. ההוברת כוללת

144 עמודים של כרומו, ומחירה בין 80 ל-120 ש"ח. למהדורה המקורית של הפסטיבל הזה,

היו אמורים להיות מוזמנים אישים נוספים, וגם את זאת ל-אוי לזכור. אמורים היו להיות

מוזמנים גם מבקרת המדינה, הרמטכ"ל, נשיא בית-המשפט העליון, המפכ"ל ושלישיה

קאמרית, בהשתתפות נציגי עתונות, הכל בביתו של הנשיא. אני חייב לומר כאן מילת



הערכה לנשיא המדינה, שלא היה מוכן לככב בפרסה הזו עד תומה. ראש הממשלה כעס על

הנשיא, על שהחליט לקבל את ראש האופוזיציה, ונתן לכך ביטוי פומבי חריף.

אני סבור שלפנינו נסיון תעמולה ציני, נעדר תהכום, גס והסר בושה. לצערי, בורא

העולם והשכל לא הלק להוגי התכנית הזו שנינות יתרה, אבל גדש אותם בהוצפה עודפת.

אני מבקש ממבקרת המדינה להגיש הוות-דעת בסוגיה זו: האם אין במעשה הממשלה משום

עבירה לכאורה על הוק הבהירות לכנסת ועל הוק התקציב, משום שמדובר לפי דעתי בשימוש

בכספי ציבור למטרות שלא להן נועדו.

אני מצטט את דברי כבוד השופט שמגר, בשבתו כיו"ר ועדת הבהירות המרכזית ב-1983,

כאשר התפרסמה הוברת ושמה "דברים זזים בהיפה".

אי דיין;

הטעון הזה נידהה אתמול על-ידי השופט אור.

ע' לנדאו;

כאשר פניתי בבקשה להוות-דעת של מבקרת המדינה, לא ביקשתי לעצור את הפצת

ההוברת, משום שידעתי שאין פסק-דין בקשר לכך. יהד עם זאת, אני עדיין סבור שיש כר

נרהב לכניסתה של מבקרת המדינה לנושא. יש כמה דברים שאמר אז יו"ר ועדת הבהירות
המרכזית, ואני מצטט
"המהוקק ביקש למנוע מרשויות החולשות על תקציבי ציבור, את

השימוש בכוהן האמור, הכולל כמובן גם את הכה לאשר תקציבים, כדי להזרים כספי

ציבור למטרות שאינן אלא תעמולת בחירות".

איש אינו פוסל את זכותה של הממשלה לעשות לדימויה ולשיפור הדרך בה היא מציגה

עצמה בפני הציבור, אבל לא מכספי הציבור. אם ברצונה לעסוק בהסברה בעלת אופי

תעמולתי-פוליטי ברור, בבקשה, אבל אז עליה לעשות זאת מכיסה היא. השופט שמגר פסל את

ההוברת ההיא בגלל הקשר הזמן והמקום. זה היה ממש לפני בהירות, והבקשה שהוגשה לו

היוגה על רקע חוק הבהירות, אבל הטיעון נכון תמיד. כספי ציבור נועדו לשרת את הציבור

ולא מפלגות. אילו היתה השיבות לכלל הציבור בהוצאה הזו, אפשר הית אולי לראות בה

צידוק. על-כך רציתי לשמוע מה יאמר מנכ"ל משרד ראש-הממשלה. אני מתקשה למצוא לכך

צידוק.

