הכנסת השלוש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 48

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"א בטבת התשנ"ג (4 בינואר 1993). שעה 30;12

נכחו;

חברי הוועדה; ד. תיכון - היו"ר

ח. אורון

ד. מגן

א. גולדפרב

ר. זאבי

ש. יהלום

רענן כהן

ע. לנדאו

י. לס

ר. מילוא

א. סנה

מוזמנים; מ. גבאי - נציב שירות המדינה

י. הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

א. דווידסון - מישנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

גבי ש. לביא - עוזר בכיר למבקרת המדינה

מ. בס - היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה

גבי י. שטרית - משרד מבקר המדינה

ש. יונס - משרד מבקר המדינה

מ. איתן - משרד הכלכלה והתכנון

מ. הר-אבן - הערוץ השני

גב' ר. ורדי - "מעריב"

מזכיר הוועדה; ב. פרידנר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; מינוי נציב שירות המדינה - הצעת יושב-ראש הוועדה.



מינוי נציב שירות המדינה - הצעת יושב-ראש הוועדה

היו"ר ד' תיכון;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

לפני כחודשיים, בזמן הפגרה, התקיים כאן דיון ראשוני בנושא המינויים הפוליטיים

שהתבסס על דו"ח מסי 41 של מבקרת המדינה, מעמוד 595. הדו"ח הזה היה, בעצם,

מינויים פוליטיים, ואשר הפך לשיחת-הכל באורנה שנה,

לפני כשנה וחצי. משום-מה הנושא הזה כמעט לא נדון, ואילו אני חשבתי שבדו"ח הזה יש

מהיסודות החשובים ביותר בדו"חות מבקר המדינה שכן המבוא שלו נכתב כאילו היה

פסק-דין ובעצם הוא קובע מה מותר ומה אסור לעשות בשירות הציבורי. מצוטטים בו

פסקי-דין וחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה ודו"חות קודמים של מבקר המדינה. אני

לתומי חשבתי שבשנה שלאחר מכן, לאחר פרסום הדו"ח, המינויים הפוליטיים כמעט ונפסקו,

הוקמו כל מיני מנגנונים לסינון כל המינויים שהוצעו, ונדמה לי שלקראת הבחירות

- המינויים הפוליטיים כמעט פסקו לחלוטין.

מאז שהיו חילופי-גברי, חילופי-מימשל, היה נדמה שהפרק הזה ראוי לריענון,

במיוחד לפני כחודשיים, כאשר התפרסמו ידיעות ראשונות בדבר מועמדותו של מר יוסי

קוצייק לתפקיד נציב שירות המדינה. רושבתי שמי שהוכר אז, באותו דו"ח מספר 41 בפרק

בי, היה משום טעם לפגם בכך שהוא תואר כמי שיעמוד בראש נציבות שירות המדינה ובעצם

הוא האיש שצריך לשמור על טוהר המידות בשירות המדינה והרי יש לגביו קטע לא קל

בעמוד 600, פרק בי. הדו"ח הזה, בקטע בי, מעלה כמה שאלות שלא נבדקו עד תום באשר

הסדרי הפרישה שנעשו לאותו סמנכ"ל לאמרכלות בעת שפרש ממשרד הבריאות ועבר לכהן

בסוכנות היהודית.

העניין הוא ציבורי ולא משפטי בקשר לשאלה מי ראוי לו לעמוד בראש נציבות שירות

המדינה, האם החתול ששומר על החלב או מישהו שאכן יהיה בבחינת סכר בפני כל אותם

דברים שהדו"ח עומד עליהם לפרטי פרטים - - -

שילוב של השניים.

היו"ר ד' תיכון;

אז, באותו דיון, היועץ המשפטי לממשלה נתבקש לחוות את דעתו ולבדוק את העניין

והוא אכן נטל על עצמו לבדוק אותו אלא שאת תשובתו לא קיבלנו עד עצם היום הזה, אלא

אם כן ההחלטה להקים ועדת שלושה שתבדוק את המינוי הזה זאת התשובה שהוא מייעד

לוועדה משנישאל כחלוף כחודשיים ואולי כבר שלושה על-כך.

בטרם יעשה המינוי אני מחזיר את הנושא הזה לשולחן הוועדה לענייני ביקורת

המדינה בתקווה שנשמע מה דעתה של מבקרת המדינה. אני מתנצל בשמה על-כך שהיא לא

נוכחת בישיבה הזאת כיוון שהיא לא חשה בטוב וברגע האחרון נמנע ממנה לבוא לכאן.

אנחנו מארחים כאן את נציב שירות המדינה, מר מאיר גבאי, ורוצים לשאול אותו מה

היה המשך השתלשלות העניינים בעניינו של מר יוסי קוצ'יק מאחר והדו"ח מדבר, כאמור,

הוא יתבקש לצאת לחוץ-לארץ מטעם הסוכנות היהודית, שלא במשכורת מטעמה,

והוא יושאל ממשרד הבריאות לסוכנות היהודית. תקופת ההשאלה ותנאיה יתואמו בין

המשרד ובין הסוכנות היהודית ובמהלכה ימשיך העובד לקבל את שכרו מהמשרד. אני מבין

שאת תנאי הפרישה שלו סיכמה נציבות שירות המדינה ולא משרד הבריאות, שהרי זאת אמונה

על קביעת תנאי הפרישה.



הצגתי את הנושא, ועכשיו אני אעביר את רשות הדיבור לחברי הוועדה. ראשון

הדוברים - חבר-הכנסת יוסי מילוא. בבקשה.

י. מילוא;

קודם לכל ברצוני לומר שאין לי שום דבר אישי נגד מר יוסי קוצ'יק המיועד להיות

נציב שירות המדינה אבל אין כל ספק בכך שמתעוררת בנושא הזה בעיה רצינית מאד בגלל

האופי המיוחד של המינוי.

ביקשתי לקבל את רשות הדיבור בגלל פרסומים שהיו, שמעתי אותם במו אזני ברדיו

כאשר מזכיר מפלגת העבודה, ידידי חבר-הכנסת זווילי, אמר שלגיטימי למנות נציב

פוליטי. הנציב הקודם, שעוזב, מר מאיר גבאי, היה נציב שירות המדינה פוליטי, וזה

לא בלתי-לגיטימי. האמת היא שאילו הייתי יכול, באותו שלב, להתקשר לרדיו - הייתי

עושה זאת, כיוון שאם יש דוגמה קלאסית ל CIVIL SERVENT-זה הנציג מאיר גבאי. האיש

לא בא ממפלגה, אני בכלל לא יודע אם הוא משתייך לאיזושהי מפלגה, היה כל חייו עובד

ציבור, היה מנכ"ל משרד המשפטים, הועבר משם לתפקיד נציב שירות המדינה, מעולם לא

מונה על איזשהו בסיס פוליטי כזה או אחר - - -

היו"ר ד' תיכון;

לא משם הוא בא אלא מהרשות לניירות-ערך.

אם מישהו יבדוק את הרקורד שלו הוא יסיק את המסקנה שאילו היו צריכים לבחור

מועמד שהוא באמת דוגמא קלאסית ל- CIVIL SERVENTהיו בוחרים במר מאיר גבאי.

אני רוצה להוריד מהשולחן כל נסיון להיתלות בעובדה שהיו כבר תקדימים לנציב

שירות המדינה לפחות בעת החדשה, אני לא יודע מה היה בתקופות מוקדמות יותר, אבל

בתקופה - - -

ע' לנדאו;

ניצן גם הוא היה דוגמא מובהקת ל- .CIVIL SERVENT

י. מילוא;

מר מאיר גבאי הוא בוודאי דוגמא יוצאת-מן-הכלל לאדם שהוא בבחינת CIVIL

SERVENTולכן כאשר עוסקים בנושא הזה מן הראוי לאזכר זאת, וגם להתייחס בהתאם לכך

למינוי של הנציב הנוכחי שעם כל זה שהוא בחור סימפטי מאד ונחמד מאד, הוא אדם

פוליטי מובהק.

על רקע הדברים המהדהדים שאמר מזכ"ל מפלגת העבודה, שצריך להחליף עכשיו אלפיים

פקידים ממשלתיים ולמנות במקומם אנשי מפלגה מתאימים, כמובן עם הכישורים המתאימים,

אבל - - -

ר' זאבי;

קישורים ב-קי.

ר. מילוא;

זה משום-מה שילוב לא בריא מבחינת המינהל הציבורי לכן אני חושב שאנחנו

א. לדון בעניין הזה בהקשר של דו"ח מבקרת המדינה; ב. הייתי ממליץ גם

לחברי הוועדה לענייני ביקורת המדינה שנמצאים כאן לא להחשות בענייו הזה.



הבעיה נחשבת בעיה אמיתית שיש לח השלכות נוספות.

אני, אגב, אינני מאושר ממינויים פוליטיים שנעשו בתקוות השלטון הקודם,

ואני יכול לדבר על העניין הזה די בהופשיות כיוון שאני נמנה על אלה שיכולים

לציין רקורד שהיה נקי משיקולים פוליטיים במינויים שנעשו על-ידי. גם מנכ"ל

המשרד לאיכות הסביבה שהשרה הקודמת, כאשר הגיעה למשרד, הדיהה אותו, למרות שהוא

היה מנכ"ל מקצועי מובהק כאשר מיניתי אותו בזמנו, ד"ר אורי מרינוב - -

ש. יהלום;

גם סגן השר מהמפד"ל לא הדיח אותו.

