ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 12/05/1993

איכות האויר - עמ' 75 בדו "ח 43 של מבקר המדינה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 87

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, כ"א באייר התשנ"ג (12 במאי 1993). שעה 08:30

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר די תיכון

א' גולדפרב

ר' זאבי

ר' כהן

י י לס

די מגן

מוזמנים; י י הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

י י פלד - מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

מי גרבר - ראש אגף איכות אויר

ו י אדלר - מ"מ מנהל המחלקה לבריאות הצבור במי הבריאות

אי תמרי - יועצת לענייני איכות הסביבה במי האנרגיה

עי לולב - משרד האנרגיה

צ' אלפרסון - מנהל השירות המטאורולוגי

די זלמן - אגף הרכב

חי בן-ארי - אגף הרכב

תנ"צ חי קליין - מפקד משטרת תנועה ארצית

נצ"מ ד' לירון - ראש מח' תנועה

י י מרקוביץ' - משרד הפנים

י י כהן - רפרנט תקציבים, מי האוצר

פרופ' מי שכטר - המרכז למשאבי טבע וסביבה באונ' חיפה

פרופ' י י ממן - הטכניון

בי בן-דוד - איגוד ערים איזור חיפה לאיכות הסביבה

די מורגנשטרן -יועץ לאיכות הסביבה במרכז השלטון המקומי

מי פרידמן - ההסתדרות הכללית

ש' לביא - משרד מבקר המדינה

מ' שקד - " " "

אי ליבנת - יי " "

מזכיר/ת הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; איכות האויר - עמי 75 בדו"ח 43 של מבקר המדינה



איכות האויר - עמ' 75 בדו "ח 43 של מבקר המדינה

די תיכון;

אני פותח את ישיבת הוועדה. היום אנו פותחים את הדיון בדו "חות המבקר לשנת

1993 - דו"ח 43. בפרק על איכות האוויר בישהאל. אני מחשיב את הדו"ח הזה כאחד

הדו"חות החשובים ביותר, שכן אני מחשיב את איכות החיים בישראל לא פחות מאשר נושאים

הקשורים לפוליטיקה.

שלושה אלמנטים משפיעים על איכות האוויר במדינת ישראל: תחנות כוח, מפעלי תעשיה

וזיהום האוויר על-ידי מכוניות. לכד הייתי מוסיף אלמנט רביעי: המיזבלות ושריפת

אשפה במדינת ישראל. נתבשרנו שישנם כ-200 אתרים שגם הם תורמים לזיהום אוויר. איני

יודע מה עושה הממשלה בתחום התעשיה, ואיזה כח יש לה למנוע זיהום אויר על-ידי

מפעלי תעשיה. מי בודק ומי נותן אישור לגובה ארובה והפליטה ממנה, או האם זה תנאי

מיקדמי להקמתו של מפעל במדינה, או שבודקים את כמות הזיהום רק לאחר מעשה.

קראתי מאמר של השר לאיכות הסביבה לפני כמה ימים, אשר התייחס למגוריו באזור

מסוים בתל-אביב, אשר סובל מפליטת עשן על-ידי תחנת כוח סמוכה. הוא אומר שבפתחה של

דירתו מונחים מידי בוקר גושי זיחום אוויר הנפלטים מן החלונות, ואם אתה פותח את

החלונות, אותם גושים מגיעים גם לריאותיך. אם אתה מחנה את מכוניתך באותו איזור,

אתה רואה מה מונח עליה למחרת בבוקר, ואינך יכול אלא לשאול את עצמך מה אתה נושם.

נושא אחר הוא זיהום האוויר הנפלט ממכוניות: לפעמים אתה רואה את תל-אביב אפופה ענן

של עשן. קראנו שמשרד האנרגיה מבקש לייבא מכוניות המופעלות על מנוע דיזל. כאן

מתעוררת השאלה, האם הן לא תוספנה לזיהום אוויר. כאן מתעוררת שאלת איכות הדלק

במדינת ישראל. יש אצלנו שני סוגי דלק - 96 ו-91. שגם אם הם טובים ביותר, התקן

באירופה הרבה יותר מחמיר בשל הרגישות שלהם לנושא איכות האוויר.

זהו אחד הדו"חות החשובים ביותר, ואבקש מנציג משרד מבקר המדינה להציג את

הנושא.
אי ליבנת
סקרנו את הנתונים הנאספים באופן שוטף על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בעשור

האחרון, בכל הנוגע למזהמים העיקריים הנפלטים לאוויר. כמות המזהמים הנפלטת באוויר

מתפזרת באטמוספרה, שיש לה כושר קיבול מוגבל של מזהמים מבלי שייגרמו נזקים. ככל

שרמת המזהמים, סוג המזהמים וריכוזם באוויר עולה, כך הופך המצב לקשר יותר והסכנה

מוחשית יותר. כמו-כן עלולה להיות פגיעה בכושר הספיגה של המזהמים. בעשור האחרון,

אנו רואים שיפור של ממש בכל הנוגע לפליטת תחמוצות הגופרית, אשר נבעו בעיקר מתחנות

כוח של מזוט המשתמשות בדלקים כבדים יחסית, בעיקר באיזור חיפה. המצב שם השתפר

לאורך השנים בצורה משמעותית מאד.
היו"ר די תיכון
כמה ימים בשבוע אני נמצא באיזור הכרמל בחיפה, מעל למזהמים הגדולים. כאשר אני

נמצא שם, אני אמור לחוש בשיפור?
אי ליבנת
עדיין קורה שכתוצאה משילוב של תנאים מטאורולוגיים מסוימים, רמת הזיהום עולה,

אך הנתונים מצביעים על שיפור.
י י פלג
אתה יכול לחוש בשיפור, אם אתה משווה את המצב היום למצב לפני עשר שנים.



אי ליבנת;

יתר המזהמים נובעים פחות מהתעשיה ויותר מכלי-רכב. כאן יש עליה בזיהום, לעומת

המגמות המסתמנות באירופה ובארה"ב, שם ננקטו צעדים ממשיים למניעת זיהום אויר.

הפחמן החד-חמצני עלה משנת 1980 מ-284 אלף טון ל-523 אלף טון, תחמוצות חנקן

הנפלטות מכלי-רכב עלו מ-79 אלף טון ל-154 אלף טון. כתוצאה משיפור בדלק ומתוספת

ממירים קטליטיים, אנו מקווים להגיע לשיפור בתחום פליטת מזהמים מכלי-רכב.

היו"ר ד' תיכון;

הכנסת דלק נטול עופרת משפרת את המצב?

איליבנת;

היא משפרת את המצב בתהום פליטת עופרת.

היו"ר ד' תיכון;

לכמה מכוניות יש ממיר קטליטי?

אי ליבנת;

היום אנו מדברים על כאחוז מכלי-הרכב. עדיין קיימת עליה במספר המזהמים, הנובעת

בעיקר מהגידול במספר כלי-הרכב. כדי להקטין את ממדי הזיהום, יש צורך בפתרונות

משולבים אשר יביאו בחשבון את הדלק, התכנון, הגבלות תנועה ועוד. אני מקווה שלא

נצטרך להגיע לצעדים הננקטים במספר ערים בעולם, כמו אתונה ומילנו.

אשר לניטור זיהום האויר, המערך עדיין אינו בתפרוסת ארצית מלאה. אין מרכז אשר

מקבל את כל הנתונים, והדבר בולט בגוש דן, בו רוב הניטור מתרכז מסביב לתהנות הכה

אשר חוייבו להקים את מערך הניטור בעת הקמתן. פרט לניטור מסביב לתחנת רידינג, אין

בגוש דן מרכזי ניטור. אזור באר-שבע אינו מכוסה, למרות המפעלים הכימיים הנמצאים

בו. התקינה עדיין לא נכנסה לשלב של חקיקה, ועדיין לא אימצנו את התקנים האירופאים

והאמריקאים לגבי פליטה ממפעלי תעשיה וממתקנים נייחים. אנו נמצאים בתהליך, אך טרם

הגענו לשלב הרקיקה.