אדרבא, אני סבור שעלול להיות כאן ענין לענות בו גם בגלל הפרת רווק הבהירות, כי

גם אם אנו נמצאים עדיין הרחק מן הבהירות לכנסת, אנו קרובים לבהירות המוניציפליות,

ולבניית כבישים יש משמעות גם לגבי רשויות מקומיות. מי כמוכם, אלה שתבעו את הסיסמה

"המוכ"ז הנ"ל מאנ"ש", יודעים שלדו"ה ההישגים הזה יכולה להיות השפעה על תעמולת

הבהירות הקרובה. מעבר לכך, יש כאן לדעתי הפרה של הוק התקציב, וי ואילו הברי הכנסת

ממפלגת העבודה לומר, איזו הצדקה ממלכתית וציבורית יכולה להיות לתיאור הד-צדדי של

הישגים, כאשר הנהתום מעיד על עיסתו. אני מבקש ממבקרת המדינה לא רק להגיש

הוות-דעת, אם היוגה כאן הפרה של הוק או שניים, אלא אף להשית את ההוצאה הכרוכה

בהוצאת ההוברת על המפלגות שהיו מעורבות בכך.

ישנה סוגיה נוספת המעידה על נורמות התנהגות ציבוריות. אני יכול לומר כי

התנהגות זו מעידה על אטימות של הלק מפקידי ושרי הממשלה בכל הנוגע להבנת המשטר

הדמוקרטי, והעדר כל יראת כבוד בפני מוסדותיו. חובת הדיווח של ראש-הממשלה ושל

הממשלה לאחר שנה, היתה צריכה להיות קודם-כל בפני הכנסת. זהו המוסד העליון במדינה

לצורך זה. צריך היה להיות דיווה עניני לנשיא, כפי שהדבר נעשת מדי פעם בפעם,

וכמובן גם לציבור הרחב - כפי שהדבר נעשה על-ידי התקשורת. גם ראש-הממשלה וגם מנכ"ל

משרדו מתכננים מהלך שמשמעותו העיקרית היא דילוג מעל הכנסת. את ב:ית הנשיא - אני

אומר זאת בצער - מנסים להפוך לאינסטרומנט, כדי לרכז במשכנו את המצלמות לארוע אשר

הופך לגימיק תקשורתי. מזמינים את נשיא בית-המשפט העליון, את כבוד מבקרת המדינה,

את הרמטכ"ל ואת המפכ"ל, כדי להפכם לתפאורה לטכס. זוהי ממשלה שליבה גס בכבוד

הדמוקרטיה, והיא נזקקת למוסדות הכנסת רק לצורך מימוש מאווייה הציניים.



ישנו גם פן ציבורי שאנשי מפלגת העבודה צריכים להשיב עליו: הבטחתם פוליטיקה

נקיה וסדר עדיפויות הדש. אני מבקש לשאול, האם ניתוה מתיחת הפנים לסילוק הקמטים,

זוהי הפוליטיקה הנקיה שאתם מציעים? האם שימוש בכספי ציבור למטרות מפלגתיות, הוא

סדר עדיפויות חדש. הרשה לי לצטט את חבר הסיעה שלכם, בנו של הדייר בורג, אשר אמר

בשעתו על הממשלה שיש לה מתניים צרים אבל עכוזים גדולים. האם ההישג העיקרי במהלך

השנה האחרונה הוא שמתניכם צרו אבל עכוזיכם גדלו?
אי גולדשמידט
גברתי המבקרת, אדוני היושב-ראש, חברי-הכנסת, עם פרסום חוברת ההישגים של

הממשלה מתעוררות כמה שאלות שעלינו חברי ועדת הביקורת לתת עליהם את הדעת: הדו"ח

מציג שאיפות כהישגים. נאמר בו שיחוקק בשנת 1993 הוק ביטוה בריאות ממלכתי וייושם

במהלך 1994 . להזכירכם, הכנסת עדיין לא אישרה את הצעת החוק הזו. 144 עמודים בחוברת

מציגים את פעילויות משרדי הממשלה השונים, אך גם לגביהן מתעוררות שאלות רבות: לגבי

משרד המשטרה נאמר כי מתוך תכנית כוללת לגיוס כ-1,700 שוטרים, גוייסו רק 700 וגם

הם מיועדים לתגבר יחידות עירוניות של משטרת התנועה, ולא להקמת יחידות מקוף

עירוניות שתחזקנה את הבטחון ברחבי הארץ.
היו"ר ד' תיכון
אני מציע שלא נעסוק עינה בפרטים אלא בעקרון.
אי גולדשמידט
הם מציגים תכניות כהישגים, ואני הייב להתייחס לכך.