ר. מילוא;

נכון, והוא היה מנכ"ל מקצועי לכל דבר, שלא לדבר על-כך שבמשרד המשטרה - -

ר. זאבי;

מבקר המשטרה שלו.

ר. מילוא;

מבקר המשטרה, מנכ"ל משרד המשטרה, וכל השאר. לא היה שם אפילו לא שמץ של

מינוי פוליטי כזה או אחר וצריך לדבר על הדברים האלה באופן חופשי. אני סבור

שגם אם היו בשלטון הקודם דברים שראויים לגינוי בהקשר של המינויים הפוליטיים זה

לא צריך להיות תקדים לגבי מעשים של הממשלה הזאת ולגבי מעשים שנעשים עכשיו.

אולי, אילו דברים היו מתוקנים בזמן, בעבר, לא היו הדברים מתגלגלים כפי שהם

התגלגלו, וחבל שהם לא טופלו בעבר. אני אומר לכם את דברי אלה בלי שום קשר עם

מפלגתי. אני לא הושב שהמינויים הפוליטיים הועילו לממשלה הקודמת במקרו ואני

חושב שהמינויים הפוליטיים יזיקו לממשלה הזאת. קודם כל צריך להבין שמדובר על

בני-אדם ועל בעיה של פרנסה, וכמובן שגם על טוהר המידות של המערכת הציבורית.

הזדמן לי במקרה לראות אתמול פאקס שנשלח מלשכת אחד השרים לאחת הרשויות

הממלכתיות בו היה כתוב בפירוש; אבקשך לקבל לעבודה את מר זה וזה, שהומלץ על-

ידי מר ז'ילוני, אינני יודע מיהו, אני חושב שזה מישהו מההסתדרות - - -

היו"ר ד. תיכון;

ממפ"ם.

ר. מילוא;

מכל מקום היה כתוב בפאקס; אבקשך לקבל אותו מיד לעבודה, ללא שום דיחוי.

על הפאקס היה חתום מי שחתום - -

ש. יהלום;

לעבודה או למפלגת העבודה?

ר. מילוא;

התפאלתי שההמלצה הועברה בפאקס של לשכת השר. לא מדובר על איזשהו פתק חשאי

אלא על עניין גלוי. זאת הפכה להיות נורמה.



היו"ר ד. תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אפרים סנה.

א. סנה;

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר-הכנסת מילוא ביחס לנציב שירות המדינה

הנוכחי, מר גבאי, וברצוני להוסיף עליהם כי אני בהחלט שותף לדעה שהוא מהדוגמאות

היותר מופתיות של ,CIVIL SERVENTאל-מפלגתי, ומקצועי לעילא ולעילא.

מר יוסי קוצ'יק, בהחלטה אישית שנתקבלה לפני שנים אחדות, החליט שהוא לא

ישא את עיניו לתפקידים פוליטיים נבחרים והראיה לכך היא שהוא ביטל את חברותו

במרכז המפלגה, ונסע לשליחות מטעם הסוכנות היהודית בצפון אמריקה. הוא לא חבר

מרכז המפלגה היום מזה שלוש שנים, והרקורד שלו מתאים לכל הדעות. הוא אדם בעל

תואר שני במינהל ציבורי, הוא היה מנכ"ל במשרד ממשלתי, סמנכ"ל במשרד ממשלתי,

ביצע את תפקידו ללא דופי וכפי שבדקתי גם את השאלה שיושב-ראש הוועדה הזכיר

בדבריו, לא היה במעשיו שום דבר שיכול להטיל בו דופי. בשעתו הוחלט לפטור אותו

ממיכרז לסמנכ"ל בגלל היותו מנכ"ל בעבר. אם היתה טעות בהחלטה, - אז היתה זאת

טעות בהחלטה, אבל אל לנו להטיל דופי בכישוריו של אדם זה. כיום הוא בן 42

והוא הספיק כבר לעבוד בשלושה תפקידים ציבוריים בכירים, אז מדוע צריך לפסול

אותו מלהיות נציב שירות המדינה? בגלל שהוא הבר מפלגת העבודה?

אני שותף בהחלט לדעה שצריך להקפיד, גם בתוך מינויים פוליטיים, על בחירת

מינויים הולמים מבחינת כישורים אבל אם מישהו חושב שאנחנו נהיה עד כדי כך

פראיירים שחברות במפלגת העבודה תהפוך סיבה לפסול מישהו - הוא טועה. אני שם את

הדברים על השולחן, מדבר בשפת העם ואומר שלו חיה מדובר על אדם שכישוריו אינם

מתאימים - הייתי לא רק מתבייש בכך אלא לא מגיע לכאן בכלל, אבל כאמור זה לא

המקרה. אני גם לא מאלה שטוענים שכל המינויים הפוליטיים שנעשו בשלטון הקודם -

גרועים; הלקם באמת היו מינויים טובים.

לפסול את מר קוצייק רק בגלל השתייכותו המפלגתית ולומר שזה מינוי פוליטי -

זאת עשיית עוול לאותו אדם.

היו"ר ד. תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאול יהלום,

ש. יהלום;

אני הושב שאנחנו, באיזשהו מקום, צריכים להבדיל בין שני דברים, ואני אומר

את דברי אלה בעיקר לחבר-הכנסת סנה, בין מינויים פוליטיים, ובין מינוי אדם

לתפקיד של נציב שירות המדינה. חס-וחלילה לי מלומר שאדם מוכשר, כפי שאני סבור

שמר קוצ'יק הוא אדם מוכשר, השכלתו מתאימה, אני באופן מרופרף מכיר אותו אישית

אבל ככזה אני יכול לומר לכם כי הוא אדם מוכשר, הוא איש-ביצוע, הכל טוב ויפה,

אין כל ספק בכך שאם מחר הוא יהיה מועמד להיות מנכ"ל משרד, או סמנכ"ל, או ראש

אגף, או מנהל חברה ממשלתית, כל תפקיד בשירות המדינה - הוא יתאים במאה אחוז.

לגבי העובדה שהוא חבר במפלגת העבודה או היה פעיל מעבר לכך, צריך להבין שמדובר

על אדם שהוא לא סתם חבר אלא היה פעיל - -

א. סנה;

איש לא טוען שלא.



ש. יהלום;

ודאי שזה לא צריך לעמוד לחובתו, כפי שלא צריך לעמוד לחובתו של אדם אם הוא

היה חבר מפלגה אחרת במקומות אחרים. אבל הנקודה היא שלא מדובר כאן על מינוי

רגיל, וההשלכה שאנחנו משליכים או הדעה על נציב שירות המדינה איננה תופסת לגבי

כל השאר. מדוע? כיוון שנציב שירות המדינה הוא מעין סמכות שיפוטית לפעמים,

שצריכה להחליט ולהבדיל בין מינויים שמותר שיהיו מינויים מסוג אי ובין מינויים

שמותר שיהיו מסוג ב', בין מינויים פוליטיים שאין עמדה בהם, בין מינויים שאסור

שיהיה בהם רבב פוליטי, דברים שנוגעים לזכויות עובדים, וכל הדברים האלה הם

דברים שרק אדם אחד, נציב שירות המדינה, הוא זה שמחליט עליהם. בתפקיד הזה צריך

לעמוד אדם בלי שום פניות פוליטיות.

כאשר חבר-הכנסת סנה מדבר על פראייר, לכאורה הוא אומר: האם אנחנו

פראיירים שלא נמנה את אנשי-שלומנו? אם הם מוכשרים - תמנו, ואתם עושים זאת

בצורה מאד מאד מאסיווית. אני מבין שזה אופיו של השלטון וכל שלטון ינהג כך

במידה ומדובר על אנשים מוכשרים. אבל עדיין צריך להבדיל בין מינוי למינוי

כיוון שיש מינויים שאסור שהם יהיו מינויים פוליטיים. להבדיל, מחר אפשר יהיה

לומר שגם השופטים שעומדים להתמנות יהיו מינויים פוליטיים. למה לא?

יש דברים שלמרות שמישהו איננו פראייר לגביהם הם מעל ומעבר למינויים

פוליטים. אחד מהם הוא נציב שירות המדינה, שני - מבקר המדינה, שלישי - היועץ

המשפטי לממשלה, ועוד כמה נושאי מישרה שהם מעל ומעבר למינויים הפוליטיים כיוון

שהם צריכים לבחון את המינויים הפוליטיים והם לא צריכים להתחלף אם השלטון

מתחלף.

אינני סבור שמר גבאי צריך להתחלף היום. אם הוא רוצה לעשות כן מרצונו

החופשי - זה סיפור אחר, אבל הוא צריך להישאר בהתחלף השלטון כשם שהיועץ המשפטי

לממשלה לא מתחלף אם השלטון מתחלף, וכשם שמבקר המדינה לא מתחלף אם השלטון

מתחלף. לעומת זאת מנכ"לים כן.

בנושא הזה של נציב שירות המדינה, כפי שניתנו כאן כבר דוגמאות, ואני מוסיף

עליהן את דייר אברהם פרידמן, צריכים לכהן אנשים שאין להם שום מעורבות פוליטית.

אני סבור שזאת צריכה להיות החלטת הוועדה, יחד עם זאת צריך לשמוע את חוות-דעתה

של מבקרת המדינה כפי שהיושב-ראש הציע. אני סבור שגם חברי הכנסת ממפלגת

העבודה צריכים לדאוג שבמשטר שלנו יהיו מספר מינויים, את חלקם ציינתי, הם לא

רבים, אני לא יודע אם אפשר לספור אותם על שתי הידים, אולי רק על יד אחת, שהם .