אני חייב לציין כי בתהליך חקיקת חוק רישוי עסקים ותהליך רישוי עסקים, המשרד

לאיכות הסביבה רשאי להכניס תנאים המחייבים מפעלים הדשים ומפעלים קיימים להכניס

שיפורים במתקנים ולנקוט בצעדים מסוימים, כולל שימוש בדלקים מיוחדים באמצעות צווים

אישיים הניתנים למפעלים. נושא התעשיה נמצא בפיקוח די משביע רצון בשלב זה, אם כי

יש עדיין מקום לשיפור.

י י הורביץ;

כדאי שהמשרד לאיכות הסביבה או גורמים אחרים יסבירו מה קרה עם דו"ח ועדת הררי

וההמלצה לשימוש בדלק דל גופרית, מה קורה במשרד האנרגיה בכל הנוגע להתנגדותו

לעבור לדלק זה, ומה קורה בהתדיינות בבית-הדין הגבוה לצדק כאשר רציתם לשפר ולההמיר

בצווים האישיים, ואף הוצאו צווי ביניים בתקופת הביקורת. על-פי מה שראינו, דו"ח

הררי דיבר אמנם על טווח של ארבע שנים לשיפור של ממש בתחום הדלקים לבתי-הזיקוק, אך

על-פי נתוני הביקורת הדבר הגיע לידי מימוש חלקי בלבד. חשוב לדעת, מה המשרד לאיכות

הסביבה עושה יהד עם משרד האנרגיה, כדי להגיע לדלק באיכות שונה לגמרי.

אי ליבנת;

אם נגרום להבאת סוג דלק המכיל אחוזי גופרית נמוכים יותר, אז גם התוצאה תהיה

טובה יותר. ועדת הררי הוקמה כדי לגשר על חילוקי הדיעות בין משרדי האנרגיה ואיכות

הסביבה, לאחר שהאחרון דרש מעבר לדלקים דלי גופרית, עם שיעור גופרית של פחות

מאחוז. ההמלצות האלו עדיין לא התקבלו ברובן, והבדיקה בענין עלות-תועלת שפרופסור



הררי עמד עליה בדו"ח שלו, בעצם לא בוצעה. עדיין אין לנו את הדלק המכיל שיעורי

גופרית נמוכים יותר, ולא נעשתה בדיקה ממשית כדי להכריע מה העלויות למשק הלאומי

בכל הנוגע להבאת דלקים אהרים, או כתוצאה מנקיטת צעדים משלימים אהרים על מנת

להוריד את רמת הזיהום בצורה משמעותית.

משרד האוצר אמר לנו שאין זה בכוחו לעשות זאת, כי אין לו את כח האדם המקצועי.

הוא הטיל את הבדיקה על שני המשרדים, אשר עדיין לא עשו זאת. לא הוקמה עדיין קרן

לניטור ולמחקר, למרות שהתעשיה הביעה את הסכמתה להשתתף בה. האוצר עדיין לא התארגן

להקמת הקרן הזו, למרות הפניות של המשרד לאיכות הסביבה. כף לא הורחבה מערכת הבקרה

לסירוגין הקיימת בחיפה גם למקומות אהרים. לא בהנו היכן ניתן לתת הוראות למפעלים

בתנאים מטאורולוגיים מסוימים, לעבור לדלקים דלי גופרית אשר ימנעו פליטות מזהמים.

האכיפה בתחום הרכב מתבצעת עדיין בהיקף קטן מאד. מספר כלי-הרכב עולה כל הזמן,

אך מספר הבדיקות נשאר קבוע. נצטרך לחכות עשור, עד שכל כלי-הרכב הנעים בכבישים

ישתמשו בממירים קטליטיים. גם במנועי הדיזל החדישים, רמת הזיהום עומדת בתקנים

המחמירים של ארצות הייצור שלהם. אם וכאשר נייבא את המנועים האלה, יכול להיות

שיפור גם בתחום זיהום האוויר.

היו"ר ד' תיכון;

אדוני המנכ"ל, מתי לדעתך יפנה השר לאיכות הסביבה בשידור לאומה ויאמר: תוציאו

את מסיכות הגז, כי בין השעות 10.00 ל-12.00 בלילה יהיה מסוכן לשאוף אוויר באזור

מסוים במדי נת ישראל.

י' פלג;

אני רוצה להתחיל במילה של שבח: כמי שעומד לראשונה בפני דו"ח מבקר המדינה,

בתחום בו אני עוסק בעשרת החודשים האחרונים, מצאתי כאן דו"ח שיטתי המזהה את הבעיות

העיקריות מתוך מבט רחב וכולל, ואני חושב שגם ההמלצות נכונות. זוהי ביקורת בונה.

נושא איכות האוויר הוא נושא כבד משקל, אבל המשרד עמד מול סדרי עדיפויות

אחרים. הוא עסק בדחיפות גבוהה יותר בנושא סילוק הפסולת המוצקה. כ-400 אתרי סילוק

פסולת עומדים בפני סגירה, אם הממשלה תאשר את המלצות המשרד. עסקנו בחומרים

מסוכנים, ורק לאחרונה הובא החוק לסילוק חומרים מסוכנים לאישורה של הכנסת. מדובר

בפרוייקט הביוב כמהלך נוסף שיש לנקוט בו. מכל הסיבות האלו לא ניתנה תשומת-הלב

הראוייה לנושא זיהום האוויר, ועוד פחות מכך ניתנו לו משאבים ועדיפות מקצועית בתוך

המשרד. גם בזיהום מפליטת כלי-רכב עסק המשרד רק בצורה מידגמית, והמפעלים לא נדרשו

להתקין מתקנים למניעת זיהום אוויר, כי עלותם היתה גבוהה והגורם הכלכלי-משק היה

חזק יותר. הוכן מצאי כללי העוסק בכמויות הפליטה, אך כפי שצויין באופן ברור בדו"ח

המבקר, תכנית לתפרוסת ארצית לניטור אוויר לא הוכנה, ואפילו מערכת לניטור אוויר

באזור תל-אביב טרם הוקמה, ואין לנו מרכז ארצי לאיסוף ועיבוד נתונים הנוגעים

לזיהום אוויר.

t

מן הצד הארגוני-תקציבי, הייתי אומר שתבן אין נותנים - ולבנים אומרים לנו עשו.

בשנת 1994. כחלק מאימוץ המלצות הדו"ח, ביקשנו להקציב לנושא זח כ-7 מליון ש"ח.

באופן מיידי ביקשנו מפרופסור לוריא, מן המחלקה לאיכות הסביבה באוניברסיטה העברית,

להכין תכנית כזו לתפרוסת ארצית, וכפי שציין היושב-ראש, מה שהוקם הוא מסביב לתחנות

כח, בגלל לחץ התושבים או על-פי החלטת ממשלה, כמו בתחנת הכה בחדרה. משרד האנרגיה

הוא שמימן את תחנות הניטור באשדוד. אזור חיפה עדיין חשוף לזיהום אוויר, למרות

השיפור שחל בעשר השנים האחרונות.

גם באזור חיפה, אנו הולכים לשיפור רב י והנר. חברת-החשמל קיבלה החלטה להתקין

סולקנים.



היו"ר ד' תיכון;

היא קיבלה גם החלטה להקים תהנת כח נוספת בחיפה?

עי לולב;

התשובה היא שלילית לפי שעה.