לפרק של משרד העבודה אני רוצה לומר כי ביצירת מקומות העבודה על-ידי המשרד

באים לידי ביטוי רק מספר אלפים קטן של מקומות תעסוקה, ואלפי האנשים שיצאו את מעגל

המובטלים יצאו בשל השינוי בקריטריונים של קבלת דמי אבטלה. כמו-כן אין להציג עבודה

יזומה כהישג.
משרד התקשורת
הערוץ השני המסחרי עדיין לא פועל, אך בחוברת מוצג הנושא כהישג

בפועל. עצם הפעלת הערוץ השני כפי שהוא בנוי, מחזקת את המונופול הקיים ממילא

בתקשורת.

אשר למשרד לאיכות הסביבה ולריכוז התקשורת, ההחלטות הן עדיין על הנייר, אך

מוצגות בחוברת כמעשיות. לדוגמה, העברת ריכוזי אשפה למספר מקומות בארץ. מקורות

המימון של הממשלה גדלו בגלל הפסקת העליה המסיבית.

אני פונה אליך גברתי המבקרת: על-פי התרשמותי ההוברת היא חלק מההכנה של הממשלה

לקראת הבחירות, והצגתה היא בגדר הטעיית הציבור. פרטי מידע המופיעים בחוברת הם

עדיין בגדר תכניות, אך כבר מוצגים כהישגים. לא פחות חמור מכך הוא השימוש בכספי

ציבור לצורך מימון חוברת הבחירות. על אף שהחוברת כבר יצאה, חייבת מפלגת העבודה

לשלם את עלויותיה. אבקש מן המבקרת לבדוק את הנושא, ולהעביר את מצאיה לוועדת

הביקורת.
י י לס
אם אנו רוצים לבחור בדרך הקונסטרוקטיבית, נראה לי כי תוצאת הדיון הזה צריכה

להיות המלצה של הוועדה שבמדינת ישראל יוקם מוסד הנקרא "נאום על מצב האומה". זהו

מוסד הקיים במערכות השלטון האמריקאיות, אך אצלנו אין הוא מעוגן בתקנון הממשלה או

הכנסת.
ד' מגן
הוא מעוגן בחוק רשות השידור. אם ראש-הממשלה רוצה, הוא יכול ליזום נאום

לאומה.

י' לס;

אנו מדברים על הופעה של ראש-הממשלה בפני מליאת הכנסת, אולי בנוכחות נשיא

המדינה אשר יוזמן לישיבה, כדי לתת לא מימד מיוחד. אם אנו לא רוצים להתנגח אלא

להיות קונסטרוקטיביים, אני מציע לעגן בחקיקה או בתקנה את האפשרות לנאום לאומה, כל

שנה במלאות שנה נוספת לממשלה. כך אפשר היה לפתור בצורה מכובדת את המצב שאנו

עומדים בפניו.
ד' מגן
אתה מדבר על הופעה כזו של ראש-הממשלה בכנסת?

י י לס;

כן. אני מציע להזמין לישיבה המיוחדת הזו של הכנסת את נשיא המדינה.

היו"ר די תיכון;

מוזמן מזה עשרות שנים שבפתיחת כל מושב של הכנסת, מופיע ראש-הממשלה ונואם בפני

האומה. לעיתים הזמינו לנאום זה גם את הנשיא.