צריכים להיות מעבר לשיקולים פוליטיים. אם גם אתם תתנו יד לכך כי אז בסופו-של-

דבר אתם מרימים את המשטר של המדינה ומתקינים בו נורמות מתוקנות מאשר אם אפילו

הנציב הוא זה שמקורב למפלגה ואז זה גם משדר לכל המערכת.

הייתי רוצה לשמוע בהקשר הזה של הדברים את דבריו של הנציב היוצא.

הרעיון למנות את מר קוצ'יק לנציב שירות המדינה לווה בתנאים שלא היו

צריכים להינתן למישנה, מר דוד פרלשטיין. כנראה שהוא היה מועמד טבעי לתפקיד,

וכדי שהוא ישאר במערכת או לא יעשה בעיות - הציעו לו תנאים של מנכ"ל. היום יש

לו כבר 90% של מנכ"ל והציעו לו להיות מנכ"ל שני בנציבות, נושא מיותר שמוכיח

שוב ומשדר למערכת שאפשר לחלק תפקידי מנכ"לים במקום שלא צריך רק בגלל שממנים

מישהו אחר, ואת אותו אדם שבאמת ראוי שיכהן בתפקיד - לא ממנים. אני מבקש שנדון

גם על הנושא הזה.

היו"ר ד. תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יורם לס.



י. לס;

אנחנו נמצאים היום בעידן של חילופי אדמיניסטרציה בארצות-הברית ואפשר אולי

ללמוד קצת מהדוגמה שקיימת שם. בוושינגטון די.סי. יש ספר, לא שמועות, לא

פתקים ולא פאקסים, שבו מפורטים 5 אלפים תיאורי-מישרה שמקובלים על דעת כולם

כמישרות שמתחלפות כאשר השלטון מתחלף. כל אחד יודע זאת, כל אחד יכול גם להכין

את עצמו לכך, ויש בנושא הזה תהליך מסודר. המסקנה הראשונה במישור הכוללני,

מבלי להיכנס עכשיו לגופם-של-חברים וידידים, אנשים שעבדנו אתם, היא שראוי

שמדינת- ישראל, אולי אפילו בחקיקה, תגדיר רשימה של תפקידים שהם לא תפקידים

יחודיים. אם הצלחנו לחסל את הכספים היחודיים ולהכניס אותם לחוק, אולי נחסל גם

את התפקידים היחודיים? יחיה כתוב בחוק בצורה ברורה, כך שהדבר לא יעורר ויכוח,

אלה ואלה התפקידים.

ר. זאבי;

לא הבנתי את הדוגמא של הכספים היחודיים; איך היא רלוונטית לענייננו?

י. לס;

עובדה שתשנה כל "העורבים השחורים" לא ניקרו את הכבד של התקציב.

ר. זאבי;

הוצאנו משם את הפוליטיקה. בניגוד לכך כאן אתה מכניס את הפוליטיקה.

י. לס;

לא.

ר. זאבי;

הדוגמא שנתת איננה רלוונטית.

היו"ר ד. תיכון;

רבותי, מבחינת סך-כל הכספים, לא השתנה דבר.

י. לס;

מי אמר שלא מגיע לדתיים כסף? הצעקה קמה בגלל התהליך שלפיו מגיע הכסף,

וותיקים ממני מכירים את הנושא היטב. אני מכיר את החזיון מהטלוויזיה. אני

טוען שאם נגד הכספים היחודיים חוקקו חוק, - מדוע לא לחוקק חוק בקשר לתפקידים

היחודיים? הנושא צריך להיות ברור ולא לעורר ויכוחים.

לשיטתי כל בעלי המשכורות של מנכ"ל, ולאו דווקא מנכ"לים, אלא מי שמקבל

במדינה משכורת בתנאים של מנכ"ל, - שידע שתפקידו הוא על תנאי. זאת הצעתי

הכוללת ואני מקווה שבכנסת, אולי בחקיקה, או בנציבות או בממשלה, אבן יוציאו

רשימה.

לעניין הפוליטי. כל אופוזיציה מתקיפה את הקואליציה כאשר זאת ממנה

מינויים פוליטיים ולא חשוב מי אשם. אמרו; עובדת היותו חבר מרכז הליכוד לא

תפריע לו לקבל את התפקיד. עכשיו התחלף השלטון, ואומרים; עובדת היותו פעיל,

או היה פעיל - לא תפסול אותו מלקבל את התפקיד.



לגופו-של-עניין; הוגשת בקשה לבג"צ שנדחתה, לפחות מטעמים פרוצדורליים - -

צו בינים.

עלינו לזכור שאותו אדון נכבד, יוסי קוצ'יק, צריך לעמוד עכשיו בפני ועדה

ציבורית בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, מר חיים קלוגמן, בהשתתפות המומחים:

פרופסור יחזקאל דרור ופרופסור אברהם פרידמן. הוועדה מחליפה את ועדת השירות

שבראשה עומד הנציב, כיוון שוודאי הנציב לא יחליט על מי שיחליף אותו, בכל אופן

השמות של חברי הוועדה נחשבים שמות מכובדים - -

מדוע, לדעתך, הוא לא יכול להיות יושב-ראש הוועדה?

יש טעם לפגם בעניין הזה, מכל מקום עובדה שהוהלט על הקמת ועדה מקצועית,

בראשות אנשים שאינם פעילים פוליטיים אלא נחשבים אנשים מקצועיים אשר יקבעו את

מה שבאמת חשוב לקבוע; האם מר יוסי קוצ'יק מתאים לתפקיד? אם הוא מתאים לתפקיד,

וזה התנאי, עובדת היותו פעיל או שהיה פעיל במפלגת העבודה איננה יכולה לשנות,

בפרט כאשר שמענו את הפזמון, באותן מלים, רק במפלגה הפוכה, כאשר המפלגה השניה

היתה בשלטון.

אני מציע שכמו שהבג"צ הציע, ודאי לגבי החלטות של ועדה, להמתין לתוצאות

החלטתה של הוועדה הציבורית ואני משוכנע שמסקנותיה, כאשר יונחו על שולחנה של

הוועדה לענייני ביקורת המדינה, יעזרו לוועדה להגיע למסקנה נכונה.

לגבי ההערה הכללית אני מבקש לומר שאני מקווה שנצליח לפתור אותה בקדנציה

הזאת.

תודה. רשות הדיבור להבר-הכנסת עוזי לנדאו.

הקשבתי לדבריו של חבר-הכנסת סנה ואחר-כך לשמץ מהצליל העולה מהדברים של

פרופסור חבר-הכנסת לס והבנתי מדבריהם שכאשר מפלגה מגיעה לשלטון - האיש לא יכול

למצוא פורקן לכישוריו כי הוא חבר מפלגת העבודה. חברי מפלגת העבודה, מוכשרים,

מסתובבים ברחובות כי מפלגתם הגיעה לשלטון, והוועדה לענייני ביקורת המדינה

צריכה להגן עליהם. נשמע נהדר, אבל בואו נסתכל על המציאות האמיתית. מהי?

במשך חמש-עשרה שנה בשלטון אפילו את נשיא המדינה לא הצלחתם למנות.

הלוואי שהיינו חמש-עשרה שנה בשלטון; לא היינו אפילו שבע שנים בשלטון,

ובאותן שבע שנים שבהן לא היינו בשלטון - עשינו שלום, ועשינו שיקום שכונות.



יתר שמונה השנים היי שבע השנים הטובות של חלום בלהות, ושבע השנים שלאחריהן

היו השנים השדופות שהפרות רכות הבשר והשיבולים השדופות בלעו את הטובות שהיו

שבע שנים קודם לכן.

בצדק צעקתם על הליכוד לפני הבחירות: מושחתים, נמאסתם.

צעקנו בקשר להתעשרות בכנסת ולא על מינויים פוליטיים כיוון שאנחנו חיים על

האדמה הזאת ויודעים איך העולם עובד. אל תיתמם.

ע. לנדאו;

חבר-הכנסת לס, אתה צועק מאז שנבחרת.

היו"ר ד. תיכון;

אני מבקש אתכם להפסיק את סערת-הרוחות. הנושא מעורר רגשות ואני מבקש

מחבר-הכנסת לנדאו שידבר אלי ולא אל חברי הוועדה.

ע. לנדאו;

חלק ניכר מהצעקה של מפלגת העבודה; מושחתים, נמאסתם, נגע, בין השאר,

למינויים פוליטיים. הוא נגע לכל הסוגיות של מעורבות חברי מרכז במינויים,

בהחלטות, ובהשפעה על משרדים. מצבי די נוח לא רק מהתקופה שבה עבדתי במשרד

ממשלתי, והחלק השני הוא זה שאני, בתוך מערכת הבחירות הפנימית, בליכוד, הייתי

חייב לעמוד מול חברי מרכז למרות הגל שדיבר נגד והאשים ופגע והייתי צריך להשיב

על השאלה מדוע לחברי מרכז אסור להיות חברי מרכז אם הם מתכוונים לעבוד בשירות

הממשלתי.

י. לס;

על-פי חוק.

ע. לנדאו;

היה צריך להצדיק את החוק.

אנחנו צעקנו; מושחתים, נמאסתם, ובאמת כאשר יש מינויים פוליטיים יש סיבה

לומר זאת, אבל אתם טענתם לפוליטיקה נקיה. הייתי מצפה מאנשים כמותכם לבוא לכאן

ולומר; רבותי, יש כאן משהו שגוי, יש כאן משהו פסול. אבל מה אני שומע

מפרופסור חבר-הכנסת לס? - הוא אומר שהיתה שחיתות אז, יש גם שחיתות עכשיו, אין

חדש תחת השמש - - -

י. לס;

לא שמעת את זה ממני.