י י פלג;

בסוף התהליך, הם יגיעו להשקעה של כ-150 מליון דולר. אני שמח להודיע שארבע

תחנות ניטור תוקמנה באזור רמת-חובב, בו מרוכזות תעשיות כימיות ותעשיות כבדות

ארורות. מערכת הניטור הזו ממומנת על-ידי המפעלים באזור, על-פי העקרון המקובל בעולם

לפיו המזהם הוא המשלם. יחד עם זאת, אסור שחלקה של המדינה ייגרע ואולי זו אף

חובתה. לגבי הטבלה שהובאה על-ידי מר ליבנת, עם עובדות אי אפשר להתווכח. אני רוצה

לציין כי הירידה בתחמוצות הגופרית היא תוצאה מאימוץ חלק מהמלצות ועדת הררי.

בשנת 1992 הצטרפה ישראל לאמנה בדבר הסעת מזהמי אוויר בין מדינות. ישראל

הצטרפה ל-C.E.E. והיא בודקת אפשרות להצטרף לאמנה שלה באותו נושא.

י י הורביץ;

זוהי האמנה הקובעת כי יש להוריד את שיעור המזהמים ב-30 אחוז עד 1993.

י י פלג;

אם נצטרף להסכם הזה, תהיינה כרוכות בכך הרבה התחייבות טכנולוגיות וכלכליות.

ישנה הערה נכונה אך לא מדוייקת בדו"ח המבקר; רק בחודש פברואר, לאחר שפנינו אל

הגרמנים כדי לקבל מהם את ה ,TA-LUFT-נמסר לנו שאין גרסה חדשה אלא רק גרסה מ-1986

אשר מוכרת לנו. ה TA-LUFT-של 1991 כולל רק שינויים קטנים לעומת זה של 1986. באמצע

עמי 76 של הדו"ח אין מדובר בתקנים חדשים אלא בתקני ה TA-LUFT-ל-1991. אני מציין

זאת, כי כאשר נודיע ברבים שאימצנו את תקני ה TA-LUFT-שנת 1986, מיותר יהיה לשאול

מדוע לא אימצנו את התקנים של 1991. הם פשוט לא קיימים עדיין.

אבקש ממר גרבר לקרוא ולתרגם קטע ממכתב שקיבלתי ממנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

הגרמני, במסגרת ההסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין שני המשרדים לפני כמה חודשים. .

מ' גרבר;

(מקריא בגרמנית) התרגום הוא; TA-LUFTלשנת 1986 קיים ולא שונה.

י' פלג;

לגבי אימוץ תקני פליטה, אנו עובדים בארבע רמות. הנושא של חומר חלקיקי נמצא

על סף תקינה. התקנות הוכנו ונשלחו לגורמים המקצועי ים הנוגעים בדבר; התאחדות

התעשיינים, חברת החשמל, מפעלי "נשר" למלט ועוד. המשרד מתכוון להביא ליישומם של

תקני הפליטה עד סוף שנת 1993. ובשלב זה נחייב את הרשויות המקומיות הנותנות רשיון

לעסק, להקפיד על התקנים האלה.

עם פרסומם של התקנים לפליטת מזהמי אוויר, אפשר היה לראות בכך חיוב לכל מפעלי

התעשיה להתקין מתקנים כאלה. כבר עכשיו אפשר לדווח על שתי תוצאות חיוביות כתוצאה

ממגעים של המשרד עם גורמים מזהמים גדולים; מפעל "נשר" בהרטוב ישלים בימים אלה

התקנה של מסנן לחלקיקים, בהוצאה של כ-10מליון דולר. כבר ציינתי את הנכונות של

חברת-החשמל לשתף איתנו פעולה.



היו"ר די תיכון;
מבקרת המדינה אומרת בדו"ח האחרון
מדינת ישראל עוסקת בהקמת תשלובת כימית

גדולה ליד ערד, וכל ההשפעות האקולוגיות של הקמת המפעל לא נבדקו, וכנראה שתנבענה

מכך בעיות קשות. השרה לאיכות הסביבה בשעתו, אמרה באותו נושא: לא ידעתי, לא שאלו

אותי, אבדוק את הענין ולא ארשה שדבר כזה יקום בישראל. אני רוצה לשאול, האם הנושא

הזה הגיע אליכם?
י י פלג
התשובה הי ובית. מדובר בהעברת היפה-כימיקלים למישור רותם. הגשנו להם בקשה

לערוך תסקיר השפעה על הסביבה, והסברנו שיש נקודות רגישות במיוחד, כולל בנושא

הביוב.
די תיכון
אם יאמר לך שר האוצר כי מה שמענין אותו הם מקומות תעסוקה, מה תאמר לו?
י' פלג
בנושא פניציה הנמצא בתהליך העברה מאזור המפרץ לציפורי, המשרד לאיכות הסביבה

קבע את התנאים הסביבתיים למניעת זיהום מי תהום, וגם את נושא הפליטה. זו דוגמה

ליישום תקני ה.1986 TA-LUFT-
רענן כהן
האם מפעלים חדשים אשר מוקדמים, צריכים להצטייד באישור של המשרד לאיכות

הסביבה? השאלה היא כיצד אנו מבטיחים ביצוע האכיפה, גם כאשר יש אישור שלכם.
היו"ר די תיכון
היה פעם שר שאמר: אני החוק, ואני קובע מה טוב למדינה, ומה שאנו צריכים כרגע

זו תעסוקה ולא איכות חיים.
י י פלג
קיימת התנצחות כמעט טבעית בין הגורמים הרוצים בפיתוח ובתעסוקה, לביו גורמי

איכות הסביבה הרוצים לשמור על איכות האוויר, הקרקע והמים. לא מדובר כאן בפטנט

ישראלי, המודל המקובל בעולם משתדל למצוא איזון בין צרכי התעשיה להתפתח ולספק

תעסוקה, לבין הצורך לשמור על הסביבה ולמנוע מפגעים סביבתיים. בתהליך הזה, המשרד

לאיכות הסביבה רואה עצמו כאחראי על בריאותם של אזרחים ועל הצורך בשימור המים

והקרקע. נדמה לי שאם יאומצו תקני ,TA-LUFTנוכל לבצע קפיצת מדרגה גם בתחום הזה.

המפעלים התעשייתיים יצטרכו להביא בחשבון גם הוצאה שלא היתה להם עד היום, להתקנת

ארובות או מסננים למניעת זיהום המים.
היו"ר ד' תיכון
אני רוצה לשאול אותך, באיזו מידה הפך הענין הזה לענין ציבורי?בענין

כלי-הרכב, אמר שר התחבורה כי זה ענינו של משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה,

והוא אינו מתערב בנושא סוגי הדלק וזיהום האוויר. כיצד ייתכן שאנו עדיין משתמשים

בסוגי דלקים הגורמים לזיהום, ושום דבר אינו נעשה מתוך שיקולי קרטל ומונופול.
י' פלג
קבענו כי מפעל פניציה ישתמש בדלק דל גופרית כל הזמן, והטלנו עליו להתקין

סולקנים כדי למנוע זיהום בעתיד. פרק הזמן להתקנה הוארך בצורה שלא תיפגע בבריאות

הציבור. כאשר הם יגיעו ל-80 אחוז ייצור, הם יתקינו את הקולטנים. הם קיבלו את



התביעה שלנו גם לגבי הטיפול בשפכים. השר שריד אמר כי אם אנו לא נשמור על איכות

הסביבה ובריאות הציבור, אף אחד לא יעשה זאת. זהו תפקידנו ואנו נקפיד על-כך.
מי גרבר
למפעל פניציה נגרמו הוצאות של מליוני דולרים, בגלל הדרישות שלנו.

י' פלג;

אפילו המשרד לאיכות הסביבה אינו יכול להתעלם מהשיקול הכלכלי. התקנת מתקנים

נחוצים לשיפור איכות הסביבה, יכולה להביא לחיסכון עבור המשק. אם נצליח להוכיח כי

התקנת מתקנים כאלה תשפר את בריאות האוכלוסיה, תביא להפחתת ההעדרות מן העבודה

מסיבות מחלה וכו י, אנו חושבים שתהיה בכך תרומה למשק לטווח הארוך. את התביעה הזו

נוכל להעלות רק אם יהיו לנו הנתונים הכלכליים והאחרים.