י י לס;

אני מציע שהנאום על מצב האומה יהיה מוסד מעוגן שכלליו ידועים. במדינת ישראל

היו שני מהפכים. במהפך השני, הממשלה נסוגה בזמן מכוונתה להשתמש בנשיא המדינה, ולא

ביצעה אותה. לעומת זאת, מן הראוי שנשאל את עצמנו מה עשתה ממשלת המהפך הקודמת

במלאות שנה לקיומה. בגין עליו-השלום היה איש תיאטרלי מאד. הוא כינס את הממשלה

במוזאון תל-אביב בשד' רוטשילד, והכריז מחדש על כינונה של מדינת ישראל. הצגה כזו

עוד לא היינה. האם זה טוב יותר?

ד' מגן;

אחרי שעושים שלום, מותר לעשות הכל.

י' לס;

זה היה במאי 1978, לפני הסכם השלום. זוהי צביעות לטעון נגד ממשלת מהפך אחת,

ולא לבדוק מה עשתה ממשלת המהפך הקודם. זוהי צביעות, לטעון נגד ממשלת מהפך אחת

מבלי להסתכל על ממשלת מהפך אחרת.

די מגן;

אני רוצה לחדד את הפניה של חבר-הכנסת לנדאו אל מבקרת המדינה, ומתרכז בסוגיה

אחת בלבד; לא חשוב כרגע מה מופיע בחוברת שהוציאה הממשלה. בנורמות הקיימות עדיין

לצערי הרב בפוליטיקה הישראלית, מותר לשקר כאשר הדברים נוגעים לתעמולה. אבל כאשר

מדובר בנטילת כספי ציבור למטרות פוליטיות-מפלגתיות, קיים איסור חמור. היו מקרים

קודמים בהם מבקר המדינה העניש וקנס מפלגות, ועל בסיס הנורמה הזו יש מקום לפניה

ברורה אל מבקרת המדינה.

חלק מהחברים אשר קראו ושמעו על החוברת הזו רק באמצעות התקשורת, מקבלים את

הרושם שהיא באה לשרת מטרה פוליטית-מפלגתית, והיא אחד הנדבכים של מערכת התעמולה של

המפלגות המרכיבות את הקואליציה, ובראשן מפלגת העבודה. אם כך הדבר, ואם כך יסתבר



לאחר שהחוברת תגיע לידי הוועדה ולידיה של מבקרת המדינה, נשאלת השאלה האם מפלגת

העבודה עברה על כמה הוקים, וכאן נדרשת הוות-הדעת של מבקרת המדינה. אני מציע

לחברי הכנסת להתעלם מן הפסטיבל שהיה קשור בהוצאתה של החוברת, לא להתייחס לתוכנה,

ולהתרכז בתקציבה ועלותה. מאיזה מקורות תקציביים נלקח הכסף, ולאלו מטרות נועדה

החוברת הזו.
רענן כהן
שתי הערות מקדמיות, והאחת ליושב-ראש: אני חושב שהיה זה מישגה להביא את הנושא

לדיון כאן. כפי שאני מכיר את מבקרת המדינה, אני משוכנע שהיא תימנע מלהכנס לרשת

שחברי כנסת מנסים להכניסה אליה.

מה עשתה הממשלה? היא הגישה דו"ח פעילות. זכותה וחובתה של הממשלה להציג דו "ח

על מה שעשתה ועל מה שלא עשתה. זכותם של חברי כנסת במליאה לבקר את הדו"ה. אם

המבקרת תבדוק נושא אי, יהיה עליה לבדוק גם נושא בי. האם מישהו זוכר עדיין מה קרה

בימי ארידור העליזים ב-1982? שם היתה חגיגה על חשבון כספיו של משלם המיסים. מכרו

טלוויזיות כמעט חינם ערב הבחירות. מה לא עשתה אותה ממשלה, כדי לנצח בבחירות?