ע. לנדאו;

אם זה טיב הטון האמיתי שלך, בבקשה, אני מבקש שהקצרנית תכתוב את המסקנה.

זה מה שנשמע מהדברים שלך.



י. לס;

לא.

ע. לנדאו;

אם המערכת הפוליטית צריכה להיות נקיה אתה צריך לומר; הייתם מושחתים, אבל

אנחנו נהיה שונים. בוודאי שאי-אפשר לקבל את התופעה הצורמת שבשעה שמזכ"ל מפלגת

העבודה מכין רשימה של אלפיים איש של חברי ליכוד שיש, לשחררם מתפקידם בשירות

המדינה, היד השניה, של אותו מזכ"ל, דואגת לכך שמר יוסי קוצ'יק ימלא תפקיד של

נציב שירות המדינה. האם יש קשר בין פיטורין של עובדים בשירות המדינה ובין

נציב שירות המדינה? אתה יכול לומר שאין לזה שום קשר, אבל בינינו יש מי

שסבורים שאולי יש קשר מן הסוג הזה. האם מישהו מחברי הכנסת יאמר לי שמשעה שמר

קוצ'יק עזב את מרכז מפלגת העבודה הוא קיבל את תפקידו בצפון אמריקה וזה קרה בלי

שום קשר להיותו חבר מפלגת העבודה?

א. סנה;

אמרתי זאת?

ע. לנדאו;

לא; אני אומר זאת.

א. סנה;

הוא חדל מללכת במסלול - - -

הי ו"ר ד. תיכון;

חברי הכנסת, הכל כתוב בדו"ח.

ע. לנדאו;

אינני מתכוון לומר על מר יוסי קוצ'יק שום דבר רע; הוא איש טוב, אדם

נחמד, מוכשר בכל המעלות והמקום עלינו, אבל לא כל מקום עלינו מתאים לאיש הזה

בגלל הרגישות הפוליטית. הוא קיבל את תפקידו בצפון אמריקה כי הוא היה חבר

מפלגת העבודה והוא יקבל את תפקידו בנציבות שירות המדינה כאשר הכישור העיקרי

שלו הוא היותו חבר מפלגת העבודה, וכל הכישורים האחרים פחות רלוונטים. זה

הכישור המרכזי והעיקרי, ואני מבקש שדברי אלה יהיו רשומים בפרוטוקול. כשזה

הולך יחד עם רשימת המזכ"ל המדברת על אלפיים איש שיש לפטרם - מי ששומע את כל

השמות תצילנה אזניו וכל אדם שהוא איש ציבור ישר צריך לומר שאסור שזה יקרה - -

קריאה;

מה המקור?

ע. לנדאו;

נסים זווילי.

י. לס;

מה עם הוועדה?



ע. לנדאו;

הוועדה הזאת לא תעסוק בסוגיה שאנחנו דנים עליה עכשיו. היא יכולה להגיע

למסקנה שבמחינת כישורים הוא איש טוב מאד, אבל לנו יש רגישות לעניין הזה. חבר-

הכנסת לס סיפר לנו שבארצות-הברית יש ספר עם רשימה של 5 אלפים איש שכאשר מימשל

מתחלף - מחליפים 5 אלפים איש; מקובל עלי. מקובל עלי גם שבארץ יהיה כדבר הזה,

אבל בפרופורציות מתאימות. אם בארצות-הברית מדובר על 5 אלפים איש, בארץ צריך

להיות מדובר על 100 מישרות, אבל את המספר הזה מפלגת העבודה כבר עברה. גם אז -

לא כל מישרה מציעים; פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה,

יש מישרות שערכן הסגולי הוא כזה והשפעתן כל-כך מופלגת שבהן לא נוגעים. שם

צריך להיות משרת-ציבור דוגמא לכולם ומי שמציע נורמה אחרת משבש את המינהל התקין

במדינה. הציבור רוצה מדינה אחרת, את זה חשוב להדגיש, ועל זה אתם צריכים לתת

תשובה, לא על השאלה האם מר יוסי קוצ'יק הוא אדם טוב או לא. הוא איש טוב, אבל

אנחנו שואלים את עצמנו האם ראוי שמישרה כל-כך רגישה תהיה בידים כה מובהקות

מבחינה פוליטית? זאת הסוגיה העיקרית.

מכאן אני מבקש לעבור לשתי הערות; 1. חבר-הכנסת רענן כהן העיר במהלך

אפילו נשיא אינכם יודעים למנות. אני מבקש לומר לו שטוב שלא

מינינו נשיא. אם יש דבר שמטריד היום הוא זה שאפילו את מינוי הנשיא, דבר שצריך

להיות בגדר קונסנסוס, אתם מורידים לשפל המדרגה של בחירה פוליטית בוטה במרכז

המפלגה. זה נורא לדעתי. זה רע וקשה. זה הולך יחד עם רוח הדברים של מינויו

של מר קוצ'יק לנציב שירות המדינה. הוא אחד מסימפטום של בעיה רחבה. אני לא

אוהב להסתמך על התקשורת אבל מדי פעם בפעם נכתבים בה דברים של טעם. ומה אני

קורא? ראיון על מי שמונה למנכ"ל שירות התעסוקה, בחור צעיר בן 34, מוכשר,

שאומר שכאשר הם היו באופוזיציה הוא היה צריך לשבור את הראש בקשר לשאלה מהו

חלום חייו. פתאום נפתחו בפניו אפשרויות והוא חשב שיהיה לו מקום. הוא חיפס

מקום ונפל על המקום הזה. אבל יש גבול, ויש מידה לכל דבר. לדעתי עברתם כאן את

המידה.

אם הדברים יתנהלו שלא כשורה, מר יוסי קוצ'יק ימונה לנציב שירות המדינה.

היה צריך להקל את המהלך, אולי נשמע על-כך דברים ממר גבאי, אז ניסו להציע לו,

לפי מה שכתוב בעתון, דרגה אישית, תפקיד חשוב מחוץ למערכת, שכר גבוה, ותנאים

נילווים. אני לא יודע אם דבר כזה נחשב לדבר תקין. היה עוד אדם שהיה עלול

להפריע למהלך הזה - מ"מ הנציב שנים רבות, אדם מוכשר לתפקיד הזה, וגם לו הוצעו

תנאי העסקה בדרגת מנכ"ל כדי שישב בשקט ולא ישבש את המהלך.

אנחנו מכניסים לרמות הגבוהות ביותר של שירות המדינה דוגמא רעה לציבור

העובדים איך אנחנו מבצעים עיסקות ציבוריות כדי לסלול דרך לאיש מתאים. אני

מבקש מהיושב-ראש לדון גם על העניין הזה.

היו"ר ד. תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת רענן כהן.

רענן כהן;

הציבור בהחלט רוצה מדינה אחרת,. ואינני רוצה להתייחס למקרה שהונח על

שולחנה של הוועדה. המקרה הזה נקודתי, ולגביו צריך לבדוק את כל התמונה של

המינהל הציבורי. לפי דעתי המינהל הציבורי של מדינת-ישראל איננו נותן תקווה

לכך שהוא יהיה מינהל טוב וכרגע לא חשוב מי היה הגורם לכך. לדעתי אנחנו תמיד

צריכים לעצור בנקודת-זמן מסויימת כדי לבדוק את עצמנו.

אינני פוסל- אף מועמד פוליטי אבל אני חושב שהנושא הזה חייב להיות מוסדר

בחוק וצריך להיות ברור איך אנחנו רוצים להנהיג את המינהל הציבורי כיוון

שאנחנו, כגורם מפקח, צריכים להבטיח שהגורם הזה יהיה מסודר. אין לי ספק בכך



שיהיו כמה תפקידים שיצטרכו להיות בבחינת טאבו; לא יגעו בהם; מינויים חייב

להיות מוסדר על-פי חוק ושום מפלגה שמגיעה לשלטון לא תיגע בהם. אני רואה את

תפקיד נציב שירות המדינה אחד מהתפקידים האלה כיוון שהבעיה איננה נעוצה רק

במינוי הפוליטי או אפילו אם יש לאותו מועמד את כל הכישורים הטובים ביותר כיוון

שחייבים לגלות, מעבר לכישורים, רגישות ציבורית. אנחנו צריכים להיות ערים

לרגישות הזאת ואנחנו חייבים להבטיח שבנושאים האלה לא יגעו.

אני תומך בשיטה האמריקאית ובמה שנהוג בה עם החלפת השלטון שם וטוען שאת

המינויים הפוליטיים צריכים להכניס בדלת הקדמית, בלי להסתיר או לתפש כל מיני

צורות של מינויים כאלה ואחרים. אני מדבר בעיקר על הפיקוד הבכיר ביותר וחושב

שאותם אנשים שיתמנו יתמנו למספר שנים עם אידאולוגיה מסויימת, עם תפיסת-עולם

מסויימת של אותה מפלגה שנבחרה, בתנאי שכל המינויים האלה יבטיחו שהאנשים שמונו

לתפקידים יהיו מתאימים להם בכישוריהם, ביכולת, ובהתאמה לתפקיד. אני סבור שדבר

כזה בריא לחברה ובריא לציבור, לכן צריך לתת לו תוקף מסודר כדי שכל אחד ידע על

מה הולכים.