היו"ר ד' תיכון;

כאשר הייתי במשרד התעשיה והמסחר החלטתי כי לא תוקם תעשיה באזור המרכז, אלא

באזורי תעשיה בין-עירוניים. כך הוקמו אותם מרכזי תעשיה בין-עירוניים הפזורים

על-פני כל הארץ. האם אינכם חושבים לנקוט בצעדים דומים?

י' פלג;

חמועצה הארצית לתכנון ולבניה היא הקובעת איפה יוקם אזור תעשיה, ולמרד לאיכות

הסביבה יש רק נציג אחד במועצה. ככל שיוכל להפעיל את השפעתו, הוא ירחיק את אזורי

התעשיה ממקומות מגורים.

אנו מגדירים מראש אזורים רגישים, בהם התביעות שלנו קפדניות יותר. תעשיין יודע

כי ככל שיהיה קרוב יותר לאזור רגיש,כך יצטרך להשקיע יותר על מנת למנוע זיהום

אוויר.

בעמי 83 בדו"ח מבקר המדינה מופיעים הנתונים אליהם אני רוצה להתייחס: לגבי

הנהגת תקן סביבה לגופרית דו-חמצנית, הענין בוצע ופורסמו תקנות למניעת מפגעים

ב-1992. אשר לסעיף 2, העוסק בהפעלת מערכת בקרה לסירוגין (המב"ס), זו עדיין בעיה,

אך אם מתייחסים לדו"ח ועדת הררי, המערכת מופעלת במסגרת הצווים האישיים לתחנות הכח

ולבתי הזיקוק. יש לנו תביעה ישירה מבתי הזיקוק ומחברת-החשמל, לעבור לדלק דל

גופרית במשך כל הזמן. חברת-החשמל הסכימה להפעיל קולטנים ועם בתי הזיקוק הדיון

על-כך נמשך. התקיימה פגישה בין השר לאיכות הסביבה ושר האנרגיה, שקיים ב:יניהם

שיתוף פעולה מלא. נדמה לי כי עובדה זו יוצרת אווירה טובה בשתי המערכות, ואני

יודע שאני עובד היטב עם מנכ"ל משרד האנרגיה.

אני רוצה לציין לטובת, כי חברת-החשמל ובתי הזיקוק הקציבו כ-700 אלף דולר

ממקורותיהם. הקמנו ועדה לשיפוט ולמחקרים, בה חברים נציג המשרד לאיכות הסביבה,

המשרד לאנרגיה, השירות המטאורולוגי, איגוד ערים חיפה, איגוד ערים אשדוד, בתי

הזיקוק וחברת החשמל. בראש הוועדה עומד המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה,

הפרופסור יורם אבנימלך. הנושא צריך לפעול בהתאם למתכונת שהוצעה על-ידי פרופסור

הררי. צריכה להיות גם מסגרת חוקית למימון הקרן למחקרים.

אשר להורדת תחולת הגופרית במזוט ל-2.3 אחוזים, היא בוצעה אך איננו מסתפקים

בכך. פניתי למנכ"ל הקודם של משרד האנרגיה, דייר אורי וירצבורגר, במכתב שהנדון בו

הוא המשך הורדת תחולת הגופרית בדלק הכבד. אני מציין במכתב זה את המלצתו של

פרופסור הררי, לבדוק את האפשרות להמשיך ולהוריד את תחולת הגופרית בשעור של 2 אחוז

תוך ארבע שנים. את הבדיקה הזו צריך היה לבצע עד סוף שנת 1991. אני חושב שבעקבות

ההתערבות הישירה של השרים שריד ורובינשטיין, נוכל להאיץ את התהליך. הוקמה ועדה

לבדיקת דרכי היישום, ובתי הזיקוק נתבקשו לעבור לשימוש בדלק דל גופרית כל הזמן. גם

חברת-החשמל התקינה סולקנים.



סעיף הי עוסק בשינוי הצווים האישיים של בתי הזיקוק ותחנת הכוח: גם זה בוצע,

ופורסמו נוסחים חדשים של הצווים האישיים לשני אלה, בהתאם לדו"ח ועדת הררי.

בסעיף ו' מופיעה המלצה להנהיג מערכת קנסות ולהגדילן בהדרגה עם כל הפרה. סעיף

זה הוא בעייתי, ואין תקדים למערכת קנסות כזו בתחיקה הישראלית. הלשכה המשפטית לא

הרימה ידיים, אך ללא סיוע משפטי נוסף לא נוכל לדבר על השלמת יישומה של המלצה זו.

אשר לסעיף האומר כי יש להפעיל אמצעים דומים באשדוד ובתל-אביב, או בכל אזור אחר,

הוא בוצע. הוכן צו אישי לתחנת הכח רידינג בתל-אביב ותיקון לצווים האישיים של

בתי הזיקוק באשדוד.

סעיף חי הוא חשוב, וכאן אני יכול רק להצטרף להערת המבקר. הבדיקה של העלות

השולית של יישום דו"ח הררי עבור המשק הוטלה על-ידי הררי על משרד האוצר. לנו לא

ידוע כי בוצעה. כאשר הכלכלן אשר מינינו יגיש את המימצאים, אולי נוכל לבוא אל

האוצר עם הצעה יותר קונקרטית.

אני רוצה להתייחס לעמי 84 בדו"ח: שבועיים לאחר כניסתו של השר שריד לתפקידו,

סוכם עם שר האנרגיה על סידור שמינהל הדלק ביצע במהירות. יש היום פתרון של אספקת

דלק דל גופרית לאיזור התעשיה בפתח-תקווה. בית-החולים בילינסון ומפעל "יכין" כבר

עברו לשימוש רציף במזוט דל גופרית. זוהי בוודאי אחת התמורות מאז כתיבת הדו"ח.
היו"ר די תיכון
עוד נקיים ישיבה שניה בנושא זה, אך אני רוצה לשאול שאלה לסיכום הפרק הזה: האם

אתה מרגיש שבשל חוסר תקציב, אזרחי ישראל מאויימים בכל הנוגע לזיהום אוויר, ואם

היו מגדילים את תקציבך, האם יכולת לעשות יותר בתחום שהוא בשולי העשייה כיום?
י' פלג
אני מברך על שאלתך. גם השאלה וגם יישום ההמלצות, הן הצד השני של התביעות

שלנו. רוב תביעותינו לשיפורים מתבטאות בהצעת התקציב שהגשנו לשנת 1994.
היו"ר ד' תיכון
בישיבה הבאה אני רוצה להיות יותר מעשי, ולזמן לכאן את ראש אגף התקציבים. אני

חושב שלא נעשה הרבה, בשל חוסר אמצעים - וחבל.
י י הורביץ
אגף תקציבים קיבל נזיפה בדו"ח הררי, וראוי שהוא יתייחס אליה. פרופסור הררי

אומר: אני מציין בצער את העובדה שאגף התקציבים במשרד האוצר, שהוא הגורם הממשלתי

היחיד האמור לראות את המערכת המשקית הכוללת ולא את פעולתו של כל משרד ממשלתי

בנפרד, לא השכיל לבדוק נושא זה. אני ממליץ בפני שר האוצר ליזום בדיקה שתשווה את

עלות האמצעים הדרושים למניעת זיהום אוויר, לנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם על-ידי

זיהום כזה. נתונים מוסמכים בנושא זה ייאפשרו קבלת החלטות נבונות בעתיד. גם דו"ח

הביקורת ניסה להניע את משרד האוצר ואת אגף התקציבים. מותר לצפות שאם פונה ועדה

מכובדת לשר האוצר ולא רק לאחד מעובדיו, כי מאז ועד ועד היום הוא יתייחס לנושא.