אני מברך על דו"ח הפעילות שהגישה הממשלה. יש לה הישגים גדולים, גם בבטחון

הפנים. ממשלת הליכוד לא עשתה זאת. עדיין לא קראתי את החוברת שהוציאה הממשלה,

וחבל שהליכוד הוציא בעקבותיה חוברת שקרא לה "חוברת המחדלים", ובה מופיע המשפט

הבא: "הממשלה נתנה אור ירוק לארגוני הטרור להסלים את פעולתם". אתם יודעים מה

פירוש הדבר? זוהי הסתה, ואין דבר חמור מזה בחברה דמוקרטית. איפה קרה שאופוזיציה

תאמר דברים כאלה. לכן אל תופיעו כאן כנקיים וכמי שדואג לכספי הציבור.
די מגן
האם המדינה שילמה עבור הוצאת החוברת של הליכוד?
רענן כהן
מותר לממשלה להוציא חוברת, ואיני רואה כל פסול בכך. לפני סיום הקדנציה

האחרונה של ממשלת הליכוד, הופיעו שלטים גדולים בכל צומת "אני רוצה להישאר חי". גם

זה עלה מליינים. מי שילם עבור זה?
ד' מגן
אתה תושב רמת-גן. תאר לך שראש העיר צבי בר יוציא 100 אלף שקל על פעילות עירית

רמת-גן.
רענן כהן
בוא לא נהיה תמימים. כל העיריות מוציאות חוברות כאלו שנה לפני הבחירות. אין

כינוס שראש עירית רמת-גן אינו מופיע בו. מותר לו לערוך תעמולה במסגרת הפעילות

השוטפת של העיריה, והוא עושה זאת יפה.

אני לא רוצה שנסבך את המבקרת בבדיקה, האם הדבר יכול להיעשות בכספי הציבור.

זהו תפקידה של הממשלה. אתם מנסים להוליך את הדיון הזה בצורה לא ענינית.
היו"ר ד' תיכון
למדתי בחיי שכאשר עושים דברים, לא צריך לפרסם חוברות, שכן הם מדברים בעד

עצמם. אדם נזקק לחוברות, כאשר הוא סבור שהציבור לא יודע מה נעשה. לא הייתי כאן

לפני שבועיים, אבל אני נזכר במר גוראל ובפרופסור נאות. אני חייב לומר שלא הבנתי

מה רצה ממנו היועץ המשפטי שכמעט והעמידו לדין על פרסום החוברת "דברים זזים

בחיפה". הוא טען שהדברים שהוא עושה כראש עיר לא באו לידי בטוי בקרב הציבור, ולכן

פירסם חוברת. נדמה לי שהיונה לכך התייחסות קשה ביותר, והוא חויב להחזיר את הכסף.



אני נזקק לענין זה משום שכאן נקבע תקדים. במשך 45 שנות המדינה, לא חשב אף ראש

ממשלה שהוא צריך לפאר את ממשלתו בחוברת הישגים ובמסע ציבורי נרחב. כל ראש ממשלה

חשב שהציבור רואה את המעשים ויעריכם בבוא המועד.

בפני מונחים הכללים שקבע היועץ המשפטי לממשלה בחודש מרץ 1992. תחת הכותרת:

איסור על הוצאת פרסומים בקשר עם תעמולת בחירות, במימון כספי גוף מבוקר. הלך היועץ

המשפטי, ריכז את הנושאים האלה וקבע מה מותר ומה אסור לעשות. לאחר שקראתי בעיון את

הכללים שקבע היועץ המשפטי לממשלה, שאלתי את עצמי: כיצד הדברים הללו נעלמו מעיניהם

של היועצים המשפטיים שליד ראש הממשלה. כל יועץ משפטי היה אומר לו: אל תעשה זאת,

שכן בכך אתה קובע נורמה. הגדיל לעשות ראש הממשלה, כאשר אמר אתמול שמעתה ואילך,

כל 23 ביוני, יהיה יום חג שבו יגיש את הדו"ח על הישגי הממשלה בשנה החולפת. אני

רואה בכך תקדים חמור. ראש הממשלה יכול לטעון על-פי הכללים שקבע היועץ המשפטי,

שהדו"ח שפירסם ראש הממשלה אינו סמוך לבחירות.
די מגן
יש בהירות לרשויות המקומיות, והמפלגות דואגות דווקא עכשיו להאדיר את שמן.
היו"ר ד' תיכון
איני רוצה להכנס לענין זה. ראש הממשלה עצמו קבע את התאריך: בתום שנה לעליית