נושא המינויים הפוליטיים נחשב רעה חולה לכן אנחנו צריכים לעשות מהפכה

אמיתית בכל מה שקשור למינהל הציבורי של החברה במדינת-ישראל. יש סאן מינהל

ציבורי לוקה, מינהל ציבורי שאיננו מתפקד, ראינו את הביורוקרטיה הקיימת, אנשים

שנכנסים לפעולה לא מתחלפים תמיד, מוסיפים עליהם עוד כוחות ועוד כוחות, ואינני

בטוח שהמינהל הציבורי צריך את כל כוח האדם שיש לו היום במיומנות שכמעט אין לו,

ביכולת שלו ובתרומה שלו.

אם אנחנו, חברי הכנסת, באמת רוצים לקיים דיון אמיתי, אוני לא נכנס לצד

הפוליטי של הנושא, אנחנו חייבים לבדוק קודם כל מה הצרכים של החברה? של המשק?

כמה כוח אדם יש בו? מה ההתאמה שלו? ובכל היתר צריך לעשות שינוי אמיתי. כל

המפלגות, בלי יוצא-מן-הכלל, בעיקר מפלגת העבודה יחד עם הליכוד, צריכים ללכת על

אותה אמירה האומרת שאנחנו רוצים מדינה אחרת. אם באמת אנחנו רוצים מדינה אחרת

והיא זקוקה למינהל אחר, לסדר אחר, אנחנו צריכים לעשות פעולה משותפת כדי לעקור

את הרעה החולה הזאת מהחברה ומהמינהל הציבורי על-מנת להגיע לאיכות שלטון נכון

ואפקטיבי, כזה שיכול לשרת את הציבור.

היוייר ד. תיכון;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת רחבעם זאבי.

ר. זאבי;

הדמוקרטיות המערביות מציגות לנו בסוגיה שאנחנו עוסקים בה שתי שיטות; 1.

האמריקאית, שאומרת; בהתחלף שלטון מחליפים מנגנון; 2. השיטה האנגלית שאומרת

שעובד הציבור הוא עובד ציבור, כמו שהם קוראים לו; ,CIVIL SERVSNTהוא לא

פוליטי, ולא בודקים בציציותיו עבור מי הוא הצביע.

האבות המייסדים של מדינת-ישראל הלכו על השיטה האנגלית לא כיוון שהיינו

מנדט בריטי. אני סבור שהסיבה היתה נעוצה בכך שהמפא"י של אז חשבה שהיא תשלוט

לנצח נצחים ולכן לא צריך להחליף את החבריה. כולם עם כרטיס בצבע הנכון.

כתוצאה מהשיטה הזאת יצא לנו דבר חשוב אחר שבקשר אליו נשאלת השאלה איך מגדלים

מינהל ציבורי? האם למינהל ציבורי צונחים או צומחים? בשיטה הזאת, שכל פעם,

וזה יכול לקרות כל ארבע שנים תיאורטית, מתחלף השלטון, יחליפו את הפקידים

הבכירים או החצי-בכירים, לפעמים גם את הזוטרים, יבואו במקומם אנשים שאינני

אומר שהם מוכשרים או שהם אינם מוכשרים, כיוון שזה יהיה בבחינת לשון-הרע אם

נגיד על מר קוצ'יק שהוא טוב או לא טוב מבלי שאנחנו מכירים אותו. נגיד שיבואו

אנשים מוכשרים, אבל לא יצמחו במנגנון הממשלתי הממלכתי אנשים טובים כיוון שהם

ידעו שבשביל לתפוס את התפקיד של המנכ"ל או של הסמנכ"ל או של ראש האגף הם



צריכים לא לעבוד מבוקר עד ערב כדי להוכיח את עצמם אלא להרשם למפלגה הנכונה

ולרכב על הסוס הנכון. גם לא מספיק להיות במפלגה; בתוך המפלגה צריך לדעת לרכב

על סוס.

אני סבור שהשיטה שמדינת-ישראל אימצה היא שיטה נכונה שמבטיחה לנו צמיחה

מתוך המנגנון הממלכתי הממשלתי של אנשים שילכו ויגדלו. נער שליח יודע שהוא

יכול להגיע להיות מנכ"ל והיו דוגמאות לכך. המפכ"ל קראוס היה פעם אופנוען, ויש

עוד דוגמאות כאלה. זה טוב, כיוון שהצמיהה נותנת אתגר. איננו יכולים לתת

לעובדי המדינה אתגרים אחרים, לא משכורת, לא תנאי-שירות, יש תקופות בהן העבודה

בשירות המדינה נחשבת פחות משתלמת מאשר לעבוד במיגזר הפרטי, העסקי, ואם רוצים

למשוך אנשים צריך לאפשר להם לצמוח אם הם יוכיחו את עצמם; ירכשו, יעבדו, יזיעו,

יהיו ישרים, ויהיו לויאליים. אם, חלילה, נאמץ את השיטה האמריקאית, במנגנון

הממשלתי שלנו יהיו רק נמושות, ואף אחד מאתנו, לא ימין ולא שמאל, לא האופוזיציה

ולא הקואליציה, לא רוצים מנגנון של נמושות, אלא מנגנון טוב.

צריך לדבוק בשיטה בה נתנו פריווילגיה לשר להחליף, אם אינני טועה, שלושה

בעלי תפקידים; מנכ"ל, נהג, וראש-לישכה, וזהו זה. כל האחרים ישרתו פעם את

הימין, פעם את השמאל, ופעם בממשלה משותפת את שניהם, הם ישרתו את המדינה; את

הממלכה. השיטה נכונה.

ברצוני להעיר בקשר לתפקיד הנדון שאנחנו מדברים עליו ולומר כי נאמנים עלי

דבריו של חבר-הכנסת סנה שאומר שמר קוצ'יק הוא אדם מצוין. אגב כך אני מבקש

האם מר גבאי לא נחשב מצוין פלוס? דוחים מצוין אחד בשביל להחליף

אותו במצוין אחר?

א. סנה;

פתחתי את דברי ואמרתי שאינני מטיל ספק בכך מה מידת הערכתי - -

ר. זאבי;

למה לדחות מצוין אחד כדי להביא במקומו מצוין שני כשיש - - -

א. סנה;

לא זה נושא הדיון.

ר. זאבי;

אבל דיברו עליו.

אני חושב שבמיוחד בתפקיד של נציב שירות המדינה מינוי פוליטי הוא בעל

משמעות כפול רבבות. בשירות המדינה יש 50 אלף עובדים זה אומר שכאשר מזיזים את

נציב שירות המדינה בעצם נותנים למישהו כלים כדי לטפל בעוד 50 אלף הזזות כמעט,

והגזמתי בכוונה בדברי כדי שהתיזה שלהם תובן.

חבר-הכנסת עוזי לנדאו דיבר על בחירת הנשיא ואני מבקש לנצל את ההזדמנות

הזאת כיוון שאין לי במה אחרת. כאשר ניקראתי לצוות של מפלגת העבודה שדן בשאלה

מי יהיה המועמד שלהם כדי לשמוע את עמדות הסיעות השונות אמרתי שלטעמי ולדעתי

נשיא המדינה הוא סמל, הוא דגל, הוא של כולנו, לכן הוא לא צריך לבוא מתוך

המיגזר הפוליטי אלא מהאקדמיה, מהרבנות, משורר, סופר, לוחם, מתיישב, חלוץ, ויש

מספיק דמויות בארץ הזאת שיש להן את התכונות האלה. מכל מקום לא צריך ללכת על

דמות פוליטית. נתתי עוד מספר איפיונים שלא אחזור עליהם בהזדמנות הזאת כיוון

שזה לא רלוונטי לנושא שהונח על שולחננו. מה שעושה היום מפלגת העבודה בנושא של

בחירת הנשיא, ואמר זאת כבר חבר-הכנסת לנדאו, זאת שערוריה. הנשיא שלנו, של

כולנו, של ימין ושל שמאל, של דתיים ושל חילוניים וכוי, ייבחר במרכז מפלגה?



השתגעתם? אני רוצה לתת לליכוד צל"ש ולומר לחבר-הכנסת רענן כהן שהוא לא צדק

כאשר הוא העיר בצורה עוקצנית שאפילו להחליף נשיא הם לא יודעים. הם צריכים

לקבל צל"ש על-כך שהם לא החליפו נשיא, וצל"ש נוסף על-כך שהם מוכנים להצביע

עבורו פעם שלישית ולשנות את החוק.

היו"ר ד. תיכון;

תודה. אני מבקש ממנכ"ל משרד מבקר המדינה שהוא יעביר את דברי במדויק

למבקרת המדינה. הייתי אומר לה את הדברים האלה בפניה אילו היא לא חלתה. כמעט

תמו חמש השנים שהם בבחינת קדנציה ראשונה של מבקרת המדינה. אם ישאלו אותי במה

בדו"ח המיוחד שלו בענייני הבנקים. אם ישאלו אותי

מהי גולת-הכותרת של עבודת מבקרת המדינה הנוכהית אני אצביע בקלות רבה על הפרק

מינויים פוליטיים. זה דו"ח שאין כמותו המצביע על אומץ חסר-תקדים - -

שני דו"חות.

דווקא הקטע הזה, אינני מדבר על דו"ח מס' 39 ועל הדו"ח שבא אחרי דו"ח מס'

41. הדו"ח הזה הוא גולת-הכותרת של מבקרת המדינה בקדנציה הראשונה שלה; זאת

מלאכת-מחשבת. ניתן כאן פסק-דין מנומק מאין כמותו עם אי זכורים לפסקי-דין בבית-

המשפט העליון כולל ניתוח של חוות-הדעת של היועצת המשפטית, ובכלל, זאת עבודה

נפלאה שזכתה לכותרות בעת שהדו"ח פורסם. לכן אני רואה בחומרה את מה שקורה כאן.