יכלו להיות לנו נתונים יותר טובים, בעקבות יוזמה של אגף תקציבים או בעקבות יוזמה

של משרד הבריאות אשר היה ממשיך בניטור הבריאותי בצורה מקיפה. אילו היו

על שולחננו נתונים יותר טובים ומלאים, אני חושב שכולנו היינו מגוייסים בצורה יותר

נמרצת כדי לבצע את התיקונים אשר עולים כסף רב. משרד הבריאות רצה מאד לבצע את

הניטור הבריאותי, ואנו מצפים לשמוע אם היו תיקונים וחידושים בתחום זה.
רענן כהן
אני מבין שנמצאים כאן נציגים של משרד הבריאות, ואני רוצה לדעת האם ישנם

מימצאים מהם ניתן ללמוד, כמה אנשים יחלו או באמר תתקצר תוחלת החיים של אנשים,

כתוצאה מזיהום אוויר?



י י פלג;

אני רוצה לסיים ולומר: אם ניתן להמריץ את האוצר ללכת בעקבות הערות דו"ח מבקר

המדינה, נהיה הראשונים לשמוח על-כך.
היו"ר ד י תיכון
אני רוצה לחזור ולומר לנציג האוצר, כי לישיבה הבאה נזמן את הממונה על

התקציבים. יש כאן בעיה כספית, ואנו רוצים שבפעם הבאה' תוכלו לומר לנו מה אתם

מוכנים 'לעשות לטובת הנושא, בהתחשב בעובדה שבעצם מדובר בסכומים קטנים.
רענן כהן
אני שמח על הדיון הזה, אך איני רוצה להתעסק בצדק התקציבי. אני מצטער לומר כי

לחברה הישראלית אין מודעות לנושא איכות החיים, בעוד שבאירופה ובארה"ב זהו אחד

הנושאים המרכזיים. אני רוצה להביא דוגמה מהנעשה ברמת-חובב בנגב: קיים סיכון גדול

שיקרה שם משהו אשר יגרום לפגיעה בחיי אדם ובסביבה כולה. אני יודע שמאה חברות מכל

העולם התחרו ביניהם אל הזכות להשקיע בשיפור המצב האקולוגי, אך שום דבר אינו זז

למרות הסכנה לציבור, אם יקרה שם משהו. אני לא רוצה לדבר על מה שקורה באיזור חיפה.

אני מסכים עם היושב-ראש, שאילו יכולנו להעביר את התעשיה למרכזים תעשייתיים, זה

היה תורם מבחינה כלכלית ותכנונית, אבל אין תכנון כולל ולכן דבר לא מתקדם. היה

טוב, אילו יכולנו לצאת מכאן בקריאה להקמת ועדת שרים לאיכות הסביבה.
י י פלג
יש.
רענן כהן
אם יש נושא אשר צריך לעורר את כולנו, הרי זה הנושא הזה. אני רוצה לשאול, האם

יש קשר בין משרד הבריאות למשרד לאיכות הסביבה בכל הנוגע לניטור. האם יש תיאום בין

המשטרה לבין המשרד לאיכות הסביבה? נושאי האכיפה הנוגעים לאיכות הסביבה אי נם

נמצאים בראש סולם העדיפויות של המשטרה. אם לא יהיה פיקוח כולל, מה שהיה הוא מה

שיהיה. נושא איכות הסביבה יהיה בסופו של דבר אחד הנושאים המרכזיים של החברה

הישראלית, אך אני חושש שעד אז עלולים להיגרם נזקים רבים. אם נראה את הדברים

לטווח ארוך, נחסוך גם בתוחלת החיים וגם בבריאות. אם נוכל לתרום לשם-כך, נעשה דבר

טוב.
י י מרקוביץ'
חוק התכנון והבניה עוסק במיקום המפעלים. חוק רישוי עסקים הוא כלי וקשוב מאד,

משום שהרשויות המקומיות שהן האינטרסנטים הראשונים, צריכים להקפיד על-כך

שהאוכלוסיה שלהם לא תצא ניזוקה, וישנם חוקי עזר שהרשויות המקומיות מתקינות. הצד

המקצועי כולו נמצא בידי המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, ולא בידי משרד הפנים.
היו"ר די תיכון
מדוע לא תסגרו את מרכז הארץ בפני מפעלים, ותקימו אזור תעשיה חדש במודיעין?
י י מרקוביץ'
אני לא יכול לתת לך תשובה כעת. אוכל לבדוק את השאלה לקראת הישיבה הבאה. אני

מניח שבמיעצה הארצית לתכנון ולבניה, הסוגיה הזו עולה במסגרת תכניות מיתאר ארציות.

חבר-הכנסת רענן כהן העלה את הבעיה של אסון אשר עלול להתרחש בעקבות זיהום אוויר

קטלני. זו בעיה כבדה ורצינית מאד.



היו"ר ד' תיכון;

בצעירותי הגיתי את הרעיון של רמת חובב, לאהר שהיתה פליטת גזים במפעל מכתשים

ו-100 אנשים מבאר-שבע הובאו לבית-חולים. מדדתי 17 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר-שבע,

ושם הוקם אזור התעשיה של רמת-הובב. קבעתי כי אזור התעשיה לא יזוז מערבה, אך לאחר

שפרשתי ראיתי כיצד רמת-חובב זזה אל עבר באר-שבע, והיום האזור התעשייתי הוא בתוך

באר-שבע.

י י מרקוביא;
זו בעיה כלל עולמית
בבופאל בהודו, כאשר הקימו את המפעל הוא היה מרוחק מאד

מהיישוב, אך היישוב התקרב למפעל, וכאשר ארע שם אסון, נהרגו מעל ל-2000 איש.

הי ו "ר ד' תיכון;

אני רוצה לשאול את נציגת משרד הבריאות, האם אוכלוסיית ישראל נמצאת במצוקה

ואינה יודעת על-כך?

ו י אדלר;

אוכלוסיית ישראל נמצאת באותה מצוקה בה נמצאת כל האוכלוסיה בעולם המתועש. זוהי

מדינה קטנה עם אוכלוסיה צפופה במרכז הארץ. קשה לדעת לאלו גורמים לייחס את

התחלואה. לגבי מחלות זיהומיות, הרבה יותר קל לעשות זאת, לא כן בכל הנוגע למחלות

כרוניות. אחת השיטות כדי להגיע לממצאים היא עריכת סקרים, והם החלו עם הקמת תחנות

הכח. זו היתה בשעתו הדרך לקבל את הגבוי התקציב מן הגורם המזהם. הסקרים התחילו

באזור חדרה, ממצב אפס כ"LINE , "BASEובדיקת השפעות התחנה לאחר הקמתה. חלק מן

העובדים אשר עסקו בסקר זה, עברו למשרד לאיכות הסביבה, והסקר אמור היה להסתיים

במסגרתו, תוך מימון של משרד הבריאות,

היו"ר ד' תיכון;

האם הסיכון ללקות במחלה הקשורה בזיהום אויר גדול יותר בחיפה? האם תוכלו לומר,

מה הסיכון שנוטלת על עצמה אוכלוסיית חיפה?

ו י אדלר;

יש לנו תוצאות חלקיות של סקרים שנערכו בחיפה. התברר שישנם הבדלים גם בין

אזורים שונים בחיפה. באזורים מסוכנים, כמו נווה-שאנן, הסיכון גבוה יותר.

היו"ר ד' תיכון;

האם האוכלוסיה יודעת על-כך?

פרופ' מי שכטר;

גם עיינה כהן מהיחידה לאיכות הסביבה באוניברסיטת תל-אביב וגם אנחנו ערכנו

מחקר על ההשפעות הסביבתיות של זיהום אוויר, והגענו למסקנה שהסיכון יכול להיות

גדול פי שניים בשכונות מזוהמות, כמו נווה-שאנן, בהשוואה לשכונות שאינן מזוהמות.