מפלגתו לשלטון, כלומר הוא עצמו קשר זאת לעתוי הבחירות. חבר הכנסת מגן אמר שתוך

שלושה חודשים תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות, ואני שואל האם נפרץ פרץ וקיימת

סכנה שמעונה ואילך יחגג הנושא הזה. אני מבקש לקבל את חוות-דעתה של מבקרת המדינה.

היא אינה צריכה להתיירוס לשאלה אם היו או לא היו לממשלה הזו הישגים. הציבור מבוגר

דיו כדי לשפוט, אבל כאן עברו לדעתי ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו על הכללים שנקבעו

על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. מה שאני מבקש הוא שמבקרת המדינה תקבע הלכה, כשם

שקבעה בשעתו בנושא מימון מפלגות.
רענן כהן
זו אינה הלכה חדשה. אני מודיע לך שאבקש לחקור גם את מה שנעשה בתקופת ארידור.
היו"ר די תיכון
מה שמרגיז אותי הוא שנוצר תקדים, אשר יכול להיות מנוצל בהמשך גם על-ידי אנשים

אחרים. אני מבקש מהמבקרת לקבוע לנו אמות מידה למה שמותר ומה שאסור. בכנסת קיים

נוהג של דיון על פעולות המשרדים השונים. כל שר מניח על שולחן חברי הכנסת דו"ח על

פעולות משרדו. כך הדבר גם לגבי משרד ראש הממשלה. השר לאיכות הסביבה הגיש לנו דו"ח

לפני שבועיים על נייר ממוהזר.

לדעתי נעשו כאן דברים חמורים לאו דווקא בתחום הביקורת, אלא נלקח כסף תקציבי

על-פי סעיף 9(1).(2), (3) ו-(4) של חוק מבקר המדינה, והוא נוצל לאותן מטרות

שגוראל רצה להשתמש בהן בעת שפירסם את החוברת שלו בחיפה.

לכן אני מבקש ממבקרת המדינה לבדוק את הענין. אם יהיה צורך, נחייב את ראש

הממשלה ו/או מנכ"ל משרדו לממן את החוברת הזו מכספו. איני יכול לומר למפלגת העבודה

שהיא עומדת מאחורי הוצאת החוברת הזו, משום שיגידו לי כי עשה זאת מנכ"ל משרד ראש

הממשלה. מדוע אני כמשלם המסים, צריך לינת ידי לפעולות כאלה?

חבר-הכנסת רענן כהן הזכיר את שר האוצר יורם ארידור. איני רוצה להתייחס לכמה

ממעשיו, למשל השידור שקיים בטלוויזיה כאשר פנה לאומה. אשר לנושא הטלוויזיות, היה

אז מכס של מאות אהוזים, והוא הוריד אותו מ-800 ל-700 אחוז. מאז ועד היום הורדנו

את המכסים במאות אחוזים. על-כך נאמר שהוא שיחד את הציבור.



על-פי אמות המידה שקבע היועץ המשפטי לממשלה, אני יכול לקבוע כמעט בוודאות כי

יש כאן נושא תקדימי הדורש תשומת-לב וחוות-דעת. אנו מבקשים שמבקרת המדינה תקבע

אמות מידה. אם ישנו כאן נושא של אהריות אישית, האיש שעשה את הפעולה צריך לשאת

בנטל.