השאלה שעומדת לנגד עיני היא אחת; האם ממשיכים קדימה או שהולכים אחורה?

מר יוסי קוצ'יק, כאשר קיבל את הפאקס שהוא נבחר כביכול כמועמד להחליף את נציב

שירות המדינה, ישב אתי במשרדו בניו-יורק כך שאתם ודאי מבינים שאינני נימנה על

שונאיו, אבל אני יכול לומר לכם שזה מבחן חסר-תקדים ליכולתה של מבקרת המדינה

להשפיע על המערכת. אם המינוי הזה יעבור - אני אקח את דו"ח מבקרת המדינה בנושא

המינויים הפוליטיים ואזרוק אותו לפח האשפה, זאת משמעות הדיון שמתנהל כאן

עכשיו. מבקרת המדינה צריכה לקום ולומר שאי-אפשר למנות אותו כי הכל כתוב בדו"ח

מס' 41 עמוד 598. הכל מנומק; צריך רק לפתוח את הדו"ח ולהגיש את החומר לבג"צ

כדי לזכות בבג"צ וגם באהדת הציבור.

ברצוני לומר לחבר-הכנסת סנה שהדו"ח נכתב על מר קוצ'יק אישית, מלבד שמו,

ומבקרת המדינה מסיימת את דבריה וכותבת: העובד היה חבר במרכז מפלגת העבודה,

מפלגה שבה היה הבר מי שכיהן בתור שר הבריאות במועד קבלתו במשרד. מר קוצ'יק

לא יכול היה להיות עובד מדינה שכן בעקבות דו"ח 39 הכנסת חוקקה שורת חוקים

באומץ חסר-תקדים. את החקיקה הזאת יזמו חברים מכל המפלגות, גם מהליכוד, אוריאל

לין, גם ממפלגת העבודה, וגם השר הנוכהי - רובינשטיין. אחדים מחברי הכנסת

שחוקקו את החוקים האלה שילמו בראשם על האומץ שהם גילו ועל היכולת שלהם לעמוד

זה החוק. הנורמות חרגו מגבולות המותר. זאת

החקיקה. אם היא לא מוצאת חן בעיניכם - אל תצביעו בעדנו. אנחנו מוכנים לשלם

בראשנו.

מר קוצ'יק איננו חבר מרכז המפלגה; יכול להיות שהוא חבר הלשכה, שכן חברי

הלשכה לא היו צריכים להתפטר - - -

הוא לא היה חבר הלשכה. אני יכול לבדוק



היו"ר ד. תיכון;

אני מציע שנבדוק את העניין. אני אומר במלוא האחריות שלכל תפקיד אפשר

למנות אדם מתאים אבל לתפקיד הזה אסור באיסור חמור למנות אדם שהוא בבחינת נגוע

בפרק הזה של הדו"ח. אילו לא היתה נכתבת מלה על מר קוצ'יק כי אז הייתי אומר

שאינני יודע מה לעשות. אני לא הייתי ממנה אותו. אבל משנכתבה הביקורת, בצדק

יבואו אותם מאות אנשים שמופיעים בדו"ח הזה עם סטטיסטיקה נרחבת, עם ניתוח

החקיקה והפגמים שלה שחוקקה הכנסת בנושא הזה, כולל הצעות לתיקון החקיקה, כדי

שאנשים לא יוכלו לעבור דרך הפירצה שנותרה עדיין פתוחה בעקבות החקיקה הזאת.

אבל אם יבואו ויגידו, אפילו אם זאת תהיה ועדה ציבורית: במקרה הזה הכשרנו, אני

אומר לכם שלא יהיה יותר מחסום לעניין הזה.

א. סנה;

לא תקבל את פסיקתה של הוועדה?

היו"ר ד. תיכון;

לומר לך את האמת? ציפיתי מהיועץ המשפטי שלאור הכללים שהוא קבע - אין לו

אפילו זכות לעמוד בפני הוועדה הציבורית שאני מוקיר ומעריך את שלושת החברים

ואני יכול - - -

א. סנה;

מדובר על ועדה ציבורית

היוייר ד. תיכון;

הוא קבע כללים. אני אקרא בפניך את הפתיח של הפרק בו מבקרת המדינה מתחילה

את הדו"ח. שני העמודים הראשונים הם בבחינת מלאכת-מחשבת שלא היו כמותם בתולדות

המינהל הציבורי במדינת-ישראל. מבקרת המדינה אומרת שהרשות המבצעת, השירות

הציבורי במדינת-ישראל מושתת על עובדים קבועים שאמורים להתמנות לתפקידם על-פי

כישוריהם המקצועיים בלי שלזהותם הפוליטית יהיה משקל כלשהו בתהליך המיון,

הבחירה, והמינוי לתפקיד. במינוי עובד בשירות הציבורי פועל הממנה כנאמן

הציבור. נאמנות זאת יש להפעיל בהגינות, ביושר, בלי שיקולים זרים, ולטובת

הציבור שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה. מינוי עובד

בשירות הציבורי, על-פי שיקולים זרים וביניהם אינטרסים פוליטיים מפלגתיים הוא

מינוי פסול ויש בו משום מעילה באמון הציבור שהסמיך את הרשות הממנה.

בקשר לשני העמודים הראשונים אני מבקש לומר לך, חבר-הכנסת סנה, שלא ראיתי

עוד דו"ח כל-כך חשוב וכל-כך רציני. התראיינתי כמה דקות לאחר שהוא פורסם

ואמרתי שהקטע הזה הוא החלק החשוב ביותר של הביקורת מזה כעשור שנים. אני חוזר

ואומר לך שאינני יודע מה לעשות. מר יוסי קוצ'יק הוא חבר שלי.

אני הייתי מינוי פוליטי ראשון לאחר 25 שנה בשירות המדינה ואני יודע מה זה

כשבאים אל מישהו, שולחים אותו הביתה בלי הכנה, לעתים רעב, ואין לו מה לומר

לילדיו כיוון ששלחו אותו הביתה בגלל דעותיו הפוליטיות. אני יכול לומר לך

שבפעם השניה כאשר מינו אותי כמינוי ראשון של ממשלת-הליכוד, בחודש אוגוסט שנת

1977, נדרתי נדר שלא אעבוד יותר בשכר בשירות המדינה. במשך4 שנים כיהנתי

כיושב-ראש מועצת המנהלים של שיכון ופיתוח וכמנכ"ל החברה הזאת ללא אגורה אחת רק

כדי לא לחוות את החוויה שבאים אל מישהו ואומרים לו שהמפלגה רוצה אותו ושהוא

ילך הביתה. אני זוכר את מי שהחליף אותי, שכעבור 3 שנים החליפו גם אותו,

וההרגשה היתה נוראית. רבותי, זה מקארתיזם. כל מה שקורה, המכתב של ששת ראשי



הערים שהוקרא בכנסת, דבריו של חבר-הכנסת זווילי, כל זה מחזיר אותנו אחורה.

אני לא יודע מה לומר כיוון- שהממשלה היא של כולנו, אבל אתם לא התנסיתם בחויה

של אדם שאומרים לו ללכת הביתה.

אדוני נציב שירות המדינה, אני יודע שאתה הולך הביתה, אם כי אני מקווה שלא

תלך הביתה. אני מעריך ומוקיר את שירותך במשך עשרות שנים, ומכיר כל חוליה

מהשירות הציבורי שלך. אם אתה תלך ויקנו את הליכתך בכסף, זה דבר חמור. זה

כתם. אם החליטו שאתה צריך ללכת הביתה - לך הביתה ואל תקבל שום דבר. אתה

מסיים פרק מפואר בשירות המדינה ואינך צריך את מה שמנסים לעשות - לקנות את

יציאתך בכסף או בתפקיד. אילו נשארת, זה היה בבחינת יום חג.

בקטע של הדו"ח על מר קוצ'יק נאמרים דברים קשים שיש בהם חשד לכאורה של

עבירות על התקשי"ר. הוא עבר ממשרד כזה למשרד אחר, יצא לחוץ-לארץ, הוא היה

אמור לקבל תנאי שכר באמצעות המשרד הממשלתי, וחסר לנו קטע שכן הדו"ח הוצא לפני

שנה וחצי ומאז התקדמנו. אני פונה כחבר כנסת מטעם מפלגה שנמצאת באופוזיציה,

וכמי שבילה שנים רבות בשירות המדינה, וקורא לראש-הממשלה שלא יבצע את הדבר הזה.

אני מכיר את רמי פרידמן, למדתי אתו, אני מכיר את פרופסור דרור, ואני מכיר את

מר קלוגמן. רבותי, על-פי הכללים שנקבעו בדו"ח הזה אי-אפשר למנות את מר יוסי

קוצ'יק לנציב שירות המדינה. פשוט אי-אפשר. אם ימנו אותו - הסכר ייפרץ והכל

יהיה מותר כי זה בעצם ראשון הפקידים במינהל הציבורי ואם אותו יצליחו למנות על-

פי שיקולים פוליטיים של קירבה למחנה כזה או אחר בתוך מפלגה, אני לא יודע מה

עוד אפשר יהיה לעשות. אני יודע שקיים לחץ גדול, יש לו הרבה חברים, ולכן אני

פונה למנכ"ל משרד מבקר המדינה ומבקש שמבקרת המדינה תאמר את אשר יש לה לומר

בעניין הזה. כל עניין, גם עניין מבקר המדינה והשפעתו, ומבקרת המדינה זכתה

להישגים חסרי-תקדים, - עומד על כף המאזנים. אם היא תחריש - הכוח המוסרי שלה

יחלוף מן העולם. אם היא תעמוד על דעתה ותגיד לממשלה שהיא מנועה מלמנות אותו,

אני מצפצף על מבקרת המדינה, כפי שעשו בעבר כמה

וכמה שרים. זה יכול להיות. אבל החשש הזה לכשלון לא צריך למנוע את מה שמבקרת

המדינה צריכה לומר היום, ואינני מבין מדוע היא מחרישה במרוצת השבוע.

אני מבקש שוב ממנכ"ל משרד מבקרת המדינה להעביר למבקרת המדינה את הדברים

האלה, כמי שליווה את הנושא הזה בדו"ח מס' 39, בדו"ח מס' 41, בדו"ח 42 וגם

לפני-כן. נדמה לי שיצרנו סכר, ונדמה לי שהסכר נפרץ ומתמוטט תוך כדי שטפון.

רשות הדיבור למר מאיר גבאי.

מ. גבאי;

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ברשותכם אני אתייחס לשלושה נושאים. במפורש

לא אתייחס לנושא המועמד להיות נציב שירות המדינה כיוון שזה לא נושא שאני צריך

להתייחס אליו. חברי הוועדה אמרו מה שהם אמרו, וזה לא בתחום חתבטאותי. בכל

זאת אני חייב להתייחס לעניין האישי שלי כיוון שנאמר על-ידי מזכ"ל מפלגת

העבודה, דברים ששמעתי במו אזני, כאילו הוא מצדיק את המינוי הזה כיוון שהמינוי

שלי היה, כביכול, מינוי פוליטי.

היו"ר ד. תיכון;

אין לך מושג כמה פטיציות הוגשו לשר הממנה שלך בגלל שהוא מינה אותך כמי

שלא שייך לליכוד.

מ. גבאי;

לאחר שירות ארוך במערכת הבינלאומית באו"ם חזרתי ארצה, מוניתי בתקופת

היועץ המשפטי לממשלה, מר מאיר שמגר, ושר המשפטים יעקב שמשון שפירא, לתפקיד



מישנה ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן, בתקופת כהונתו של השר חיים צדוק,

מוניתי לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים על בסיס מקצועי מובהק. עבדתי עם 5 שרים

במשרד המשפטים - -

היו"ר ד. תיכון;

היית המנכ"ל הוותיק ביותר.

מ. גבאי;

מלבד קוברסקי. מוניתי ליושב-ראש הרשות לניירות-ערך, לאחר-מכן בתקופת

ממשלת-האחדות הלאומית, לא על-ידי מפלגה זאת ולא על-ידי מפלגה אחרת, אלא במפורש

ביקשו אותי לקבל על עצמי את התפקיד משום שבמשך קרוב ל-6 חודשים לא היה ממלא

תפקיד; שתי המפלגות אשר היו המפלגות המרכזיות בממשלה לא יכלו אז להסכים על

ממלא תפקיד. במשך 6 חודשים מנכ"ל האוצר, עמנואל שרון, היה ממלא-מקום נציב

שירות המדינה ואז הנושא הובא לבג"צ על-ידי קבוצת עובדים והבג"צ פסק שלאור

תפקידו המיוחד של נציב שירות המדינה אין מנכ"ל האוצר יכול להיות ממלא-מקום

הנציב. הנציב, למעשה, שייך לאוצר, ומנכ"ל האוצר איננו יכול למלא את תפקידו,

גם לא כממלא-מקום. אז נוצר משבר, שר האוצר דאז, מר משה נסים, פנה אלי על דעת

מר פרס ועל דעת מר שמיר, ואני הסכמתי לוותר על תפקיד יושב-ראש הרשות לניירות

ערך ולקבל על עצמי את תפקיד נציב שירות המדינה.

ראיתי את עצמי, מעבר לכל מה שנאמר כאן, פגיע במיוחד על-ידי אותה אמירה

כאילו המינוי שלי היה מינוי פוליטי.

לאחר מכן ראיתי כמשימה מיוחדת את הסיוע להעברת החוק שחייב את העובדים

הבכירים לפרוש ממרכזי המפלגות, ועבר החוק שעל-פיו יתפטרו מי שהתפטר ממרכזי

המפלגה, ראינו בכך משימה, וכפי שכבר נאמר, גם בעיני המערכת השלטונית לא מצא חן

שעמדנו על-כך שיש לקיים את החוק כלשונו, והדבר הזה בא לידי ביטוי גם בוועדת

קוברסקי ובוועדת דרור, שאני הייתי חבר בשתיהן. לחמנו מלחמה גדולה, לדוגמה,

נגד הפוליטיזציה בנושא של נספחים מסחריים בחוץ-לארץ שקודם לכן נעשה על-פי

שיקול-דעתו של השר, והצלחנו. היום הדבר הזה עובד על-פי הכללים. היתה בעיה

שחלק מהדו"ח של מבקרת המדינה מתייחס לתחומים שאינם בתחום השליטה של נציבות

שירות המדינה, לדוגמא, ביטוח לאומי ושירות התעסוקה אינם בתחום השליטה של

נציבות שירות המדינה, הם תאגידים עצמאיים, ואכן מרבית ההתייחסות של מבקרת

המדינה היא לגבי מינויים פוליטיים, לא כולם, אבל מרביתם התייחסו למקרים האלה

ואז חברת-הכנסת נמיר, היום שרת העבודה והרווחה, הציעה הצעת חוק פרטית להכפיף

את הגופים האלה גם כן לנציבות שירות המדינה כיוון שבנציבות, בכל זאת, שמרו על

הכללים יותר מאשר בכל תחום אחר. לצערי אינני יכול לומר שהשמירה היתה מוחלטת

טוטאלית, היו מקרים כאלה וכאלה, אבל בעיקרון שמרנו על הכללים ורק באותם מקרים

שיש לשר שיקול דעת, כפי שנאמר כבר, ואני מיד אתייחס גם לכך, נעשו המינויים

הפוליטיים בשירות המדינה במובן המדוייק של המלה.

אני מבקש להתייחס לנושא של השיטות השונות ולומר לחבר-הכנסת זאבי שהציע

שתי שיטות, שקיימות בעצם שלוש שיטות; 1. האמריקאית, שיטת השלל, על-פיה

מחליפים מספר רב של ממלאי-תפקידים בכירים עם חילופי השלטון. גם בארצות-הברית

סבורים שזאת שיטה גרועה ומנסים לצמצם אותה ככל האפשר עם הזמן, והיא אכן צומצמה

במשך השנים. 2. השיטה הבריטית המובהקת לפיה גם המנכ"ל איננו מתחלף עם חילופי

השלטון; 3. השיטה האירופאית שאנחנו אימצנו אותה האומרת שיש מספר מסויים של

תפקידים שהשר יכול להחליף אותם; המנכ"ל, מנהלת הלשכה, והנהג, ויש בסך הכל כ-

60 מישרות בשירות הממשלתי - דבר המעוגן בחוק שירות המדינה מינויים האומר שאלה

הן מישרות שהשר יכול למנות באישור הממשלה, או שהן מישרות שמתמנות על-ידי

הממשלה. בכל המישרות האלה יש לשר ולממשלה שיקול-דעת להחליף את ממלאי-

התפקידים. עם זאת התפקיד של נציב שירות המדינה צויין במיוחד בחוק שירות



המדינה מינויים, בסעיף מפורש, סעיף 6 של החוק, שיהיה מינוי מיוחד, וברור

שלממשלה, לא לשר, יש סמכות להחליף, כמו שיש לה סמכות להחליף את היועץ המשפטי

לממשלה, אבל התייחסו אל התפקיד הזה במסגרת מיוחדת וגם אם נראה שלבד מחריג אחד

מרבית המינויים שהיו לתפקיד הזה בעבר היו על בסיס של אישיות ציבורית או גם אם

היא היתה אישיות מזוהה במידה מסויימת, היא היתה אישיות בעלת נסי ון רב במערכת

הציבורית. ראו בכך תפקיד של כל הממשלה, לא של שר זה או אחר. שר האוצר יכול

להחליף את החשב הכללי, את הממונה על התקציבים, אבל לא את נציב שירות המדינה.

התפקיד הזה מתמנה על ידי הממשלה ורק הממשלה יכולה להחליט אחרת.

יש היום כ-60 מישרות במסגרת המצומצמת של שירות המדינה ואינני כולל בכך את

התפקידים, כגון בביטוח הלאומי או בשירות התעסוקה שהם מתמנים בעזרת נוהל מיוחד

ולכן אינם כפופים למישרה הזאת.

כפי שכבר צויין אני מעריך את כלל המישרות שאותן באופן לגיטימי אפשר

להחליף גם היום בכ-100, כולל 60 מישרות בשירות המדינה ועוד 40 בפריפריה של

השירות הציבורי, לבד מעוזרים ויועצים בשכר.

י. הורביץ;

לפי סעיף 23 מותר להפעיל שיקול פוליטי?

מ. גבאי;

לא דיברתי על שיקול פוליטי. אמרתי שיש שיקול-דעת, בניגוד למישרות אחרות

שאותן לא ניתן להחליף. בחוק נקבע שלגבי אותן 60 מישרות, המנכ"לים, ועוד כ-30

מישרות אחרות, אגב המספר הזה הלך וצומצם במשך השנים גם לפי המלצתנו, והממשלה

קיבלה את ההמלצה. לאחרונה הוסיפו מספר מישרות בניגוד להמלצתנו.

י. הורביץ;

השיקול הפוליטי בסעיף 23 לחוק שירות המדינה, מינויים, הוא לא שיקול - -

מ. גבאי;

אמרתי שבניגוד לשיטה האנגלית האומרת שאין להחליף משיקול כלשהו, כאן יש כ-

60 מישרות, מנכ"לים פלוס עוד 30 מישרות בכירות בשירות הממשלתי שאותן יש שיקול

דעת - -

י. לס;

נציב שירות המדינה נמצא ברשימה של ה-60?

מ. גבאי;

לא. הוא נמצא מכוח החוק. החוק אומר שהנציב יתמנה על-ידי הממשלה, וההנחה

היא שאם הוא יכול להתמנות על-ידי הממשלה, הממשלה גם יכולה להחליט על הפסקת

שירותו. הנציב נמצא ברשימה, אבל מתייחסים אליו לתפקיד

י. הורביץ;

יחד עם היועץ המשפטי לממשלה.

מ. גבאי;

מתייחסים אליו כאל סעיפים מיוחדים בחוק. החוק לא כלל אותו ברשימה.



ש. יהלום;

אין לו- טענת קביעות.

מ. גבאי;

יש סעיף מיוחד בחוק שמתייחס לנציב שירות המדינה, וסעיף מי וחד בחוק

שמתייחס ליועץ המשפטי לממשלה. לגבי כל היתר - יש סעיף אחד שחל על כולם.

ש. יהלום;

גם את הרמטכ"ל אפשר להחליף.

רענו כהן;

הרמטכ"ל מתמנה על-ידי הממשלה.

מ. גבאי;

במשך תקופת כהונתי בנציבות, לבד מהנושא הפוליטי ומהמלחמה במינוי הפוליטי,

עשינו גם רבות בתחום של יצירת מעמד של סגל בכיר גם מעמד של חוזים אישיים, הקמת

הנציבות כיחידת-סמך עצמאית באוצר, דבר שלא היה קיים קודם לכן, וכל המלחמה היתה

כדי ליצור מעמד עצמאי לנציבות שירות המדינה. מן הבחינה הזאת אני שלם עם כל מה

שנעשה. אני גם מוניתי לעניין זה כממונה על הרפורמה על-פי המלצות ועדת

קוברסקי, המלצות לא מעטות מתוך הדו"ח הזה יושמו, וחלקן מונח על סדר-היום של

ועדת השרים לתיאום ולמינהל. המלצה חשובה שהגשנו לגביה נייר מפורט מאד מדברת

על צמצום מספר משרדי הממשלה אבל לצערי לא הצלחנו להעביר אותה, לא בממשלה

הקודמת ולא בממשלה הנוכחית. לבד מכך היו המלצות חשובות מאד לגבי שיפור

השירות לציבור, פריבטיזציה של השירותים הממשלתיים, וגם לגבי ביזור סמכויות

ראינו בהמלצה נושא חשוב ולא ראינו בנציבות גורם שיש לקיים בו את כל הסמכויות.

חשבנו שיש לצמצם את הביורוקרטיה המשרדית ככל האפשר על-ידי ביזור סמכויות גם

לגופים אחרים.

נשאלה במהלך הישיבה שאלה אם פרשתי מרצוני או פרשתי שלא מרצוני ואני יכול

לענות עליה ולומר שלא ביקשתי לפרוש ולא היה בכוונתי לפרוש. חשבתי שהמשימה

העומדת בפנינו חשובה וארוכה גם בתחום ישום המלצות ועדת קוברסקי וגם בתחום

נציבות שירות המדינה. נראה לי שאפשר היה לעשות רבות ואני אומר זאת בתשובה

לשאלת שנשאלה, כאמור.

לגבי שני התפקידים שהועלו במהלך הישיבה כעסקת-חבילה כביכול שניתנה למי

שמועמדים לפרישה אני מבקש לומר לכם שלגבי ממלא-מקום הנציב, מר דוד פרלשטיין,

הנושא עדיין לא יושם, לא הוחלט ולא סוכם. ההחלטה בעניין מתן תנאי מנכ"ל היא

החלטת של הממשלה עצמה, הנושא הזה לא הובא לסדר-היום ולא נדון בפרום ממשלתי.

אינני יכול לומר מה היו הדברים שנאמרו בין השר ובין דודו פרלשטיין; אני לא

שותף להם. אנחנו גם התנגדנו, בשעתו, להרחבה שנעשתה לגבי מתן תנאי מנכ"ל

לאנשים שלדעתנו לא היה מקום לתת להם את המעמד הזה. אבל כאמור, זאת החלטת

ממשלת מובהקת.

מכאן אני עובר לנושא האישי שלי. כאשר נתבקשתי, על-ידי שר האוצר, לפרוש

מתפקידי, השר העלה, ביוזמתו, מספר אפשרויות חילופיות בשירות הציבורי, ואני,

כפי שכבר ציינתי, לא היה ברצוני לעזוב את התפקיד אבל אמרתי שאני מוכן, לאחר

תקופת-כהונה מכובדת, לעזוב ללא כל פיצוי. לא מצאתי מקום לכך שאני אקבל פיצוי.

עם זאת שר האוצר העלה בפני תפקיד שנראה לי חשוב מאד מבחינה ציבורית, זה הנושא

של ישום החקיקה בנושא חובות המושבים. זה תחום חשוב ביותר. מדובר בסכום כספי



של קרוב ל-5 מיליארד שקלים, רישום המלצות קשות ביותר. הבהרתי לשר האוצר

שאינני רוצה להיות המנכ"ל של הגוף הזה, וכי אדם אחר ימונה לתפקיד המנכ"ל, אבל

הוא הבהיר לי שיש הרבה מאד שאלות משפטיות שיהיה צורך להכריע בהן, והגוף שיכריע

בשאלות האלה יהיה הדירקטוריון. אמרתי לו שאני מוכן לקבל על עצמי את התפקיד

הזה במישרה חלקית - - -

היו"ר ד. תיכון;

איזה תפקיד?

מ. גבאי;

תפקיד יושב-ראש הדירקטוריון של החברה להסדר חובות המושרים.

היו"ר ד. תיכון;

זאת חברה?

מ. גבאי;

תקום חברה. יש כבר החלטה שאישרה להקים חברה ולמנות יושב-ראש - - -

היו"ר ד. תיכון;

חבל על זמנך; לא יצא מזה כלום.

מ. גבאי;

אינני יודע. מכל מקום הובהר שבנושא הזה קיימות הרבה מאד שאלות משפטיות,

התייעצתי גם עם המערכת המשפטית, משרד המשפטים שותף לנושא הזה, והוא טבור שיש

חשיבות שיושב-ראש הדירקטוריון, בניגוד למנכ"ל, יהיה אדם אובייקטיבי, ניטרלי,

ולא איש המושבים או איש מערכת פוליטית זו או אחרת, וגם שיהיה בעל רקע משפטי.

לאור כל זאת אמרתי, ביוזמתי, שאני מבקש שהמישרה שלי תהיה חלקית, רק במידה ואני

אוכל לסייע לנושא.

לצערי הדברים שפורסמו בעתונות שיבשו את העניין. לא נתבקשו לא תנאים

מופלגים ולא תנאים מיוחדים אלא התנאים המקובלים בהקשר הזה, ושוב, במישרה חלקית

בלבד. אם מבחינה ציבורית הדבר הזה יראה פסול - אני אהיה מוכן לשמוע. נראה לי

שבנסיבות הקיימות לא היה פסול בהסכמה לקבל גם את התפקיד הזה.

אלה הם עיקרי הדברים. אני מאחל לשירות הציבורי את כל איחולי כדי שהוא

יהיה שירות נקי, שיפעל בהתאם לכללים, בהתאם לנורמות, ואני מקווה שכל הנוגעים

בדבר יפעלו בכיוון הזה. תודה רבה.

היו"ר ד. תיכון;

תודה לך. רשות הדיבור למנכ"ל משרד מבקר המדינה.

י. הורביץ;

שמענו כאן דברים שחלקם הגדול היה ידוע לנו. הנושא של מינויים פוליטיים

עומד על סדר-יומו ועל שולחנו של מבקר המדינה מזה תקופה בת מספר שנים, ובא לכלל

ביטוי בפרסום דו"חות; אנחנו מקווים וחושבים שגם בסיוע למחוקק בדברי חקיקה של

הכנסת לאור דברים שפורסמו ונאמרו בדו"חות.



נתנו את דעתנו ואנחנו נותנים אותה על-כך שאתמול התקיים דיון בעתירה בבית-

המשפט הגבוה לצדק בעתירה שנבחנה בשלב ראשון וכל מה שנאמר בה למיטב ידיעתנו הוא

שלא ניתן צו בינים מהשיקולים של השופט שישב בדין. אם אינני טועה נאמר שם

שבקשה למתן צו על תנאי תידון מחר בבג"צ בהתייצבות כל הצדדים הנוגעים בדבר.

כאשר הדברים, אתמול, בבג"צ, בבקשה לצו בינים, מחר בבג"צ בבקשה להוצאת צו על

תנאי ומתן תצהירים אם ההליכים יימשכו לאחר מכן, מעבר לזה לא הייתי רוצה בין

האתמול בבג"צ ובין המחר בבג"צ לומר דבר נוסף.

היו"ר ד. תיכון;

רבותי, הדיון היום תם, אבל הנושא יחזור אלינו בעתיד הקרוב ביותר. הוא לא

יורד מסדר-היום.

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בישיבה וחוזר ומבקש ממנכ"ל משרד מבקר

המדינה להעביר את בקשתי למבקרת המדינה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.55