תוצאות מחקרה של עיינה כהן דומות מאד - כמעט זהות - לתוצאות אליהן הגענו לגבי

ילדים ומבוגרים באזורי חיפה, כולל הקריות החשופות לזיהום אוויר. עיינה כהן בדקה

גם את המצב באשדוד. מתברר כי יש יחס ישיר בין רמת הזיהום לבין רמת הסיכון

הבריאותי.



ו י אדלר;

ישנן תוצאות ברורות ויש גם משתנים מטעים, והם קשורים במודעות. במחקרים של

עיינה כהן הסתבר שהורים בעלי מודעות גבוהה יותר, הדגישו יותר את ההפרעות.

הבדיקות שנערכו הן בדיקות של תפקודי ריאות. מתברר שטווח ההשפעה בילדות הוא

לפעמים קצר מכדי לקבל תוצאות חד-משמעותיות.

משרד הבריאות הלך גם בכיוון אחר: המשרד רואה צורך בקיום המשך הסקרים, כדי

לבדוק את בריאות האוכלוסיה בקשר לאיכות הסביבה וללא קשר עם איכות הסביבה. כמו-כן

אנו מנתחים את נתוני התמותה הדיפרנציאליים על-פי אזורים. יש אזורים שלגביהם יש

לנו עדיין סימני שאלה רבים.

היו"ר ד' תיכון;

האם אתם מביאים לידיעת האוכלוסיה את תוצאות הסקר, ואומרים לה כיצד להתגונן?

ו י אדלר;
יש לנו בעיה
טרם קיבלנו מהמכון את תוצאות הסקרים שנערכו מסביב לתחנות הכת.

הסיכום לא נמסר לנו, למרות שהסקר הסתיים.
א י תמרי
אני משמשת כראש היחידה לאיכות הסביבה במשרד האנרגיה. שיתוף הפעולה בין שני

המשרדים היום הוא טוב. למשרד האנרגיה יש תחום פעולה עצמאי, וישנן נקודות בהן

פעולתו משיקה לזו של המשרד לאיכות הסביבה. אני רוצה להתחיל בדו"ח ועדת הררי: אני

חושבת שהיה בהמלצות הוועדה מפנה חשוב מאד. הוועדה מונתה בשעתו בגלל האנטגוניזם

שהיה בין שני המשרדים, אך הוא הביא בסופו של דבר לדברים חיוביים. מה שקורה היום
הוא שישנן שתי נקודות חשובות
א. הורדה מיידית של רמת הגופרית במזוט ל-2.5 אחוז.

זהו הדלק שמשתמשים בו לייצור חשמל. הירידה היתה מיידית, בהתאם להמלצות הדו"ח.

ברגע שהדו"ח יצא לאור, בתי הזיקוק קיבלו הוראה לעבור לאספקה של מזוט ברמת גופרית

של 2.5 אחוז כשעור מכסימלי. הנוסחה הקודמת, של 2.7 אחוז, התייחסה לממוצע שנתי,

כלומר אפשר היה להגיע לעיתים גם ל-3 אחוז. בשער בתי הזיקוק, רמת הגופרית הנמדדת

היא 2.5 אחוז לכל היותר.
היו"ר די תיכון
האם כתוצאה מכך עלה מחיר המזוט?
אי תמרי
המחיר עלה במקצת. מדובר בחברת-החשמל, שהיא המזהם הראשי ולא בתעשיה. ועדת הררי

המליצה להוריד את רמת הגופרית תוך 4 שנים ל-2 אחוז. חברת-החשמל היתה מוכנה לרדת

מיד ל-2 אחוז, מכיוון שככל שיורד אחוז הגופרית כך גם יורד אחוז החומר האספלטני

ממנו נוצר הפיח, חומר אשר שוקע כפחמן על דפנות תחנת הכח. ישנו רצון טוב מצד כולם,

אך מה שמונע ירידה מיידית ברמת הגופרית במזוט לחברת-החשמל אינה כספית בשלב זה,

אלא בעיה של התקשרות ארוכת טווח בחוזים עם מכסיקו, כספק של נפט גולמי שהוא עתיר

גופרית מלכתחילה.
היו"ר ד' תיכון
הבעיה הזו ידועה כבר שנים, וניתן היה לפתור אותה. שר האנרגיה הקודם אמר כי

צריך להפסיק לקנות דלק ממכסיקו, מכיוון שהוא גורם לזיהום מיידי.



א' תמיר;

שר האנרגיה של היום אומר כי יביא את הנושא הזה אפילו לההלטת ממשלה. כמות

הדלק שאנו רוכשים ממכסיקו ירדה באופן משמעותי.

היו"ר ד' תיכון;

יש לנו מקטע הוזי, שבו אנו קונים דלק במשך שנים מארצות שונות, דלק שהוא

באיכות ירודה בכל הנוגע לזיהום אוויר. מאהר ויש לנו חוזה עם מכסיקו, ומאהר ואין

למישהו אומץ לקבל ההלטה המצמצמת את הרכישות במקטע החוזי - אזרחי ישראל משלמים כל

יום בבריאותם.

אי תמרי;

באופן כללי, מה שאתה אומר נכון. יהד עם זאת ירדה הכמות המיובאת.
היו"ר ד' תיכון
דנים עכשיו בהקמת תחנת כח נוספת, האם יכול להיות שתהנת הכה הזו תקום בחיפה?

א' תמרי;

הדברים האלה עולים לדיון, אך הם לא יקומו לעולם בלי מתקנים לשטיפה ובלי

סולקנים.

עי לולב;

אני רוצה להוסיף על דבריה של איילה. אני רוצה להזכיר ההלטה שנתקבלה

בחברת-ההשמל על הקמת סולקנים בהיפה ובאשדוד. נקבע לכך לוה זמנים ותקציב. לגבי

תחנת הכה בחיפה, אם תתקבל ההלטה על הקמתה, היא תהיה מופעלת בפחם ולא במזוט. הפחם

תורם פחות לזיהום האוויר.

י' לס;

החלטה על הקמת תהנת כה בהיפה לא תתקבל. כבר עברנו את השלב הזה.

היו"ר די תיכון;

אני רוצה לקבל ממשרד הבריאות את כל החומר המצוי אצלו בנוגע לזיהום האוויר,

וזאת תוך הודש ימים.

ו י אדלר;

זה בלתי אפשרי, גם לא תוך חודשיים. ההומר אינו נמצא ברשות משרד הבריאות, אלא

ביהידה לאיכות הסביבה. הם בודקים את ההשפעות הזיהומיות על בריאות הציבור בכסף

שלנו.

י י פלג;

האגף לאיכות האוויר, עליו מדבר דו"ח המבקר, מורכב מאדם אחד, מר מיכאל גרבר,

מזכירה ועוזר בחצי מישרה. נכון שהמימצאים נמצאים אי-שם על מדפיה של ד"ר עיינה

גורן, והם תוצאה של איסוף נתונים סטטיסטיים במשך למעלה מעשר שנים, אך טרם הגיעו

לסיכום בגלל העובדה ההסטורית, שעם העברת התפקיד הזה יחד עם המכון לאיכות הסביבה

למשרד לאיכות הסביבה, הועברה דייר גורן עם השכלתה אך ללא תקציב. זו דוגמה לנושא

שנפל בין הכסאות. אני יכול לדבר על הידברות מצויינת שיש לנו עם משרד הבריאות, אך

היא נעצרת בנושא ההעברה התקציבית.



אני מציע להדק את התיאום בין המשרד לאיכות הסביבה למשרד הבריאות, לא רק

על-מנת להקים מערך ניטור זיהום האוויר, אלא יתן גם גיבוי תקציבי. אני מוכן להניח

כבר עכשיו את פירוט הפעילויות של השנתיים האהרונות בתהום המחקרי. כל מי שיקרא את

ההומר יראה כי הכל עומד בפני סיום, ואם היה קמה - היתה גם תורה.
היו"ר די תיכון
אני מציע שמשרדי איכות הסביבה והבריאות ישבו ויסכמו אתהענין. איני מאמין

לרגע כי היחידה הועברה אליכם ללא כסף. שר הבריאות כנראה לא יודע על-כך.

י י פלג;

שני השרים ישבו עם שני מנכ"ליהם ואנשי מקצוע משני המשרדים. התברר כי משרד

הבריאות אינו יכול לבצע העברה תקציבית כזו. רק משרד האוצר יכול להושיע. מכיוון

שעלה כאן נושא זיהום האוויר, אני רוצה לקבוע בוודאות כי פתרון תקציבי יביא להבאת

המימצאים.
היו"ר די תיכון
בהכירי את השר רמון שנים רבות, אני סבור שניתן להסדיר את ההעברה התקציבית אם

הוא רק ירצה בכך. אני מקווה שלא תזדקקו לשם-כך בסיוע שלי.

י' פלג;

השר רמון רוצה שמחקרים ייערכו במשרד הבריאות, והוא מבצע אותם. כך למשל מתבצע

מחקר בבית-החולים ברזילי במימון משרד הבריאות. כאשר היחידה הועברה למשרד לאיכות

הסביבה, התקציב לא הועבר איתה.

פרופ' י' ממן;

אני עוסק בנושא איכות האוויר במסגרת הטכניון מזה 22 שנים. אני רוצה לומר כמה

דברים על דברים שנאמרו; התייחסו כאן לאפר החומצי הנפלט מתחנת הכה רידינג די. זהו

אפר כבד יותר, אשר נופל על בתים ועל מכוניות, וגורם נזק כלכלי יותר מאשר נזק

בריאותי. דווקא באזור המרוחק מתכנית לי, הוא מגיע לריאות.

אני רוצה להתייהס לנושא התקנים; מפעלים רבים פונים אלינו בבקשה לדעת כיצד

לפתור בעיה של פליטת .S0-2במקום להביא מתקנים מחו"ל, אפשר היה לפתח מתקנים זולים

דווקא באמצעות עולים חדשים שעבדו בתחום זה גם בחו"ל. בתחנת הכה בחדרה דובר על

מתקן שעלותו 150 מליון דולר לטיפול ב-0-2S, וזאת מבלי לגעת בתחמוצות חנקן,

בחלקיקים ובמזהמים אחרים. בסכום זה אפשר היה להקים מפעל כימי אשר יכול היה להעסיק

עשרות אנשים. יש מקום לחשוב על בניית מתקנים מוזלים בארץ, ודווקא בתחום זה יש

יתרון לידע שהביאו איתם אנשי מקצוע ממזרח אירופה. הם לא קנו טכנולוגיות אמריקאיות

יקרות, אלא פיתהו אמצעים בכוחותיהם. אני חושב שיש מקום לכך שהמשרד לאיכות הסביבה

יעודד את הפעולה בתחום זה.

מפעלים מתייחסים לנושא איכות הסביבה. הבעיה העיקרית של מפעל כמו פניציה היא

שמירת איכות הסביבה. המפעל הזה לא יקום, אם לא תהיינה לו תשובות בנושא איכות

הסביבה.

היו"ר די תיכון;

אני מודיע לך כי עם זו תהיה הבעיה, הוא יקבל את הרשיון.



פרופ' י' ממן;

יש הבטחה שלפני קבלת הרשיון הוא יתקין מתקנים. צריך לתת למפעל טווח זמן של

שלוש-ארבע שנים להקמת המתקנים. הבעיה עם בית-החרושת "נשר" היתה, שהמתקן שהקימו

הלך לאיבוד לאחר שנתיים. חשוב שניתן יהיה למדוד מה מפעל פולט, ובהתאם לכך תוכן

תכנית טובה.

נקודה אחרת היא תסקירי השפעה על הסביבה: התסקיר הזה בא בשלב מאוחר מדי, והוא

משפיע על כולנו. היה מקום שהתסקיר יערך בשלב הרבה יותר מוקדם, בשלב בו עדיין חיו

חלופות. מפעל פניציה לא יכול לדבר היום על שום חלופה.

פרופ' מ' שכטר;

אני עומד בראש המרכז למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. אוויר נקי הוא עסק

טוב מבחינה כלכלית. הבעיה היא שאנו מדברים על כיסים שונים, כי את מימון טיהור

האוויר צריכים לבצע המפעלים, וכתוצאה מכך יתייקרו המוצרים שמפעלים אלה מייצרים.

את הנזק משלמים התושבים באמצעות בריאותם וערך דירותיהם. המבט הלאומי צריך לראות

את התמונה כולה. המרקר שמדד את הנזקים הכלכליים מומן על-ידי הקרן הדו-לאומית

לארצות-הברית וישראל, והוא היה מחקר מטודולוגי. ניסינו לבדוק שיטות שונות, כדי

לראות כיצד להגיע לאמדנים כלכליים של הנזק. ערכנו גם מחקר אפידמיולוגי. הממצאים

כולם ישנם, ואשמח לתעביר אותם אליכם. העלות להפחתת זיהום האוויר נמוכה מאשר הנזק

שנגרם אם אין עושים זאת. לא עשינו זאת באזורים אחרים בארץ, אך נראה לי כי גם שם

התוצאות לא תהיינה שונות. אנו בודקים גם את ההוצאות הנובעות מאמצעים לטיהור

האוויר, ואני שמח לומר שאת ההוצאות האלו מממן משרד האנרגיה. לא כל מספר אשר נזרק

לאוויר הוא נכון, לפעמים נראה כי ניתן לבצע את הדבר בעלות נמוכה יותר. אם נבדוק

את העלות לעומת החסכון בהוצאות בגין נזק בריאותי ונזק לרכוש, נראה לי שנוכל

להוכיח שהעסק כדאי.

בי בן-דוד;

מי שחי על הכרמל, מרגיש שהאוויר מזוהם. יחד עם זאת, חל שיפור בהשוואה למצב

לפני כמה שנים. אם לפני 3-4 שנים נשמת אוויר שהיה בו רכוז של 1 PPM של ,S0-2היום

הכמויות החריגות של S0-2ירדו בצורה משמעותית, התקן לאיכות האוויר הוחמר וכבר

ב-1991 כמעט ולא נמדדו חריגות מן התקן. ב-1992 חלה הטבה נוספת. ב-1990 הוקם מערך

ניטור מורחב באזור חיפה הכולל את הקריות, והתחלנו למדוד גם מזהמים אחרים (נוקסים,

COועוד). התחנות שלנו הן תחנות אזוריות אשר אמורות למדוד את נגה שנושמת האוכלוסיה

באזור מסוים. הן אינן ממוקמות ליד דרכים ראשיות. בנושא ה-0C אין כמעט חריגות.

היו"ר די תיכון;

מר מורגנשטרן, האם בבחירות הקרבות למועצות המקומיות מהווה הנושא הזה נושא בעל

חשיבות ציבורית?
דW מורגנשטרן
הנושאים הסביבתיים אולי יותר מכל נושא אחר מובאים אל פתחן של הרשויות

המקומיות וראשיהן. בנושא זה יש להם אחריות שאינה יכולה להתחלק. חבל שלא נמצאים

כאן נציגי אנז"א -ארגון אזרחים נגד זיהום אוויר בחיפה, אשר העלו לכותרות את הנזק

הנגרם לציבור כתוצאת מפליטת מזהמי אוויר מהתעשיה ומבתי הזיקוק באזור חיפה. הם גם

היו הקטליזטור לצווים האישיים החמורים בענין זה.

היו"ר ד' תיכון;

מה עושה השלטון המקומי בתחום זה?



ד' מורגנשטרן;

גופים אלה אשר הפגינו, לא הגיעו אל המשרד לאיכות הסביבה, אלא אל פתה עיריית

חיפה. בנקודה זו השלטון המקומי מוגבל. יש לו כלי מצויין, שהוא ההוק לרישוי עסקים

שהוזכר גם בדו"ח מבקר המדינה, אך החוק לרישוי עסקים בלי תקני פליטה אחידים, הוא

בעצם חוק ללא שיניים. אנו שומעים שתקני הפליטה יכנסו לתוקפם אולי עד סוף השנה או

תחילת השנה הבאה.

י' פלג;

התאחדות התעשיינים הבטיחה לי שלא.

ד' מורגנשטרן;

זה גרוע מאד. יחד עם המשרד לאיכות הסביבה יש לשלטון המקומי את הכלי כדי

להכניס מעצור נקודתי כלפי מפעלים או מזהמים בודדים גדולים, ולא כלפי כל מזהם קטן.

די אם אזכיר את הזיהום הנגרם כתוצאה מהימום בתים בחורף, שהוא לא פחות בעייתי.

אמרו כאן כי איכות האוויר השתפרה בשנים האחרונות, אך אני איני רואה זאת. אפשר

לומר כי היא לא הוחמרה בשני תחומים: הגופרית והעופרת.

היו"ר ד' תיכון;

איש לא אמר זאת. להפך, הישיבה מתקיימת בעקבות דו"ח בנושא זה. ישבתי באן לאורך

כל הדיון, ולא נטיתי לרגע לחשוב כך.

ד' מורגנשטרן;

כמעט והתרשמתי כי ישנה שביעות רצון מכך שהצלחנו להכניס מרכיבים מסוימים

לשליטה.
י' הורביץ
דו"ח הביקורת מתחיל במילים הבאות: "חל אמנם שיפור של ממש וירידה משמעותית

בכמות הגופרית הדו-חמצנית הנפלטת לאוויר, בעיקר באזור חיפה, אולם לגבי מרבית

המזהמים האחרים חלה עליה. כתוצאה מכך לא השתפרה איכות האוויר ברוב האזורים במדינת

ישראל שיפור מהותי בעשור האחרון".
ד' מורגנשטרן
אין ספק שלאחר שיותקנו תקני הפליטה, לאחר שיוחל חוק רישוי עסקים ותהיה לשלטון

המרכזי אפשרות לפקח, תהיה דרושה אכיפה. אכיפה לא תהיה אפשרית מבלי שתתקיימנה

יחידות סביבתיות סטטוטוריות לאיכות סביבה, אשר תקפנה כל ישוב בארץ. את זאת אין

היום. כולם יודעים שיש 22 יחידות המקיפות את הערים הגדולות, אך אזורי התעשיה

הבין-עירוניים הם אקס-טריטוריאליים בכל הנוגע ליחידות האזוריות לאיכות הסביבה.
יתרה מכך
לא בכולן יש רכז משאבי אוויר, או אדם המומחה לאיכות האוויר, שהוא האיש

אשר יוכל לפקח, לערוך מדידות ולהביא את הדברים אל פתחו של ראש הרשות אשר יוכל

להחליט אם לסגור עסק מסוים.

כאן אני משמיע קריאה למשרדי איכות הסביבה, הפנים והאוצר: אנא איישו את

התקנים, אנא הקימו את היחידות במקום בו עדיין אינן נמצאות, על מנת שכאשר החוק

יהיה מוכן, למחרת אפשר יהיה להפעילו ולאכפו.
היו"ר ד' תיכון
עדיין לא נתנו את רשות הדיבור למשטרת ישראל, למשרד התחבורה ולאוצר. חלק גדול

מן הישיבה הבאה נקדיש לשמיעת נציגי האוצר. אני מבקש לשמוע עוזה את נציג המשטרה.



תנ"צ ח' קליין;

אני רוצה להתחיל בנתונים סטטיסטיים: המשטרה אינה הגוף היוזם, הדוחף והמוביל

בענין זה, אלא אנו משתפים פעולה עם משרדי התחבורה ואיכות הסביבה. בשנת 1992 היו

לנו 1027 ימי עבודה שבמהלכם עם משרד התחבורה ומשרד האנרגיה, שבמהלכם נבדקו 53 אלף

כלי-רכב. ל-942 מהם הוגשו דו"חות בנושא זיהום אוויר. אנו סבורים שהעילות המתקיימת

כרגע היא מועטה ויש מקום להרחיבה. אני לא חושב שלכמות בה אנו מדברים יש משמעות

אפקטיבית בנושא האכיפה.

אני רוצה לומר כי אין זה מן הנושאים החשובים שהמשטרה עוסקת בהם במסגרת משטרת

התנועה. היעד המרכזי שלנו הוא פיקוח ומניעת תאונות-דרכים. בעיות בטחון מסיטות

הרבה מן המשאבים שלנו מן המטרה הזו.
היו"ר ד' תיכון
האם משטרת התנועה מטפלת בנושא זיהום האוויר?

תנ"צ ח' קליין;

היא משתפת בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה והמשרד לאיכות הסביבה. פועלות ניידות

שאנו מצרפים אליהן שוטר, וזו הפעילות שלנו. אני לא צופה שנוכל להרחיב את הפעילות,

מה גם שהיום אנו נזקקים לפעילותם של מאות מתנדבי המשמר האזרחי לאכיפה בתחום

העבירות המרכזיות הגורמות לתאונות דרכים. גם לשם-כך אין לנו משאבים מספיקים. לא

נצליח להביא לאכיפה בתחום מניעת זיהום האוויר, כאשר המודעות לנושא נמוכה כל-כך.

האכיפה צריכה להיות חלק ממערכת של חינוך והסברה.

י י הורביץ;

האם יש לכם סמכות להוריד כלי רכב מזהם מן הכביש?

תנ"צ חי קליין;

אנו מורידים יום-יום עשרות כלי רכב מסיבות שונות.

י י הורביץ;

האם יש לך נתונים על הורדת כלי-רכב מסיבות של זיהום אוויר?
תנ"צ חי קליין
לא. כ-940 דו"חות נרשמו בגלל הסעיף הזה. לגבי כולם קיימת ברירת קנס.

היו"ר די תיכון;

זהו נושא גדול שעוד נחזור אליו בישיבה הבאה. בצדק אמר תנ"צ קליין כי אין

מודעות ציבורית לשמירה מפני זיהום אוויר, ומדוע שהמשטרה תעשה יותר מאשר הציבור

מבקש ממנה.

תנ"ח חי קליין;

כל פעולה נוספת שלנו כפופה לגיוס אמצעים נוספים. משרדי התחבורה ואיכות הסביבה!

הם המובילים ואנו רק מצטרפים. האכיפה המתבצעת כרגע איננה משמעותית מבחינה מהותית

או כמותית, ואין בה שום תועלת אם אינה נשענת על הסברה, חינוך ואלמנטים נוספים

הפועלים בשטח. זה נכון לא רק בתחום זה אלא בכל תחום בו אנו עוסקים באכיפה.



די לירון;

המשטרה פועלת על סמך תקנות תעבורה. תקנה מסי 55 מדברת על עשן הנראה לעין,

עליה אמור השוטר לדווח. לא תמיד עשן הנראה לעין הוא המזיק ביותר. לפעמים דווקא

העשן שאינו נראה לעין, הוא המזיק.

היו"ר ד' תיכון;

הישיבה הבאה תיפתה בדבריו של חבר-הכנסת לס. אני מתנצל בפני כל אלה שקיפהתי את

זכות הדיבור שלהם. הנושא כבד, מסובך ונופל בין הכסאות. נראה לי שצריך לעשות לגביו

עוד הרבה. אני משוכנע ששני המומהים מהטכניון ומאוניברסיטת היפה, סברו בשנות

השישים כי עד שנות התשעים הנושא יזכה למעמד נכבד מכפי שהוא זוכה לו כיום. לא ארפה

מן הנושא. אנו מבקשים לזמן לכאן גם את הממונה על התקציבים.

(הישיבה ננעלה ב-10:35)

קוד המקור של הנתונים