ראיתי אתמול את צילומי הטכס בבית ראש הממשלה, וראיתי שם גם את היועץ המשפטי

לממשלה. אני שואל את עצמי , מדוע לא נדלקה אצלו נורה אדומה, והאם לא שאל את עצמו

מה הוא עושה שם. לא ראיתי שם את מבקרת המדינה ושמחתי על-כך, כי היא ידעה לשים

לעצמה מחסום. אני בטוה ששקלת את הענין לגופו, לאהר שקיבלת הזמנה, ואמרת לעצמך

שבמופע כזה לא תהיי נוכחת. יפה עשה נשיא המדינה כאשר החליט לקבל את משלחת הליכוד,

בתגובה למשלחת הממשלה שקיבל אתמול. לא הבנתי את רוגזו של ראש הממשלה, אשר זילזל

בתגובה של בית הנשיא.

נעשה כאן צעד חמור אשר יוצר נורמה חדשה. השאלה היא אם הנורמה הזו מתיישבת עם

סדרי מינהל תקינים. אני סבור שלא. אשמה מאד אם רנאירי את עינינו. אני חושב שיש

ענין צבורי מעבר לניגוח הפוליטי.

מבקרת המדינה מ' בן-פורת;

אדוני היושב-ראש, חברי ועדה נכבדים, מובן שלא אומר היום את דברי לעצם הענין,

משום שהדיון עדיין נמשך. השאלה היא האם יש מקום להמשך, לפני שכבוד השופט אור,

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, יאמר את דברו. הוא כבר אמר מה התוצאה, בכך שלא

מנע את פרסום החוברת, אבל את הנמוקים דחה לעת אחרת. הוא יושב-ראש הוועדה, והוא

אמור לדון בתעמולת בחירות אסורה. מה הנימוקים שהביאו אותו לכלל החלטה, אנו עדיין

לא יודעים. הוא יושב כשופט יחיד ולא כשופט בית-משפט עליון "פרופר", אלא בתור שופט

בית-המשפט העליון הוא ראוי להיות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

היו"ר ד' תיכון;

האם זה עומד בסתירה לבקשת הוועדה לקבל חוות-דעת ממך? האם הפסיקה שלו סותמת את

האפשרות שניפנה אליך?

מבקרת המדינה מי בן-פורת;

לא אוכל להשוות דברים שלא ראיתי. אם הוא יאמר שלאחר שקרא את החוברת, מצא שהיא

פרסום מותר שאין בו שום תעמולת בחירות, או יאמר ההפך: למרות כמה סימני שאלה, הוא

מגיע למסקנה זו או אחרת - אלה שתי אפשרויות שונות. לפני שאנו יודעים מה יוחלט,

אני חושבת שלא כדאי יהיה להמשיך בדיון הזה. אני מניחה שנימוקיו של השופט אור

יינתנו בהקדם. אפשר כמובן גם להמשיך בדיון כאן, ואחר-כך לראות מה ייאמר בהחלטה

של השופט אור.

ע' לנדאו;

הדיון אצל השופט אור הוא על השאלה אם החוברת תפורסם או לא תפורסם, בעוד

שהיריעה שפרסנו כאן רחבה יותר. השאלה אם אנו צריכים להגביל את הדיון שלנו.

היו"ר ד' תיכון;

מה שאמרה מבקרת המדינה הוא שלפני שמחליטים, יש לראות את התמונה בשלמותה, והיא

כוללת גם את הנימוקים שהינחו את השופט אור בקבלו את החלטתו. המבקרת מבקשת שנמתין

ונראה מה היו נימוקיו להחלטה.
מבקרת המדינה מי בן-פורת
נכון. אני מניחה שאחת הטענות שהושמעו בפניו היא, שזו תעמולת בחירות אסורה,

שבוודאי אינה יכולה להיעשות מכספי המדינה. אם מדובר בהמתנה של שבוע עד שבוע וחצי,

אנו יכולים להמתין ולהיות יותר חכמים אז.



היו"ר ד' תיכון;

תם ולא נשלם. נחזור לענין עם המנכ"ל שבס בשבוע הבא. נמתין לנימוקים שהינחו את

השופט אור, ולאהר מכן נהדש את הדיון בנושא הבקשה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים